גוגל הודיעה אתמול בבלוג שלה, כי היא עובדת על אמצעי פרטיות שנועדו להגביל את שיתוף הנתונים בסמארטפונים המבוססים על מערכת ההפעלה אנדרואיד. אבל החברה הבטיחה שהשינויים האלה לא יפריעו כמו מהלך הדומה שביצעה אפל בשנה שעברה, של דרישה ממפתחי האפליקציות לקבל מן המשתמשים היתר לעקוב אחריהם. בקרת ההרשאה של אפל – ובסופו של דבר ההחלטה של המשתמשים לחסום מעקב – השפיעה עמוקות על חברות אינטרנט שבנו עסקים המתבססים על פרסום ממוקד. לפי נתונים של Flurry Analytics, שפורסמו על ידי אפל, משתמשים בארה"ב בוחרים לבטל את המעקב ב-96% מהזמן. ההודעה של גוגל לא תשמח את פייסבוק, שרק באחרונה הודיעה , כישינויי הפרטיות של אפל יעלו לה השנה 10 מיליארד דולר באובדן הכנסות מפרסום. גוגל ציינה בבלוג שבו הודיעה על ההחלטה, כי היא מרחיבה כעת את מה שהיא מכנה "ארגז החול של הפרטיות" לאפליקציות אנדרואיד, ועובדת על פתרונות שיגבילו את שיתוף נתוני המשתמשים ו"יפעלו ללא מזהי אפליקציות צולבים, כולל מזהה פרסום". עוד ציינה ענקית הטק, כי "אנחנו גם בוחנים טכנולוגיות שמקטינות את הפוטנציאל לאיסוף נתונים חשאי, כולל דרכים בטוחות יותר לשילוב אפליקציות להשתלב עם ערכות פיתוח תוכנה לפרסום", אם כי לא פירטה כיצד היא מתכננת לעשות זאת. הבלוג של גוגל לא נקב בשמה של אפל, אלא התייחס במקום זאת ל"פלטפורמות אחרות", שלדבריה "נקטו גישה שונה לפרטיות בנוגע למודעות, והגבילו בבוטות את הטכנולוגיות הקיימות המשמשות מפתחים ומפרסמים". בניגוד לאפל, גוגל מסתמכת על הכנסות מפרסום, ולכן טבעי כי ציינה, גם "שאנו מאמינים, כי מבלי לספק תחילה דרך חלופית לשמירת הפרטיות – גישות כאלה יכולות להיות לא יעילות" גוגל לא סיפקה ציר זמן מדויק לשינויים הללו, אך אמרה כי תתמוך בטכנולוגיות קיימות לפחות עוד שנתיים.

ענף ההיי-טק הרותח, עם תנאי ההעסקה המפליגים והמירוץ אחר טאלנטים, גורם לצעירים רבים לפנות אליו. סקר שערכה בקרב הסטודנטים שלה מכללת ג'ון ברייס הדרכה, המכשירה מדי שנה אלפי בוגרים המשתלבים בעבודה בהיי-טק, חושף, כי 65% מהמשיבים מאמינים כי ענף ההיי-טק ימשיך לשגשג גם בשנים הבאות, זאת לעומת 7% שמאמינים שמדובר בבועה שעתידה להתפוצץ. לגבי סיכויי ההעסקה שלהם, מרבית הנשאלים (78%) סבורים כי הפתרון למשבר כוח האדם ולמחסור בעובדים בענף נעוץ בנקיטת צעדים שיעודדו גיוס ג'וניורים ועובדים חסרי ניסיון לתפקידים בחברות ההיי-טק. 42% מעריכים שהסיכוי שלהם למצוא עבודה בתור ג'וניורים תלוי בפתיחות של החברות לגייס עובדים חסרי ניסיון, ו- 24% מהנשאלים מאמינים שיש להם סיכוי טוב למצוא עבודה בתור ג'וניורים לאור משבר כוח האדם. השיקול העיקרי בבחירת מקום עבודה: אפשרויות קידום והתפתחות אישית על אף הגידול במספר חברות הסטארט-אפ והנפקות הענק, מרבית הסטודנטים (42%) העידו כי הם מעדיפים לעבוד בחברה גדולה ומבוססת, זאת לעומת 28% שהעידו שהם מעדיפים לעבוד בחברת סטארט-אפ או בחברה שהוכרה כיוניקורן (14% ו-14% בהתאמה). 