אינטל הכריזה על צמד שבבים של מעבדי בינה מלאכותית חדשים, המביאים יכולות חדשות של מחשוב רשת עצבית. השבבים החדשים בסדרת מעבדי Nervana, המבוססים על טכנולוגיה שעליה שמה ידיה בעת שרכשה את החברה הנושאת את אותו שם ב-2016, עוזרים לחברה לקדם את אחד הערוצים שבהם היא צופה להכנסות רבות בשנים הקרובות. למעשה, כבר ב-2019 צופה אינטל שמוצרי הבינה המלאכותית שלה יכניסו לה כ-3.5 מיליארד דולר, והיא מקווה שהמעבדים החדשים, NNP-T1000 ו-NNP-I1000, יעזרו לה לשמור על המומנטום של הפורטפוליו שהיא מציעה לתחום. מעבר לכך, הכריזה אינטל שבשנה הבאה היא תציג את הדור החדש של Movidius GPU, שהוא שבב עיבוד מהיר במיוחד, המיועד ליוצרי מדיה ולחישובי קצה מהירים במיוחד. אינטל הודיעה שהיא כבר התחילה במשלוחים של NNP-T1000, שנבנה בעיקר כדי לעזור ליישום של אלגוריתמי הכשרה, ושל NNP-I1000, שמיועד בעיקר לשימוש בתהליכי הסקת מסקנות, במטרה לספק ללקוחות את היכולות לגשת לבינה מלאכותית ברמת המערכת - וזה אומר שהיא מלווה את המעבדים עם מערך תוכנה מלא ועם מרכיבים בקוד פתוח, כשמטרתם לעזור לשלב תבניות עבודה של לימוד מעמיק לפי הצרכים של הארגונים. אינטל מתגאה במיוחד ב-NNP-I1000, שלדבריה מעניק ללקוחות עוצמה ותמורה לכסף בעת הרצת תהליכי הסקת מסקנות מרובי מודולים בקנה מידה מציאותי ועל ידי שימוש במשתנים גמישים. במיוחד גאה החברה בכך, שהפתרון החדש שהיא מציעה עולה בביצועים שלו על מה שמציעה המתחרה אנבידיה עם ממשק ה-T4 שלה. "חשפנו בסן פרנסיסקו לעולם כולו את מוצר הבינה המלאכותית עליו עבדנו בשלוש השנים האחרונות והדגמנו לראשונה מערכת עובדת עם 32 כרטיסים של NNP-I בשרת בגודל 1U, המאפשר לבנות מערכות יעילות בצפיפות של פי ארבעה מהמתחרים", אמר אורן גרשון, מנהל קבוצת הפיתוח של בינה מלאכותית באינטל ישראל, שטען לפי 2 עד פי 6 ביצעים לוואט על פני כל המתחרים בתחום.

ניסוי שבוע העבודה המקוצר של מיקרוסופט הוא שיעור חשוב לכולנו. לא, אני לא מתכוון לכך שארגונים צריכים לרוץ ולאמץ את המודל של מיקרוסופט לאור "ההצלחה המסחררת" שלו. להיפך. אני מתכוון לכך שארגונים הם מקור רע, אפילו רע מאוד, לאינפורמציה. הרברט סיימון צדק כשטען לפני שנים רבות שחוקרים, אנשי אקדמיה, לא ארגונים, צריכים להיות בחזית הידע הניהולי. כל סטודנט למנהל עסקים שלמד שיטות ניהול ופסיכולוגיה ארגונית מבין שלא צריך להתרשם מהמספרים שהציגה מיקרוסופט. יתכן שפרטים שוליים, כגון קבוצת ביקורת ואפקט הות'ורן, זרים למיקרוסופט, אך לא לשומרי הסף של הידע. אז מה כן ניתן לקחת מהפרסום של מיקרוסופט? ניתן ללמוד שלארגונים אין אתיקה. לא אתיקה נמוכה ולא אתיקה גבוהה. המושג אתיקה פשוט לא רלוונטי בעולם העסקי. זוכה פרס נובל מילטון פרידמן הסביר לנו את זה, ואנחנו מסרבים להפנים זאת בטענות כאלו ואחרות. אסביר למה אני טוען זאת. ראשית, הטיימינג. חברת