התפקיד של נתניהו על במת האו"ם יהיה לשכנע עולם עוין, שרואה בו סדין אדום; ובעצם לשדר לנו, כרגיל, איזה בעל שיעור קומה הוא. בשניהם הוא נדון לכישלון

דווקא בטקס ממלכתי שבו התבקש נאום שמתכתב עם 7 באוקטובר, הקונספציה, היהירות ומחיר הדמים שלהן, בחר שר הביטחון להיצמד לאיומים הקלישאתיים שלו: פתיחת שערי הגיהינום, אזכור רפיח ובית חאנון, ועיי החורבות. מעניין איך אחרי שלוש שנים של אותן אזהרות חוזרות ונשנות, הוא עדיין לא הבין שאף מפקד בחמאס לא מתרגש מהן

הבחירות הללו אינן בין שמאל לימין או בין דתיים לחילונים, אלא בין אלו הרואים משמעות בעצם קיומנו פה כחברה יהודית ודמוקרטית, לבין אלו המנסים להפריד בין הערכים הללו

מרתון הפסילות בוועדת הבחירות המרכזית יוצא לדרך, כשבמוקד הדרישה להוציא מהמרוץ את סמי אבו שחאדה - והמאבק סביב רע"מ, שעשוי להפוך למבחן פוליטי עבור מפלגות האופוזיציה. היועמ"שית קבעה כי בעניינו של אבו שחאדה מתקיימת עילת תמיכה במאבק מזוין נגד ישראל, בן גביר וגוטליב צפויים להופיע בדיונים

מעזה ללבנון, מסוריה לג'נין - לוחמי הסיירת מציינים שבעה עשורים ליחידה כשהם עדיין בתוך רצף לחימה שהחל ב-7 באוקטובר. המפקדים חוזרים לקרבות הקשים, לפצועים ולנופלים, מספרים על החילוץ תחת אש ועל המעבר הבלתי פוסק בין הגזרות: "היו משברים והיה קשה, אבל זה אף פעם לא הפיל את הלוחמים"

נשיא סוריה תקף בשולי עצרת האו"ם את המדיניות של ירושלים, וחשף כי הצדדים כבר הגיעו לטענתו ל"כמעט 90% מהסכם" לפני שישראל נסוגה והציבה תנאים חדשים. לדבריו, "ישראל יוצרת בעיות סביבה, אפילו את ארמון הנשיאות היא הפציצה פעמיים. לא ראוי שמה שקרה ב-7/10 יקבע את המדיניות - זה לא הגיוני"