קוד המקור המלא של הנוזקה הבנקאית Cerberus פורסם באינטרנט לאחר שהודלף על ידי אחד ממפתחיו, כך מצאו חוקרי קספרסקי. חוקרי ענקית האבטחה הרוסית עוקבים אחר Cerberus מאז יולי 2020, למרות שמעקב אחר הנגיף הטרויאני החל כבר בקיץ 2019. בסוף פברואר 2020, חוקרי ThreatFabric פרסמו דו"ח, שלפיו Cerberus הותאמה מחדש וכעת יש לה יכולות RAT (טרויאני בעל גישה מרחוק) וכי היא מסוגלת לגנוב טוקנים ("אסימונים") של אימות רב-שלבי (2FA) מ-Google Authenticator. באותה עת Cerberus עדיין היה בשלב הבדיקה, אולם ThreatFabric הזהירה את המשתמשים, כי הנוזקה עלולה להשתחרר בקרוב. תחזיותיהם של החוקרים התגלו כנכונות בסוף יולי, כאשר קוד המקור של Cerberus פורסם פומבית לאחר שצוות הפיתוח שלו נפרד ממנו. חוקרי קספרסקי גילו, כי אחד הכותבים של הנוזקה קיבל את ההחלטה לפרסם את קוד המקור של הפרויקט בפורום מחתרתי פופולרי של דובר רוסית, כאשר ככל הנראה הוא התכוון שהגישה לנוזקה תהיה רק עבור משתמשי פרימיום. עם זאת, פושעי סייבר מסוגלים כעת לרכוש את Cerberus בחינם, וכתוצאה מכך חל גידול מהיר במתקפות סייבר על בנקאות סלולרית ברוסיה, כמו גם במדינות אירופיות אחרות. דמיטרי גלוב, חוקר אבטחה בקספרסקי, אמר, כי "הממצאים בנוגע לגירסה 2 של Cerberus הם אזהרה לכל מי שעלול להיות מושפע מהאבטחה של מערכת ההפעלה אנדרואיד, ומי שמשתמש ביישומי אבטחה לטובת עולם הבנקאות באנדרואיד בפרט". לדבריו, "אנו רואים כבר עלייה במתקפות על משתמשים מאז פרסום קוד המקור. זו לא הפעם הראשונה שאנחנו רואים שדבר כזה קורה, אבל חלה תנופה בפעילות הזו מאז שהיזמים נטשו את הפרויקט". קספרסקי מזהירה את משתמשי אנדרואיד להוריד ולהתקין יישומים רק מחנות Play של גוגל (Google), וכן לבטל את הפונקציה בהגדרות הטלפון החכם להתקנת תוכנות ממקורות לא ידועים.  ביולי השנה צוות חוקרים מחברת אוואסט (Avast) זיהה, כי הסוס הטרויאני Cerberus נמצא בחנות האפליקציות של גוגל. הנוזקה התחזתה לאפליקציה בשם "Calculadora de Moneda", אפליקציה ספרדית להמרת מטבעות, המתמקדת במשתמשי אנדרואיד בספרד. כמו בשאר הנוזקות מסוג זה, גם נוזקת Cerberus נשארה ״רדומה״ במהלך כמה שבועות, ובזמן זה היא הורדה על ידי כ-10,000 משתמשים. כעבור שבועות ספורים, האפליקציה מורידה למכשיר אפליקציה נוספת, המכילה קוד זדוני.

סאגת המאבק המשפטי בין אפיק גיימס (Epic Games) לאפל (Apple) ממשיכה: בסוף השבוע האחרון פנתה יצרנית משחק פורטנייט הפופולרי שוב לבית המשפט והגישה מסמכים התומכים בטענותיה ובבקשה לצו מניעה מקדמי נגד אפל, ובהם היא מנסה לגרום לכך שבית המשפט יכריז על אפל כמונופול. כזכור, אפיק טוענת כי התנאים שאפל מאלצת את המפתחים לעמוד בהם אינם חוקיים. מדובר במערכת התשלומים בתוך משחק, שאפל אינה מתירה למפתחים שיש להם אפליקציות בחנות App Store לאפשר ללקוחות תשלום במערכת תשלומים אחרת שהיא לא של אפל, כשהיא עצמה גוזרת עמלה של 30% מהתשלומים הללו. אפיק טוענת כי אפל היא מונופול בהפצת אפליקציות ובתהליך התשלום ברכישה בתוך האפליקציה, ומצהירה כי "אפל אינה מערערת על כך שיש לה שליטה מלאה על הפצת אפליקציות בקרב יותר ממיליארד משתמשי iOS, או בתהליך התשלום בתוך האפליקציה, וגם לא על ההגבלות שמתחזקות את השליטה הזאת". למרות זאת, מציינת אפיק, "אפל טוענת כי היא אינה מונופול". לכן, כאשר אפיק אפשרה למשתמשים שהורידו את משחק פורטנייט הפופולרי מהחנות של אפל לשלם על רכישות בתוך המשחק ישירות אליה – אפל מיד סילקה את המשחק מהחנות וסגרה את חשבונות המפתחים של אפיק במערכות ההפעלה שלה iOS ו-macOS. אפיק פנתה לבית המשפט בניסיון למנוע מאפל להמשיך את הפעולות האלה נגד המשחק שלה, נגד מנוע המשחקים Unreal Engine ונגד המפתחים. במסמכים שהגישה אפיק מציינת כמה "חצאי אמיתות וכזבים שמיועדים להציג את אפיק כשחקנית רעה" – כלשונה. למשל, היא מציינת, אפל טוענת כי אפיק העלימה את אפשרות התשלום בתוך המשחק, ולדבריה זהו שקר, כי "עדכון שערכה אפשר תשלום על רכישה בתוך המשחק הן לאפיק ישירות והן במערכת של אפל – זה לצד זה. התשלום באמצעות אפל בפורטנייט נשאר זמין עד שאפל חסמה אותו כשסגרה את חשבון