רשות החדשנות בשיתוף משרד התקשורת השיקו את מסלול "5G", המקדם כניסה והטמעה של טכנולוגיות ויישומים מתקדמים על בסיס תשתיות דור ה-5. המסלול קורא לחברות טכנולוגיה ישראליות לבצע פיילוט של היישומים, הטכנולוגיות או המוצרים שפיתחו בסביבות עבודה מבצעיות ובאתרי ניסוי של משרד התקשורת. המסלול מעניק תמיכה לחברות טכנולוגיה ישראליות אשר עוסקות בתחום התקשורת, ויציגו מוצרים, טכנולוגיות או יישומים אשר בשלים להרצה (לאחר בחינת היתכנות ופיתוח מרבית המוצר) וללא תכולות מו"פ משמעותיות. במסגרת התוכנית יבוצעו פיילוטים בסביבות עבודה מבצעיות של החברות המפעילות שזכו במכרז התדרים , במרכזי מו"פ של חברות מובילות ובאתרי ניסוי של  משרד התקשורת. פיילוטים אלו  יבוצעו על ידי בקשת תמיכה באמצעות מסלול מס' 2 של רשות החדשנות. פרויקטים שבקשתם תאושר יקבלו תמיכה כספית בשיעור של 50%-20% מהוצאות המו"פ המאושרות. תמיכה כספית בשיעור חריג של 60% מהוצאות המו"פ המאושרות תינתן לתוכנית בעלת פוטנציאל להשפעה יוצאת דופן על הגברת הפריסה והשימוש בתשתיות וביכולות תקשורת מתקדמות בישראל. תוספת של 10% מענק תינתן במידה שפעילות המו"פ שאושרה מתבצעת באזורי עדיפות לאומית וגם אתר ההרצה שאושר ממוקם באזור עדיפות לאומית. המסלול פתוח להגשה עד ה-19.10.2020. בוובינר שקיימו אתמול רשות החדשנות ומשרד התקשורת ציין אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, כי "הקול הקורא" הראשון של משרד התקשורת מהווה התנסות ראשונית בהטמעה של דור 5 בישראל, וחשוב מאוד שיתוף הפעולה כדי לקדם את הנושא". התשובות לבקשות, ציין אהרון, "יתקבלו בתהליך מהיר עד סוף השנה". עוד ציין אהרון, כי התקציב של התוכנית עומד על 9 מיליון שקלים, "בתקווה שהם יממנו סיוע ל-15 פיילוטים". לירן אבישר בן-חורין, מנכ"לית משרד התקשורת, אמרה כי בשבועות הקרובים ישלים משרד התקשורת את הענקת הרישיונות לחברות שזכו במכרז התדרים, "ואנו מצויים גם בתחילתה של פריסה מסיבית של סיבים אופטיים במדינה. זוהי מהפיכה תשתיתית שמתרחשת  פעם ב-20 שנה, אולי יותר, ונלוות לה משמעויות רבות. משרד התקשורת מעוניין להמריץ את תעשיית התקשורת ואת ההתפתחות הטכנולוגית בישראל בתחום התקשורת, ובפרט ביישומים הטכנולוגיים ובמוצרים בסביבת הדור החמישי. יש לנו שאיפה שישראל תהיה במובילות משמעותית בזירה של יישומי דור 5, וזו אחת הסיבות שחברנו לשותפות עם רשות החדשנות. משרד בתקשורת מחויב להפעיל את כל הכלים שעומדים לרשותו כדי להסיר חסמים רגולטוריים". טל אלימלך, מנהל תחום בכיר רגולציה וחדשנות במשרד התקשרות, דיבר על אתגרים בשוק התקשורת ומנועי צמיחה ביישומי דור 5. לדבריו, בישראל חל גידול של כמעט פי 14.5 בצריכת הדטה, ובשנה הנוכחית תגדל הצמיחה עוד יותר, בייחוד על רקע משבר הקורונה. "אנו רואים שהשוק בישראל זקוק לתשתיות מתקדמות מאוד". "אנו רואים ביישומי הדור החמישי את מנוע הצמיחה של קידום תשתיות הסלולר במדינה", הוסיף אלימלך, בשאיפה לייצר מערכת גומלין בין חברות תשתיות התקשורת ובין עולם רחב של יישומים בכל תחומי החיים". מטרת המסלול, אמר אלימלך, היא להגדיל את הפריסה ביכולות תקשורת מתקדמות בישראל ובכך לשפר את תשתית התקשורת הישראלית, לפתח יישומים שונים על בסיס תשתיות תקשורת מתקדמות, ולהגביר את הפריון בענפי הכלכלה השונים במשק באמצעות סיוע לחברות צומחות להגיע לאבן דרך משמעותית בפיתוח שלהן".  

