כתב: הילל יוסף. "הפיצול שלנו מיבמ יביא לכך שחטיבת השירותים המנוהלים שהייתה עד כה של הענק הכחול, Global Technology Services – GTS, תהפוך להיות חברת האינטגרציה המובילה בעולם. אנחנו מביאים לשוק בשורה מרעננת, של חדשנות המניעה צמיחה, מבלי להפנות עורף ליבמ, שממנה באנו", כך אמר דרור פרל, מנהל פעילות קינדריל ישראל. פרל התראיין לקראת אירוע ההשקה של קינדריל בישראל. האירוע, בהפקת אנשים ומחשבים, ייערך באופן וירטואלי ביום ב' הקרוב, ה-13 בספטמבר. באפריל השנה עשתה יבמ צעד נוסף בהפרדת שירותי המחשוב המנוהלים שלה מחברת הענק, והודיעה ששמה של החברה החדשה יהיה קינדריל. ההפרדה בין החברות תסתיים עד סוף השנה. למנכ"ל קינדריל מונה מרטין שרוטר, לשעבר סגן נשיא יבמ לשווקים גלובליים, ולנשיאה – אלי קינן, שהיה מנכ"ל יבמ אמריקה הצפונית ויו"ר הענק הכחול ביפן. דרור פרל, מנהל פעילות קינדריל ישראל. צילום: נמרוד קפלוטו קינדריל הוא הלחם של שתי מילים מרכזיות בזהות החברה החדשה ובייעודה: Kyn נגזר מהמילה קירבה (Kinship) ומתייחס להכרה שמערכות יחסים עם אנשים – עובדים, לקוחות ושותפים – עומדות במרכז האסטרטגיה של החברה, ושיש לבנות ולטפח מערכות יחסים ארוכות טווח. Dryl מקורו במילה ענף צעיר (Tendril), והיא מרמזת על צמיחה והתחדשות. "השם קינדריל מעורר את רוח השותפות והצמיחה", אמר פרל. "לקוחות יכירו את קינדריל כמותג שמנהל את המערכות החיוניות בלב ההתקדמות העסקית וכחברה עצמאית עם הכישרון הגלובלי הטוב ביותר בענף". "נהיה חברה של 90 אלף עובדים ב-115 מדינות" "כחברה עצמאית", הסביר פרל, "קינדריל תקדם הסכמים עם שותפים טכנולוגיים מובילים ותסייע ללקוחותיה לבנות יכולות טכנולוגיות חזקות, מאובטחות וגמישות, עם כישרונות מהמנוסים ביותר בתעשייה. יש לה כ-4,600 לקוחות, לרבות כאלה שמפעילים את סביבות המחשוב המורכבות בעולם. נהיה עם נוכחות של 90 אלף עובדים ב-115 מדינות. נעצב, נבנה וננהל את מערכות הטכנולוגיה המודרניות, היעילות והאמינות ביותר שהעולם תלוי בהן מדי יום. מומחי החטיבה בארץ ובחו"ל מתמחים ביישום פרויקטים מורכבים של תשתיות מחשוב, מעבר לענן, אחסון נתונים, תקשורת, אבטחת מידע, חדשנות טכנולוגית ותחומים ייחודיים נוספים". "בחצי השנה האחרונה", אמר, "עסקנו בבניית הצוות המקצועי של החברה ובהרחבת ההכשרות וההתמחויות שלו. רקמנו שורה של שיתופי פעולה עם כלל ספקיות ה-IT המובילות בעולם, דוגמת אורקל וסאפ, ועם ספקיות הענן המובילות בעולם – AWS וגוגל קלאוד. נמשיך לעבוד עם סיסקו, ג'וניפר, אווייה ו-VMware". פרל ציין כי "ההיצע שלנו יכלול שישה תחומי עיסוק: האחד – אפליקיישן, דטה ובינה, עם מיקוד בהגירת מערכות סאפ ואורקל לענן. השני – ענן לסוגיו. הכוונה היא לסביבות מרובות עננים, ענן היברידי, ניהול תשתיות כשירות ושירותי הגירה לכל ענן. השלישי הוא כלל עסקי הליבה של הארגון לצד מיינפריים. הרביעי הוא רישות ומחשוב קצה. החמישי – אבטחת מידע וחוסן סייבר, גיבוי והתאוששות מאסון. התחום השישי הוא סביבת העבודה הדיגיטלית, בדגש על וירטואליזציה ושירותי שיתופיות". לסיכום אמר פרל כי "לקינדריל ישראל יש מאות לקוחות ממגזרים רבים – פיננסים, קמעונאות, היי-טק, ממשלה וביטחון. אנחנו בעיצומו של מהלך קליטה מסיבי וב-2022 נגדיל את מצבת כוח האדם שלנו, שכולל כיום מאות עובדים – בעשרות אחוזים. זרוע הפיתוח של קינדריל מוקמת בימים אלה, כנגזרת של חלק מהמו"פ שהיה ביבמ. בישראל יהיה מרכז מו"פ של קינדריל, לצד מרכזי המו"פ בארצות הברית ובהודו. נצמח במאות אחוזים בשנה הבאה. נהיה הלקוח הכי גדול של יבמ, כמו גם השותף העסקי הכי גדול שלה. יחד עם זאת, נעבוד עם כל ספקיות הענן הגדולות". להרשמה לאירוע לחצו כאן.

