משרד התקשורת הודיע לשמונה חברות תקשורת על כוונתו להטיל עליהן עיצום כספי בשל הפרת הוראות הנוגעות להגנה על קטינים מפני אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט. "אגף הפיקוח במשרד שלח היום מכתבי כוונה טרם הטלת עיצומים כספיים בסכומים משמעותיים לחברות התקשורת שלצערנו הפרו לכאורה את הוראות רשיונן בכך שלא הציעו למנויים, באמצעות נציגיהן, את שירותי הסינון מפני אתרים ותכנים פוגעניים בחינם. המשרד ימשיך במאמץ להגברת המודעות בקרב הציבור לנושא חשוב זה ובד בבד לוודא כי חברות התקשורת מקיימות את ההוראות״, ציין שר התקשורת, יועז הנדל. עוד אמר השר, כי "ההגנה על יקירינו היא בנפשנו, הסכנות ברשת הן רבות, ובפרט לקראת פתיחת שנת הלימודים אני מבקש מההורים להיות ערניים. חשוב לדעת, כי על החברות חובה להציע שירותי סינון מפני אתרים ותכנים פוגעניים בחינם, אך במקביל על המנויים להקפיד לדרוש את המגיע להם ולעשות שימוש בשירותי סינון אלה".

חברת הסייבר התעשייתי קלארוטי (Claroty) מגייסת מעל 20 עובדים חדשים למרכזי המחקר והפיתוח שלה בארץ. החברה, שהוקמה בישראל על ידי קבוצת Team8 ופועלת בתחום אבטחת טכנולוגיה תפעולית בכל רחבי העולם, מעסיקה כ-180 עובדים, מעל למחציתם במשרדיה בתל אביב. בין המשרות הפתוחות: מהנדס תוכנה לענן, מהנדס Full Stack, מנהל IT, מהנדס תוכנה בכיר, מנהל מוצר בכיר, מהנדס תמיכת מוצר, מהנדס Front End בכיר, ראש צוות פרוטוקול למחקר, ראש צוות DevOps, ועוד. החברה מדגישה כי היא מעניקה לעובדיה אתגר טכנולוגי והזדמנויות חדשות לצמוח, ללמוד ולהשפיע, לצד המומחים המובילים בעולם הסייבר התעשייתי. הנהלת החברה מאמינה ודוגלת באיזון בין העבודה לחיי המשפחה, ומספקת את הזמן הדרוש לדברים החשובים באמת.

בשיתוף פינסטרה. "חוכמת ההמונים, בדמותן של חברות הפינטק, עונה על הצורך של הבנקים להעלות את הערך המוסף שהם נותנים ללקוחותיהם ולאפשר להם חוויית בנקאות אחרות וחדשנית. הבנקים הבינו שהם לא יכולים להתמודד בתחרות העזה שנוצרת בבנקאות הפתוחה, וכי עליהם להיעזר לצורך זה בסטארט-אפים", כך אמר לאנשים ומחשבים דרור קפלן, מנהל התפעול והפיתוח העסקי בפינסטרה וחבר בוועד המנהל של קהילת הפינטק הישראלית CityTLV. קפלן ציין כי החברות הללו מסייעות לבנקים לתת מענה לרגולציה ההולכת ונבנית בנושא הבנקאות הפתוחה. "הרגולציה מחייבת את הבנקים לשתף מידע ולאפשר לחברות טכנולוגיה להיות ה-'שער' עבור לקוחות הבנקים. לכן, כל המעורבים מחפשים דרכים יצירתיות וחדשניות לבסס את מעמדם כמובילים בשוק", הוסיף. "הבנקאות הפתוחה היא לא פחות מרעידת אדמה, בעוצמה גבוהה מאוד, המזעזעת את כל יחסי הכוחות המוכרים בתחום הפיננסים", הדגיש קפלן. "לא עוד רק בנקים שמספקים שירות לחברות ויחידים, תוך שימוש במערכות מסורתיות, אלא חברות טכנולוגיות וחדשניות, עם מערכות מתקדמות ומודלים עסקיים מגוונים ומונחי לקוח. אין ספק, תקופה מרתקת בתחום הפיננסיים לפנינו". הוא ציין נתונים שפרסם סטארט-אפ ניישן