עובדי חברת הסייבר טנאבל (Tenable) השתתפו ביום התנדבות במיזם חזית הבית שבעמק חפר – המסייע למשפחות שנפגעו במלחמה לאבזר את בתיהן ולבנות מחדש את שגרת חייהן. שנה אחרי סיומה הרשמי של המלחמה, אלפי משפחות עדיין זקוקות לסיוע בריהוט ואבזור בתיהן. במסגרת הפעילות השתתפו עובדי מרכז הפיתוח והמטה הישראלי של ענקית הסייבר האמריקנית בסדנאות נגרות, טקסטיל וחממה, והכינו פריטים ואביזרים עבור בתיהן של משפחות שנפגעו במלחמה. מיזם "חזית הבית" הוקם בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, במטרה לסייע למשפחות שנעקרו מבתיהן ולנפגעי המלחמה להשיב לעצמם את תחושת הביטחון, היציבות והשייכות באמצעות ריהוט ואבזור סביבת המגורים. המיזם פועל מתוך תפישה שלפיה בית אינו רק מבנה פיזי, אלא מרחב המעניק ביטחון ובסיס משמעותי לתהליך השיקום האישי והמשפחתי. התנדבו במיזם לציוד הבית למשפחות שנפגעו במלחמה. עובדי טנאבל ישראל. צילום: דרור סיתהכל אלפי משפחות נוספות עדיין ממתינות לסיוע בריהוט ובאבזור בתיהן עד כה סייע המיזם ליותר מ-4,300 משפחות ברחבי הארץ, אולם אלפי משפחות נוספות עדיין ממתינות לסיוע בריהוט ובאבזור בתיהן.  בלב פעילות המיזם עומד האנגר בשטח של כ-2,000 מ"ר בעמק חפר, הפועל כמעין חנות חינמית לריהוט ולאבזור הבית. במקום פועלות כ-20 מחלקות הכוללות ריהוט, כלי בית, תאורה, טקסטיל, אמנות, פריטי ילדים וצמחי בית, לצד נגרייה וסדנאות לשיפוץ ולמיחדוש רהיטים. המשפחות שמגיעות למקום יכולות לבחור בעצמן את הפריטים המתאימים לביתן, בליווי צוות המתנדבים. במיזם פועלים יותר מ-260 מתנדבים ומתנדבות. במהלך יום ההתנדבות נחשפו עובדי טנאבל לפעילות המיזם ולסיפוריהן של המשפחות המתמודדות עם השלכות המלחמה. בהדרכת צוות חזית הבית הם לקחו חלק בעבודה מעשית בסדנאות השונות, כחלק מהמאמץ המתמשך לסייע למשפחות ליצור מחדש סביבת מגורים ביתית ונעימה.  ולאד קורסונסקי, מנהל טנאבל ישראל וה-CTO של טנאבל העולמית: "אנחנו רגילים לעבוד יחד על אתגרים טכנולוגיים מורכבים, אבל ביום הזה התגייסנו כצוות למען מטרה מסוג אחר. המפגש עם חזית הבית המחיש לנו עד כמה תהליך השיקום של המשפחות עדיין נמשך, וכמה משמעות יכולה להיות גם לעזרה מעשית ופשוטה. אנחנו גאים בעובדים שלנו על ההתגייסות ושמחים לקחת חלק במאמץ שמסייע למשפחות לבנות מחדש את ביתן ואת שגרת חייהן". עידו רובינזון, מנהל מיזם "חזית הבית": "כשמשפחה מאבדת את הבית שלה, היא מאבדת הרבה יותר מרהיטים וחפצים. הבית הוא המקום שבו אנחנו מרגישים בטוחים, ולכן שיקום של בית הוא גם שיקום של נפש. בשלוש השנים האחרונות סייענו ליותר מ-4,300 משפחות, אבל יש עדיין אלפי משפחות שזקוקות לעזרתנו. ההתגייסות של עובדי טנאבל היא בדיוק הרעיון שעומד מאחורי 'עם שלם עושה בית'. כשאנשים וחברות נרתמים יחד, אפשר לעזור לעוד משפחה לחזור ולהרגיש בבית".

אוהד יאסין נכנס השבוע לתפקידו כמנכ"ל מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, שאליו הוא מונה בספטמבר. הוא מחליף את מיכל ברוורמן בלומנשטיק, שפרשה אחרי 13 שנים במיקרוסופט, מהן 6.5 שנים בתפקיד. יאסין משמש גם כסגן נשיא תאגידי במיקרוסופט ואחראי על תחום העננים הריבוניים הבינלאומיים בענקית מרדמונד. בתפקיד זה הוא אחראי על עיצוב האסטרטגיה הגלובלית של Azure בתחום ועל פעילות ענני השותפים הלאומיים ופעילות הענן הפרטי, ומוביל צוותים ברחבי העולם העובדים עם לקוחות במטרה לחזק את ריבונותם הדיגיטלית. הוא כתב בפוסט בלינקדאין עם כניסתו לתפקיד החדש כי "התעשייה שלנו משתנה בקצב חסר תקדים, ואני מאמין שיש לנו תפקיד מרגש וחשוב בעיצוב העתיד – בתחומי הבינה המלאכותית, אבטחת הסייבר ועוד". עוד הוא כתב כי "אני נזכר במה שאנחנו יכולים לבנות יחד, עד כמה מהר אנחנו מסוגלים להסתגל לשינויים ועד כמה העבודה שלנו משפיעה מדי יום על העולם כולו. הלקוחות שלנו סומכים עלינו שנסייע להם להשיג יותר, והאמון הזה הוא שנותן לנו את הדלק להמשיך ולעשות בדיוק את זה". לדבריו, "צפויים דברים נהדרים למרכז הפיתוח בישראל בשנים הקרובות". המינוי – אחרי מעל עשור של עשייה במיקרוסופט יאסין הצטרף למיקרוסופט ב-2014, ומאז היה שותף לצמיחתו ולהתרחבותו של מרכז המחקר והפיתוח בישראל. במהלך שנותיו בחברה הקים והצמיח קבוצות מוצר ופעילויות חדשות בתחומי הענן, הבינה המלאכותית, התוכנה והחומרה, שהשתלבו בפעילותה הגלובלית של מיקרוסופט. לפני הצטרפותו למיקרוסופט עבד יאסין במשך כעשור בסאפ. קודם לכן הוא עבד במשך כחמש שנים בחברות סטארט-אפ ישראליות. ניסיונו משלב עשייה יזמית עם הובלת צוותים ופעילויות בחברות טכנולוגיה גלובליות. מיקרוסופט ישראל – שהינה חברה אחרת ממיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח – עוברת טלטלה ניהולית בחודשים האחרונים: לפני כחודשיים נכנס נתי אמסטרדם לתפקידו כמנכ"ל. הוא החליף את אלון חיימוביץ', שנאלץ לפרוש מתפקידו עקב בדיקה שערך המטה העולמי של החברה בעניין שימוש ביישומי ענן של מיקרוסופט שכללו, לדבריה, מעקב אחר שיחות של פלסטינים בעזה. אמסטרדם הגיע למיקרוסופט מאנבידיה, שם הוא שימש כמנהל הפעילות שלה בישראל.

מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, הודיע היום (ה') על התפטרותו מהתפקיד, לאחר 33 שנים. מועצת המנהלים של החברה דנה היום בהדחתו של הואנג בעקבות הרומן שלו עם מי שנחשדה כמרגלת סינית, ושלל הגילויים בנושא מהימים האחרונים – אולם הוא החליט להתפטר בעצמו, לפני קבלת החלטה. ההתפטרות נכנסה לתוקף באופן מיידי, ומי שתמלא את מקומו באופן זמני היא קולט קרס, סמנכ"לית הכספים וסגנית נשיא החברה ב-13 השנים האחרונות. בנוסף, הארווי ג'ונס מונה ליו"ר הראשון אי פעם של מועצת המנהלים של אנבידיה. הואנג לא מסר דברים כלשהם בהודעה על התפטרותו. קרס אמרה כי "אני מחויבת להמשיך לבנות את החברה על הבסיס היוצא מן הכלל שהואנג שם ב-33 השנים האחרונות". לדבריה, "נמשיך בעבודה שהפכה את אנבידיה למובילה במחשוב מתקדם וב-AI, על מנת למצוא את ההזדמנויות העומדות בפנינו לפועל". בעקבות ההודעה של הואנג, מניית אנבידיה בנאסד"ק צללה ב-10%, אולם לאחר מכן הירידות התמתנו, וכעת (18:00) היא יורדת בכ-5%. הרקע להתפטרות הפרשה שהובילה להתפטרות החלה בפרסום של הניו יורק טיימס מסוף החודש שעבר, שלפיו היו למנכ"ל אנבידיה "יחסים קרובים" עם אליס הואנג (אין קשר משפחתי), שהמודיעין האמריקני חושד שהיא מרגלת סינית. ביום א' האחרון הודה הואנג בקיום רומן והתנצל על היותו לא נאמן לאשתו. עם זאת, הוא לא ציין עם מי היה לו רומן. באותו היום החלה מועצת המנהלים של אנבידיה בחקירת הפרשה. ביום ב' אישר נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, שה-FBI חוקר את הפרשה. הוא העניק גיבוי למנכ"ל אנבידיה, שלה קשרים רבים והדוקים עם הממשל האמריקני. באותו היום, השלטון בבייג'ינג הכחיש כל קשר לפרשה, כולל את החשד לריגול. אתמול דווח בוול סטריט ג'ורנל וברויטרס שדירקטוריון אנבידיה יכנס היום דיון שיעסוק באפשרות הדחת הואנג מתפקיד מנכ"ל אנבידיה. הדיון אמנם התכנס היום, והואנג הודיע על ההתפטרות במהלכו. השבוע אף דיווח הניו יורק טיימס על רומן נוסף של הואנג, הפעם עם כפופה לו – קימברלי פאוול, סגנית נשיא אנבידיה לתחום הבריאות. פרטים נוספים על השתלשלות הפרשה נמצאים בידיעה שפרסמנו היום. מעט מאוד שבחים ההודעה של אנבידיה על התפטרותו של הואנג לא כוללת התייחסות כלשהי למה שהביא להתפטרותו, ובניגוד להודעות במקרים דומים, מקמצת בסופרלטיבים על המנכ"ל המתפטר. כל מה שכתוב בה בהקשר זה הוא ש-"התרומה של ג'נסן לאנבידיה היא עמוקה", ושהדירקטוריון מודה לו על "תרומותיו שלא יסולאו בפז לחברה ולתעשייה". השלכות כספיות על אנבידיה לפרשה יש בשפעות כלכליות ניכרות על אנבידיה: החברה, שלפני כמה חודשים עקפה את הרף של חמישה טריליון דולר בשווי שוק, איבדה סכומים ניכרים מאז התפוצצות הפרשה. נכון למועד כתיבת שורות אלה, בשעה 18:00, רק היום, מאז פתיחת המסחר, היא איבדה יותר מארבעה מיליארד דולר. השווי של אנבידיה (שוב, נכון לכתיבת שורות אלה), עומד על 3.939 טריליון דולר. החברה מדורגת במקום השני ברשימת החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בעולם, ונמצאת בדרך הכמעט בטוחה למקום השלישי – החברה הבאה אחריה, מיקרוסופט, שווה 3.903 טריליון דולר, שהם 36 מיליארד דולר בלבד פחות מאנבידיה. במקום הראשון ברשימה נמצאת אפל, עם שווי של כ-5.2 טריליון דולר. בהתחשב בכך, ובהשלכות המדיניות של הפרשה, מדובר באחת השערוריות הגדולות ביותר בהיסטוריה שקשורות בעזיבה של מנהלי חברות.