10% מהנשאלים העידו, כי הם מעוניינים לעבוד במרכז פיתוח של חברה זרה (גלובלית) בישראל, ו-9% העידו כי הם מעדיפים לעבוד בתחום כפרילאנסרים. מבחינת השיקולים בבחירת מקום עבודה, תנאי השכר וההטבות נמצאים במקום השני (16%), כאשר השיקול המרכזי בקרב מרבית הנשאלים (39%) נוגע לאפשרויות קידום והתפתחות מקצועית. אחריהם מופיעים ברשימת השיקולים: תפקיד עם עתיד בטוח לטווח הרחוק (15%), גמישות ואפשרות לעבודה מהבית (13%) ותחושת שליחות, עבודה עם משמעות וערכים (12%). ובמי רואים הנשאלים דמויות לחיקוי? היזם הישראלי שהכי הרבה סטודנטים (39%) הצביעו עליו כדמות למודל ולחיקוי הוא מייסד ומנכ"ל Wix, אבישי אברהמי. אחריו ברשימה: ניר צוק, מייסד פאלו אלטו (21.5%), אדם סינגולדה, מנכ"ל טאבולה (13%), אודי מוקדי, מנכ"ל ומייסד סייברארק (11%) ועינת גז, מייסדת שותפה בפאפיה גלובל (10%).

שיתוף פעולה בין חברת דיפנמיינד של אלפא בית למכון הפוליטכני הפדרלי בלוזאן (EPFL) הוליד יכולת בינה מלאכותית חדשה, והיא סכסוך מגנטי עם זרם פלזמה רב עוצמה המשמש למחקר היתוך. מדובר בשיתוף פעולה שהחל לפני כמה שנים, לאחר שפגישה מקרית של מנהלים בין שני הצדדים הולידה אותו, ומטרתו לסייע עם התחזוקה של הפלזמה בתוך הטוקמק של המערכת, שהוא מכשיר שנועד לייצר כליאה מגנטית לזרמי הפלזמה בדרך לבניית כורי היתוך מעשיים. נכון להיום מחקר בתחום ההיתוך, וכל מחקר בתחום ולא משנה מה הדרך המדויקת בה הוא מבוצע, כולל שימוש בפלזמה בטמפרטורות שמגיעות עד מיליוני מעלות. הטוקמק הוא אחת הדרכים לשמור על הזרמים הללו תחת שליטה, כדי לבחון באופן ברור את פעילות ההיתוך הנוצרת במערכת. שיתוף הפעולה הזו מאפשר לשפר באופן משמעותי את היכולות של הטוקמק במרכז השוויצרי, כך שניתן לשנות את המשתנים המגנטיים לבדיקת הפלזמה אפילו אלפי פעמים בשנייה, כולל שליטה בגודל ובצורה ובזווית של טבעת הפלזמה. הצוותים אימנו מערכת לימוד מכונה לקבוע את ההגדרות לכל ניסוי, ולא מדובר בעבודה אקראית. בשלב הראשון ההדמיה הופעלה כדי לראות מה מערך ההגדרות שיוצרת כל תבנית פלזמה, ואז בעבודת הנדוס לאחור זוהו המשתנים וההגדרות ליצור את התבנית. בינתיים מודים המדענים המעורבים כי מדובר עדיין בתקופה מוקדמת מדי של הניסוי מכדי לספק תשובות מלאות לגבי הפתרון הזה, אבל ההערכה היא אכן שניתן יהיה להשתמש בבינה מלאכותית כדי לקצר באופן משמעותי את ההגדרות שיינתנו למערכת כדי לבצע את ניסויי ההיתוך, וזאת לעומת עבודת ההגדרה כיום, שיכולה להימשך שבועות ועד חודשים עבור ניסויים יותר מורכבים.

