כדי לאפשר למשתמשים רבים ככל האפשר שימוש באפליקציות שלה, השיקה גוגל (Google) גירסאות Go של כמה אפליקציות פופולאריות, שהגירסאות המלאות והכבדות שלהן שואבות את הסוללה עד תום וזקוקות לכוח מחשוב שלא תמיד זמין במכשירים ברמה בסיסית, ושהיו זמינות עד כה רק במכשירי Android Go. כעת השיקה גוגל גם את גירסת Gmail Go לכל מכשירי האנדרואיד. אפליקציית Gmail Go נראית דומה מאוד לאפליקציית Gmail הרגילה, עם הבדלי עיצוב זעירים. היא לא כוללת את כל התכונות של Gmail, כמו Meet, אבל מציעה את התכונות החשובות העיקריות. בתיאור האפליקציה בחנות Play מציינת גוגל, כי Gmail Go "קלילה יותר ומהירה באותה מידה כמו Gmail שכולם אוהבים". גירסאות Go של אפליקציות אחרות כוללות את Google Go, Gallery Go ו-Google Maps Go, הזמינות לכל מכשירי האנדרואיד, ואת YouTube Go ו-Assistant Go, הזמינות למכשירי Android Go בלבד.

אינסטגרם הודיעה היום (ב') כי היא מרחיבה את הקניון שלה, אינסטגרם שופינג, למדינות נוספות, בהן ישראל. כמו כן, בעוד שעד כה, הפיצ'ר היה זמין רק לעסקים מנוהלים, כעת הקניות באינסטגרם יתאפשרו לכל סוגי העסקים – החל מהמותגים הגדולים ביותר וכלה בעסקים קטנים. המהלך השני של הרשת החברתית הוא צעד משמעותי בתקופה שבה החנויות הפיזיות סגורות וחלק ניכר מהמכירות מתבצע אונליין, בפרט בהתחשב בעובדה שאינסטגרם היא אחת הרשתות החברתיות הפופולריות, ובמיוחד בקהל הצעיר. כמו כן, המהלך מבוצע כחודש לפני תחילת תקופת הקניות של סוף השנה האזרחית, שבמרכזה עומדים יום הרווקים הסיני, שיתקיים השנה ב-11 בנובמבר, והבלאק פריידיי, שייערך ב-27 בו. על העסקים שרוצים למכור דרך אינסטגרם להימצא באחד השווקים שבהם השירות פועל (כולל ישראל, כאמור), להיות בעלי מוצר שעומד בדרישות השירות, לפעול בהתאם למדיניות של החברה ולנהל אתר ששייך לו ושממנו מתכוונים בעלי העסק למכור. באינסטגרם אומרים שהם רוצים שהיא "תהיה מקום בו אנשים רואים בקניות חוויה ולא מטלה, וכל מה שאנחנו בונים נועד כדי לאפשר זאת – בין אם זה להקל על הלקוח ברכישה מהמותג האהוב עליו, או לעקוב אחרי המגמות העדכניות ולגלות דברים חדשים". בחברה מספרים שמותגים ומשפיענים (Influencers) תמיד היו חלק מרכזי מקהילת אינסטגרם. כך, למשל, 87% מהגולשים שהשיבו לסקר שביצעה החברה ציינו כי משפיענים העניקו להם השראה לבצע רכישות ו-130 מיליון אנשים כבר מקליקים על תגיות מוצרים בפיד, בקניות ובסרטונים. "לספר את סיפור המותג באופן חופשי" גורד ריי, מנהל פיתוח מותגים באינסטגרם העולמית, אמר כי "אנחנו רוצים להפגיש בין קונים, מוכרים ויוצרים. אם נחבר את הנקודות בין שלושתם, נוכל ליצור חוויית קניות מדהימה לכולם. אחת הדרכים שאנחנו עושים זאת היא באמצעות הרחבת אינסטגרם שופינג למדינות רבות יותר ברחבי העולם – מה שיאפשר ליותר אנשים לקנות מהמותגים והיוצרים האהובים עליהם באינסטגרם. עסקים בישראל יקבלו כעת גם גישה לחנויות (Shops) שהושקו