המפתחים של אפיק". אפל מצידה טוענת, כי העדכון של אפיק מה-13 באוגוסט מכיל סיכוני אבטחה שהמפתחת אפיק התכחשה להם. אפיק השיבה בקשר לכך, כי אפל לא הצליחה להציג שום ראיה כי אכן קיימים סיכוני אבטחה, ומציינת גם, כי טענתה של אפל כי אפיק הגישה נגדה תביעה כדרך להצית מחדש את העניין ההולך ופוחת במשחק – אינה נכונה. במסמך שהגישה לבית המשפט, מאשימה אפיק את אפל, כי "בציינה ירידה לכאורה של 70% בהתעניינות בפורטנייט בין אוקטובר 2019 ליולי 2020, השתמשה אפל בנתונים מגוגל טרנדס תוך שימוש מכוון ומטעה בנתוני שיא של שבוע מסוים באוקטובר, כאשר אפיק קיימה אירוע שמשך תשומת לב עולמית". בתקופת זמן זו, משתמשי פורטנייט למעשה הוכפלו, לפי דברי אפיק. בנוסף, בעוד אפל טוענת כי אפיק גובה מהמשתמשים ומהמפתחים עמלה על רכישות בתוך המשחק בזירת המכירות שלה, אפיק טוענת כי ההבדל בין החנות שלה ל-App Store הוא, שהמפתחים יכולים להחליט להשתמש במערכת התשלומים שלה לצורך רכישות בתוך המשחק, או במערכת אחרת, ואז הם לא משתמים שום עמלה לאפיק. אפשרות שנייה זו אינה קיימת ב-App Store של אפל. עוד מציינת אפיק במסמכים שהגישה, כי היא "מצפה להציג במשפט את אי החוקיות בהתנהלותה של אפל". עד אז, היא מציינת, בית המשפט צריך לתת את צו הביניים, שבלעדיו היא תסבול מנזק בלתי הפיך – טיעון שאפל שוללת, בכך שהיא מצהירה שיצרנית המשחק למעשה יוצרת בעצמה את הבעיות בכך שהיא מציעה את הקישור לפלטפורמת התשלומים שלה עצמה. אפל גם אומרת כי הפתרון הוא בידיה של אפיק. כל שעליה לעשות הוא להסיר את הקישור הזה ובכך לאפשר את החזרת פורטנייט לחנות של אפל. המשך יבוא.

המחלקה לביטחון המולדת של ארה"ב (DHS), והסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות של ארה"ב (CISA), הוציאו באחרונה פנייה לסוכנויות הממשל השונות, המזהירה אותן מפני חולשת אבטחה "קריטית" שנמצאה בתוך מערכת ההפעלה חלונות (Windows) של מיקרוסופט (Microsoft). שם הפגיעות הוא 'זירולוגון' (Zerologon) וכשמה כן היא – מאפשרת להאקרים לחדור למערכות מבלי צורך בכניסה באמצעות סיסמה והרשאה. ככל הנראה, זירולוגון משפיעה על בקרי הדומיין של חלונות, ואם נעשה בה שימוש בידי האקרים, הפגיעות תאפשר לעקוף הרשאות בתוך המערכת, וכך לקבל גישה למערכות וקבצים אחרים במחשב הנגוע. הפגיעות עושה זאת על ידי דיווחים על ניצול פרוטוקול ואימות מרחוק של Windows Server NetLogon, על מנת להקליט נתוני הפעלות של המשתמש המושפע. כך למעשה היא מעלה את ההרשאות לרמת Domain Admin. מיקרוסופט יודעת על Zerologon כבר מאוגוסט, ואף פרסמה טלאי, בכדי להגן מפני הפגם במיוחד בעבור מערכת ההפעלה Windows Server שלה. למרות זאת, ברור ש-CISA לא לוקחת שום סיכון כמדובר בסוכנויות ממשל ובגופים ציבורים המשמרים דטה רגיש, מה שמסביר מדוע היא הוציאה את אזהרת החירום כעת. הנחיית החירום דורשת מכל הסוכנויות לעדכן את בקר הדומיין בכל מערכות Windows Servers, או פשוט "לשלוף מערכות שאינן מתעדכנות מהרשת". הוציאה טלאי תיקון כבר באוגוסט. מיקרוסופט "זכתה" בדירוג החומרה הגבוה ביותר זו אמנם תגובה קיצונית מצד סוכנויות ממשלתיות, אך היא נובעת ככל הנראה מהחשש שגורמים עוינים, אולי אף שלוחי מדינות אויב, ינצלו את זירולוגון, ש"זכתה" בדירוג החומרה הגבוה ביותר במערכת ציון הפגיעות המשותפת (CVSS) . כתב Engadget לענייני אבטחה, ג'ון פינגס, מציין כי אמנם ההתרעה מכוונת בבירור לפקידים פדרליים, אך היא משמשת גם כאזהרה לחברות פרטיות התלויות ב-Windows Server וב-Active Directory. לדבריו, אם פולש מצליח להפעיל את הפגם בהצלחה, תהיה לו למעשה שליטה על הרשת. במקרה שכזה עלולים ההאקרים להפיץ תוכנות זדוניות, לגנוב נתונים או לגרום להרס אחר במחשבים הפרוצים – כשבמקרה של Windows Server מדובר במחשב עוצמתי המחובר אל כמות גדולה של מחשבים אשר מנוהלים ומקבלים את המידע מהמחשב המרכזי – כך שחשוב שגם ארגונים שאינם ממשלתיים יגנו על עצמם מבעוד מועד מפני פגמים כמו זירולוגון. מיקרוסופט מצידה הגיבה ואמרה כי יש להתקין את התיקון שהוציאה ב-11 באוגוסט לכל בקרי התחום הרלוונטיים (DC), כולל בקרי תחום לקריאה בלבד (RODC).

