אחד הסיכונים והחסמים שמייחסים לרכב החכם, לרבות לרכב האוטונומי, הוא חשיפה למתקפות סייבר, שעלולות לגרום לנזקים חמורים, עד כדי פגיעה בחיי אדם. גם בתחום זה ישראל תופסת מקום מכובד בעולם ופתרונות שמפתחים במתחם הפיתוח, המחקר והמכירות של חברת התוכנה הרמן בהוד השרון מגנים על עשרות מיליוני כלי רכב חכמים של עשרות יצרניות הרכב שמטמיעות את פתרונות התוכנה והחומרה שלה. הרמן היא שחקן ותיק בשוק פתרונות התקשורת והענן לתעשיית הרכב, והיא מפתחת ומייצרת מוצרים מקושרים ופתרונות תוכנה עבור 18 יצרני מכוניות, המניעים 50 מיליון כלי רכב. בין השירותים שהא מספקת: מערכות מכוניות מקושרות, המאפשרות ליצרני הרכב ובעלי ציי רכב לשלוט על כל מה שקורה ברכב בשליטה מרחוק, לבצע עדכוני תוכנה מרחוק, ולהטמיע מוצרי אודיו ו-וידיאו. הפתרון שפותח בחטיבת הסייבר של הרמן בהוד השרון, אחת מתוך שלוש חטיבות שפועלות שם, הוא תוסף למגוון פתרונות הניהול מרחוק של החברה. הוא פותח בשיתוף הסטארט-אפ הישראלי סייבלום, ומאפשר ליצרניות הרכב לבחון ולהעריך מראש סיכוני סייבר - ולעצרם בזמן. פתרון זה ופתרונות אחרים לתחום הרכב המקושר הוצגו היום (ב') באירוע שערכה הרמן. הפתרונות הודגמו באירוע על רכב היוקרה מזראטי קבריולט, שהובא לצורך העניין במיוחד לישראל. [caption id="attachment_292550" align="alignnone" width="600"] אסף עצמון, מנהל פעילות הפיתוח העסקי וניהול המוצר בהרמן. צילום: יח"צ[/caption] הפעילות של הרמן בישראל החלה ב-2013, עם רכישת הסטארט-אפ iOnRoad מרמת גן. שנתיים אחרי כן היא רכשה את רד בנד מהוד השרון ושנה לאחר מכן - את חברת הגנת הסייבר לרכבים TowerSec מכפר סבא. בעקבות הרכישה הצטרף להרמן אסף עצמון, שניהל את פעילות הפיתוח העסקי וניהול המוצר בחברה שנרכשה. לפני כן הוא שימש בתפקידי ניהול בכירים בתחום הגנת הסייבר לרכבים בסיסקו ובחברות אחרות. לפני ימים אחדים קודם עצמון לתפקיד סגן נשיא יחידת הסייבר של הרמן. במרכז בהוד השרון מועסקים 220 עובדים ומנהל אותו אורן בצלאלי, סגן נשיא בכיר לפתרונות תוכנה בהרמן. מנהל בכיר נוסף במרכז הוא דביר רזניק, דירקטור שיווק פתרונות תוכנה ומנהל השיווק של החברה בישראל. גם רזניק הגיעה לחברה בעקבות רכישת TowerSec. [caption id="attachment_292547" align="alignnone" width="600"] דביר רזניק, דירקטור שיווק פתרונות תוכנה ומנהל השיווק של הרמן בישראל. צילום: יח"צ[/caption] יצוין כי לחברה אין לקוחות בישראל, משום שהיא פונה ליצרני רכב, ובארץ לא מיוצרות מכוניות. רזניק ועצמון אמרו כי "אנחנו חלק מארגון ענק שמעסיק 35 אלף עובדים. אנחנו לא מרכז פיתוח במובן המוכר, אלא עוסקים גם בשיווק, מכירות והטמעת הפתרונות ללקוחות ברחבי העולם, בהם יצרני הרכב הגדולים והמוכרים. כך, למשל, סמסונג משקיעה פה, כי היא מבינה שהאקו-סיסטם כאן הוא רחב ביותר ובעל פוטנציאל רב ובראייה שלה, תחום הרכב החכם הוא אחד