מיקרוסופט, שחוותה לא מעט תסבוכות משפטיות בעברה, רואה מול עיניה את חברות הטכנולוגיה הגדולות בתסבוכות משפטיות בינלאומיות, שפוגעות בתדמית חברות אלו בפרט ובתדמית ענקיות התוכנה בכלל. מיקרוסופט מבינה שדעת הקהל היא קריטית, ולכן ייתכן מאוד שהחברה מבקשת להצטייר כחברה הומאנית, שמעוניינת להיטיב עם עובדיה באמצעות פרסום ניסוי שבוע העבודה המקוצר. מדובר בניהול פרואקטיבי אינטליגנטי של הסביבה הארגונית. לא יותר מזה. אני לא רואה הסבר אחר לפרסומים הנרחבים של הניסוי של החברה - למה עכשיו ולמה בכלל. גם אם נניח שהתוצאות היו בעלות תקפות מחקרית, האם יש לחברה אינטרס לשתף את התוצאות עם הציבור? עם החברות המתחרות? אני בספק. [caption id="attachment_299726" align="alignnone" width="600"] מיקרוסופט[/caption] הסיבה השנייה לכך לבעייתיות האתית היא העמקת אי השוויון החברתי. עם השנים הורגלנו לכך שחברות הטכנולוגיה מספקות לעובדים לא רק שכר גבוה במיוחד, אלא גם שירותי בריאות איכותיים יותר, שירותי חינוך לילדים, תנאי עבודה טובים יותר, וכן סטטוס חברתי גבוה. בעוד שמוסרית לא לגמרי ברור כיצד אנחנו כחברה מוכנים לקבל מצב הולך וגובר בו אזרחים מסוימים מקבלים שירותי בריאות וחינוך בסבסוד ארגונים פרטיים, מיקרוסופט הולכת צעד קדימה ומעניקה לעובדים שלה משאב נוסף, שלאזרח הפשוט יש פחות ופחות גישה אליו – זמן. בישראל, חוק חינוך חובה, בריאות ציבורית, וכן יום המנוחה הקבוע בחוק הן דוגמאות מובהקות לכך שיש עניין ציבורי לאפשר לכל אזרח ואזרח גישה למשאבים אנושיים בסיסיים, ללא הבדלי דת, גזע, מין, או יכולת כלכלית. תארו לכם אם השפל החברתי החדש שיכול להיווצר, כאשר אנשים מסוימים יזכו לעבוד יום אחד פחות, ואחרים לא. מיקרוסופט. לסיכום, אל נא לנו ללכת אחר מצגי שווא של בעלי עניין שונים. בעידן המודרני עלינו להיות מפוקחים וביקורתיים יותר מתמיד. הכותב הוא חבר סגל בפקולטה לניהול טכנולוגיה במכון הטכנולוגי חולון HIT

פייסבוק השיקה אתמול (ג') מוצר חדש בשם Facebook Pay, בכדי לאפשר תשלומים מאובטחים בפלטפורמות שלה. מדובר בחידוש מרכזי, שיאפשר פריסה של תכונות זמינות ונוחות לשם מסחר אלקטרוני בשירות הליבה של פייסבוק, במסנג'ר, בווטסאפ וכמובן באינסטגרם. לפי הענקית, מאחר שהמשתמשים כבר מבצעים תשלומים בפייסבוק על מנת רכוש מוצרים, למשל מוצרי יד שנייה במדור ה"שוק" (Marketplace) שלה, להרמת תרומות או למשלוח כסף - מטרת ה-Pay היא לפשט עסקאות ולהבטיח את ביטחונן. איך דואגת פייסבוק לאבטחת המידע הפיננסי? באמצעות Facebook Pay יכולים המשתמשים: להוסיף אמצעי תשלום ולהשתמש בו ברגע הנדרש, כך שלא יצטרכו לרשום מחדש את פרטי הבנק שלהם בכל פעם - הגדרות ה-Facebook Pay מתבצעות מהגדרות היישום המרכזי של Facebook ובמסנג'ר, ועתידות להיות זמינות בקרוב גם באינסטגרם ובווטסאפ.  