סנטרל – גוף המסייע לחברות הזנק ישראליות ומנתח את התחום בארץ – שלפיהם 529 חברות פינטק פועלות כיום בישראל וסך הגיוסים שלהן ב-2019 הגיע ל-1.8 מיליארד דולר, מה שמייצג זינוק של 107% אל מול 2018. קפלן פירט כי "חברות הפינטק מפתחות מערכות חדשניות, המאפשרות מגוון פעולות עבור לקוחות הקצה, כגון ביצוע תשלומים, העברת כספים, ניהול חשבונות והשקעות ולקיחת הלוואות, ועבור הבנקים, למשל מערכות זיהוי הונאות, ניהול סיכונים וניתוח נתונים". "הבנקים הבינו שרק בשילוב כוחות עם חברות פינטק נוספות ויצירת שיתופי פעולה נרחבים הם יוכלו להצליח ולהתחזק במערכה בתחום הבנקאות הפתוחה. לכן, בכל בנק נוצרו תפקידים בכירים של מובילי חדשנות ודיגיטל, שבוחנים את העשרת השירותים הדיגיטליים עבור הצרכנים, להעלאת הערך המוסף ללקוח ולהגדלת מחויבותו לבנק", הוסיף. מודל ליצירת שיתוף פעולה בין הבנקים לחברות הפינטק לדבריו, כאן נכנסות חברות טכנולוגיה גלובליות בתחום הבנקאות, כמו פינסטרה, שמבצעות יישום של מערכות בבנקים הגדולים בעולם, ויצרו פלטפורמה לשיתוף פעולה בין הבנקים לבין חברות הפינטק החדשניות. "הפלטפורמה FusionFabric.cloud מאפשרת אינטגרציה פתוחה ומתקדמת וחנות אפליקציות עבור כל חברת פינטק המעוניינת לחבר את מוצריה מול מערכות הבנקים", אמר. "זה בדיוק המודל ליצירת שיתוף פעולה טכנולוגי ועסקי מהיר ויעיל בין הבנקים לחברות הפינטק. זה בדיוק המודל המאפשר לבנקים ליהנות ממגוון אפליקציות שפותחו על ידי חברות פינטק מכל העולם, ליצירת עושר פונקציונלי. זאת בדיוק ההזדמנות לחברות פינטק בעולם בכלל, וישראליות בפרט, להאיץ את עסקיהן הגלובליים, על ידי התחברות פשוטה לפלטפורמה שלנו וקבלת חשיפה מיידית לאלפי הבנקים המחוברים אליה ומחפשים פתרונות חדשניים". "אם נצלול למודל הטכנולוגי-ארכיטקטוני-עסקי של הפלטפורמה שלנו, המודל מאפשר לכל חברת פינטק להתחבר באמצעות Open APIs לכל אחת ממערכות הבנקים", ציין. קפלן פירט את התהליך: "כל חברת פינטק יכולה באמצעות המערכת לפתח אפליקציות את מול מערכות הבנקים ולהעלות אותן לחנות האפליקציות, שפתוחה לאלפי בנקים ברחבי העולם. היישום יכול להיות מערכת שלמה שמתחברת למערכות הבנקים – למשל מערכת לניהול לקוחות, המאפשרת העברת תשלומים דרך הבנק, תוסף חדשני כמו העברת כספים בין מכשירים ניידים או מערכות אקו-סיסטם המשולבות בתהליכים הבנקאיים, כגון מערכות לזיהוי הונאות בהעברת תשלומים". "עם סיום פיתוח הקישוריות", הוסיף, "המערכות מופצות אל הבנקים דרך חנות האפליקציות, מה שמאפשר את האצת תהליך המכירה וההתקשרות עבור חברות הפינטק. זהו צעד ענק קדימה ביצירת שיתופי פעולה בתחום הבנקאות הפתוחה". מנכ"ל פינסטרה ישראל, שגיב גרינשפן, ציין כי "הטכנולוגיה שלנו מפותחת גם במרכז הפיתוח בישראל על ידי מאות מקצועני היי-טק. היא מאפשרת לחברות פינטק להתחבר בקלות לאלפי בנקים בכל העולם. אנחנו רואים חשיבות רבה לאפשר לסטארט-אפים ישראלים להצטרף לחנות האפליקציות וליהנות מחשיפה גלובלית".