המפגש האחרון של פורום המנמ"רים והמנכ"לים C3 מבית אנשים ומחשבים, שהתקיים באחרונה, עסק בשאלה: כיצד מתמודדים מנמ"רים בארגונים קטנים ובינוניים (SMB) עם אתגרי המחשוב שלהם, בהתחשב בכך שמדובר בארגונים עם צוות עובדים קטן אבל גם עם אתגרי מחשוב לא פחות גדולים מאלה של ארגוני אנפרייז עתירי כוח אדם? הנושא עלה על הפרק בפאנל שנערך במסגרת מפגש זה, בהנחיית רונן זרצקי, יו"ר הפורום. השתתפו בו: כרמלה אבנר, סמנכ"לית התפעול וה-IT בשטראוס מים; נינה גיספאן, מנמ"רית אגד; קובי יוסף, סמנכ"ל הטכנולוגיות של קבוצת דלק ישראל; קטי בר שלום, מנמ"רית מאוחדת שירותי בריאות; כפיר אלפנדרי מ-דל, שגם הירצה בתחילת הכנס; ועמוס עציון מאקס ליבריס. בסדרת כתבות, שזהו חלקה הראשון, נביא מדברי המשתתפים בפאנל. הפעם נתמקד בדבריה של אבנר. היא ציינה כי שאלת היקף כוח האדם בארגוני SMB חשובה, אבל היא לא חזות הכול, ולצדה יש את השאלה מהי תרומתו של כוח אדם זה. "נכון שיש הבדל בתקציבים בין ארגון גדול ל-SMB, אבל הקוטן של ארגונים אלה הוא גם היתרון שלהם, כשסה מגיע לכוח האדם", אמרה אבנר. "בארגון קטן, תהליכי קבלת ההחלטות זריזים יותר ומטבע הדברים, הסיכונים אינם דרמטיים כל כך". קודם כל אמון לדבריה, כדי להגיע למציאות כזו יש תנאי בסיסי: יצירת אמון עם הלקוחות והפיכתם לשותפים עסקיים. "תמיד יש דרישות מצד מחלקות שונות וצריך לאזן את זה אל מול התקציבים הקיימים. שם המשחק הוא ליצור שותפות עסקית, שמתבססת על האמון שיצרת עם הלקוח", אמרה. הדבר השני, אחרי האמון, הוא היכולת להבין את צורכי הלקוח, בין אם הוא פנימי או חיצוני. אבנר ציינה כי שטראוס מים לכאורה נחשב ארגון SMB, אבל יש לו כמות לקוחות גדולה, עם מותג – תמי 4 – שנמצא בבתים רבים. "האתגר הוא להתאים את הטכנולוגיות לכל אחד מסוגי הלקוחות", אמרה אבנר. "אי אפשר להעמיס על הארגון את כל הטכנולוגיות באופן זהה, כי אז תיווצר ספינה כבדה, שלא תוכל לזוז. התפקיד של העוסקים בטרנספורמציה דיגיטלית וחדשנות הוא לתפור את המענה לכל סוג של לקוח, לבנות אתו את החזון והתוכנית בשפה שלו". "הדרך לממש את זה ולא להשאיר את הדברים ברמת סיסמאות היא לתרגם את השותפות שנוצרה על סמך אמון, לשיתוף מלא של הלקוח גם בתקציבים – וכך אנחנו, בשטראוס מים, עושים", הוסיפה. "העלות אינה רק של ה-IT אלא גם של הלקוח, כאשר כל צד אחראי לחלק שלו ואם יש מחסור, מנסים לגייס את התקציבים ביחד. כך יש שותפות ומחויבות מלאה של הלקוח הפנימי לפרויקט, מה שמסייע להבטיח את מימושו". בהתייחסה לתקופת הקורונה אמרה אבנר כי היא תפסה את שטראוס מים בזמן טוב יחסית, כאשר החברה הייתה בשלב של גיבוש תוכניות, שלדבריה נועדו להעצים את המיקוד בלקוח. "הקורונה גרמה לנו להאיץ תוכניות שכבר היו קיימות. איתרנו פרויקטים וצרכים שהם חוצי ארגון , קיבלנו תקציבים והוכחנו איך זה תורם לביזנס", ציינה. המשך סיקור הפאנל – בימים הבאים.

לפני ראש השנה ולפני הסגר של החגים יצאו כ-20 מעובדי שניידר אלקטריק ישראל מהמשרדים להתנדב בהכנה של סלי מזון עמוסי כול טוב למען משפחות וקשישים נזקקים. הפעילות התבצעה בבית עמותת "רעים" בהוד השרון, הפעילה בהכנה וחלוקה של סלי מזון לאורך השנה כולה, ואשר נערכה למבצע חלוקת מזון לרגל ראש השנה לכ-350 בתי אב. סלי המזון כוללים מצרכים הדרושים לקיום ארוחת חג משביעה וחגיגית, כגון: עופות, דגים, ביצים, חלות, יין, ירקות ומגוון מוצרי יסוד נוספים. הפעילות התבצעה תוך שמירת ריחוק, היגיינה ומסיכה. פיליפ ברמי, מנכ"ל שניידר אלקטריק ישראל, ציין כי "הנוהג אצלנו הוא שמדי חצי שנה, לפני חגי תשרי ולפני חג הפסח, אנו מצטרפים לעמותה אחרת ומסייעים לה בהכנה של סלי מזון או בפעילויות נוספות לפי הצורך. השנה אינה יוצאת דופן, אלא שהשנה אנו מרגישים עוד יותר את הצורך העולה מהשטח לעזרה, ואנו מרגישים מבורכים שיכולנו לסייע במשימה חשובה זו".

