התחזית שהבינה המלאכותית תשמש בקרוב לביצוע תקיפות גדולות שמנצלות פגיעויות יום אפס הייתה מדויקת, מתברר. למעשה, לפי דיווח עדכני של קבוצת מודיעין האיומים של גוגל, זה כבר קרה בפועל. הקבוצה מסרה כי היא גילתה מקרה ראשון שבו האקרים השתמשו ב-AI כדי לנצל פגיעות יום אפס, וציינה שהתגובה הפרו-אקטיבית שלה עצרה ניצול של הפגיעות באופן מסיבי. לפי החוקרים של גוגל, קבוצת ההאקרים שביצעה את הזיהוי ואת התקיפה מקושרת לסין ולצפון קוריאה כאחד. היא ציינה שלמרות דיווחים קודמים על הפריצה למיתוס, המודל שפיתחה אנת'רופיק כדי לזהות פגיעויות כאלה, בעיקר אצל גופים ממשלתיים וחברות ענק – הפורצים הסתמכו על כלי AI שהם פיתחו בעצמם. כלי זה מסייע להם לזהות פגיעויות שעלולות להיות הרסניות במיוחד. אנת'רופיק דיווחה בנובמבר האחרון כי היא זיהתה בפעם הראשונה קבוצת האקרים סינית שביצעה התקפה מתוזמרת ומאורגת, בשלבים, בניהול מלא של AI, כך שכעת זו עוד עליית מדרגה, שהייתה צפויה. יצוין, אגב, שמודל מיתוס כבר נוצל כדי לזהות אלפי פגיעויות חמורות במערכות ההפעלה העיקריות וגם בדפדפנים רבים, ו-OpenAI כבר מבצעת הרצות בדיקה לכלי דומה משלה. "על כל אירוע שאנחנו מגלים יש עוד רבים אחרים" ג'ון הולטקוויסט, אנליסט ראשי בקבוצת מודיעין האיומים של גוגל, הצהיר כי הממצאים הבהירו שהמרוץ לשימוש ב-AI למציאת פגיעויות כבר החל. "על כל אירוע יום אפס שאנחנו יכולים לייחס ל-AI יש, כנראה, עוד רבים אחרים. גורמי איום משתמשים בבינה מלאכותית כדי להגביר את המהירות, קנה המידה והתחכום של ההתקפות שלהם", אמר. גוגל לא חשפה את שם החברה שהותקפה, אך כן מסרה שהעבירה אליה את הממצאים באופן מיידי, כדי שהפגיעות תתוקן במהירות, ושטלאי מתאים כבר יושם בפועל.

"ממשלת ישראל קובעת סטנדרט דיגיטלי חדש. המעבר ל-Cloud Native הוא לא רק שינוי טכנולוגי, אלא תפיסתי – הטכנולוגיה פוגשת את האזרח במהירות הענן", כך אומר יוגב שמני, מנהל חטיבת טכנולוגיות ושירות דיגיטליים במערך הדיגיטל הלאומי, לקראת כנס NimbuSummit 2026 של אנשים ומחשבים. האירוע ייערך ביום א' הקרוב במרכז הכנסים והאירועים אווניו בקריית שדה התעופה. שמני ישתתף בכנס בפאנל על מפת הדרכים של הענן בממשלה. הוא אמר בראיון לאנשים ומחשבים כי "כל השקעה בתשתית, מתקדמת ככל שתהיה, נועדה למטרה אחת: שירות דיגיטלי, מהיר, חכם ונגיש יותר לכל אזרח במדינת ישראל". מפת הדרכים של הממשלה לדברי שמני, "נימבוס הוא מנוע השינוי הדיגיטלי של המדינה". הוא ציין שיש לממשלה מפת דרכים לשינוי זה, עד 2029 – בהמשך להחלטת הממשלה בעניין, מספר 3574. "מפת הדרכים היא תוכנית העבודה האסטרטגית למעבר מערכות המידע הממשלתיות לענן נימבוס. התוכנית בנויה על מודל פעולה לוגי, שמתעדף פרויקטים באופן מושכל, ומסנכרן בין גופי המטה לצרכי המשרדים", אמר. שמני ציין שעד כה נבנתה התשתית הרגולטורית, התקציבית והטכנולוגית, וכעת המשרדים מאיצים את קצב הטרנספורמציה הדיגיטלית שלהם. "אנחנו עדים לצמיחה בכמות המערכות שעוברות לענן, תוך הסרת חסמים עקבית", ציין. הוא הוסיף שהמודל התקציבי של התוכנית