מפתח צעיר מהעיר זלצבורג שבאוסטריה, תלמיד בית ספר בן 14 בשם סטניסלאוס היס העובד במעבדת Teydra Lab, יצר סביבת עבודה שולחנית בקוד פתוח תחת השם Autark (המוכרת גם כ-OpenAutark) שנועדה לחולל מהפכה באופן שבו מודלים פועלים במחשב האישי. בניגוד לעוזרים הרגילים, הממתינים לכל פקודה ידנית, המערכת של הנער האוסטרי מדמה מבנה משרדי שבו המשתמש מזין משימות לתיבת דואר נכנס, וסוכן-מנהל מפזר אותן ומאציל סמכויות לסוכנים מתמחים שיכולים גם לשאול שאלות הבהרה במידת הצורך. הסוכנים, שמופעלים ישירות על ידי תזמונים, הודעות נכנסות או אירועים במערכת, מתכננים בעצמם את המשך דרכם ומתקשרים עם שורת הפקודה של מודלים מובילים, ובהם OpenAI Codex ו-Claude Code, לצד תמיכה במודלים מקומיים שמבטיחים פעולה מבודדת מענן. Built by a 14-year-old developer, a new tool called Autark treats AI agents as a virtual team that can work without constant prompting. https://t.co/1CR64Bs0yJ — Jeff Hall – PCI Guru – #StandWithUkraine (@jbhall56) November 11, 2026 התסכול שמאחורי המקלדת את המניע שהוביל לפרויקט הסביר היס בראיון שהעניק לאתר החדשות הטכנולוגי The Register: "יכולתי לקבל עזרה במשימות בודדות, אך עדיין נאלצתי לארגן את העבודה, לזכור מה טרם הושלם ולהמשיך לקדם אותה. רציתי מערכת שתוכל לקחת אחריות על עבודה מתמשכת, ולא רק להגיב להודעה הבאה שלי".  את היישום עצמו בנה הנער, לדבריו, בעיקר באמצעות מתן הנחיות לכלי תכנות מבוססי בינה מלאכותית, שכתבו את הקוד עבורו. הפיתוח אף הוביל לבחירתו בין הפיינליסטים של פורום החדשנות האוסטרי בוינה, כדוגמה ליזמות טכנולוגית המאתגרת את חברות הענק.   View this post on Instagram   A post shared by Salzburger Nachrichten (@salzburgernachrichten) כוח בלתי מוגבל וללא גדרות מגן לצד החדשנות האוטונומית, המערכת שפותחה על ידי היס מעוררת דאגה בשל מדיניות האבטחה הקיצונית שלה: היא פועלת ללא סביבת בידוד (Sandboxing), ללא בקשת אישורי פעולה מהמשתמש ובמלוא הרשאות המערכת של בעל המחשב.  בעמוד הגישה והנתונים הרשמי של Autark מובהר בגלוי כי "הדבר הראשון שה-AI שואלת הוא עד כמה מותר לה להרחיק לכת – וזו שאלה, לא מחסום טכני", כך שסוכן שקיבל משימה שאינה מוגדרת היטב עלול לחרוג מההנחיות ההתנהגותיות.  בניסויי הרצה חיים שבוצעו, הסוכנים הגיעו בתוך דקות ספורות למאגרי קוד אמיתיים, כמו גם לגיבויים, קובצי הגדרות רגישים ומפתחות SSH, ובאחד המקרים אף שינו הרשאות גישה של קובץ שמצאו. זהירות נדרשת לפני ההפעלה ההשלכות של הרשאות חופשיות אלו מעוררות דאגה ניכרת בקרב מומחי מחשוב, וגם היס עצמו הודה ביושר בשיחה עם The Register: "לא הייתי טוען שהאפליקציה מתאימה לגישה ללא השגחה למערכות רגישות". אף שהתוכנה מצפינה סיסמאות ומסווה אותן כדי למנוע דליפה לפקודות המודל, מומחים באתר WindowsForum מדגישים כי כל עוד הגבלת ההרשאות אינה נאכפת ברמת מערכת ההפעלה, מומלץ למשתמשים להריץ את הכלי אך ורק בסביבה מבודדת, כמו מכונה וירטואלית או תחת חשבון משתמש ייעודי ומנוטרל מגישה לקבצים חיוניים.

השאיפה להבטיח אספקת חשמל שוטפת עבור מרכזי נתונים מתקדמים, הובילה את תאגיד ההשקעות היפני סופטבנק (SoftBank) לאגור כמויות ציוד תעשייתי בהיקף חריג. מתוך חשש כי צווארי בקבוק בייצור הגלובלי יעכבו את תוכניות הבינה המלאכותית שלו, שריין התאגיד הספק של למעלה מ-13 ג'יגה-ואט בטורבינות גז – לשם ההמחשה מדובר בכושר ייצור העולה על התפוקה המצטברת של שישה סכרי הובר, והגבוה מצריכת החשמל של מדינת קונטיקט כולה.  המהלך נועד לאפשר הקמת תחנות עצמאיות שיעקפו את עומסי רשתות החשמל הציבוריות בארצות הברית. אלא שההיערכות החריגה התבררה כמנופחת בהרבה מצרכי הפיתוח בפועל, ועל פי הדיווחים, כשהתקרבו מועדי התשלומים הבאים, החליטה ההנהלה לחתוך הפסדים ולבטל את ההזמנות העודפות. HOLY FUCK. SOFTBANK JUST REPORTED A $7 BILLION QUARTERLY LOSS. AND THE AI INFRASTRUCTURE RACE IS PART OF THE REASON. The Japanese investment giant just revealed how expensive the race to build AI infrastructure can get. Here's what happened. SoftBank rushed to secure power generation equipment for its US AI data centers, fearing that supplies would run short. But there was a problem. The company later revised its project plans and procurement strategy. The result? $3.7 BILLION in losses related to advance payments and contract changes. And that's not all. SoftBank's financing costs more than doubled, reaching 462 billion yen in just one quarter. The