עיריית מודיעין מכבים רעות תפעיל במהלך הסגר השני, שהחל בערב ראש השנה, את מערכת השו"ב העירונית, שפותחה באופן עצמאי על ידי אגף המיחשוב עוד הרבה לפני שמשרד הבריאות ופיקוד העורף העלו לאוויר את המערכות שלהם. המערכת, שכבר נמצאת בחמ"ל העירייה, מסייעת לראש העיר, חיים ביבס, ולכל מקבלי ההחלטות בעירייה, לקבל מידע בזמן אמת על התחלואה בעיר, במספר שכבות, ולפעול בהתאם. איסוף נתוני קורונה עדכניים במערכת השו"ב העירונית. צילום אילוסטרציה: BigStock המערכת כוללת לוח מחוונים קל לשימוש, ומשלבת יכולות GIS ו-BI. היא מתכללת מידע ממספר רב של מקורות, בין היתר משרד הבריאות, רישום תלמידים, משאבי אנוש בעירייה, ומקורות נוספים. בכך מתקבלת תמונת מצב עירונית עדכנית 24 שעות ביממה. המערכת מאפשרת לבצע פילוח של חולים מבודדים, לפי קופות חולים, שכונות ומקומות הדבקה. ביבס, ראש עיריית מודיעין מכבים רעות ויו"ר המרכז לשלטון מקומי, סיפר בראיון לאנשים מחשבים כי פיתוח המערכת מבטא את התפישה שהוא דוגל שבה, שיש לתת עצמאות ניהולית ואחריות לרשויות המקומיות לנהל את המאבק בנגיף, לנהוג באחריות, אבל לשמור על פרופורציות. ביבס נמנה על אלו שסברו שלא היה מקום להטיל את הסגר השני במתכונת הנוכחית שלו. חיים ביבס, האם יש שוני בהיערכות הפעם לעומת הסגר הראשון? "באופן כללי לא. הגל הראשון התנהל בצורה טובה יותר מאשר כעת, למרות שמספר הבדיקות היה קטן יותר. מודל הרמזור לדעתי היה אמור להיות הפתרון הנכון, בין היתר משום שהוא מטיל אחריות על הרשויות שיודעות הכי טוב מה קורה בעירן, ויכולות לתת מענה לאתגרים השונים. לקראת הגל השני ההחלטות היו בין היתר בגלל לחצים פוליטיים. נכון הוא שיש עלייה מדאיגה בתחלואה, אבל חייבים לשמור על פרופורציות. השאלה היותר חשובה היא איך יוצאים מהסגר, ועל זה אני חושש שאין עדיין תשובות, וחבל". כיצד הכלים הדיגיטליים מסייעים לכם לנהל את הסגר כעת? "אני חושב שהיכולת שלנו לעבור לשירותים מקוונים היא דבר חשוב, מפני שנערכנו לזה עוד לפני הסגר. הרבה יותר תהליכים שדיברנו עליהם לפני הקורונה עם לו"ז לטווח ארוך. עברנו בין לילה מאפס למאה. בסופו של דבר סיפקנו שירותים יעילים יותר, ישיבות הזום (Zoom) קצרות, ממוקדות. החינוך המקוון, שעד לפני הקורונה המורים לא רצו לשמוע על כך, וכמובן גם מערכת השו"ב שפיתחנו,שהחלה לעבוד מהיום הראשון". מה הייחוד שלה לעומת מערכות אחרות שכבר קיימות ברשויות? בסגר הראשון לא היו מספיק נתונים. לקח זמן עד שמשרד הבריאות סיפק לנו נתונים. לא היה אפשר לעשות את החקירות האפידמיולוגיות, ולכן הוריתי לאגף המיחשוב לפתח מערכת משלנו. מהרגע הראשון, הדשבורד שלנו הזרים נתוני אמת לחמ"ל, דבר שסייע לנו מאוד, כמובן. אחר כך שילבנו בה נתונים ממערכות של פיקוד העורף וגם משרד הבריאות. זה חלק מתפישתי שאסור לסמוך על אף אחד, והיה חשוב שנקבל את מלוא המידע כבר מהשלב הראשון". כיצד היא מסייעת בפועל למעקב אחר התחלואה? "המערכת יכולה לעקוב משלב ראשון. אנחנו יודעים מהיכן החולים מגיעים ולפי זה איזה קופת חולים, בית ספר, מקום עבודה, יודעים כמה נמצאים בשלבי יציאה מהבידוד, ואנו עוזרים להם בבדיקות מול קופות החולים. יש גם שכבת מידע שמפלחת לפי שכונות, מקום מגורים, ומידע על החולים שמועבר לרווחה, והם כמובן מטפלים בזה מייד". מי משתמשי המערכת? הרמה הראשונה נמצאת בחמ"ל קורונה שהקמנו מיד עם פרוץ המגיפה, והיא הכי מפורטת. הרמה השנייה, השימוש שלי, שמראה לי מגמות מבלי להיכנס לפרטים של אנשים, והרמה השלישית, שהיא פלטפורמה חיצונית, נמצאת באתר העירייה, שקופה לכולם, שם ניתן לקבל מידע על התחלואה ברמת אזורים, כמובן מבלי לציין שמות של רחובות ואנשים". אמרת שתוך כדי פיתוח המערכת, פיקוד העורף פיתח מערכת משלו, לטובת הרשויות. מדוע לא להשתמש בה? "אכן יש דשבורד כזה, אבל כאמור המדיניות שלי היא לא לסמוך על אף אחד. אנחנו משתפים פעולה, אבל היתרונות שהכלי נמצא אצלי הם רבים יותר וחשובים". בעקבות הקורונה מדברים עכשיו על העצמת הנושא של ערים חכמות. כיצד אתה רואה את זה ברשויות? "הקורונה אכן העצימה מאוד את הנושא של ערים דיגיטליות, לערים שהיו שם קודם לכן, כי כאמור המעבר היה מאפס למאה בין לילה. אני חושב שמרבית ראשי הרשויות הבינו שככל שהמערכת תהיה יותר מבוססת דיגיטל, עם שירותים מקוונים, כך הם יוכלו לעבור את המשבר טוב יותר. זה גם יימשך אחרי הקורונה. היום אנחנו נותנים שירותים טובים יותר לתושבים. הרוב הם יכולים לקבל מהבית. החינוך המקוון שאף אחד לא חשב עליו לפני הקורונה, הוא חלק בלתי נפרד מהחינוך".

