גוגל הודיעה שהיא משיקה מסנן חדש בתוצאות החיפוש, שיאפשר לראות תוצאות טקסטואליות בלבד, כמו פעם. מי שיבחר להשתמש במסנן הזה יקבל דף תוצאות שמכיל קישורים נקיים בלבד כמו פעם, לפני שהחיפוש הפך לחכם מדי, בלי תמונות שמלוות את התוצאות, בלי הפניה לקישורים שלפי המנוע מתאימים לחיפוש, כדוגמת הפניות לערך בוויקיפדיה, וכדומה, וגם בלי בינה מלאכותית שבקרוב תהפוך את הקישורים למשהו שולי. כאמור, מדובר בסוג של מסנן שמופיע בתפריט מעל תוצאות החיפוש, לצד חדשות, תמונות, סרטונים וכיו"ב שמאפשרים לסנן את התוצאות לפורמט הרצוי. בעוד שבאפליקציית החיפוש במכשירים מבוססי אנדרואיד, ובעיקר בטלפונים, המסנן החדש יופיע באופן קבוע בתפריט, במקרה של חיפושים באמצעות מחשב, תצוגת המסננים אמורה להיות דינמית, כך שברוב המקרים כנראה המסנן "רשת" יופיע תחת "עוד" בקצה תפריט המסננים. "הוספנו את האפשרות לאחר ששמענו מכמה מכם שיש מקרים שבהם אתם מעדיפים פשוט לראות קישורים לדפי אינטרנט בתוצאות החיפוש שלכם, למשל אם מחפשים מסמכי טקסט בתצורה ארוכה יותר, אם מחפשים באמצעות מכשיר עם גישה מוגבלת לאינטרנט, או שפשוט מעדיפים חיפוש מבוסס טקסט", נכתב בחשבון הראשי של מנוע החיפוש של גוגל. גוגל כבר שחררה את העדכון הזה למנוע החיפוש שלה, והוא אמור להגיע לכל העולם כבר במהלך היומיים הקרובים, כולל בישראל.

מערך ה-IT של עיריית מודיעין עילית חווה מתקפת סייבר בינואר השנה. המתקפה – ככל הנראה מסוג כופרה – הצליחה וגרמה לנעילת המחשבים בעירייה. לפי הדיווח היום (ב') בהארץ, במשך כמה ימים נאמר לעובדים כי מדובר בתקלה בלבד, כאשר בפועל – המידע על המתקפה הוסתר מהציבור. בעקבות המתקפה, תושבים שביקשו לקבל שירות – לא הצליחו להשיג את העירייה. עובדי מחלקות החינוך, הרווחה ומחלקות נוספות בעירייה לא יכלו לעבוד או לתקשר זה עם זה, בשל השבתת מרכזיית הטלפונים. לפי הדיווח, לעירייה לקח לפחות שבוע לעדכן את מערך הסייבר הלאומי על המתקפה. לאחר הדיווח הגיעו חוקרים רבים לבדוק את מערך המחשוב, אך מי שניהל את האירוע הייתה העירייה. כעבור שבוע נוסף הודיעה העירייה למערך הסייבר הלאומי כי העניין טופל, ואולם בפועל נמשכה ההשבתה כחודש שלם. מערך הסייבר אישר ל-הארץ כי מאז פרוץ המלחמה בעזה היו 120 ניסיונות תקיפה על גופי שלטון מקומי. בדיקת "הארץ" העלתה כי לפחות חמש תקיפות צלחו, בהן האירוע במודיעין עילית. על פי העיתון, מתקפת סייבר נוספת, נגד מועצה מקומית בעוטף עזה, הצליחה, ועיריית ירושלים ועיריית הרצליה חוו ניסיונות תקיפה דומים. ניר יהושע, סמנכ"ל מחקר ב-סייפוקס. צילום: יח"צ "מתקפות אלו עלולות לשתק מערכות חיוניות" לדברי ניר יהושע, סמנכ"ל מחקר בחברת הסייבר סייפוקס (CyFox), המתמחה באספקת פתרונות אבטחת מידע מבוססי בינה מלאכותית, "מתקפות הסייבר, כמו זו שהשביתה את עיריית מודיעין עילית, משקפות בעיה חמורה באבטחת הסייבר של הרשויות המקומיות בישראל. הן מדגישות את הצורך בהשקעה נרחבת בהגנות מתקדמות ובחקיקה מחייבת שתסדיר את