company is also heavily committed to OpenAI, having spent $64.6 billion to acquire a 13% stake. Think about the scale of this bet. Companies are racing to build AI data centers, secure GPUs, lock down electricity supplies and get infrastructure ready before their competitors. But securing equipment before projects are finalized comes with serious financial risks. My take? Everyone talks about the AI revolution, the next generation of models and who will dominate the market. But there's a massive problem hiding behind all of it. AI doesn't run on hype. It needs power, data centers, hardware and billions of dollars in financing. And the companies building this future are discovering just how expensive that race can become. The AI boom is about much more than software. — Tolik (@TolikWeb3ep) November 10, 2026 חשבון של מיליארדים על ביטול שקט ההחלטה לסגת מהשריונים היתרגמה למחיקה חשבונאית כבדה במיוחד בסך 3.7 מיליארד דולר. כפי שעולה מהדיווחים, הזרוע הייעודית סילבר בנדס 7 (Silver Bands 7) – הפועלת בתמיכת קרן ויז'ן פאנד 2 (Vision Fund II) – כבר הזרימה בעבר מקדמות בהיקף של כ-9.5 מיליארד דולר לפרויקטי אנרגיה. מתוך סכום המחיקה הנוכחי, 2.85 מיליארד דולר משקפים תשלומים מוקדמים שלא ניתנים להשבה עבור הבטחת כושר ייצור, ואילו 880 מיליון דולר נוספים נבעו מפשרות ישירות ומשינויים מבניים בחוזים קיימים.  אף שהחברה מחזיקה באפשרות לקבל זיכויים עתידיים של עד 2.1 מיליארד דולר על רכש ציוד בעשור הקרוב, מדובר בהטבות מותנות שטרם נרשמו בספרים.  מכה פיננסית זו היוותה את הנדבך המרכזי בהפסד הנקי הרבעוני של הקונצרן, שהעמיק לכ-7 מיליארד דולר. @KatieMiller I remember that time when Masa, instead of putting $12B into Tesla for a 1/4 of the company to help me take Tesla private, instead invested the money in WeWork. That was dumb. — Elon Musk (@elonmusk) November 11, 2026 העקיצות של מאסק והתגובה המהירה מטוקיו עוד בטרם נחשפו המספרים במלואם, עורר יזן הטק התזזיתי אילון מאסק סערה כשטען ברשת החברתית X כי סופטבנק נקלעה לחדלות פירעון (default) בנוגע לחוזי הטורבינות שלה.  בצמרת סופטבנק מיהרו להדוף את הדברים בנחרצות. סמנכ"ל הכספים של הקונצרן, יושימיצו גוטו, הבהיר במהלך שיחת המשקיעים: "זה פשוט לא נכון כלל ועיקר; אין שום חדלות פירעון שכזו".  גורמים פיננסיים ציינו כי ישנו הבדל תהומי בין הפרת התחייבויות לבין ביטול יזום בהסכמה, הכולל ספיגת קנסות חוזיים מוגדרים. מאסק, מצדו, המשיך לעקוץ את המייסד מאסיושי סון בעקבות הפרסומים בעיתונות הכלכלית, והזכיר לעוקביו כי סון העדיף בעבר לשפוך 12 מיליארד דולר על חברת WeWork – שיסד והוביל היזם הישראלי אדם נוימן, ושטיפחה את קונספט המשרדים לפי שעה אך כשלה עקב ניהול גרוע, לכאורה – וזאת במקום להשקיע סכום זהה ברכישת רבע ממניות טסלה (Tesla). כך לדברי מאסק. לאחר מכן הגיב נוימן עצמו לציוץ של מאסק במם שבו הוא נראה מצביע במשקפי שמש ליד שלט WeWork, עם הכיתוב שרמז למאסק שאולי כדאי לו לשפר את ה"פיץ'" שלו. השניים החליפו כמה ציוצים קצרים בנושא. רעידת אדמה אצל ספקיות הציוד הזעזוע לא נעצר בטוקיו והיכה ישירות ביצרניות ציוד האנרגיה. מניית חברת GE Vernova, שיועדה לספק את מרבית הטורבינות, צנחה במסחר בוול סטריט בשיעור של עד כ-10% עקב הדיווחים על שינוי האסטרטגיה של סופטבנק. בבית ההשקעות JPMorgan הגדירו את המהלך כאינדיקציה שלילית המעידה על חשיבה מחודשת בקרב מפתחי מרכזי נתונים. עם זאת, ג'וליאן מיטשל מ-JPMorgan ומוסטפא אוקור מבלומברג אינטליג'נס (Bloomberg Intelligence) הדגישו כי צבר ההזמנות של GE Vernova מכור כמעט במלואו עד לשנים 2031-2032, וכי מרבית כושר הייצור משוריין ללקוחות מסורתיים – נתון שיאפשר לה לנתב את חלונות הייצור שהתפנו לרוכשים אחרים לנוכח המחסור העולמי בציוד כוח. מגה-פרויקט הגז באוהיו – דווקא נשאר על השולחן למרות הקיצוץ החד במלאי ההזמנות המוקדם, בסופטבנק מבהירים כי הפרויקט המרכזי בדרום אוהיו (מחוז פייק) אינו עומד להצטמצם. מדובר במיזם משותף שנרקם במסגרת שיתוף פעולה בין-ממשלתי, הכולל הקמת תחנת כוח מבוססת גז טבעי בהספק של 9.2 ג'יגה-ואט ובעלות משוערת של כ-33 מיליארד דולר. תחנה זו נועדה לספק אנרגיה ישירות לקמפוס דאטה סנטרים עצום, בהספק של 8 ג'יגה-ואט, שיוחכר לחברת OpenAI. סמנכ"ל הכספים גוטו הדגיש כי החברה אינה מנהלת שום דיונים על הפחתת היקפו של המיזם האמור, שמועד תחילת בנייתו מתוכנן לתחילת השנה הבאה.