באחרונה, באופן שיסייע להם ליצור חנות מקוונת ומותאמת אישית, שבאמצעותה אנשים יוכלו לגלות ולקנות מוצרים שהם אוהבים על גבי האפליקציה שלנו. המשמעות עבור הלקוחות היא חוויית קניות פשוטה ומעוררת השראה. עבור עסקים, זו דרך לספר את סיפור המותג שלהם באופן חופשי ולהניע למכירות דרך חנות אחת מותאמת אישית, שמוצגת ברחבי פייסבוק ואינסטגרם". אינסטגרם שופינג. מקור: יח"צ עידו דותן, סמנכ"ל לקוחות בפייסבוק ישראל (פייסבוק היא הבעלים של אינסטגרם), ציין כי "מיליארד אנשים משתמשים באינסטגרם מדי חודש והיא הרשת החברתית השנייה בגודלה אחרי פייסבוק. רבים מהאנשים משתמשים באינסטגרם כדי להיחשף לתוכן חדש ועל מנת לקבל מידע על מותגים או מוצרים שהם אוהבים. 90% ממשתמשי אינסטגרם עוקבים אחרי עסק ו-70% מחובבי הקניות פונים אליה כדי להתעדכן במוצרים חדשים". הוא הוסיף ש-"במהלך משבר הקורונה הואץ המעבר לקניות מקוונות, כאשר לפי הערכות, 85% מהגולשים ברחבי העולם קונים כעת ברשת. אינסטגרם שופינג יאפשר לעסקים בישראל להקים חנות מקוונת בקלות על גבי הפלטפורמות שלנו ובכך להנגיש את המוצרים שלהם לאנשים בכל רחבי העולם. נוכחות מקוונת חזקה היא קטליזטור משמעותי בצמיחה עבור עסקים קטנים וגדולים כאחד, ומהיום השירות הזה זמין גם בישראל". יצוין כי לצוות הישראלי במרכז המחקר והפיתוח של פייסבוק בתל אביב תפקיד מרכזי בפיתוח של מוצרי שופינג בפלטפורמות של החברה, וכי הצוות מפתח את המוצרים האלה בהתבסס על בינה מלאכותית.

הרגולטורים באיחוד האירופי (EU) שוקדים על רשימה של עד 20 ענקיות טכנולוגיה – שסביר להניח שהמובילות שבהן יהיו פייסבוק, גוגל, אמזון ואפל – שכולן יזכו בעתיד הקרוב לרגולציה קפדנית ביותר, וידרשו לעמוד בתקנות מחמירות בהרבה מכעת, וכל זאת לצורך הגבלת כוח השוק שלהן, כך דיווח הפייננשל טיימס. רויטרס השתמש במינוח המפורש "רשימת חיסול" (hit list) בהקשר לרשימה המדוברת. פלטפורמות גדולות שימצאו ברשימה יצטרכו להתמודד עם תקנות מחמירות בהרבה מאלו שמוצבות בפני חברות קטנות יותר. למשל, במסגרת הכללים החדשים, הן יאולצו לשתף אודות הנתונים שאספו ולהציע שקיפות לגבי האופן שבו הן מלקטות מידע, כך אמרו גורמים יודעי דבר לטיימס. מי תכלל ברשימת 20 החברות? צילום אילוסטרציה: BigStock לא טובות לתחרות – יענשו ביותר קנסות  הרשימה עצמה טרם הושלמה ועדיין לא התפרסמה, אבל הקריטריונים להסדרה החריפה יותר, כך דווח, יכללו גורמים רבים, ביניהם מספר המשתמשים בשירות וההכנסות של החברה. ענקיות ההיי-טק שצפויות למצוא עצמן ברשימה הן כמובן החברות שכבר צוינו לעיל, משום רווחיהן העצומים ומניין המשתמשים הדרמטי שלהן, אבל לצידן עתידות להיכלל בה חברות נוספות, שנחשבות כה חזקות עד שהיריבות שלהן בתחומן אינן יכולות לפעול מבלי להשתמש בפלטפורמות שהן מספקות. באחרונה הולכת ומתהדקת טבעת החנק של הרגולטורים והמחוקקים בכל העולם על ענקיות הטכנולוגיה והאינטרנט, וגם החיכוך בין האיחוד האירופי לבין ענקיות