הנושא". "מומלץ לרשויות המקומיות", ציין יהושע, "להתקין מערכות XDR, לשיפור היכולת לזהות ולהגיב למתקפות בזמן אמת, כי הזמן הוא דבר קריטי. בנוסף, יש למנות מנהל אבטחת מידע בכל רשות, שיפקח על ניהול הסיכונים וההגנות". הוא סיים באזהרה: "בלא רגולציה מתאימה ושקיפות מלאה מול הציבור, מתקפות אלו עלולות לשתק מערכות חיוניות ולפגוע בתפקוד השוטף של העיריות. על הרשויות המקומיות לשתף פעולה עם מערך הסייבר הלאומי ולהטמיע נהלים מחמירים, כדי להגן על מערכות המידע ועל המידע של התושבים". משרד הפנים מסר בתגובה כי "האחריות לאבטחת המידע והגנת הסייבר חלה על כל רשות מקומית, בדומה לאחריותה לגבי כל תחומי פעילותה. המשרד אינו מהווה סמכות משפטית בנושא זה ואין בידיו את מכלול הידע והמומחיות, כמו גם היכולת המעשית לפיקוח ורגולציה על מערכת המחשוב של הרשות המקומית". עיריית מודיעין עילית מסרה בתגובה כי היא פעלה "עם אנשי מקצוע בתחום ובתיאום מלא עם מערך הסייבר הלאומי ובהתאם להנחיותיהם המקצועיות שהתקבלו. לא זוהה אירוע של דלף מידע".

הביטקוין חווה עלייה משמעותית במחירו ביומיים האחרונים, ועלה ב-6.6% מאז יום א' שעבר. נכון למו7עד כתיבת שורות אלו שוויו עומד על כמעט 71 אלף דולר (261 אלף שקל) לאסימון. עבר את ה-70 אלף הדולר. מחיר הביטקוין. צילום: לכידת מסך מגוגל חיפוש הזינוק הנוסף הזה בא בעקבות תקופה של יציבות יחסית למטבע הקריפטו המוביל בעולם ואנליסטים מייחסים את העלייה האחרונה לשילוב של מספר גורמים. ראשית, לדבריהם פרסום נתוני אינפלציה נמוכים מהצפוי שהתרחש ביום א' חיזק את אמון המשקיעים, והוביל את חלקם לחפש נכסים "ריסקיים" יותר, כמו הביטקוין בפרט ומטבעות וירטואליים בכלל. זאת אחרי תקופה של עלייה בחששות מאינפלציה נוסקת, שגרמו לירידת שווים של נכסי קריפטו. Bitcoin Price Prediction as Global Markets React to Iranian President’s Helicopter Crash – Potential for War? – https://t.co/76145t5kSk — Insight Chainz (@InsightChainz) May 20, 2024 מעניין אפילו עוד יותר הוא הניתוח הטוען כי מתחים גיאופוליטיים כנראה שיחקו ומשחקים תפקיד גם הם בשיקולי המשקיעים. התאונה האווירית האחרונה שבה היה נהרג נשיא איראן, איברהים ראיסי, יחד עם בכירים אחרים, עוררה חשש, כך דווח בתקשורת העולמית, מכך שהסכסוך בין ישראל לשכנותיה במזרח התיכון ואף לאיראן יחמיר. חשש זה נובע מחשדות למעורבות ישראל באירוע, או אפילו לעצם המחשבה שלישראל הייתה מעורבות בו. בכל מקרה, עקב זאת, אפשר שמשקיעים שמחפשים הגנה מפני אי יציבות שכזה, פנו לביטקוין כנכס יותר בטוח להשקעה כעת. עם זאת, באתרים המוקדשים לקריפטו ההתייחסות לזינוק בשווי הביטקוין מאוד מסויגת. כך למשל, באתר Cointelegraph מציינים כי "המחיר התאושש ביותר מ-19%, שלושה שבועות לאחר שהגיע לשפל של כ-56,550 דולר בחודשיים, והגיע לכ-67,270 דולר ב-20 במאי. עם זאת, תיקון חד בימים הקרובים אפשרי". הכוונה היא שבחלט ייתכן שנראה בקרוב תנודה מאזנת של המטבע כלפי מטה.

