עיריית רמת גן פרסמה לפני ימים אחדים מכרז להתקנה, החלפה ושדרוג של מאות המצלמות והחיישנים הפזורים ברחבי העיר. זאת, כחלק מסדרת פרויקטים שנועדו לממש את תפיסת העיר החכמה של העירייה. לדברי קובי נח, מנמ"ר עיריית רמת גן, שמוביל את המכרז, "תוצרי המכרז יאפשרו גמישות תפעולית במימוש צרכי העירייה הקיימים והמתפתחים בלוחות זמנים קצרים ובתקצוב יעיל, מבוקר ומנוהל. הוא יביא למענה שיכלול את המערכות הקיימות עם מערכות חדשות, ליצירת מארג אחוד – טכנולוגי- תשתיתי- תפעולי, לתמיכה בפעילות השוטפת, בתהליכי הניהול והבקרה, בפעילות האבטחה, הביטחון והבטיחות, ובאכיפת החנייה והתנועה". נח העריך שזהו אחד ממכרזי ה-IoT הגדולים והמקיפים ביותר שיצאו עד כה בשלטון המקומי, והוא "משלב 'מרקט' במגוון רחב של יחידות קצה ותשתיות קישוריות, שמהווה בסיס להתאמת פתרון מותאם לכל צורך ולמניעת רכש אמצעים יקרים שלא לצורך". המכרז, שהוא חלק מהתוכנית של ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן, כבר מעורר עניין רב בשוק, ובין החברות שעשויות להתעניין בו נמנות בינת, מוטורולה, ח.מר, ובכלל – חברות שפעילות בתחום ויש להן ניסיון בהתקנת מצלמות ובפתרונות אינטרנט של הדברים". ברחבי רמת גן פרוסות 850 מצלמות בטיחות ועוד כ-80 מצלמות אכיפה. המטרה היא להגיע ל-1,200 מצלמות, כדי לאפשר אכיפה יעילה יותר ברחובות מרכזיים בעיר – שם יש תופעה של חניות כפולות. "המצלמות יאתרו כל רכב שחונה במקומות האסורים במשך יותר משלוש דקות", אמר נח. הוא ציין כי "מצלמות האכיפה מוכיחות את עצמן מעל ומעבר. רק בימים האחרונים הצליחו בעזרת המצלמות לאתר ונדליזם שביצעו מספר צעירים, שהשחיתו את דגלי הגאווה שנתלו בעיר. הצעירים אותרו במהירות בזכות המצלמות, הוגשה תלונה למשטרה והנושא נחקר". מה כולל המכרז? עיון בפרטי המכרז מלה רשימה ארוכה של דרישות המבוססות על רכיבי טכנולוגיה מהמתקדמים שיש כיום – ולשם העירייה מכוונת. כך, הספק הזוכה יידרש להקים, בנוסף להתקנת המצלמות, מוקדי שליטה ובקרה, ולתחזק אותם באופן שוטף, תוך מתן מענה לקמפוסים סגורים שונים. "מארג הפתרונות והטכנולוגיות במכרז זה יאפשרו לעירייה את השימוש וההפעלה של כלל האמצעים והיישומים בדגש על פלטפורמות נייחות, ניידות ונישאות, וכן רכיבי תוכנה", נכתב במכרז. המצלמות שיותקנו כחלק מיישום המכרז יעבירו את הנתונים למוקדי השו"ב השונים בעיר, המחולקים למוקדי אכיפה ומוקדי ביטחון, בתוספת מערכות נלוות לניתוח המידע ופילוחו. הגשת ההצעות למכרז היא עד עוד שלושה שבועות, והכוונה היא לגשת ליישומו במהירות האפשרית. באגף מערכות המידע והמחשוב של עיריית רמת גן יוקם מערך בקרה לניהול תפוקות המכרז, לאפיון הצרכים ולליווי הפרויקטים, במקביל לבקרה על האחזקה השוטפת. זאת, על מנת למצות את ההתקשרות עם הספק הזוכה ולתאם בין הצרכנים והצרכים, במטרה להביא לידי מיצוי מערכות ותשתיות קיימות ומשותפות. פרויקט גדול אחר, שהעירייה נמצאת בתהליכי תכנון מתקדמים שלו, הוא פריסת סיבים אופטיים ברחבי העיר והתקנת גלים מילימטריים. "ביצענו סקירה טופוגרפית של כל העיר, ומתוך הליבה מיפינו את האתרים שיחוברו לגלים המילימטריים – במזרח העיר, בבתי ספר ובאגפים שונים של העירייה", הסביר נח.