מלם תים סיימה באחרונה פרויקט לשדרוג תשתיות שרתי האחסון וה-וירטואליזציה באוריין, מחברות הלוגיסטיקה הגדולות והוותיקות בישראל. עלות הפרויקט נאמדת ביותר ממיליון שקלים. הפרויקט כלל מעבר מסביבה משולבת של v-SAN ו-Dell EMC Traditional למערכת VxRail Hyperconverged Infrastructure, הקמת תשתית חדשה לאתר הייצור, חיזוק סביבת ההתאוששות מאסון והעברת הדטה סנטר של החברה. הפתרון שהוטמע הוא מערכת אחסון All Flash, בעלת דיסקים מהירים, שנותנת מענה לכלל החברה, לרבות בסיס הנתונים שלה, מערכות הליבה, 13 סניפיה, המרכזים הלוגיסטיים והמטה שלה במודיעין, שאליו היא עברה באחרונה. כמו כן, הוסף שרת גיבוי של Veeam, על בסיס שרתי דל. המערכת תשמש את מערכי הלוגיסטיקה וההפצה של אוריין, לרבות משתמשי המרלוגים והמנהלה – כ-800 במספר. סביבת המחשוב כוללת כ-1,000 מחשבים ומסופונים. "פרויקט דגל בתחום המרלוגים" ערן שוורץ, סמנכ"ל הטכנולוגיות של אוריין, אמר כי "הגדרנו כמה מטרות, שהפרויקט ענה עליהן אחת לאחת: הטמעת טכנולוגיה מוכרת, פשטות, פרפורמנס, אפשרות גדילה ושרידות". "אחד היתרונות הבולטים במערכת החדשה הוא בקלות ופשטות התפעול, המלווה בתמיכה של דל העולמית", ציין שוורץ. "הכול מנוהל כמקשה אחת, עם מערכת אחידה, במקום אחד. יש לנו ארבע מערכות ליבה גדולות של המכס, הלוגיסטיקה וההפצה, וחשוב לנו שהמשתמש יקבל את המידע הדרוש לו אונליין באופן פשוט". "מאחר שהידע בתפעול מערכת עם הממשקים של דל ו-VMware קיים בארגון, קל לנו לנהל אותה, ללא צורך בעקומת לימוד גבוהה. זו אחת הסיבות המשמעותיות עבורנו בבחירת הפתרון", הוסיף. "כמו כן", ציין, "כחברת ריטייל המבצעת משלוחים, חשובים לנו זמינות המערכות וזמן התגובה שלהן, שמהירות פי ארבעה לעומת הפתרון הקודם שהיה אצלנו. מערכות המיון צריכות לעבוד 24/7 בסריקת ברקודים במהירות גבוהה, בסיס הנתונים צריך לקבל ולהוציא מידע באפס זמן, וזהו יתרון משמעותי של המערכת. התשתיות מאפשרות את הגדילה העתידית שלנו, גם בהתראה קצרה, ללא צורך בהתאמות מיוחדות. יכולת הרחבת החומרה של המערכת תוך זמן קצר היוותה שיקול משמעותי עבורנו ויתרון גדול, ללא צורך בקניית שרת יקר. במערכת הנוכחית, כל שצריך הוא להוסיף דיסק והמערכת גדלה". "המערכת תורמת לביזנס של החברה. תוצאות המעבר לסביבת All Flash ניכרות באופן מובהק, עם השפעה על הביצועים, הזמינות ושרידות המערכת", אמר שוורץ. אלעד שטאובר, מנהל תחום מכירות ה-Commercial במלם תים. צילום: יח"צ "הבחירה במלם תים הייתה קלה עבורנו, כי היא אינטגרטור בולט בפתרונות VXrail, עם ידע וניסיון הן בהתקנה והן בשירות", הוסיף. אלעד שטאובר, מנהל תחום מכירות ה-Commercial במלם תים, אמר כי "אנחנו רואים בכך פרויקט דגל בתחום המרלוגים".

