כתב: יניב אמינוף, מנהל מכירות החטיבה העסקית, הדפסה וסריקה באפסון (Epson) ישראל. מישהו זוכר את הפילם של פעם? זה שהיינו מכניסים למצלמה, מצלמים על עיוור ורצים אחר כך לחנות הצילום כדי לפתח (ועל הדרך לזרוק חצי מהתמונות שלא יצאו)? מדובר בטכנולוגיה נוספת שהקידמה דחקה לשולי הדרך. דוגמאות מהסוג הזה לא חסרות. מאבק לא פחות מעניין מתרחש בשנים האחרונות בזירה שדי רחוקה מהעין: חדרי ההדפסה, או "פינות ההדפסה", שם שוכנות אחר כבוד המדפסות המשרדיות או הארגוניות. לשם נשלחים חומרים להדפסה ולשם מגיעים כדי לאסוף את כמויות הנייר שהצטברו להן. המלחמה ב-"שדה קרב" זה היא בין שתי טכנולוגיות: זו הוותיקה יותר – הדפסת הלייזר המסורתית, עם הטונרים שצריך לנער לפני שימוש, וזו הצעירה יותר – טכנולוגיית הזרקת הדיו העסקית. אם בעבר שלטו מדפסות הלייזר ללא עוררין בשוק העסקי, הרי שכיום נראה שהכף מתחילה לנטות לכיוון הזרקת הדיו. בזמן שמדפסות הלייזר קפאו על שמריהן, מדפסות הדיו רצו קדימה, כשחידוש רודף חידוש בתחום זה. מה גם שמדפסות בטכנולוגיית דיו הן פשוטות יותר מבחינה מכנית ממדפסות לייזר. יש להן פחות חלקים נעים והן דורשות עד ל-98% פחות תחזוקת משתמש. החלק היחיד שנע במדפסת הזרקת דיו הוא ראש ההדפסה, לעומת מדפסת הלייזר, שבה נמצאים בתנועה לפחות שישה סטים של רולרים, שלא לדבר על כך שהנייר צריך לנוע דרך מתקן "פיוזר" ורצועת הנעה. ככל שיש יותר חלקים זזים, כך עולה הסיכון לתקיעה). אבל, כך נראה, טכנולוגיה אחרת היא זו שמשכנעת מנהלי רכש ברחבי העולם לעבור לכיוון הזרקת הדיו, ואליה מצטרפת מילת קסם אחת: קיימות (Sustainability). בעסקים ובארגונים, כחלק מתפיסת העולם והתרבות הארגונית, התווספה לה השמירה על הטבע ומשאביו, ובנקודה זו מדפסת הלייזר הפסידה את הבכורה. הסיבה: טכנולוגיה חדשה שפיתחה אפסון – Heat-Free. איך זה עובד? פשוט: בעוד מדפסת הלייזר המסורתית חייבת חימום טרם הדפסה, הפיתוח של אפסון ותהליך שזכה לשם Piezo ejection מאפשרים את הזרקת הדיו ללא כל חימום, אלא באמצעות לחץ שמופעל ולמעשה "יורה" את טיפות הדיו הזעירות דרך ראש ההדפסה. יניב אמינוף, מנהל מכירות החטיבה העסקית, הדפסה וסריקה באפסון ישראל. צילום: יח"צ פיתוחים משמעותיים נוספים, שגם בהם השקיעה אפסון מיליוני דולרים, הם טכנולוגיות ראש ההדפסה PrecisionCore ו-Micro Piezo. הפיתוחים הללו בוצעו על בסיס הידע שנובע מהתמחותה של החברה במיקרו-מכנו-אלקטרוניקה. החיבור מאפשר לראש ההדפסה לשחרר טיפות דיו סופר זעירות, זהות בגודל ובצורה (בניגוד לחימום בלייזר, שיוצר בועות אוויר). בכל שנייה יורה "נחיר" הדפסה 40 אלף טיפות – נתון שתורם למהירות ההדפסה ולדיוקה. הטכנולוגיה גם מאפשרת לראש ההדפסה לייצר טיפות בגדלים משתנים, לפי סוג ההדפסה, וכך ניתן לקבל מעברים חלקים וטבעיים יותר מצבע לצבע. ולא פחות חשוב: ראשי ההדפסה אינם מתכלים. מהם היתרונות בטכנולוגיה נטולת החום? יש לטכנולוגיית ה-Heat-Free יתרונות גדולים: ראשית, היא שומרת על מהירות ההדפסה. ביציאת המדפסת ממצב "מנוחה" או עם הדלקתה, היא מוכנה מיד להדפסה הראשונה. אין צורך להמתין לסיומו של הליך החימום שקורה במדפסות הלייזר. המשמעות: מי שמדפיס חוסך לעצמו ולעסק הרבה מאוד זמן המתנה מצטבר. יתרון נוסף הוא בכך שטכנולוגיית ה-Heat-Free מביאה לכך שהמדפסת צורכת פחות אנרגיה (חשמל) מטכנולוגיית מדפסות הלייזר, שכן, כאמור, אין צורך בחימום. התוצאה: פחות צריכת חשמל. אם לסבר את האוזן, מדפסת Epson WF-C20590 שבליבה טכנולוגיית Heat-Free משתמשת בעד פחות 85% אנרגיה מאשר מדפסת לייזר A3 צבעונית.