כתב: יניב אמינוף, מנהל מכירות החטיבה העסקית, הדפסה וסריקה באפסון (Epson) ישראל. מישהו זוכר את הפילם של פעם? זה שהיינו מכניסים למצלמה, מצלמים על עיוור ורצים אחר כך לחנות הצילום כדי לפתח (ועל הדרך לזרוק חצי מהתמונות שלא יצאו)? מדובר בטכנולוגיה נוספת שהקידמה דחקה לשולי הדרך. דוגמאות מהסוג הזה לא חסרות. מאבק לא פחות מעניין מתרחש בשנים האחרונות בזירה שדי רחוקה מהעין: חדרי ההדפסה, או "פינות ההדפסה", שם שוכנות אחר כבוד המדפסות המשרדיות או הארגוניות. לשם נשלחים חומרים להדפסה ולשם מגיעים כדי לאסוף את כמויות הנייר שהצטברו להן. המלחמה ב-"שדה קרב" זה היא בין שתי טכנולוגיות: זו הוותיקה יותר – הדפסת הלייזר המסורתית, עם הטונרים שצריך לנער לפני שימוש, וזו הצעירה יותר – טכנולוגיית הזרקת הדיו העסקית. אם בעבר שלטו מדפסות הלייזר ללא עוררין בשוק העסקי, הרי שכיום נראה שהכף מתחילה לנטות לכיוון הזרקת הדיו. בזמן שמדפסות הלייזר קפאו על שמריהן, מדפסות הדיו רצו קדימה, כשחידוש רודף חידוש בתחום זה. מה גם שמדפסות בטכנולוגיית דיו הן פשוטות יותר מבחינה מכנית ממדפסות לייזר. יש להן פחות חלקים נעים והן דורשות עד ל-98% פחות תחזוקת משתמש. החלק היחיד שנע במדפסת הזרקת דיו הוא ראש ההדפסה, לעומת מדפסת הלייזר, שבה נמצאים בתנועה לפחות שישה סטים של רולרים, שלא לדבר על כך שהנייר צריך לנוע דרך מתקן "פיוזר" ורצועת הנעה. ככל שיש יותר חלקים זזים, כך עולה הסיכון לתקיעה). אבל, כך נראה, טכנולוגיה אחרת היא זו שמשכנעת מנהלי רכש ברחבי העולם לעבור לכיוון הזרקת הדיו, ואליה מצטרפת מילת קסם אחת: קיימות (Sustainability). בעסקים ובארגונים, כחלק מתפיסת העולם והתרבות הארגונית, התווספה לה השמירה על הטבע ומשאביו, ובנקודה זו מדפסת הלייזר הפסידה את הבכורה. הסיבה: טכנולוגיה חדשה שפיתחה אפסון – Heat-Free. איך זה עובד? פשוט: בעוד מדפסת הלייזר המסורתית חייבת חימום טרם הדפסה, הפיתוח של אפסון ותהליך שזכה לשם Piezo ejection מאפשרים את הזרקת הדיו ללא כל חימום, אלא באמצעות לחץ שמופעל ולמעשה "יורה" את טיפות הדיו הזעירות דרך ראש ההדפסה. יניב אמינוף, מנהל מכירות החטיבה העסקית, הדפסה וסריקה באפסון ישראל. צילום: יח"צ פיתוחים משמעותיים נוספים, שגם בהם השקיעה אפסון מיליוני דולרים, הם טכנולוגיות ראש ההדפסה PrecisionCore ו-Micro Piezo. הפיתוחים הללו בוצעו על בסיס הידע שנובע מהתמחותה של החברה במיקרו-מכנו-אלקטרוניקה. החיבור מאפשר לראש ההדפסה לשחרר טיפות דיו סופר זעירות, זהות בגודל ובצורה (בניגוד לחימום בלייזר, שיוצר בועות אוויר). בכל שנייה יורה "נחיר" הדפסה 40 אלף טיפות – נתון שתורם למהירות ההדפסה ולדיוקה. הטכנולוגיה גם מאפשרת לראש ההדפסה לייצר טיפות בגדלים משתנים, לפי סוג ההדפסה, וכך ניתן לקבל מעברים חלקים וטבעיים יותר מצבע לצבע. ולא פחות חשוב: ראשי ההדפסה אינם מתכלים. מהם היתרונות בטכנולוגיה נטולת החום? יש לטכנולוגיית ה-Heat-Free יתרונות גדולים: ראשית, היא שומרת על מהירות ההדפסה. ביציאת המדפסת ממצב "מנוחה" או עם הדלקתה, היא מוכנה מיד להדפסה הראשונה. אין צורך להמתין לסיומו של הליך החימום שקורה במדפסות הלייזר. המשמעות: מי שמדפיס חוסך לעצמו ולעסק הרבה מאוד זמן המתנה מצטבר. יתרון נוסף הוא בכך שטכנולוגיית ה-Heat-Free מביאה לכך שהמדפסת צורכת פחות אנרגיה (חשמל) מטכנולוגיית מדפסות הלייזר, שכן, כאמור, אין צורך בחימום. התוצאה: פחות צריכת חשמל. אם לסבר את האוזן, מדפסת Epson WF-C20590 שבליבה טכנולוגיית Heat-Free משתמשת בעד פחות 85% אנרגיה מאשר מדפסת לייזר A3 צבעונית.

