בשבועות הראשונים למלחמה הורתה שרת התחבורה מירי רגב להפעיל תחבורה ציבורית בשבת והסעות מיוחדות. תשובת המדינה לבג"ץ חושפת כי ההפעלה עלתה למדינה מיליוני שקלים, אך שיעור השימוש היה זעום באופן שבו המדינה סבסדה כל נוסע במאות שקלים. משרד האוצר התנגד להפעלה, בטענה שהיא יקרה, ומשרד הביטחון וצה"ל הבהירו שהיא כלל לא נחוצה. רק כאשר התברר שהיוזמה נכשלה הפסיקה רגב את השירות המיותר בעל-כורחה

חמאס לא היה יכול להתעצם אלמלא הסוואת המימון לטרור באמצעות חשבונות תמימים למראה, שעוסקים ביוזמות חברתיות ומסתתרים מאחורי גבם של מוסדות רווחה. הבעיה היא שלבנקים אין את הכלים לאתר פעילות חשודה. הבינה המלאכותית מצאה לזה פתרון

פינוי של תושבים מבתיהם הוא קשה מספיק לכשעצמו, אבל עבור בעלי עסקים מהצפון שמצאו את עצמם בלי גישה למפעל או לעסק, בלי עובדים ובלי חומרי גלם, מדובר בסיוט אמיתי. איך ממשיכים לפעול כשבאופן רשמי עוד אין ממש מלחמה, אבל באופן מעשי גם אין פרנסה?