חברת אקספריס ישראל (Experis), הודיעה על מינויה של רותם מטיב (28) למנהלת אקספריס סייבר – חטיבת הסייבר של החברה. במסגרת תפקידה מטיב תוביל ותנהל את שירותי אבטחת המידע של החברה מקצה לקצה, כאשר במסגרת הובלה זו היא תפעל להמשיך את צמיחתה של החטיבה בארץ ובחו"ל. מטיב כיהנה בחברה בעבר בכמה תפקידי ניהול במשך 7 שנים. בין השאר שימשה מטיב כמנהלת לקוחות בחטיבת ה-Key Accounts (שירותי מיקור חוץ), מנהלת מכירות בחטיבת Academy (הסבה להיי-טק) ומנהלת מכירות בחטיבת Solutions, כשתפקידה האחרון בחברה היה ניהול חטיבת ה-Key Accounts. מטיב היא בעלת תואר BSC בהנדסת תעשייה וניהול מהמכללה האקדמית שנקר, חוזרת לאקספריס בתום שנה שבה שמילאה תפקיד טכנולוגי בחברת סולאראדג', שם הובילה תהליכים אסטרטגיים חוצי ארגון.

שם: מיכל אהרוני. תפקיד: מנהלת מכירות למגזר הציבורי, הפיננסי והאקדמיה. ותק בקומוולט: 5 שנים. מה עושה במסגרת התפקיד? "המגזר הציבורי, הפיננסי והאקדמי נדרשים לשמור על המידע של כולנו מצד אחד , ומנגד להנגיש כמה שיותר מידע לאזרח, תוך הקפדה על אבטחת מידע והמשכיות עסקית של הארגון. ארגונים אלו נדרשים לעמוד בסטנדרטים המחמירים ביותר של הגנה מפני כופרה ויכולות גיבוי והתאוששות. בתפקיד שלי חייבים להתאים ולספק ללקוחות את הפתרון שעונה לצורך שלהם באופן מושלם. השנה עסקתי רבות בפתרון שלנו במסגרת הענן הממשלתי נימבוס – זכינו ברובד 5, ולרגל כך עבדתי עם הרבה משרדי ממשלה ויחידות סמך על מנת לסייע להם במעבר מסביבת On prem  לסביבות הענן". הישג מרכזי בשנה האחרונה? "זכייה כספק בפרויקט נימבוס, רובד 5. מנהל הרכש במשרד האוצר בחר בקומוולט בין זוכי רובד 5 (השוק הדיגיטלי) של מכרז הענן הממשלתי נימבוס בתחום גיבוי והגנה על המידע. קומוולט מספקת למשתמשי הענן הממשלתי הגנה מפני מתקפות סייבר  ואיבוד נתונים בענן". מה מבדל את קומוולט ממתחרים? "החדשנות, time to market, אמינות, פתרון שאפשר לסמוך עליו וכמובן – הצוות המקומי". תחביב או משהו שלא יודעים עלייך? "אני משתתפת בפעילות אימפרוביזציה – משחק מאולתר. שחקנים עולים לבמה, אין לנו טקסט ואנחנו צריכים ליצר הופעה של עד 20 דקות כשמה שיש ברשותנו זה רק מילה או רעיון מהקהל.  זה תחביב שאני עושה פעם בשבוע 3 שעות עם קבוצה שקיימת כבר 10 שנים, והמנחה שלה הוא שחקן אימפרוביזציה ותיק". לפרטים והרשמה לאירוע קומוולט – Commvault Launches Major Shift – לחצו כאן