"טכנולוגיות שאינן נגישות לאנשים עם מוגבלות מעמיקות את הפערים החברתיים, במיוחד בימי הקורונה. מחובתנו לדאוג שהם לא יישארו מאחור", כך אמרה אתמול (ב') ח"כ עינב קאבלה, יו"רית ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, בדיון שערכה הוועדה על הנגשת שירותים וטכנולוגיות למגזר זה. בדיון הסתבר שלמרות חוק הנגישות ועל אף שנעשו לא מעט פעולות לטובת ההנגשה, עדיין יש לא מעט שירותים טכנולוגיים שחסומים בפני אנשים עם מוגבלות. על פי נתונים שהוגשו לוועדה על ידי רועי גולדשמיט ממרכז המחקר של הכנסת, ונכונים ל-2019, חיים כיום בישראל יותר מ-700 אלף איש מעל גיל 20 שיש להם מוגבלות תפקודית כלשהי. כמו כן, רק 30% מהאנשים בעלי מוגבלות חמורה – מועסקים. במסמך נכתב כי "אתרים או שירותים לא מונגשים יוצרים חסמים חדשים בפני אנשים עם מוגבלות. כשם שטכנולוגיה נגישה יכולה להוות הזדמנות ולאפשר לגשר על פערים פיזיים, גיאוגרפיים וכלכליים, טכנולוגיה בלתי נגישה יכולה ליצור חסמים חדשים או חומות וירטואליות, שמגבילות חלק מהאוכלוסייה". איך משפרים את המצב? יובל וגנר, מייסד עמותת נגישות ישראל ומיוזמי הדיון, נתן המלצות לשיפור המצב ולהגברת ההנגשה. לדבריו, הממשלה צריכה להכריז על מיזם לאומי לתכלול כל ההנגשה, ולקבוע איזה משרד יאתר את האתגרים ויטפל בהם. כמו כן, הוא קרא למינהל הרכש הממשלתי לחייב חברות שרוצות שהממשלה והרשויות המקומיות ירכשו מהן בהטמעת נגישות טכנולוגית. יובל וגנר, מייסד עמותת נגישות ישראל. צילום: ניב קנטור וגנר התייחס גם ליתרונות שיש להנגשה בצד העסקי. הוא אמר כי "הנגשת אתרים ושירותים לאנשים עם מוגבלות יכולה להגדיל ב-30% את כמות הנכנסים לאתרים אלה, וזה צריך להיות אינטרס של ארגונים רבים. כמו כן, הוכח שהטמעת ההנגשה מראש בשירותים מקוונים חוסכת הרבה מאוד כסף ומשאבים מאשר הנגשתם בדיעבד, שחלקה הגדול הוא על פי חוק". "אסור לתת יד להרחבת הפערים הדיגיטליים" יוגב שמני, מנהל אגף ברשות התקשוב הממשלתי האחראי על מימשל זמין, אמר כי הממשלה מכשירה בעלי תפקידים רלוונטיים להנגשת טכנולוגיות ומבצעת סדנאות שבהן משתתפים אנשים עם מוגבלות. בין היתר, ציין, "אנחנו משתמשים בטכנולוגיה להקראת מסך, כדי שגם אנשים עם מוגבלות יוכלו לראות כל מכרז שאנחנו מוציאים". דוברת נוספת שייצגה את הצד הממשלתי בדיון הייתה מורן דיין ממטה ישראל דיגיטלית. היא ציינה את החלטת הממשלה, שהגדירה את הפעילות והתקציב של משרד הדיגיטל הלאומי, ואמרה כי היא כוללת הטמעת כלי הנגשה שונים. לדבריה, התוכניות הרלוונטיות נמצאות בשלבים האחרונים שלהן. עו"ד ערן טמיר מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ציין כי "תקנות הנגשה רבות בתחום האינטרנט עדיין לא באות לידי ביטוי. כך, למשל, השידורים ברשת. העולם הזה 'נשאר' בתחילת המאה וחייבים לעדכן אותו". ח"כ קאבלה אמרה בהקשר זה כי הוועדה תקיים דיון המשך, כדי לוודא שהחוקים והתקנות בנושאי נגישות לבעלי מוגבלויות לא יישארו על הנייר בלבד, אלא ימומשו. "לא נכון שהנושא יישאר בבחינת רצון לא ממומש, זה מחויב המציאות עבור אנשים עם מוגבלות, אחרת אנחנו מרחיבים ביודעין את הפערים החברתיים והדיגיטליים במדינה, ואסור לנו לתת לכך יד. הקורונה רק המחישה את הצורך בכך".

רשות החדשנות בשיתוף משרד התקשורת השיקו את מסלול "5G", המקדם כניסה והטמעה של טכנולוגיות ויישומים מתקדמים על בסיס תשתיות דור ה-5. המסלול קורא לחברות טכנולוגיה ישראליות לבצע פיילוט של היישומים, הטכנולוגיות או המוצרים שפיתחו בסביבות עבודה מבצעיות ובאתרי ניסוי של משרד התקשורת. המסלול מעניק תמיכה לחברות טכנולוגיה ישראליות אשר עוסקות בתחום התקשורת, ויציגו מוצרים, טכנולוגיות או יישומים אשר בשלים להרצה (לאחר בחינת היתכנות ופיתוח מרבית המוצר) וללא תכולות מו"פ משמעותיות. במסגרת התוכנית יבוצעו פיילוטים בסביבות עבודה מבצעיות של החברות המפעילות שזכו במכרז התדרים , במרכזי מו"פ של חברות מובילות ובאתרי ניסוי של  משרד התקשורת. פיילוטים אלו  יבוצעו על ידי בקשת תמיכה באמצעות מסלול מס' 2 של רשות החדשנות. פרויקטים שבקשתם תאושר יקבלו תמיכה כספית בשיעור של 50%-20% מהוצאות המו"פ המאושרות. תמיכה כספית בשיעור חריג של 60% מהוצאות המו"פ המאושרות תינתן לתוכנית בעלת פוטנציאל להשפעה יוצאת דופן על הגברת הפריסה והשימוש בתשתיות וביכולות תקשורת מתקדמות בישראל. תוספת של 10% מענק תינתן במידה שפעילות המו"פ שאושרה מתבצעת באזורי עדיפות לאומית וגם אתר ההרצה שאושר ממוקם באזור עדיפות לאומית. המסלול פתוח להגשה עד ה-19.10.2020. בוובינר שקיימו אתמול רשות החדשנות ומשרד התקשורת ציין אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, כי "הקול הקורא" הראשון של משרד התקשורת מהווה התנסות ראשונית בהטמעה של דור 5 בישראל, וחשוב מאוד שיתוף הפעולה כדי לקדם את הנושא". התשובות לבקשות, ציין אהרון, "יתקבלו בתהליך מהיר עד סוף השנה". עוד ציין אהרון, כי התקציב של התוכנית עומד על 9 מיליון שקלים, "בתקווה שהם יממנו סיוע ל-15 פיילוטים". לירן אבישר בן-חורין, מנכ"לית משרד התקשורת, אמרה כי בשבועות הקרובים ישלים משרד התקשורת את הענקת הרישיונות לחברות שזכו במכרז התדרים, "ואנו מצויים גם בתחילתה של פריסה מסיבית של סיבים אופטיים במדינה. זוהי מהפיכה תשתיתית שמתרחשת  פעם ב-20 שנה, אולי יותר, ונלוות לה משמעויות רבות. משרד התקשורת מעוניין להמריץ את תעשיית התקשורת ואת ההתפתחות הטכנולוגית בישראל בתחום התקשורת, ובפרט ביישומים הטכנולוגיים ובמוצרים בסביבת הדור החמישי. יש לנו שאיפה שישראל תהיה במובילות משמעותית בזירה של יישומי דור 5, וזו אחת הסיבות שחברנו לשותפות עם רשות החדשנות. משרד בתקשורת מחויב להפעיל את כל הכלים שעומדים לרשותו כדי להסיר חסמים רגולטוריים". טל אלימלך, מנהל תחום בכיר רגולציה וחדשנות במשרד התקשרות, דיבר על אתגרים בשוק התקשורת ומנועי צמיחה ביישומי דור 5. לדבריו, בישראל חל גידול של כמעט פי 14.5 בצריכת הדטה, ובשנה הנוכחית תגדל הצמיחה עוד יותר, בייחוד על רקע משבר הקורונה. "אנו רואים שהשוק בישראל זקוק לתשתיות מתקדמות מאוד". "אנו רואים ביישומי הדור החמישי את מנוע הצמיחה של קידום תשתיות הסלולר במדינה", הוסיף אלימלך, בשאיפה לייצר מערכת גומלין בין חברות תשתיות התקשורת ובין עולם רחב של יישומים בכל תחומי החיים". מטרת המסלול, אמר אלימלך, היא להגדיל את הפריסה ביכולות תקשורת מתקדמות בישראל ובכך לשפר את תשתית התקשורת הישראלית, לפתח יישומים שונים על בסיס תשתיות תקשורת מתקדמות, ולהגביר את הפריון בענפי הכלכלה השונים במשק באמצעות סיוע לחברות צומחות להגיע לאבן דרך משמעותית בפיתוח שלהן".  

