כתב: הילל יוסף. "מתקפות כופרה הפכו בשנה האחרונה ל-'להיט היסטרי' עבור ההאקרים, וכאב ראש וחשש גדול למנהלי אבטחת המידע והתשתיות. הן מהוות איום סייבר הולך וגדל על ארגונים מכל הסוגים ובכל הגדלים ברחבי העולם. בימים אלה התחלנו לייצג בישראל את מערכות האחסון של ASUSTOR – חברה בת של אסוס. הן מהוות את המענה האולטימטיבי עבור ארגונים בהיבט הגיבוי של המידע הארגוני כנגד מתקפות כופרה", כך אמר ירון גיא, ה-CTO של צג-עליתה. צג-עליתה מערכות מחשבים נוסדה ב-1997 בשמה החדש, והיא ממשיכה את פעילות צג סי.אס.סי, שהוקמה ב-1985, כחברת אינטגרציה ואחת מיבואניות המחשבים והציוד ההיקפי הגדולות והוותיקות בישראל. החברה מציעה קשת רחבה של מוצרים טכנולוגיים ופתרונות מחשוב. היא פועלת תחת התקן הבינלאומי ISO 9001 להבטחת איכות המוצרים והשירות שאותם היא מספקת. תחומי הפעילות של צג-עליתה לחברה כמה תחומי פעילות. פעילותה של מחלקת התעשייה בה נחלקת לשני תחומים: מערכות מבוססות GPU ומערכות אחסון מסוגים שונים. צג-עליתה מפעילה בנוסף צוות אפיון, תמיכה ושירות. באחרונה היא החלה, כאמור, להפיץ ולייצג בארץ את ASUSTOR, שמספקת מערכות אחסון, שלדברי גיא, "אחת היכולות שלהן היא הגיבוי". הוא הוסיף כי "ארגונים מפנימים יותר ויותר שהשאלה היא לא 'האם תהיה מתקפת כופרה על הארגון?' אלא 'מתי המתקפה תתרחש?'. כיוון שאין חברה שחסינה מפני כופרות, הרי שהדרך הטובה ביותר להגנה על הנתונים הארגוניים היא באמצעות גיבוי תקין. אנחנו יודעים לתמוך ולייעץ איך להטמיע את המערכות בצורה שתאפשר להגן על הגיבוי ולמנוע את הצפנת המידע המגובה". תחום פעילות נוסף הוא יבוא והפצה של מוצרי מחשוב – מארזים תעשייתיים, ספקי כוח תקניים, לוחות אם, דיסקים קשיחים, מעבדים, זיכרונות, צגים, תחנות עבודה, ציוד היקפי ועוד. כמו כן, היא פועלת בעולם המחשוב עתיר הביצועים (HPC). צג-עליתה מתמחה במתן פתרונות מבוססי GPU ועתירי CPU לעולמות לימוד המכונה והלימוד העמוק (ה-Machine learning וה-Deep learning), ומייצגת בארץ כמה יצרניות מובילות בתחום. יש לה מעבדה, שבה מבוצעות הרכבות לתחנות עבודה ושרתים, מרביתן על פי הגדרות ומפרטי הלקוחות. הדבר נעשה בעזרת מערך טכנאים מיומנים, שעוברים הכשרות מקצועיות לציוד שהחברה משווקת. על לקוחות מחלקה זו בחברה נמנות כל האוניברסיטאות בישראל, כמו גם חברות ענק בהיי-טק, שנדרשות למחשוב עתיר ביצועים לצרכי חישובים מורכבים ועצומים. "ספקית שירותי ה-NAS המובילה בעולם" "ASUSTOR היא ספקית שרתי ה-NAS המובילה בעולם", אמר גיא. "לשרתי ה-NAS שלה יש פתרונות לענן פרטי, המאפשרים יכולות גישה לנתונים מכל מקום בארגון ומחוצה לו – ומכל פלטפורמה. בנוסף ליכולות גיבוי נתונים, יש לשרתים אלה היצע רחב של אפליקציות למגוון יישומים". "למערכות של ASUSTOR יש יתרונות רבים עבור מנהלי התשתיות והאחסון, בהם ניתן למנות את היכולת לשימוש בספריה משרדית משותפת, המאפשרת את הגבלת הגישה בתוך הארגון. רכיב זה מקל על שיתוף קבצים בתוך הארגון בין עובדים. מערכת ה-NAS מאפשרת לייצר ספריה מגובה ולשתף אותה גם מחוץ למשרד. הפתרון מגיע עם מערכת ההפעלה הייחודית והמתקדמת ADM מבית ASUSTOR. מערכת ההפעלה נהנית מעדכון גרסאות באופן שוטף ויש לה חנות אפליקציות, שמאפשרת מגוון רחב של שירותים נוספים: שיתוף גיבוי בענן, הקלטה ושליטה על מצלמות אבטחה, שיתוף ספריות מחוץ למשרד ועשרות אפשרויות נוספות", ציין. "השוק צמא לפתרונות מתוחכמים וקלים לתפעול, הנותנים החזר השקעה מהיר", סיכם גיא. "אני מעריך שבשנה הקרובה נגדיל את היקף הפעילות שלנו בתחום בשיעור משמעותי".