התחומים הבולטים הבאים". מהם איומי הסייבר שיש לכלי רכב, בשונה מהאיומים בתחומים אחרים? רזניק ועצמון: "הסיכון הגדול הוא שיבוש מערכות ניווט או זיהוי בכלי רכב חכמים ואוטונומיים. כלי הרכב חשופים לאינטרנט מהרבה מאוד זוויות, כשהחוליה הכי חלשה היא המודמים הסלולריים, שבאמצעותם מערכות הרכב מתקשרות עם העולם. דרך המודם יכולים האקרים לבצע מגוון פעולות, כמו שיבוש מידע הניתן כחיווי למערכות רכב חכמות. המערכת החכמה המנווטת את הרכב שלך יכולה לשנות את המהירות המותרת בכביש מ-30 ל-90 קמ"ש, ולגרום לך לנהוג בהתאם". האם ידוע על מתקפות סייבר על כלי רכב שגרמו לנזקים ממשיים? "לא ידוע על מקרים כאלה, אבל יש מידע רב על שימוש בכלי פריצה שאפשר גניבה של מכוניות. ברגע שההאקרים פורצים לשרת, הם יכולים לבצע כל דבר, ובעיקר לגנוב". איך עובד הפתרון שלכם? "יצרניות הרכב בתעשייה משלבות במוצריהן חומרה ותוכנה של יצרנים מצד שלישי, ללא גישה לקוד המקור לצורך אימות או בחינת מהימנותו. רכב מודרני 'פועל' על 100 מיליון שורות קוד ועם ממוצע של 10-15 באגים לכל 1,000 שורות קוד. מכאן שהיעדר הגישה של יצרן הרכב לקוד המקור רק מחריפה את החשיפה לסייבר, שכן כיום, כדי לנהל רכב מרחוק לא צריך מחשב, מספיק טלפון נייד. הפתרון שלנו עובד על אנליטיקה של מידע רב שהרכב משדר כל הזמן, בהיותו מחובר למערכות המחשוב של היצרנים. המידע הזה משודר לענן שלנו בהרמן, שהוא אחד החוזקות שלה, שמאפשרות לה להיות דומיננטית בעולם הרכב המקושר. באמצעות המידע אנחנו לומדים על דפוס התנהגות הרכב, אם יש פעילות לחריגה בקשר בין המערכות שלו". מה ההבדל בהגנה על תוכנה בין יצרן מכוניות לכל ארגון גדול אחר? "מוצרי התוכנה אצל יצרני רכב חשופים לסייבר כמו כל מוצר תוכנה, אבל התהליך של עדכוני התוכנה מרחוק הוא החלק הרגיש. פה נדרשת התמחות ספציפית, שמבוססת על הידע והניסיון רב השנים שיש להרמן. הפתרון שלנו בתחום הסייבר מאפשר ליצרנים יכולת ביצוע סריקות אוטומטיות מתוך המערכות, עוד לפני שלב עדכון הרכבים בפועל, יכולת זיהוי של רמות הסיכון האפשרית, טרם התקנת רכיבי תוכנה חדשים ברכב, ניטור מתמשך וקבלת התרעות על פגיעות אפשריות, וניתוח הערכה של הסיכון לציי רכב שלמים. כאן בא לידי ביטוי שיתוף הפעולה שלנו עם סייברלום, שיודעת לזהות ולחסום מתקפות סייבר בשלב ראשוני". השניים פירטו על פעילות הענן של הרמן. "להרמן יש ארבעה קווי מוצרים: עדכון תוכנה (OTA), אבטחה, קונסולידציה ופתרון הענן. הרכב של היום הוא הרבה יותר תוכנה מאשר חומרה. הוא מאפשר להריץ כמה מחשבים וירטואליים על מחשב אחד, ובכך חוסך עלויות ומשפר את חוויית הנהג", אמרו. לדבריהם, "הענן מאפשר ליצרנים לתת שירותים מגוונים ללקוחות שלהם. מודל הבעלות על רכבים משתנה וב-2022 כבר נוכל לקבל ברכב שנקנה גישה לחנות אפליקציות שהיצרן יציע לנו ולקנות ישירות משם. לשם הולך העולם והענן שלנו מאפשר את השירותים הללו". .