"העבודה מהבית יצרה הרבה מאוד אתגרים. יש לה יתרונות וגם לא מעט חסרונות, וכולנו נצטרך ללמוד לחיות איתה", כך אמר אמיר חייק, נשיא התאחדות בתי המלון בישראל, ולשעבר מנכ"ל התאחדות התעשיינים ומנכ"ל משרד המסחר והתעשיה. חייק התראיין לסדרת ההסכתים על המשרד החדש, שמשודרת במסגרת הפודקאסט אנשים ומחשבים. לדבריו, "היתרונות של העבודה מהבית הם תרבות עבודה טובה ויעילה יותר. אנשים הרבה יותר נגישים וזמינים האחד לשני, הקשר הוא בלתי פורמלי ותרבות הזום אפילו מסייעת לאנשים שהם ביישנים ולא רוצים תמיד להיחשף". "מהצד השני", ציין, "אסור לשכוח שהאדם הוא יצור חברתי ועדיין זקוק לממשקים אישיים, שאינם אפשריים בגלל הקורונה. בנוסף, יש סוגיות של אבטחה, ועדיין לא ברור איך ישפיעו תפיסת העולם של המעסיקים על העבודה מהבית וההשלכות שלה על עולם העבודה". חייק דיבר גם על נושא התשתיות והעבודה מהבית, וציין כי "הן לא תמיד מתאימות לסביבת העבודה המשרדית, ויש לזכור שהעובד משתמש בחשמל, באינטרנט ובמזון בביתו. השאלה היא מה המעסיק צריך לתת והאם הוא צריך לשלם את העלויות האלה". "בשורה התחתונה", סיכם חייק, "המעבר לעבודה מהבית יוצר צונאמי שצריך ללמוד לחיות אתו. עיקר השינוי יהיה בכך שמעסיקים יצטרכו ללמוד להכין תוכניות עבודה חדשות, כי ברור שהמודל הזה יימשך ויש לו השלכות רבות על נדל"ן, תחבורה ובכלל, על אופי החיים שלנו. צריך לדעת מה לעשות עם ההפרדה בין העבודה לחייו האישיים של העובד, שאינה קיימת במקרה של עבודה מהבית, ומתי העובד צריך להיות מחובר לזום. בתקופת הסגר הראשון ערכנו, בהתאחדות בתי המלון, ישיבות שנמשכו אל תוך הלילה, הסתיימו לפנות בוקר והמשיכו זמן קצר לאחר מכן. מה זה אומר מבחינת יחסי עבודה? זו רק אחת השאלות שעולות ועם הזמן יימצאו לה פתרונות. יש הרבה יותר שאלות מתשובות ומעסיקים יעשו את מה שהם מבינים לטובת הארגון שלהם". חייק ישתתף בכנס המשרד החדש של אנשים ומחשבים, שייערך ביום ד' הקרוב, ה-23 בספטמבר. לפרטים נוספים ולהרשמה לחצו כאן.

