"אירוע הפריצה לסולארווינדס הוא כנראה אחד מאירועי האבטחה הדרמטיים והמשפיעים ביותר של העשור האחרון, וייכנס לספרי ההיסטוריה של הסייבר. יש לו השלכות משמעותיות על חברות בכל הגדלים, במיוחד בכל הקשור לערוצים ולשרשרת האספקה. אם חושבים על זה, מעתה והלאה, כל שותף הפצה – בין אם הוא מומחה בפתרונות אבטחה או שאיננו – יהיה חייב להיות בעל מודעות לאבטחת מידע ולהבין בתחום", כך אמר כריס הגרמן, מנכ"ל סופוס. הגרמן התייחס למתקפת הענק שהתגלתה בדצמבר האחרון, שבה פגעו האקרים בשורת חברות וארגוני ממשל, בעיקר בארצות הברית, באמצעות חדירה לתוכנת אוריון של סולארווינדס. בין החברות שנפגעו ממנה היו מיקרוסופט, VMware ופייראיי – שהמנכ"ל שלה אף הודה בכך, בצעד יוצא דופן. על פי הערכות המומחים, מקור המתקפה הוא ברוסיה. "ברור לנו כעת", אמר הגרמן, "שהתוקפים השתמשו לא רק בספקים כגון סולארווינדס, אלא גם ניצלו את ההזדמנות והשתמשו בחלק מהמפיצים של מיקרוסופט, כחלק מאפיק התקיפה שלהם. כך הם היו מסוגלים לבצע תנועה רוחבית מהסביבה הארגונית לסביבת ענן – ובחזרה". "מתקפת הענק בסייבר הייתה מתוחכמת מאוד וחמקנית", ציין. "אפשר להקביל אותה למישהו שרוצה לשדוד את הבית שלך באמצעות חפירת תעלה מתחתיו, כשהוא ממתין עד שתצא לחופשה, ואז קודח חור פנימה". הגרמן הסביר כי המשמעות של המתקפה היא "שלקוחות ושותפים צריכים להבטיח שהם מוגנים ומסוגלים לזהות גם מתקפות כאלה. אבל עוד קודם, צריך להבטיח שיש לאנשים הבנה בסיסית באבטחה. כלומר, לפני שאנחנו דואגים מפושעים שחופרים לנו מתחת לבית, צריך להבטיח שאנחנו נועלים את הדלת הקדמית והאחורית. יש להבטיח שכל החלונות נעולים. צריך להשאיר את האורות דלוקים בשביל הגישה ובחנייה מאחור. וצריך להתקין מצלמת אבטחה ואולי חיישני תנועה". "בצעו קודם את הבסיס. שימרו על פעילות מאורגנת ונקייה – ורק אז הפעילו יכולות מתוחכמות", המליץ. ניצחון במרוץ נגד ההאקרים "קודם כל", אמר, "יש להגן מפני המתקפות הנפוצות. לאחר מכן, יש להפעיל את היכולת לזהות אותן במקרה שהן התרחשו. ואז, יש לבסס את היכולת להגיב להן במהירות על, עדיף בצורה אוטומטית – היה והן מצליחות. ברגע שהתקפה מתרחשת, זהו מרוץ. מרוץ מול הרעים, שנעים לרוחב הרשת ולכל כיוון שהם מצליחים, על מנת לאתר מידע רגיש ולחלץ אותו החוצה. ומרוץ של הטובים, לזיהוי המיקום של הרעים, וכדי להבטיח שהם נבעטים החוצה ושהמידע מוגן". מנכ"ל סופוס ציין כי "מתקפות הסייבר זינקו במהלך מגפת הקורונה. התוקפים לא צמצמו את פעילותם, אלא להפך. הם עשו זאת משתי סיבות ברורות: הראשונה, יותר ויותר ארגונים הופכים לווירטואליים ועובדים מרחוק, והמשמעות היא שהם צריכים להסתמך על מערכות שהן די חדשות. הכול מתוקשר באופן דיגיטלי, ומסתמכים הרבה יותר על הענן. הסיבה השנייה היא שהתוקפים מנצלים את חוסר הוודאות והשיבוש. קשה לחשוב על תקופה עם חוסר ודאות גדול יותר, שהתרחשה מאז מלחמת העולם השנייה. התוקפים מנצלים זאת. לכן, חיוני ששותפים ייקחו יוזמה ויסייעו בהגנה על הלקוחות". הגרמן סיכם באומרו ש-"מעל לכל, יש לסדר את ההגנה הבסיסית – להפעיל אסטרטגיית אבטחה רב שכבתית, המסתמכת על הגנה, זיהוי ותגובה טובים מסוגם. כמו כן, מורכבות היא אויב: אם יש לך כלי נהדר, אבל הוא מורכב מדי להתקנה, להפעלה ולשימוש, ואתה צריך צבא של מקצועני SOC כדי לנהל ולתחזק אותו – זה לא יעבוד עבור הרוב המכריע של הארגונים בעולם".