כולל מנגנון מאצ'ינג (Matching) מול המשרדים, שלדבריו "מבטיח מחויבות עמוקה של ההנהלות שלהם להצלחת התהליך ולעמידה ביעדים". "הענן הוא שמאפשר הטמעת AI בממשלה" שמני התייחס למהפכת הבינה המלאכותית ולהשפעתה על המחשוב הממשלתי: "הענן הוא התשתית שמאפשרת להטמיע בינה מלאכותית ככלי עבודה יומיומי בממשלה. זהו המנוע שבאמצעותו אנחנו פועלים להפחתת הנטל הביורוקרטי ולייעול תהליכי עבודה". אולם, לדבריו, הבשורה האמיתית היא היכולת לייצר, באמצעות פלטפורמת נימבוס, שיתופי פעולה נרחבים בין משרדי הממשלה. "שבירת החומות בין המשרדים היא זו שתביא את השינוי המשמעותי ביותר בייעול העבודה, הפחתת הביורוקרטיה, והבטחת שירות דיגיטלי חכם, מהיר ונגיש יותר לכל אזרח", אמר שמני. פרויקט ענק. נימבוס. צילום: BigStock כמו כן, הוא סיפר בראיון על לשכה וירטואלית ושירותים חכמים עבור האזרחים, שעומדים לקום או להתרחב. "אנחנו מרחיבים את ערוצי השירות לאזרח, כשהדוגמה הבולטת היא ניבי (Nivi) – מערכת מבוססת בינה מלאכותית, שמאפשרת שיחה בשפה טבעית לקבלת מידע ושירותים. זה שירות שהוכח כחיוני בזמן חירום והוא צפוי להתרחב לערוצים נוספים", אמר שמני. על הגוף שהוא עומד בראשו, חטיבת השירותים הדיגיטליים במערך הדיגיטל הלאומי, אמר שמני שהיא לא רק ספקית מחשוב, אלא שותפה אסטרטגית להצלחת משרדי הממשלה. עוד הוא ציין שענקיות הענן שזכו בנימבוס, גוגל קלאוד ו-AWS, הן שותפות לדרך, "אך המצפן שלנו נשאר תמיד מכוון אל הערך המוסף למדינה ולאזרחיה". "נימבוס הוא המנוע שבאמצעותו אנחנו מובילים שיפור דרמטי באיכות ובזמינות השירות הממשלתי לאזרח. באמצעות היכולות שמעניק נימבוס, אנחנו פועלים לצמצום משמעותי של נטל הביורוקרטיה וייעול תהליכי העבודה, תוך יצירת ממשק ממשלתי חכם, אישי ומהיר יותר", אמר שמני לסיום. תא"ל (מיל') נתי כהן, ראש מערך הדיגיטל הלאומי. צילום: אשר אזולאי מה יהיה בכנס? כנס NimbuSummit 2026, שכאמור יתקיים ביום א', יהיה הגדול ביותר בתחום. הוא ייפתח בהרצאה של תא"ל (מיל') נתי כהן, הראש החדש של מערך הדיגיטל הלאומי, שידבר על עתיד הדיגיטלי של הממשלה. אביתר פרץ, סגן בכיר לחשב הכללי לדאטה, חדשנות ודיגיטל במשרד האוצר, ידבר על שותפויות מנצחות, שהן מנוע הצמיחה של נימבוס. אלון קינסט, ראש מינהל הרכש, יסקור את המסע הממשלתי לענן. כמו כן, יהיו הרצאות של הראל יפהר, מנכ"ל AWS ישראל, ובועז מעוז, מנכ"ל גוגל קלאוד ישראל. עופרה פרנקל, המנמ"רית הראשית של הממשלה, תנחה פאנל על הענן הממשלתי. אביתר פרץ, סגן בכיר לחשב הכללי לדאטה, חדשנות ודיגיטל במשרד האוצר. צילום: ניב קנטור בתחילת האירוע יוענקו מגיני הוקרה ליהלי רוטנברג, עד לאחרונה החשב הכללי במשרד האוצר, על קידום פרויקט נימבוס, ולשירה לב עמי, עד לא מכבר ראשת מערך הדיגיטל הלאומי, על קידום מהפכת הדיגיטל בממשלה. בחלק השני של היום ייערכו סדנאות מקצועיות. לצד הכנס תתקיים תצוגת פתרונות ענקית של כל השותפים העסקיים של נימבוס – חברות ה-IT המובילות במשק. את האירוע ינחה פרשן ערוץ 12 עמית סגל. לפרטים נוספים ולהרשמה לכנס לחצו כאן.