"לקוחות מחפשים כלים מתקדמים לקבל שירות, הם מעוניינים בתקשורת רב ערוצית – בין אם הם לקוחות פנימיים, גופים ואנשים שאיתם הארגון עובד וכמובן, לקוחות חיצוניים. אחד הערוצים הפופולריים מבין האפשרויות השונות הוא צ'ט ולכן, יש חשיבות לכך שארגונים יתנו ללקוחות שירות אישי בצ'ט עד הסוף", כך אמר אבי בר זכאי, מנהל אגף טכנולוגיות מערכות מידע בשלמה חברה לביטוח. בר זכאי דיבר בכנס CRM דור 4. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך באחרונה באופן וירטואלי, והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. הוא סיפר למשתתפים על פרויקט שביצעה חברת הביטוח להטמעת פתרון סימפל צ'ט (Simple Chat) של אלעד מערכות. בר זכאי אמר כי "במהלך פיתוח פרויקט לתקשורת רב ערוצית מול לקוחות וסוכני החברה התלבטנו האם כשאנחנו רוצים לספק מידע ממערכות הליבה, נפנה את הלקוח לאתר החברה והוא יעזוב את הצ'ט. החלטנו ללכת עד הסוף, משמע – שקבלת השירותים והמידע יהיו זמינים בצ'ט". "אחנו מוכרים ביטוח באמצעות סוכנים ולכן, התהליכים היו מכוונים ללקוח-הסוכן שלנו", אמר בר זכאי. "השקענו חשיבה רבה בבחירת השירותים שהלקוח נדרש להם. בנינו תשתיות למערכות הליבה, חיברנו את האינטרנט למערכות הליבה שלנו, וכך יצרנו חיבור לעולם החיצוני". כיום, ציין, "הלקוח יכול לקבל מידע אישי, לבצע פעולות באתר והוא יכול לקבל את השירות בשעות הנוחות לו, לאחר הזדהות, בכל ערוץ". לסיכום, הוא אמר כי "ההחלטה ללכת עד הסוף, כך שקבלת השירותים והמידע יהיו זמינים בצ'ט, הייתה חשובה, כיוון שמדובר בסדרי גודל שונים של זמן והשקעה במשאבים. התהליך היה מאתגר, ואנחנו בתחילת הדרך". כך בוצע התהליך אפרת כהן, מנהלת מחלקת CRM באלעד מערכות, תיארה במפגש את הטמעת פתרון סימפל צ'ט בחברת הביטוח. לדבריה, "הפרויקט הוא חלק מתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית ששלמה חברה לביטוח עוברת. הם חיפשו ומצאו אצלנו פתרון שנותן מענה לריבוי אוכלוסיות – סוכנים ומבוטחים. כחלק משיפור השירות הרחבנו את הערוצים שבהם ניתן מענה אישי, מידי, עם יכולת לבצע פעולות ועל הדרך להביא לצמצום כמות הפניות למוקד". היא אמרה ש-"בשלב הראשון מיפינו את סוגי הפניות שבגינם לקוחות פונים. רצינו להביא למצב שבו הם יוכלו לקבל פריטי מידע שונים, כגון פרטי התקשרות ורשימת סוכנים, בכמה הקלקות. כמו כן, רצינו לצאת מהערוצים המסורתיים ולפנות טקסטואלית ללקוחות, או לאפשר להם לקבל נציג. על מנת להשתפר, ערכנו סקר שביעות רצון, שעליו בנינו תהליכים". כך, ציינה כהן, "ניתן לפגוש את שלמה ביטוח באתר, בפייסבוק, בווטסאפ וב-SMS, בעזרת אפליקצית ביטי, הנציגה האוטומטית של שלמה חברה לביטוח. התהליכים השונים הפכו לדיגיטליים, בעזרת מוצר רב ערוצי, שמוטמע במערכת ה-Dynamics CRM הארגונית ומהווה את תחילתה של הטרנספורמציה הדיגיטלית האמיתית של הארגון. הפתרון, המועצם בבינה מלאכותית, מאפשר לארגון לעבור לתקשורת רב ערוצית. כך, הארגון עונה ללקוחותיו בערוץ המועדף עליהם ובמועד המתאים להם. המוצר מאפשר חוויית לקוח אחידה בכל ערוצי התקשורת: ווטסאפ, הודעות SMS, צ'ט, ניטור פוסטים ברשתות חברתיות והודעות פרטיות בפייסבוק מסנג'ר או בטוויטר. כל ההתכתבויות מתועדות על גבי מסך שיחת טקסט במערכת ה-CRM של מיקרוסופט". אפרת כהן, מנהלת מחלקת CRM באלעד מערכות. צילום: ויקטור לוי היא ציינה כי "במוצר יש בוט עסקי, המשלב מענה אוטומטי ללקוחות בהתאם לשירותים ולמוצרים שהארגונים מספקים להם, ועושה זאת מתוך המערכת וללא צורך בנציג שירות אנושי". כהן סיכמה באמרה כי "תועלות המערכת הן בחיזוק הקשר עם הלקוח; שירות מהיר, ידידותי ונגיש בערוצים השונים; וקבלת חוויה אישית, עצמאית, בכל מקום, ועם יכולת לגשת לנתונים בכל עת. לצד זאת, יש תועלות תפעוליות, כי המוצר יושב על ה-CRM של מיקרוסופט, שזו סביבה מוכרת לנציג השירות. המידע מה-CRM זמין לשיחה – מול הלקוח ומול הבוט. ניתן לעבור בין הערוצים השונים לטובת תהליכי המשך, למשל טיפול בלקוח שאינו שבע רצון. כך, נציג השירות והבוט מקבלים תמונה מלאה ואחידה אודות הלקוח".