אלגרונט (Allegronet) סיימה לאחרונה להטמיע פתרון DR והמשכיות עסקית בעמותת ער"ן. הפרויקט כלל: הקמת DR למערכות המידע והטלפוניה של הארגון, לטובת המשכיות עסקית החשובה בכל עת וביחוד בעתות מלחמה, כאשר פעילות הקודש של העמותה עלתה במאות אחוזים. הקמת הפתרון כללה רפליקציה ברמת שרתי העמותה ומערך הטלפוניה, בין שתי החוות של אלגרונט, שמספקת העתק מלא ושלם של כל השרתים. שרידות ברמת תקשורת והחלפת ציודי Fortigate בסניפים. לדברי אלון שמעוני, מנהל ה-IT, התפעול והכספים של עמותת ער"ן, "בשוטף, ובייחוד בשעת לחימה, יש חשיבות ליכולת של כל ארגון לעבוד בצורה רציפה. הבנו שעל מנת לעשות זאת יש צורך בתכנון, ניהול וביצוע של פתרון מסוג זה. אלגרונט ליוו אותנו בכל התהליך לשביעות רצוננו". לדברי אילן בנדת, מנכ"ל אלגרונט, "אנו רואים חשיבות גדולה בתכנון ובהטמעת פתרונות DR והמשכיות עסקית ללקוחות. זהו תהליך המתמקד בפיתוח והטמעת תהליכים וכלים לשחזור הפעולות העסקיות, או המערכות המרכזיות, לאחר אירוע חירום. עמותת ער"ן, כארגון שעובד 24/7, הבינה את החשיבות, ואנו שמחים שהם בחרו בנו לתכנון, ניהול וביצוע של פתרון מורכב זה".

קבוצת התקשורת פרטנר דיווחה היום (ב') על תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון לשנת 2024. בדו"ח החברה הציגה, בהשוואה לרבעון המקביל, צמיחה של 96% ברווח הנקי – ל-55 מיליון שקל; צמיחה של 51% ברווח התפעולי – ל-86 מיליון שקל; וצמיחה של 15% ב-EBITDA – ל-281 מיליון שקל.  ההכנסות בנטרול דמי קש"ג (קישור גומלין) הסתכמו ב-764 מיליון שקל – גידול של כ-2% בהשוואה ל-749 מיליון ש' ברבעון המקביל, שקוזז בין היתר מהשפעות המלחמה על הכנסות משירותי נדידה. ללא נטרול קש"ג, הסתכמו ההכנסות ב-845 מיליון שקל – שינוי של כ-2% בהשוואה ל-862 מיליון שקל ברבעון המקביל, שנבע בעיקר מירידה בהכנסות מדמי קש"ג, כתוצאה מהפחתת תעריפי הקש"ג החל מיוני 2023. ההכנסות משירותים בנטרול דמי קש"ג הסתכמו ב-605 מיליון שקל – גידול של כ-2% בהשוואה ל-596 מיליון שקל ברבעון המקביל, שקוזז בין היתר מהשפעות המלחמה על הכנסות משירותי נדידה. ללא נטרול קש"ג, הסתכמו ההכנסות משירותים ב-686 מיליון שקל – שינוי של כ-3% בהשוואה ל-709 מיליון שקל ברבעון המקביל, שנבע בעיקר מירידה בהכנסות מדמי קש"ג, כאמור. אחרי 8 רבעונים – עלייה בהכנסות מציוד  ההכנסות מציוד מציגות לראשונה מזה 8 רבעונים עלייה (רבעון אל מול רבעון מקביל), והסתכמו ב-159 מיליון שקל – גידול של כ-4% בהשוואה ל-153 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח התפעולי הסתכם ב-86 מיליון שקל – צמיחה של כ-51% בהשוואה ל-57 מיליון שקל ברבעון המקביל, שקוזזה בין היתר