סערה משפטית וציבורית חסרת תקדים מתרחשת בימים אלו סביב חברת OpenAI, בעקבות הגשת תביעה פדרלית חמורה מצד משפחות הקורבנות של אירוע הירי ההמוני באוניברסיטת פלורידה סטייט. לטענת התובעים, שירות ChatGPT – הצ'טבוט המפורסם שפיתחה הנתבעת – שימש שותף של ממש עבור היורה, וסיפק לו מידע קריטי שסייע בתכנון הקפדני של הטבח. למעשה התביעה טוענת שהצ'טבוט נהג כך מפאת העדפת רווחים מסחריים על פני מנגנוני בטיחות, שהיו יכולים אפילו למנוע את האסון. כתב התביעה הדרמטי מתאר כשל מערכתי שבו אלגוריתם הבינה המלאכותית לא רק שלא בלם את התוקף, אלא אף הכווין אותו צעד אחר צעד, עודד את אשליותיו ועזר לו למקסם את הפגיעה באזרחים חפים מפשע. כדי להבין את חומרת ההאשמות, יש לחזור אחורה לאירוע הטרגי שהתרחש קצת יותר משנה קודם לכן, ב-17 באפריל 2025. באותו יום, מעט לפני שעת הצהריים, סטודנט בן 20 העונה לשם פיניקס איקנר הגיע למתחם אגודת הסטודנטים ההומה של הקמפוס, כשהוא חמוש באקדח מסוג גלוק, שהיה שייך לאמו החורגת. במסע ירי קטלני שנמשך שלוש דקות בלבד, רצח איקנר את מנהל שירותי ההסעדה, רוברט מוראלס בן ה-57, ואת טירו צ'אבה, עובד של ספק חיצוני בן 45, וכן פצע שישה בני אדם נוספים. מסע ההרג נעצר רק לאחר ששוטר קמפוס ירה באיקנר וניטרל אותו, מה שהוביל למעצרו והגשת כתב אישום חמור נגדו בגין רצח וניסיון רצח, כאשר התביעה דורשת לקבוע לו עונש מוות. The family of a victim killed in last year’s Florida State University mass shooting is suing OpenAI, claiming the company’s artificial intelligence, ChatGPT, helped the suspected killer plan the attack. @PierreTABC reports. https://t.co/EagcSlfg0P pic.twitter.com/XnBq2WUfhq — World News Tonight (@ABCWorldNews) May 11, 2026 כעת נחשפה הדרמה האמיתית במסמכי בית המשפט המפורטים, המעידים על למעלה מ-270 התכתבויות בין היורה לבין ChatGPT בחודשים ובשעות שלפני הירי.  מהרישומים שהתגלו עולה כי איקנר שיתף את המערכת במחשבותיו האפלות על אידאולוגיות קיצוניות ונאציזם, ואף דן ארוכות במעשי טבח מפורסמים, כמו אלו שהתרחשו בקולומביין ובווירג'יניה טק. אך במקום שהמערכת תתריע או תחסום את המשתמש, היא, לכאורה, "החמיאה" לו על אישיותו ואימתה את תפישותיו. יתרה מכך, כאשר איקנר העלה תמונות של הנשק שברשותו, ChatGPT הסביר לו כי לאקדח אין נצרת אבטחה, יעץ לו לשמור את האצבע מחוץ להדק עד לרגע הירי ממש, וציין כי שעות הצהריים שבין 11:30 ל-13:30 יהיו העמוסות ביותר במתחם. הצ'טבוט אף הדגיש בפני היורה לעתיד כי פגיעה בילדים או הגעה לשלושה הרוגים ומעלה תבטיח לו סיקור תקשורתי נרחב ברמה הלאומית. בעקבות הגילויים המחרידים הללו, ונדנה ג'ושי, אלמנתו של צ'אבה, יצאה בהצהרה נוקבת והאשימה את החברה באחריות ישירה. היא טענה כי OpenAI הייתה מודעת לסכנות מאירועי עבר, אך בחרה להציב את הרווח הכספי מעל לחיי בעלה ולביטחון הציבור. עורך הדין של המשפחה, בקארי סלרס, חיזק את הדברים והבהיר כי