כשאומרים "בוררות", מיד מצטיירת תמונה מתוך סרט או סדרת טלוויזיה: חדר אפלולי ואפוף עשן סיגריות, איש מכובד למראה בעל מבט עיניים מצמית יושב במרכזו ועיני הנוכחים נשואות אליו ביראה, שני בעלי דין – האחד מצולק והשני עוטה על פניו זיפי זקן אפורים, ושני גברתנים ממוקמים מאחורי גבם כמשמר של מלאכים. הדיון שזור במילים כמו: "טריטוריה", "לבן", "חסות" ו-"הכחולים". אז זהו, שלא. חוק הבוררות (סעיף 3) מגדיר באופן תמציתי וחד את מכלול הנושאים שאפשר לדון בהם במסגרת בוררות: "אין תוקף להסכם בוררות שלא יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים". מה שלא ניתן להסכים עליו – בהסכם חוקי, כמובן – בין צדדים לא יכול להיות נדון בבוררות. הכוונה בפרט היא לנושאים פליליים, שהם עניינם של המדינה ושל מוסדות השיפוט שלה בלבד – ועל כך בהמשך. מתוכן הגדרתו התמציתית של חוק הבוררות אנסה להסיק אילו נושאים אינם ניתנים לבוררות. עניינים שפסיקה בהם תחייב גם אנשים וגופים שאינם צד לבוררות בעלי חברה רשומה בע"מ רוצים לפרקה ומבקשים לדון בבוררות בתנאי הפירוק. הליך הבוררות לא יכול לדון בעניינם, שכן עלולים להיות נושים, למשל, שאינם צד לבוררות, אך פסיקת הבורר תשפיע עליהם. מהצד השני, הליך פירוק שותפות יכול להיות נדון בבוררות אם הצדדים השותפים רוצים בכך, שכן הם אלה שכרתו ביניהם את השותפות וברצונם הם יכולים גם להתירה. כך גם הנושא של זכויות יוצרים ונכסים רעיוניים. הכרעה בין שניים הטוענים לזכויות יוצרים עלולה אולי להשפיע גם על זכויותיהם של אחרים, שאינם צד להליך, ולכן לא ניתן לערוך בוררות בנושא זה. יחד עם זאת, לכשהוכרע עניין הבעלות על זכויות היוצרים, סכסוך בנושא גובה התמלוגים הוא בהחלט עניין לבוררות. עניינים שהזכות לדון בהם שמורה למדינה המדינה נוטלת לעצמה סמכויות בנושאים כגון אכיפה, רגולציה, הטלת קנסות ומדיניות שלטונית, ולכן, מוסדות השיפוט שלה הם שידונו ויפסקו בנושאים כאלה, ולא הליך חיצוני כמו בוררות. דוגמה בולטת לכך היא קיום או אי קיום יחסי עובד-מעביד. נושא זה מעוגן בחוק מגן, שמקנה לעובד זכות שהוא לא יכול לוותר עליה ולא להסמיך אחר – גם בורר – לוותר עליה בשמו. כך גם נושאים כגון חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, החוק למניעת הטרדה מינית וענייני הלנת שכר או פיצויי פיטורין. כל אלה מעוגנים בחוקי המדינה ואינם נתונים לבוררות. קביעת מעמדו האישי של אדם הכרה בדתו של אדם כיהודי או לא וקביעת מצבו המשפחתי כנשוי או רווק – על כל אלה אין לדון בהליך בוררות. גם שאלת אחזקתו של קטין על ידי מי מההורים איננה שאלה שניתן להעלות אותה בפני הבורר, שכן טובת הקטין היא שיקול עיקרי בהחלטה כזו, והקטין, מן הסתם, איננו צד בבוררות. הוא הדין גם בעניין זכאותו של הקטין לדמי מזונות. מהצד השני, גובה דמי המזונות יכול שייקבע בהסכם בין ההורים, ולכן שאלה זו מותרת בבוררות. עניינים בלתי חוקיים, לא מוסריים או