אודיופילים (חובבי אודיו) מתייחסים ברצינות רבה מאוד למעטפת המוזיקלית שמכסה את חיי היום יום שלהם, במיוחד כאלה שצליל אחד שמושמע לא במקום או לא בטון המתאים יכול להרוס להם את החוויה. כשמחברים את הצורך הזה במוזיקה סופר מדויקת עם עולם הגאדג'טים זה יכול להיות מעניין במיוחד, כמו שמוכיחות האוזניות Eleven Edition (מהדורת ה-11) מבית אולטרסון – חברה שמתמחה באוזניות מיום שהיא נוסדה ומתייחסת לעצמה כאחת שמייצרת אוזניות עם נשמה. מהו הדבר הכי גאדג'טי שיש לאוזניות הללו להציע? עוד לפני איכות המוזיקה, העובדה שהחברה החליטה שהיא תייצר מהן רק 1,111 יחידות (כנראה שלכן השם מהדורת ה-11), ורק לפי הזמנה – כך לפחות נטען באתר שלה. ולמה כך? כי הן מיוצרות בעבודת יד בגרמניה מחומרים איכותיים במיוחד, כדי להקנות להן עמידות ויוקרתיות גם יחד. כיסוי אוזניות מעץ אגוז מדובר באוזניות בתצורת מעל האוזן, שמכסות את האוזניים לחלוטין ומספקות רמה מסוימת של השתקת רעשים סביבתית. כריות האוזניים עשויות מספוג שמכונה ויסקו, והוא ספוג זיכרון שיודע להתאים את עצמו לצורת האוזן, כיסוי האוזניות עשוי מחתיכה אחת של עץ אגוז וקשת האוזניות עשויה מאלומיניום מרופד. מבחינה טכנית, האוזניות מבוססות על דרייברים בקוטר של 40 מ"מ יחד עם מגנט ניאודיניום, והן מציעות היענות לטווח תדרים עצום, שקשה למצוא כמוהו בשוק – מ-6 הרץ ועד ל-42 קילו-הרץ, שזה הרבה מעבר למה שאוזן אנושית רגילה יכולה לשמוע. באולטרסון מייעדים את Eleven Edition לאנשי מקצוע כמו טכנאי קול באולפנים, וכמובן גם לאודיופילים, משום שהן נוחות מספיק להאזנה ממושכת מבלי לסבול, וכפי שצוין בתחילת האייטם, זה מה שהם אוהבים. בארץ הן נמכרות בידי היבואנית טקטופ והמחיר שלהן הוא 3,980 שקלים, שזה בכ-400 שקלים יותר מ-1,111 דולר, לפי השער הנוכחי.

במונולוג הפתיחה שנשא באירוע הענקת פרסי גלובוס הזהב שהתקיים בינואר המנחה, ריקי ג'רוויס, מתח ביקורת על אפל, מול מנכ"ל החברה, טים קוק, שישב בקהל: "אפל התגלגלה למגרש הטלוויזיוני עם The Morning Show, תוכנית מעולה", אמר ג'רוויס על הסדרה המקורית של שירות אפל TV פלוס, "דרמה מעולה על חשיבות הכבוד ועשיית הדבר הנכון, שנעשתה על ידי חברה שמנהלת סדנאות יזע בסין". הוא התייחס לעובדה שבעבר, ושוב ושוב, פוקסקון הסינית ,המייצרת את מכשירי אפל, מעסיקה קטינים ועובדים בתנאי עבדות מודרנית. המנחה גם מתח ביקורת על אמזון ודיסני. בינואר, מייסד ומנכ"ל אמזון, ג'ף בזוס, ערך ביקור לא פשוט בכלל, בן שלושה ימים בהודו. ביקור הפתע כלל "סינון" דרמטי ומביך למדי של האיש העשיר בתבל על ידי ראש הממשלה ההודי, נרנדרה מודי. לפני כן, רבבות סוחרים קטנים הפגינו נגד אמזון ובזוס. אמזון ו-וולמארט, בעלת פליפקארט ההודית, הואשמו שזרקו חברות קטנות מחוץ לשוק, כי מכרו סחורה במחירי הפסד. לכתוב על דונלד טראמפ "מביך", זה כמו לציין שהשמש זורחת במזרח. במאי, בראשונה, החליטה טוויטר (Twitter) לתייג ציוץ של נשיא ארה"ב כ"דורש בדיקת עובדות". ציוצו מעורר הסערה של טראמפ היה: "אין מצב (אפס!) שהצבעה במייל תהיה משהו שהוא פחות מרמאות ממשית". טוויטר הוסיפה מתחת לציוץ תגית אזהרה: "קבלו את העובדות בקשר להצבעות במיילים", שלחיצה עליה מפנה לדף שבו נטען, כי טראמפ מציג טענות לא מאומתות על כך שהצבעות במיילים יובילו לרמאויות. לאחר מכן הופיע סעיף שטוויטר תיקנה את הטענות השקריות של הנשיא. שטות נוספת של טראמפ צויצה החודש, ולפיה את מתקפת הענק בסייבר, שסוכנויות הביון האמריקניות קבעו שערכו האקרים רוסים – ביצעה סין. ביל גייטס מתח ביקורת על משאיות חשמליות בבלוג שלו. הסוללות הכבדות, הסביר, לא תוכלנה להתמודד עם הובלה למרחקים ארוכים, ולכן לא ניתן יהיה ליישם טכנולוגיה זו ביעילות על מטוסים, ספינות ומטוסי מטען. להתבטאות הגיב אילון מאסק בציוץ לקוני: "אין לו (לגייטס) שמץ של מושג". בפברואר, לאחר שמייסד מיקרוסופט אמר שקנה מכונית חשמלית מסוג טייקן (Taycan) מתוצרת