בקרוב יוכלו הגולשים להשתמש ב-Pay כאפליקציה (ברירת המחדל), או להפעיל אותה דרך כל היישומים השייכים לקבוצת פייסבוק. לפי ההסברים, בשירות ניתן יהיה לגשת להיסטוריית התשלומים, לשנות את אמצעי התשלום בכל עת, ולפנות לשירות באמצעות צ'אט (בארה"ב בלבד כהתחלה). החברה מתהדרת בידע שצברה באיסוף והעברת כסף עד היום, כשלמשל בכלי התרומות שלה גייסה פייסבוק לטענתה 2 מיליארד דולר, שנאספו מאז השקת התכונה בשנת 2015. [caption id="attachment_285476" align="alignnone" width="600"] הגנה על פרטיות המשתמש עד כה? לא ממש. פייסבוק. אילוסטרציה: BigStock[/caption] תבחרו האם להאמין לה או לפקפק ביכולת או ברצון של הענקית ממאנלו פארק לגונן על נתוניכם האישיים - אבל ה-Pay, כך מובטח לנו, ישמור באופן מוצפן על נתוני הבנק. לדברי החברה, מערכות מעקב יכולות לזהות ניסיונות הונאה ולהזהיר משתמשים מפניהם. הלקוחות יוכלו להוסיף קוד, או להשתמש בנתונים הביומטריים שלהם (זיהוי מגע וזיהוי פנים), בכדי להבטיח את התשלומים שלהם באמצעות אימות נוסף, דו-גורמי. פייסבוק מסבירה כי שירות Pay תומך ברוב כרטיסי האשראי והחיוב, וכן בחשבונות פייפאל. התשלומים מאופשרים באמצעות שותפויות שנחתמו בעיקר עם סטייפ ופייפאל. דבורה ליו, סגנית נשיא לתחום שיווק ומסחר בחברה, אמרה כי "Pay בנויה על תשתיות פיננסיות ושותפויות קיימות, והיא נפרדת מפורטפוליו קליברה, המשויך לרשת ליברה (המטבע הדיגיטלי שעתידה להשיק החברה ב-2020 - ג"פ)". ההשפעה של Facebook Pay על המסחר האלקטרוני ב-Pay, שכאמור מושק השבוע ראשית בפייסבוק ובמסנג'ר בארה"ב, ניתן לבצע גיוסים, רכישות במשחק, רכישת כרטיסים לאירועים, תשלומים בלייב ברכישות במסנג'ר וב-Facebook Marketplace - עבור עמודים מסוימים בלבד כהתחלה. בהמשך, ה-Pay ייפרס "לעוד ועוד אנשים ומקומות, כולל אינסטגרם ו-WhatsApp". פייסבוק אינה מסתירה את כוונותיה ומצהירה כי: "Facebook Pay היא חלק מהעבודה שעשינו כדי להקל על המסחר הבטוח והנגיש ביישומים (שלנו - ג"פ). אנו מאמינים שנוכל לעזור לעסקים לצמוח, ולאפשר לכולם למכור ולקנות סחורה באופן מקוון". למעשה, פייסבוק מציעה כאן פתרון שאמור "לנעול" את המשתמשים עוד יותר ליישומים שלה, ולוותר מטעמי נוחות על יישומי העברות כספים כמו ביט או פיי-בוקס ודומותיהן. בנוסף, הכוונה היא שבעוד זמן קצר נוכל לקנות סחורה בפייסבוק ובאינסטגרם, מבלי לעבור באתר היצרן או המשווק כלל. ההשפעה של החידוש על מוכרים, חברות או פרטיים, אמורה להיות גדולה: חווית רכישה קלה יותר - ולכן מפתה יותר. פייסבוק מכירה היטב את המשתמשים שלה, ולפיכך ככל הנראה תציע יותר מוצרים בפרסומות, שיקושרו לאפשרות לתשלום דרך ה-Pay. אם האפליקציה והשירות שלה יצליחו, חברות יתפתו להעביר עוד חלקים מעסקיהן לפייסבוק, מה שיחזק עוד יותר את התלות שלהן באפליקציות של הענקית, שבהן משתמשים כ-2.2 מיליארד בני אדם ברחבי העולם מדי חודש, ואולי אפילו יותר.