חברת המחקרים גרטנר (Gartner) צופה, כי שוק הסמארטפונים יצמח בשנת 2021 ב-11.4% לעומת שנת 2020, לסך מכירות של 1.535 מיליארד מכשירים, אך הצמיחה הזאת מבטאה חזרה למצב של 2019. לפי הדו"ח האחרון שפרסמה החברה, שנת 2020 חוותה ירידה של 10.5% בעקבות מגיפת הקורונה, עם מכירות של 1.378 מיליארד מכשירים – לעומת 1.540 מיליארד ב-2019. החברה צופה כי הצמיחה הגדולה ביותר תתבטא במדינות מזרח אירופה, בסין, באמריקה הלטינית, במזרח התיכון וצפון אפריקה ובאפריקה שמדרום לסהרה – כשבאזורים אלה יעברו המכירות את אלה של 2019. באזורים האחרים שסקרה החברה – מדינות מערב אירופה, מדינות מתפתחות באסיה, אסיה פסיפיק, צפון אמריקה ויפן – תהיה אמנם צמיחה לעומת 2020, אך המכירות יהיו נמוכות יותר מאלה שב-2019. עוד מציינת החברה, כי המכירות של מכשירי דור 5 יהוו 35% מסך המכירות העולמיות, ואף יוכפלו לעומת 2020 הודות לפריסה מואצת של רשתות דור 5 ולהוזלת המכשירים. ביקר תורגש הצמיחה בסין.

שי ורדי, סמנכ"ל הטכנולוגיות של ישראכרט, הודיע היום (א') על סיום תפקידו בתום חמש שנים. את ורדי יחליף גיל טמיר, לשעבר מנמ"ר AIG, שהצטרף לישראכרט לפני שלוש שנים וכיהן כסגנו של ורדי. החילופים יבוצעו בחודש הבא. במכתב ששלח לעובדי החברה כתב ורדי: "בקרוב אשלים חמש שנים כסמנכ"ל הטכנולוגיות של ישראכרט, חמש שנים שבהן הצלחנו לנווט את הספינה הטכנולוגית במים סוערים, ללא תקלות מהותיות. הצלחנו לקדם פרויקטים גדולים ומהותיים, ששינו את החברה ואפשרו לה להפוך למה שהיא כיום". גיל טמיר, סמנכ"ל הטכנולוגיות המיועד של ישראכרט. צילום: יח"צ ורדי הצטרף לישראכרט ב-2016 והחליף כסמנכ"ל הטכנולוגיות את אל"מ (מיל') רונן זרצקי. לפני הצטרפותו לחברת האשראי הוא עבד במשך 10 שנים בבנק דיסקונט, מתוכן שלוש שנים כמנמ"ר. בין הפרויקטים הגדולים שהיו תחת אחריות ורדי נמצא פרויקט החלפת מערכת הליבה טמנוס. בסוף השנה שעברה החליטה הנהלת ישראכרט לערוך שינויים בפרויקט, שעלותו נאמדה בין 67 ל-71 מיליון דולר, ולעבור לפיתוח עצמי של חלקים ממנו.\ ארבעת המנמ"רים מהמגזר הפיננסי שפרשו בשנה האחרונה ורדי הוא המנמ"ר הרביעי מהמגזר הפיננסי שפרש באחרונה מתפקידו. בדצמבר אשתקד הודיע שי בסון, סמנכ"ל בכיר בבנק לאומי, על סיום תפקידו, ובמקומו מונה חיים שקולניק. הודעת הפרישה של בסון באה על רקע שינויים ארגוניים שערך הבנק. בנובמבר 2020 פרש יקי זנו, מנמ"ר בנק דיסקונט, בתום שנתיים וחצי בתפקיד. לא נמסרה סיבת הפרישה. שלושה חודשים לפני כן, באוגוסט אשתקד, פרש אבנר זיו מתפקיד המנמ"ר בבנק ישראל והחליף אותו ליאור ג'ורג'י, שכיהן כסגנו.