השבוע נערך באוניברסיטת תל אביב שבוע הסייבר הלאומי. בזה אחר זה עלו על הבמה בכירי תעשיית הסייבר בישראל, וגם כמה מהבכירים העולמיים – כולל ניק אנדרסן, המנהל בפועל של CISA, סוכנות הסייבר המרכזית של ארצות הברית. אנדרסן עלה על הבמה בתל אביב כמה שעות לפני שפורסמה ההחלטה של הנשיא האמריקני, דונלד טראמפ, למנות לסוכנות מנהל קבוע. כולם דיברו על איומי הסייבר ההולכים ומתרבים, ומשתכללים, ועל החשיבות שבהגנת הסייבר ובשיתופי פעולה בינלאומיים. מהדברים אפשר היה להבין שישראל משקיעה רבות בהגנת הסייבר שלה. אחת הדאגות המרכזיות של פרנסי תעשיית הסייבר בישראל היא הגנה על תשתיות קריטיות, כדי שההאקרים לא "יורידו את השאלטר" על החשמל, המים, הגז ו/או מרכיב חיוני אחר לחיינו. אלא שיש איום לא פחות חשוב על התשתיות האלה, שקריטי להתגונן מפניו: רעידות אדמה. אתמול (ד') קיבלנו תזכורת לכך בדמות רעידת האדמה שהייתה באילת, שאמנם לשמחתנו, לא גרמה לנפגעים ולנזק, למעט כמה זכוכיות מנופצות בנמל התעופה רמון, אבל מעלה את השאלה: האם מדינת ישראל ערוכה להגן על התשתיות הקריטיות שלה מפני האיום הזה? גם רעידות אדמה עלולות לפגוע ברציפות התפקודית של אותם ארגוני תשתיות, שתלויים במערכות המידע שלהם. לפגיעה בדאטה סנטרים ובחוות השרתים של הארגונים האלה עלולות להיות תוצאות קטסטרופליות. מבקר המדינה הזהיר – ובינתיים לא עושים עם זה כלום זה לא נושא חדש. הוא עלה במלחמות עם איראן, עקב היותם של הדאטה סנטרים – לפחות אלה שנמצאים מעל לפני הקרקע – חשופים לפגיעות טילים, ואף לפני כן. ביוני השנה פרסם מבקר המדינה (דאז), מתניהו אנגלמן, דו"ח בנושא תשתיות המחשוב הלאומיות, שבו הוא הצביע על כשלים בהגנה על חדרי שרתים ותקשורת – הן בהיבט הסייבר והן הגנה פיזית, בהגדרות האבטחה ובפיקוח על יישומן. הדו"ח אמנם לא עסק ישירות ברעידות אדמה, אבל הן בהחלט אחד האירועים הרלוונטיים בהקשר זה. מבקר המדינה לשעבר, מתניהו אנגלמן. צילום: ניב קנטור בין פרסום הדו"ח להיום אירעו במדינת ישראל בחירות. ניתן היה לחשוב שבגללן הנושא לא מטופל, אולם אתמול, לאחר רעידת האדמה באילת, פרסם מבקר המדינה הודעה שלפיה הליקויים בהגנת מבנים מפני רעידות אדמה שהוא העלה בדו"ח אחר, שפרסם ב-2023, עדיין לא תוקנו. ובחלק מהמבנים האלה יש דאטה סנטרים וחוות שרתים. פתרונות DR מסורתיים לא יעזרו חשוב להבין שבמקרה שבו רעידת אדמה תפגע בבניין שבו נמצא הדאטה סנטר, הפתרונות המקובלים של התאוששות מאסון (DR) לא יעזרו. האיום חמור עוד יותר אם לוקחים בחשבון שפגיעה במרכזי מחשוב עלולה לחסום את דרכי הגישה למתקנים ולא ניתן יהיה לחלץ משם את המידע. נדרשת יכולת להפעיל מערכות חלופיות. אבל, לפי נתונים של גופים שונים, יש בישראל לא מעט דאטה סנטרים שהינם ברמת גיבוי בסיסית בלבד, ומפעיליהם לא מקפידים על אמצעי גיבוי מרחוק. מבקר המדינה מצא ליקויים כאלה גם במרכזי נתונים וחוות שרתים של ארגונים שמפוקחים על ידי הממשלה. כאן מן הראוי לציין שבחלק אחר של חוות השרתים, כולל של אזורי ענן ייעודיים, יש מערכות שמאפשרות DR מרחוק. הממצאים המדאיגים האלה מעלים כמה שאלות: האם יש גוף לאומי שמתכלל את הסיכונים וההערכות לרעידת אדמה בהיבט של תשתיות תקשורת? ודאי לא תופתעו לקרוא שאין. הסמכויות מפוזרות בין גופים שונים – רח"ל, משרד התקשורת ועוד. האם נעשו סקרי סיכונים לגבי העמידות של מבני חוות השרתים מפני רעידת אדמה בעוצמה חזקה? לא נעשה סקר לאומי-ממשלתי, אולם חברות פרטיות חייבות לערוך סקרי סיכונים משל עצמן ולעמוד בתקנים בינלאומיים כתנאי לקבלת רישוי וביטוח. האם ידוע אילו מתקנים חיוניים נמצאים באזורים בעלי סיכון גבוה לפגיעה מרעידת אדמה? הרוב המוחלט של הדאטה סנטרים וחוות השרתים בישראל נמצאים במרכז הארץ ובשפלה – אזורים שבהם הסיכון לרעידות אדמה חזקות נמוך בהשוואה לבקעת הירדן, שממוקמת על השבר הסורי-אפריקני. אולם, יש באזור המרכז והשפלה נקודת תורפה: מתקנים באזורים אלה חשופים לסיכונים הנדסיים משניים בזמן רעידת אדמה חזקה, כולל התנזלות קרקע, אם הם נמצאים בסמיכות לנחלים ולחוף הים. אילו מהם מוגנים מבחינה הנדסית? התקנים מחייבים שמתקנים דוגמת מתקני הדגל של חברות כגון MedOne יהיו מוגנים. בגדול, מתחת לאדמה, ההגנה ההנדסית רבה וטובה יותר, אם המתקן תוכנן מראש לכך. והיכן מתקני הגיבוי של הארגונים? כאן יש הבדל בין משרדי ממשלה לחברות פרטיות, שלמרביתן יש מתקן מרכזי במרכז או בשפלה, ומתקן גיבוי באזור אחר של הארץ. רעידת האדמה באילת חייבת להדליק נורת אזהרה אדומה כהה ובולטת אצל כל הגורמים – הממשלה, בעלי חוות השרתים והלקוחות של הדאטה סנטרים וחוות השרתים, כדי שאם וכאשר תקרה חלילה רעידת אדמה חזקה, הארגונים, והמדינה בכלל, ימשיכו לתפקד האם הממשלה הבאה תייחס חשיבות מספקת