רכישת רד האט (Red Hat) על ידי ענקית המחשוב יבמ (IBM) תמורת 34 מיליארד דולר, שבוצעה ב-2019, הייתה אחת הרכישות הגדולות ביותר בתעשיית ה-IT, והעידה על החזון הטכנולוגי של מקבלי ההחלטות. למיזוג הטכנולוגי, העסקי והתרבותי בין שתי החברות יש יתרונות רבים ללקוחות. במרכז הבמה ניצבת, ללא ספק, פלטפורמת Red Hat OpenShift – הפלטפורמה המובילה בשוק שמאפשרת האצת חדשנות עסקית וצמיחה לארגונים. באמצעות הפלטפורמה ניתן לספק שירותים עסקיים ויישומים במהירות, גמישות, יעילות וברמת האבטחה הנדרשות כדי להצליח במציאות החדשה, בעולם של ענן היברידי וריבוי עננים. קבוצת הסינרגיה של יבמ ו-רד האט מקיימת החודש, במסגרת הפעילויות המשותפות, סדרת Webcasts מיוחדת, שתציג ותדגים הנגשת יכולות קוד פתוח עבור יישומי SAP – בימים ב' עד ו', מ-14 בספטמבר עד ה-18 בספטמבר 2020 (בכל יום מ-10:00 עד 11:00 לפני הצהריים). מומחי יבמ, רד האט ו-SAP חברו יחדיו כדי לעזור לארגונים במסע להפיכתם לארגונים בעלי פילוסופיית קוד פתוח, אשר מוכנים לעבור לענן היברידי אמיתי. את פעילות הסינרגיה ב-רד האט בישראל, מובילים נטלי קנטור ויעקב פריגר. קנטור אומרת כי "יבמ היא חברה מובילה בעלת נוכחות שוק מאוד חזקה. מטרתנו היא להציג ללקוחות את יתרונות השילוב בין יבמ והפתרונות המובילים שלה, לבין החדשנות בה מובילה רד האט מזה שנים רבות. שיתוף הפעולה הטוב בין החברות בישראל, מאפשר לנו לפנות ולהגיע יחד אל הלקוחות, ולהציג להם את חוזקת המיזוג". "יחד עם הארכיטקטים של יבמ אנחנו מציגים ללקוחות את פורטפוליו הענן המשולב של יבמ ו-רד האט, שבחלקו הגדול מבוסס על OpenShift בסביבות ענן פרטי וענן ציבורי. כמו כן מוצע מענה מתקדם ויעיל לעולמות האוטומציה, DevSecOps ומודרניזציה אפליקטיבית ותשתיתית. שילוב פתרונות חומרה ותוכנה מתקדמים של יבמ, שהותאמו לסביבת הענן ההיברידי יחד עם טכנולוגיות רד האט, מספק מענה הוליסטי לאתגרים של לקוחותינו", מוסיף יעקב פריגר. "זהו עולם טכני וטכנולוגי, ועם זאת מדובר על הליבה של הארגון, אשר דורשת מעורבות של מנהלי מערכות מידע ודורשת החלטות קריטיות להתכוננות לעתיד מצד הארגון. את השינוי הטכנולוגי מקדים שינוי מחשבתי, התנהגותי ותהליכי. אנו מציגים ללקוחותינו את החוזקות של יבמ ו-רד האט, עם תמיכה טכנולוגית ומתודולוגיה בהטמעת מודרניזציה ואג'יליות. אני מזמינה אתכם להכיר את שיתוף הפעולה של שתי החברות יחד עם יבמ בסדרת האירועים הוירטואליים", משלימה נטלי קנטור. ההשתתפות ב-Webcasts אינה כרוכה בתשלום, אך מצריכה רישום מראש. ניתן לקבל מידע על התכנים המלאים ולהירשם בקישור הזה.

