מדינת ישראל עמדה בכבוד בפן הבריאותי של משבר הקורונה, על אף הכשל הניהולי, אומר פרופ מנואל טרכטנברג. אבל המבחן הגדול לפנינו, וצריך להבין את זה. הפוטנציאל לתסיסה חברתית הוא מאוד גדול, וההשלכות עלולות להיות קשות מאוד. זו שעת מבחן קשה - אבל אנחנו יכולים להתמודד עם זה. ואני מקווה שהפוליטיקה לא תכשיל את ההתמודדות הזאת.במבט קדימה, טרכטנברג אומר בראיון לגלובס, אפשר לזהות אתגרים כבדים, ובהם העובדה שפגיעת המשבר לא מתחלקת באופן שווה. כשאתה מסתכל על הנתונים, מי מובטל או מושבת היום? מי מיליון האיש האלה? השכר הממוצע שלהם נמוך ב-33% מהשכר הממוצע במשק. יש בהם יותר נשים ויותר צעירים. זה אומר את הכול. יש כאן פגיעה דיפרנציאלית. אם כולם מרגישים שהם נפגעו באותה מידה, אז אפשר לומר אוקיי, כולנו מהדקים את החגורה ועוברים את הסערה. אבל זה לא ככה.השבוע התפרסמו הנתונים העדכניים של הלמס, שמתארים במספרים את עומק המיתון אליו נקלע המשק. בחישוב שנתי, התוצר התכווץ ברבעון הראשון ב-7.1%. לצערי הרב התוצאות לרבעון השני יהיו יותר גרועות כמעט בוודאות, אומר טרכטנברג. מכיוון שהמכה הגדולה של הסגר, ובכלל המצב הכלכלי, יבואו לידי ביטוי ברבעון השני. ברבעון הראשון תפסנו את מה שקרה במחצית השנייה של מרץ, אבל ברבעון השני יבוא לידי ביטוי אפריל, שהוא החודש הכי גרוע, ולפחות מחצית ממאי. כלומר מחצית מהרבעון השני הוא זה שסבל מההשלכות החמורות של הסגר. ולכן מה שראינו זה פרומו. זה לא מייצג במלוא העוצמה את המכה לכלכלה.במקביל לנתוני הלמס, בנק ישראל פירסם השבוע תחזית צמיחה מעודכנת, לפיה המשק יתכווץ בשנה כולה ב-4.5%. הכל עניין של תחושות יותר מאשר של חישובים מדויקים, אבל אני חושב שהתחזית של בנק ישראל לשנה כולה אופטימית מדי, אומר טרכטנברג. אני חושב שהתוצאה תהיה יותר גרועה, בסביבות 6%. כך או כך המספרים האלה מאוששים את מה שידענו. בצורה חסרת תקדים בהיסטוריה של מדינה ישראל, 2020 תיזכר כשנה שבה התוצר של המדינה צנח באחוזים ניכרים.

בסרטון: מחאת העצמאים באמצע אפריל. בפורום זום שקיימה חברת דן אנד ברדסטריט, בהשתתפותם של כמה מבכירי ענף הנדלן וההשקעות במשק, עלתה השאלה המרכזית: מה יקרה בתחום בימי

ההסתערות של הציבור על רשתות קמעונאות המזון בשל משבר הקורונה והסגר שנכפה בגינו, כמו גם בשל עיתוי חג הפסח שהרכישות לקראתו קרו השנה עוד במהלך מרץ ולא באפריל, הביאו לזינוק של 18% בהכנסות שופרסל ברבעון הראשון של 2020, לסך של כ-3.73 מיליארד שקל. הזינוק האמור הורגש גם בשורה התחתונה של רשת הקמעונאות הגדולה בשוק, כשהרווח זינק ב-88% לעומת הרבעון הראשון ב-2019 ועמד על 90 מיליון שקל.הגם שמדובר בצמיחה מרשימה מאוד, הרי שחלק משמעותי ממנה הוא בצמיחה ייחודית לתקופה, שלא ברור כמה ממנה ייוותר גם בעתיד עם שינוי הרגלי הצריכה של הציבור, אם בכלל. זאת מאחר שהצמיחה במכירות ברבעון נובעת מהמציאות הייחודית שנוצרה ברבעון, ותשליך לחיוב גם על תוצאות המחצית הראשונה של 2020 כולה, בחנויות הפיזיות ובאונליין. כלומר, כעת נשאלת השאלה האם החברה תצליח לשמור על חלק מהמומנטום הזה להצמחת פעילות האונליין שלה באופן קבוע, ובאיזה שיעור.