"מגפת הקורונה היא דבר מתעתע, כי אי אפשר לראות אותה בעיניים. היא הביאה לעולם מגפה נוספת ושקטה – נפשית. יש עלייה בביקוש באחרונה לשירותי ייעוץ וטיפול נפשיים, וזה קרה בשל השהות הנרחבת והמוגזמת של ילדים וילדות, בני ובנות נוער, במדיה החברתית. מדובר בנזקים אדירים, ברמה האישית והחברתית. כשהיינו ילדים – רצנו על מגרשי המשחקים, אבל הילדים שלנו לא עושים זאת. הם מבלים שעות רבות, רבות מדי, ברשתות החברתיות, הם מושפעים מדימויי הגוף המעוותים המוצגים שם, וזה מביא לשורה של הפרעות אכילה, עד כדי חשש שנאבד את היקרים לנו מכל. יש לקחת אחריות על מה שקורה ברשתות החברתיות. עליהן להיות במקום ערכי יותר, כדי שנהיה חברה בריאה יותר", כך אמרה ח"כ עידית סילמן (ימינה), יו"רית ועדת הבריאות של הכנסת. ח"כ סילמן הייתה דוברת המפתח בכנס The Future of Digital Health, שנערך היום (ה') באופן וירטואלי, בהפקת אנשים ומחשבים. את האירוע הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, ונושאו היה מרכזיות הנתונים בעולם הרפואה. לדברי ח"כ סילמן, "לצד ההיבטים השליליים במדיה החברתית, הטכנולוגיה עשויה לשנות את עולם הבריאות לטובה. יש לבחון כיצד מנהלים את כלכלת הבריאות בצורה נכונה". היא אמרה כי "בעבר עבדתי בשירותי בריאות כללית בתפקידי מטה שונים, לרבות מנהלת השיווק. אז השקנו את טייטו – פיתוח שבודק חולים מרחוק, בלי שהם יצאו מהבית. המכשיר הפך לכלי בסיסי בעבודה של צוותי הרפואה בכללית". הטכנולוגיה כאמצעי לסיוע במימוש מטרות חברתיות יו"רית ועדת הבריאות פירטה כמה מטרות חשובות שהטכנולוגיה יכולה לעזור במימושן: "נדרש לצמצם פערים, והטכנולוגיה היא הדרך לצמצום פערים אלה. בנוסף, עלינו להתכונן קדימה, כדי להיערך ולתת מענה למצב שבו אורך החיים של התושבים גדל – והיא יכולה לסייע בכך. הטכנולוגיה היא גם מענה לכל מיני גופים אינטרסנטיים. בנוסף, היא עשויה להביא להקטנה רצויה של הביקושים לשירותים ממערכת הבריאות באופן פיזי". כדוגמה היא נתנה את מיליון המטופלים הטרום סוכרתיים שיש בישראל. "עלינו למנוע מהם להפוך לחולי סוכרת, למען בריאותם וכי זו מעמסה ששואבת עלויות ומשאבים רבים", אמרה ח"כ סילמן. "המלחמה בהשמנה והמאבק למשקל גוף תקין, שעוצרים את מחלת הסוכרת, הם בראש מעייני. נזקים רבים נובעים מאורח חיים לא בריא, והטכנולוגיה יכולה לסייע למניעתם". היא ציינה את אחת הפעילויות של ועדת הבריאות של הכנסת – שכאמור, היא עומדת בראשה: "החוק לאיחוד מוקדי החירום. החודש הכנסת אישרה בקריאה טרומית את החוק, שיזמתי יחד עם ח"כ משה גפני (יהדות התורה). החוק הזה יאחד את מוקדי החירום הרפואיים יחד, מבלי קשר לשיוך ארגוני. שמונה מיליון איש ואישה