לוקר - שלפי ההגדרה באתר החברה היא "תוכנת בינה עסקית ופלטפורמה גדולה לניתוח נתונים, שמסייעת לחקור, לנתח ולשתף בקלות ניתוחים עסקיים בזמן אמת" - עומדת להפוך לאחת הרכישות של ענקית הטכנולוגיה גוגל. האמריקנית העוצמתית ממאונטיין וויו הודיעה בשבוע שעבר (ה') כי רכשה את חברת לוקר בסכום של 2.6 מיליארדי דולרים. הנרכשת תצטרף לחטיבת הענן של גוגל לאחר השלמת העסקה מאוחר יותר השנה, ובכפוף לאישורים רגולטוריים. גוגל בישרה על העסקה החדשה בפוסט בבלוג שלה ואמרה ש"השילוב של Google Cloud ו-לוקר יאפשר ללקוחות לרתום נתונים בדרכים חדשות כדי להניע את השינוי הדיגיטלי שלהם". על הרכישה עתידה לבסס שותפויות קיימות של שתי החברות, שחולקות יותר מ-350 לקוחות, ביניהם נכללים למשל: יאהו, באזפיד, ו-Hearst. גוגל אמרה כי Google Cloud תמשיך להרחיב את ההשקעות של Looker בפיתוח מוצרים, בשיווק ובלקוחות. יחידת הענן של גוגל - המתחרה ב-AWS של אמזון וב-Azure של מיקרוסופט - מספקת ניהול נתונים בקנה מידה גדול ללקוחותיה, ומסייעת להם לקבל תובנות באמצעות זרימה בזמן אמת. ואילו לוקר, שנוסדה בשנת 2012, צפויה להרחיב את הצעותיה הקיימות של זרוע Google Cloud על ידי אספקת הפתרונות הספציפיים שלה בתחום האנליטיקה. בשנה שעברה גייסה לוקר - שהמטה שלה בסן פרנסיסקו ושמעסיקה יותר מ-600 עובדים - 103 מיליון דולר בסבב E בהובלת Premji Invest. מאז 2013, גייסה החברה סך של 280.5 מיליון דולר עד לדצמבר 2018.    

על אף שכבר עברו כמה וכמה שנים מאז שהגיחה לשוק כחברה צעירה, מעזה ומפתיעה, OnePlus לא מתפתה ולא מנסה להפוך לשיאומי או וואווי חדשה. היא גם לא מנסה להצמיד טלפונים לכל התחומים בשוק אלא מכוונת מעלה בלבד, ובצמצום מבחינת הדגמים. OnePlus 7 Pro החדש, אם כן, אינו מפתיע בכך שהוא דומה בהווייתו לכל מכשירי הדגל שמוצעים כיום בצמרת הגבוהה של שוק הסמארטפונים. זה ניכר כמעט בכל היבט של המכשיר, חיצונית וגם פנימית. באופן חיצוני, הדבר בא לידי ביטוי במסך 6.67 אינץ', שיחס ההיבט שלו, 19.5:9, גורם לו להרגיש צר יחסית לאורכו. מדובר במסך AMOLED בעיצוב שהחברה מכנה "נוזלי" (Fluid), שמביא אל היד רזולוציית 2K עם שוליים המתקמרים כלפי חוץ מהצדדים, והוא נקי ממגרעות ומחרירים בתצוגה. המסך של המכשיר נקי באמת, כשמצלמתו הקדמית מסתתרת בתוכו וקופצת החוצה באופן מכני, אך בשקט, כשעוברים באפליקציית הצילום למצב סלפי - ונסגרת מיד כשיוצאים ממנו. המצלמה מציעה אבחנה של 16 מגה-פיקסל, והיא בסדר, לא יותר. זו הפעם הראשונה שבה OnePlus מציעה טלפון עם מסך נקי לחלוטין ומצלמה קופצת. זאת גם הפעם הראשונה שהיא מציעה בהירות מרבית בעוצמה של 800 ניט, שמאפשרת לעבוד עם הטלפון באופן ברור גם כשהשמש מכה ישירות על המסך, קצב