סופווייב מדיקל, הפועלת בתחום המכשור הרפואי לטיפולי עור לא פולשניים, דיווחה על מינויו של אסף קורנר לתפקיד סמנכ"ל הכספים של החברה, שיחליף את מיכאל עדן. קורנר מצטרף לסופווייב מדיקל לאחר שכיהן במשך כ-15 שנים בתפקידים בכירים בתחום הפיננסי, בהם כסמנכ"ל הכספים של חברת Bellerophon Therapeutics, חברה הנסחרת בנאסד"ק. קורנר הוא בעל תואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב, בעל תואר ראשון בחשבונאות וכלכלה מאוניברסיטת חיפה, והוא רואה חשבון מוסמך.

שם ותפקיד: אורית קניגסברג. סמנכ"לית בכירה, חטיבת פיננסים ואנליטיקה בקבוצת יעל. ותק בתפקיד: 6 חודשים. תפקידים קודמים: ניהול יחידות דליברי עסקיות בחברות מוצר גלובליות ושירותים ישראליות. השכלה ושירות צבאי: השתחררתי כסגן בתפקיד קצינת ח"ן ות"ש במספנת חיל הים. רבות מהקוראות בוודאי לא יודעות מה זה ח"ן ;-) משפחה: אמא גאה לחמישה, סבתא לשלושה ובזוגיות מאושרת. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? סקרנות. סיימתי תיכון כטכנאית אדריכלות. לאחר שנישאתי ועברתי לצפון חיפשתי מה לעשות עם עצמי. נחשפתי לתוכנת אוטוקאד, והשילוב בין סקרנות/יכולות טכניות לבין השנאה לשרטוט שאבו אותי לעולם הטכנולוגיה. לקחתי את השרטוט לפיתוח מתודולוגיות הן בעולם השרטוט עצמו (שכבות, בלוקים משותפים וכו'), התפתחתי לנושא דיגיטציה ומיפוי תב"עות, ומשם, הדרך לניהול פרויקטים ופיתוח מערכות הייתה קצרה…. ממממממ… בעצם 30 שנה זה לא ממש קצרה. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? כן ולא. אני בוחנת את התעשייה משני כיוונים: חברות שמייצרות/מובילות טכנולוגיה וחברות עסקיות, אשר משתמשות בטכנולוגיה. אם אני מסתכלת על שכבת המובילים וההנהגה של כל חברות הטכנולוגיה/ספקיות שירותים טכנולוגיים, נמצא מעט מאוד חברות שבהן נשים מובילות/חברות הנהלה או ביחס שווה/קרוב ל-50:50. לעומתן, בחברות העסקיות השכבה הניהולית הנשית גדולה יותר, ולכן ניתן לראות יותר ויותר מנהלות מערכות מידע ומנהלות בעמדות מפתח טכנולוגיות בשכבות המובילות. הסיבה לכך לא לגמרי ברורה לי, אבל היא משקפת בעיה. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? אני לא הייתי שמה זאת רק על כתפי האפליה, אלא שילוב של אפליה + "נשים מנוגה גברים ממאדים". אני חושבת שהבדלי תקשורת/שפה, ניהול, מנהיגות והובלה בין גברים לנשים – כל התמהיל יחד מייצר את האפליה. היכן שיש גבר מוביל תראי אותו (לרוב) מרגיש בנוח יותר בחברת גברים, ולהיפך. גברים רבים חשים פחות בנוח ליד נשים חזקות ועוצמתיות ויעדיפו פחות להתמודד איתן. זאת בשילוב "תרבות" של בדיחות/שפה/הערות יוצר את האתגר. פשוט יותר מדי גברים בעמדות מקבלי ההחלטות, ואז מעט מדי נשים בעמדות מפתח, וזו בעיניי האפליה.

