פעמיים בילדותה נעקרה ד"ר רבקה נריה-בן שחר מהבית - מהחולות של ימית ומאלה של נווה דקלים. ימית הייתה גן עדן של ילדות, וגוש קטיף - עם הדיונות העצומות ושבילי הכורכר - היה נוף מופלא של ים ודקלים. "אני מתבוננת בבעתה במפונים במלונות היום, לא מאמינה ששוב ושוב הממשלות נכנסות לאותם בורות, חוטאות באותם מחדלים – רק בהיקף גדול יותר... בהבנה גאו-פוליטית מורכבת יותר, אני מפחדת מההשלכות הבין-לאומיות של השיח על חזרה לגוש קטיף"