חברת LG  חשפה אתמול באירוע מקוון ממשרדיה בסיאול את הסמארטפון הראשון כפול המסכים בסידרת ה-Wing שמציג חוויית שימוש שונה לחלוטין מכל סמארטפון אחר הקיים היום בשוק, עם תכונות ייחודיות התומכות בעיצוב המיוחד מחזיקי ה-Wing יכולים להחליף בצורה פשוטה וקלה בין מצב Basic למצב Swivel, במסגרתו המסך הקדמי מסתובב על צירו 90 מעלות בכיוון השעון למצב מאוזן, וכך נחשף מסך נוסף בגודל של 3.9 אינץ' המספק אפשרויות שימוש חדשות ומגוונות. בעת השימוש במצב Swivel, ניתן להציג אפליקציות על שני המסכים יחדיו או שתי אפליקציות שונות בעת ובעונה אחת על כל מסך בנפרד. התצוגה הייחודית של ה-LG Wing פותחת מגוון רחב של אפשרויות חדשות ואופציות לאינטראקציות ייחודיות מול אפליקציות ויישומים רבים, המאפשרות לבצע בקלות כמה פעולות בו זמנית. המשתמשים יכולים לצפות בווידיאו במסך הראשי ובתוך כך לחפש מידע במסך השני, או למשל לקבל שיחה בעת ניווט, כשמסך הניווט נשאר פעיל והחיווי על השיחה מופיע במסך השני וכך לא מפריע כניווט. פיצ'ר ה-Multi app מאפשר ליצור קיצורי דרך לצמדי אפליקציות שלרוב מופעלות יחדיו וכך ניתן להפעיל אותן בקלות. המסך הראשי של המכשיר הינו P-OLED Fullvision בגודל  6.8 אינץ', עם יחס רוחב וגובה של 20.5:9. המסך השני לא רק מרחיב את אפשרויות הצפייה במכשיר, אלא גם משמש לאחיזה נוחה בזמן שהמסך הראשי במצב מאוזן. בנוסף לכך, בזמן שמפעילים את ה-Grip lock, המסך השני יכול להציג מידע כגון תאריך ושעה על מנת למנוע נגיעות מיותרות במסך הראשי. בעת השימוש באפליקציות המתאימות במיוחד עבור מצב ה-Swivel, המסך השני משמש כ"מרכז מידע". למשל, המשתמשים יוכלו לשנות את הגדרות הסאונד והווידאו באמצעות אייקון שיצוץ בחלקו העליון של המסך ללא צורך בעצירת הסרט, או לעבור לחלון אחר. מערך הצילום של ה-Wing כולל מצלמת סלפי קדמית נשלפת בת 32 מגה-פיקסל, ומצלמה אחורית בת שלוש עדשות: הראשית של 64 מגה-פיקסל ושתי עדשות אולטרה רחבות, האחת  בת 13 מגה-פיקסל והשנייה בת 12 מגה-פיקסל, המיועדת במיוחד לצילום בזמן שהמסך ניצב על צירו ב-90 מעלות. המכשיר מאפשר לצלם עם שתי מצלמות בו זמנית – בעזרת מצלמת הסלפי הנשלפת ואחת המצלמות האחריות. את התוצאה ניתן לשמור לסרטון וידאו אחד או כשני סרטונים נפרדים. בעת צילום וידיאו, המסך השני של המכשיר הופך לנקודת אחיזה נוחה המספקת יציבות הדרושה על מנת לצלם תמונות חדות, נקיות וברורות יותר, במצב ש-LG מכנה גימבל. המכשיר גם כולל כמה תכונות מתקדמות שתומכות במצב הגימבל, כמו ג'ויסטיק לשליטה בזווית המצלמה, אפשרות נעילה למניעת רעידות וטשטוש, מצב "עקוב אחרי" לצילום חלק יותר בתנועה, מעקב אחר תנועה אופקית עם טלטול  מינימלי ומצב תצוגה First person, המאפשר לתפוס תנועה דינמית. למרות שני המסכים, משקלו של ה-Wing קל יחסית – 260 גר', בדומה לסמארטפונים בעלי צג גדול הקיימים בשוק. LG ציינה גם, כי בעיצוב וייצור המכשיר נלקחו בחשבון מגוון החלקים הזזים במכשיר על מנת לחזק את עמידותו ואמינותו. בזמן צילום סלפי, מד התאוצה (Accelerometer) שבמכשיר מזהה במידה והמכשיר נופל, מגיב בהתאם באופן מיידי ומחזיר פנימה את עדשת מצלמת הסלפי הנשלפת על מנת למנוע נזק למצלמה וכי