בדומה לבנקים האחרים, מגפת הקורונה פגעה גם בתוצאות העסקיות של בנק דיסקונט. הבנק דיווח הבוקר על ירידה של 31% ברווח הנקי ברבעון הראשון, לרמה של כ-279 מיליון שקל לעומת רווח של 405 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2019.התשואה על ההון עמדה על 6% לעומת 9.6% ברבעון המקביל. ההוצאות להפסדי אשראי של דיסקונט קפצו ב-365% ברבעון האחרון, לעומת הרבעון המקביל, והסתכמו בכ-656 מיליון שקל. שיעור ההוצאה להפסדי אשראי ברבעון זה עמד על 1.42%.מנגד, חלק מהירידה ברווחים קוזז על ידי עלייה בהכנסות שאינן מריבית, אשר הסתכמו ב-1.2 מיליארד שקל, גידול בשיעור של כ-30% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. ההכנסות הושפעו בעיקר מגידול ברווחים ממימוש אגח ומפעילות במכשירים נגזרים.ההכנסות מריבית הסתכמו ב-1.5 מיליארד שקל, ירידה בשיעור של 1.6% בהשוואה לרבעון הקודם אולם עלייה של 2.4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. סך כל ההוצאות הסתכמו בסך של 1.5 מיליארד שקל, בדומה לרבעון המקביל. הוצאות השכר רשמו ירידה בשיעור של 2.7% לעומת הרבעון המקביל, והסתכמו בסך של 824 מיליון שקל.תיק האשראי של הבנק הוסיף לצמוח ובסוף הרבעון הראשון עמד על 183.2 מיליארד שקל, עליה בשיעור של 1.5% מהרבעון הקודם ושיעור של 7.6% מהרבעון המקביל אשתקד. הצמיחה בתיק נובעת, בין היתר, ממגזרי העסקים והמשכנתאות, אשר צמחו בשיעור של 8.3% ו- 13.6% בהתאמה, לעומת רבעון מקביל אשתקד.בנק דיסקונט, אותו מוביל המנכל אורי לוין, נסחר היום בבורסה בשווי של כ-12.4 מיליארד שקל.

ענף המסעדנות נערך לפתיחה מחודשת תחת עננה של אי-ודאות. לפי הדיון האחרון שהתקיים בין משרדי האוצר, הכלכלה והבריאות, היום (ד) אמורים לחזור לפעילות המסעדות, בתי הקפה, הברים והמועדונים. רק אתמול (ג) בלילה אישרה הממשלה באופן רשמי את פתיחת המסעדות והברים, וישנה תחושה של כאוס בקרב בעלי מסעדות ורשתות הסעדה שמעוניינים להיערך לפעילות לפי ההנחיות.רק לפני יומיים בשעות הלילה - יממה לפני התאריך המיועד לפתיחה - פרסם משרד הבריאות לראשונה מסמך רשמי ובו מתווה הפתיחה המוצע עבור ענף המסעדות והברים. המשמעות היא שנותר לאלפי בעלי המסעדות והברים בישראל זמן קצר להיערך, כשרבים מהם מתקשים לשוב לפעילות אחרי שהתמודדו עם תקופה של למעלה מחודשיים ללא תזרים מזומנים.

האם בחסות משבר הקורונה שדה דב יקום לתחייה? ארנון בר-דוד, יור ההסתדרות, יצא בפנייה לראש הממשלה בנימין נתניהו: פתח מחדש את שדה דב. לגלובס נודע כי השניים שוחחו על הנושא בימים האחרונים, וכי נתניהו הפגין גישה חיובית לרעיון.הנימוק שמספק בר-דוד לרעיון, שבימים שאינם ימי קורונה יישמע לרבים כהזוי למדי, הוא הצלת העיר אילת, אותה הוא הגדיר כגוססת. בר-דוד פירט כי כמחצית מעובדי אילת נפלטו ממעגל התעסוקה: בתי מלון סגורים, עסקים קורסים, ולתיירים אין לאן לחזור. כל הפתרונות שהוצעו עד כה לא מצליחים לפוגג את עננת הייאוש שמרחפת על העיר, אמר.לדברי יור ההסתדרות, הבטחות ופתרונות רגילים לא יוציאו את אילת מהמשבר העמוק אליו נקלעה, ונדרשת כאן חשיבה מחוץ לקופסה.הקריאה היא להקים מחדש את שדה דב לפרק זמן של שנתיים. בר-דוד יודע שמאז שנסגר שדה דב, פורקו המסלולים ושאר המתקנים שהיו בשדה.

וגם: רדיו תל אביב למען העסקים הקטנים, בטיב טעם תורמים לילדים, חנות איצטדיון חדשה לאדידס וכבוד לבעלים החדשים של מלאנוקס