מהשפעות המלחמה על הכנסות משירותי נדידה. ה-Adjusted EBITDA הסתכם ל-281 מיליון שקל – צמיחה של כ-15% בהשוואה ל-245 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח הנקי הסתכם ב-55 מיליון שקל – צמיחה של כ-96% בהשוואה ל-28 מיליון שקל ברבעון המקביל. החברה ממשיכה לשמור על חוב פיננסי נטו נמוך, שהסתכם ב-542 מיליון שקל – קיטון של כ-18% בהשוואה ל-660 מיליון שקל ברבעון המקביל. יצוין כי מעלות S&P העלתה לאחרונה את דירוג החברה וסדרות האג"ח שלה ל: ilAA-, בשל שיפור ביחסים הפיננסיים. תחזית הדירוג יציבה. צמיחה של 20 אלף מנויים בחזית הסיבים האופטיים פרטנר היא ספקית הסיבים הגדולה בישראל, היחידה שמציעה סיבים בכל משק בית בו קיימת תשתית סיבים, הודות להסכמים שחתמה עם כלל החברות בעלות התשתית בישראל. מצבת מנויי הסיבים האופטיים הסתכמה ב-389 אלף בסוף הרבעון – צמיחה של 20 אלף מנויים בהשוואה לרבעון קודם. מצבת מנויי האינטרנט הסתכמה ב-447 אלף בסוף הרבעון – עלייה של 8 אלף מנויים בהשוואה לרבעון קודם. כ-87% מכלל המנויים מחוברים לסיבים אופטיים. מצבת מנויי טלוויזיה הסתכמה ב-206 אלף בסוף הרבעון – שינוי של אלף מנויים בהשוואה לרבעון הקודם, לאור המשך מיקוד החברה בחבילות ערך. למעלה מ-80% מהמנויים נמצאים בחבילות משולבות אינטרנט. מצבת מנויי הסלולר של החברה הסתכמה בכ-2.637 מיליון בסוף הרבעון (כ-93% מנויי פוסט-פייד) – שינוי של 7 אלף מנויים בהשוואה לרבעון קודם, הנובע מהחלטה אסטרטגית של החברה להתמקד בחבילות ערך. ההחלטה מוכיחה את עצמה עם עלייה במדדי רווחיות המגזר: 28% ברווח תפעולי שהסתכם ב-83 מיליון ש', בהשוואה ל-65 מיליון שקל ברבעון המקביל; ו-12% ב-EBITDA שהסתכם ב-183 מיליון שקל, בהשוואה ל-164 מיליון ש' ברבעון המקביל. בהתאם לאסטרטגיה, ההכנסה החודשית הממוצעת למנויי סלולר (ARPU) בנטרול דמי קש"ג הסתכמה ב-41 שקל – גידול של 1 שקל בהשוואה ל-40 שקל ברבעון המקביל, שקוזז מהשפעות המלחמה על הכנסות משירותי נדידה. ללא נטרול קש"ג, עמד ה-ARPU על 51 שקל – שינוי של 3 שקל בהשוואה ל-54 שקל ברבעון המקביל, שנבע בעיקר מירידה בהכנסות מדמי קש"ג ומהשפעות המלחמה על הכנסות משירותי נדידה. אבי גבאי, מנכ"ל קבוצת פרטנר: "לאחר ההשקעות של השנתיים האחרונות, פרטנר החלה היום עידן חדש עם רשת הדור ה-5 המתקדמת בעולם. תהליכי העומק שאנו מבצעים מניבים תוצאות ובאים לידי ביטוי במדדי הרווחיות. לצד זאת, אנחנו מדינה במלחמה, והמחויבות הראשונה במעלה שלנו היא להמשיך ולתמוך בלקוחותינו המפונים ובכוחות הביטחון, למען המדינה".