אמצעים טכנולוגיים רבים – ממכשירים לבישים ועד לאפליקציות – מיועדים על מנת לסייע לנו לשמור על אורח חיים בריא. בין אם למדוד מדדים גופניים שונים, לבנות תפריט בריא ומאוזן, למדוד לאיזה מרחק ובכמה זמן אנחנו הולכים או רצים ועוד – הספורט והטכנולוגיה כבר מזמן פגשו האחד את השנייה, ונרקמה ביניהם ידידות מופלאה. הקשיים המרכזיים בשמירה על אורח חיים בריא לאורך זמן הם ההתמדה והנחישות שצריך כדי ליישם זאת. אלא שאם מתמידים בכך, יכולים למנוע מחלות שונות ולשפר את איכות החיים. זהו אחד הדברים שמבקשת לסייע לנו לעשות אפליקציה שפותחה על ידי שאפה (Shapa) – סטארט-אפ שייסדו פרופ' דן אריאלי ונתי לביא – ופמי (Femi), שהקימה תשתית דיגיטל לרפואה מרחוק עבור בתי חולים, קופות חולים, חברות ביטוח וארגונים ומעסיקים גדולים. האפליקציה מיישמת את עקרונות הכלכלה ההתנהגותית ומאפשרת ללקוחות, לקופות חולים ולחברות ביטוח לייצר שינוי התנהגות והתמדה באורח חיים בריא – כך על פי מפתחיה. האפליקציה של שאפה ופמי "תוצאות מחקריות מעודדות" פרופ' אריאלי הוא מומחה לכלכלה התנהגותית מאוניברסיטת דיוק ומ-MIT, שהקים כמה סטארט-אפים בתחום, בהם ביוורקס, טיימפול, ג'ני וכאמור, גם שאפה. הוא אף ייעץ ללמונייד, שהפכה לחד קרן. פרופ' אריאלי אמר על האפליקציה החדשה כי "אם בעבר, המשימה שלנו התמקדה בהקניית הרגלים בריאים באמצעות שינוי התנהגותי, כיום אנחנו שואפים ליישם את אותה גישה חדשנית לצורך ניהול מחלות ומניעתן, תוך שימוש ביישומים וירטואליים לקידום אורח חיים בריא לטווח ארוך. האפליקציה שפיתחנו מבוססת בינה מלאכותית, ומשלבת אמצעים לאיסוף נתונים כגון משקל ומד לחץ דם עם מתן חיווי מותאם אישית באמצעות מנעד צבעים (ולא מספרים), באופן שמעודד שמירה על סדר יום קפדני והתקדמות". הוא ציין כי "התוצאות הבריאותיות של המחקרים שכבר ביצענו, לצד השינויים שהמטופלים עצמם מדווחים, הם משמחים ומרתקים. הצלחנו להגיע לתוצאות מרשימות של ירידה במשקל של כ-5% בתוך שישה חודשים וירידה של לפחות קטגוריה אחת במדד ה-BMI (מדד מסת שומן בגוף) בקרב כ-42% מהמשתמשים". אטל מולכו פיליבה, מנכ"לית פמי. צילום: הלל מאיר אטל מולכו פיליבה, מנכ"לית פמי, אמרה כי "המיזם החדש עשוי להאריך חיים ולא פחות חשוב מכך – לשפר את איכות החיים ולמנוע סימפטומים נלווים למחלות כרוניות. מדובר בטכנולוגית רפואה מונעת עם פוטנציאל משמעותי הן להארכת חיי המטופל והן לחיסכון משמעותי של כסף עבור הלקוח הסופי, כמו גם עבור קופת החולים וחברת הביטוח". מולכו פיליבה ציינה כי במקביל להטמעת האפליקציה בישראל, פמי נערכת להפצתה בשוק האירופי, באמצעות קרן G Square, שרכשה באחרונה מחצית מהחברה לפי שווי של כ-400 מיליון שקלים.