רענון גבוה של 90 הרץ, שרלוונטי יותר למשחקים, כדי למנוע בעיות תצוגה, ותמיכה בתקן +HDR10. כל אלה מתחברים לחוויית שימוש מבחינת תצוגה שיש מעט מכשירים בשוק שמסוגלים להתמודד אתה. דרך הגב הגב, שמצופה, כמו המסך מקדימה, בזכוכית הגנה מסוג Gorilla Glass, מציג את החידוש המשמעותי הנוסף מבחינתה של OnePlus: שילוב של שלוש מצלמות האחת מעל השנייה, כשהשלישית מבחינת הסדר היא הראשית המצוידת בחיישן 48 מגה-פיקסל עם מפתח f/1.6 ועם תמיכה של מייצב תמונה אופטי בארבעת הצירים. מייצב תמונה יש גם למצלמת הטלפוטו, שמציעה חיישן 8 מגה-פיקסל עם מפתח f/2.4 ועם זום אופטי 3x. את התמונה, תרתי משמע, משלימה מצלמה עם חיישן 16 מגה-פיקסל ומפתח f/2.2 עם עדשה רחבה במיוחד, אם כי לא רחבה כמו במכשירים מתחרים. לצד האפשרות לבצע זום, אפליקציית המצלמה מציעה אפשרות לבצע צמצום עדשה לצורך צילומי מקרו. האפליקציה פשוטה יחסית, והצילום האוטומטי ברוב המקרים איכותי, מדויק בצבעים ובגוונים ולא סובל מגרעיניות יתר גם בעת שמצלמים בזום 3x. זאת, כמובן, כל עוד לא נגררים לזום הדיגיטלי, שהוא בסך הכל מניפולציה של תוכנה. גם בשעת לילה מאוחרת תצליחו להפיק תמונות טובות מהטלפון אם תשתמשו ב-"סצנת לילה" - מצב שמאפשר למצלמה לקלוט את מרב האור האפשרי מסביבת הצילום. התוצאות מרהיבות עין, גם אם מעט פסטליות, בגלל השימוש במרחב הדינמי הרחב שמציעה המצלמה הראשית. טוב גם מבפנים כאמור, גם בהיבט הפנימי OnePlus 7 Pro מיישר קווים עם המתחרות הבולטות. הוא מצויד במערכת על שבב Snapdragon 855 של קוואלקום, שהיא המערכת הטובה ביותר שיש כיום ליצרנית השבבים להציג, ומגיע עם 6 ג'יגה-בייט זיכרון עבודה ו-128 ג'יגה-בייט זיכרון אחסון. מערכת ההפעלה היא גרסה עדכנית של OxygenOS, המבוססת על אנדרואיד 9. הביצועים של המכשיר מצוינים והוא אחד החזקים בשוק גם בהיבט הסוללה, שמציעה נפח עבודה של 4,000mAh, ובמבחן הזמן הרציף הקבוע התרוקנה אחרי 10:40 שעות. כמו כן, היא מצוותת למטען המהיר הקנייני של החברה, Warp Charge, שאחרי 12 דקות בלבד כבר הטעין אותה ל-30% מהקיבולת. המכשיר גם מציע רמקולים סטריאופוניים עם תמיכה ב-Dolby Atmos וחיישן טביעת אצבע מתחת למסך שעובד במדויק ובמהירות. אלה מוסיפים למכשיר נהדר, שהטרוניה היחידה נגדו היא שהקימורים בצדדים קצת מקשים על השימוש במקלדת ובכפתורים, שנמצאים בקצוות המסך. אבל יש בכל זאת דבר אחד ש-OnePlus איבדה לאורך הזמן. בתחילת הדרך היא הציעה את החומרה הטובה ביותר במחירים צנועים ואטרקטיביים, וזה היה סימן ההיכר שלה. כיום היא ממשיכה, כאמור, להציע חומרה אטרקטיבית, אך OnePlus 7 Pro הוא מכשיר לא זול. בתצורת הפתיחה שלו שמוצגת כאן הוא נמכר בידי היבואנית הרשמית, סל נאו, במחיר של 3,350 שקלים.