הבינה המלאכותית מהווה אחד הכלים הטכנולוגיים שמסייעים לארגונים להפיק ידע ותובנות מהמידע שיש בידיהם כדי לממש מטרות ויעדים. עבודות מחקר שנעשו בשנים האחרונות הצביעו על כך שקידום הנושא צריך להיות אחד מהיעדים הלאומיים שעל המדינה להציב לעצמה. זאת, על ידי הקמת תשתיות מחקר ועידוד לימוד הנושא הרחב באקדמיה וגם בבתי הספר התיכוניים, כדי לייצר את דור העתיד של החוקרים ומשתמשי המערכות. מסמך מדיניות שהוציא המכון למחקרי ביטחון לאומי ופורסם לפני כמה ימים בדק את הנושא מהזווית של אתגרי הביטחון הלאומי של ישראל – הן בהיבטים צבאיים והן אזרחיים. המסמך, שנכתב על ידי לירן ענתבי, מסביר את מהות המושג בינה מלאכותית והיישומים שלו. אחד מהם, מעניין במיוחד, עוסק בקשר שבין יישומים ביטחוניים נפוצים לבין בינה מלאכותית. המזכר קובע כי "יישומי בינה מלאכותית בתחום הביטחון הופכים נפיצים וזמינים, חלק מהם כבר מפותחים ביחידות הפיתוח של מערכות הביטחון במדינות שונות וחלקם בחברות ביטחוניות ואזרחיות. בצה"ל, הבינה המלאכותית מחולקת ליישומים שמחליפים פעולות כמו תרגום אוטומטי ומענה אוטומטי, וליישומים לקבלת החלטות, חלקם יישומים אוטונומיים למשימות תכנון וחיזוי. חלק מהם אף מוצאים את עצמם מגיעים לסקטור האזרחי, לאחר שבוצעו התאמות מסוימות". כמו בפרויקט מייבן? רחפן צה"לי בניסוי. צילום: דוברות משרד הביטחון יישומי בינה מלאכותית בתחום הצבאי מוזכרים במסמך בתחומי המודיעין – החל מעיבוד תמונה, דרך ראייה ממוחשבת, וכלה בעיבוד שפה. אלה מסייעים בהתמודדות עם ים של נתונים שמציף את גורמי המודיעין, ושהמוח האנושי מתקשה להתמודד איתו. ברמות קצת יותר מורכבות, מציינים במסמך פרויקטי מודיעין כמו 'פרויקט מייבן' האמריקני, שנעשה בשיתוף פעולה בין הפנטגון לגוגל ועורר לא מעט התנגדויות. יישומים צבאיים נוספים עוסקים בזיהוי פנים, ויש גם יישומים בשירות גורמי ביטחון שמסכלים פיגועים ופשיעה יום יום. אוטונומיה בשירות צבאי יישום מעניין נוסף שמוזכר במסמך הוא הנושא של הנהיגה האוטונומית, שמוכרת מהתחום האזרחי אבל רלוונטית גם לתחומי הצבא. נהיגה אוטונומית כבר קיימת בגופי ביטחון שונים, באמצעות כלים בלתי מאוישים, בעיקר באוויר, שיכולים להיות מכפיל כוח בשדה הקרב ולהחליף חיילים, נגדים וקצינים. המילה האחרונה בתחום שילוב הבינה המלאכותית במערכות הביטחון היא מערכות נשק אוטונומיות. אלה הן מערכות שמסוגלות לחפש, לזהות ולתקוף מטרות באופן אוטונומי באזורים מסוכנים, אבל עדיין לא מחליפות לחלוטין בני אדם. בישראל יש נגיעה קטנה למערכות נשק אוטומטיות, כגון מערכת כיפת ברזל. כאן ובמדינות נוספות, העובדה שהן עדיין מופעלות על ידי בני אדם היא החלטה אסטרטגית של המדינה המפעילה אותן. המזכר מציין כי בתחום זה, המגזר האזרחי מתקדם יותר, כי יש הבדל בין שינוע רכב אוטונומי על כבישים עם תמרורים ידועים מראש לבין שינוע כלי תקיפה אוטונומי, שצריך לנוע בשטח אויב מבלי להיחשף. בהמשך המסמך מובאות דוגמאות ליישומי ביטחון וצבא בתחומים של פיקוד ושליטה, וכן סיוע בלוחמה ובהגנת סייבר על ידי אלגוריתמים שמסוגלים לזהות ולהתריע על תקיפות בצורה מדויקת יותר. בעזרת הבינה המלאכותית ניתן לבצע גם פעולות התקפיות בסייבר, ובמזכר מצוין פיתוח של יבמ, שבעזרתו פותחה נוזקה בשם 'דיפ לוקר', שיודעת להסוות את מטרתה עד להגעתה ליעד. המסקנה הכוללת מקריאת פרק זה היא שברור שמדינות רבות בעולם עושות מאמצים לרתום את הבינה המלאכותית לטובת מירוץ החימוש, והן עושות את זה כבר מ-2014. ישראל צריכה להאיץ את צעדיה בנושא, דווקא בגלל מובילותה הטכנולוגית. בסיכום קובע המזכר שישראל נדרשת לגבש מדיניות בתחום הבינה המלאכותית, על מנת לגרוף הישגים משמעותיים ולא להישאר מאחור. בשנה האחרונה פעלו כמה ועדות מטעם הממשלה, שהמליצו על שורה של צעדים שהממשלה חייבת ליזום. בין היתר נזכיר את הוועדה בראשותה של ד"ר ארנה ברי, וכן עבודת מטה ומחקר שאותה הוביל אלוף (מיל') פרופ' יצחק בן ישראל. מסמך המדיניות של המכון למחקרי ביטחון לאומי מוסיף ממד חשוב מאוד עבור מדינת ישראל, ומכאן שיש צורך די דחוף לנסח אסטרטגיה לאומית לנושא הבינה המלאכותית ולהקים גוף מתכלל, שיאפשר את ניהולה ברמה הלאומית.