פונים לשירותי חירום מדי שנה. אם נצליח לצמצם באמצעות האיחוד הזה ב-1% את הביקוש ונביא למענה מהיר יותר של כונן רפואי, ולהגעה מהירה יותר בדקה מאשר כיום – נשפר ונציל חיים של כ-80 אלף איש בשנה, כי הם ייפגעו פחות ובהתאמה, משך השיקום שלהם יקוצר. גם פה הטכנולוגיה תסייע: אנחנו בוחנים מהי המערכת הטובה ביותר להקפצת כוננים לחולה או לפצוע". בית החולים הלל יפה. צילום: דוברות בית החולים, מתוך ויקיפדיה "אתגר מרכזי: הכנסת מערכת הבריאות תחת מערך הסייבר" לדברי ח"כ סילמן, "אחד האתגרים הגדולים שבפניהם ניצבת מערכת הבריאות הוא הכנסת התחום תחת מערך הסייבר הלאומי. ראינו את הנחיצות בכך במתקפת הסייבר שחווה בית החולים הלל יפה – מתקפה שרק כעת הוא מתחיל להתאושש ממנה. יש להיערך להגנה טובה יותר בעולם הבריאות מפני איומי הסייבר". "תמיכה טכנולוגית ומעטפת נתונים אישית יכולות לשנות מציאות בעולם הבריאות", סיכמה ח"כ סילמן. "כך גם איכות השירותים המסופקת למטופלים. קופות החולים וארגוני הבריאות מסתייעים באלגוריתמים שמתריעים מפני סכנות בריאותיות, מציפים חשש למחלות רקע מסוימות או מפלחים את האוכלוסיות שנמצאות בסיכון גבוה ללקות במחלה. מגפת הקורונה הוכיחה זאת באופן ברור. יש להפנות משאבים לטובת הטמעת טכנולוגיות שיבנו מערכת טובה ורזה יותר".

אנבידיה סיימה את השנה הכספית 2022 ואת הרבעון האחרון שלה עם תוצאות טובות: על פי הדו"חות הכספיים שהיא פרסמה אמש (ד'), החברה הציגה בשתי תקופות אלה עליות, בפרט ברווח הנקי. הנתונים הושגו חרף המחסור המתמשך בשרשראות האספקה. התוצאות הרבעוניות מראות על עלייה של 8% בהכנסות ל-7.6 מיליארד דולר, זינוק של 106% ברווח הנקי לשלושה מיליארד וצמיחה של 103% ברווח למניה ל-1.18 דולר. הרווח התפעולי כמעט שהוכפל – הוא טיפס ב-97% לקרוב לשלושה מיליארד דולר. בניגוד לעלייה המתונה בהכנסות הרבעוניות, אלה השנתיות זינקו ב-61% ועמדו על 27 מיליארד דולר. הרווח הנקי רשם צמיחה של 125% ל-9.8 מיליארד דולר והרווח למניעה עמד על 3.85 דולר, לאחר שעלה ב-123%. שלא במפתיע, חלק נכבד מההכנסות של אנבידיה מגיע מהכרטיסים הגרפיים שהיא מציעה לעולם הגיימינג: המכירות בתחום הכניסו לה ברבעון 3.42 מיליארד דולר ובשנה כולה – קרוב ל-12.5 מיליארד. מדובר בעליות של 37% ו-61% לעומת התקופות המקבילות בשנה הכספית 2021, בהתאמה. במקום השני נמצא תחום הדטה סנטרים, עם הכנסות רבעוניות של 3.26 מיליארד דולר ושנתיות של 10.6 מיליארד. גם כאן היא רשמה עליות יפות – של 71% ו-58%, בהתאמה. אנבידיה צופה שההכנסות שלה ברבעון הראשון של השנה הכספית 2023 יהיו גבוהות בחצי מיליארד דולר מאלה שהיא השיגה ברבעון המדווח ויעמדו על 8.1 מיליארד. החברה