הטכנולוגיה, שכידוע הן חברות אמריקניות, נמשך כבר זמן מה. החברות טוענות שהן זקוקות לחופש גדול יותר ממה שהרגולטורים רוצים לספק להן. פייסבוק למשל הודיעה מוקדם יותר השנה כי תחסום את שירותיה, יחד עם אלו של הרשת החברתית המצליחה שהיא חברת הבת שלה, אינסטגרם, בפני האיחוד האירופי בשל הצעות לשינויים בכללים, שימנעו ממנה להעביר נתונים על משתמשי האיחוד אל מעבר לאוקיינוס, למטה שלה במאנלו פארק שבארה"ב. המהלך המדווח כעת הוא האחרון בסדרת צעדים שמראים כיצד האיחוד האירופי הולך והופך לרציני יותר לגבי הגבלת סמכויות החברות שנחשבות "גדולות מכדי שיהיה אכפת להן", כך אמר המקור האנונימי ששוחח עם הטיימס. הוא ציין שמדובר בחברות שכוחן העצום מוגדר כ"לא טוב לתחרות". יצוין עם זאת שלפי המקור המסוים, העונשים שגוזרים הכללים החדשים לא יחרגו ככל הנראה מעבר לקנסות. אמנם אלו יכולים להיות קנסות עתק, אבל לרוב הם "פעוטים" יחסית להכנסות של החברות שבהן עסיקנן. פירוק החברות שהפכו למונופולים דורסניים, לכאורה, או אילוץ שלהן למכור יחידות בנסיבות קיצוניות, למשל אם יוכח שהן אכן פוגעות ביריבותיהן, אינו על הפרק באירופה ככל הנראה. בארה"ב דווקא נשמעים קולות אחרים ודיווחים כי הכוונה "לפרק" את אותם מונופולים, כדוגמת ענקיות הטכנולוגיה, נמצאת על סדר היום של הקונגרס ואינה לא מתקבלת על הדעת, כפי שדיווחנו לאחרונה. מאידך, כדאי לזכור כי מדובר בתקופת קדם-בחירות, שכוללת הבטחות גדולות של פוליטיקאים ממש כברירת מחדל.

הסטארט-אפ אגורה, שפיתח מערכת שמיועדת לניהול השקעות נדל"ן פרטיות, השלים באחרונה גיוס של שלושה מיליון שקלים – כך הודיעה החברה. הכסף ישמש את אגורה להמשך פיתוח הטכנולוגיה ולהרחבת הפעילות שלה בארצות הברית. בין המשקיעים בסבב גיוס זה נמצאים רן שריג ואפי כהן, מייסדי דאטורמה, שרית פירון, מנהלת בקרן הון-הסיכון של Team8, דורון מאירסדורף, מנכ"ל סטורדוט, חנן מור מקבוצת מור ו-Fusion LA. שוק השקעות הנדל"ן הפרטיות מגלגל סכומי עתק, אולם עדיין מתנהל בשיטות מיושנות של מסמכי אקסל ועבודה בלתי יעילה במיילים מבוזרים, המקשים על המעקב וקבלת ההחלטות. התוצאה היא שמשקיעים פרטיים רבים נותרים חסרי יכולת לעקוב ולנהל את הנכסים שלהם בדרך אופטימלית. באגורה אומרים כי המערכת שהם פיתחו מייעלת את ריכוז הנתונים, עושה אוטומציה לתהליכים ידניים, מבצעת חישובי עלויות, תשואה ומרכיבים נוספים, ומנגישה את כל הנתונים הן לחברות הניהול והן למשקיעים. אגורה נוסדה על ידי בר מור, המשמש כמנכ"ל החברה, ליאור דולינסקי, מנהל המוצר, ונועם קאהן, מנהל הפיתוח. החברה מפעילה מרכז פיתוח בישראל ומשרדים בניו-יורק, ובין לקוחותיה הבולטים נמנים גולדמן אינווסטמנטס, זרוע ההשקעות של גולדמן זאקס, וקבוצת רילייה. אגורה השתתפה במחזור הראשון של האקסלרטור פרופטק זון, שמיועד לסטארט-אפים שמפתחים טכנולוגיות לעולם הנדל"ן, ומתקיים בשיתוף ענקית הנדל"ן JLL וקרן ריאליטי, ובתמיכת תוכנית ההזנק של AWS.