אפליקציית הליבה של גוגל (Google) במכשירים הסלולריים של רבים ברחבי העולם קרסה הבוקר (ג'). החל מהשעה 7:00 פונים משתמשי אנדרואיד רבים אל אתר DownDetector ולרשתות החברתיות בכדי לדווח כי אפליקציית גוגל קורסת באופן אקראי בטלפונים שלהם.  64% מהמדווחים טוענים כי היישום פשוט קורס על הכניסה אליו ואילו 35% דיווחו על בעיות בחיפוש. נכון למועד כתיבת שורות אלו דיווחי המשתמשים מצביעים על כך שהבעיה משפיעה על מרבית מכשירי אנדרואיד, כולל סוני, סמסונג, גוגל פיקסל, LG ואחרים. ייתכן שהתקלה העולמית קשורה לעדכון הגרסה האחרון של היישום, שהתרחש ממש לפני שעות. אתר 9to5google דיווח הבוקר כי בעקבות העדכון האחרון, אפליקציית גוגל, וכן האפליקציות Podcasts ו-Lens פשוט שבות וקורסת, בעוד שגם העוזר האישי (Assistant) אינו זמין. האתר דיווח כי "לאחר עדכון לגרסה 12.23.16.23.arm64 של אפליקציית גוגל, המשתמשים רואים את היישום שוב ושוב מתרסק כל כמה דקות מבלי שהם עושים דבר". Why does this keep showing up and I can't open it, is @Google down? I've rebooted, reinstalled, cleared cache, it's still like this. it still showing even though I don't tap the app.#googledown #google pic.twitter.com/b1IM0bFeQn — Stranger (@amelianpa) June 22, 2021 Is it only me or you all are also getting the same message every 10 seconds? #googledown pic.twitter.com/cfxCKOY2g5 — Arnav Karn (@ArnavKarn10) June 22, 2021 Me after getting repeated notification of 'Google keeps stopping' #GoogleDown #Googlecrash #GoogleNotworking pic.twitter.com/OL2OLGgifW — xareer (@xareeer) June 22, 2021 מה ניתן לעשות? בתגובה לתלונות בטוויטר (Twitter), החשבון הרשמי של Made By Google הציע לגולשים לעשות אתחול רגיל של הטלפון, מה שעבד עבור חלק מהמשתמשים, אך לא לכולם – היו מי שציינו עם זאת כי אתחול הטלפונים שלהם לא עזר. לפי דיווחים שונים, הסרת ההתקנה של העדכון האחרון לאפליקציית גוגל פתרה את הבעיה, ואולם יש כמה משתמשים שדיווחו כי הם עדיין מתקשים להשתמש ביישום, גם לאחר שחזרו לגרסה הקודמת שלו. עדכון אפליקציית גוגל התגלגל אתמול (ב'), אחרי שגרסת הבטא שלו החלה להיות מופצת בשבוע שעבר (ד'). יש המעידים כי משתמשי גרסת הבטא אינם מושפעים מהתקלה, ואתם יכולים להוריד אותה מכאן. גוגל טרם התייחסה לתקלה העולמית. דף הסאטוס שלה כמעט שלא מעיד על בעיות כלשהן בשירותיה. נראה שנצטרך להמתין לתיקון ספציפי ולהסברים מה השתבש וכן לפרסום צפי מתי התקלה תתוקן לחלוטין.  