נוגדים את תקנת הציבור תקנת הציבור מבטאת את עמדתו של המשפט הישראלי באשר למותר ולאסור בהתקשרות חוזית. חוזה שנכרת שלא על פי החוק, שעוסק בעניינים בלתי חוקיים או לא מוסריים, איננו בר תוקף כחוזה, ועל כן בוררות על פיו איננה ברת תוקף אף היא. כאן טמון ההסבר לחוסר תקפותה ואף חוסר חוקיותה של הבוררות שתוארה בפתיח ועסקה, כאמור, ב-"טריטוריה", ב-"לבן", ב-"חסות" וב-"כחולים". אסור לעסוק בעניינים שמחוץ לחוק, וגם הבוררות בהם אסורה. ואנחנו, שהצצנו לחדר האפל – עדיף לנו שנסתלק משם מהר ככל האפשר. אין לנו מספיק צרות? חשוב לדעת באילו נושאים הבורר יכול להכריע – אך גם באילו לא. צילום אילוסטרציה: BigStock במה בכל זאת בוררות יכולה לעסוק? התשובה לשאלה זו היא: בכל עניין שאנשים יכולים להסכים עליו, וזה הרבה. מאוד. העולם מלא, לדאבוני, בחילוקי דעות עסקיים, כספיים ואחרים, והם ניתנים לבוררות. ברוב המקרים, הנושא שבו חלוקות הדעות אינו פוגע בחוק ולא פוגע בזכויותיו של מי שאיננו צד בבוררות. אחרי ככלות הכול, רובנו עוסק בנושאים לגיטימיים, ואי הסכמות – אם יש כאלה – ניתנות לפתרון בהתדיינות עסקית, בגישה אנושית ומתוך שיקולי צדק ואמת. מה שנכתב כאן נשמע מעניין פחות מהעולם התחתון? כנראה שכן, אבל מתאים יותר לעולם העסקי. הטור עוסק בתוכן עיתונאי, ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי. הכותב הוא יועץ בנושאי IT, בורר מוסמך ומגשר מוסמך. בעברו היה מנמ"ר שירותי בריאות כללית, וניהל מספר חברות לאספקת טכנולוגיות ושירותי IT.

אורקל הפסידה, סופית, במאבק ארוך השנים בערעור שלה על זכיית AWS במכרז הענן הענק של הפנטגון. המאבק המשפטי נמשך גם לאחר שהזוכה במכרז של עשרת מיליארדי הדולרים הייתה, בסופו של דבר, מיקרוסופט, ולא חברת הענן של אמזון, לאחר שאורקל הגישה ערעור. אתמול (ד') דחה בית המשפט הפדרלי לערעורים בארצות הברית את הערעור. בית הדין קבע כי הוא לא מצא עילה לבטל את פסיקת בית המשפט המחוזי, "על אף מערך הטיעונים הנרחב שהעלתה אורקל", בדבר הליך רכש אסור, שנועד להעדיף את שירותי AWS. הערעור בתביעה הוגש בתחילה נגד הממשל הפדרלי, ואז AWS הצטרפה, מרצונה, כעוד נתבעת. המכרז – חלק מהמאמץ לחידוש התשתית הטכנית של הפנטגון החוזה המדובר, JEDI, הוא חלק ממאמצי הפנטגון לחדש את התשתית הטכנית שלו, ולמכרז להיות ספקית בלעדית של השירות ניגשו יבמ, גוגל, אורקל, מיקרוסופט ו-AWS. שתי האחרונות הגיעו לשלב הסופי. לאחר שנפלה ההחלטה על נצחונה של הענקית מרדמונד נמסר ממשרד ההגנה האמריקני כי "כל ההצעות במכרז טופלו בהגינות והוערכו בעקביות על פי קריטריוני ההערכה המוצהרים של המדינה". אלא שאמזון חלקה על טענה זו בחריפות, תוך שהיא מציינת ליקויים, טעויות וכן "הטיה שאי אפשר לטעות בה" בתהליך ההערכה של המתמודדות במכרז. אמזון: מיקרוסופט ניצחה כי טראמפ לא אוהב את בזוס. צילום: BigStock החברה טענה כי את ההטיה נגדה הוביל לא אחר מאשר דונלד