פורשה (Porsche) ולא טסלה, מאסק צייץ "השיחות שלי עם גייטס הפליאו בכמה שלא-היו-מדהימות, דרך אגב". לא מאוהבים. אילון מאסק, מנכ"ל טסלה, וביל גייטס, מייסד מיקרוסופט. צילום: וויקיפדיה שימוע וירטואלי שנערך באוקטובר בסנאט האמריקני  אירח את ראשי ענקיות הטכנולוגיה טוויטר, פייסבוק (Facebook) וגוגל (Google). ג'ק דורסי, מארק צוקרברג וסונדר פיצ'אי הופיעו בדיון בהתנדבות, כדי לדון בחוק המגן על חברות אינטרנט. הדיון עסק בעיקר בצנזורה של עמדות ימין שמרניות שמתנהלת ברשתות החברתיות, כך לטענת המחוקקים הרפובליקנים, ולא במה שלשמו כונס. רפובליקנים רבים בוועדה ניצלו את ההזדמנות "לצלות על הגריל" את המנכ"לים, בגלל החשד כי חברותיהם ועובדיהם מוטים נגד השמרנים. מימין: סונדר פיצ'אי, ג'ק דורסי ומארק צוקרברג, מנכ"לי גוגל, טוויטר ופייסבוק. צילום מעובד מוויקיפדיה ומ-BigStock חצי שנה בלבד לאחר השקתו, ולאחר שהושקעו בו כמעט שני מיליארד דולר, ירד באוקטובר המסך על שירות הסטרימינג קוויבי (Quibi). בראש החברה עמדה מג וויטמן. היא שימשה מנכ"לית אי-ביי (eBay) במשך כעשור והביאה לשגשוגה. האנליסטים חלוקים לגבי מורשתה העסקית כמנכ"לית HP ו-HPE. וויטמן הרפובליקנית הייתה מעורבת בפוליטיקה, בלא הצלחה. ב-2009 הודיעה שתתמודד על משרת מושלת קליפורניה. כאישה הרביעית בעושרה בקליפורניה, עם נכסים שנאמדו בכ-1.3 מיליארד דולר, היא הוציאה על המירוץ מכספה הפרטי יותר מכל מועמד אחר בהיסטוריה: 144 מיליון דולר, לצד 34.5 מיליון מתרומות. ב-2010 הובסה על ידי ג'רי בראון. מי ישמור על השומרים? בתחילת דצמבר,ענקית הגנת הסיייבר פייראיי (FireEye) חשפה שחוותה פריצה בסייבר. התוקפים השיגו גישה לכלים שפייראיי משתמשת בהם לדמות מתקפות. קווין מנדיה, מנכ"ל החברה, כתב, "כי זו הייתה עבודה של תוקף מתוחכם מאוד, שמשתמש בטכניקות תקיפה חדשניות". החשיפה הביאה לפרסום מתקפת הענק של קבוצת ההאקרים הרוסית APT29, שפגעה במאות חברות ובעשרות ארגונים פדראליים. חברות אבטחה רבות נפגעו בהצלחה לאורך השנים, כולל סימנטק, טרנד מיקרו, פאלו אלטו, קספרסקי, RSA ו-Bit9 1. עוד חברת סייבר שנפגעה השנה הייתה פורטנוקס. קמפיין מתקפת Pay2key הביא לפרסום מסמכים רבים, שאותם הצליחו ההאקרים האיראנים לגנוב מהרשת הארגונית של חברת אבטחת הסייבר הישראלית. קבוצת ההאקרים האיראנית פרצה גם למחשבי התעשייה האווירית ולמחשבי הבאנה לאבס הישראלית מבית  אינטל. לפי חוקרי קלירסקיי הישראלית, את הכופרה מפעילה קבוצת התקיפה האיראנית FoxKitten, חתלתול-שועל, והיא ביצעה תקיפות סחיטה וכופרה מול עשרות חברות בישראל. ועוד איראן: ביוני פורסמו פרטים חדשים על מתקפת הסייבר האיראנית על ישראל ממאי: "גורם מודיעין מערבי", שצוטט בפייננשל טיימס, אמר, שהמתקפה האיראנית על מתקני מים בישראל נועדה להעלות את רמת הכלור במי השתייה של אזרחי המדינה. השינוי ברמת הכלור היה עלול לסכן מאות ואלפי אזרחים בארץ. ישראל לא נשארה חייבת, ונקמה במתקפת סייבר, שהביאה לשיתוק פעולת נמל איראני. החודש פורסם, כי בכל יום שעובר הולך וגדל החשש בקרב גורמי חקירה ואכיפה פדראליים בארה"ב, כי ההיקף האמיתי של מתקפת הסייבר שבוצעה כנגד מאות ארגונים בארה"ב, ובהם עשרות גופים פדארליים – גדול יותר מהמשוער. בין כלל הלקוחות של תוכנת ניהול הרשת Orion, של סולאר-ווינדס (SolarWinds) – שנפגעו מהנוזקה שהודבקה עליה – היה נתון מביך, ואף מדאיג: ההאקרים תקפו גם את הרשתות של מינהל ביטחון הגרעין הלאומי, NNSA, המטפל במאגר אמצעי הלחימה הגרעיניים של ארה"ב. ולסיום, איך שגלגל מסתובב: עליבאבא (Alibaba) – אחד התאגידים היקרים ביותר בעולם והחברה הקמעונאית אונליין הגדולה בסין – הפכה כנראה לחזקה מדי עבור ההנהגה הקומוניסטית במדינה. לפני ימים אחדים רשויות ההגבלים העסקיים החלו לחקור אותה בחשד להתנהלות מונופוליסטית, על אף שהדומיננטיות שלה בתחומי עיסוקיה ניכרה מזה זמן רב. ברור שקונגלומרט עליבאבא הפך באופן מובהק לחזק ומאיים מדי בעיני הממשל הסיני, וכי זו נקמתו במייסד המיתולוגי של עליבאבא, ג'ק מא. תיחקר בחשד להתנהלות מונופוליסטית בסין. קבוצת עליבאבא. צילום: BigStock