בזק השיקה היום (ב') שורה של שירותים שפועלים על גבי הסיבים האופטיים שלה, ומסרה על התקדמות בפרויקט פריסת הסיבים האופטיים ברחבי הארץ. במסיבת עיתונאים שערכה החברה הבוקר היא השיקה את FTTR – סיב אופטי שמגיע לכל אחד מהחדרים בבית, כולל לממ"דים ולמרתפים, באמצעות נתב בשם Be Fiber. אלא שבעוד שלמכשיר המרכזי החברה מציעה חיבור במהירות של עד 2.5 גיגה-ביט, בחדרים מגיע קצב הגלישה לעד 1 גיגה-ביט (ב-Wi-Fi), ובהדגמה שהיא ערכה באירוע התוצאות היו נמוכות אף יותר. החברה השיקה את השירות של ה-2.5 גיגה-ביט במחיר של 149 שקלים לחודש ושל ה-1 גיגה-ביט – במחיר של 119 שקלים לחודש. לרגל ההשקה היא פתחה במבצע של 50% הנחה, כאשר השירותים יעלו בכל אחד משלושת החודשים הראשונים 74.5 שקלים ו-59.5 שקלים, בהתאמה. אמנם, לא מדובר במחירים הזולים ביותר בשוק, אבל בבזק אומרים כי הם מציעים את הערך הרב ביותר למחיר. בנוסף לנתב החדש בזק השיקה היום גם את Mesh Fiber, שמאפשר גלישה רציפה ובעלת טווח רחב בכל הבית בתקן Wi-Fi 6. בחברה טוענים כי הוא בעל יכולת נדידה חלקה בין החדרים. ה-Mesh Fiber יהיה זמין ללקוחות מהחודש הבא ומחירו יעמוד על 19.90 שקלים לחודש. ניתן להתחבר לשירות גם באמצעות חבילה הכוללת את נתב ה-Be החדש, בעלות של 34.90 שקלים לחודש. איפה בזק לא תפרוס סיבים אופטיים? החברה דיווחה כי היא פרסה בתוך פחות מחצי שנה סיבים אופטיים ל-680 אלף משקי בית ב-90 ישובים, ונראה שהיא תעבור את ההצהרה שנתנה בחודש מרץ, שלפיה היא תפרוס את הסיבים למיליון בתי אב עד לסוף השנה. מדובר בקצב פריסה מהיר – הרבה יותר מהממוצע באירופה. בסופו של דבר, חברה מתכוונת להציע את הסיבים האופטיים שלה ל-80% ממשקי הבית במדינה, כולל בהתנחלויות. בזק זכתה במכרז של משרד התקשורת לפריסת הסיבים האופטיים, שחילק את הארץ ל-3,000 אזורים. היא בחרה ב-2,000 מתוכם, בעיקר משיקולים כלכליים: בין האזורים האלה לא נכללים קיבוצים, שיש להם רשת משלהם, ישובים מסוימים בצפון, בעיקר דרוזיים וערביים, שבהם יש רשת סיבים אופטיים פיראטית, וחלק מאזורי התעשיה. למרות זאת, בחברה אומרים שהם פורסים את רשת הסיבים האופטיים גם באזורים שאינם כדאיים לה מבחינה כלכלית, מתוך תקווה שזה ישתלם לה בהמשך. יש לציין כי משרד התקשורת יטיל מס על חברות התקשורת בגין אזורים שבהם הן לא יפרסו את הסיבים האופטיים, כאשר הסכומים ילכו לקרן שעתידה לסבסד את פריסתם באזורים אלה. בגלל היותה חברת התקשורת הגדולה ביותר, עיקר נטל המס הזה צפוי להיות מוטל על בזק. בזק "עשתה זאת שוב": קמפיין עם גידי גוב ועומר אדם גיל שרון, יו"ר בזק, אמר כי "הסיב האופטי הוא שמגיע אל הבית, אבל החוויה הכי חשובה היא בתוך הבית. בשנה וחצי האחרונה הבנו עד כמה חוויית גלישה מהירה ועוצמתית היא קריטית לכולנו. אנחנו מציעים נוחות ואבטחת מידע". לדברי דודו מזרחי, מנכ"ל החברה, "כבר כיום, רשת הסיבים של בזק היא הגדולה והנרחבת בישראל. מדובר בקצב פריסה חסר תקדים. היום אנחנו משיקים את הדור הבא של רשת האינטרנט הביתית, כדי להציע ללקוחות שלנו את הפתרון הטכנולוגי הטוב ביותר בשוק". מחר בערב תעלה בזק קמפיין פרסום לנתב החדש ולשירותים החדשים, שכמו בשני קמפיינים קודמים שלה, מככבים בו גידי גוב (הטאלנט הקבוע של החברה) ועומר אדם. הפרסומת כוללת שיר עם מילים שנכתבו ללחן של הלהיט של בריטני ספירס Ooops I did it again.