הודיעה, במקביל לתוצאות הכספיות, על תשלום דיבידנדים בסך של 100 מיליון דולר עבור הרבעון הרביעי של השנה, ושל 399 מיליון עבור השנה הכספית 2022 כולה. התשלום יבוצע ב-4 במרץ, לפי ארבעה סנט למניה. העסקה שלא בוצעה ג'נסן וואנג, המייסד והמנכ"ל של אנבידיה, אמר לאחר פרסום התוצאות כי "אנחנו רואים דרישה יוצאת דופן לפלטפורמות המחשוב שלנו. אנחנו מתקדמים בעולמות הבינה המלאכותית, הביולוגיה הדיגיטלית, מדעי האקלים, הגיימינג, העיצוב היצירתי, הרכבים האוטונומיים והרובוטיקה – שהם כמה מהתחומים המשפיעים ביותר כיום". לדבריו, "אנחנו נכנסים לשנה החדשה עם מומנטום חזק בקווי העסקים שלנו". אחד המהלכים הבולטים שאנבידיה רצתה לבצע במהלך 2021 היה רכישת ARM מידי הבעלים שלה, סופטבנק, תמורת 40 מיליארד דולר. אלא שבחודש שעבר הוחלט על ביטול העסקה – מהלך שצפו בשוק בחודשים שלפני כן. זאת, לאחר שהעסקה זכתה להתנגדויות חריפות מצד רגולטורים במדינות שונות, שאמורים היו לאשר אותה אם היא הייתה יוצאת לפועל – בטענה לפגיעה בתחרות. רשות הסחר האמריקנית הפדרלית, ה-FTC, אף הודיעה כי היא תגיש תביעה לחסימת העסקה. אלא שבסופו של דבר, הרכישה בוטלה, כאמור.

אני לא ממש זוכר בשנים האחרונות שראיתי טאבלט בשוק שמריץ Windows מעבר לטאבלטים בסדרת ה-Surface של מיקרוסופט, גם אם היא מתעקשת שהם מחשבים. אבל יום אחד נחת על השולחן שלי טאבלט של חברת דל שמריץ Windows, עדיין גירסה 10 במכשיר המסוים הזה, שהוא עולם ומלואו, הרחק מהטאבלטים הדי עדינים של מיקרוסופט. Latitude 7220EX הוא טאבלט קשיח במיוחד, יחסית עתיר ממדים, שמיועד לעבודה במקומות שמחשבים אחרים יכולים לבכות בהם ולדרוש שינוי דחוף בתנאי העבודה. הוא מיועד לעבודה בתנאי שטח נוקשים וקשים במיוחד, ויותר מכך: הוא מציע הרשאות ATEX ו-IECEx, שאומרות, בקצרה, שהוא עמיד אפילו לעבודה בתנאי עבודה שיש להם פוטנציאל להפוך לנפיצים. הוא כמובן, איך לא, עבר את כל מבחני העמידות והקשיחות הצבאיים בארצות הברית, והוא אמור לעבוד היטב בטמפרטורות גבוהות ונמוכות במיוחד. כטאבלט שמיועד לסביבות מיוחדות הוא כמובן עטוף היטב במסגרת פלסטיק נוקשה וגומי קשיח במיוחד, עם סוגים שונים של הגנות נגד נפילות, חבטות, וכאמור, אפילו במידה מסוימת – ולא שכמובן יכולתי לבדוק את זה במסגרת הבדיקה – נגד פיצוצים ושריפה שמתרחשים בסביבתו. את העמידות נגד נפילות בדקתי גם בדקתי, בכמה צורות ומובנים, ואני בטוח שבדל יקבלו את הטאבלט בחזרה ולא ממש יראו עדויות לכך. אבל זה לא רק הקשיחות, שכוללת זכוכית הגנה איכותית שגם מגיבה היטב אם משתמשים בכפפות, ציוד הכרחי בסביבות עבודה מסוכנות וקשות. זה גם בהירות גבוהה מאוד של 1,000 ניט, שמאפשרת