חטיבת מוצרי התוכנה של מטריקס השיקה באחרונה מוקד תמיכה מורחב המיועד לחברות וארגונים שעושים שימוש בתשתיות מבוססות קוד פתוח. מטרת המוקד הינה לספק תמיכה מקומית על ידי מומחי ה-Open Source של מטריקס במקום אחד שמאגד את כל שירותי הקוד הפתוח, שכוללים הטמעה, ליווי ותמיכה. מדובר בשירות ייחודי, שנותן לעסקים מעטפת אישית ומלאה, בעלת מספר רכיבים של תמיכה ושירות למוצרי הקוד הפתוח, שיסייעו למקסם את השימוש בו. החטיבה מפעילה את מוקד התמיכה באמצעות זרוע הפעילות Matrix Open Source. החל מגופים פיננסיים, דרך גופים ביטחוניים ועד לתעשיית ההיי-טק, חברות רבות מבססות את עסקיהן על קוד פתוח, מה שהפך את השימוש בקוד זה לליבת העסקים שלהן. מתוקף כך, מוקד התמיכה המורחב פונה לחברות מכל המגזרים המבססות את עסקיהן על קוד פתוח עם התמחות בטכנולוגיות לינוקס, Ansible, JBoss ו-Satellite, כשהוא מציע שירות מותאם עבור כל חברה וצרכיה המשתנים. המוקד החדש מציע ליווי ותמיכה היברידית – פרונטלית ומקוונת – מיוחדת של מומחי הקוד הפתוח של מטריקס עבור תקופה שהוגדרה מראש או לפי פרויקט. המוקד מספק בין היתר מענה בנוגע לתפעול שוטף של פתרונות הקוד הפתוח, מניעת תקלות, אופטימיזציה של משאבים, בדיקת עומסים, איתור בעיות אבטחה, שדרוג גרסאות, הדרכות, סדנאות והכשרות, ועד לפיתוח אסטרטגיה ארגונית מבוססת קוד פתוח יעילה המותאמת לצרכי החברה – והכל תחת קורת גג אחת. כל זאת תוך הקפדה על מתן חוויה פרסונלית לאורך הדרך, באמצעות הצבת איש טכנולוגי ייעודי בארגון, ביצוע סקירות טכנולוגיות תקופתיות, פגישות ומעקב קבוע אחר ביצועים. "מחלקות ה-IT הפכו מגוף תפעולי למנוע צמיחה" "הצורך בהקמת מוקד ייעודי שמספק שירות ותמיכה לקוד פתוח נולד יחד עם ההבנה שמחלקות טכנולוגיות המידע בארגונים הפכו מגוף תפעולי למנוע צמיחה ארגוני. על ידי בנייה נכונה של מערך מבוסס קוד פתוח, ארגונים יוכלו למקד את העיסוק שלהם בשיפור העסק, עמידה ביעדים והגדלת הכנסות, במקום לטפל עצמאית בתשתיות ה-Open Source – דבר שעלול לגזול זמן רב ועלויות גבוהות", הסביר חואן רובר, מנהל קבוצת הקוד הפתוח בחטיבת מוצרי התוכנה של מטריקס. "במיוחד בעת הנוכחית של אתגרי הקורונה, בה ארגונים נדרשים להציג תוצאות והישגים גבוהים עם אמצעים מועטים, מוקד התמיכה שלנו יכול ורוצה לסייע לארגונים למקסם את יכולות הקוד הפתוח שלהם בצורה שתעזור להם להתמקד באתגרים העסקיים שלהם, ובהם בלבד". רובר הוסיף כי "במטריקס, חשוב לנו שארגונים ירגישו שיש להם בית ומקור ידע לפנות אליו בכל עולמות הקוד הפתוח. אנחנו עוסקים בקוד הפתוח למעלה מ-17 שנים, מייצגים את פתרונות התוכנה המובילים בתחום בעולם, ביניהם אלה של טריליו, אקווה, סונאטייפ, רד-האט ו-MongoDB, ומציעים תמיכה היברידית. מבחינתנו, ההיברידיות משמעה להתחבר עם הלקוח, ללמוד אותו ולהבין יחד איתו איך למקסם את ביצועי הקוד בצורה המתאימה ביותר עבור העסק שלו. אנחנו לא רוצים שהלקוח ייצור איתנו קשר רק כאשר יש תקלה או בשעת משבר, אלא אנחנו נדאג למנוע את התקלה עוד לפני שהתרחשה, על ידי תחזוקה שוטפת, טיפולים מונעים ומעטפת של הדרכות והכשרות לעובדים". מעוניינים לקבל תמיכה בנושאי הקוד הפתוח? צרו קשר כאן.

בבילון ממשיכה ביישום האסטרטגיה החדשה שלה כחברת IT ורוכשת את פרודוור ישראל תמורת כ-16 מיליון שקלים – כך היא הודיעה היום (ג'). פרודוור עוסקת בייעוץ, הטמעה ויישום של מערכות CRM ו-ERP מבית מיקרוסופט, לרבות מוצרי לוקליזציה, מערכת PowerBI והשמת מומחים. פרודוור ישראל היא חברה בת שלה, ומציעה אינטגרציה ושירותי ערך מוסף. מלבד ההתמחות שלה במערכות CRM ו-ERP, המבוססות על Dynamics 365 של הענקית מרדמונד, היא מציעה אפליקציות עסקיות של מיקרוסופט: Power BI, Power Automate ו-Power Apps. בין שירותי פרודוור: יישום והטמעה של פרויקטי מערכות ליבה, שירותי ייעוץ, אינטגרציה, הדרכה, פיתוח אפליקציות ושירותי תמיכה. מספר העובדים שלה בארץ עומד על כ-150. התמורה הכוללת עבור הרכישה עומדת על כ-16 מיליון שקלים, מהם כ-1.28 מיליון יופקדו בידי נאמן במועד ביצוע העסקה, לטובת הבטחת שיפוי הרוכשים. במסגרת ההסכם, ירכשו בבילון ומנכ"ל פרודוור, יוסי חיימוב, 100% ממניות הנרכשת – 65% מהן יהיו בבעלות בבילון ויתר ה-35% בבעלות חיימוב. יצוין כי פרודוור היא אחת החברות שאליהן התכוונה בבילון בפרסומים קודמים, שבהם דיווחה כי היא נמצאת בכמה משאים ומתנים לרכישת חברות. עסקה זו מצטרפת לשתי רכישות קודמות של חברות IT שהיא ביצעה במאי האחרון – של אורנטק (כולל החברת האחות, אורנביט) ושל ITmyWay. אורנטק היא חברת ייעוץ שמתמחה בניהול פרויקטים, בפיתוח כלים לניהול פרויקטים ובאבטחת מידע במגזרים שונים, בהם היי-טק, IT, ביטחון, תעופה, בנקאות ופיננסים, תקשורת, בריאות ותשתיות. ITmyWay החלה את פעילותה בתחום הסיילספורס ב-2017. החברה מציעה שירותי תפעול ותחזוקה של תשתיות מחשוב ועוסקת בפתרונות ענן. שי אוזון, מנכ"ל בבילון. צילום: ניב קנטור שי אוזון, מנכ"ל בבילון, אמר כי "רכישת פרודוור היא נדבך נוסף בתהליכי ההתעצמות שלנו ועומדת בקנה אחד עם השינוי האסטרטגי של החברה. נמשיך לחפש שותפים על מנת להנגיש את הפתרונות הטכנולוגיים שלנו ללקוחותינו".