טראמפ, כחלק מהמאבק שלו נגד אמזון והעומד בראשה, ג'ף בזוס – שהוא גם הבעלים של הוושינגטון פוסט, שמהווה חלק מ-"עיתונות הפייק ניוז", כהגדרתו של הנשיא האמריקני. אורקל הודיעה כי תערער על ההחלטה במכרז הענן של הפנטגון באוגוסט אשתקד, בטענה שהיא ניתנה "שלא כדין". עוד באותו החודש פרסם הפנטגון נזיפה יוצאת דופן בחומרתה כלפי אורקל, והאשים אותה בהפצת "דעות ספקולטיביות ומניפולטיביות שאינן מבוססות נתונים ומידע", במסגרת מאמציה לערער על תהליך המכרז הענק. חודשיים לפני כן דחה בית משפט אמריקני את תביעת אורקל נגד משרד ההגנה, ופסק לטובת הפנטגון ו-AWS. מהות הטענות של אורקל קן גלוק, המנהל הראשי של אורקל בוושינגטון, האשים ב-2019 את אמזון בפיתוח ובשיווק של תפישה שגויה ושקרית לגבי מהו מחשוב ענן. הוא הסביר כי התפישה השקרית נועדה לקדם את סיכוייה של החברה לזכות במכרז. גלוק אמר כי הוא יצר תרשים זרימה צבעוני בן עמוד אחד, בו הוצגו תמונות של מנהלי אמזון, בכירי משרד ההגנה האחראים על המכרז, עם הכותרת "קנוניה ליצירת מונופול בן 10 שנים בפנטגון". בין התמונות נכללה זו של ג'ים מאטיס, לשעבר שר ההגנה בממשל טראמפ. כשנשלח לוושינגטון פוסט, המסמך תויג תחת הכותרת "המבוקשים ביותר". גלוק מסר שלא שלח את התרשים לפנטגון, אלא רק לחבריו באורקל. הוא הוסיף כי תלה גרסה גדולה של המסמך בחלון הקומה השנייה של משרדו, וכי היא צולמה על ידי ה-CNN. הרשת פרסמה את התמונה ודיווחה שטראמפ צפה בה ודן אודותיה עם גורמים שונים.

החיים הגשמיים שלנו (בעולם האמיתי) והחיים הדיגיטליים (במרחב הווירטואלי) קשורים לאפליקציות (יישומונים), שירותים ומכשירים המסייעים לנו לצרוך ידע, לתקשר ולחוות חיים דינמיים. אנחנו בקשר עם נותני שירותים רבים מספור ועם עמיתים, בהיקפים שללא התיווך הטכנולוגי לא היו מתאפשרים. כל המכלול הזה יוצר את הצל הדיגיטלי שלנו, המאשש זהויות מגוונות (מטופלת בבית החולים, נהגת ובעלים של רכב, בוגרת אוניברסיטה מסוימת, בעלת חשבון נתון בבנק מסוים ועוד) שמאחוריהן ישות אנושית יחידה – אני. הנתונים המגבשים את ענן זהותנו זולגים ונחשפים בלי הרף, וללא צורך ואף בזדון, לידיים הלא נכונות. היום יותר מתמיד, תחת התמודדות עם נגיף קורונה, אנו עדים לניצול ציני של של נתונינו האישיים, הרפואיים והבריאותיים בידי מדינות ומערכות, וכך מחריפה הפגיעה בפרטיות וגובר השימוש הלא ראוי בפריטי זהותנו. הטכנולוגיה מאפשרת היום לגבש פתרונות זהות ייחודיים לשמירת פרטיות בידי המשתמש, בלי להיזקק לשרתים של נותני השירות, שלעיתים כוונותיהם אינן עולות בקנה אחד עם טובת הלקוח. זהות דיגיטלית היא אחת הבעיות הוותיקות והקשות באינטרנט. למרות ההתקדמות שחלה בטכנולוגיית האינטרנט, עדיין אין דרך קלה להוכיח ברשת ש"אתה לא כלב", שגילך מעל 18, שאת גרה בכתובת מסוימת, עובדת בחברה מסוימת, או שאת בעלים של נכס. קביעות מסוג זה על עצמנו ("בעל הזהות") – הידועות בעולם הזהות