לעבוד עם הטאבלט באור שמש ישיר בלי לחשוש מהשתקפויות ונצנוצים. זה גם אומר שמאחור יש שתי סוללות בהספק עבודה של 34Wh זו לצד זו, והן ניתנות להחלפה חמה – זה אומר שאפשר להוציא את אחת הסוללות ולהכניס במקומה אחרת, אחרי שפותחים היטב את ברגי המכסה, בלי שצריך להפסיק לעבוד. יש גם כפתור קטן על כל סוללה שמאפשר בלחיצה לראות מה מצבה. יש גם שתי מצלמות, אחת מלפנים והשנייה מאחור. הקדמית היא של 5 מגה-פיקסל, וזו שמאחור היא בעלת חיישן של 8 מגה-פיקסל, מלווה במבזק לד, ויש לה גם מכסה פרטיות פיזי שאפשר להזיזו בקלות עם האצבע. זה חשוב במיוחד כשרוצים למנוע ניצול לא מורשה של המצלמה על ידי האקר, בעיקר אם מדובר בעבודה שהיא ברמת סודיות כזו או אחרת. מאחור יש גם עט ששוכן בחריץ מיוחד ומחובר היטב לגוף הטאבלט כדי שלא יילך לאיבוד, אבל בעבודה השוטפת לא ממש התלהבתי מהדיוק ומהאיכות שלו. כטאבלט שמיועד בסופו של דבר לסביבת עבודה עסקית יש גם לא מעט חיבורים בצד: USB-A עם תמיכה בהספקת כוח להתקנים חיצוניים, USB-C עם תמיכה בתקן USB 3.1 Gen Type-2 וגם עם תמיכה ב-DisplayPort לחיבור תצוגה נוספת, חיבור מיקרו סיריאלי להתקנים מיוחדים, וכן חריץ לשילוב של כרטיס סים LTE. יש גם תמיכה ב-Wi-Fi 6 וב-BlueTooth 5.0 ובחזית יש כמה כפתורים שמאפשרים לשנות את עוצמת הקול והבהירות, וכן כמה כפתורים שניתנים לתכנות כדי לבצע פעולות שונות במהירות. מבחינת ביצועים הוא פחות מרשים. המסך הוא החלק הטוב עם גודל של 11.6 אינץ' ברזולוציית +FHD, אבל מתחת לו יושב מעבד קצת מיושן בדמות Core i5-8365U, מעבד מהדור השמיני של אינטל עם מהירות עבודה רגילה של 1.6 גיגה-הרץ ומהירות טורבו של 4.10 גיגה-הרץ. זה אמנם מספיק לרוב הביצועים, גם בגלל שהוא תומך ב-vPro לשימושי ה-IT הארגוניים, אבל זה בכל זאת כבר כמה דורות לאחור. היתרון הגדול הוא צריכת כוח יחסית נמוכה במעטפת של 15 ואט, ובהיבט הזה אכן לא ממש הצלחתי לגרום לטאבלט להתחמם, בטח לא במידה שאני יכול להרגיש. בנוסף שילבה דל ב-Latitude 7220EX זיכרון LPDDR3-1067  של 8 גיגה-בייט, שהוא יחסית איטי, ורכיב אחסון מבוסס SSD בנפח של 512 גיגה-בייט. המודם הוא Snapdragon X20, שכאמור מספק לו את יכולות ה-4G שלו, וכן רכיב TPM 2.0 לשיפור האבטחה. באופן טבעי בגלל המסך היחסית גדול ובגלל מעטפת ההגנה הענקית מסביבו, מדובר במכשיר גדול: שאורכו עומד על קצת יותר מ-32 ס"מ על עובי של 26 מ"מ, שזה הרבה, כמובן, אבל מובן מאליו גם לאור השילוב של סוללות שניתנות להחלפה חמה. המשקל, בהתאם, עומד על 1.65 ק"ג. באופן טבעי גם המחיר אינו זול, ועומד על 7,399 שקלים, אבל מי שזקוק למחשוב בסביבות עבודה קשות ומסוכנות יודע שאין ברירה כנראה.