ספקית התוכנה אופנטקסט הודיעה כי היא הגיעה להסכם עם חברת קארבונייט, על פיו היא תרכוש אותה תמורת כ-1.42 מיליארד דולרים. העסקה משקפת מחיר של כ-23 דולרים לכל מניה של קארבונייט, והמטרה של אופנטקסט היא לחזק את ההיצע שלה בתחום של שירותי תוכנה המבוססים על מחשוב בענן. אופנטקסט מתמחה בתחום שמוגדר כשירותי ניהול מידע ארגוני, והיא פעילה בשוק הזה עם מתן פתרונות מבוססי ענן לצד פתרונות בהתקנות מקומיות. לפי החברה, רכישת קארבונייט, המתמחה בפתרונות גיבוי ומניעת אובדן מידע מבוססי ענן, תאפשר לה להציע מוצרים שלמים יותר, שמציעים אבטחה טובה יותר לנקודות הקצה הפועלות בהקשר לפלטפורמה שלה, וכך תעזור לה להגדיל את המובילות שלה בשוק. מוצרי האבטחה ואיתור התקלות בנקודת הקצה שמציעה קארבונייט הם מוצרים משלימים למוצרי הניהול של אופנטקסט, וההערכה היא בשוק שהרכישה הזו תעזור לה לחדור אל יותר חברות וארגונים בשוק ה-SMB דווקא. "רכישה זו תחזק את אופנטקסט כמובילה בפלטפורמת הענן, עם אבטחה והגנה שלמה בנקודות הקצה, והיא תפתח נתיב חדש ליצירת קשר עם לקוחות באמצעות ערוץ ה-SMB של קארבונייט, והמוצרים שהיא מציעה. אנחנו נרגשים מאוד לאור ההזדמנויות שקארבונייט תביא, ואני מקדם בברכה את הלקוחות החדשים שלנו, השותפים והעובדים אל אופנטקסט", אמר מנכ"ל החברה, מארק ג'יי בארנצ'יאה.

מערכות מבוססות לימוד מכונה, שתוכננו כדי להביס נוזקות, הופכות בעצמן למטרה למתקפות סייבר - כך על פי דו"ח שפרסמו באחרונה חוקרי מעבדות סופוס. המחקר בחן את השינויים שהתחוללו באופק האיומים ב-12 החודשים האחרונים, וחושף מגמות שיכולות להשפיע על אבטחת הסייבר ב-2020. 2019, כתבו החוקרים, היא השנה שבה מתקפות פוטנציאליות נגד מערכות לימוד מכונה זכו לפרסום. חוקרים הראו כיצד ניתן להערים על מודלים של לימוד מכונה לזיהוי איומים, וכן כיצד ניתן להשתמש בלימוד מכונה לצורך יצירת תוכן מזויף, שמניע מתקפות של הנדסה חברתית. מנגד, נעשה שימוש במערכות אלה במטרה לזהות מיילים וקישורים זדוניים. בדו"ח נכתב כי המגמה תוסיף ותתרחב ב-2020: "משחק החתול והעכבר הזה יהפוך לרחב ונפוץ יותר בשנה הקרובה". עוד צוין בדו"ח המחקר כי תוקפים באמצעות כופרות ימשיכו להעלות הילוך באמצעות אוטומציה של מתקפות, שיפנו את כלי הניהול של ארגונים לפעול נגדם. הם יחמקו מבקרי האבטחה וינטרלו גיבויים, במטרה לגרום לנזק המרבי בזמן הקצר ככל הניתן. על פי סופוס, אפליקציות בלתי רצויות מתקרבות לנוזקות. "השנה צפינו באפליקציות Fleeceware שגובות תשלומים על פעילות בסיסית ובאפליקציות פרסום שהפכו אגרסיביות וחמקניות מאי פעם", נכתב בדו"ח. "אלה, ואפליקציות בלתי רצויות אחרות (PUA), כגון תוספים לדפדפנים, הופכות לגורם מתווך באספקה והפעלה של נוזקות ובמתקפות בלא קבצים", כתבו החוקרים. "החולשה הגדולה ביותר בענן: הגדרות מפעילים" בהתייחס למגמת המעבר לענן מציינים חוקרי ענקית אבטחת המידע כי "החולשה הגדולה ביותר במחשוב הענן היא בעיות הגדרה מצד המפעילים. בעוד מערכות ענן הופכות למורכבות וגמישות יותר, מתגבר הסיכון של טעויות מצדם. יחד עם הבעיה המוכרת של חוסר שקיפות אל הענן, סביבות הקלאוד הופכות למטרה, שרק ממתינה לתוקפים". [caption id="attachment_303076" align="alignnone" width="600"] מקור: מעבדות סופוס[/caption] "אופק האיומים ממשיך להתפתח - האבולוציה היא בלתי צפויה והמהירות וההיקף שלה רק מאיצים", אמר ג'ון שייר, יועץ אבטחה בכיר בסופוס. "בדו"ח אנחנו מביטים על המגמות העדכניות שעלולות להשפיע על העולם במהלך השנה הקרובה. אנחנו מציגים כיצד גורמים עוינים הופכים לחמקניים יותר, מנצלים טעויות טוב יותר, מסתירים את הפעילות שלהם וחומקים מטכנולוגיות זיהוי. כל אלה מופיעים בענן, באפליקציות בניידים ובתוך רשתות". לסיום, הוא אמר כי "דו"ח האיומים 2020 הוא פחות מפת דרכים ויותר סדרה של תמרורי אזהרה, שיסייעו לעוסקים באבטחת סייבר להבין עם מה הם עומדים להתמודד בחודשים הקרובים וכיצד להיות מוכנים".