זיו בלפר, סגן נשיא עולמי למחקר ופיתוח של PTC ומנהל מרכז הפיתוח של החברה בישראל כיצד אתה מסכם את השנה החולפת בעולם ההיי-טק? "זאת שנה שתיזכר עוד שנים רבות מבחינת השפעתה על תהליכים ועל תמורות שקרו בשווקים ובעולם ההיי-טק. הקורונה גרמה להאצת תהליכים, למשל באופן שבו חברות עובדות, כמו השימוש בתשתיות עבודה מרחוק. דווקא החברות הגדולות, שחששו לעבור לעבודה בענן ובתוכנה כשירות (SaaS), הבינו שאין ברירה ונערכו מיידית לעבודה מרחוק. מגמה בולטת נוספת היא שהטרנספורמציה הדיגיטלית הגיעה בכל הכוח גם לעולם התעשייתי ובבת אחת, החברות היצרניות אימצו טכנולוגיות ענן, כיוון שהן היו צריכות לעבור למוד עבודה אחר לגמרי – גם בתחום הייצור. היכולת להמשיך את עבודת הייצור מרחוק התניעה לא מעט תהליכים ואין ספק שזה יצר הזדמנויות עסקיות חדשות לחברות מוטות תוכנה כשירות. מערכות ניהול אורך חיי המוצר הפכו להיות נגישות והכרחיות, והיה צריך להשמיש אותן בזמן קצר, כדי שיהיו נגישות מכל מקום". מהי התובנה המשמעותית ביותר שקשורה בהיי-טק ובטכנולוגיה שעלתה אצלך כתוצאה מהקורונה? "טכנולוגיות שתומכות בטרנספורמציה דיגיטלית ועבודה מרחוק קיבלו תאוצה גדולה, למשל מציאות רבודה, שמאפשרת גישה מהנייד לנתונים. כך גם כלים מבוססי ענן שמאפשרים שיתוף, ניהול או פיתוח, ובתחום זה יש יתרון ברור למערכות ענן ותוכנה כשירות על פני תוכנה שמותקנת במערכות ה-IT. באשר לעבודה מהבית – היא טובה לארגונים, כי כשיש אילוץ כזה חריף, העובדה שמצליחים לשנות את אופן העבודה גורמת להרבה שיפורים ולחוזק ארגוני". זיו בלפר, סגן נשיא עולמי למחקר ופיתוח של PTC ומנהל מרכז הפיתוח של החברה בישראל. צילום: יח"צ האם אתה חושב שהממשלה מסייעת לענף מספיק בהתמודדות עם משבר הקורונה? "אם הממשלה תתמוך ותעודד חברות לא לפטר עובדים, באמצעות מענקים ותמריצים, המשק יצא מהמשבר הקשה מהר יותר". מה אתה חוזה שיהיה בשנה הבאה? "אני מאמין שהאספקטים הטובים של השינוי בצורת העבודה יישארו איתנו לתמיד. כנראה שלא נחזור לעבוד כמו בעולם הישן. למשל, אין סיבה יותר לטוס לארצות הברית לפגישה של שעתיים – ראינו שאפשר לעשות הכול בזום מרחוק. ברור שזה ישפיע גם על האופן בו חברות מתייחסות למשרדים. אני צופה גמישות – חברות ישנו את אופי המשרד ואופן ההעסקה של עובדים. מבחינה טכנולוגית, התהליכים שהואצו יישארו ואף יגדלו. ההתפתחות הטכנולוגית עוזרת לארגונים לשרוד את ימי הקורונה והם כבר לא חוששים לשים את הדטה שלהם בענן, כי הם מבינים שזה מחויב המציאות". עמנואל בן זקן, מנכ"ל צ'קמרקס כיצד אתה מסכם את השנה החולפת בעולם ההיי-טק? "תש"ף הייתה שנת הטרנספורמציה הדיגיטלית והתוכנה, יותר מכל שנה אחרת. העבודה מרחוק ופעילויות היום יום, שעברו כולן למרחב הדיגיטלי, רק חידדו את העובדה שתוכנה ואפליקציות נמצאות בכל מקום, מה שמצריך דגש רב יותר על אבטחה. בשנה החולפת ראינו גידול אקספוננציאלי של מרחב תקיפת התוכנה עבור תוקפים, כמו גם גידול במספר חולשות האבטחה, וזוהי מגמה שגוברת בקצב מהיר. עבור צ'קמרקס זו הייתה שנה מיוחדת, לאור רכישת החברה תמורת 1.15 מיליארד דולר על ידי קרן ההשקעות האמריקנית הלמן אנד פרידמן באפריל, בשיא הגל הראשון של משבר הקורונה. זה היה האקזיט הגדול ביותר בישראל במחצית הראשונה של 2020, ומשך לחברה ולטכנולוגיה שלה תשומת לב". מהי התובנה המשמעותית ביותר שקשורה בהיי-טק ובטכנולוגיה שעלתה אצלך כתוצאה מהקורונה? "הקורונה שמה את הטרנספורמציה הדיגיטלית ואת צריכת הענן 'על סטרואידים'. תהליכים שצפינו שיקרו בתוך כמה שנים קרו פתאום בתוך כמה חודשים, כי אין ברירה. כתוצאה מכך, סדר העדיפויות השתנה. בעולם של היום, כל חברה היא חברת תוכנה, בין אם היא מודעת לכך או לא, ולכן, אבטחת תוכנה בשכבת האפליקציה הפכה לחובה". עמנואל בן זקן, מנכ"ל צ'קמרקס. צילום: יח"צ האם אתה חושב שהממשלה מסייעת לענף מספיק בהתמודדות מול משבר הקורונה? "זוהי סיטואציה מאוד מאתגרת ואני חושב שטוב שהממשלה התערבה והודיעה על צעדים, כולל באמצעות רשות החדשנות, כמו מענקים מהירים לחברות קטנות ומנגנונים לעידוד השקעות של המוסדיים הישראליים בהיי-טק". מה