קופת חולים מאוחדת האיצה במהלך מגיפת הקורונה את מהפיכת הרפואה ההיברידית, המאפשרת לכל לקוח לצרוך שירותים רפואיים ולנהל את הקשר שלו עם מאוחדת בכל ערוץ שיבחר. במסגרת המהפיכה ההיברידית, ביצעה לאחרונה מאוחדת פרויקט רב היקף לניטור מערכות ה-IT וחוויית המשתמש. הפרויקט בוצע בשיתוף פעולה עם נספרו (NessPRO) – קבוצת מוצרי התוכנה של נס. מאוחדת היא קופת החולים השלישית בגודלה בישראל, והיא משרתת יותר ממיליון לקוחות בכל רחבי הארץ. מאוחדת מפעילה למעלה מ-400 מרפאות ועשרות בתי מרקחת, מעסיקה כ-4,000 רופאים ורופאות, ומציעה שירותים מגוונים (כגון הדמיה ובדיקות לב) בעשרות מכונים. הפרויקט מתבסס על מערכות ניטור המתקדמות והחדשניות בתחום. המערכות (ובהן Aternity, Glassbox ו-Nimsoft) מספקות למנהלי מאוחדת תמונת מצב הוליסטית שוטפת של התשתיות וחוויית המשתמשים במערכות הליבה של מאוחדת, הן משתמשים פנימיים (כגון הצוותים הרפואיים) והן משתמשים חיצוניים (לקוחות ומטופלים). נספרו בקרה ומדידה של ביצועי האפליקציות והשימוש בהן  הפרויקט כולל ניטור כלל התשתיות וקבלת התראות על בעיות בתשתית ובתקשורת, ניטור חוויית המשתמש של הרופאים באפליקציה של מאוחדת, ניטור חוויית הלקוחות/מטופלים באתר ובאפליקציית המובייל, וקבלת תובנות על הנעשה בתשתיות הארגון, כולל הפקת תובנות עסקיות. המערכות החדשות שהותקנו על ידי נספרו מבצעות בקרה ומדידה של ביצועי האפליקציות והשימוש בהן, הן מנקודת המבט של מנהלי ה-IT והן מנקודת המבט של משתמשי הקצה. כך יכולים מנהלי ה-IT לנטר את מערכות המידע ולמנוע תקלות עוד לפני התרחשותן. יתרה מזו – מערכות הניטור לא רק מספקות למנהלי ה-IT מידע על חוויית משתמשי הקצה, אלא גם מקנות להם מידע כיצד הביצועים משפיעים על התוצאות העסקיות. המערכות מאפשרות למנהלים לראות בצורה מקיפה כיצד המשתמשים צורכים את משאבי המיחשוב, ומאפשרות להם לבצע אופטימיזציה אמיתית של תשתית ה-IT, תוך תכנון היישומים, ועלויות רישיונות התוכנה – דברים שמשפיעים ישירות על הפרודוקטיביות של משתמשי הקצה. היכולת לקבל נתונים בזמן אמת על חוויית המשתמשים הפנימיים והחיצוניים מאפשרת להתריע מיידית על חריגות מהנורמה. במקביל נבחנת מיידית ההשפעה של יכולות חדשות על חוויית המשתמש. "מצעיד את קופ"ח מאוחדת צעד גדול קדימה"  "פרויקט הניטור מצעיד את קופ"ח מאוחדת צעד גדול קדימה, ומאפשר ניהול מיטבי של התשתיות וחוויית