מנגנון הציר נבדק והוכח כעובד באופן מצוין גם לאחר 20,000 סיבובים של המסך. בנוסף, בזכות הפוליאוקסימטילן התרמופלסטי המרוח בצידו האחורי של המסך הראשי, סיבובו למצב מאוזן נעשית בצורה נוחה וחלקה יותר וללא אף שריטה למסך השני. ה-Wing מצויד במעבד Snapdragon 765G 5G של קואלקום (Qualcomm) התומך בדור 5. מוריס לי, נשיא LG ציין, כי "ה-Wing משמש כהתחלה מסקרנת ל-Explorer Project, ופותח עידן של גילויים חדשים בעולמות הסלולר. בניגוד לכל המכשירים שיש היום, ה-LG Wing מאתגר את הסטטוס קוו בשוק, מספק לצרכנים חווית מובייל חדשה שתגרום וגורם להם לחשוב מחדש כל מה שהם ידעו על הטלפון הסלולרי". מחירו של ה–Wing לא נחשף, והוא יושק בדרום קוריאה בתחילת החודש הבא, ובהמשך בשוקי מטרה נוספים באירופה ובצפון אמריקה, ויגיע לישראל בחודש נובמבר.  

רגע לפני הסגר עוד הספיקו היזם אראל מרגלית, מייסד ויו"ר קרן JVP, וראש עיריית ירושלים, משה ליאון, להשיק את מרגלית סטארט-אפ סיטי (Margalit Startup City) – רובע יזמות וחדשנות בינלאומי בירושלים, הסמוך למתחם תחנת הרכבת הישנה. המתחם החדש, שכולל בתוכו 50,000 מ"ר, יהיה מרכז היי-טק בינלאומי, שצפוי להתמקד בארבעה תחומים טכנולוגיים: פודטק, סייבר, פינטק ובריאות דיגיטלית. ייחודו של מרגלית סטארט-אפ סיטי הוא בכך, שהחדשנות שהיא מביאה לעיר אינה רק מרכז לתעסוקה ולעסקים, אלא גם מרכז תרבותי וחברתי לעיר שבה הוא יושב. המתחם היה בית לתיאטרון מעבדה שהקים מרגלית בין השנים 2002-2007, וכיום הוא בית לזאפה ירושלים. מודל העבודה במתחם החדש הוא מודל לפיתוח כלכלי-חברתי שיזם אראל מרגלית לצמיחת אזורים, והובלה של ערים לשלב הבא. המודל הייחודי מתבסס על הקמת מרכזי חדשנות, המחברים יזמות טכנולוגית-עסקית עם יזמות חברתית ותרבותית. כל מרכז חדשנות מייצר סביבו מערכת גומלין המייצרת שיתוף פעולה בין שחקנים שונים: קרן השקעות בסטארט-אפים ובניית חברות גדולות בינלאומיות משמעותיות, שיתוף פעולה עם אוניברסיטאות ומכוני מחקר מובילים וחברות רב לאומיות, חיבור להנהגה המקומית והלאומית של האזור שבו מוקם המרכז, לצד הובלת יוזמות חברתיות וקהילתיות והצמחת דור היזמים הבא. מימין: אראל מרגלית, מייסד ויו"ר קרן JVP ומרגלית סטארט-אפ סיטי, משה ליאון, ראש עיריית ירושלים. צילום: יח"צ באירוע ההשקה נחשף שקהילת מרגלית סטארט-אפ סיטי תשמש כזרוע החברתית (לשעבר עמותת בקהילה), שבמסגרתה יפעלו עשרות מתנדבי שנת שירות מרחבי הארץ בשכונות מתקשות לקידום יזמות, חדשנות ומצוינות, על מנת לצמצם פערים בחברה הישראלית. מאז הקמתו ב-2003 על ידי אראל ודבי מרגלית, פעל הארגון בקרב 40,000 ילדים. כמו כן, במרכז החדש עתיד לקום בית הש"שינים הלאומי, שיהווה בית לכ-3,000 מתנדבי שנת שירות מדי שנה וישמש כמרכז לפעילות הכשרה, העשרה ועבודה פדגוגית למתנדבים ולארגונים המפעילים אותם. מתחם מרגלית סטארט-אפ סיטי הוא בסיס ומרכז למודל ארצי ובינלאומי של חדשנות, שמשנה מציאות של ערים ואזורים. המודל, שפותח בירושלים, התרחב למוקדים נוספים בארץ ובעולם – מרכז הסייבר הבינלאומי במרגלית סטארט-אפ סיטי בניו יורק, שהושק בפברואר האחרון, באר שבע סביב תעשיית הסייבר, יוזמת הפודטק בגליל העליון והפיכתה