חברות המחקר מתפרנסות בין היתר מפרסום תחזיות שוק וצפי למגמות בעולם הטכנולוגי ובעולם העסקי, שמשמשים בסיס להחלטות בקרב מנהלים בכל המגזרים. בסוף כל שנה נבחנות התחזיות האלה אל מול מה שקרה בפועל, והחברות מפרסמות את הצפי שלהן לשנה הבאה. בהתייחס ל-2020, שנת הקורונה, ולממשיכתה, 2021, הרבה יותר מורכב לעשות את זה, מאחר שהמגפה, שפרצה בתחילת השנה שעברה, טרפה את כל הקלפים שעל בסיסם מבצעות חברות המחקר את התחזיות. על פי היגיון זה, ניתן היה לצפות שהתחזיות שלהן לשוק ה-IT יקרסו וששום דבר לא יהיה דומה למה שהעריכו. אלא שלפי מחקר שעשה אתר שמרכז ועוקב אחרי התחזיות של חברות המחקר, ובעיקר של גרטנר, שוק ה-IT היה בסך הכול יציב ב-2020. יתרה מזאת, התחזיות לשנתיים הבאות מנבאות התאוששות ועלייה בשורה של קטגוריות בשוק ה-IT. צריך לציין ששוק ה-IT מושפע מהכלכלות העולמית והמקומית בכל מדינה. הוצאות ה-IT הן של ארגונים במידה רבה פונקציה של המצב הכלכלי, התוצר הגולמי והצמיחה או אי הצמיחה בכל אחת מהמדינות שבהן הם פועלים. במרבית השנים האחרונות, הצמיחה של שוק ה-IT הייתה גדולה מתחזית הצמיחה הכללית של כלכלות שונות, ובלא מעט שנים גם בישראל, לעומת התחזיות של בנק ישראל. השוק רשם גידול גם אם התוצאה שלו לא עברה את התחזית הכללית. למה מצב ה-IT טוב, למרות הכול? מהי הסיבה ששוק ה-IT היה וצפוי להמשיך להיות יציב, בהינתן שבגלל הקורונה, מגזרים שלמים כמעט שנמחקו? יש לכך שני הסברים מרכזיים, או יותר נכון שתי השערות: האחת אומרת שארגונים שנכנסו למשבר עם רמה סבירה של טרנספורמציה דיגיטלית צלחו אותו טוב יותר, גם אם הם נכללו באחד המגזרים שנפגעו. ארגונים אחרים, שלא היו דיגיטליים לפני הקורונה, מיהרו לשנות את המצב במהלך השנה והגבירו את ההשקעות בדיגיטל. תוכניות מגירה שהיו אמורות לצאת לפועל בעוד 5-6 שנים נשלפו במהירות ופרויקטים עלו לאוויר במהירות שיא. ההשערה השנייה היא שנוצר איזון בהוצאות ה-IT בין המגזרים שבהם הן הצטמקו לאלה שהפעילות הכלכלית שלהם גדלה, ואפילו מאוד, בתקופת הקורונה, כמו המזון ושאר המוצרים החיוניים. הנתונים האלה עזרו לחברות המחשבים הגדולות למתן את הירידה בהכנסות, ואף להביא לעלייתן, תוך שהן מתאימות את עצמן לביקושים באותם מגזרים. מה אומרים הנתונים? אם נביט רגע על המספרים, נראה שבשנה שעברה, הוצאות ה-IT ב-2020 ירדו ב-3.2% לעומת 2019 – הרבה פחות ממה שהיה צפוי לקרות במציאות של משבר. החדשות הטובות הן שעל פי התחזיות, השנה יעלו ההוצאות ב-6.2% ויעמדו על 3.923 מיליארד דולר. קחו לדוגמה את שוק הדטה סנטרים: הוא לא ירד, אלא נשאר יציב ב-2020 ועמד על 215 מיליארד דולר – בדומה לשנה שלפני כן. השנה הוא צפוי לגדול השנה ב-5.9% ולעמוד על 228 מיליארד דולר, וב-2022 הוא ירשום גידול מתון יותר, של קצת יותר מ-3%, ויגיע ל-236 מיליארד. לעומת זאת, תחום שירותי ה-IT יחווה מהפך: בעוד שבשנה שעברה הוא ירד ב-2.8%, בשנה הנוכחית הוא צפוי, על פי התחזיות, לגדול בקצת יותר מ-6%. צריך לשים לב שעל אף שמדובר בשינויים חד ספרתיים, כל שינוי כזה משמעו הרבה מאוד כסף, וזה מאוד משמעותי לחברות שעוסקות בכך. הפרשנות אחת הפרשנויות המרכזיות של הנתונים, שמצריכה הפקת לקחים, היא שהקורונה לימדה אותנו שכל מה שידענו על תכנון המבוסס על ניהול סיכונים ואפשור המשכיות עסקית בזמן משבר – קרס. למדנו בשנה זו עד כמה נכונה העצה שניתנת למנהלים: לעולם לא תדע מה אתה לא יודע ותמיד יש להיערך לתסריטים קיצוניים ולא הגיוניים, גם אם הם לא מתיישבים עם הנתונים. השנה ובשנים הבאות, העולם יהיה הרבה יותר ספקני לגבי תחזיות, והאנליסטים של חברות המחקר יצטרכו למצוא מודלים חדשניים יותר, שייקחו בחשבון השפעות על הכלכלות של קטסטרופות כגון הקורונה ודומותיה. כאלה, לצערנו הרב, בהחלט עלולות להיות גם בשנים הבאות.