זבוב הפירות הים תיכוני גורם לנזקים נרחבים לגידולי פירות חקלאיים. הוא פוגע בכ-250 סוגי יבולים ונחשב למזיק המסוכן ביותר בחלקים נרחבים בעולם. מדבא מערכות פיתחה את Agri insight – מערכת בינה מלאכותית מרחבית, שתומכת בהדברתו. החברה משתמשת לצורך כך במומחיות בניהול מידע מרחבי ובהקמת מערכות תומכות החלטה (SDSS) מבוססות אלגוריתם. מדבא מערכות נוסדה ב-2014 על ידי כמה שותפים, ביניהם איתן זימרן, המנכ"ל. ד"ר אביהוא כהן, ה-CTO, הוא מומחה למערכות תומכות החלטה. "זבוב הפירות הים תיכוני מטיל אימה על החקלאים, גורם נזקים נרחבים לפירות ועלול להביא להטלת סגר על יצוא המדינה", אמרו זימרן וכהן. "הזבוב 'עלה' ארצה בתחילת המאה ה-20 ומאז, בעולם וגם בארץ, נחשב למזיק לאומי. הנזק הנוסף הוא האקולוגי, שנגרם עקב הדברת יתר". איתן זימרן, מנכ"ל וממייסדי מדבא מערכות. צילום: יח"צ המכון להדברה ביולוגית מטפל בהדברת הזבוב ועושה זאת באמצעות Agri Insight. "זו פלטפורמה לניטור, איסוף, ריכוז, ניהול וניתוח מידע מגוון ממקורות שונים", הסבירו השניים. "אל המערכת נאסף מידע משלל מקורות ובאמצעים שונים: מאנשי שטח, מגופים שונים, ממקורות עולמיים, מתחנות מטאורולוגיות ועוד. העושר, העדכניות ושלמות המידע מאפשרים למקבל ההחלטות לבצע ניתוחים מורכבים ולקבל תובנות מהירות, אמינות ובעלות ערך יישומי מידי. המערכת מעבדת ומציגה למקבל החלטות מפות הדברה, נתונים כמו ממצאי לכידה של הזבוב לאורך זמן, רמת רגישות של החלקות השונות לאורך העונה, נתוני מזג אוויר עדכניים והיסטוריים, ועוד. כמו כן, היא מספקת המלצות פעולה. השימוש במערכת מפחית את מספר הטיפולים בעונה בצורה ניכרת, מביא לחיסכון במשאבים ולתרומה לאיכות הסביבה". "הלקוח מפזר כ-2,000 מלכודות ברחבי החלקות המעובדות", אמרו זימרן וכהן. "המלכודות מנוטרות אחת לשבוע לאורך העונה, על ידי אנשי שטח. אלה מזינים את הפרטים באפליקציה וכך הנתונים עוברים למערכת. בנוסף, אנחנו אוספים נתוני מזג אוויר שמגיעים מתחנות מטאורולוגיות, ונתונים על החלקות: גיל, זנים, מבנה פיזי ועוד. כל המידע נצבר ומנוהל בפלטפורמה מרכזית". "כפר חכם" ו-"תובנה אזרחית" לדברי השניים, "המערכת פועלת במקומות שבהם מידע בעל מאפיין גיאוגרפי עוזר בקבלת החלטות. אנחנו פועלים בתחומי הנפט והגז, ניהול מים, סקרים וניהול עירוני. הפתרון שלנו, Smart Village, מספק את כל המידע הדרוש לניהול יישובים כפריים – תשתיות, אוכלוסייה ועוד. המערכת יודעת להתממשק עם מערכות קריאה מרחוק של שעוני מים ולהבחין בדליפת מים, שבהרבה מקרים קשורה לפיצוץ צינור". ד"ר אביהוא כהן, ה-CTO של מדבא מערכות. צילום: יח"צ הם ציינו כי "מערכת Civil Insight שלנו תומכת במנהלי הפרויקטים הגדולים בישראל, כגון כביש 6 צפון. במשך שנים רבות סיפקנו לשפיר הנדסה מערכת שהציגה בכל זמן נתון את מצב העבודות, תוך שימוש בצילומי מטוסים ורחפנים. כמו כן, הכלי מהווה פלטפורמה ניהולית לתעשיית הנפט באנגולה". "AWS היא ספק הענן שלנו", הוסיפו זימרן וכהן. "אנחנו מתכננים להשתמש בשירות Earth On AWS, שמאפשר לבצע עיבוד של הנתונים שאותם אנחנו אוספים יחד עם מידע גיאוגרפי ש-AWS מספקת. המידע הזה כולל נתונים חקלאיים, פני שטח וצילומי לוויין של כל כדור הארץ. כל המידע ייקלט במערכת Agri Insight, ויעזור לה להיות מדויקת יותר ולתת תמונה שלמה יותר למקבלי ההחלטות. טכנולוגיות לימוד מכונה ובינה מלאכותית מאפשרת למערכת שלנו להגיע לתובנות והמלצות מהירות ומדויקות עבור המשתמשים שלנו, גם כשמדובר במידע רב שהמערכת צריכה לנתח. שירות SageMaker מאפשר לבנות, לאמן ולפרוס מודלים במהירות ויעילות, בלי שנצטרך לרכוש מחשבים יקרים עם כוח מחשוב רב. נשתמש בפלטפורמה הייעודית של AWS לתחום האג-טק לטובת שיתופי פעולה עם חברי הקהילה הזו".