הרווה רנו, מוביל תחום ערוצי שותפים לענן לאזור EMEA ב-VMware, נמצא בחברה לא מעט זמן, ובכנס VMware האחרון, שנערך בברצלונה בשבוע שעבר, הוא נאות להיפגש עם אנשים ומחשבים לשיחה על טכנולוגיה, תרבות וקצת על ישראל, בעקבות ההכרזות הטכנולוגיות עליהן דובר בכנס, כשהשאלה הראשונה הייתה דווקא בתחום חברות הטלקומוניקציה. במהלך הכנס הייתה הכרזה חשובה בנושא חברות TelCo. לאיזה כיוון אתה רואה שהוורטיקל הזה הולך? "מדובר בסוג מעניין מאוד של חברות - מצד אחד הן לקוחות קצה, אבל מצד שני הן גם ספקיות שירות, ולכן ניתן להגיד שכל ההכרזות שלנו, לא רק הספציפיות לטלקו, היו חדשות עבורן, בין אם מהצד הזה ובין אם מהצד השני. הן מעוניינות לא רק במוצרים המיועדים לרשתות באופן ספציפי שאנחנו מציעים, אלא גם בכלל המוצרים והשירותים של VMware. באירופה, חברות כמו טלפוניקה, KPN, ו-וודאפון, מתרחבות מאוד בזמן האחרון, כי בשבילן זה עניין של הישרדות, והענן מהווה עבורן אפיק הכנסה חשוב מאוד, וכשה-5G יגיע הוא יהיה דחיפה גדולה מאוד. עבורן, בספקיות שירותי ענן ללקוחות אנטרפרייז, הפורטפוליו של VMware מאוד חשוב". בשולחן העגול הישראלי אמר אבי יושעי ש-VMware הפכה לחברת אבטחה דה פאקטו. אתה מסכים עם האבחנה הזו, והאם זה משנה משהו בפוזיציה של החברה? "אבטחה זה Must, ובגלל זה אנחנו מדברים על אבטחה מהותית (Intrinsic security). אנחנו לא מוכרים מוצרי אבטחה, אלא מאבטחים את הפתרונות שלנו. אבל בלב המוצרים שלנו, האבטחה היא מחויבת המציאות. כשאתה מזיז עומס עבודה אל או מהענן למשל, אתה חייב שהוא יהיה מאובטח לכל אורך הדרך. זה הסטנדרט, וזה תמיד היה הסטנדרט של VMware. זו לא המטרה, אלא תנאי כדי שנהיה חברה רצינית בשוק - וכל דבר, מהתשתית ועד לפתרונות למשתמש הקצה, תמיד יהיה מאובטח". בוא נדבר על Tanzu, ספר לנו על איך התקבלה ההחלטה ללכת חזק על קוברנטס? "מה שמרשים ב-VMware זה שמדובר בחברה שתמיד הייתה טכנולוגית. ומאז שהצטרפתי לחברה תמיד היה לה חזון - לעכשיו ולעתיד. והחזון הזה לא השתנה - בכל מה שקשור לאיך מאפשרים לאפליקציות לרוץ בכל מקום, פעם זה היה ג'אווה, ועכשיו זה קוברנטס. אנחנו רוצים לאפשר ללקוחות שלנו, בין אם מדובר במשתמשי הקצה ובין אם מדובר בספקי השירות, להשתמש בתשתיות בצורה הטובה ביותר, וכל השאר זה רק מכשיר שמתאים לאותה תקופה, ובו משקיעים ואותו מטפחים". יש לך ניחוש לגבי מה ה"דבר הבא"? "(צוחק), הכל מתקדם כל כך מהר, ואנחנו צריכים לעזור ללקוחות שלנו היום. אבל אם