מחשבים ניידים הפכו בעשור האחרון לדרך העיקרית בה אנחנו עובדים, ובעקבות משבר הקורונה הם בעצם הפכו למרכז חיינו. בין אם זה אלפי העובדים שעברו לעבוד מהבית, או מאות אלפי התלמידים והסטודנטים שמנהלים שיעורים דרך הזום, הלפטופים משמשים אותנו לדברים שונים ומרובים, ובהתאם לכך – השתכללו בצורה מאוד מרשימה. אך למרות השינויים, עדיין נשארו לנו כמה אמונות ומיתוסים עתיקים על השימוש במחשב שאנחנו פשוט חייבים לנפץ – אין לשלוף את הדיסק-און -קי ללא סגירת הכונן: האמונה ששליפת הדיסק-און קי מה-USB של המחשב לפני ה"אישור" תשבש את המחשב היא לא נכונה. אז למה בכל זאת לפני שאתם מוציאים את החיבור מערכות ההפעלה מבקשות "לעצור" ולאשר את הוצאת ההתקן? מדובר באמצעי זהירות שנועד לוודא שאינכם מוצאים את החיבור באמצע העברת מידע. שכן, ניתוק באמצע העברה של מידע יכול להזיק למחשב, וכמובן למידע עצמו. ברוב המקרים כשה-USB רק מחובר, ולא נמצא באמצע פעולה כלשהי, הוצאתו ללא אזהרה מוקדמת לא תפגע בשום דבר. לפטופ על הברכיים? מתכון לבעיות פוריות: כן כן, יש עדיין אנשים שסבורים שלהניח מחשב בקרבת אזור החלציים יעשה בו שמות בגלל ענייני קרינה, מה שייפגע בפוריות המשתמש. כמובן שזו שטות גמורה. לפטופים פולטים פחות קרינה מהטלפון הסלולרי (שאגב, בדיקות מראות שגם הטלפון לא מסוכן). הלפטופ שלכם פולט קרינה אלקטרומגנטית וגלי רדיו, אך לא בתדר ובעוצמה שיכולים לגרום לנזק תאי. שימוש יתר במחשב מסוכן לילדים: לא מעט דובר על כמה המחשב מסוכן לילדים, בעיקר האינטרנט, ומשחקי המחשב – בעיקר אלו שקשורים לילדים. הטענות, שלעיתים רחוקות מעוגנות במחקרים מדעים, כוללות אזהרות מפני התמכרות, התנהגות אלימה, בעיות פסיכולוגיות ושיבוש של הכישורים החברתיים. אם להאמין למחקרים, מדובר במצב מורכב יותר. מצד אחד, ידוע שילדים ובני נוער נוטים לאמץ ולחקות דפוסים והתנהגויות שראו במשחקי מחשב (וגם בטלוויזיה, אגב), אך מצד שני, יש כבר בסיס מדעי לטענות כי במקרים רבים השימוש במחשב דווקא תורם לשלומו הנפשי וליכולותיו האינטלקטואלית והמוטוריות של הילד. מה גם שכיום השימוש העיקרי שיש לילדים במחשב הוא לצורכי לימודים. עדיף לכבות את המחשב כל יום: יש אנשים שמאמינים שכיבוי המחשב מדי לילה יעזור לו לעבוד באופן חלק יותר בפעם הבאה שהם ישתמשו בו, וכן שזה יכול להאריך את חייו ולשפר את תפקודו הכולל. אך למרות שזה נשמע נכון, זה ממש לא הכרחי או נחוץ. דווקא כיבוי והפעלה תכופים מדי של המחשב מציבים את ספק הכוח והדיסק הקשיח בסיכון גבוה יותר להתקלקל בעקבות לחץ יתר. דרך טובה יותר לשמור על אנרגיה היא לכבות את המסך או לשים אותו במצב "שינה" אם אתם עוזבים אותו ליותר מ-20-30 דקות. כמו כן, מומלץ לכבות את המחשב בערך פעם בשבוע.  