קלאודאדג' (CloudEdge) וטראסטנט (TrustNet) חתמו על הסכם אסטרטגי לשיתוף פעולה, שבמסגרתו יציעו השתיים לארגונים הגנה לסביבות ושירותי הענן שלהם. במסגרת ההסכם, ארגונים יקבלו פתרון SIEM|SOC (ר"ת Security Information and Event Management) – ניהול אבטחת מידע ואירועים בענן, Native Cloud. קלאודאדג' הוקמה על ידי אביחי חג'ג', MVP של מיקרוסופט, אושרי דהן, ניסים כספי ואריאל מונפו. אף שהוקמה רק לפני שנתיים, הפכה החברה לשחקן מרכזי בתחום הענן. החברה מספקת ללקוחות שירותי ענן מקיפים, בדגש של פלטפורמת Azure מבית מיקרוסופט. החברה שותפת זהב של מיקרוסופט ובעלת ההסמכה המקצועית הגבוהה ביותר לעולמות Azure, שחברים בה קבוצה עלית מצומצמת בעולם. עם לקוחותיה נמנים בנק ישראל, שירותי בריאות כללית, משרדי ממשלה, חברות ביטוח, בנקים ועוד לקוחות רבים במגזרים השונים במשק. קלאודאדג' שמה דגש גם על עולם הסטארט-אפים. החברה מונה יותר מ-20 עובדים, ובשנה שעברה נרכשה על ידי קבוצת איווייב (Ewave). חברת הסייבר טראסטנט הוקמה ב-2005 ומובילה בישראל בתחומי האינטגרציה והייעוץ באבטחת מידע והגנת סייבר. לחברה עשרות לקוחות מנוהלים מתחומים שונים, בהם פיננסים, תעשייה, היי-טק ועוד. החברה מציעה שירותי מומחה בתכנון ובהקמה של תשתיות תקשורת ואבטחת מידע, ומממשת פתרונות מלאים להגנה על לקוחותיה מפני איומים חיצוניים ופנימיים. החברה מתמחה בתכנון פתרונות מותאמים לארגון על פי מידותיו והסכנות שאליהן הוא חשוף. היועצים שלה מלווים את התהליך מהתכנון והעיצוב ועד ליישום מלא ומקיף של ההגנה על תשתיות הארגון. החברה מספקת שירותי SOC מנוהלים, כולל צוותי תגובה – Incident Response ומסייעת לארגון להתמודד עם מתקפות סייבר. לדברי חג'ג', "לשיתוף הפעולה אנו מביאים את הצד הטכנולוגי-מקצועי הקשור לבניית ארכיטקטורה ב- Azure, לצד ידע אבטחתי. הצוות של קלאודאדג' מונה ארכיטקטים בכירים עם ניסיון עשיר בבניית פתרונות וארכיטקטורות בענן בשילוב עם ניסיון מעמיק באבטחת מידע. טראסטנט מביאים ידע אבטחתי לגבי מתאר האיומים הכולל. יחד, אנו בונים תרחישים על השירות המנוהל. הצוות של טראסטנט מונה אנליסטים, הפועלים סביב השעון, מנטרים ודוגמים את מערכות הלקוח, מתריעים מפני אירועים ואיומי סייבר, ואם נדרש – פועלים לתגובה מהירה ממוקדת ויעילה". עוד הוסיף חג'ג', כי "המעבר לתשתית ענן מגביר את האבטחה אל מול הסיכונים ומבטיח הגנה טובה יותר של משתמשי הקצה, התשתיות הארגוניות, זהויות העובדים ועומסי העבודה המנוהלים. בשל משבר הקורונה, ארגונים רבים מאפשרים גישה ועבודה מרחוק, המהווה פתח לסיכונים חדשים. ניהול המערכות בתשתית ענן מוכרת ומאובטחת מבטיח את החזית העדכנית והמתקדמת ביותר גם לעמידה בפני איומים חדשים. חשוב ששותף הענן שלך יידע איך לאבטח בענן, איך להגיב לאירוע, כיצד למנוע דליפה. יש להבין את מגרש המשחקים החדש". גיא ליברמן, סמנכ"ל סייבר, טראסטנט. צילום: יח"צ גיא ליברמן, סמנכ"ל סייבר, טראסטנט, אמר, כי "מ-2015 אנו מעניקים לארגונים, מהגדולים בישראל, שירותי SOC מנוהלים. מרכז ה-TSOC (ה-SOC של טראסטנט) הוא שירות מנוהל מוביל, שמאפשר לארגונים ליהנות מצוות ברמה הגבוהה ביותר מבלי להקים אותו בתוך הבית, מה שמצריך השקעה אדירה. בשילוב קלאודאדג' ומיקרוסופט אנו מספקים ללקוח את כל הנדרש לניטור ותגובה לאירועי אבטחת מידע תוך שיפור מתמיד של רמת האבטחה והתמודדות עם הסיכונים הארגוניים". לדבריו, "לקוחות הענן חשופים לסיכונים רבים הנובעים מארכיטקטורת התשתית ועד לשימושים האפליקטיביים בענן. ממה שאנחנו רואים במרכז ה-TSOC, מרבית המתקפות בעולמות הענן נובעות מפרצות בתשתית הארגונית כתוצאה מהגדרה לא נכונה או שימוש לא נכון ביכולות ותכונות שהענן מספק לנו. ארגונים רצים לענן במהירות בלי להטמיע את תפיסת Secure by design (SBD). אנחנו מספקים ללקוחות יכולות אנליטקה וידע רב באבטחת המידע האפליקטיבית, בזמן שקלאודאדג' בונים אבטחה ברמת התשתיות. יש לבנות את המצודה כמו שצריך – ואז להגן עליה מסביב לשעון מפני איומים". "שיתוף הפעולה שלנו", סיכם חג'ג', "מאפשר ללקוחות לעשות חשיבה מחודשת על הסביבה שלהם, להבין אותה, לבנות אותה נכון, ולהגדיר את מתאר האיומים הנכון עבורם. כך, ארגונים יכולים לקבל מאיתנו אבטחת מידע בכל הרמות – מהסיכונים ועד הניטור התגובה – בצורה מוכללת. להערכתי, ב-2021 נממש עשרות פרויקטים משותפים – כי השוק זקוק וצמא לפתרון המשותף שלנו".