אתה חוזה שיהיה בשנה הבאה? "אם יש צד חיובי למגיפה הוא העובדה שהיא אילצה את כולם להשתדרג טכנולוגית, ודחפה את הארגונים והעובדים לעידן הדיגיטלי. זה עודד ארגונים לגלות יצירתיות בדרך שבה הם מתקשרים, משתפים פעולה, מחדשים וכדומה – מגמה שרק תגדל בתשפ"א. כמו כן, בשל המשבר הכלכלי, אני צופה שנראה עוד מיזוגים ורכישות בין חברות היי-טק גדולות לסטארט-אפים, שייתכן שלא כולם יצליחו להגיע לשוק עם המוצר שלהם בטווח הקרוב. עם זאת, הטובים שבהם, אלה שישרדו את המשבר, יצאו חזקים, וכנראה גם גדולים יותר מאשר לפניו". מאיר בן צור, מנכ"ל בינת יישום מערכות כיצד אתה מסכם את השנה החולפת בעולם ההיי-טק? "למרות הקורונה והקושי הכלכלי שהיא הביאה עימה, בתחומי תשתיות התקשורת ומערכות הבקרה והביטחון לא הייתה עצירה של הפעילות, אלא להיפך, עם התקדמות בפרויקטים קיימים ויציאה לדרך של פרויקטים חדשים, גדולים ומורכבים. הדבר בולט במיוחד במגזר הבריאות, שהתבצעו בו פרויקטים נרחבים, דוגמת הסבת מחלקות רגילות בבתי החולים למחלקות ייעודיות בטיפול בקורונה. פרויקטים אלה כללו פריסה של תשתיות תקשורת רבות, כדי לאפשר את הניטור והטיפול בחולי קורונה מרחוק תוך צמצום החשיפה של צוותי הרפואה לחולים". מהי התובנה המשמעותית ביותר שקשורה בהיי-טק ובטכנולוגיה שעלתה אצלך כתוצאה מהקורונה? "התובנה המרכזית שלי היא החשיבות של הטכנולוגיה בהתמודדות עם האתגרים העצומים שהציבה בפנינו הקורונה. זו פעם ראשונה בתולדות האנושות שהטכנולוגיה הייתה כלי כל כך משמעותי בטיפול במשבר עולמי בקנה מידה כזה. לדוגמה, כלים טכנולוגיים מאפשרים טיפול טוב ובטוח יותר בבתי החולים. ההתמודדות עם הקורונה חייבה ארגונים לשנות את דרכי פעולתם מהיום למחר ולהתמודד עם דרישות רגולציה חדשות. המענה הטכנולוגי הינו כלי חשוב שמאפשר לבצע התאמות אלה במהירות וביעילות. ללא ספק, הלחץ והמצוקה שהארגונים נכנסו אליהם הפיקו מספקיות הטכנולוגיה והאינטגרטורים חשיבה יצירתית והתאמה למציאות, שגרמו להם לחלץ מעצמם את המיטב ולספק פתרונות חדשניים. הכלים והיישומים הטכנולוגיים שאנחנו רואים כעת, בהתמודדות עם הקורונה, יהיו הבסיס לפיתוחים טכנולוגיים עתידיים". מאיר בן צור, מנכ"ל בינת יישום מערכות. צילום: יח"צ האם אתה חושב שהממשלה מסייעת לענף מספיק בהתמודדות מול משבר הקורונה? "קריטי שהממשלה תאשר תקציב מדינה במהירות האפשרית, כי הוא יאפשר התמודדות כוללת וארוכת טווח ליישום פרויקטי תשתיות לאומיות בסדרי גודל משמעותיים, שיכולים להוות מנוע צמיחה ולהניע מגזרים שלמים במשק, בין השאר בעולמות הטכנולוגיה". מה אתה חוזה שיהיה בשנה הבאה? "אני אופטימי. קיימים פרויקטים רבים שנמצאים בשלבי תכנון ובשנה הבאה יעברו לשלב הביצוע. העברת תקציב המדינה בחודשים הקרובים תפתח את האפשרות לכך. יחד עם זאת, עדיין נדרשת זהירות. המציאות של הסגרים, באם יהיו בנוסף לסגר הקרוב, עלולה ליצור קושי במימוש פרויקטים, מה שמחייב את האינטגרטורים להתפתח, לשמור על גרעין כוח האדם ולהמשיך להיות עם אצבע על הדופק בכל הנוגע לבקרה התקציבית הארגונית". אלון ברמן, מנכ"ל אריקסון ישראל כיצד אתה מסכם את השנה החולפת בעולם ההיי-טק? "בשנה החולפת, עולם ההיי-טק המשיך לייצר חדשנות, פיתוחים ויישומים חדשים בכל פן של חיינו, שאחד מהם הוא הדור החמישי. בישראל הושלמו ההכנות לקראת הדור החמישי, בוצע מכרז לתדרים ובשנה הקרובה נראה רשתות 5G גם בארץ. רשתות אלה מספקות יכולות תקשורת מתקדמות וקצבי גלישה דמיוניים, והן יהוו פלטפורמה מצוינת לחדשנות בעולם ההיי-טק בשנים הקרובות. בנוסף, בשל משבר הקורונה, חברות ההיי-טק הובילו את השמירה על בריאות העובדים וסיוע בהתמודדות עם הנגיף, והיו הראשונות לבטל נסיעות וכנסים ולעודד את עובדיהן לעבוד מהבית. המשבר המחיש את החשיבות והנחיצות של רשתות תקשורת מתקדמות ומהירות. כמו כן, ראינו איך תהליכי דיגיטליזציה שהתקדמו בעצלתיים הואצו מאוד, ואיך רובנו אימצנו את העולם הדיגיטלי במהירות". מהי התובנה המשמעותית ביותר שקשורה בהיי-טק ובטכנולוגיה שעלתה אצלך כתוצאה מהקורונה? "התובנה המרכזית שלי מהמשבר היא שרשתות תקשורת קוויות וסלולריות אמינות