מומו מהדב, מנכ"ל ארגון מעלה לאחריות תאגידית כיצד אתה מסכם את השנה החולפת בעולם ההיי-טק? "ראינו קפיצה במעורבות החברתית של חברות ההיי-טק במענה למשבר. זה היה מרשים לראות חברות שפעילות חברתית מגבירות את המעורבות וחברות שעד כה לא היו פעילות בזירה הזו קפצו למים בגדול. מהצד השני, עדיין לא ברור מה היקפי התרומה, היות שהשקיפות נמוכה". מהי התובנה המשמעותית ביותר שקשורה בהיי-טק ובטכנולוגיה שעלתה אצלך כתוצאה מהקורונה? "הקריאה 'לא להשאיר אף אחד מאחור' מקבלת משנה תוקף בהקשרי הטכנולוגיה. רמת החיבור הטכנולוגי של אדם היא כמעט בבחינת להיות או לחדול עבורו. זהו אתגר דרמטי בהקשר עולמי ומקומי והזדמנות לחברות ההיי טק להציג פתרונות כולל של טכנולוגיות פשוטות יותר". מומו מהדב, מנכ"ל ארגון מעלה. צילום: שרון עמית מה אתה חוזה שיהיה בשנה הבאה? "במידה רבה, ההיי-טק היה עד היום חסין מהמשברים שעברו על המשק הישראלי והתנהל כשמורה כמעט נפרדת. נדמה שהפעם יהיה שבר – אולי עמוק פחות מכלל המשק, אך עדיין שבר. המחיר השלילי של העבודה מהבית ילך ויתחזק מבחינת ההון החברתי, סדרי העדיפיות של עובדים ומעסיקים כאחד יעברו שינוי מבחינת השכר, ההטבות וכו'… ואני מקווה שיתחזק החיבור של חברות לאתגרים החברתיים, לאחריות התאגידית ולתרומה לקהילה". רונן מואס, מנכ"ל ESET ישראל כיצד אתה מסכם את השנה החולפת בעולם ההיי-טק? "המודעות לסייבר במגזר העסקי נמצאת בשיא. פתרונות הסקיוריטי כבר לא מתייחסים לאבטחת מידע רק כחומת אש ומוצרי אבטחת קצה, אלא כמערך שלם, שכולל מספר שכבות הגנה. המידע והמערכות של הארגון כבר לא נמצאים רק במשרד, אלא הם מפוזרים בשירותי הענן, כך שעולם ההצפנה צובר תאוצה כרכיב אבטחה חשוב וכקו הגנה אחרון בהגנה על המידע. מודעות זו מחלחלת גם למגזר של המשתמשים הביתיים וראינו עלייה בהבנה שלהם שהגנת סייבר הכרחית בכל בית, כמו מנעול לדלת הכניסה. כיום, יותר ויותר מבינים שגם המחשב של הילדים הוא נקודת תורפה שחובה להגן עליה, כדי למנוע מהם חשיפה לנוזקות, לפריצה של מצלמות חכמות, לגניבת זהויות ולהונאות. הקורונה, הכוכבת הגדולה ביותר של תש"ף, גרמה לתחושת אי ודאות, שמקשה על תכנון לטווח ארוך. אבל זה נתון שאין לנו שליטה עליו ולכן אנחנו צריכים לחשוב מה אנחנו יכולים לעשות לשיפור המצב, על מה אנחנו יכולים להשפיע, ויש לתת על זה את הדגש, ולשם כך לחשב מסלול מחדש". מהי התובנה המשמעותית ביותר שקשורה בהיי-טק ובטכנולוגיה שעלתה אצלך כתוצאה מהקורונה? "עם תחילת המשבר חווינו את קו פרשת מים בין העולם הישן לזה חדש. דארווין כתב: 'לא החזק שורד אלא זה המסתגל במהירות לשינוי', ויש פה מצב שצריך להסתגל אליו כמה שיותר מהר, לאתגר את כל מה שעשינו ולהתאים אותו למצב החדש, כולל לבחון שיטות עבודה, מוצרים ושירותים הניתנים ללקוחות. עוד תובנה שהגעתי אליה היא שלאחר שהקורונה תעבור יום אחד ונחזור לצמיחה, היחסים שפיתחת עם השותפים העסקיים שלך ייבחנו. חייבים לחשוב לטווח ארוך, עם הרבה אורך רוח, במיוחד בעבודה עם שותפים עסקיים שפיתחת איתם יחסים במשך תקופה ארוכה". רונן מואס, מנכ"ל ESET ישראל. צילום: יח"צ האם אתה חושב שהממשלה מסייעת לענף מספיק בהתמודדות מול משבר הקורונה? "ענף ההיי-טק בישראל כל כך חזק ועצמאי וצריך בעיקר שהממשלה לא תפריע. לצערי, זה לא מה שקורה. כך, למשל, הנחיות התו הסגול לשוק העבודה לא מספיק ברורות ואף לוקות בגמישות אפסית. אם המטרה היא לשמור על המשק הישראלי, אין אפשרות להגדיר כמה הגדרות כלליות ולצפות שזה יתפוס לכל העסקים והחברות. הלוואי שהיה קו סיוע שעוזר לעסקים לבחון מקרים שאין להם מענה בתקנות ובודק איתם מה אפשר לעשות, איך אפשר בכל זאת להמשיך לעבוד, תוך שמירה על הבריאות". מה אתה חוזה שיהיה בשנה הקרובה? "אני אדם אופטימי מטבעי ולכן, מאמין שחיסון יימצא במהלך השנה הבאה והקורונה תהפוך לעוד מחלה. ההופעות והטיסות לחו"ל יחזרו, והעולם ישוב – בגרסה משופרת. באשר לשיטות העבודה, העולם כבר עשה את השינוי ולא יחזור לאלה הקודמות. באיזון נכון של עבודה מהמשרד ומהבית, זה יהיה שינוי מבורך. כמו כן, יותר מערכות יעברו לענן, כדי לאפשר עבודה מכל מקום. הלקוחות וגם נציגי החברות הגדולות מבינים שאפשר גם