הם לא יאפשרו לחברות הטכנולוגיה להפוך את האזרחים האמריקנים ל"ניסוי קליני" של תוכנות AI, והאשים את החברה בהעדפת שורת הרווח על פני חייהם של אנשים ממוצעים. OpenAI and ChatGPT are under investigation in Florida over claims the chatbot gave “significant advice” before a 2024 Florida State University shooting that killed two. OpenAI denies any wrongdoing.pic.twitter.com/j0NNEJFN5G — Breaking911 (@Breaking911) April 22, 2026 אם ChatGPT היה בן אנוש – הוא היה עומד לדין באשמת רצח מנגד, חברת OpenAI דחתה בתוקף את כל הטענות המיוחסות לה בתביעה ההיסטורית. דובר החברה, דרו פוסאטרי, מסר בתגובה כי על אף שהאירוע בקמפוס הוא טרגדיה נוראית, השירות אינו נושא באחריות לפשע המזעזע. פוסאטרי הסביר כי ChatGPT סיפק ליורה אך ורק תשובות עובדתיות, הנגישות ממילא לכל דורש ברחבי האינטרנט, והדגיש כי המערכת בשום שלב לא עודדה או קידמה פעילות בלתי חוקית או אלימה. בחברה ממשיכים לטעון כי הם עמלים ללא הרף על מנת לשפר ולחזק את אמצעי ההגנה והבטיחות בשירותיהם, במטרה לזהות כוונות זדון ולמנוע שימוש לרעה בטכנולוגיה. במקביל לתביעה האזרחית, המקרה הניע חזית משפטית נוספת ומאיימת לא פחות מצד הרשויות. התובע הכללי של פלורידה, ג'יימס אותמאייר, פתח לאחרונה בחקירה פלילית יוצאת דופן לבחינת מעורבותה של מערכת הבינה המלאכותית באירוע הירי החמור. אותמאייר הודיע כי משרדו העביר דרישות לקבלת חומרים פנימיים ויומני שיחות מ-OpenAI, וזאת על מנת לבדוק את אופן הטיפול שלה באיומי פגיעה, תוך שהוא מטיח כבר כעת ביקורת חסרת תקדים על המצב. בהכרזתו הפומבית ציין התובע הכללי שאילו ChatGPT היה בן אנוש, הוא ללא ספק היה עומד לדין באשמת רצח. תביעות קודמות על מעורבות בירי ובתאבדות כזכור, בעבר כבר התמודדה מפתחת ChatGPT עם תביעות משמעותיות הקשורות למקרי מוות, ששירות הבינה המלאכותית שלה הייתה כביכול מעורב בהם – כפי שדיווחנו, בקיץ 2025 תבעו הוריו של הנער אדם ריין בן ה-16 את החברה לאחר שבנם שם קץ לחייו באמצעות תלייה. ההורים טענו שהטכנולוגיה יצרה אצל בנם תלות פסיכולוגית קשה ושימשה הלכה למעשה כ"מאמנת התאבדות", כשסיפקה לו הדרכה טכנית מפורטת כיצד לבצע את המעשה, ואף עודדה אותו להסתיר את תוכניותיו מסביבתו הקרובה. בנוסף, לאחרונה הוגשה תביעה דרמטית נוספת נגד מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, והחברה מצד משפחות קורבנות של טבח המוני אחר – זה שהתבצע בבית ספר בעיירה טמבלר רידג' שבקנדה, שבמהלכו רצחה צעירה בשם ג'סי ואן רוטסלאר שמונה בני אדם בחודש פברואר השנה. במסגרת התביעה הקנדית נטען כי המערכות האוטומטיות של החברה זיהו וסימנו חודשים מראש את כוונותיה האלימות של היורה, אולם הבכירים התעלמו מאזהרות צוותי הבטיחות הפנימיים כדי לא לסכן את ההנפקה העסקית העצומה שהחברה תכננה. מקרים אלו רק מגבירים את הלחץ הציבורי והמשפטי להציב גבולות רגולטוריים ברורים לטכנולוגיית ה-GenAI בחברה המודרנית של ימנו.