ונגישות מכל מקום, שמספקות קצבים מהירים מאוד, אינן מותרות או Nice to have, אלא צורך בסיסי של כל חברה וכלכלה מפותחות. תובנה חשובה נוספת היא שיש מצד אחד סכנה להרחבת פערים חברתיים ומהצד השני הזדמנות לגישור. הפער הדיגיטלי נהיה יותר מוחשי. אנחנו נדרשים לפעול בנחישות לצמצומו, ולאפשר נגישות טכנולוגית לכל שכבות האוכלוסייה בכל מקום בישראל". אלון ברמן, מנכ"ל אריקסון ישראל. צילום: ניב קנטור האם אתה חושב שהממשלה מסייעת לענף מספיק בהתמודדות מול משבר הקורונה? "משרד התקשורת השלים את מכרז התדרים לדור החמישי למרות משבר הקורונה, עם תמריצים נרחבים לחברות. נראה שגם בתחום הסיבים האופטיים הולכים למתווה שיעודד פריסה נרחבת. אלה צעדים חשובים מאוד שיסייעו להתמודד עם השפעות המשבר. יחד עם זאת, לא נכון לעצור כאן. ישראל ממוקמת במקום מאוד נמוך במדד מהירות הגלישה מול מדינות רבות. הממשלה צריכה להמשיך לעודד השקעה בתשתיות ובפיתוח, ולהמשיך עם תמריצים לחברות התקשורת באמצעות הפחתת אגרות תדרים, כדי להבטיח פריסת תשתית תקשורת מתקדמת בצורה נרחבת. בשלב הבא, היא צריכה לפעול להקצאת תדרים נוספים בתחום הגלים המילימטריים לחברות התקשורת. משבר הקורונה הוא הזדמנות מצוינת לקדם את ישראל לשורה הראשונה של מדינות בעולם בתחום תשתיות התקשורת". מה אתה חוזה שיהיה בשנה הבאה? "רשתות התקשורת ימשיכו להתפתח כדי לתמוך בחדשנות בתחומים רבים, ובמיוחד בכל מה שקשור לסגירת הפער בין המציאות הפיזית לזו הדיגיטלית. החוויה של השתתפות דיגיטלית באירוע או פגישה תמשיך להתקרב לזו של השתתפות פיזית. כמו כן, נראה יישומים ראשונים שמשתמשים ביכולות ה-5G בתחום הצרכני, לרבות יישומי גיימינג, מציאות מדומה ומציאות רבודה. בתחום העסקי נראה הרחבה של השימוש ברפואה מרחוק ועלייה של סטארט-אפים שעושים שימוש בדור החמישי ובבינה מלאכותית לרפואה, תחבורה, ייצור חכם ועוד. מגמה נוספת שתתחזק בשנה הקרובה היא השימוש ברשתות סלולריות פרטיות לארגונים ומוסדות". בנצי ברנדס, מנכ"ל משותף בסרוויס ווייז כיצד אתה מסכם את השנה החולפת בעולם ההיי-טק? "תש"ף עמדה בסימן הקורונה, אבל בנטרול השפעתה, שוק ההיי-טק בישראל המשיך לצמוח ולהסב גאווה למדינה. גם השנה ראינו אקזיטים מוצלחים, כמו זה של מוביט, והנפקות לבורסה, כגון אלה של למונייד וזום אינפו. אלא שגם ההיי-טק סובל מהמשבר ובחלק מהתחומים, הקורונה גרמה להאטה משמעותית. חברות שמערך הייצור שלהן נמצא במזרח הרחוק נאלצו לעדכן תחזיות ייצור, המסחר הגלובלי כמעט קפא לגמרי, תהליכי מכירה רבים נעצרו ומספר רב של עובדים הוצא לחל"ת. עם זאת, חלק מהחברות נהגו בצורה מושכלת וניצלו את ה-'שקט' של תקופת הקורונה לשיפור מערכות וייעול תהליכים. לעומת זאת, שוק האי קומרס הפך להיות רלוונטי מתמיד וצמח משמעותית, והחברות שמספקות תשתית טכנולוגית ופתרונות וירטואליים לקניות קיבלו הזדמנות להרחבת הפעילות". מהי התובנה המשמעותית ביותר שקשורה בהיי-טק ובטכנולוגיה שעלתה אצלך כתוצאה מהקורונה? "העבודה מהבית התגלתה יעילה במקרים רבים וחברות ההיי-טק מבינות שגם אחרי הקורונה הן יוכלו ליישם הרבה יותר עבודה מהבית מבעבר. הן כנראה יעברו למודל משולב של עבודה מהבית ומהמשרד. תמורה זו גורמת לחברות היי-טק שהשקיעו כספים רבים ביצירת סביבות עבודה חדשניות ומרחבי עבודה מפנקים להבין שייתכן שהדברים האלה כבר לא נדרשים, ויש צורך להפנות תקציבים ליצירת כלים לעבודה מרוחקת מאובטחת". בנצי ברנדס, מנכ"ל משותף בסרוויס ווייז. צילום: ויקי מוצפי האם אתה חושב שהממשלה מסייעת לענף מספיק בהתמודדות מול משבר הקורונה? "לא. הממשלה לא מבינה את מהות האתגרים שענף ההי-טק חווה. הניסיון לסייע בצורה רוחבית לכל המשק לא נותן מענה לצרכים ולא מספק פתרונות לחברות שנדרשו להוציא מספר רב של עובדים מקצועיים ומנוסים לחל"ת". מה אתה חוזה שיהיה בשנה הבאה? "אנחנו עדיין בעיצומו של משבר הקורונה, אולם מרכיב חוסר הוודאות כבר פחות משמעותי, משום שלמדנו שגם מרחוק ניתן לעבוד ולתת שירות בצורה פרודוקטיביות. לפיכך, אני אופטימי למדי לגבי חוסנו של שוק ההיי-טק לצלוח את המשבר". לחלק א' של הפרויקט לחצו כאן. לחלק ב' לחצו כאן.