המתוכננת של חיפה לבירת הבריאות הדיגיטלית. "דווקא בזמנים הקשים האלה, יותר מתמיד, ירושלים צריכה לבנות עצמה לקראת העולם החדש שאחרי המשבר הכלכלי והחברתי סביב הקורונה", אמר מרגלית, המשמש גם כיו"ר ומייסד מרגלית סטארטאפ סיטי, "החדשנות היא המפתח לבניית ערים מחדש מבחינה כלכלית, תרבותית וחברתית בירושלים, בגליל, בנגב ובירושלים. מרגלית סטארטאפ סיטי ירושלים תהפוך למרכז החדש של העיר, שתחבר אותה למרכז הארץ ולערים המרכזיות בעולם בנושאי החדשנות המובילים, מסייבר ועד פודטק, בריאות דיגיטלית ובינה מלאכותית, וכל מה שיש לטכנולוגיה הישראלית להציע. המהות של מרגלית סטארטאפ סיטי אומרת, שתפקיד ההייטק אינו רק להוביל את הכלכלה, אלא להוביל לשינוי חברתי בתוך העיר. להכניס למעגל החשדנות את הילדים שננשארו מאחור, לחזק את התרבות ולחבר את מתנדבי שנת השרות למקומות שהכי צריך אותם". משה ליאון, ראש עיריית ירושלים, אמר באירוע, כי "מרגלית סטארט-אפ סיטי עתידה להוסיף לעיר ירושלים אלפי מקומות תעסוקה נוספים בתחום ההיי-טק. יחד עם הר חוצבים ומתחם ההוג'יטק שנבנה בימים אלה עם האוניברסיטה העברית,  רובע המדיה יתן חיזוק משמעותי לעיר, ויחד עם אראל נהפוך את ירושלים לבירת ההיי-טק של ישראל. אני ועיריית ירושלים נמשיך לתמוך ולפתח בשנים הקרובות את תחום ההייטק בעיר, יחד עם אראל, שותפים נוספים נפלאים, וכמובן איתכם – כל קהילת ההיי-טק הירושלמית. זכרו, מציון תצא תוכנה".

סביבת העבודה החדשה, המשלבת עבודה מהבית והמשרד, מחייבת תכנון של מגוון תחומים וסנכרון ביניהם. במסגרת סדרת הפודקאסטים של אנשים ומחשבים על סביבת העבודה החדשה, מספר גידי רחמים, יועץ טכנולוגי ומנכ"ל חברת בינגו, אילו פעולות צריכות להיעשות על ידי ההנהלה והעובדים, כדי שהעבודה מהבית תתנהל בצורה הכי טובה. רחמים הוא בעל ניסיון של 25 שנה בתחומי המכירות, השיווק וניהול פרויקטים. "האתגר המרכזי במעבר לעבודה מהבית הוא הצורך של הנהלה לעמוד בקשר עם העובדים ולאפשר להם לעבוד בסביבת עבודה שתהיה דומה כמה שאפשר לסביבה שהם רגילים לה", אמר רחמים. הוא הדגיש כי עיקר המאמצים והאתגרים מתרכזים במגזרים שלא היו מורגלים עד לקורונה לעבוד מהבית, שלא כמו עובדי ההיי-טק, שם ההסתגלות לעבודה מהבית היתה חלקה יותר. באותם ארגונים שאינם היי-טק, ההיערכות צריכה להיות בשלושה שלבים, אותם מנה רחמים. "שלב ראשון – לדאוג לתשתיות. לוודא האם העובד יכול להתחבר מהבית בקו התקשורת הקיים; שלב שני – לטפל בכל היבטי האבטחה שיאפשרו את החיבור למשרד, כדי שהעובד יוכל לתפקד ולתת תפוקה שהארגון זקוק לה; והשלב השלישי – לדאוג לסביבת עבודה נוחה, פיסית וגם טכנולוגית, כגון היכולת להדפיס ועזרים נוספים", אמר רחמים. לדבריו, בגל הראשון זוהו לא מעט תקלות בארגונים שבהם עובדים לא מיומנים ולא מורגלים עברו בבת אחת לעבוד מהבית, והיו לא מעט בעיות התחברות, לפעמים בסיסיות, שדרשו לפעמים לשלוח טכנאי פיסית לעובד, כדי לעזור לו להתחבר. בתקופת הסגר וחופשת הקיץ, סיפר רחמים, ארגונים נתקלו בבעיות שבמסגרתן המחשב של העובד הוא גם מחשב של בני המשפחה, הילדים, וגם כעת – כאשר חזרו ללימודים – הם נדרשים למחשב. "הנהלות חייבות לוודא מה הבעיה אצל כל עובד, אם צריך לספק