המשתמש", אמרה קטי בר-שלום, מנהלת אגף מערכות מידע במאוחדת. "למרות הזמן הקצר שחלף מאז הופעלו מערכות הניטור, הן כבר מוכיחות את היתרונות הגלומים בהן, כולל שיפור השירות לציבור המטופלים והסרת חסמים בשירות הדיגיטלי". "אנו שמחים לתרום לקופת חולים מאוחדת את ניסיוננו ומומחיותנו, ולסייע לה ביישום מהפיכת הרפואה ההיברידית", אמר דדי דבורסקי, מנכ"ל נספרו. "בפרויקט החדש בא לביטוי הניסיון הרב של נספרו במגוון רחב של מודולים ותהליכים בפתרונות הניטור המתקדמים שאנו מספקים". "אנשי נספרו ומאוחדת ביצעו את הפרויקט תוך שיתוף פעולה הדוק, גמישות רבה ומציאת פתרונות יצירתיים לסוגיות שונות שעלו במהלך היישום", אמר עמית ארמוזה, סמנכ"ל ומנהל חטיבת Enterprise Management & Cyber ב-נספרו. "היישום המוצלח של המערכות המורכבות מאפשר להפיק מהן את המיטב, והוא עדות נוספת ליכולותיהם המקצועיות של צוותי מאוחדת ו-נספרו שפועלים בשיתוף פעולה הדוק לכל אורך הפרויקט". נספרו היא קבוצת מוצרי התוכנה של נס ישראל, והנציגה בישראל של למעלה מ-30 חברות בינלאומיות וישראליות, המפתחות מוצרי תוכנה אשר מיועדים לשוק הארגוני. הקבוצה פעילה 40 שנה בשוק הישראלי ומשרתת מאות לקוחות. בנוסף למכירת מוצרי התוכנה במודלים עסקיים שונים, מתמחה נספרו גם באינטגרציה, שיווק, שירות, הדרכה ותחזוקה של מוצרים אלו. פרטים נוספים ניתן למצוא בקישור הבא.

פייסבוק (Facebook) מצטרפת לטרנד שיחות האודיו בשידור חי ומשיקה שירות משלה, בשם Audio Live Rooms, כמתחרה לקלאבהאוז. השירות החדש הושק כרגע רק בארצות הברית, ולמערכת ההפעלה iOS, ובתחילה יוכלו ליהנות ממנו רק דמויות ציבוריות ידועות וקבוצות נבחרות. בכך מצטרפת פייסבוק לטוויטר, לדיסקורד ולספוטיפיי שכבר השיקו שירות דומה, כשגם סלאק שבבעלות מיקרוסופט, לינקדאין ורדיט מתכננות שירות דומה. החברה מציינת, כי חדרי השיחות יהיו זמינים כרגע רק לחשבונות מאומתים של דמויות ציבוריות ידועות וקבוצות מסוימות בארצות הברית, עם עד 50 דוברים ומספר לא מוגבל של מאזינים. האזנה לשיחות בחדרים תתאפשר הן למשתמשי iOS והן למשתמשי אנדרואיד. לצד חדרי השיחות, משיקה פייסבוק גם פודקאסקים – לדבריה "כמה פודקאסטים נבחרים", ומבטיחה להרחיב את השירות עם פודקאסטים נוספים בשבועות הקרובים. ניתן יהיה להאזין לפודקאסטים במקביל לגלישה בפייסבוק דרך הניוז פיד או מעמוד הפייסבוק של היוצרים, וגם כשהמסך כבוי.

