מתחילת התפרצות המגיפה נראה היה, לפחות בעיניי, שלא מדובר בעוד אירוע אלא בתחילתו של "עידן קרח" בתעופה ובתיירות העולמית. אנו יודעים לתארך את תחילתו, אך את סופו ואת ההשפעות ארוכות הטווח קשה מאוד להעריך. בפרסום שיצא בסוף השבוע על ידי ארגון התעופה העולמי IATA, ההערכה היא שהתעופה תשוב לממדי סוף 2019, טרום התפרצות המגיפה, אי שם בשנת 2024. תרשו לי לפקפק. ככל שאנחנו מתבוססים בבוץ הזה עמוק יותר, ניכר שקשה להעריך את מהלכה ואת השפעותיה של הקורונה.

היום זה נשמע דמיוני, אבל פעם, ממש לא מזמן, היו חיתולים רב פעמיים ואיש לא שמע על מגבונים לחים. היום יש עשרות מכל סוג, תוצר של שפע הצריכה שאליו התרגלנו. זה נכון אפילו יותר במוצרים החשמליים. תחום האוכל הוא דוגמא מצוינת. עד לפני עשור המודעות לבריאות לא הייתה קיימת. בשנים האחרונות המגמה והרצון לחומרים בריאים תופסים תאוצה, ויש ביקוש לחומרים כמו ultem, שאינם מפרישים רעלים, עוברים תקינה מחודשת ומקבלים תווי בריאות.

ההוצאה המשמעותית ביותר עבור משק בית בישראל היא ללא ספק קניית הדירה/בית. אנשים רבים מרבים לחשוב על בית לא רק כאחד מהנכסים החשובים שיש להם, אלא גם כהשקעה כספית המניבה תשואה משתלמת. במציאות הכלכלית החדשה שנכפתה עלינו בעקבות משבר הקורונה, ובשילוב ריבית אפס, אנשים רבים יחפשו דרכים לשדרג ולהשביח את ערך הנכס, כך שיניבו לנו את תשואה גדולה יותר. אחת הדרכים לעשות זאת, היא התקנת מערכת סולארית על גג הבית, המאפשרת גם ייצור חשמל בצורה ביתית, מה שמוזיל את חשבון החשמל וממקסם את החיסכון לבעל הנכס, גם מעלה את ערך הנכס, גם מייצר הכנסה פסיבית בעת מכירת עודפי החשמל לחברת חשמל, וכל זאת תוך שמירה על הסביבה. בשורות מטה נסביר מדוע התקנת מערכת סולארית משתלמת כיום, כמה היא שווה לבעל הנכס וכיצד ניתן לשמור עליה לאורך זמן.

בסוף השבוע פרסמו ענקיות הטכנולוגיה אפל, אמזון, גוגל ופייסבוק את הדוחות הכספים לרבעון השני של השנה, המכונה גם "רבעון הקורונה", בשל העובדה שמרבית הכלכלות הגלובאליות פעלו בתקופה זו תחת הסגר חלקי. על אף ההשפעות הכלכליות הקשות של המגיפה, ניכר כי המודלים העסקיים של ענקיות הטכנולוגיה היו ברובם חסינים ובחלק מהמקרים, כמו באמזון, קיבלו דחיפה ניכרת כתוצאה מהשינויים בדפוסי הצריכה של הצרכנים.

כשברקע סגר נוסף אפשרי ומשבר כלכלי עמוק שסופו כלל אינו נראה באופק, מכריזה היום (א') קבוצת אנשי עסקים ויזמים חברתיים בשיתוף ארגון "מתן-משקיעים בקהילה" על הקמת "הקרן הישראלית לערבות הדדית". הקרן מזמינה אזרחים לתרום מכספם או להעביר את המענק שיקבלו מהמדינה ישירות לאלה שפרנסתם ניזוקה אנושות. הקרן לערבות הדדית שמה לה למטרה להושיט עזרה מיידית לאנשים ומשפחות שמעולם לא נזקקו לעזרה ועתה, עקב המשבר הכלכלי האישי, זקוקים לתמיכה לקיום בסיסי. הכסף יועבר ישירות לחשבון הבנק או באמצעות כרטיסי קנייה למי שיאותרו כזקוקים לעזרה מיידית. את הקמת הקרן יזמו חמי פרס, רמי קליש, רותי אלון, מולי אדן, עימאד תלחמי, דורון לבנת ואחרים, וביחד עם 'מתן-משקיעים בקהילה' החליטו לחבור יחדיו, לטובת אלה שזקוקים לכסף כמו אוויר לנשימה. בראש המוצעה המייעצת והציבורית שתלווה את פעילות הקרן יעמוד רב אלוף במילואים גדי איזנקוט.

הקונה של אל על ביקש שתתקיים פגישה בין הדירקטוריון עם נציגיו, אך בתגובה אל על השיבה במכתב נוסף שמפקפק בזהותו והפנתה לו כתף קרה. הקונה הוא אלי רוזנברג, בנו של איש העסקים היהודי אמריקאי קני רוזנברג. החלפת המכתבים נעשתה דרך באי כוחם של שני הצדדים. הקונה, שעדיין לא קיבל את ההיתר לרכישת אל על מרשות החברות, ביקש להפגיש את נציגיו עם דירקטוריון אל על ולהשיב להם על שלל שאלות שנשלחו אליו קודם לכן ואשר פקפקו בזהותו ובכוונתו לרכוש את החברה.

המגעים בין חברת Bytedance למיקרוסופט על רכישת אפליקציית טיקטוק, שהחלו בסוף השבוע שעבר, נעצרו בשבת, על פי דיווח של ה"וול סטריט ז'ורנל", בשל התערבותו של הנשיא דונלד טראמפ. הנשיא עצמו המשיך בקו העקבי וטען שהוא רוצה להוציא את טיקטוק מכלל פעולה בארצות הברית. "ככל שזה נוגע להם, אנחנו חוסמים אותם מפה".

על רקע שיעור האבטלה הגבוה העומד על 23.5% הקימה קרן אדמונד דה רוטשילד מרכז לפיתוח קריירה בשיתוף המכללה האקדמית ספיר בשדרות לשילוב סטודנטים ובוגרי המכללה בשוק העבודה. תמר שוחט, מנהלת המרכז לפיתוח קריירה במכללת ספיר: "המרכז יעניק כלים ומיומנויות לפיתוח קריירה בעלת אופק כלכלי, מקצועי ואישי המותאם לעולם התעסוקה העכשווי".