החשב הכללי במשרד האוצר פרסם באחרונה מכרז חדש בתחום הדיגיטק, לאספקת שירותים ותפוקות בעולמות הדיגיטל עבור משרדי הממשלה. המכרז, שנפתח אחת לתקופה, נועד לאפשר לספקים חדשים להציע פתרונות לאשכולות השונים הכלולים בו. יצוין שהמכרז מפורסם בליווי מקצועי של מערך הדיגיטל הלאומי, ומטרתו לייעל את תהליכי הרכש ולהאיץ תהליכי חדשנות טכנולוגית בממשלה. הפעם, בממשלה מזמינים הצעות עבור תחומים כמו ניתוח מערכות, פיתוח בסביבות דוט.נט, אפליקציות ווב ואתרים, מובייל, ליווי טכנולוגי לעולמות הדאטה והענן ופתרונות בתחום ה-BI. המועד האחרון להגשת הצעות הוא ה-29 ביוני. מכרז דיגיטק מאופיין ברכש שמאפשר קבלת תפוקות דיגיטליות, שאינן תלויות בשעות העבודה, באופן שוטף, במטרה להגדיל את היעילות של משרדי הממשלה. המכרזים בתחום זה עוסקים גם במתן מענה למשרדי הממשלה בפרויקטים שהם מבצעים לטובת מער לענן הלאומי נימבוס. המשרדים יוכלו לבצע תיחורים מתוך רשימת הספקים החדשה, שתפורסם לאחר תום מועד הגשת המכרז. דיגיטק הוא אחד ממכרזי הרכש הגדולים של הממשלה. הפורמט שלו הוא מכרז מסגרת רב שנתי, שבאמצעותו משרדי ממשלה מזמינים פרויקטים דיגיטליים לפי הצורך. היקפי ההתקשרויות משתנים בהתאם לגודל הפרויקט. גורמים בענף מעריכים שהיקף הפעילות המצטבר מגיע למאות מיליוני שקלים בשנה, מאחר שזהו הרכש המרכזי של הממשלה בעולמות הדיגיטל. כך, למשל, לפני כשנה זכתה ג'ין טכנולוגיות בפרויקט גדול של מערך הדיגיטל הלאומי, בהיקף של 2.2 מיליון שקלים. על פי מאגר מפתח התקציב, בשנים הקודמות נרשמו התקשרויות עם חברות כגון אלעד מערכות בהיקף של 1.24 מיליון שקלים, מטריקס בהיקף של 1.287 מיליון שקלים והתקשרויות רבות נוספות, שהעלות של כל אחת מהן היא מאות אלפי שקלים.

הפסקת האש בין ארצות הברית וישראל לאיראן אולי בדרך, תלוי באיזה יום מתעדכנים בחדשות, אבל המלחמה בסייבר נמשכת כרגיל. אחת הקבוצות הפעילות ביותר בה היא חנדלה, ואמש (ב') והבוקר שלחו חברי קבוצת ההאקרים האיראנית לישראלים רבים הודעות מפחידות. הקבוצה נטלה היום אחריות על המתקפה והתפארה על ששלחה "עשרות אלפי הודעות ווטסאפ לציונים בשטחים הכבושים". על פי הקבוצה, "המסרים הללו הם עדות לשליטה הטוטאלית של ההתנגדות במודיעין ולחדירת הסייבר העמוקה שלה לשטחים הכבושים". בפועל, אלה היו הודעות SMS. התכנים של המסרונים שהקבוצה שלחה היו מגוונים: חלקן כללו ניסיונות לגיוס של ישראלים לרגל לטובת איראן, ואחרים התבקשו לשלוח תמונות וסרטים או לשתף מידע אודות אתרים בארץ. כמובן, היו גם הודעות שבהן חברי חנדלה הפליגו באיומים – מגוחכים, יש לציין: "תושבי האדמות הכבושות! זהו (הטעות