לו מחשב וכל ציוד אחר, כי ברגע שעובד נתקל בבעיה, פותח קריאת שירות ואף אחד לא עונה לו – יום העבודה הלך לאיבוד", אמר רחמים. כאן לדבריו נכנסו לתמונה בצורה חזקה מנהלות משאבי האנוש, שקיבלו תמונה מדויקת היכן כל עובד, מהי צורת העבודה שלו, ואיך אפשר לסייע לו. אתגר אחר, לדעת רחמים, הוא יצירת סדר יום של העובד, בתיאום עם ההנהלה. "לכולנו יש שגרת עבודה, שמתחילה בבוקר במענה למיילים בשעתיים הראשונות ואחר כך מפנים זמן לפגישות זום" אמר רחמים. "ברגע שעובד ילמד לעצב לעצמו סדר יום כזה, שמותאם גם לצרכים של סביבת העבודה שלו, כמו מטלות בבית עצמו, הדברים יעבדו טוב יותר". "הקורונה היא מלחמה, וכאשר אתה יוצא לקרב, יש לך אמנם תמונת מצב ואתה ערוך, אבל תמיד יהיו דברים שלא צפית. כך גם בקורונה. במהלך התקופה יש דברים שנלמדו תוך כדי תנועה", הסביר רחמים. "סוגיה חשובה נוספת היא הפיקוח על העובד. כאן עברו המעסיקים שינוי, וברור להם שצריך למצוא את הדרך להמשיך ולעקוב אחר העובד, אבל צריך למצוא את הדרך הנכונה המבוססת על דיווחים מוסכמים מראש, שבה העובד ידווח מה עשה אחת לתקופה. אם המעסיק ידרוש ממנו כל שעה דיווח, זה לא יעבוד. אף אחד לא רוצה אח גדול שעוקב אחריו בבית", אמר רחמים. גידי רחמים ישתתף בכנס "המשרד החדש" של אנשים ומחשבים, שייתקיים ב-23 בספטמבר

חטיבת מוצרי התוכנה של מטריקס השיקה באחרונה מוקד תמיכה מורחב המיועד לחברות וארגונים שעושים שימוש בתשתיות מבוססות קוד פתוח. מטרת המוקד הינה לספק תמיכה מקומית על ידי מומחי ה-Open Source של מטריקס במקום אחד שמאגד את כל שירותי הקוד הפתוח, שכוללים הטמעה, ליווי ותמיכה. מדובר בשירות ייחודי, שנותן לעסקים מעטפת אישית ומלאה, בעלת מספר רכיבים של תמיכה ושירות למוצרי הקוד הפתוח, שיסייעו למקסם את השימוש בו. החטיבה מפעילה את מוקד התמיכה באמצעות זרוע הפעילות Matrix Open Source. החל מגופים פיננסיים, דרך גופים ביטחוניים ועד לתעשיית ההיי-טק, חברות רבות מבססות את עסקיהן על קוד פתוח, מה שהפך את השימוש בקוד זה לליבת העסקים שלהן. מתוקף כך, מוקד התמיכה המורחב פונה לחברות מכל המגזרים המבססות את עסקיהן על קוד פתוח עם התמחות בטכנולוגיות לינוקס, Ansible, JBoss ו-Satellite, כשהוא מציע שירות מותאם עבור כל חברה וצרכיה המשתנים. המוקד החדש מציע ליווי ותמיכה היברידית – פרונטלית ומקוונת – מיוחדת של מומחי הקוד הפתוח של מטריקס עבור תקופה שהוגדרה מראש או לפי פרויקט. המוקד מספק בין היתר מענה בנוגע לתפעול שוטף של פתרונות הקוד הפתוח, מניעת תקלות, אופטימיזציה של משאבים, בדיקת עומסים, איתור בעיות אבטחה, שדרוג גרסאות, הדרכות, סדנאות והכשרות, ועד לפיתוח אסטרטגיה ארגונית מבוססת קוד פתוח יעילה המותאמת לצרכי החברה – והכל תחת קורת גג אחת. כל זאת תוך הקפדה על מתן חוויה פרסונלית לאורך הדרך, באמצעות הצבת איש טכנולוגי ייעודי בארגון, ביצוע סקירות טכנולוגיות תקופתיות, פגישות ומעקב קבוע אחר ביצועים. "מחלקות ה-IT הפכו מגוף תפעולי למנוע צמיחה" "הצורך בהקמת מוקד ייעודי שמספק שירות ותמיכה לקוד פתוח נולד יחד עם ההבנה שמחלקות טכנולוגיות המידע בארגונים הפכו מגוף תפעולי למנוע צמיחה ארגוני. על ידי בנייה נכונה של מערך מבוסס