האקרים המקושרים למדינה זרה ניצלו פרצות תוכנה ישנות במאמץ להשיג גישה לרשתות מחשבים פדרליות, מדינתיות ומקומיות, בפעילות מתמשכת, כך הזהירו ה-FBI ו-CISA, הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות של ארה"ב. החוקרים הפדרליים לא הפנו אצבע מאשימה לממשלה זרה מסוימת ואמרו, כי פעילות הסייבר הזדונית גרמה במקרים מסוימים "לגישה בלתי מורשית למערכות תמיכה בבחירות". עם זאת, הם אמרו כי "אין עדויות, עד כה, לכך שנתוני הבחירות נפגעו." לדברי אחד מהם, "למרות שלא נראה כי יעדים אלה נבחרו בגלל קרבתם למידע על הבחירות, עלול להיות סיכון מסוים למידע על הבחירות שממוקם ברשתות ממשלתיות". באומרם "מערכות תמיכה בבחירות", כיוונו החוקרים הפדרליים לתשתיות IT, כמו שרתי דואר אלקטרוני, שפקידי ממשל מקומיים משתמשים בהן למגוון פעילויות, בין אם הן קשורות לבחירות ובין אם לא. מערכות אלו אינן מעורבות בספירת קולות. שתי הסוכנויות הפדרליות לא פירטו על מניעיהם של התוקפים. קבוצות ריגול זרות מכוונות באופן שגרתי לרשתות ממשלתיות, במטרה לאסוף מודיעין, בין אם בעונת הבחירות ובין אם לאו. בכמה מקרים, ההאקרים ניצלו פגיעות שנחשפה באחרונה בפרוטוקול שמשמש את מיקרוסופט לאימות משתמשים. CISA הורתה בחודש שעבר לסוכנויות אזרחיות פדרליות להטליא את עדכון התוכנה הנדרש. ההודעה המשותפת, שהגיעה בסוף השבוע משתי הסוכנויות, מגיעה על רקע ההצבעה בבחירות לנשיאות ארה"ב, שכבר החלה ונמצאת בעיצומה. על רקע התנגדותו של דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב, להצבעות בדואר, פקידים פדרליים התחייבו, כי הבחירות יהיו המאובטחות ביותר אי פעם. לאחר התערבות רוסית בבחירות 2016, שכללה קמפיין דיסאינפורמציה גורף ופריצות למאגר רישום המצביעים באילינוי, עסקו גורמים פדרליים – במשך שלוש שנים – עם עמיתיהם במדינות ארה"ב להקשחת ההגנות. כזכור, גורמי מודיעין אמריקניים ממשיכים להזהיר כי רוסיה, סין, איראן וממשלות זרות אחרות ערכו כמה פעולות השפעה המיועדות להתערב בבחירות בארה"ב. שתי הסוכנויות הנפיקו שורת צעדים שעל גורמי הבחירות לנקוט כדי להבטיח כי הרשתות שלהם מוגנות.

אילן סיגל מונה למנכ"ל גולן טלקום שבבעלות סלקום. דירקטוריון סלקום אישר את המלצת מנכ״ל סלקום, אבי גבאי, ומינה את אילן סיגל לתפקיד מנכ״ל גולן טלקום. סיגל ישמש גם כמנהל הפיתוח העסקי בקבוצת סלקום וחבר בהנהלת סלקום. סיגל ייכנס לתפקידו בתחילת 2021. סיגל, 44, הוא בעל תואר שני במינהל עסקים. סיגל נמצא כבר 20 שנים במוקדי עשייה וקבלת החלטות בשוק התקשורת, כשבחמש השנים האחרונות שימש כסמנכ״ל השיווק של פלאפון ובשנתיים האחרונות שימש כסמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי של yes ובזק בינלאומי בנוסף על תפקידו בפלאפון. לפני כן כיהן במגוון רחב של תפקידים בקבוצת בזק במשך 10 שנים, כשבתפקידו האחרון כיהן כמנהל אגף השיווק של החברה. בין הישגיו של סיגל, העברת פלאפון לאסטרטגיית צמיחה ומהפכת הדיגיטל בחברה, השקת ה-IoT, הובלת השקת דור 5 בפלאפון, מהלכים והובלת השקת yes פלוס על פלטפורמת iOS ואנדרואיד. גבאי בירך על הצטרפותו של סיגל לקבוצת סלקום וציין, כי ״סיגל הוא מהמנהלים הטובים והמוכשרים בענף התקשורת, ומהיכרות אישית איתו אני משוכנע שהוא יקפיץ את גולן טלקום ויביא אותה למקומות חדשים. סיגל אמר, כי "לאחר 14 שנה בקבוצת בזק, מתוכם חמש שנים כסמנכ"ל בחברות הבנות, אני נרגש לקראת המעבר לקבוצת סלקום, להביא מהניסיון והידע משוק התקשורת, ולהוביל את גולן טלקום לצמיחה ושיאים חדשים. ברצוני להודות באופן אישי לרן גוראון, מנכ"ל פלאפון, yes ובזק בינלאומי על האמון שנתן בי ועל שנים רבות של עבודה משותפת ומקצועית".