במקור – י"ה) האזהרה האחרונה: בקרוב השמיים מעליכם יהפכו לגיהנום לוהט, עם גשם של טילים מהמאבק. שום מקלט לא יושיע אתכם". בהודעת SMS מאיימת נוספת נכתב: "הבטחנו לכם שבקרוב תראו כוכבים בשמי הלילה שאינם כוכבים… בקרוב תראו את השמש בשמי הלילה". מסרון תעמולה אחר שנשלח הלילה קורא לישראלים "לשתף פעולה עם איראן" וליצור קשר עם אחת השגרירויות שלה או עם "אחד מפעילי הסייבר האיראניים באינטרנט". לא צריך לפחד מערך הסייבר הלאומי הודיע כי "מטרת ההודעות המפחידות לאזרחים היא לייצר בהלה ולערער את תחושת הביטחון. מדובר בניסיון השפעה מוכר במרחב הדיגיטלי: הודעות מאיימות, דרמטיות או מלחיצות, שנשלחות באופן ישיר לאזרחים ומנסות לגרום להם לפעול מתוך פחד. חשוב לא להשיב להודעות ולא ללחוץ על קישורים. עצם קבלת הודעה כזו לא מעידה שנפרץ לכם הטלפון או החשבון. במקרים רבים מדובר בהפצה רחבה שמטרתה העיקרית היא הפחדה". תוקפת ומתרברבת קבוצת ההאקרים חנדלה, שמזוהה עם המשטר בטהרן, היא אחת הקבוצות האיראניות הפעילות בסייבר, ובאחרונה כתבנו על כמה מתקפות שלה. היא תוקפת מטרות לא רק בישראל: בסוף החודש שעבר נטלה הקבוצה אחריות על מתקפת סייבר ומבצע השפעה-תודעה שבוצעו נגד כוחות מרינס שמוצבים בבחריין. בנוסף, שירות הביון הקנדי, CSIS, האשים אותה לא מכבר כי היא אחראית לפריצה ולתקיפות סייבר נגד עיתונאים מקנדה, כולל אחד שעובד בערוץ איראן אינטרנשיונל, שמתנגד למשטר. תמונותיו ופרטיו פורסמו באינטרנט וברשתות החברתיות. עוד פעילות של הקבוצה: באחרונה פרסמה חנדלה הצהרה סרקסטית בתגובה לפרס ממשלתי אמריקני עבור מידע על חבריה, וטענה שהיא התחזקה, תוך שהיא קוראת לוושינגטון "להתמקד במקרים אחרים במקום בנו". ההצהרה באה לאחר שלפני כמה שבועות הודיע הסטייט דפרטמנט על פרס של עד 10 מיליון דולר עבור מידע שיוביל לזיהוי חברי קבוצות סייבר הקשורות לאיראן, כולל Parsian Afzar Rayan Barna וחנדלה. חברי חנדלה קראו בתגובה לרשויות האמריקניות "להסיט את תשומת ליבן מהמאבק בארגון" ולחקור נושאים חשובים ומעניינים יותר, לדבריהם: "רשת הפדופילים של אפשטיין" ו-"כישלון האבטחה של הבית הלבן". עם זאת, הם כתבו כי "אנחנו מוכנים לחשוף את זהותנו בגאווה", והזמינו את ה-FBI ליצור איתם קשר במייל כדי לקבל את שמותיהם. לסיום, עוד פעילות של הקבוצה נגד יעד ישראלי: ב-9 באפריל, יום אחרי כניסתה של הפסקת האש בין ארצות הברית וישראל לאיראן לתוקף, פרסמו חברי חנדלה תמונות וסרטונים מהטלפון הפרטי של הרמטכ"ל לשעבר, הרצי הלוי. הפרסומים כללו סרטונים שבהם הוא מבצע תרגילי פילאטיס, צילומים שלו עם טייסים ותמונות מטיולים שביצע עם משפחתו.