2020, שנת הקורונה, לא תיזכר כשנה טובה לכלכלה – הישראלית והעולמית, בלשון המעטה. עסקים קורסים, אבטלה בעלייה וסגרים שפגעו בכיסים של רבים מאתנו היו מנת חלקה. עם זאת, 2020 תירשם כשנה שעשתה טוב, ואפילו טוב מאוד, לקשר שבין ההיי-טק לשוק ההון – גם כאן, הן בישראל והן בבורסות העולם, ובעיקר בנסדא"ק. הדבר בא לידי ביטוי בעליות במניות של חברות הטכנולוגיה ומדדי הטק, ובהנפקות. הביצועים הפיננסיים של מניות ההיי-טק בקורונה היו טובים בהרבה משאר המגזרים. לראייה, מדד הנסדא"ק קומפוסיט הניו-יורקי, שמשקף במידה רבה מאוד את החברות הטכנולוגיות, עלה השנה ביותר מ-43%, ואילו מדד הדאו ג'ונס הכללי גדל ב-5% בלבד. גם בבורסה של תל אביב, מדד מניות הטכנולוגיה חגג בו בזמן שהמדד הכללי ירד: במהלך השנה, התל-טק עילית רשם גידול של כ-36%, ואילו המדד המוביל, הת"א 35, קטן ביותר מ-11% – בעיקר כתוצאה מהשפעתן השלילית של מניות הבנקים. נקודה ראויה לציון נוספת בהקשר של בורסת תל אביב היא ש-13 מתוך 30 החברות שהצטרפו השנה למסחר, או 43%, היו חברות היי-טק. אחרי שנים שבבורסה מנסים לעודד את חברות ההיי-טק להירשם למסחר, המאמצים האלה נושאים פרי. הבורסה בתל אביב עלתה השנה על המפה של ההיי-טק הישראלי. צילום: פלי הנמר למה ההיי-טק הצטיין והמדדים הכלליים לא? ההבדל שבין העליות הבולטות במדדים הטכנולוגיים לביצועים הפחות טובים של החברות באופן כללי מעלה שאלות. ירון ויצנבליט, שותף היי-טק ב-PwC ישראל, מסביר: "סביר שהשלכות והשפעות משבר הקורונה תישארנה איתנו עוד שנים רבות, וחלקן אף אולי תהפוכנה לחלק קבוע ובלתי נפרד משגרת חיינו, אך על דבר אחד אין ויכוח: לטכנולוגיה, על נגזרותיה השונות, תפקיד חשוב ואף חיוני, שילך ויתעצם. צורך הולך ועולה בפתרונות טכנולוגיים לצד שווקים חזקים, שמוכנים לתמחר באדיבות חברות טכנולוגיה, יצרו מציאות שלפיה הצלחת המדדים בתל אביב קשורה קשר ישיר במידת החשיפה לחברות טכנולוגיה במקום לחברות מסורתיות. זאת הסיבה שבעוד שהשנה, מדד ת"א 35 הושפע לרעה בעיקר ממניות הבנקים, מדד ת"א 125, שמכיל גם חברות טכנולוגיה, השיג תוצאה טובה יותר ומדד הת"א טק-עילית רשם עלייה פנומנלית". בעבר, סטארט-אפ ישראליים לא הצליחו לגייס כסף בתל אביב. האם זה משתנה? האם המוסדיים כבר מוכנים להשקיע בחברות טכנולוגיה? "בשנים האחרונות, חברות טכנולוגיה נשענו רבות על כסף פרטי, אנג'לים וקרנות הון-סיכון. מגמה זו לא צפויה להשתנות, ולשחקנים אלה תפקיד חיוני לקיומו ולהתפתחותו של שוק ההיי-טק בישראל. יחד עם זאת, ועוד מוקדם לקבוע באם מדובר במגמה ארוכת טווח, עושה רושם שלחברות מסוימות קיימות כעת אלטרנטיבות מימון נוספות, שעיקרן שימוש גובר בכוחם של השווקים הסחירים בארץ ובעולם. יש לזכור כי ההגדרה של חברת סטארט-אפ היא רחבה, ונוגעת הן לחברות שזה עתה הוקמו והן לחברות שנמצאות בשלב מתקדם יותר, לאחר מספר גיוסים, עם הכנסות וצוות עובדים רחב. ירון ויצנבליט, שותף היי-טק ב-PwC ישראל. צילום: יח"צ הנפקה לציבור היא אירוע מכונן שיש צורך להיערך אליו, והוא פחות מתאים לחברות צעירות מדי. לצורך כך השיקה הבורסה את כלי ה-Tase-Up, שמציע אלטרנטיבת ביניים ונועד לחברות שמצויות בשלבים מוקדמים ולא ערוכות להנפקות. כלי זה עדיין צועד את צעדיו הראשונים ובאם יצליח, הוא מהווה בשורה לחברות היי-טק צעירות, שכן הוא מאפשר 'סמי הנפקה' או קרש קפיצה נוח יותר לעולם הציבורי. לגבי חברות סטארט-אפ בגדלים משמעותיים יותר, נראה ששוק ההנפקות, בשילוב עם מעורבות גוברת מצד המוסדיים בגיוסי טרום הנפקה, מהווים בהחלט, בתנאים מסוימים, אלטרנטיבה ראויה". באיזו מידה הגידול בנזילות בשוק יתרום לחברות ההיי-טק? "זאת שאלת השאלות. נשאלת השאלה האם אירועי התקופה האחרונה הינם זמניים, אפיזודה חולפת, או שמא מדובר במגמת אמת ארוכת טווח. זהו המבחן האמיתי. אם שוק ההון הישראלי ישכיל לייצר יכולת אנליזה מסוקרת ברמה גבוהה, המבוססת על אנליסטים בעלי היכרות עם חברות הטכנולוגיה לצד הנהלות בוגרות, שמבינות את המשחק הציבורי. אם זה יקרה, ייווצר שוק פעיל עם סחירות בריאה לאורך זמן. בהנחה שזה יקרה, אני מאמין שנוכל לנשום לרווחה ולהבין שאכן, חל מהפך ארוך טווח. הנפקה היא לא המטרה – היא אמצעי שאם הוא מנוהל נכון, הוא מאפשר בהמשך יכולת נזילות עדיפה באמצעות גיוסי משנה ואף רישום דואלי בבורסות נוספות, יחד עם הבורסה בתל אביב".