בורסת נאסד"ק (Nasdaq) הפתיעה את חברת טיפלתי (Tipalti) הישראלית בשלט רחב מימדים שהוצב בטיימס סקוור בניו יורק, ובו עם ברכות על גיוס 150 מיליון דולר, שהכניס את החברה למועדון היוקרתי של חברות היי-טק ישראליות שוויין מעל 2 מיליארד דולר. טיפלתי, שפיתחה פלטפורמה בינלאומית להעברת תשלומים, הצליחה להגדיל את שוויה פי ארבעה בשנה האחרונה, על אף משבר הקורונה ומגלגלת מחזור עסקאות שנתי של 12 מיליארד דולר. החברה הוקמה על ידי חן עמית ואורן זאב ומעסיקה 350 עובדים במרכזי פיתוח בקיבוץ גליל ים ובארה"ב, אליהם יתווספו כעת 250 עובדים נוספים במסגרת ההתרחבות. בין המשקיעים בחברה גרופ 11 של דובי פרנסיס ("הכרישים") ודיק קוסטולו, מנכ"ל טוויטר לשעבר. דיילי ציפי צפתה (וירטואלית) וחזרה עם תמונה טיפלתי בטיימס סקוואר. צילום: Nasdaq

"בואו נודה על האמת: ההיי-טק נחשב לענף פריבילגי, שכל אמא חולמת שבנה יגיע לעבוד בו. תפקידנו הוא לסייע בפתיחת שערי ההיי-טק למגזרים שונים, שחלקם מוותרים מראש על הגעה אליו, בגלל התדמית של הענף", כך אמר ח"כ עידן רול (יש עתיד), יו"ר שדולת ההיי-טק בכנסת. השדולה הוקמה בחודש מאי השנה, במהלך משבר הקורונה. היוזמה להקמתה הייתה בין היתר של האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), בהובלת המנכ״לית והנשיאה, קרין מאיר רובינשטין. לרגל הקמת השדולה, מערכת אנשים ומחשבים קיימה שולחן עגול, בשיתוף עם IATI, שעסק באתגרים וביעדים שהשדולה מתכוונת להגיע אליהם. אחד הנושאים המרכזיים שנמצאים על שולחנה של השדולה הוא תפקידו של הענף בגישור על פערים ובסיוע לחברה הישראלית, על ידי הגדלת מעגל העוסקים בו וקליטת עובדים ממגזרים מודרים, ובעיקר חרדים, ערבים ונשים. לצד ח"כ רול ורובינשטין השתתפו בשולחן העגול עדי סופר תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל; עימאד תלחמי, יו"ר ומייסד באבקום, המיזם הראשון בישראל שמעסיק יהודים וערבים מתוך עמדה שוויונית, עופר גרינברג, מנכ"ל אפלייד מטיראליס, שמייחדת פעילות ומשאבים רבים לצמצום הפער הדיגיטלי, וגיגי לוי, יזם ומשקיע בחברות, ופעיל במיזמים שונים לשילוב מגזרים מודרים בענף ההיי-טק. כתבה זו הינה ראשונה מבין שלוש, שנפרסם בימים הקרובים. "להגדיל את ההיי-טק ל-30% מהמשק" ח"כ רול מגיע מעולם ההיי-טק: לפני שנבחר לכנסת הוא עבד, בין היתר, ב-mPrest, שהייתה שותפה מרכזית בפיתוח כיפת ברזל. הוא אמר כי "אני יודע שעל אף התדמית הזוהרת ותנאי העבודה הטובים, יש המון קשיים ומכשולים ביורוקרטיים שהמדינה מערימה על חברות ההיי-טק. קשיים אלה מונעים מהן לצמוח ולהפוך לחברות ענק שמשאירות את ליבת העשייה שלהן בארץ ומעסיקות אנשים רבים גם באקו-סיסטם שלהן". "על אף שההיי-טק תורם חלק מרכזי לתל״ג הישראלי, הוא מהווה רק 9% מגודל המשק בכמות העובדים", ציין. "הגיע הזמן להפוך מסטארט-אפ ניישן להיי-טק ניישן, להביא