נתחיל מהסוף – התשובה היא לא. שוק המתכנתים גדל כל שנה וימשיך לגדול. הסיבה פשוטה – היום כל חברה, בכל תעשייה, החל מגודל מסוים, חייבת מחלקת פיתוח. כיום אנחנו מבלים את רוב הזמן שלנו מול מסך – בעבודה, בקניות, בבילוי, בשיחות וידיאו ומה לא. ובשנה האחרונה הקורונה רק האיצה את המעבר למרחב הדיגיטלי. נאסד"ק מתמלא ביותר ויותר חברות תוכנה (מזל טוב, מאנדיי וסימלארווב) והצורך בתוכנה רק ממשיך לגדול. יכול להיות ששמעתם לאחרונה הרבה על No-code, קטגוריית כלים שנותנים למשתמשים לא-טכניים לבנות אתרים ואפליקציות במהירות. ועולה השאלה – האם נצטרך מתכנתים בעתיד, כשאפשר לעבוד הרבה יותר מהר בלי צוות פיתוח? אבל, וזה "אבל" גדול, הדרך שבה אנחנו בונים תוכנה משתנה גם הוא בקצב היסטרי. אם לא שמעתם בעבר על כלי Low-code, זו הזדמנות מצוינת לשתף ובתור מי שמוביל חברת Low-code, אשמח לעשות קצת סדר. מה ההבדל בין No-code ל-Low-code? בהגדרה, No-code (אל-קוד בעברית), משמעו שאין מתכנתים בתהליך. מי שבונה מוצר בכלים האלו לא רואה קוד, אלא רק כלי עריכה ויזואלי. בעולם ה-Low-code (מיעוט בקוד), מתכנתים הם חלק מהתהליך והם מקבלים כלי אוטומציה, המאפשרים להם לעבוד מהר יותר ולכתוב פחות קוד כדי להגיע לאותן תוצאות. נשמע דומה, אבל ההבדל הדרמטי הוא ה-Use-case – מה אפשר להשיג בכל גישה. בכלי No-code אין צורך בקידוד. פלטפורמות No-code מעולות לפיתוח מוצרי תוכנה בסיסיים. לדוגמה – דפי נחיתה, אתרי שיווק, חנויות דיגיטליות וכדומה. וובפלו, שופיפיי ו-וויקס הן דוגמאות טובות לכלים שלא דורשים מתכנתים, והתוצר שלהם רץ על שרתי החברה שמציעה את השירות. עם זאת, אפליקציות עם לוגיקה קצת יותר עמוקה, חוויה ייחודית, שרתים פרטיים, או אלגוריתמיקה, עדיין דורשות מתכנתים. כאן נכנסים כלי Low-code לתמונה כדי לאפשר פיתוח מהיר. Low-code אינו חדש לאנשי Backend ו-DevOps. שירותי ענן כמו AWS, Heroku, MongoCloud,  RedisLabs,ודומיהם שינו את הדרך שבה אנו מנהלים את השרתים שלנו; פחות תחזוקה ועבודה שחורה ויותר אוטומציה ושירותים מנוהלים, אשר נותנים לצוותי הפיתוח להתמקד במה שחשוב ופחות במה שמסביב. אז שוב, האם No-code יחליף מפתחים? כיום גדל השיח סביב פלטפורמות No-code, המאפשרות מימוש יישומים או אפליקציות ללא צורך בתכנות. מה שגורם למפתחים לתהות אם העתיד של No-code פירושו עתיד שמייתר את עבודת המפתח. כמו שראינו פה – התשובה היא לא. משימות מורכבות כמו בניית אלגוריתמים, חוויה ייחודית ועבודה על לוגיקה בליבת המוצר לא יכולות להיעשות בצורה אוטומטית היום או בעתיד הנראה לעין. העתיד נרקם כך שצוות הפיתוח יצטרך לעשות פחות עבודת קידוד שחוזרת על עצמה ויבלה יותר זמן בעבודה על משימות יצירתיות וחדשנות. שינוי זה יפנה למפתחים זמן לעבוד על הדברים שבאמת מעניינים אותם ויאיץ את קצב ה-.Delivery מפתחים יוכלו להסתמך על כלי Low-code כדי ליצור מוצרים טובים יותר, מהר יותר.    הכותב הוא מנכ"ל ומייסד אנימה.

