חיטת הבר, "אם החיטה", היא אחד הצמחים הראשונים שביית האדם לפני כעשרת אלפים שנה. במהלך השנים כתוצאה מטיפוח מואץ לשיפור יבולים, תכונות חיוניות רבות שאצורות במין הבר נדחקו מהחיטה המודרנית. בין התכונות שנדחקו, ישנם מאפיינים אנטומיים ופיזיולוגים של מערכת השורשים שהינם בעלי השפעה דרמטית על מאזן המים של הצמח כולו

ההשערה המובילה לגבי היווצרות הווריאנטים השונים לנגיף היא כי דגירה ממושכת בגוף מוחלש מאפשרת את המשך התפתחותו. לפי מחקרים, הנגיף יכול לשרוד יותר משמונה חודשים בגוף שבו המערכת החיסונית חלשה

ניסויים בחיסונים נערכים לרוב במדינות עשירות, אך הנגיף אינו נעצר בגבולותיה של מדינה אחת. הופעת הגרסה הדרום אפריקאית של הנגיף מדגישה את הצורך לבחון פיתוחים רפואיים גם במדינות עניות

רשות החדשנות, משרד התחבורה באמצעות חברת נתיבי איילון, רשות התעופה האזרחית (רת"א) ומנהלת תחבורה חכמה במשרד רה"מ חושפות לראשונה את הפרויקט הארצי בניהול רחפנים של חברות שונות במרחב אווירי משותף

בשלב הראשוני תהיה זו טיסת ניסוי לא מאוישת סביב הירח, בהמשך מערכת השיגור תמשיך להתפתח לקראת תכנית "ארטמיס 3" – המתוכננת להיות נחיתת האישה הראשונה והגבר הבא על הירח.