יש לרוקן את סוללת המחשב הנייד מדי פעם, כדי להאריך את חייה: האמונה הטפלה הזו נולדה בגלל סוללות בלפטופים ישנים, שהיו מורכבות מניקל וקדמיום. לסוללות הליתיום במחשבים החדשים אין "זיכרון" ולכן הריקון שלהן אינו משפיע על אורך חייהן. מומלץ לרוקן סוללות ליתיום עד הסוף בערך פעם אחת לכל 30 טעינות, לא כדי לעזור לסוללה, אלא על מנת לכייל את המחוון שמראה את אורך חיי הסוללה במחשב. עדיף להוציא על מחשב חדש כמה שפחות, ממילא הוא יתיישן מהר: כאשר המחשב הוא כלי עבודה, כפי שהוא בעבור רובנו בימים אלו, השיקולים צריכים להיות כלכליים. השקעה נבונה תהיה כזו שתבטיח תפוקה מקסימלית של מי שמשתמש במחשב, וכזו שתפסק לו את כל הצרכים, גם מבחינת מהירות, גם מבחינת אבטחה וגם מבחינת זיכרון. בשימוש ביתי, כאשר איכות השימוש משפיעה על איכות חיינו, השיקולים כמובן שונים, אך עדיין לא נעים לגלות שתוכנה מסוימת או משחק מסוים לא מסוגלים לרוץ על המחשב שלכם. אז נכון שקל להוציא סכום מופרז על מחשב חדש. אני ממליץ שלא לקנות את הזול ביותר ובכל מקרה, התוספת שנראה שאתם משלמים מעבר לתכנון אינה משמעותית בדרך כלל – יש לזכור כי המחשב הינו כלי שרוכשים לכמה שנים טובות. הכותב הוא סמנכ"ל סחר במפעיל, הנציגה הרשמית של טושיבה-דיינבוק בישראל

משרד ההגנה האמריקני הודיע באחרונה לקונגרס כי הוא עשוי לשקול שלא לממש את פרויקט הענק בענן עם מיקרוסופט (Microsoft) – אם המאבק בבית המשפט על החוזה יימשך זמן רב יותר. ההודעה הזאת מוזרה מעט: לעיתונות הטכנולוגית בארה"ב הגיע עותק מההודעה, אולם למרות שהעיתונאים אימתו את האותנטיות של המסמך – הוא אינו חתום, אינו מתוארך ואינו נושא את הלוגו של המשרד. בספטמבר 2020 נמשך המאבק בין אמזון (Amazon) למי שהיה נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, סביב JEDI – פרויקט הענן הענק של הפנטגון. החברה יצאה נגד ההחלטה של משרד ההגנה בוושינגטון לאשרר מחדש את זכייתה בפרויקט של מיקרוסופט, ש-AWS, חברת הענן של אמזון, התמודדה בו נגדה. לדבריה, "מדובר בלא יותר מאשר ניסיון לתת תוקף להחלטה לקויה, מוטה ומושחתת פוליטית". פרויקט JEDI הוא חלק ממאמצי הפנטגון לחדש את התשתית הטכנית שלו. אמזון ומיקרוסופט הגיעו לשלב הסופי במכרז בן עשרת מיליארדי הדולרים, כשחברות נוספות שהתמודדו בשלבים שונים שלו היו יבמ (IBM), גוגל (Google) ואורקל (Oracle) הודעת המשרד לקונגרס סותרת את הקו שלאורו המשרד פעל. בשנה שעברה המשרד בדק שוב את ההצעות של המתמודדים והודיע שהוא נחוש בדעתו כי הצעת מיקרוסופט מייצגת בצורה הטובה ביותר את המענה