חודשים ספורים לפני פטירתו, כשכבר היה חולה והתקשה לכתוב, הקריא הרב חנן פורת "טור פרידה" מעצמו. הוא מנתח שיר של זלדה - תוך שהוא מיישיר פניו אל המוות. הטור יתפרסם בעלון השבת "מעט מן האור", שאותו ייסד וערך 12 שנה

המתנגדים לכפרות לא עושים זאת למען בעלי החיים, אלא בניסיון להכפיף את הדת ל"נאורות". שהרי בכפרות אדם משחרר את שלל אחיזותיו המערביות, וחוזר לתפיסת עולם קמאית שבה הוא עומד למשפט ועלול להיענש, אם לא יחזור בתשובה

הוא חלם והתפלל, אמר ועשה - והכל מתוך שכנוע פנימי ואמונה. ולכן חייבת ההתיישבות ביהודה ושומרון את תודתה למנוע הפנימי של חנן פורת. "הלוא מיליו ומפעליו כתובים בספר ימיו"

במטרה לשים קץ להפרדה הגזעית שולבו יוצאי אתיופיה בבתי"ס חילוניים, צעד שקומם את הרבנות. "לא ייתכן גיור כשמסביב זו למידה חילונית"

ארגון להב"ה, הנאבק בנישואי ערבים ויהודיות, הפיץ מנשרים ובהם טקסט מנוסח כ"וידוי" עבור מי שלדעתם מעודד קשר זוגי שכזה: "על חטא שחטאנו בהעסקת גויים עם יהודיות, ועל חטא שחטאנו בעידוד מפגשי נוער יהודי-ערבי"

לבקש סליחה זה לחזור בזמן, לעמוד בכנות מול מי שפגענו בו, להביע חרטה, להתבייש ולהצטער. מבין כל אלה, הדבר היחיד שקיים גם בסליחה הסלולרית הוא תחושת הצער, על שיצאו שתי הודעות במקום אחת כי לא הצלחתם לקצץ תווים

גם בלי לערב את אלוהים, יש מקום לחזור בתשובה – על זלזול בהורים, על צרות עין, על שנאת חינם. אל תסתפקו במונח האמורפי "חשבון נפש", תתחרטו, תספרו לחברים על השגיאה ותגדירו מטרות ברורות לעתיד. לא צריך להיות דתי בשביל זה

מכירים את זה שאתם מגיעים לבית הכנסת, מנסים להבין היכן עומדת התפילה ומתייאשים? במדרשת "עין פרת" מצאו פיתרון - תפילה בהשתתפות הקהל, ומתחמי פעילות שכוללים מדיטציה או לימוד בחברותא. דתיים וחילונים מוזמנים