נתי אברהמי, מנכ"ל טלדור אנשי השנה שלו: מפתחי האפליקציות ותוכנות הפגישות האינטרנטיות. "אפליקציות כגון וובקס של סיסקו, זום ומיקרוסופט טימס אפשרו את המשך קיומם של קשרים עסקיים וחברתיים, על אף התנאים הקשים והמציאות המוזרה שנחתה עלינו בשנה האחרונה. בזכות אותם מפתחים, חברות וארגונים הצליחו לקיים דיונים מעמיקים ולשתף מצגות מרחוק, וכך לשמור על פרודוקטיביות ושירות טוב הן לעובדים שלהן והן ללקוחות. מעבר לכך, וחשוב לא פחות, אותן אפליקציות הצליחו לרכך ולו במעט את תחושת הבדידות עבור רבים מהאנשים – ולזה אין מחיר. בתקופות של סגר ובידוד חברתי, משפחות רבות קיימו קשר מרחוק עם הסבים והסבתות ונתנו תחושה שגם אם אי אפשר להיפגש, הילדים והנכדים עדיין איתם ודואגים לבריאותם. מכל הסיבות הללו, מפתחי אפליקציות המיטינג והשיתוף מרחוק הם אנשי השנה שלי". אורן יונגר, משקיע בקרן ההון-סיכון GGV Capital איש השנה שלו: ג'ורג' קורץ, מייסד ומנכ"ל קראוד סטרייק. "2020 הייתה שנה משמעותית לאבטחת הסייבר. בפרט, החשיבות של אבטחת תחנות קצה עלתה בצורה משמעותית עקב המעבר החד לעבודה מהבית, שחייב לא רק טרנספורמציה דיגיטלית, אלא גם טרנספורמציה אבטחתית. קורץ הוא איש חזון, שפתר את האתגר העצום של אבטחת תחנות קצה בעולם מבוזר. יתרה מזאת, הפתרון שלו לא מעורר אנטגוניזם מצד משתמשי הקצה, בניגוד לאנטי וירוסים מסורבלים, שמייצגים את העולם הישן. ג'ורג' קורץ, מנכ"ל קראוד סטרייק, צילום: יח"צ קראוד סטרייק היא ענקית אבטחה, שנסחרת כיום בכ-45 מיליארד דולר, המייצגים עלייה של פי ארבעה לשווי החברה מתחילת השנה. אני חוזה עתיד ורוד לחברה בהנהגת קורץ על ידי פתיחה של פלטפורמת מרקט פלייס וזרוע השקעות, וכן פעילות רכישות". אודי ניסמיאן, מנכ"ל Sealed.ai אשת השנה שלו: דבורה גולדן, מובילת פרקטיקת הסייבר והסיכון האסטרטגי של דלויט בארצות הברית, הודו וישראל. "גולדן היא מומחית סייבר שהצליחה להקים מרכז משותף שמספק טווח הגעה עולמי 24/7 ותמיכה אזורית לאיתור, הפחתה ותגובה של פגיעות ואיומים ביטחוניים באופן יזום. הפעולות שמבצע המרכז שהקימה גולדן מאפשר למדינות וחברות רבות לחלוק ולשתף מידע על מתקפות בזמן אמת, ובכך להקשיח את משטח התקיפה ולמקסם את השימוש בטכנולוגיות סייבר חדשניות". שיר מאיר לדור, ראשת צוות מדע נתונים באינטואיט ישראל אשת השנה שלה: קייט קרופורד, פרופסורית וחוקרת מובילה במיקרוסופט. "פרופ' קרופורד הקדישה את העשור האחרון, כולל את השנה האחרונה, לחקור ביסודיות את ההשלכות החברתיות של מערכות נתונים, למידת מכונה ובינה מלאכותית. מה שנתפס אצלי כמרתק במיוחד הוא מכון המחקר AI Now Institute בניו-יורק, שהיא הייתה ממקימיו ושהוא מכון הבינה המלאכותית הראשון אי פעם שהוקם והובל על ידי נשים. פרופ' קייט קרופורד, חוקרת מובילה במיקרוסופט. צילום: Andresmh, מתוך ויקיפדיה אין כיום תקנים ברורים בתעשייה שמגדירים כיצד להעריך וליצור הוגנות בתהליכי קבלת החלטות מבוססות AI, מה שהופך את עבודתה של פרופ' קרופורד לחיונית לעתיד התעשייה. אני מאמינה שהמחקר המתקדם שלה יהדהד לעוד שנים רבות". מיכל זימלר, סמנכ"לית חטיבת הצלחת לקוח וחברת הנהלה במיקרוסופט ישראל אשת השנה שלה: רשמה סאוג'ני, מייסדת ומנכ"לית הארגון Girls Who Code. "2020 הייתה שנה קשה ומאתגרת עבור כולם, אבל היא הנחיתה מכה קשה במיוחד בעיקר על