עוד משרות ועובדים להיי-טק ולהגדיל אותו לכ-30% מהעובדים במשק". לדבריו, חלק מהבעיה הוא התדמית שיש להיי-טק אצל מקבלי ההחלטות, כולל הח"כים. "הם מתייגים את הענף כולו כסטארט-אפ ניישן, דרך המראה של האקזיטים. הם לא מודעים לכך שיש גם חברות שתורמות הרבה יותר לייצוא, והן מהוות הקטר של המשק", אמר. "המטרה צריכה להיות לגשר על הפער שבין צרכי ההיי-טק לצרכי החברה הישראלית בכללותה", ציין ח"כ רול. "ההיי-טק יכול לתרום הרבה לא רק לצמיחת הכלכלה, אלא גם לשנות ולשפר נושאים נוספים בחברה, בהם צמצום הפער הדיגיטלי וקליטת עובדים ממגזרים מודרים. התהליכים האלה צריכים לכלול חינוך בבתי הספר, הכשרה וחברות שלוקחת את המושכות לידיהן בשלבים הדי ראשוניים". "יש להיי-טק תפקיד מכריע בניצחון במלחמה בקורונה" מאיר רובינשטין אמרה כי "בימים טרופים אלה, שבהם מדינת ישראל נלחמת מלחמה קשה מאוד בקורונה, יש להיי-טק אחריות אדירה לעתיד המדינה, המשק והאזרחים". לדבריה, "החזית הכלכלית היא בין החזיתות היותר מורכבות של המלחמה בקורונה, ולתעשיית ההיי-טק, שנחשבת מזה שנים קטר הצמיחה של המשק, התעשייה היציבה והצומחת ביותר בו, יש תפקיד מכריע בניצחון בה". ואמנם, אמרה, תעשיית ההיי-טק ומדעי החיים לוקחת חלק פעיל, ואף מרכזי, במלחמה זו: "כמו שאני רואה את הדברים, התעשייה מתגייסת ומשקיעה מאמצים ומשאבים רבים על מנת להמשיך ולהצמיח את המשק בישראל גם בימים אלה, ופועלים יחד לקידום נושאים החשובים לעתיד המדינה, למרות הקשיים שהיא חווה בתקופת המשבר". קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת IATI. צילום: סיון פרג' לדברי מאיר רובינשטין, האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות מביא לשיתוף פעולה בין המגזר הפרטי למשרדי הממשלה הרלוונטיים. "כחלק מהפעילות שלנו, אנחנו עושים מאמצים לשילוב מגוון שכבות החברה הישראלית בתעשיות המתקדמות בישראל, בדגש על המשתייכים לפריפריה. כראשת ארגון הגג של תעשיית ההיי-טק, אני רואה את חברות התעשייה נרתמות יותר ויותר לקידום נושאים מסוג זה ואני סבורה שהקמת שדולת ההיי-טק תהווה מקפצה משמעותית, שתאפשר למקסם את היכולות הטמונות בענף לקידום מטרות נעלות למען הציבור הישראלי ועתיד ילדינו", אמרה. בהמשך, היא פירטה על תחומי פעילות נוספים של האיגוד: "אנחנו פועלים על מנת להשפיע על חלוקת התקציבים כך שיגיעו לכלל האוכלוסייה. בין היתר, אנחנו מעודדים השקעות של גופים מוסדיים בהיי-טק הישראלי, בשיתוף רשות החדשנות; מקדמים סוגיות מיסוי ומענקים לחברות היי-טק שזקוקות לכך; פועלים להעברת פרויקטים של חינוך טכנולוגי לאונליין ומקדמים גיוס מחשבים מחברות הייטק שונות וחלוקתם לטובת תלמידים הזקוקים לכך, בדגש על פריפריות חברתיות; ופועלים לקידום תשתיות חיוניות, בהן פריסת תשתיות אינטרנט מתקדמות המבוססות על סיבים אופטיים וקידום נושא הדור החמישי".