לנושא? הכנסת ערכה לא מעט דיונים בנושאים אלה, אבל גם הם לא השפיעו על רמת ההיערכות של הארגונים. ועדת הפנים והגנת הסביבה דנה בנושא כבר לפני שנה. יו"ר הוועדה, ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית), דרש בדיון ממשרד ראש הממשלה להציג תוכנית להקמת גוף מתכלל שיעסוק במגוון ההיבטים של רעידת אדמה. נציג המשרד אמר שקיים מסמך כזה, שמתוקצב ב-17 מיליארד שקלים, אבל הוא לא הגיע לכלל מימוש. נראה שהמסמך, ככל שאמנם קיים, לא פורסם לציבור – בדיקה של אנשים ומחשבים מעלה שהוא לא מצוי ברשת, לרבות לא בארכיוני הכנסת והממשלה. עוד תוכנית, שהוכרזה בחגיגיות בפברואר השנה, היא תוכנית חירום רב שנתית להערכות לרעידות אדמה של רח"ל – רשות החירום הלאומית, שפועלת תחת משרד הביטחון. אלא שבאופן מפתיע, אין בתוכנית הזאת התייחסות לעמידות של תשתיות במבנים פיזיים, כי אם עקרונות כלליים, כגון חיזוק היכולות הלאומיות והעמקת שיתופי הפעולה בנושא בין משרדי הממשלה. האם הממשלה הבאה תטפל בנושא? צילום: leolintang, ShutterStock נראה שבמקרה הטוב, הנושא יטופל לאחר שתוקם הממשלה הבאה, אם זה יקרה בכלל ולא נצטרך לצאת לעוד מערכת בחירות. אין ולו מפלגה אחת שהתייחסה לנושא בקמפיין הבחירות, כולל מבין אלה שכן פרסמו מצע. ראש הממשלה החדש, או החדש-ישן, והשרים יצטרכו לתת את דעתם על כך לאחר כינון הממשלה החדשה – וספק אם יעשו זאת. נקווה שכן, לפני שיהיה מאוחר מדי. האחריות – גם על המנמ"רים חשוב להזכיר שהאחריות למוכנות של תשתיות המחשוב מפני רעידות אדמה לא מוטלת רק על הממשלה ובעלי חוות השרתים, אלא גם על הלקוחות. והאחריות הזאת מתחילה אמנם מהמנכ"ל, אבל עיקר הטיפול מוטל על המנמ"ר, סמנכ"ל הטכנולוגיות ו/או מנהל אבטחת המידע. הם צריכים לוודא שתוכניות הרציפות התפקודית של הארגון מתייחסות גם לתרחישי קיצון פיזיים כגון רעידת אדמה. עליהם לבדוק שהתוכניות הללו כוללות הוראות ברורות מה לעשות במקרה של פגיעה בדאטה סנטר, השבתת תקשורת אזורית, אובדן ממושך של אספקת חשמל ועוד צרות צרורות, ולתרגל את זה. כמו כן, רצוי שהם יבחנו היטב את מיקומם של מרכזי המחשוב ואתרי הגיבוי, את התלות בספקי ענן ותקשורת, את זמינות מערכות החשמל והקירור ואת היכולת להעביר פעילות לאתר חלופי. על מנהלי ואנשי ה-IT בארגונים לבדוק שהתוכניות האלה לא רק נמצאות על הנייר, אלא גם מיושמות בפועל, ומיושמות על הצד הטוב ביותר. השורה התחתונה: רעידת האדמה באילת חייבת להדליק נורת אזהרה אדומה כהה ובולטת אצל כל הגורמים – הממשלה, בעלי חוות השרתים והלקוחות של הדאטה סנטרים וחוות השרתים. עליהם לשלב את המוכנות לרעידות אדמה בתוכניות העבודה שלהם, להדריך את מי שצריך ליישם אותה ולתרגל את כל זה בפועל – ויפה שעה אחת קודם, כדי שאם וכאשר חלילה תקרה רעידת אדמה חזקה, הארגונים, והמדינה בכלל, ימשיכו לתפקד.

ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, התפטר אתמול (ה') מתפקידו ומדירקטוריון החברה עקב פרשה שעירבה רומנים שניהל עם שתי נשים, אליס הואנג וקימברלי פאוול, ריגול (במקרה של הואנג – ואגב, אין ביניהם קשר משפחתי), יחסי מרות (במקרה של פאוול, סמנכ"לית תחום הבריאות באנבידיה), חקירות של החברה עצמה ושל ה-FBI, ועוד. ההתפטרות גרמה לשיח ער בשוק, שלא לומר זעזוע מסוים. השאלה המרכזית שעולה היא: מה צופן לאנבידיה העתיד שאחרי עידן הואנג? בצד הפחות חיובי יש את שיטת "הניהול השטוח" של הואנג, שריכזה בידיו סמכויות רבות – ויש שיאמרו רבות מדי, ואת החששות הכלליים של המשקיעים בשוק ה-AI. מהצד היותר חיובי עומדים המובילות של החברה בעולמות השבבים והבינה המלאכותית, ההנהלה המנוסה שמונתה במקומו – סמנכ"לית הכספים הוותיקה קולט קרס כמנכ"לית זמנית והארווי ג'ונס כיו"ר – ואקו-סיסטם המוצרים הרחב שלה. ריכזנו עבורכם מה צופים המומחים לעתידה של אנבידיה – מבחינת העמדה שלה בשוק, הניהול ושער המנייה שלה. המובילות לפחות חלק מהאנליסטים מעריכים שאנבידיה יכולה לשמור על עמדת המובילות שלה גם לאחר התפטרותו של המנכ"ל הכריזמטי והמאוד מנוסה שלה (הוא שימש בתפקיד מאז ייסד אותה ב-1993). תרומה מרכזית לאותה עמדת מובילות יש ל-CUDA – פלטפורמת המחשוב המקבילי בת 20 השנים שלה, שמהווה ליבת מהפכת ה-AI של אנבידיה ושומרת את המפתחים והלקוחות בתוך האקו-סיסטם הקנייני שלה. עוד תורמות למעמדה של אנבידיה בשוק ארכיטקטורות השבבים שלה – Blackwell ובעיקר החדשה יותר, Vera Rubin, שנועדה לספק קפיצת מדרגה נוספת בביצועי החישוב, ביעילות האנרגטית וברוחב הפס, במטרה לאפשר את האימון וההפעלה של הדורות הבאים של מודלי בינה מלאכותית עצומים. "לקוחות קונים את כוח המחשוב, התוכנה ופתרונות הנטוורקינג של אנבידיה, והיתרונות שיש לה בתחומים אלה לא ייעלמו עם המנכ"ל", אמר איפק