יותר מ-80% מהארגונים טוענים, כי הם מתכננים לאפשר לעובדיהם לעבוד מרחוק לפחות בחלק מהזמן גם בחלוף מגיפת הקורונה, אך האם יש להם מה שצריך כדי לעשות זאת ביעילות? עם פרוץ המגיפה רבים מהארגונים אימצו במהירות שיא מגוון רחב של כלי תקשורת ושיתופיות שהיו בידיהם קודם לכן, על מנת להמשיך ולשמור על התהליכים הארגוניים ולאפשר לארגון להמשיך לתפקד כרגיל. לפי מחקר של Metrigy, כבר לפני המגיפה 23% מהחברות אימצו טכנולוגיות תקשורת אחודה כשירות – UCaaS, לעומת 12% בשנת 2018. וכעת, כמעט שנתיים לתוך המשבר, כמעט 65% מהארגונים אומרים, כי המגיפה הגדילה את הסיכוי להשתמש בשירותי תקשורת בענן. המפתח: פתרון UCaaS יחיד ומשולב ללא פתרון UCaas, התפוקה והעבודה השוטפת נפגעות משמעותית. העובדים נאלצים לנווט בתמהיל מבלבל של יישומים, פגישות והעברת הודעות בצוותים כאשר הם אינם מסונכרנים לשרתים המרכזיים שיושבים במשרדי הארגון, שלא לדבר על יישומים ארגוניים, יומנים ולוח שנה, שיש בהם צורך עבור ניהול משימות, ניהול קשרי לקוחות (CRM) ותכנון משאבי ארגון (ERP). כל הסביבות הללו יקרות לתפעול (רישיונות נפרדים לכל יישום, עלויות כוח אדם גבוהות לצורך ניהול כל אחד מהם בנפרד) וקשות לפיקוח, מה שמניע ארגונים באופן טבעי להעדיף עבודה במשרדי החברה. כל זה מוביל לשיפור חסר תקדים ופרודוקטיביות גדולה בעבודה מרחוק. על פי Metrigy, ארגון שמאמץ UCaas, מוציא 56% פחות בהוצאות התפעול למשתמש על בסיס שנתי. והדבר החשוב מכל – המחקר מצא, כי באמצעות פתרון UCaaS, מתאפשר לעובדים לשלוף הודעות צוות מתוך הקונטקט סנטר של הארגון, ובכך נרשמת עלייה של 56.7% בדירוג שביעות רצון הלקוחות, ירידה של 19.7% בעלויות התפעול והפחתה של 23.4% בהוצאות החודשיות לרישיונות על עובד. כיצד למצוא את הפתרון הטוב ביותר עבור הארגון שלך? הנה מה שעל ארגון לעשות כדי להוזיל עלויות תפעול, לספק גישה מהירה יותר לתכונות המתפתחות ולספק חוויה משולבת לעובדים המרוחקים: להכיר את סביבת השיתופיות במידע הנוכחי בארגון: האם התמהיל הנוכחי של הפתרונות עונה על צורכי העובד בארגון ומאפשר לו לנהל ביעילות צוותים מבוזרים? להעריך את הפוטנציאל של שירותים מבוססי ענן כדי לספק גמישות לתמיכה בעבודה מרחוק וגישה מהירה יותר ליכולות שיתוף פעולה מתפתחות. להעריך מה הם הפתרונות של ספק יחיד לשיחות, שיתוף פעולה בצוותים ופגישות, שעשויים להציע עלויות תפעול מופחתות וכן חוויות משתמש פשוטות. לשקול את הפוטנציאל של פתרונות UCaaS משולבים להפחתת דרישת הניהול וכדי להבטיח יישום מדיניות אבטחה עקבית. הגידול הגבוה בעבודה מרחוק בשנת 2020 בעקבות המגיפה היה תחילתה של מגמה משמעותית וארוכת טווח. בתקופה קצרה, מאות מיליוני עובדים ברחבי העולם נאלצו להחליף את הנוף המשרדי ואת הנסיעה הלחוצה בבוקר לעבודה למקום שבו הם ישנים ואוכלים, בבית, או בכל אופן לעבודה מרחוק ולא במשרד, היכן שישנה התקהלות טבעית. כדי לתחזק עבודה מרחוק לטווח ארוך, על ארגונים ליצור אסטרטגיה מאומצת ומאוחדת סביב יישומי הפגישות, השיחות וההודעות הצוותיות, האישיות והעבודה השיתופית באמצעות UCaaS – תקשורת אחודה כשירות.   הכותב הוא מהנדס מערכות באוויה ישראל.