נשים. לפי המחקרים, נשים הן, על פי רוב, הנפגעות העיקריות בזמני משבר. הנתונים מראים שמספר המנהלות שחושבות לצמצם את משרתן או לעזוב גדול פי 1.5 ממספר המנהלים, וכמחצית מהן העידו על תשישות – כמעט פי שניים בהשוואה למנהלים בעמדות מקבילות. לאורך השנים, נשים התקדמו באופן עקבי, אם כי איטי, בכל דרגות הניהול, אך מגפת הקורונה, המאיימת על המשק העולמי, פוגעת בראש ובראשונה בהן ומאיימת לדרדר את מעמדן בשוק העבודה שנים אחורה. בעיקר מסיבה זו בחרתי בסאוג'ני כאשת השנה שלי בהיי-טק העולמי. סאג'וני הקימה את ארגון Girls Who Code לפני כשמונה שנים, מתוך כוונה לצמצם פערים בין גברים לנשים בעולמות ההיי-טק, ולהכשיר נערות לרכוש השכלה בתחום ולעודד אותן להשתלב ולהוביל בתעשייה. היא הצליחה לגייס ולהכשיר יותר מ-10,000 נשים ב-42 מדינות, שלומדות את מקצועות ההיי-טק השונים. רשמה סאוג'ני, מייסדת ומנכ"לית הארגון Girls Who Code. צילום: Fuzheado, מתוך ויקיפדיה סאג'וני, שפילסה בעצמה את דרכה בפוליטיקה האמריקנית השמרנית והפכה לאישה ההודית הראשונה בקונגרס של ארצות הברית, מבינה על בשרה את הצורך ביצירת תיקון לאפליה ולפערים המגדריים. ערכי הגיוון וההכלה מהווים עמוד שדרה מוסרי ואני מאמינה שחובתנו, כחברה, היא לספק לנשים קרש קפיצה מקצועי, שיאפשר להן לבחור בעצמן את מסלול הקריירה שלהן, ללא סטריאוטיפים או עמדות קדומות. סאג'וני יזמה פעילות שמהווה את קרש הקפיצה, שרלוונטי השנה יותר מתמיד ושנזדקק לו במיוחד ביציאה מהמשבר". דניאל אבידור, מנכ"ל ומייסד FMS איש השנה שלו: אריק יואן, מייסד ומנכ"ל זום. "מעבר לסיבה הטריוויאלית של הפלטפורמה כמלכת הקורונה, קיימות כמה סיבות נוספות שמאפיינות את היוזמות המצליחות ביותר בהיי-טק, בהן התמדה, עקשנות, נחישות ועם כל זאת פשטנות וחדשנות. בעת הקמתה של זום היו לא מעט תוכנות שיח באינטרנט, וחלקן אף מובילות ברמה העולמית, אך בדומה למקרה של גוגל, שנכנסה לעולם החיפוש ברשת כשיאהו הייתה מובילת השוק, הטוויסט בעלילה שזום העניקה הפך אותה ואת יואן למובילי שוק בזמן קצר ביותר. העובדה שזום מאפשרת עד היום לשוחח בחינם במשך כ-40 דקות הפכה את הממשק הקל שלה לנחלתו של כמעט כל בית – מצעירים ועד מבוגרים – והיוותה חלק בלתי נפרדה מהצלחתה". לחלק א' לחצו כאן. לחלק ב' לחצו כאן. לחלק ג' לחצו כאן. לחלק ד' לחצו כאן.

מוקדם יותר החודש אישר פיט לאו , מנכ"ל וואן פלוס (OnePlus), בציוץ בטוויטר, כי החברה מתכוונת להשיק את השעון החכם הראשון שלה בתחילת 2021, אם כי עדיין לא ברור איזו האם החברה תשתמש במערכת ההפעלה Wear OS של גוגל (Google), או במערכת הפעלה משלה. מכל מקום, לפי דיווח חדש שהתפרסם אתמול, נראה שהמוצר הלביש הראשון שלה, שיגיע לקו הגמר עוד לפני השעון, יהיה דווקא צמיד כושר. לפי הדיווח, וואן פלוס תשיק צמיד כושר במהלך הרבעון הראשון של 2021, שיהיה מתומחר ב-40 דולר. מחיר זה מציב אותו בתחרת מול רצועות הכושר של שיאומי ושל סמסונג, המתומחרים גבוה יותר., ומול צמידי כושר אחרים זולים הקיימים בשוק לרוב. לפי הדיווחים, הצמיד של וואן פלוס יהיה בעל מסך AMOLED, עמיד למים ובעל חיי סוללה ארוכים. כמו בנוגע לשעון, בהתחשב בקרבה שבין וואן פלוס לאופו (Oppo) (אותם בעלים), ההשערה היא שהשעון ישאב חלק מן העיצוב והתכונות מהצמיד של אופו, שהושק ביוני האחרון, ומחירו עומד על כ-30 דולר.