אוזקרדסקיה, אנליסט בכיר ב-Swissquote. בנוסף, מומחים מציינים שהמשבר שאנבידיה חווה בימים אלה הוא על רקע ההתנהגות של המנכ"ל, ואינו תפעולי. עוד הם מזכירים שהחברה ניגשת למשבר הזה מעמדת כוח מובהקת. עם זאת, אנליסטים מעריכים כי חברות ענק כגון מיקרוסופט, מטא, גוגל ואמזון, שיש להן חוזים שמנים עם אנבידיה, עלולות להאיץ את המאמצים שלהן לגוון את מקורות כוח המחשוב שלהן ולהפחית את התלות בענקית השבבים וה-AI. זאת, במיוחד אם החברה תיכנס לכאוס ניהולי. המשקיע מייקל ברי הזהיר אמש מהתחזקות כוח המיקוח של אותן חברות מול אנבידיה, שיחד עם הסיכונים הרגולטוריים עלולה לשחוק את שולי הרווח שלה. הניהול השאלה הזאת עולה במיוחד על רקע שיטת ה-"ניהול השטוח" של הואנג. בעבר השיטה הזאת קצרה שבחים בשוק, אולם החשש הוא שעכשיו, אחרי התפטרותו, היא תהיה בעוכריה. הואנג ריכז בידיו סמכויות רבות, הרבה יותר מאשר נהוג בחברות אחרות. כך, הוא סירב למנות סמנכ"ל תפעול (מספר 2 בחברה), נשיא ויו"ר, ו-60 מנהלים בכירים דיווחו ישירות אליו – מספר יוצא דופן בכלל, ובענף הטכנולוגיה בפרט. מנהל ריכוזי מאוד. ג'נסן הואנג, המנכ"ל המתפטר של אנבידיה. צילום: יח"צ במאמר שפרסם האנליסט אש קומרה ב-.Inc הוא ציין כי "המבנה השטוח נראה כגאונות לשמה כשהמנייה עלתה למעלה. כיום, זה נראה כמו כישלון מסיבי". לדבריו, "עיצוב חברה שבה הכול עובר דרך שולחנו של המייסד לא מסתכם בהסרת הביורוקרטיה בלבד, אלא מהווה 'רימון' שיכול לפוצץ את השווי שלה". קומרה ציין כי שיטת הניהול של הואנג יוצרת בעיה גדולה למנכ"לית הזמנית, קרס, שכאמור, היא גם סמנכ"לית הכספים של החברה, ולג'ונס, שהוא היו"ר הראשון בתולדות אנבידיה. זאת, בין היתר מאחר שאחיזתו של מייסד חברה בתפקיד המנכ"ל עם סמכויות כל כך רבות מרתיעה את חברי הדירקטוריון מלשאול שאלות קשות כשצריך. המנייה הפרשה סביב הואנג באה בתקופה רגישה לשוק השבבים. משקיעים מביעים כבר כמה חודשים חשש שמא ההשקעות של חברות הענק בבינה מלאכותית רבות מדי, ורוצים לראות החזר השקעה ממשי. אנבידיה היא החברה שבה אותן ענקיות שמות את הכי הרבה כסף, כשזה מגיע לתשתיות ולכוח מחשוב בעידן ה-AI. המניה של אנבידיה צנחה אמש בנאסד"ק ב-4.34%, ומאז יום ו' האחרון, שבו התגלה הרומן (הראשון) של הואנג והחלה הפרשה הנוכחית, היא צללה ב-13.1%. אלא שזה היה "בוסט" לירידות שאנבידיה סבלה מהן עוד קודם: בחודש שלפני פרוץ המשבר ירדה המניה שלה ב-18.8%. עד לפרוץ הפרשה, האנליסטים לא הורידו את דירוג המנייה של אנבידיה ואת מחיר המטרה, והותירו אותם גבוהים. הם עשו זאת לאחר שהיא פרצה (בעיקר מחיר המטרה), וביתר שאת עכשיו, אחרי הליכתו הביתה של המנכ"ל. עטיף מאליק, אנליסט בסיטי, נימק את החלטת החברה להוריד את מחיר המטרה של מניית אנבידיה ב-20% ל-225 דולר: "תחת מנהיגותו של הואנג, אנבידיה הייתה לכוח הדומיננטי בתשתיות ה-AI, המרוויחה הגדולה מההוצאות הגלובליות הגדולות על בינה מלאכותית ואחת החברות בעלות שווי השוק הגבוה בעולם. חילופי ההנהגה שלה יוצרים עננה מעל מניית החברה, לאור תפקידו המרכזי (של הואנג – י"ה) בעיצוב האסטרטגיה, חזון המוצר, הקשרים עם הלקוחות ואמון המשקיעים". אנליסטים אחרים, כולל כאלה שהם או המוסדות שבהם הם עובדים הורידו את מחיר המטרה של מניית אנבידיה, עשו זאת על אף הערכתם שהחברה תשמור על מעמד חזק גם לנוכח המשבר. כך, האנליסט בריאן קוללו מחברת המחקר מורנינג סטאר מעריך שהיא תציג ביום ג' הקרוב תוצאות כספיות שיעקפו את התחזיות בשוק ותשמור על ה-"חפיר הכלכלי הרחב" שלה. ב-וולס פארגו מציינים שהביקוש ארוך הטווח למוצרי החברה ויכולות הביצוע שלה נותרו חזקים. השורה התחתונה בסיכומו של דבר, התמונה שעולה מדברי האנליסטים מצביעה על פער ברור בין הביצועים העסקיים של אנבידיה בטווח הקצר לבין האתגר הניהולי שהתפטרותו של הואנג מציבה לטווח הארוך. בפן הכספי, הביקוש האדיר לתשתיות בינה מלאכותית וצבר ההזמנות צפויים להמשיך להניב לאנבידיה הכנסות ורווחיות שיא בתקופה הקרובה, אולם המניה עוברת תמחור מחדש כלפי מטה עקב מחיקת "פרמיית המייסד", והחשש מהשפעת התחזקות כוח המיקוח של ענקיות הענן והחמרת הרגולציה והגבלות הייצוא לסין. בפן התפעולי, הקונצנזוס בוול סטריט ובעמק הסיליקון הוא שמפת הדרכים הטכנולוגית של אנבידיה ומחזורי הייצור הנוכחיים לא יחוו זעזוע מיידי, הודות לאקו-סיסטם התוכנה החזק (CUDA) שלה ולמינויה של סמנכ"לית הכספים הוותיקה למנכ"לית זמנית. עם זאת, האתגר האמיתי של אנבידיה הוא ניהולי: עזיבתו של הואנג מותירה חלל במבנה הארגוני השטוח של החברה, לאחר שהוא ריכז בידיו את הסנכרון בין הפיתוח, שרשרת האספקה והלקוחות. ההנהלה הבאה תידרש להוכיח כי היא מסוגלת לשמר את קצב החדשנות וההובלה מול מתחרות שצוברות תאוצה, כמו AMD וברודקום.