אני צריך לנחש, זה בטח קשור לכל מה שקשור ל-AI ולמיחשוב קוונטי. אם אתה מסתכל על עשר השנים הראשונות של VMware - הכל היה קשור למוצר אחד, ועכשיו כבר יש לנו מאות מוצרים. כמו שפט גלסינגר אמר בנאום הפתיחה, היום זה היום הכי מתקדם טכנולוגית בחיים שלנו עד עכשיו, והוא גם היום עם הטכנולוגיה הכי ישנה בשארית החיים שלנו, אז זה כל הזמן מתקדם בקצב מהיר". בוא נדבר על השוק הישראלי בהקשר של VMware "ישראל היא שוק מאוד ספציפי - מדינה קטנה אבל מאוד זריזה ומתקדמת בכל מה שקשור לאימוץ טכנולוגיות, בגלל שאתם צריכים להגן על עצמכם, כך שחדשנות היא הדרך הטבעית עבור ישראל להוביל ולהתקדם ולתפוס את המקום שלכם בעולם. זה אומר שאתם תמיד נמצאים בחזית, ואין לקוח ישראלי אחד שאין לו את כל החבילה של VMware, כי הלקוחות רוצים את הכל. הלקוחות רוצים תמיד את כל המוצרים החדשים, וישראל ראשונה בתחום הזה מבחינת VMware - למשל, בכל מה שקשור לאימוץ הטכנולוגיה שלנו באמזון. זה לא מפתיע אותי אגב, אני כבר רגיל".

מיקרוסופט מתכננת להחיל את חוק פרטיות הצרכן של קליפורניה, המכונה CCPA (ר"ת California Consumer Privacy Act), על כל מכלול העסקים ובסיס הלקוחות שלה בארצות הברית. בפוסט שהעלתה החברה לבלוג שלה השבוע (ב'), מיקרוסופט הודיעה שמשום שבקונגרס האמריקני לא הייתה שום תזוזה רצינית לניסוח חקיקת פרטיות פדרלית דו-מפלגתית, כפי שהיא רצתה שיקרה, החברה נוקטת במהלך משלה בנושא. "חוסר הפעולה של קונגרס ארצות הברית להעברת חקיקת פרטיות מקיפה ממשיך להיות נושא רציני בעבור אנשים המודאגים מאופן איסוף הנתונים, השימוש בהם והשיתוף שלהם", כתבה ג'ולי בריל, סמנכ"לית הפרטיות והרגולציה העולמית של מיקרוסופט, ומנהלת הפרטיות הראשית של החברה. בריל, אגב, בילתה שש שנים כנציבה ב-FTC, נציבות הסחר הפדרלית של ארצות הברית, לפני שהגיעה למיקרוסופט ב-2017. [caption id="attachment_303170" align="alignleft" width="300"] חוק פרטיות הצרכן של קליפורניה, ה-CCPA. איור: BigStock[/caption] התנגדה, השתתפה בקמפיין למיגור ה-CCPA - וכעת מאמצת אותו ב-2018 עוד עשו חברות טכנולוגיה ידועות ועוצמתיות, ביניהן גוגל, פייסבוק ואמזון, מאמצים רבים לסיכול ה-CCPA. החקיקה זכתה בפייט רציני, כולל בהתארגנות כספית מרשימה לצורך הורדתה מסדר היום. אבל עברה ותיכנס לתוקפה ב-1 בינואר הקרוב. לפי ה-CCPA נדרשות החברות לחשוף את סוגי המידע שהן אוספות על אנשים, כגון נתוני חיפוש או למשל את הנתונים המשמשים אותן לצורך מיקוד