דרור פרל, עד לא מכבר איש יבמ (IBM) ישראל, מונה לתפקיד מנהל פעילות קינדריל (Kyndryl) ישראל, כך נודע לאנשים ומחשבים. פרל עבד בענק הכחול יותר משני עשורים. בעקבות מינויו של דניאל מלכה למנכ"ל יבמ ישראל, מונה פרל ב-2017 לתפקיד מנהל חטיבת GTS – שירותים טכנולוגיים גלובליים – בסניף הישראלי של הענק הכחול. בתפקידו הקודם שימש פרל מנהל חטיבת פתרונות הענן והחדשנות ביבמ ישראל. פרל שימש בעבר במגוון תפקידים בחברה, בהם מנהל התפעול של הסניף הישראלי, מנהל מכירות באירופה, מנהל פיתוח עסקי בתחום התוכנה בחברה, מנהל תחום מכירות ה-AS/400 בישראל, ומנהל GTU, היחידה הטכנולוגית הגלובלית בחברה. במסגרת תפקידיו, הוביל פרל את תוכנית ההאצה של יבמ, IBM Alpha Zone – בה התמקדו החברות הנבחרות בהאצת פיתוח המוצר, עד להבאתו לרמת "Enterprise Grade" ובמקביל – ביצירת תשתית ליחסים עסקיים ארוכי טווח עם הענק הכחול ועם לקוחותיה בעולם. עוד הוביל פרל את חממת הבריאות הראשונה של החברה, MindUp. פרל הוא בעל תואר שני במנהל עסקים מ-OUBS-UK London. קינדריל היא חברת האינטגרציה המוקמת בימים אלה על בסיס הפרדת שירותי המחשוב המנוהלים של יבמ מחברת הענק. ההפרדה בין החברות תסתיים עד סוף השנה. למנכ"ל החברה מונה בתחילת השנה מרטין שרוטר, לשעבר סגן נשיא יבמ לשווקים גלובליים, ולנשיאה – אלי קינן, שהיה מנכ"ל יבמ אמריקה הצפונית ויו"ר הענק הכחול ביפן. קינדריל הוא הלחם של שתי מילים מרכזיות בזהות החברה החדשה ובייעודה: Kyn נגזר מהמילה קירבה (kinship), ומתייחס להכרה שמערכות יחסים עם אנשים – עובדים, לקוחות ושותפים – עומדות במרכז האסטרטגיה של החברה, ושיש לבנות ולטפח מערכות יחסים ארוכות טווח. Dryl מקורו במילה ענף צעיר (tendril), ומרמז על צמיחה והתחדשות. קינדריל, כך לפי גרטנר, צפויה להיות חברת האינטגרציה הגדולה בעולם, והיקף פעילותה וגודלה יהיה כפול מהבאה אחריה בדירוג. יש לה כ-4,600 לקוחות ארגוניים, לרבות כאלה המפעילים את סביבות המחשוב המורכבות בעולם. לקינדריל העולמית תהיה נוכחות של 90 אלף עובדים ב-115 מדינות. מומחי החטיבה בארץ ובעולם מתמחים ביישום פרויקטים מורכבים של תשתיות מחשוב, מעבר לענן, אחסון נתונים, תקשורת, אבטחת מידע, חדשנות טכנולוגית ותחומים ייחודיים נוספים. בחצי השנה האחרונה עסקו פרל ואנשיו בבניית הצוות המקצועי של החברה ובהרחבת ההכשרות וההתמחויות שלו. ברמה העולמית, כמו גם המקומית, הם ערכו שורה של שיתופי פעולה עם כלל ספקיות ה-IT המובילות בעולם, דוגמת אורקל (Oracle) וסאפ (SAP), ועם ספקיות הענן המובילות בעולם – אמזון ווב סרביסז (AWS)  וגוגל קלאוד. לקינדריל ישראל יש מאות לקוחות מכלל המגזרים – פיננסים, קמעונאות, היי-טק, ממשלה וביטחון. הסניף הישראלי של החברה בהקמה נמצא בעיצומו של מהלך קליטה מסיבי, ויגדיל את מצבת כוח האדם שלו, המונה מאות עובדים – בעשרות אחוזים ב-2022. זרוע הפיתוח של קינדריל מוקמת בימים אלה, כנגזרת של חלק מהמו"פ שהיה ביבמ. לישראל יהיה מרכז מו"פ של קינדריל, לצד מרכזי המו"פ בארה"ב ובהודו. לא ניתן היה להשיג את תגובתו של פרל לפרסום. ביום ב', ה-13 בספטמבר, בשעה 09:30, ייערך אירוע ההשקה המקוון של קינדריל בישראל.