לצורכי הממשל. עוד נמסר בהודעה, כי "כל ההצעות במכרז טופלו בהגינות והוערכו בעקביות על פי קריטריוני ההערכה המוצהרים של המדינה". אלא שאמזון חלקה על טענה זו בחריפות, תוך שהיא מציינת ליקויים, טעויות וכן "הטיה שאי אפשר לטעות בה" בתהליך ההערכה של המתמודדות במכרז. החברה טענה שאת ההטיה הוביל לא אחר מאשר טראמפ עצמו, שיש לו יריבות עמוקה עם אמזון ועם המייסד והמנכ"ל שלה, ג'ף בזוס. בכובעו האחר, בזוס הוא הבעלים של הוושינגטון פוסט – שמהווה חלק מ-"תקשורת הפייק ניוז", לפי הנשיא האמריקני. כמו כן, טראמפ טען, שאמזון לא משלמת מספיק מיסים. בחומרים שהגישה החברה לבית המשפט באחרונה היא ציטטה תגובה שהתפרסמה בספר, ובה צוין כי טראמפ אמר באופן פרטי לשר ההגנה דאז, ג'ים מאטיס, "לדחוק את אמזון" מהחוזה. ההחלטה על הזכייה של מיקרוסופט פורסמה באוקטובר 2019, ואמזון הגישה את הערעור בנובמבר. הענקית מסיאטל טענה כבר אז, כי בחירת מתחרתה מרדמונד נעשתה באופן לא הוגן, כשבבסיס הטענה אמונתו של בזוס, שהחיכוכים האישיים בינו לבין טראמפ הם הסיבה לבחירה בה ולא בחברה שהוא מנהל. שלושה חודשים לאחר מכן, בפברואר 2020, קבע שופט פדרלי שלנוכח הערעור, על הפנטגון לעצור את יישום הפרויקט. במסמך הנוכחי, שהוגש לקונגרס, נכתב, שבית המשפט לתביעות פדרליות יקבע בשבועות הקרובים "פסק דין משמעותי" הקשור להתמודדות המשפטית סביב חוזה הענן בסך 10 מיליארד דולר. על פי משרד ההגנה, "קיימת דרישה דחופה ובלתי מסופקת לשירותי ענן מסחריים, כלל-ארגוניים, לטיפול בנתונים בכל שלוש רמות הסיווג. הפנטגון אמר שהוא נותר "מחויב לחלוטין לעמוד בדרישה זו", אך "יהיה מוכן להבטיח שהדרישה תיענה בדרך זו או אחרת." בנייר העמדה של משרד ההגנה משורטטים שני תרחישים פוטנציאליים שינבעו מ"פסק הדין המשמעותי" של בית המשפט. האחד, שבית המשפט מאשרר את אי קבלת אחת הטענות של אמזון, מה שיוביל להתדיינות בשלוש טענות אחרות שלה, מהלך שיביא, להערכת המשרד, לארבעה-חמישה חודשים של התדיינות משפטית. התרחיש השני, ציינו במשרד ההגנה, יביא לדיון בכל טענות אמזון, ויתניע תהליך התדיינות ממושך, בשל הצורך "להתדיין באופן מהותי", ויכוחים על טענות נוספות – כגון לגילוי – מה שיביא לזימונים לעדות של בכירי בבית הלבן לשעבר – וביניהם אולי אף טראמפ עצמו – ופקידי משרד ההגנה. "האפשרות לתהליך התדיינות כה ארוך עשויה להעמיד בסימן שאלה את עתיד רכש הענן של המשרד", נכתב בנייר העמדה, "ובתרחיש זה, מנמ"ר משרד ההגנה יעריך מחדש את האסטרטגיה בהמשך". משקיפים ציינו כי בהודעה טמון איום מרומז כלפי בית המשפט, לפיו יותר מדי דיונים על כשרות הליכי המכרז יביאו לעיכוב ארוך מדי בפרויקט.