הדיגיטילית כ"הצהרות" (claims) – מסובכות לאימות. אנו מוכיחים "הצהרות" לגבי עצמנו באמצעות הצגת אישורים ותעודות, שהונפקו על ידי גורם מהימן (המנפיק), ומוגשים לאישור בן האנוש או החברה, שצריכה לסמוך על ה"הצהרה" (מאמת). מה מונע יצירת זהות דיגיטלית מהימנה ומאומתת? היכן המקבילה הדיגיטלית של דרכון, רישיון נהיגה או תעודת לידה שנוכל פשוט "להציג" לאתר כדי להירשם, להתחבר או לאמת את הזכויות וההרשאות שלנו? מדוע אנו נדרשים לריבוי שמות משתמש וסיסמאות לניהול עניינינו, והפרטים האישיים שלנו מפוזרים בשלל מאגרי מידע שאינם נשמרים כנדרש בידי חברות וממשלות? לב הבעיה הוא בכך שאין לנו דרך סטנדרטית לאמת תעודות דיגיטליות. ברשת קל להעתיק אישורים ולשכפלם. מולנו נמצאת על פי רוב מכונה ולא שיקול דעת אנושי, כדי לאמת תעודה דיגיטלית ראשית עלינו "לתקנן" את הפורמט (סטנדרטיזציה); שנית, אנו זקוקים לדרך אחידה/סטנדרטית לאמת את מקוריותן ואמינותן של התעודות הדיגיטליות, למשל דרכונים. אף שהדרכון הוא מסמך פיזי, יש בו קטעים הניתנים לקריאה באמצעות מכונה בפורמט מתוקנן (סטנדרטי). חתימות דיגיטליות דורשות שני מפתחות. המפתח הראשון – המפתח הפרטי או מפתח החתימה – משמש לחתום על המסמך ונשמר בסוד בידי בעליו; המפתח השני – המכונה המפתח הציבורי או מפתח האימות – משמש לאימות החתימה ולהבטחה שהמסמך לא שונה. על מנת להשיג את הסטנדרטיזציה לאופן אימות החתימות הדיגיטליות של מנפיקי התעודות, נדרש שימוש בתשתית של מפתח ציבורי (PKI). הבעיה עם PKI היא בהיותו מסורבל, יקר וריכוזי (centralized). בלוקצ'יין. אילוסטרציה: BigStock מערכת זהוּת המבוססת על בלוקצ'יין ציבורי בלוקצ'יין (Blockchain) ציבורי הוא "שורש אמון" מבוזר שאינו בבעלותו של איש, אך הכל יכולים להשתמש בו. טכנולוגיית בלוקצ'יין הופכת את מודל האמון על ראשו. במקום להסתמך על גופי אימות מרכזיים, שישמשו שורש האמון (כפי שבנקים קונים לעצמם כח בניהול הכסף של הציבור), רשת הבלוקצ'יין המבוזרת משתמשת באלגוריתם "קונסנזוס" המחליף את האמון במוסדות באמון בפרוטוקולים מוצפנים. לכל עסקה בבלוקצ'יין יש חתימה דיגיטלית המחייבת מפתח פרטי, ניתן להשתמש בטכנולוגיה זו לאחסון המפתח הציבורי המשויך, או כל מפתח מוצפן אחר, שהבעלים שלו צריך להוכיח את בעלותו. כתובת זו נקראת "מזהה מבוזר" (DID). בעל הזהות שולט במסמך ה-DID על ידי שליטה במפתח הפרטי המשויך אליו. לתקן עולמי לפורמט של תעודות דיגיטליות תהיה השפעה מרחיקת לכת; תקנים שנוצרו לחבילות רשת אִפשרו את האינטרנט; תקנים לדפי היפר-טקסט אפשרו את קיומן של רשתות – באופן דומה, תקנים לתעודות דיגיטליות עשויים לאפשר לקיים מערכת אקולוגית עולמית של מנפיקי תעודות, בעלי תעודות ואימות תעודות בכל העולם, ומערכת זו תחליף הצהרות הניתנות לאימות. בעל זהות לא צריך להיות תלוי עוד בספק חיצוני כדי להשיג את הכוח של מזהה ייחודי קבוע. יתר על כן, בכלכלת הבלוקצ'יין הנכונה "המזהה המבוזר" יכול להיות זול, כך שאנשים יוכלו לייצר כמה "מזהים" שהם צריכים, כדי להגן על פרטיותם. לבסוף, והחשוב ביותר: לכל אדם וארגון עם גישה לאינטרנט יכולים להיות האמצעים להוכיח את בעלותם על מפתח ציבורי, ובכך יוכלו לאפשר את אימות ה"הצהרות" שלהם. מערכת זהוּת המבוססת על בלוקצ'יין ציבורי צריכה לפעול בכל מקום באותה הצורה, כך שהיא באמת תוכל לספק זהות לכל. הכותבת היא יועצת חדשנות באיחוד האירופי ועוסקת בתחום הבלוקצ'יין

מגיפת הקורונה נתנה את אותותיה גם על תעשיית הסמארטפונים, שחוותה צניחה של יותר מ-20% במכירות העולמיות ברבעון השני של השנה – כך לפי דו"ח שפרסמה חברת המחקרים גרטנר (Gartner). מכירות הסמארטפונים הסתכמו ברבעון המדובר בכ-295 מיליון יחידות לעומת כ-370 מיליון ברבעון המקביל. מבין חמש היצרניות המובילות, סמסונג (Samsung) חוותה את הירידה הגדולה ביותר, בעוד מכירותיה של אפל (Apple) כמעט לא השתנו יחסית לשנה הקודמת. למרות שמכירותיה של וואווי (Huawei) צנחו בהשוואה לרבעון המקביל בשנה הקודמת, החברה דווקא חוותה גידול של 27.4% ברבעון השני בהשוואה לרבעון הראשון, מה שמציב אותה לצד סמסונג במקום הראשון בעולם בין היצרניות הגדולות, עם נתח שוק עולמי כמעט זהה. לפי הדו"ח, כמעט כל השווקים בעולם, למעט סין, התמודדו עם סגר ומגבלות תנועה במרבית חודשי הרבעון השני של השנה, שגרמו להמשך הירידה בביקושים למכשירי סלולר. לדברי אנשול גופטה, מנהל מחקר בכיר בגרטנר, "הגבלות התנועה, סגירת חנויות וצמצום הוצאות של האנשים במהלך ימי המגיפה הובילו להמשך הצניחה במכירות הסמארטפונים גם ברבעון השני (לפי גרטנר, גם ברבעון הראשון צנחו מכירות הסמארטפונים העולמיות ב-20% יחסית לשנה שעברה. נ.א.). עם זאת, המצב המשופר גרם להתאוששות הביקושים בסין ברבעון השני בהשוואה לרבעון הראשון". למרות העלייה בביקושים, פחתו מכירות הסמארטפונים בסין ברבעון השני ב-7% יחסית לשנה הקודמת. הודו, לפי הדו"ח, חוותה את הצניחה הגדולה ביותר במכירות, של 46%, בעקבות ההגבלות החמורות שהוטלו במדינה (אפילו על מסחר מקוון). מבין חמש היצרניות המובילות בעולם, חוותה ססמסונג את הצניחה החזקה ביותר במכירות יחסית לרבעון המקביל ב-2019, של 27.1%, וגם בנתח השוק – שירד ל-18.6% מ-20.3% ברבעון המקביל. מבחינת וואווי, המצב קל יותר: ירידה של 6.8% יחסית לרבעון המקביל, זאת הודות לפעילות השיווק המועצמת שנקטה בסין ולתמיכה הנרחבת שהעניקו המפעילות למכשירי דור 5 של החברה, שם הצליחה לכבוש נתח שוק של 42.6%. אפל הצליחה לשמור על רמת המכירות שלה וחוותה ירידה קלה מאוד, של 0.4% יחסית לרבעון המקביל. זאת הודות לשיפור הסביבה העסקית בסין, שאף סייע לה להשיג צמיחה במכירות במדינה. בנוסף, מציין הדו"ח, כי ההשקה של מכשיר ה-iPhone SE המוזל עודד צרכנים בעלי מכשירים ישנים לשדרג את מכשיריהם לדגם של אפל. גם נתח השוק שלה צמח ברבעון השני של השנה ל-13% מ-10.4% ברבעון המקביל.