בעקבות אירועי החירום שהתרחשו באחרונה, שהציפו את בעיית העומס ברשתות הסלולר במצבי חירום, מפרסם משרד התקשורת שימוע, שמטרתו לאשר לחברות הסלולר לשווק שירות MCPTT (ר"ת Mission Critical Push to Talk) לגופים הנותנים שירותים קריטיים לציבור הישראלי במצבי חירום. שירות זה  פועל על גבי רשתות הסלולר המסחריות (דור 4 ודור 5), ויאפשר תקשורת יציבה בעת עומסים חריגים העלולים להיווצר בעת מצבי חירום, ובכך ישפר את יעילותם של גופי הביטחון וההצלה לטובת הציבור בישראל. עד כה, גופים המספקים שירותים קריטיים לציבור, כגון משטרת ישראל, מגן דוד אדום, כבאות והצלה, פיקוד העורף ועוד, הקימו מערכות תקשורת מבצעיות על גבי תשתיות ותדרים ייעודיים כדי להשתמש בשיחות קוליות באמצעות מנגנון PTT (ר"ת Push to Talk). אך כבר היום, עקב מחסור במשאב התדרים והעלויות הגבוהות שנדרשות להקמתן ולתחזוקתן של תשתיות יעודיות, גופי החירום וההצלה מפעילים מערכות טכנולוגיות מבצעיות שעושות שימוש בתשתית הסלולר המסחרית. במצב כזה, מתן עדיפות לגופי ההצלה והביטחון במצבי חירום היא מהלך חיוני. "במקרי חירום כמו פיגוע או אירוע רב נפגעים, כוחות ההצלה צריכים לתקשר עם מי שנמצא בזירה, וברגעים כאלו רשתות הסלולר מתקשות לעמוד בעומס", אמר יועז הנדל, שר התקשורת. "כחלק ממסקנות מאירועים כאלו אנו יוצאים למהלך של יצירת מסלול חירום לכוחות הצלה בטלפונים הניידים כדי שבשעת אירוע לא יסבלו מניתוקים ומחוסר יכולת להוציא שיחה. זאת כדי להבטיח טיפול מהיר ומיטיבי לפצועים בשטח״. כמו כן נשקל  לקבוע שיעור מקסימלי של 3% מסך המינויים על הרשת, כדי שלא יהיה חשש לפגיעה מהותית בשירות שניתן לשאר מנויי חברות הסלולר. בשימוע הוגדר אופן אספקת השירות על ידי חברות הסלולר, רשימת הגופים שיכולים לקבל את השירות, כפי שנקבע על ידי רשות החירום הלאומית, והשיעור המקסימלי של המנויים שיכולים לקבל את השירות.

משחקי כדורגל, ובוודאי טורנירים כמו היורו והמונדיאל, כוללים סיפורים שנשמרים לדורות – על גולים (למשל שער יד האלוהים של מרדונה המנוח), החמצות, הצלחות, כישלונות, פנדלים וכמובן, רכילויות על שחקנים. הפעם אני רוצה להביא בפניכם סיפור מהאגדות על נבחרת דנמרק-JFrog, שקיפצה לה לשלב הבא ביורו 2020. סיפור ממש כמו האגדות של הנס כריסטיאן אנדרסן, שהיה דני. מעשה שיה כך היה: בסוף שנות ה-90-תחילת שנות האלפיים, כששפת הג'אווה פרצה לתודעה והחלה להתפשט ולצוץ בכל מיני מקומות כמו פטריות אחרי הגשם, הוקמו כמה חברות ייעוץ ישראליות בתחום. די לציין כאן את אלפא-CSP, שהובלה על ידי שלומי בן חיים, פרדי סימון, גל מרדר ויואב לנדמן, ריסוטק של רונן לויט ואלונה של לירן זילכה ודורון בן חיים. כל אחת מהחברות האלה נמכרה בהמשך – למלם תים, לאלעד מערכות ולמטריקס. בן חיים הקים לאחר מכן, בעזרת שותפים, את JFrog. בזמן ההקמה ישבתי אתו לקפה והוא הסביר לי שיש בעיה רצינית של ניהול הספריות בסביבת הקוד הפתוח, ושלהם יש את הפתרון. זה נשמע לי פתרון נחמד, אבל להקים חברה מסביב לצורך הזה פחות נראה לי. ובכן, מסתבר שטעיתי: 13 שנים אחרי הקמתה, JFrog מוכרת את הפתרונות שלה בכסף רב ובהיקפים לא נתפסים. החברה צומחת