קוד פתוח, ארגונים יוכלו למקד את העיסוק שלהם בשיפור העסק, עמידה ביעדים והגדלת הכנסות, במקום לטפל עצמאית בתשתיות ה-Open Source – דבר שעלול לגזול זמן רב ועלויות גבוהות", הסביר חואן רובר, מנהל קבוצת הקוד הפתוח בחטיבת מוצרי התוכנה של מטריקס. "במיוחד בעת הנוכחית של אתגרי הקורונה, בה ארגונים נדרשים להציג תוצאות והישגים גבוהים עם אמצעים מועטים, מוקד התמיכה שלנו יכול ורוצה לסייע לארגונים למקסם את יכולות הקוד הפתוח שלהם בצורה שתעזור להם להתמקד באתגרים העסקיים שלהם, ובהם בלבד". רובר הוסיף כי "במטריקס, חשוב לנו שארגונים ירגישו שיש להם בית ומקור ידע לפנות אליו בכל עולמות הקוד הפתוח. אנחנו עוסקים בקוד הפתוח למעלה מ-17 שנים, מייצגים את פתרונות התוכנה המובילים בתחום בעולם, ביניהם אלה של טריליו, אקווה, סונאטייפ, רד-האט ו-MongoDB, ומציעים תמיכה היברידית. מבחינתנו, ההיברידיות משמעה להתחבר עם הלקוח, ללמוד אותו ולהבין יחד איתו איך למקסם את ביצועי הקוד בצורה המתאימה ביותר עבור העסק שלו. אנחנו לא רוצים שהלקוח ייצור איתנו קשר רק כאשר יש תקלה או בשעת משבר, אלא אנחנו נדאג למנוע את התקלה עוד לפני שהתרחשה, על ידי תחזוקה שוטפת, טיפולים מונעים ומעטפת של הדרכות והכשרות לעובדים". מעוניינים לקבל תמיכה בנושאי הקוד הפתוח? צרו קשר כאן.

קסדת המציאות המדומה הבאה מבית פייסבוק (Facebook) ואוקולוס (Oculus) – אותה רכשה הענקית ממאנלו פארק ב-2014 – נקראת Oculus Quest VR 2 ואמורה להיות מושקת החודש. שני סרטוני תדמית – שהעלתה חברת האם לפלטפורמת Blueprint e-learning שלה, המציעה לימודים מקוונים, ושכעת ניתן לצפות בהם ביוטיוב (YouTube) – הדליפו עוד לפני ההשקה את פרטי החומרה החדשנית, ואלו מעידים על שדרוג משמעותי ומבטיח. Oculus Quest 2. צילום מסך מתוך סרטון התדמית של פייסבוק הסרטונים כללו שתי הדגמות חיות של ביצועי קסדת ה-VR, כמו גם פירוט מקיף של המפרט הטכני שלה. לפי The Verge, תמונות של הקסדה הבאה, שקודמתה יצאה ב-2019, הודלפו כבר ביולי. אבל כעת לפי הסרטונים ניתן ללמוד כי היורשת של ה-Oculus Quest המקורי, שיצא בשנת 2019, תהיה מצוידת במעבד Snapdragon XR2, מתוצרת קוואלקום (Qualcomm). בניגוד ל-Snapdragon 835, המעבד של הדגם הקודם בסדרה, ה-XR2 היא פלטפורמה שתוכננה במיוחד לחוויות VR ו-AR, ומבטיחה תצוגה של "כמעט 4K", או "כמעט 2K לכל עין", שהיא יותר מכפולה מזו שהייתה לקווסט הראשון. זיכרון ה-RAM משתפר אף הוא ויהיה 6 ג'יגה-בייט, במקום 4 ג'יגה-בייט, והאחסון מכפיל את עצמו ל-256 ג'יגה-בייט (מ-128 ג'יגה-בייט). המידע החדש שהודלף לא מגלה עם זאת מה יהיה משקל הקסדה, כמו גם פרטים על "הארגונומיה החדשה" של המוצר, שניתן לראות בעין אבל שאופיה המובהק לא ברור לחלוטין. עדיין לא ברור מה יהיה תג המחיר שיוצמד ל-Oculus Quest 2, אך לפי הנחות שונות המכשיר אמור להיות מוצע בשוק תמורת 399 דולר – כפי שמציין רישום המוצרים המוקדם בוולמארט. אירוע Facebook Connect למפתחים, שהשנה יהיה כמובן וירטואלי, מתחיל מחר (ד'), ובו נשמע יותר פרטים על המוצר באופן רשמי. אנדרו בוסוורת', סמנכ"ל Facebook Labs, התייחס לחשיפת הקסדה בטוויטר והבטיח שזו תתרחש אכן כבר מחר.