אחרת. כך, אם פעם, כדי לבצע פגישה אצל לקוח, עובדים היו נוסעים רחוק לכמעט יום שלם, כיום מבינים שזה יכול לקרות בזום ולחסוך זמן יקר. כחלק ממודל העבודה מכל מקום, הצורך באבטחה עולה ויוסיף לעלות, ועוד חברות יפתחו מוצרים שמותאמים לכך". גדי מיקלס, ראש חטיבת החדשנות באי-ביי ישראל כיצד אתה מסכם את השנה החולפת בעולם ההיי-טק? "בתחושה מעורבת. מצד אחד, גם בשנה לא פשוטה כמו זו ראינו כמה ההיי-טק הישראלי חזק ועוצמתי. גיוסי ההון מגיעים לשיאים חדשים וסטארט-אפים ישראליים מוסיפים לצמוח ולגדול. מהצד השני, המספרים מלמדים אותנו שאמנם נכנסים סכומי כסף גבוהים יותר, אך פחות חברות נהנות מכך. אנחנו שומעים על עוד ועוד חברות שמפטרות, נסגרות ומוציאות לחל"תים, והדבר גורם לפגיעה קשה בכלכלה הישראלית – הן במישרין, בעובדים, והן בעקיפין, בנותני השירותים ובמערך התומך של אותן חברות. בעוד שאני מעודד ממצב ההיי-טק הישראלי נכון להיום, ככל שמשבר הקורונה יימשך, אני חושש שהדבר עלול להוביל לפגיעה קשה יותר במשק הישראלי, כולל בו". מהי התובנה המשמעותית ביותר שקשורה בהיי-טק ובטכנולוגיה שעלתה אצלך כתוצאה מהקורונה? "חשבתי כך גם לפני משבר הקורונה, אבל זה רק חידד לי את התובנה עוד יותר – כמה החיים הם מה שקורה לך בזמן שאתה עסוק בתכנון תוכניות אחרות. בדרך כלל, בעולם ההיי-טק נוטים לייחס חשיבות עצומה לבניית מפת דרכים ותוכניות שנתיות, אבל המציאות בדרך כלל טורפת את כל הקלפים. על אחת כמה וכמה במשבר הנוכחי. זהו אחד הכללים החשובים ביותר בעיניי בעולם: החדשנות – היכולת לתכנן תוך כדי שמירה על גמישות מקסימלית ובניית יכולת להגיב לשינויים בזמן אמת או היערכות לתרחישי קיצון מבעוד מועד". גדי מיקלס, מנהל תחום חדשנות באי-ביי ישראל. צילום: יח"צ האם אתה חושב שהממשלה מסייעת לענף מספיק בהתמודדות מול משבר הקורונה? "עכשיו, יותר מתמיד, תחום האי קומרס זקוק לתמיכה מצד הממשלה, בעיקר לאור המשבר הכלכלי שאליו נקלעו בעלי עסקים רבים. עסקים קטנים מבינים שהמסחר אונליין יכול לסייע להם להציל את עצמם מגזר דין של פשיטת רגל. המסחר המקוון יכול להטות את הכף של עסקים לשבט או לחסד, ועל הממשלה להירתם גם היא למאמץ – לטובתם. אחת הדרכים של הממשלה לסיוע היא ביצירת שיח ישיר להבנת הצרכים של בעלי העסקים הקטנים, תוך שילוב ידיים עם בכירי האי קומרס מהחברות המובילות בפעילות זו בישראל". מה אתה חוזה שיהיה בשנה הבאה? "בהמשך לתובנה שלי לגבי תכנון תוכניות, אני חושב שכדאי להיות מאוד זהיר עם תחזיות. עם זאת, יש כמה דברים שאפשר להצביע עליהם. כך, למשל, הקורונה הביאה אתה ביקוש אדיר בעולם האי קומרס, שהולך וגדל מחודש לחודש. זאת, בין היתר מאחר שעוד ועוד בעלי עסקים עוברים להתפרנס ממסחר באונליין, עקב האתגרים והמגבלות שיש בעקבות משבר הקורונה. הטרנד הזה ילך ויגבר. כמו כן, נשמע על שיטות חדשניות לקיום מפגשים במקומות העבודה פרט לשיחות וידיאו, מאחר שיותר ויותר חברות מדווחות על פגיעה ביעילות ובאפקטיביות לטווח הארוך בעקבות העבודה מהבית. ככלל, אני רוצה להאמין שתימצא התרופה לקורונה ושנוכל לחזור לנורמליות, ושבשנה הבאה נחגוג את ראש השנה עם המשפחות המורחבות שלנו, ללא מסיכות וריחוק חברתי". עוזי נבון, מנכ"ל אורקל ישראל כיצד אתה מסכם את השנה החולפת בעולם ההיי-טק? "ההיי-טק הישראלי תמיד ידע לצמוח ממשברים ולשנות מוסכמות ומודלים. כך גם עם הקורונה, שהובילה תהליכים והאיצה אותם. משברים כאלה מכריחים אותנו להיות מפוקסים גם על מטרות קצרות טווח ולהיות יותר חדים. ראינו את המעבר לעבודה מרחוק, יחד עם טרנספורמציה דיגיטלית של ארגונים ולקוחות במגוון תעשיות, שמשתמשים בתשתיות ענן כדי לענות על דרישות המחשוב הגוברות. כמו כן, ארגונים עם תשתיות ומערכות עם ארכיטקטורה חזקה ויציבה צלחו את המשבר בצורה מעוררת כבוד, הן מבחינת היציבות והן מבחינת הביצועים, לנוכח גידול חד בביקושים בעולם האונליין. התקופה הזו לימדה אותנו על החשיבות של הטכנולוגיה ובנייה נכונה של ארכיטקטורה, כמאמר הפתגם: 'מי שטרח בערב שבת – יאכל בשבת'. ראינו גם שינוי קיצוני בהתנהלות התעשייה כולה, עם ביטול הנסיעות לחו"ל והמפגשים הבינלאומיים, מעבר של הכנסים לאונליין והצמיחה הענקית של