יש כיום שתי מגמות מאוד ברורות לגבי השימוש ב-AI, שהפוכות לגמרי בכיוונן: מצד אחד, אליבא דסם אלטמן, לדוגמה, ההתמקדות צריכה להיות בדאטה סנטרים שמשרתים את צורכי אימון המודלים וההיסק מרחוק, או בארגונים גדולים בשרתים מקומיים. מהצד השני יש את המגמה של יצרניות המחשוב האישי, אבל לא רק, להביא את ה-AI לקצה. זה התחיל עם מחשבי Windows מבוססי מעבדי ה-ARM של קוואלקום, והמשיך עם כל יצרנית מעבדים אחרת בשוק הדי מצומצם הזה. אבל זה היה בעיקר AI של היסק – ולא בעוצמות שמספיקות כיום אפילו להרצת סוכני הבינה המלאכותית, שזה מה שמניע כיום את השוק, אבל זה נושא לדיון אחר. מי שניערה את השוק הייתה אנבידיה, שהיום (ה') התבשרנו על התפטרותו של המנכ"ל שלה, ג'נסן הואנג, לאחר הגילויים על הרומנים שניהל מחוץ לנישואין, בין היתר עם מי שנחשדת בריגול למען סין. ענקית ה-AI ניערה את השוק היטב כשהציגה את RTX Spark N1X, שהוא בעצם התאמה של GB10 ששולב במחשבי ה-DGX Spark AI, אל מחשבי PC שמבוססים על Windows 11. זה כבר לא מעבד לפעילות היסק, אלא מעבד שאמור להביא את יכולות בניית המודלים, הסוכנים והאפליקציות לשולחן העבודה, במקום להסתמך על חיבור מרחוק לשרתים שמציעים את היכולות הללו. וזה הכי מקומי, הכי בקצה שאפשר לקחת את מידול ה-AI, ונמצא בסקאלה אחרת מול מה שקראו לו עד עתה "מחשב AI". אסוס, כמו תמיד, היא מהראשונות ששלחו לשוק מחשב נייד שמבוסס על המעבד החדש, והראשון שהגיע לישראל למכירה בפועל. זה ממש לא צריך להפתיע: מי שעוקב יודע שבכל פעם שיש מעבד חדש בשוק – בין אם של אינטל, AMD או קוואלקום, בדרך כלל, הסקירות הראשונות הן על מחשבים של אסוס. אז שזה לא יקרה גם עם מעבד של אנבידיה? מחשב שמציע הרבה משאבים ליוצרי תוכן הדגם שהגיע לבדיקה הוא ProArt P14 H7407BA, ולא בכדי. משפחת ה-ProArt של אסוס מיועדת מתחילת דרכה ליוצרי תוכן, ומה זה יצירת תוכן מודרנית אם לא שימוש ב-GenAI? וככל שיש יותר משאבים, ויש כאן הרבה משאבים, זה טוב, מהיר ומדויק יותר. או, כמו שבאסוס מצהירים במפורש: המחשב מסוגל להריץ מודלי שפה ענקיים בהיקף של עד 120 מיליארד משתנים, לרנדר סצנות תלת ממדיות ענקיות בנפח עבודה של עד 90 גיגה-בייט, לערוך וידיאו בתצורת RAW ברזולוציית 12K ולבצע מספר משימות GenAI במקביל. בנוסף, המחשב תומך בכל ערמת ה-AI שמציעה אנבידיה, כגון כלים לבניית סוכני בינה מלאכותית, ביצועי מחשוב AI של עד 1pFLOPS באופן מקומי (בפורמט FP4), וחלון הקשר עצום של עד מיליון אסימונים ועם מהירות גבוהה במיוחד לייצור האסימון הראשון בעת הרצת מודלים שונים. ההצהרות הללו מקבלות תוקף בולט במבחנים שונים, כולל התמודדות קלה יחסית עם מודלים שונים, למשל Stable Diffusion 1.5, ברמה שמחשבי PC אחרים לא מסוגלים, וזמן לאסימון ראשון שהיה קצר במיוחד – עד רבע מזה של מעבדים אחרים. ה-P14 H7407BA של אסוס. צילום: יח"צ לזכותה של אסוס ייאמר שהיא עטפה את זה בתוך מערכת טובה שאינה מתחממת, גם כש-20 הליבות של מעבד ה-Grace, שפותח בשיתוף מדיה-טק, יחד עם 6,144 ליבות ה-CUDA, שמאורגנות ב-48 מעבדי הזרמה, עבדו בשצף קצף עם 128 גיגה-בייט של זיכרון אחוד – הכי הרבה שאפשר במחשב הזה. השבב הגרפי, שמבוסס על טכנולוגיית ה-Blackwell, מציע משחקיות ברמה של כרטיס GeForce RTX 5070 בגרסה ניידת, וזה בא לידי ביטוי היטב בבדיקות המשחקים. אבל, זה לא מחשב לגיימרים, אלא, כאמור, ליוצרי תוכן שנוצר באמצעות AI. מעטפת נאה המעטפת של כל זה נאה, ואפילו יפה: הדגם שהגיע מצויד במסך OLED מרהיב בגודל 14 אינץ' ברזולוציית 3K, עם קצב ריענון של 120 הרץ, זמן תגובה מצוין וניגודיות גבוהה במיוחד. המקלדת התבררה כטובה מאוד, ויש משטח שליטה גדול יחסית ונוח לשימוש, שגם תומך במחוות מיוחדות. כמו כן, יש למחשב מצלמת רשת איכותית, עם חלון שמירת פרטיות מכני. ה-P14 H7407BA כולל גם את ערמת התכונות שכבר רגילים לראות במחשבי ה-ProArt: משליטה מהודקת בביצועים ובצבעי התצוגה ועד להרצה וקידום של רעיונות ליצירת תוכן. בזכות עוצמת הבינה המלאכותית, התכונות האלה עובדות יותר מהר, היכן שאפשר. שורת המחיר של ה-ProArt P14 H7407BA, בגרסה שבה הוא הגיע לסקירה, יכולה להבהיל: 22,230 שקלים טבין ותקילין. אולי זה פחות יבהיל מתכנת AI שגם כך מוציא מכיסו מאות ואולי אפילו אלפי שקלים בחודש לשירותי AI. לשם מכוונת אסוס כשהיא טוענת שבטווח הארוך, הצבת מכונת AI עוצמתית על השולחן, עם חלון הקשרים כזה ענק ועם יכולות להרצת מודלים ענקיים באופן מקומי, תחסוך כסף, ואפילו מהר מאוד. וזה עוד לפני שמכניסים לתמונה היבטי אבטחה.