"בעולם של כתישת שיני שום, הייתה בעיה: הכלים הטובים והוותיקים עושים בדיוק את מה שנדרש מהם, אבל הם לא היו מגניבים: כי בסוף, שליש מהשום היה נשאר בכותש, ופעולת הניקוי עם קיסמים, של שאריות השום העקשניות - דרשה זמן ואנרגיה. כך הדבר גם בעולם הפיתוח, בעידן שאחרי הכלים המסורתיים והרובסטיים. המענה לדור הבא של הפיתוח וניהול הפיתוח, המקביל לכותש שום שלא מותיר שאריות - הם כלי אטלסיאן", כך אמר אורן קרוג, מנהל משותף במטריקס DevOps. קרוג דיבר באירוע אטלסיאן השנתי שערכה החברה. הכנס התקיים ביום ה' האחרון בסינימה סיטי גלילות, בהשתתפות מאות לקוחות מהמגזרים השונים בתעשייה. מטריקס DevOps, אמר קרוג, מייצגת בישראל את אטלסיאן זה שבע שנים, ולפני שנה זכתה למעמד של שותף פלטיניום בארץ. החברה, אמר קרוג, "מספקת פתרונות לשיפור תהליכי פיתוח תוכנה, ניהול פרויקטי תוכנה, ייעול עבודת צוות ושיפור איכות הקוד". לחברה האוסטרלית, שנוסדה ב-2002 ונסחרת בנאסד"ק, יש כבר יותר מ-144 אלף לקוחות, ביניהם ג'נרל מוטורס, מריל לינץ', בנק אוף אמריקה, ספוטיפיי, מעבדות וולמארט, ליפט, ורייזון ונאס"א. שווי השוק שלה עומד על 30 מיליארד דולרים. לדברי קרוג, "98% מלקוחות החברה הם לקוחות חוזרים, בעלי רמת שביעות רצון גבוהה מאד. יותר מ-90% מהלקוחות ממשיכים לחדש את הרישוי שלהם ליותר משלושה מוצרים בשנה. אטלסיאן היא אחת מחמש החברות שצומחות הכי מהר בעולם – בענן, יש לה אקו-סיסטם המונה יותר מ-25 אלף מפתחים בעולם, והקהילה סביבה גדלה: יותר מ-15 מיליון משתמשים נכנסו אליה בשנה החולפת". "תנו לנו לעזור לכם למצוא את כותש השום המתאים עבורכם, כזה היודע לטפל בשני שום עקשניות", סיכם קרוג, "אנו מעניקים תמיכה בעברית, משתלם לקנות את הרישוי לכלים דרכנו. אנו עושים הדרכות ובונים אינטגרציות לכלים נוספים". [caption id="attachment_292584" align="alignnone" width="600"] אסף קויתי, מנהל משותף במטריקס DevOps. צילום אלי מנדלבאום[/caption] אסף קויתי, מנהל משותף במטריקס DevOps, אמר כי "בשנה החולפת גייסנו מומחי אטלסיאן חדשים לצוותי ה-ALM שלנו. המשכנו את הגידול בגיוס, מכירת רישיונות ותמיכה. יש לנו את הניסיון להוביל פתרונות ALM (ניהול מחזור חיי האפליקציה) מקצה לקצה - באתר הלקוח, בענן או בסביבות היברידיות". "ב-DevOps, אנשים ואינטראקציות הם רכיבי מפתח קריטיים" המוצרים של אטלסיאן, הסביר קויתי, "מאפשרים לצוותי המוצר להיות מהירים יותר ויעילים יותר. הכלים הללו מייעלים ומפשטים את זרימת התקשורת - כך שמפתחים, בודקים ומנהלי פרויקטים, יכולים להתמקד בביצוע המשימה. הכלים מסייעים בתהליך הפיתוח: כאשר מדובר ב-DevOps, אנשים ואינטראקציות הם רכיבי מפתח קריטיים בהשגת מטרות הצוות". כלי הדגל של החברה, אמר קויתי, "הוא Jira. זו תוכנה שמאפשרת לתכנן ולעקוב אחר משימות במשך כל תהליך הפיתוח, לתעדף, לקדם ולבצע אותן. היא מתחברת לכלים נוספים של אטלסיאן, אשר מאפשרים דיווח בזמן אמת על כל ההיבטים של הפרויקט". "השוק המקומי מאמץ את המוצרים של אטלסיאן באינטנסיביות", סיכם קויתי, "לקוחות שעברו לעבוד עם מוצרי החברה, הרחיבו את השימוש בו לעבודה עם מוצרים נוספים, והסתייעו בפלטפורמה של החברה כדי לשנות את דרך העבודה שלהם". לאחר פיצול למסלולים טכנולוגיים, צפו המשתתפים בהקרנת בכורה פרטית של הסרט X-MEN.