"הכותרת של ההרצאה הזו מכילה את המילים שיתוף פעולה בין הממשל והמגזר המוניציפלי, והמשפט הזה בשבילי זה סוג של קסם. מה שקרה באירוע המלחמה בו אנחנו נמצאים זה שנמצאה דרך להיכנס עם מערך הסייבר למגזר העירוני, מה שנדמה היה, מסיבות שונות, כבלתי אפשרי. מהרגע הראשון למתקפה התחלתי לחפש כמעט מייד למי לעזור, אל מי להתחבר. השאלה הייתה מה אנחנו עושים עם עצמנו עכשיו, איך אנו שוברים את כל מה שהכרנו לפני המלחמה, ואיך אנחנו ממשיכים מכאן והלאה", כך אמר אוהד יצקן, מנהל ה-SOC הממשלתי, בכנס אבטחת המידע הגדול בישראל, Infosec 2024. נערך זו השנה ה-24. כנס אינפוסק. בכנס, שנערך לאחרונה באולמי לאגו והופק זו השנה ה-24 בידי אנשים ומחשבים, התייחס יצקן לשיתוף הפעולה בתחום הגנת הסייבר בין הממשלה למגזר המוניציפאלי, אשר שינה כיוון בחדות עם פרוץ אירוע ה-7 באוקטובר. יצקן עומד בראש הגוף שמנטר מבחינת הגנת סייבר את כל משרדי הממשלה, את יחידות הסמך וגם את הרשויות הסטטוטוריות. "הדרך שהתוונו הייתה מצוינת, מעולה, והיא נתנה פתרון נהדר למשרדי הממשלה. אבל זהו. מעבר לכך היא לא סיפקה תוכנית ופתרון למגזרים נוספים, שחשובים לנו לא פחות" המשיך ואמר יצחקן. "אנחנו יחידה יחסית גדולה, עם 40 אנשים, ואנחנו אחראים גם לבדיקות ולמתן פתרונות לתקלות יום אפס. וכל חקירה שאנחנו מבצעים הופכת לנחלת כל הגופים שמתחתינו. אבל מה אנחנו עושים עם מה שקורה בשטח, עם העיריות והמועצות, שכפי שאנחנו יודעים נקלעו גם למלחמה אלקטרונית? שאלנו את עצמנו מה אנחנו עושים, איך מנערים את כל התוכניות שלנו ועושים משהו שהוא יותר טוב ממה שהיה קודם, וזה הוביל כמובן לחשיבה מה אפשר לעשות. הפתרון היה להקים את הדסק המוניציפאלי", הוא סיפר. "כעת יש שירות אחד שבו שלוש הרשויות פועלות, תחת כובע אחד" לדבריו, מבקר המדינה כבר במאי 2020, כלומר לפני ארבע שנים, אמר שאין מענה להגבהת החומות ברשויות. "אז מי בכלל אחראי להתקפות סייבר על רשויות מקומיות? מי נותן את שירות ההכנה ברשויות? זו בעיה מרכזית. לדעתי, הסיבה שזה לא קם כבר אז, לפי כמה שנים, היא פשוט פוליטיקה: ההוא רוצה יותר ההוא מושך יותר לכיוון שלי, ההוא אומר אל תיגע לי, וזה כמו שזה נראה, וזה התפוצץ בפנים לכולנו", הוא טען. ההחלטה של ה-SOC הייתה אם כן פשוט לעשות את הצעד הראשון. "החלטנו שאנחנו פשוט חייבים להתחיל לעזור. החלטנו לצאת קדימה עם תוכנית, שלמעשה העקרונות שלה כבר היו במגרה, וארגנו את כל מי שיכולנו, מצאנו אנשים נהדרים גם ברשויות המקומיות שאפשר לעבור איתם, שמנו את המטרה על השולחן והסברנו מה אנחנו רוצים להשיג, וזה בפירוש סוג של SOC מוניציפלי. התוצאה הייתה מיידית כמעט, ועכשיו יש חיבור ישירות אל מערך הדיגיטל הלאומי ומשם ל-SOC הממשלתי, וזה ענק במונחי ביצוע, ודאגנו שיהיה כל מה שצריך כדי לדעת מה המשאבים שקיימים לצורך המטרה בכל רשות". "ההצלחה הגדולה שלנו הוא שכעת יש שירות אחד שבו שלוש הרשויות פועלות, תחת כובע אחד", הוסיף יצקן. "אני בטוח שכולנו מבינים את הערך של להיות יחד ולעבוד יחד, בהיבט של האבטחה. כולם מדווחים אלינו, כל מחשב, כל פרט מידע מהרשויות המקומיות, וכל מה שנותר הוא לחקור את המידע ולהשיג עליו כמה שיותר תובנות. ונשמח לקבל סיוע בזה. המטרה שלנו היא להגיע למצב של דיווח אחוד".