אפליקציות רלוונטיות, ובראשן זום. כמו כן, התרגשתי לראות את המוח הישראלי במיטבו השנה. היה מרשים לראות יוזמות לטובת המאבק בקורונה, עם המצאות חדשות או התאמת הטכנולוגיה שלהן לצרכים החדשים". מהי התובנה המשמעותית ביותר שקשורה בהיי-טק ובטכנולוגיה שעלתה אצלך כתוצאה מהקורונה? "התובנה המשמעותית ביותר היא שאפשר לעשות הרבה מרחוק, אבל זה כרוך בשינוי תפיסתי, תרבותי וניהולי שהחברות צריכות לעבור. זה כולל מעבר למודל היברידי ואג'ילי, כאשר כל זה מתבטא באספקט הטכנולוגי. חברות פתאום הפנימו עד כמה הענן קריטי להמשכיות עסקית, למעבר חלק לעבודה מרחוק ולגמישות הנדרשת לצמיחה ולהרחבת הפעילות שלהן. ברמה הפילוסופית, נדהמתי לראות עד כמה היצור האנושי מסתגל לשינוי. המעבר לעבודה מרחוק ועשיית עסקים מרחוק תוך שינוי דפוסי ההתנהגות היה מהיר מעבר למצופה". עוזי נבון, מנכ"ל אורקל ישראל. צילום: ניב קנטור האם אתה חושב שהממשלה מסייעת לענף מספיק בהתמודדות מול משבר הקורונה? "אמנם, כוחו של ענף ההיי-טק נבע תמיד בין היתר מעצמאותו ומהחירות היחסית שקיבל מהממשלה בעשיית עסקים. אלא שאני חושב שבמשבר חסר תקדים כמו זה, טוב עשתה הממשלה שהתערבה וסיפקה תוכניות סיוע, בעיקר לסטארט-אפים. כך גם העובדה שמודלים שנראו בלתי ריאליים פתאום קיבלו עידוד ממשלתי, כגון מעורבותם של משקיעים מוסדיים בהיי-טק הישראלי. שינויים כאלה הם מבורכים. זה נכון שתמיד אפשר לעשות יותר, אבל אני סומך על יזמי ההיי-טק הישראליים שייצאו מהמשבר גם ללא עזרה מפליגה". מה אתה חוזה שיהיה בשנה הבאה? "תימשך התאוצה של הטרנספורמציה הדיגיטלית, תוך שימוש בטכנולוגיות חדשות. כך גם אימוץ הענן. באשר לעבודה מהבית או מהמשרד, לאחר שיימצא חיסון – מה שאני מקווה שיקרה במהרה – ארגונים יעברו מהר מאוד למודל היברידי". אילן סגלמן, מנהל הפיתוח העסקי בישראל בדיגיטל אלמנט כיצד אתה מסכם את השנה החולפת בעולם ההיי-טק? "תש"ף הייתה שנת מבחן לארגונים רבים. חוסר היציבות הגלובלי דרש מחברות רבות לשנות את פניהן באופן מהותי, להתגמש ולבצע התאמות במהירות, לרבות חברות היי-טק. המושג הדרוויניסטי 'הישרדות המתאימים' הפך בתקופת המשבר לנכון יותר מתמיד, וחברות שידעו להתאים את עצמן במהירות למצב החדש שרדו ואף שגשגו. חברות למדו שניתן, ואולי אף רצוי, לעבוד מרחוק, למדו איך למכור מרחוק, כיצד להתמודד עם הבלתי צפוי, ואיך להתגמש ולבצע שינויים תך כדי תנועה. אף על פי שהשנה הייתה מאתגרת, היא פתחה הרבה הזדמנויות בעולם ההיי-טק". מהי התובנה המשמעותית ביותר שקשורה בהיי-טק ובטכנולוגיה שעלתה אצלך כתוצאה מהקורונה? "חברות מכל סוג וסדר גודל הבינו את ההכרח בנוכחות דיגיטלית, משום שהיא מאפשרת התאמה מהירה של העסק למציאות המשתנה במהירות. חברות שהיו צריכות לבנות נוכחות דיגיטלית מאפס סבלו יותר, כי הן לא יכולות היו להתגמש נוכח השינויים הדרמטיים שהביאה תקופת המשבר". אילן סגלמן, מנהל פיתוח עסקי בישראל בדיגיטל אלמנט. צילום יח"צ האם אתה חושב שהממשלה מסייעת לענף מספיק בהתמודדות מול משבר הקורונה? "רבים סבורים שענף ההיי-טק לא נפגע מהקורונה ולכן חושבים שלא נכון לסייע לו. האמת היא שחברות רבות נפגעו קשה מהמשבר והממשלה צריכה להתייחס להיי-טק כמו לכל ענף אחר במשק שצריך סיוע. חשוב לזכור, וזוהי לא סיסמה, שענף ההיי-טק הוא הקטר של הכלכלה הישראלית, ופגיעה בו תביא לפגיעה אנושה במשק וביכולת ההשתכרות". מה אתה חוזה שיהיה בשנה הבאה? "צפוי שנראה האצה בחדשנות, שתבוא לידי ביטוי בהשקות מהירות יותר של מוצרים ופתרונות טכנולוגיים שישמשו עסקים ושווקים שנפגעו קשות מהמשבר, כגון פרסום, תיירות, היסעים ותעופה. מתוך הקושי, הצורך וההכרח צומחת היצירתיות ונוצרים פתרונות חדשים. בנוסף לכך, הרגלים שנרכשו על ידי צרכנים וארגונים בתקופת המשבר יישארו אתנו גם אחריו, ישתכללו וישפיעו על סגנון החיים ותרבות העבודה שלנו, בין היתר בכל הקשור לרכישות אונליין, שיחות וידיאו, התחברות מרחוק, אבטחת מידע, פרסום וגיימינג. צפוי שנראה סטראט-אפים זריזים שיביאו פתרונות חדשניים לשווקים וימשיכו להצדיק את ישראל כאומת הסטארט-אפ". לחלקים הקודמים של הפרויקט לחצו כאן, כאן, כאן, כאן וכאן. החלקים הבאים – בהמשך השבוע.