מודעות. כמו כן החברות מחויבות לספק לצרכנים אמצעי לבקש מהן למחוק נתונים שכבר נמצאים בידיהן. החקיקה גם נותנת לצרכנים את היכולת לבקש מעסקים לא לאסוף נתונים כלל, תוך קבלת שירות זהה לזה שמקבלים צרכנים שנתוניהם כן נאספו. מנגד, הצעת החוק הפדרלי להגנת הצרכן, התקועה , פחות דרקונית מעקרונות החוק הקליפורני. ענקיות הטכנולוגיה האמריקניות, כאמור, חששו מהחקיקה ומהאופן שבו היא עתידה להשפיע עליהן, והשקיעו מיליוני דולרים בכדי לסכל אותה בשלביה המוקדמים יותר ולהורידה מסדר היום. במסגרת קואליציה ייחודית שהקימו החברות אפילו אספו "תרומות משמעותיות" שהן סיפקו, וששימשו להרצת קמפיין לעצירת החקיקה. מיקרוסופט עצמה השקיעה כסף רב, 195 אלף דולר לפי הפרסומים בזמנו, בקמפיין כנגד יוזמת החקיקה, אך לשווא. זו תצא אל הפועל בקרוב. החברות, וביניהן מיקרוסופט, שילבו ידיים במצג נדיר במטרה לגבות את המחוקקים ולעודד את העברתו של חוק פרטיות פדרלי, שיחול על כל תושבי ארצות הברית. אבל זה, כאמור, מבושש לבוא, ולפיכך ובשל החובה לפקח על התחום הפרוץ - לפחות ברמת ההצהרה - החליטה הענקית מרדמונד לשנות כיוון. למעשה זו לא הפעם הראשונה שמיקרוסופט עשתה מהלך דומה ואימצה מרצונה חקיקה בנושא פרטיות נתונים. בשנה שעברה היא הייתה החברה הראשונה שהרחיבה מבחירה את זכויות פרטיות הנתונים המעוגנות בתקנות הגנת המידע הכללית של אירופה, ה-GDPR, לכלל לקוחותיה הגלובליים, ולא רק לאלה שבאיחוד האירופי. כך או כך, בהחלטתה הנוכחית, מיקרוסופט למעשה מחזקת את הדיון על חוקי הפרטיות במדינה, ואפשר שמתווה דרך פעולה לעמיתותיה. "ה-CCPA", כתבה בריל, "מראה שאנחנו יכולים להתקדם לחיזוק ההגנות על הפרטיות במדינה זו ברמה הממלכתית, גם כאשר הקונגרס לא יכול לפעול או לא יפעל". בעצם מיקרוסופט מעלה פה תקווה שה-CCPA ישמש כזרז ל"חקיקת פרטיות מקיפה אף יותר בארה"ב", כפי שציינה בריל. ולפיכך היא מאמינה שבהיותה אחת החברות הגדולות בעולם, יש לה משקל רב בהחלטה זו ואימוץ החקיקה הקליפורנית נועד כנראה להדגים את הלך הרוח הזה. יצוין כי מיקרוסופט טוענת כי היא עסוקה רק בהגנה על הצרכנים - תומכת בייבוא עקרונות דמויי תקנות ה-GDPR האירופיות לארה"ב, כולל הצבת דרישות אחריות מחמירות יותר על חברות, ודורשת צמצום שליטה בנתונים, שאינו קיים במסגרת ה-CCPA. "אנחנו אופטימיים שהקונגרס ינקוט ביוזמה וייפעל בנדון", כתבה בריל. "בינתיים נמשיך לעבוד עם מדינות שמכירות בדחיפות ליישם חוקים חזקים להגנה על פרטיות הכלל", הצהירה.