שגיא אליהו, מנכ"ל KMS Lighthouse, השתתף לא מכבר בשני אירועים מעניינים בפרק זמן קצר: הוא הרים כוסית בפולין לכבוד 15 שנות פעילות ענפה של החברה במזרח אירופה וקיים שולחן עגול בתל אביב בנושא בינה מלאכותית, בהשתתפות מומחים בתחום. האירוע נערך במעבדות של החברה בבניין עזריאלי שרונה, תחת הכותרת Knowledge & AI. אנשי KMS אירחו באירוע מומחים מבנק לאומי, בנק מזרחי-טפחות, פרטנר, DHL, פסגות ועוד רבים אחרים, והעבירו הרצאות בתחום ניהול הידע הארגוני בענן ולימודי המכונה. בין הנושאים שעלו על סדר היום היו חדשנות בשירות לקוחות, פיצ'רים חדשניים בשירות עצמי, גישת Ask Don’t Search (שאל ואל תחפש) ושירות צ'ט חדש עבור מוקדנים. בנוסף, הם קיבלו כלים לאינטגרציה עם סביבות Salesforce ו-Zendesk. דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות. [caption id="attachment_292643" align="alignnone" width="600"] באירוע בפולין: מימין - אמיליו וולדז', סמנכ"ל בכיר באינפורמטיקה אירופה; מארטה, אחראית על השירותים המקצועיים ב-KMS בפולין; פאבל בורקובסקי, מנכ"ל החברה בפולין; מרגרט, אחראית על החידושים וסיוע בשיווק; לוקאס, מנהל מכירות בכיר של החברה בפולין; פייטור, מנהל מכירות באינפורמטיקה למזרח אירופה; מאסימו, מנהל בכיר למפיצים באינפורמטיקה אירופה; שגיא אליהו, מנכ"ל KMS ומנהל הפעילות הבינלאומית של קבוצת אמן; וקובה, מנהל מכירות ב-KMS בפולין. צילום: יח"צ[/caption] [caption id="attachment_292644" align="alignnone" width="600"] משתתפים בשולחן העגול בנושא הבינה המלאכותית ש-KMS ערכה בתל אביב. צילום: יח"צ[/caption]  

חלק מחברות הטכנולוגיה הגדולות, אמריקניות אבל לא רק, אסרו על עובדיהן לקיים שיחות מקצועיות ובלתי פורמליות עם עמיתים לתחום מטעם וואוויי, כך על פי דיווח בלעדי של רויטרס ועל בסיס דבריהם של מקורות שמכירים היטב את הנושא. החברות שצוינו ספציפית על ידי רויטרס הן יצרניות השבבים אינטל וקוואלקום, חברת המחקר InterDigital Wireless, וכן LG Uplus הדרום קוריאנית. ענקיות אלו הגבילו את עובדיהן מקיום מגעים עם וואווי, ומונעות מהם שיחות לא רשמיות ודיונים שבשגרה, אפילו על הסטנדרטים הטכניים של הרשת הסלולרית המהירה 5G. האפשרות למגעים מסחריים הוארכה אבל לחרם חיים משל עצמו לדברי הסוכנות, אינטל וקואלקום נתנו הנחיות מפורשות לעובדיהן לחדול מקשרים עם נציגי וואווי ואילו InterDigital סיפקה הדרכה למהנדסים שלה בכדי להבטיח תאימות של החברה מול תקנות החרם, שיכנסו לתוקף בארצות הברית בהמשך הקיץ. בכיר ב-LG Uplus אמר שהחברה "נמנעת מרצון מאינטראקציה עם עובדי וואווי, למעט פגישות לצורך התקנת ציוד רשת או בעיות תחזוקה", כך ציטטה רויטרס. לאורך השבועות האחרונים היו כבר כמה חברות אמריקניות שהודיעו על השעיית הקשרים העסקיים עם החברה הסינית המוחרמת, כולל גוגל, אשר מערכת ההפעלה אנדרואיד שלה נמצאת בשימוש כיום על הטלפונים הניידים מתוצרת וואווי. אל גוגל הצטרפו גם ענקיות כמו אינטל, קוואלקום, IRS, פנסוניק וברודקום, שהודיעו כי הן מנתקות יחסים עם וואווי. החרם הגיע על רקע האשמות של ארצות הברית כנגד החברה הסינית, יצרנית הסמארטפונים השנייה בגודלה בעולם, על כך שהיא לכאורה מסייעת לממשל בארצה בביון ובגניבת סודות מסחריים וביטחוניים מחברות אמריקניות ובינלאומיות - טענות שלא הוכחו מעולם. צו החירום שהוציא טראמפ, שקרא להחרמת החברה כליל, הוא לפיכך צו שהוצא מטעמי ביטחון המולדת, וכמובן נחשב כמחייב את כולם. אלא שוואווי קיבלה ארכה של 90 יום מארצות הברית, לצורך תקופת הסתגלות לגזירות הקשות, אך מסתבר שיש חברות שלא ממתינות ומחסלות את קשריהן איתה מיידית. 