ענקית הרכב ג'נרל מוטורס התחילה אתמול (ב') בפיטורי מאות עובדי IT, לאחר שביצעה הערכה מחדש של כוח האדם שלה – כך לפי בלומברג. מספר המפוטרים יעמוד על כ-600 איש, שהם כ-10% מארגון ה-IT של ג'נרל מוטורס. מספר העובדים הכללי של חברת הענק מגיע ל-68 אלף, רובם הגדול בארצות הברית. ג'נרל מוטורס אישרה את הפיטורים, אולם סירבה למסור מה יהיה מספר העובדים שילכו הביתה. בהודעת החברה נמסר כי "ג'נרל מוטורס מבצעת טרנספורמציה לארגון ה-IT שלה, כדי למצב את החברה טוב יותר בעתיד. כחלק מזה, החלטנו לבטל משרות מסוימות, באופן גלובלי. אנחנו מחויבים לתמוך בעובדים המפוטרים תוך כדי המהלך". להחליף עובדי IT בעובדי IT נראה שהפיטורים הם לא רק תוצאה של רצון לחסוך בהוצאות, אלא גם הפניית תקציבים להעסקה של עובדי IT שמתמחים בטכנולוגיות חדשות. לראייה, לצד הפיטורים, פתוחות בג'נרל מוטורס מעל 80 משרות לעובדים שמתמחים בבינה מלאכותית, הנדסת נתונים, תשתיות ענן, אנליטיקה ופיתוח תוכנה AI-Native. בין השאר, היא מחפשת מהנדסים שיכולים לבנות מאפס מערכות AI, כולל כאלה שמתמחים בעיצוב מודלים של לימוד מכונה וסוכני בינה מלאכותית – יותר מאשר עובדים שמשתמשים בה רק להגברת הפרודוקטיביות שלהם. ג'נרל מוטורוס לא היחידה: מדובר במגמה, שבמסגרתה חברות מפנות תקציבים ומקצצות משרות, לטובת גיוס עובדי IT שמתמחים בטכנולוגיות החדשות. יבמ, סאפ ואינטואיט הן כמה מהחברות שעשו מהלכים כאלה ב-2025 ו-2026. על מה ג'נרל מוטורס תשלם 12.75 מיליון דולר? בתוך כך, ג'נרל מוטורס הגיעה בימים האחרונים להסדר פשרה, שבמסגרתו היא תשלם 12.75 מיליון דולר לממשלת קליפורניה. זאת, לאחר שהמדינה האשימה אותה במכירה לא חוקית של מאות אלפי פרטי מיקום ונהיגה של תושבים בה לשתי חברות שאוספות נתונים כאלה (Data brokers). התובע הכללי של קליפורניה, רוב בונטה, אמר שג'נרל מוטורס מכרה את המידע למרות הבטחה שלה ללקוחות שהיא לא עושה את זה. ההסדר נתון להחלטת בית המשפט האם לאשר אותו, והוא במישור האזרחי בלבד. מדינת קליפורניה אף מגבילה את האפשרות של ג'נרל מוטורס להשתמש במידע של נהגים, והחילה עליה איסור למכור אותו ל-Data brokers, שמשכו עומד על חמש שנים.

"העידן החדש ב-IT מתאפיין באתגרים טכנולוגיים רבים. בראשם: השילוב בין דאטה, צריכת שירותי ענן ציבורי שונים, סביבה רב-עננית, יכולות בינה מלאכותית והגנת סייבר. ארגונים ממשלתיים יכולים – וגם צריכים – לבנות ארכיטקטורת דאטה חכמה. זו תאפשר שימוש יעיל ואפקטיבי בבינה מלאכותית בהיקפים גדולים, תוך שמירה על יציבות, אבטחת מידע ויכולת להתפתחות עתידית של המערכות", כך אמר אריאל עוז, CTO איטרניטי וקבוצת אמן. עוז דיבר בכנס בנושא "מימוש AI, דאטה ודיגיטל במגזר הממשלתי – מחזון למציאות". הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים ובשיתוף קבוצת אמן, התקיים אתמול (ב') במלון אוריינט בירושלים. את הכנס הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה ופתח אותו ד"ר נחמן אורון, יו"ר ועדת התכנים של הפורום. "מה שקרה הוא ש'נשברה' לנו הארכיטקטורה" הרצאתו של עוז נשאה את הכותרת "למה AI לא מבינה את הדאטה הארגונית שלכם". לדבריו, "השנה הרגשנו כאילו 'חטפו לנו' את המשתמשים העסקיים. חל שיבוש, והוא קרה בשל הסלמה מטורפת שקרתה: המשתמשים התרגלו לקבל תוצרים באופן שונה. בשל השימוש ההולך ונפוץ יותר ויותר בארגונים ביכולות AI, המשתמשים התרגלו לקבל ולרצות לקבל, הכל – ובמהירות ובאופן פשוט, לצד