חיסולו של המחבל בהאא' אבו אל-עטא אתמול (ג') פתח סבב ירי של מאות רקטות, והיד, לצערנו, עוד נטויה. החיסול הזה קרה די בהפתעה ותפס את העורף במידה רבה לא מוכן. הלימודים הושבתו, תנועת הרכבות הופסקה והמשק ספג נזקים שנאמדים כה במיליוני שקלים. היכולת של המשק להמשיך לתפקד מבוססת על כמה פרמטרים, שצריכים להיות מוכנים מראש לפעולה, אחרי מספר תרגולים - קודם כל בהיבט שרידות וגיבוי המידע, למקרים של פגיעת טיל או כל נזק פיזי אחר. בניגוד לארגונים גדולים, בעיקר במגזרים הפיננסי, הציבורי והביטחוני, לחלק גדול מהמגזר העסקי אין מערכות גיבוי והתאוששות מאסון, וזו נקודה שיש לחזק ברמה הלאומית. כמו כן, לא ידוע האם קיים מאגר נתונים עדכני שממפה את רמת המוכנות של העסקים הקטנים והבינוניים, ואם כן - מי האחראי לכך. הרגישות היא בעיקר בארגונים שאחראים לשירותים בסיסיים: מזון, תרופות, אפשרות ניידות בטוחה ועוד. נכונה הגישה שלפיה האחריות לשמירה על המידע ומערכות המחשוב מוטלת קודם כל על בעלי החברות ומנהלי הארגונים, כאשר בחלק מהמקרים יש חוקים ורגולציות שמפקחים עליהם. אבל אם מרכז לוגיסטי של רשת מזון גדולה סובל מתקלת חשמל או שהנתיבים אליו חסומים כתוצאה מנפילת טיל, נשאלת השאלה האם יש לאותה רשת יכולת להמשיך את הפעילות? האם יש תכניות חירום במגירה? והאם הן הופעלו? האיזון בין העובדה שמדובר בעסקים פרטיים, שלמדינה לא צריכה להיות מעורבות בפעילותם, לבין האחריות להבטיח שגרת חיים הוא דק, אבל הגיע הזמן שמישהו ייקח אחריות כדי לטפל בזה. העבודה מרחוק כפתרון לשעת חירום אתגר אחר שמקומות עבודה צריכים להתמודד אתו הוא כיצד להמשיך לתפקד כשיש הנחיה של פיקוד העורף להישאר בבית. כלומר, עבודה מרחוק. הטכנולוגיה כיום בשלה מספיק כדי לספק אמצעים לא מורכבים מדי לעובדים, על מנת שימשיכו לתפקד גם אם הם לא נמצאים פיזית במקום העבודה. נושא העבודה מרחוק מרתק ובעל השלכות על החברה האנושית בתחומים מגוונים, והוא יכול להיות גם תחליף קבוע לנוכחות עובדים במקום העבודה, אם זו לא נחוצה. אולם, גם אם החברה רוצה שהעובדים יגיעו למשרד, היא צריכה לספק להם כלים וללמד אותם תהליכים שיאפשרו להם לעבוד מהבית בעתות חירום. גם כאן חסרה יד מכוונת, חסר הגוף המתכלל, שייקח על עצמו את הריכוז של הפעילות הזו, כדי שלא נפסיד ימי עבודה יקרים ונסבול מהורדה דרסטית בתפוקה כתוצאה ממצב חירום. על אותו משקל, יש ליישם מהר יותר שירותים כמו רפואה מרחוק ולימודים מקוונים, על בסיס ההיערכות הנכונה של משרד החינוך. הצד של הרשויות המקומיות להבטחת שגרה בחירום אחראיות, במידה רבה, הרשויות המקומיות. דרכי התקשורת אתן היא באמצעות אתרים, אפליקציות, עמודים ברשתות החברתיות וכלים דיגיטליים נוספים. היישום של זה הוא חלק מהתפיסה הכוללת של עיר חכמה, שמאז שהחלו לדבר עליה היא עלתה כמה מדרגות: כיום, עיר חכמה היא לא רק אפליקציה שבה אנחנו יכולים לדווח על כך שהרחוב שלנו לא נקי, אלא מערכות שיודעות עלינו כמעט הכל ומסוגלות לתת לנו את השירותים המתאימים. לשם כך צריכה הרשות המקומית להיות דיגיטלית ולנהל תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית, שיאפשרו להם להטמיע את הכלים האלה. למרבה הצער, המציאות בתחום זה עגומה: מתוך 266 רשויות, רק כ-80 רשויות בכלל מחזיקות מחלקות מערכות מידע ומנמ"רים, וחלק מהיתר בכלל מתנהלות ללא כל כלים ממוחשבים בסיסיים. זה לא טוב גם ברמה הלאומית הכללית: כאשר בשעת חירום, תושבי הישוב לא מסוגלים לקבל מידע או שירות חיוני, הפגיעה היא במוכנות העורף כולו, מה שלא משרת, אם להיות זהירים, את היעדים הלאומיים של ישראל. השורה התחתונה: היערכות העורף לשעת חירום אינה מסתכמת בציות להנחיות הקשורות להגעה למרחב המוגן. היא נוגעת לשורה ארוכה של נושאים שבשעת חירום מן הראוי שיהיה גוף, מעין מטה כללי לעורף, שידע לטפל בהם, בדיוק כמו שיש במערכות הצבאיות.