5G - על הכוונת איחור בפריסה ונזקים כספיים חמורים כאמור, משרד המסחר האמריקני אישר לחברות לקיים אינטראקציה מוסדרת עם וואווי עד סוף אוגוסט "בהתאם לצורך בפיתוח של תקני 5G" - זאת אומרת בכל הנוגע בפריסת הדור החמישי של התקשורת האלחוטית המהירה, שנמצאת בעיצומה כיום. יצוין כי על פי הערכות שונות, רשתות 5G צפויות להתחיל לפעול עד 2020, אלא שעצירת המגעים עם וואווי עלולה לחבל ביעד זה ולעכב את הפריסה בכל העולם. דיווח של סוכנות הידיעות הצרפתית AFP מיום ו' האחרון טוען כי החרמתן של וואווי, וכן של ZTE הסינית, ממעורבות בפריסת 5G באירופה, תגרור בעקבותיה נזק כלכלי עצום ליבשת, כך על פי הערכות של GSM Association - גוף תעשייה בכיר המייצג מפעילות סלולריות בכל רחבי תבל. הדו"ח מטעם הארגון הגיע לידי הסוכנות, ובו צוין כי המצב החדש עלול לגבות מחיר - 62 מיליארדי דולרים של הפסדים ליתר דיוק. בנוסף נכתב כי השינוי גם עתיד לגרום לעיכובים של עד 18 חודשים באספקת טכנולוגיית 5G תקינה ללקוחות ספקיות הסלולר. וואווי לא הגיבה לדיווחים אלו.

טופ גרופ רוכשת את QM7, אשר מתמחה בפיתוח פתרונות תוכנה לניהול משימות ותהליכים ארגוניים רכים. היקף העסקה עומד על 2.4 מיליון שקלים. הנרכשת הוקמה על ידי יגאל ברומר, המשמש בה כסמנכ"ל חדשנות. בין לקוחות QM7 נמנים התעשיה האווירית, שופרסל, רכבת ישראל ועוד. האב המאפשר לגורמים ניהוליים ולצוות הביצוע להיות מסונכרנים בשונה מהתהליכים המנוהלים במערכות ERP, תהליכים רכים באים לידי ביטוי בדוא"ל, ביומן, בסיכומי שיחה, דיונים ועוד. QM7 משמשת כ-האב אשר מאפשר לגורמים ניהוליים וצוות הביצוע להיות מסונכרנים בסביבת העבודה הטבעית שלהם - הדואר האלקטרוני. התוסף והמערכת של QM7 משולבים בצורה אינטגרטיבית בסביבת אופיס של מיקרוסופט. בעקבות הרכישה יצטרף צוות המומחים של QM7 למרכז הפיתוח של טופ סולושיינס. לרוכשת יותר מ-1,200 לקוחות ארגוניים בתחומי התעשייה, הנדסה ותשתיות, תקשורת, בנקאות ופיננסים, בטחון והמגזר הציבורי. איל ברנע, מנכ"ל טופ סולושיינס, אמר כי "הרכישה תרחיב את סל פתרונות התוכנה שלנו לניהול תהליכים פנים ארגוניים. נספק לשוק את הפתרון המלא והטוב ביותר לניהול משימות, דיונים ופרויקטים". ברומר הוסיף כי "הרכישה של החברה מהווה הזדמנות ללקוחות QM7 לקבל יכולות לפתח את המערכת שלנו ואת הפתרונות המשלימים למערכת". מיכאל ברלין, משנה למנכ"ל החברה ומנהל פעילות ניהול משימות ו- GRC, ציין כי "אנו מציעים פתרונות שונים לניהול תהליכים ארגוניים מורכבים, מתהליך גיוס והערכות עובדים, סקרים רציפים לשיפור תהליכי איכות השירות והמכירה, פתרונות לעולם ה-GRC, בקרות, איכות ורגולציה. השילוב בין Action Base, המערכת שלנו – עם זו של QM7 יביא לכך שהלקוחות הארגוניים המשותפים שלנו יוכלו ליהנות מכל העולמות".