הבנה של המכונה את דרישת המשתמש. הבעיה היא שיש פער ענק בין 'שים לי AI קטן בענן' – לבין המציאות. כך, אנשי ה-IT החלו לחוות משובים של אכזבה מצד המשתמשים-הלקוחות. אלה מתלוננים: 'מה הבעיה? מה כבר ביקשתי? בסך הכל רציתי לדעת תשובה לשאלה פשוטה, כמה עובדים יש בארגון המורכב מ-22 חברות-בנות. מענה שלא נוקב במספר העובדים, אלא משיב 'זה תלוי' – אינו נכון ולא מקדם". לדברי עוז, "מה שקרה הוא ש'נשברה' לנו הארכיטקטורה. מה שהכרנו בעבר כבר לא עובד היום. הדאטה הייתה בנויה בעבר באופן מונוליטי, וכיום זו 'פירמידת דאטה'. לכן יש לחפש נתיב פעולה חדש, מתוחכם ומאובטח. הוא כולל אימוץ ארכיטקטורה בוגרת, עם Hub אחד מרכזי, המהווה גשר, צוהר לשכבות הסמנטיות – שם נאחסן את הלוגיקה העסקית שלנו, לטובת קבלת תובנות משופרות". "בדרך זו", הסביר עוז, "ניתן לקחת את הדאטה הארגונית, המפוזרת והנחבאת – ולהפוך אותה לנכס אסטרטגי שמניע קבלת החלטות, חדשנות תפעולית ויישומי בינה מלאכותית בפועל. זה ייעשה באמצעות חיבור של מערכות ותיקות, של דאטה מבוזרת ושל טכנולוגיות חדשות. בדרך זו יתקבל פתרון אשר עונה לצורך האמתי הקיים בארגונים: יכולת קבלת החלטות מהירה ומדויקת יותר". "איטרניטי", הוסיף ואמר עוז, "מתמחה בפתרונות דאטה, BI ואנליטיקה, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות להפקת ערך עסקי לארגונים. החברה מונה 800 מומחים, ומספקת מעטפת מלאה, הכללת אסטרטגיית דאטה, אפיון, פיתוח, הטמעה והדרכה, לצד פעילות בעולמות BI, דאטה, לימוד מכונה ו-AI". "בעולם בו היכולת להפוך דאטה ותובנות לפעולה היא ההבדל בין ארגון מתקדם לארגון שמפגר מאחור", סיכם עוז, "השיח הזה הופך קריטי מתמיד".

עובדים באמזון משתמשים בכלי בינה מלאכותית, באופן שגרתי ומיותר, במטרה להראות להנהלה שהם מאמצים את הטכנולוגיה באופן רחב יותר ולרצות את המנהלים – כך לפי דיווח שפורסם באחרונה בפייננשל טיימס. על פי הדיווח, העובדים משתמשים בכלי ה-AI הפנימי של אמזון, MeshClaw, שמאפשר ליצור סוכנים שיכולים להתחבר לתוכנות במקום העבודה ולבצע משימות בשמם. הסוכן יכול ליזום פריסת קוד, למיין מיילים וליצור אינטראקציה עם יישומי עבודה, דוגמת תוכנת סלאק הפופולרית. הפייננשל טיימס ציטט עובדים באמזון שאמרו שעמיתים שלהם השתמשו בכלי גם כאשר הדבר לא היה נחוץ – כדי להגדיל את צריכת הטוקנים שלהם. הטוקנים נדרשים לטובת עיבוד של הנתונים על ידי מודלים של בינה מלאכותית. "תמריצים מעוותים" לעמידה ביעדים באחרונה הציגה אמזון לעובדים יעדים שבועיים לשימוש ב-AI. כמו כן, פורסם שענקית המסחר המקוון עוקבת אחרי השימוש הפנימי בבינה מלאכותית, דרך לוחות שמציגים את ההיקף של צריכת הטוקנים. המושג שמייצג את התופעה הזאת הוא Tokenmaxxing – מושג שלא נפוץ באופן רחב, אולם נמצא בשימוש בקהילות AI בשנים האחרונות. בעוד שאמזון הודיעה לעובדים שסטטיסטיקות שימוש בבינה מלאכותית לא ישמשו בהערכות ביצועים, כמה מהעובדים אמרו לעיתון שהם מאמינים שהמנהלים עוקבים אחרי הנתונים הללו. אחד מהם ציין שיש "כל כך הרבה לחץ" להשתמש בכלים, בעוד שאחר אמר שהשימוש במעקב יצר "תמריצים מעוותים" להתקדם בטבלאות הדירוג. מאמזון נמסר לפייננשל טיימס שהמוצר "מאפשר לאלפי עובדים למכן משימות חזרתיות מדי יום… זוהי דוגמה לאופן שבו ה-AI מעצימה צוותים, ומדרבנת אותם להתנסות ולאמץ כלי בינה מלאכותית". עוד הצהירה החברה שהיא "נשארת מחויבת לפיתוח ופריסה של בינה מלאכותית יוצרת בטוחה, מאובטחת ואחראית".