אוכלוסיית העולם גדלה במהירות ואיתה גם צריכת החלבון, כאשר חלק משמעותי מן הגידול הינו בצריכת חלבון מן החי. לפי תחזיות בדו"ח הפורום הכלכלי העולמי, צריכת הבשר הכוללת בעולם צפויה לעלות בכ-50% עד שנת 2050, כאשר עיקר הגידול צפוי בסין ובמדינות מתפתחות אחרות. העולם מתחיל לדבר על ההשפעה הסביבתית החמורה של בשר וחלב למאכל, ובפרט על הנזק האקלימי כתוצאה מגזי החממה הנפלטים מתעשיית החקלאות האחראית לייצורם. בשר אדום (הכולל גידול פרות, כבשים ועיזים) הינו מקור גדול במיוחד לפליטת גזי חממה, בשל המתאן הנפלט בתהליך העיכול. כ-15% מגזי החממה שמקורם בהשפעת האדם – גזי חממה אנתרופוגניים –  מגיעים מתעשיית המזון מן החי. גידול בקר מביא גם לזיהום סביבתי, בעיקר במדינות בהן אין חוקים סביבתיים הנוגעים לניהול פסולת. יתרה מכך, כשליש מן הקרקע הניתנת לשימוש על פני כדור הארץ משמשת עבור גידול בקר ומזון לבקר, והצורך בקרקע זמינה לגידול מזון למאכל בקר הינו המניע העיקרי לבירוא יערות, עם השלכות מרחיקות לכת של פליטות גזי חממה והשפעה על המגוון הביולוגי. בשר אלטרנטיבי לטובת המאבק במשבר האקלים. אילוסטרציה: BigStock התזונה הנוכחית תמשיך לגרום למשבר אקלים הסכם פריז, השואף להגביל את ההתחממות הגלובלית אל מתחת ל-2 מעלות צלזיוס מעל הרמות הפרה-תעשייתיות (ובעדיפות מתחת ל-1.5 מעלות), מחייב הפחתה מהירה של פליטת גזי חממה. מחקרים שונים וכן דו"ח האקלים האחרון של האו"ם (AR6), מראים שאפילו אם פליטות גזי חממה כתוצאה מדלקים מאובנים (פוסילים) היו נעצרות באופן מיידי, המגמות הנוכחיות של מערכות המזון הגלובליות היו מונעות עמידה ביעד של 1.5 מעלות, ועד סוף המאה מאיימות גם על היעד של 2 מעלות. המטרה למצוא תחליפים לתעשיית הבשר המזהמת, ולמצוא פתרונות שיוכלו להאכיל את כל אוכלוסיית העולם. השוק הגלובלי לחלבון אלטרנטיבי גדל במהירות ומושך משקיעים. בשנת 2020, היקף שוק החלבון האלטרנטיבי מן הצומח עמד על 21.5 מיליארד דולר. ענף תחליפי החלב מן הצומח עמד על 16.9 מיליארד דולר ותחליפי הבשר על 4.6 מיליארד. לפי חברת מחקרי השוק Barclays, שוק תחליפי הבשר צפוי להגיע ל-10% משוק הבשר הגלובלי עד שנת 2030 ויעמוד על כ-140 מיליארד דולר. תעשיית החלבון האלטרנטיבי המתפתחת כיום כוללת מספר סוגי טכנולוגיות עיקריות: תחליפי בשר מן הצומח – פתרונות המבוססים על חלבונים צמחיים (לדוגמא אפונה), תוך פיתוח טכנולוגיות ייצור המדמות טעם וחוויה של בשר. חלק מן הפתרונות אף מייצרים את המוצר המוגמר באמצעות הדפסת תלת-ממד, בכדי לייצר "מבנה" ומרקם הדומים למוצרי בשר כדוגמת סטייק או מנת דג. בין החברות המובילות: חברת SavorEat, שהוקמה בשנת 2018 על ידי רחלי וייזצמן, עודד שוסיוב ועידו ברסלבסקי, מייצרת המבורגרים צמחיים איכותיים. חברת Redefine Meat, שהוקמה בשנת 2018 על ידי אשחר בן-שטרית, מפתחת טכנולוגיית הדפסת תלת-ממד לבשר מן הצומח. חברת Zero Egg, שהוקמה בשנת 2018 על ידי תמי מירון, לירון נמרודי ועמיאל דוד, ממוקדת בתחליפי ביצים מן הצומח. ביצים משמשות במגוון רב של מוצרים ביתיים ותעשייתיים (מאפים, עוגות ועוד), והאתגר הטכנולוגי ביצירת תחליפים מן הצומח כולל לא רק את הטעם אלא את המרקם החיוני של ביצים מוקצפות, והאווריריות