אובר מוותרת על שניים מהמנהלים הבכירים ביותר שלה - בארני הרפורד, מנהל התפעול הראשי, ורבקה מסינה, מנהלת השיווק הראשית. על הפיטורין המטלטלים הודיע מנכ"ל ענקית שיתופי הנסיעות, דרה קוסרשאהי במייל ששלח לעובדים ביום ו'. "עכשיו יש לי את היכולת להיות מעורב אפילו עוד יותר במבצעים היומיומיים של העסקים הגדולים שלנו, בפלטפורמות הליבה Rides ו-Eats, והחלטתי שהן צריכים לדווח לי ישירות", כתב קוסרשאהי בדוא"ל, בהסבירו את השינוי, כך לפי דיווח של CNBC. משמעות השינוי הלכה למעשה היא ביטול משרת מנהל התפעול הראשי של אובר ומשרת מנהל או מנהלת השיווק הראשיים, ואיחוד החברה למספר קטן יותר של חטיבות. לפי הדיווחים, צוותי השיווק, התקשורת והמדיניות של אובר ישולבו גם הם לכדי חטיבה אחת, בראשותה של ג'יל הזלבקר, ששימשה בעבר כסגנית נשיא בכירה לתקשורת ולמדיניות ציבורית וכדוברת הראשית של החברה. [caption id="attachment_248266" align="alignnone" width="600"] דרה קוסרשאהי, מנכ"ל אובר. צילום: ג'ורג' גרינסטד, מתוך ויקיפדיה[/caption] מנכ"לה של אובר - שנכנס לתפקידו בספטמבר 2017 כמחליפו של טראוויס קלאניק, המנכ"ל הקודם - בישר לעובדים כי הוא והרפורד, אשר לקח על עצמו את התפקיד רק בחודש ינואר האחרון, הגיעו להחלטה יחדיו. "בארני ואני הסכמנו כי תפקיד ה-מנהל התפעול הראשי כבר לא הגיוני, והוא החליט לעזוב את אובר", הבהיר קוסרשאהי את המצב. מנהלת השיווק מסינה עוזבת גם היא רק אחרי שמונה חודשים בלבד ממועד הצטרפותה לחברה. האם מאחורי העזיבה עומדות הערות גזעניות? יצוין כי הרפורד היה במוקד ביקורת ציבורית בשנה שעברה, לאחר שהניו יורק טיימס דיווח על אמירות גזעניות שלו, כביכול, במהלך שיחת ועידה עם עובדים אחרים באובר. הרפורד מתח ביקורת על מודעה שהציגה זוג מעורב ושאלה כמה נפוצים יחסים כאלה בחיים האמיתיים והאם הם משקפים את בסיס הלקוחות של החברה. עובדים התלוננו למחלקת משאבי האנוש של אובר, ולמנהל הגיוון שלה, על ההערות באותה עת והחברה נאלצה והוריד את הרפורד למחתרת ולהסתירו מאור הזרקורים לאחר מכן. לא ברור אם זו הסיבה או חלק מהסיבות לעזיבתו את החברה כעת. במכתב משלו, ששלח לעובדי אובר ביום ו' הודה הרפורד לעמיותיו וכתב ש"למרות שאתגעגע מאוד לעבוד עם הצוות המדהים הזה על בסיס יומיומי, אני גם מצפה להיות בסיאטל קצת יותר, היכן שאשתי ושני ילדי הצעירים נמצאים". לפשט את הארגון ולהכין אותו לעתיד אובר נכנסה לאחרונה לבורסה של ניו יורק, וסוגרת כעת את החודש הראשון שלה כחברה ציבורית, עם תוצאות לא מרנינות כלל, כשהשיח בין המשקיעים נסוב בעיקר על הסיכויים הכמעט לא קיימים שלה להפוך יום אחד לחברה רווחית. על פי בלומברג, בדו"ח הכספי הרבעוני הראשון שלה, פירסמה אובר הפסד של 1.01 מיליארד דולר, כשהמנייה של הענקית נסגרה ביום ו' בשווי נמוך ממחיר ההנפקה, שעמד על 45 דולר ליחידה. המניות חוו גם ירידה של 2.29% במסחר המורחב, לאחר שבלומברג דיווח על עזיבות הבכירים. "במהלך השנים למדתי שבכל ציון דרך חשוב, ושחשוב לחזור לאחור ולהרהר על הדרך הטובה ביותר לארגן את העתיד. בהתחשב בעובדה שאנחנו חודש לאחר ההנפקה, עכשיו הוא אחד מאותם זמנים", כתב קוסרשאהי בדוא"ל לעובדים. "אף פעם אין באמת זמן נכון להודיע על עזיבות או שינויים כאלה", כתב המנכ"ל, "אבל כשההנפקה מאחורינו, הרגשתי שזה רגע טוב לפשט את הארגון שלנו ולהכין אותנו לעתיד".