רכישת רד האט (Red Hat) על ידי ענקית המחשוב יבמ (IBM) תמורת 34 מיליארד דולר, שבוצעה ב-2019, הייתה אחת הרכישות הגדולות ביותר בתעשיית ה-IT, והעידה על החזון הטכנולוגי של מקבלי ההחלטות. למיזוג הטכנולוגי, העסקי והתרבותי בין שתי החברות יש יתרונות רבים ללקוחות. במרכז הבמה ניצבת, ללא ספק, פלטפורמת Red Hat OpenShift – הפלטפורמה המובילה בשוק שמאפשרת האצת חדשנות עסקית וצמיחה לארגונים. באמצעות הפלטפורמה ניתן לספק שירותים עסקיים ויישומים במהירות, גמישות, יעילות וברמת האבטחה הנדרשות כדי להצליח במציאות החדשה, בעולם של ענן היברידי וריבוי עננים. קבוצת הסינרגיה של יבמ ו-רד האט מקיימת החודש, במסגרת הפעילויות המשותפות, סדרת Webcasts מיוחדת, שתציג ותדגים הנגשת יכולות קוד פתוח עבור יישומי SAP – בימים ב' עד ו', מ-14 בספטמבר עד ה-18 בספטמבר 2020 (בכל יום מ-10:00 עד 11:00 לפני הצהריים). מומחי יבמ, רד האט ו-SAP חברו יחדיו כדי לעזור לארגונים במסע להפיכתם לארגונים בעלי פילוסופיית קוד פתוח, אשר מוכנים לעבור לענן היברידי אמיתי. את פעילות הסינרגיה ב-רד האט בישראל, מובילים נטלי קנטור ויעקב פריגר. קנטור אומרת כי "יבמ היא חברה מובילה בעלת נוכחות שוק מאוד חזקה. מטרתנו היא להציג ללקוחות את יתרונות השילוב בין יבמ והפתרונות המובילים שלה, לבין החדשנות בה מובילה רד האט מזה שנים רבות. שיתוף הפעולה הטוב בין החברות בישראל, מאפשר לנו לפנות ולהגיע יחד אל הלקוחות, ולהציג להם את חוזקת המיזוג". "יחד עם הארכיטקטים של יבמ אנחנו מציגים ללקוחות את פורטפוליו הענן המשולב של יבמ ו-רד האט, שבחלקו הגדול מבוסס על OpenShift בסביבות ענן פרטי וענן ציבורי. כמו כן מוצע מענה מתקדם ויעיל לעולמות האוטומציה, DevSecOps ומודרניזציה אפליקטיבית ותשתיתית. שילוב פתרונות חומרה ותוכנה מתקדמים של יבמ, שהותאמו לסביבת הענן ההיברידי יחד עם טכנולוגיות רד האט, מספק מענה הוליסטי לאתגרים של לקוחותינו", מוסיף יעקב פריגר. "זהו עולם טכני וטכנולוגי, ועם זאת מדובר על הליבה של הארגון, אשר דורשת מעורבות של מנהלי מערכות מידע ודורשת החלטות קריטיות להתכוננות לעתיד מצד הארגון. את השינוי הטכנולוגי מקדים שינוי מחשבתי, התנהגותי ותהליכי. אנו מציגים ללקוחותינו את החוזקות של יבמ ו-רד האט, עם תמיכה טכנולוגית ומתודולוגיה בהטמעת מודרניזציה ואג'יליות. אני מזמינה אתכם להכיר את שיתוף הפעולה של שתי החברות יחד עם יבמ בסדרת האירועים הוירטואליים", משלימה נטלי קנטור. ההשתתפות ב-Webcasts אינה כרוכה בתשלום, אך מצריכה רישום מראש. ניתן לקבל מידע על התכנים המלאים ולהירשם בקישור הזה.