שהוא מאפשר באפייה. תחליפים מבוססי תסיסה (פרמנטציה) – פתרונות העושים שימוש בטכנולוגיה של גידול תאים על מצע, כמו שמרים לדוגמה, והם נפוצים בעיקר למוצרי חלב אלטרנטיבי. בין החברות המובילות: חברת Re-Milk, שהוקמה ב-2019 על ידי אביב וולף ואבי כוכבי, וגייסה סבב A בסוף 2020 בהיקף 11.3 מיליון דולר, מפתחת חלבון חלב הגדל במעבדה באמצעות תסיסה מיקרוביאלית. חברת Imaginedairy, שהוקמה בשנת 2020 על ידי אייל אפרגן ותמיר טולר, מפתחת חלב הגדל על בסיס מיקרופלורה, ומתוגבר במערכת בינה מלאכותית (AI) שמסייעת לאופטימיזציה של הפיתוח. כיום, חלק מהאתגר בהבאת המוצרים לשוק הינו המחיר היקר של המוצרים והצורך לעבור משלב הפיילוט לייצור בקנה מידה משמעותי. מערכת ה-AI מסייעת ביצירת שיפור מתמיד של טכניקות הייצור בכדי לאפשר מעבר ל-Scale. תחליפי בשר המיוצרים במעבדה – לקטגוריית פתרונות אלה מספר שמות – בשר מתורבת, בשר "נקי", באנגלית Cultured meat, in vitro meat. פתרונות אלה מתחילים מדגימת תאים שמקורם בחלבון המקורי, והם גדלים במעבדה על בסיס מצע הכולל נוטריינטים וחומרי גלם שונים. בין החברות המובילות: חברת Aleph Farms הידועה, הוקמה ב-2016 על ידי דידיה טוביה ומפתחת סטייק מחלבון בשר מתורבת הגדל במעבדה. חברת Future Meat מפתחת בשר ושומן במעבדה, וחברת SuperMeat שרוצה לענות על הצורך הישראלי בבשר עוף, ולפתח עבורנו שניצל ללא תרנגולות. מפתחים ומשקיעים בו למען העתיד. חלבון אלטרנטיבי. צילום אילוסטרציה: BigStock חלבון אלטרנטיבי – גאווה כחול לבן האקוסיסטם הישראלי של חלבון אלטרנטיבי מתפתח, כאשר החברות מתרכזות בעיקר ברחובות, עם רוח גבית של משקיעים נלהבים, חממות חדשנות ייעודיות וחברות מזון המעוניינות להשתלב בשדה. השקעות בחברות חלבון אלטרנטיבי בישראל גדלו פי שמונה בשנתיים האחרונות –  כאשר ההשקעות בתחום בשנת 2018 היו בהיקף של 14 מיליון דולר, ובשנת 2020 ההשקעה עלתה ל-114 מיליון דולר. למרות מגיפת הקורונה, סך ההשקעה בשנת 2020 כמעט שילש את עצמו ביחס לשנת 2019, עם גידול של 154%. הקטגוריה הגדולה ביותר הייתה חברות סטארט-אפ המתמחות בחלבון מן הצומח, אשר גייסו 77 מיליון דולר בשנה שעברה. שנת 2020 היתה יוצאת דופן גם בהנפקות – ארבע חברות חלבון אלטרנטיבי בחרו להנפיק בבורסה ונרשמו למסחר בבורסת תל אביב. חברות הסטארט-אפ בתחום החלבון האלטרנטיבי ממומנות על ידי קרנות הון סיכון מגוונות ורב-תחומיות. לאחרונה החלה להיווצר התמחות, כאשר קרן JVP (ר"ת Jerusalem Venture Partners) הכריזה על תחום החלבון האלטרנטיבי כאחד מתחומי ההתמחות אותם ברצונה לעודד, וכן הוכרז על הקמתה של קרן הון-סיכון ייעודית לתחום החלבון האלטרנטיבי – FoodSparks. ישראל ידועה בזכות תעשיית הסייבר, וחזקה גם בבריאות דיגיטלית ועולמות נוספים. בהשקעה נכונה, נוכל להיות מובילים עולמיים בחלבון אלטרנטיבי. תעשיית החלבון האלטרנטיבי לוהטת, וחלק מסבובי ההשקעה האחרונים בחברות בתחום היו oversubscribed בצורה משמעותית. אם תצליחו להשתלב בסבב ולהשקיע בחברות הללו, תוכלו לקחת חלק ביצירת עתיד האוכל ובו-זמנית לסייע בבלימת הידרדרות אקלימית כוללת. הכותבת היא מומחית בטכנולוגיות סביבה ואקלים, ומשקיעה בחברות סטארט-אפ בתחום החלבון האלטרנטיבי