בטירוף, הונפקה בבורסה והיא שווה מיליארדים. מרדר ולויט עובדים כעת ב-JFrog. זילכה, לעומת זאת, הקים סטארט-אפ פינטק שגייס עשרות מיליונים ומצליח בארצות הברית, ובן חיים עובד בסיסקו. רוסיה-סיסקו .Vs דנמרק-JFrog כמו ההצלחה המטאורית של JFrog, כך נבחרת דנמרק נוחלת הצלחה ביורו הנוכחי: אחרי שהיא נראתה בדרך הבטוחה החוצה מהאליפות, הברווזון המכוער של שני המחזורים הראשונים היה לברבור יפהפה, לאחר שהעלילה של נבחרת דנמרק-JFrog רשמה שינוי מהאגדות. ה-"צפרדעים" הדנים ידעו לנהל את הגרסאות שלהם בצורה הטובה ביותר, למצוא את הכוכבים החליפיים לכריסטיאן אריקסן, שהתמוטט במשחק הראשון, ולכבוש ארבעה שערים לשערה של רוסיה-סיסקו, שקרסה ברגע האמת. רוסיה-סיסקו איבדה במשחק אמש (ב') את כל הקרדיט שהיא קיבלה אחרי ההתמודדות נגד פינלנד-נט-אפ. זה הזכיר לי שסיסקו, שמתמחה ברכישות מוצלחות, לפעמים "קורסת" ונופלת, כפי שקרה ברכישה הגדולה של NDS הירושלמית, שאותה היא קנתה בחמישה מיליארד דולר ומכרה לקרן פרמירה תמורת כמיליארד דולר. בלגיה-מאנדיי .Vs פינלנד-נט-אפ אז רוסיה-סיסקו לא תעבור לשלב הבא ודנמרק-JFrog כן – לא רק בגלל הניצחון על היריבים מהדוב הענק, אלא גם בזכות הניצחון של בלגיה-מאנדיי על פינלנד-נט-אפ. תיקו היה מספיק לבלגים לעלות מהמקום ביום שני (מאנדיי, משחק מילים שכזה) מהמקום הראשון, אבל היא לחצה על הגז במחצית השנייה, ובדקה ה-74 כבשה והעלתה גם את הנבחרת הסקנדינבית לשלב הבא. בלגיה-מאנדיי הוכיחה שהיא מנהלת נכון את המשימות והעומסים על השחקנים שלה, בדומה ליכולת של חד הקרן הישראלי לנהל את תכולת המשימות של כל עובד ולהציג את העומס שלו בדשבורד למנהל. על פניו נראה שאף אחד לא יוכל לעצור אותה בדרך לשלבים העליונים. זיו מנדל, מנכ"ל ג'ון ברייס הדרכה ומטריקס שירותי R&D ואוף שור. צילום: ניב קנטור הניצחונות של בלגיה-מנאדיי ושל דנמרק-JFrog התקבלו בשמחה גדולה גם אצל שווייץ-רד-האט, כאשר בסיום הערב הסתבר שכל מי שיסיים עם ארבע נקודות במקום השלישי יעלה לשלב הבא. כך תרמה JFrog גם כאן לקידום הקוד הפתוח. חשוב לומר שלמרות ההפסד של פינלנד-נט-אפ, עדיין יש לה סיכוי – קלוש אמנם – לעלות לשלב הבא מהמקום השלישי. נחכה ונראה האם אמנם כך יהיה. הולנד-מיקרוסופט .Vs צפון מקדוניה-סניק הולנד-מיקרוסופט המשיכה במשחק ההתקפי הפורה שלה, עם כיבוש של שלושה שערים לרשת של צפון מקדוניה-סניק, שלמרות כל מנגנוני ההגנה והיכולות המתקדמות של המוצר שלה, לא הצליחה לעצור את החדירות של החברה-נבחרת הענקית לרחבה וכיבוש השערים. הולנד-מיקרוסופט היא הנבחרת המלהיבה והפורייה ביותר, עם שמונה שערים שכבשה ורק שניים שנכבשו לרשת שלה. אוסטריה-אטלסיאן .Vs אוקראינה-דל במשחק השני בבית חזרה אוסטריה-אטלסיאן לעצמה לאחר ההפסד להולנד-מיקרוסופט במחזור הקודם, וניצחה 1:0 קטן אך גדול את אוקראינה-דל. למרות החזקה יפה בכדור, אוקראינה-דל לא באמת אתגרה את אוסטריה-אטלסיאן, שעוברת לשלב הבא. המפסידה תחכה לתוצאות של שאר הבתים, כאשר כרגע יש לה עדיפות על פינלנד-נט-אפ במרוץ הנבחרות לעלייה לשלב הבא מהמקום השלישי. הכותב הינו מנכ"ל ג'ון ברייס הדרכה ומטריקס שירותי R&D ואוף שור.