ליאורה שכטר היא אחת המנמ"רים.ות הבכירים.ות במדינה. כמנמ"רית עיריית תל אביב-יפו ב-10 השנים האחרונות, ובחלק מהן גם כיו"רית פורום המנמ"רים ברשויות המקומיות, היא נמצאה באחד הצמתים החשובים ביותר בעולם ה-IT בישראל. במסגרת תפקידה, שכטר קידמה תהליכי מחשוב חדשניים רבים בעיר העברית הראשונה, הובילה את פרויקט הדיגיתל – הכרטיס שבאמצעותו יכולים תושבי תל אביב לדווח על מפגעים, לקבל מידע והכי חשוב – הנחות, והביאה את העיר והטכנולוגיה המיושמת בה לזכות בהכרה עולמית. שכטר הודיעה באחרונה על פרישה מהתפקיד. לאור פעילותה בעיריית תל אביב-יפו, לא פלא שהנהלת שירותי בריאות כללית החליטה בחודש שעבר לבחור בה כסמנכ"לית מערכות המידע והדיגיטל שלה. מדובר בתפקיד מאתגר – בכלל ולאור משבר הקורונה והמקום הבולט של הכללית, כארגון הבריאות הגדול במדינה, בהתמודדות עם הנגיף. רגע לפני החלפת התפקידים היא מסכמת בראיון לאנשים ומחשבים את 10 השנים שבהן עמדה בראש אגף המחשוב של העירייה ומסבירה מדוע תל אביב תהיה העיר הכי חכמה בעולם. את הקריירה שלה החלה שכטר בצה"ל, משם היא השתחררה בדרגת סגן אלוף. לאחר מכן היא הצטרפה לעירייה ולקחה תפקיד מכריע בשינוי הטכנולוגי שזו עברה בעשור האחרון, שבו היא חוותה מהפכה, בוודאי במושגים של גוף ציבורי עירוני. איזו עירייה מצאת לפני 10 שנים, מבחינה מחשובית? "הקשר עם התושבים לא היה ממונף אז כמו היום. תשתיות המחשוב היו ישנות, מיינפריים, עם ניצנים ראשונים של CRM". איך יצרתם את השינוי? "אימצנו את התפיסה הדיגיטלית, שהחלה בעולם המסחרי, עם הקמת המועדונים המסחריים, למשל. הבנו מהר שזה הכיוון והתחלנו לפתח פלטפורמות חדשות". מה היו הפיתוחים הראשונים? "הדבר הראשון היה הרחבת פיתוח ה-CRM – צעד שבדיעבד התברר כמשמעותי ביותר. בעקבות זאת הוקם מוקד 106 המשודרג, שעד אז היה מוקד טלפוני בלבד, והתאפשר פיתוח הדיגיתל". אחד הפרויקטים הטכנולוגיים הבולטים בעיריית תל אביב-יפו. דיגיתל מתי נולד הדיגיתל? "הרעיון נולד ב-2013. היה לו גלגול קודם של עירייה דיגיטלית, אבל אני הכנסתי את הפן של פרו-אקטיביות בקשר עם התושבים. זה היה פרויקט שערכו הובן מיד בעירייה, ובתוך שנה הקמנו את התשתית הטכנולוגית. מאז הדיגיתל רק גדל ומתפתח כל הזמן. יש לנו כיום 240 אלף מנויים – מספר שיא". היה קשה לשכנע את התושבים לשתף פעולה? "זה לא עניין של קשה. זה הצליח כי נתנו להם להבין שהדיגיתל טוב בשבילם, כי נתנו להם דברים בעלי ערך, כמו הזמנות להצגות בתיאטרון הקאמרי. זהו המפתח להצלחה. ברגע שתושב רואה שהוא מקבל משהו אמיתי – הוא הולך איתך. שם המשחק הוא אמון הציבור". איך התגברתם על התנגדויות בעירייה? "הפכנו את הלקוחות הפנימיים לשותפים. שכנענו אותם ביתרונות המהלך, והם הלכו איתנו. הדבר השני היה יצירת תחרות, כי כאשר מנהל רואה אחרים מצליחים, גם הוא רוצה להצליח, וכך זה מתרחב .המפתח הוא ליצור חזון טוב יותר, ללכת למנהל חטיבה שיש לו בעיה ולומר לו: בוא נבנה את הדור הבא. זה האקסטרה מייל שלו, על זה הוא נמדד. התנגדות נוספת באה לידי ביטוי בכעס די מוצדק שהיה על אגף המחשוב של העירייה, כי פרויקטים עוכבו ולא עמדו בלוח הזמנים. כשנכנסתי לתפקיד הכנסתי את הכלל שאין דבר כזה שלא עומדים בלוח זמנים. נלחמים על כל פרויקט, לפעמים עובדים מסביב לשעון, אבל מבצעים את המשימה בזמן ועל הצד הטוב ביותר". מהו הפרויקט המשמעותי ביותר שביצעת בעירייה, כזה שתמיד תזכרי אותו? "זה קצת כמו לתת לאימא לבחור בין הילדים שלה, אבל דיגיתל הוא בהחלט אחד הפרויקטים הללו – לא רק בגלל הטכנולוגיה, אלא מפני שהוא חייב את שינוי תפיסת הניהול של העירייה. פרויקטים חשובים אחרים הם הכלים שנתנו למנהלים, שמאפשרים להם לנהל את העיר טוב יותר, בכל תחום ובכל רגע נתון". מה לגבי העיר החכמה? "יש מעט ערים מובילות בתחום ואף אחת מהן לא דומה לתל אביב-יפו. זאת הסיבה שבגללה בכל שנה, הביתן שלנו בתערוכת הערים החכמות בברצלונה זכה להתעניינות רבה. השלב הבא בפרויקט, דיגיתל לעסקים, שעליו עובדים כעת, יחבר את התושבים עם העסקים על ידי מתן ערך מוסף אמיתי, והוא יהפוך את תל אביב לעיר הכי חכמה ודיגיטלית בעולם". איציק בן דוד, המנמ"ר הנכנס של עיריית תל אביב-יפו. צילום: עדי בן דוד איך מנהלים גוף עם כוח אדם רב כאגף המחשוב של העירייה וכיצד מגייסים אליו אנשים? "ההון האנושי שהייתה לי הזכות לעבוד אתו הוא אחת הסיבות להצלחה. מדובר באנשים מקצועיים, וזה לא טריוויאלי מול השוק. אני לא יכולה לשפר את השכר של העובד, אבל הצלחתי, יחד עם מנהלים אחרים בעירייה, לקבל אישור חריג ממשרד הפנים לתת מענקי קליטה והצטיינות. זה לקח הרבה זמן, אבל זה מוכיח את עצמו". כיו"רית פורום המנמ"רים ברשויות המקומיות התוודעת לכך שמעמדם לא כל כך טוב. מה יש לך לומר על זה? "יש ערים שהמצב בהן שונה וטוב יותר מאשר היה לפני 10 שנים, אבל אין ספק שיש עוד מה לעשות. מעמד המנמ"ר נובע קודם כל מתפיסת ראשי הערים לגבי חשיבות הטכנולוגיה – שאני מקווה שכעת, לרבות בגלל הקורונה, הוא ישתפר – וגם מהאופן שבו המנמ"ר בונה לעצמו את התפקיד ומה הוא עושה. בנוסף, חייבים להגביר את שיתוף הפעולה בין ערים חזקות לערים חלשות יותר, בין היתר על ידי הפורמט של מנמ"רים אזוריים". טיפ אחד למחליף שלך, איציק בן דוד? "איציק מתאים לתפקיד, כאחד שצמח מלמטה וכבעל יכולות ניהוליות ומקצועיות. הטיפ שלי אליו הוא לשמור על העובדים ולהילחם עליהם".