קבוצת פז, מובילת שווקי האנרגיה וחנויות הנוחות, הודיעה היום (א') על פיתוח ענן נתונים אנליטי מתקדם ומבוסס בינה מלאכותית, בשיתוף מיקרוסופט. הקבוצה מפעילה בין היתר את רשת חנויות הנוחות הפופולרית yellow, רשת מתחמי הדלק וחברת הגז פזגז. בימים אלה היא מצויה בעיצומו של תהליך יישום אסטרטגיה עסקית חדשה, במטרה להפוך מחברת האנרגיה המובילה במדינה גם לקמעונאית הנוחות הגדולה ביותר, תוך פיתוח מנועי צמיחה חדשים, מבוססי טכנולוגיה ודטה. ענן הנתונים של פז יתבסס על מוצר חדש, Azure Synapse Analytics, שהושק באחרונה על ידי מיקרוסופט בעולם ונחשב למתקדם ביותר בשוק. החברה מתכננת לשלב אותו במהלך השנה הקרובה בכל תחומי הפעילות העסקיים שלה. הטכנולוגיה – חלק מרכזי מתנופת הפיתוח של פז הטכנולוגיה היא רגל מרכזית בתנופת הפיתוח של פז וביצירת מנועי צמיחה חדשים. במסגרת זו, מבצעת החברה מהלך טרנספורמציה דיגיטלית מקיף, בדגש על דטה, כבסיס לחדשנות העתידית שלה בכלל הסגמנטים שבהם היא פועלת. כך, למשל, בהתבסס על דטה ותובנות ייחודיות תוכל פז להציע שירותים חדשים ומותאמים אישית ללקוחותיה, כמו גם לבסס תשתית פתוחה וקלה לחיבורים ולשיתופי פעולה. בנוסף, ענן הדטה המתקדם יהווה לחברה כלי מהותי למחקר וקבלת החלטות מבוססת נתונים, וכן להשגת חוויית לקוח מבדלת. מטריקס BI נבחרה כשותפה להקמת התשתית העננית, על רקע ניסיונה העשיר בפרויקטי דטה, ובמיוחד בטכנולוגיות מיקרוסופט. בנוסף לליווי הצמוד של הצוות המקצועי של מיקרוסופט לכל אורך תקופת הפיתוח, תכשיר חברת הענק במסגרת הפרויקט המשותף כ-80 מעובדי קבוצת פז בתחומי הדטה, הבינה המלאכותית והאנליטיקה מתקדמת. קבוצת פז "הדרך לשימור המובילות מחייבת לעבור לארגון מונע דטה" ניר שטרן, מנכ"ל קבוצת פז, אמר כי "החברה מבצעת קפיצת מדרגה ביכולותיה הדיגיטליות, על מנת לפתח מנועי צמיחה חדשים מבוססי טכנולוגיה ולהביא למצוינות תפעולית". לדברי מוטי קירשנבאום, סמנכ"ל מערכות המידע של קבוצת פז, "כקבוצת האנרגיה והנוחות הגדולה בישראל, מיליוני צרכנים משתמשים כבר כיום בשירותים הדיגיטליים שלנו ובארנק yellow. הדרך לשימור המובילות הקמעונאית וחוויית נוחות אולטימטיבית לצרכן מחייבת להפוך את קבוצת פז לארגון מונע דטה (Data Driven Organization), ולכן יצאנו למסע התחדשות טכנולוגי לעבר הדור הבא של הנתונים בענן". רקפת חן הורוביץ, סמנכ"לית קבוצת הלקוחות התאגידיים במיקרוסופט ישראל, ציינה כי "המעבר לפעילות ארגונית מבוססת דטה ובינה מלאכותית היא צעד משמעותי לקידום דיגיטליזציה בעולם האנרגיה – החל מתחומי הקמעונאות ועד לחטיבות התעשייה והלוגיסטיקה. השפעתו של הפתרון החדש שמטמיעה פז מהווה בשורה של ממש, בעיקר בשל הפעילות הענפה והמעמיקה של הקבוצה בכלכלה הישראלית. החבירה המוצלחת לשותפתנו, מטריקס BI, לטובת הטמעת הפרויקט, היא מכפלת כוח אדירה עבור קבוצת פז ואין לי ספק שהפתרון הנבחר יסייע ביצירת ערך ממשי לקבוצה וללקוחותיה במהרה". לדברי רונית אטד, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל, "העת הנוכחית מוכיחה לנו עד כמה חשובה ההשקעה הארגונית בתשתיות טכנולוגיות יציבות, מהירות, אמינות ובעלות כושר שרידות. פתרון Azure Synapse Analytics יאפשר לקבוצת פז לקדם תהליכים עסקיים משמעותיים בעידן של עומס נתונים ומידע, ולייצר תובנות איכותיות בזמן אמת. הפרויקט בפז מהווה דוגמה מצוינת לאופן שבו ארגון רותם טכנולוגיה לפיתוח שיטות עבודה מבוססות ידע, לגיבוש אסטרטגיה עסקית פורצת דרך וליצירת יתרון מובהק וגישה מהירה ובטוחה לכלל הארגון, הלקוחות והספקים שלו. בחודשים הקרובים נראה לקוחות נוספים שיאמצו פתרונות מתקדמים מבוססי דטה, המתאפשרים הודות לטכנולוגיה ולרמת האבטחה הגבוהה שלנו".