ענקית הסייבר ואבטחת המידע, טרנד מיקרו (Trend Micro) הודיעה לאחרונה ש-SPN (ר"ת Smart Protection Network™) שלה – תשתית מודיעין האיומים המובילה בתעשייה – עצרה 94.2 מיליארד איומי סייבר בקרב לקוחות מתחום הצרכנות, הממשל והעסקים בשנת 2021. היקף זיהוי האיומים מייצג עלייה של 42% בהשוואה לכמות שנרשמה בשנת 2020, וזאת בזמן שהתקיפות זינקו ביותר מ-53 מיליארד במחצית השנייה של 2021, לאחר שרק במחצית הראשונה של 2021 טרנד מיקרו חסמה 41 מיליארד איומים. האיומים זוהו על ידי יותר מ-5 טריליון Threat queries – עלייה של 36% לעומת 2020. ה-SPN ממנפת למעלה מ-250 מיליון חיישנים על פני משטח התקיפה הרחב ביותר בעולם, כדי להגן באופן יזום ומהיר על ארגונים ויחידים. לדברי רויטל אוחיון, מנכ"לית טרנד מיקרו ישראל, "אנו מזהים איומים על פני נקודות קצה, ניידים, שרתים, IoT/IIoT, רשתות ביתיות, הודעות, וסביבות רשת, אינטרנט וענן. כמובילת אבטחת סייבר עולמית, העוזרת להפוך את העולם למקום בטוח להחלפת מידע דיגיטלי, טרנד מיקרו מונעת על ידי עשרות שנים של מומחיות אבטחה, מחקר איומים גלובלי וחדשנות. דבר זה מעיד על יכולת מתן מענה מהיר ומדויק והגנה על שטחי תקיפה רחבים, באמצעות טכנולוגיות הזיהוי המתקדמות שלנו, הפרוסות ב-500,000 חשבונות מסחריים וממשלתיים ולמיליוני לקוחות צרכנים. פלטפורמת אבטחת הסייבר של טרנד מיקרו מגנה על מאות אלפי ארגונים ומיליוני אנשים על פני עננים, רשתות, מכשירים ונקודות קצה. כמובילה עולמית בתחום, אנו מספקים פלטפורמה שמעצימה את לקוחותינו במגוון רב עוצמה של טכניקות מתקדמות להגנת איומים, המותאמות לסביבות כמו AWS, מיקרוסופט ו-גוגל ומאפשרות נראות מרכזית לזיהוי ויכולות תגובה טובות ומהירות יותר". כופרה 2022: הידוק הקשר בין אבטחה לניהול מידע למרות התפרצות ועלייה דו-ספרתית באחוזי זיהוי איומי סייבר בין 2020 ל-2021, טרנד מיקרו מגלה כי התמודדה עם 66% פחות התקפות כופרה (ransomware), דבר שמחזק את החשד שהתקפות הכופר הופכות לממוקדות יותר. גורם נוסף שתרם לירידה זו הוא שיותר מתקפות כופר כבר נחסמות בשלבים המוקדמים יותר, לפני פריסתן באתר המותקף. למעלה מ-14 מיליון התקפות הופסקו באופן יזום על ידי טרנד מיקרו בשנת 2021, לפני שהן יכלו להשפיע על לקוחות החברה. "כאשר התקפות כופרה נהפכות לעניין של שגרה, לשאלה של 'מתי' ולא 'האם', על ארגונים לנקוט בגישה של All Inclusive Data Security ולחבר במוקדים מוקדמים יותר של הפעילות את תחום ה-Data Protection עם Advanced Threat Protection. לכן אני מזמינה אתכם לקחת חלק באירוע Ransomware Greatest Fears של וריטאס, שם גם אנחנו ב-טרנד מיקרו לוקחים בו חלק, על מנת להציע ללקוחותינו חיבור טוב יותר בין הגנה על מידע לאבטחת מידע, בתשתית רובסטית ובלתי מתפשרת, תוך שימוש ב-best of bread בכל מקום בו נמצא המידע שלכם – מקומי, ענן ציבורי והיברידי", המשיכה ואמרה אוחיון. אוחיון סיכמה ואמרה כי "טרנד מיקרו צופה שמערכות IoT, שרשראות אספקה גלובליות, סביבות ענן ותפקודי DevOps, יהוו מוקדים לעניין גובר מצד התוקפים במהלך השנה הקרובה. היערכות נכונה, בדיקה מתמדת, טיוב של פאצ'ים ממוקדי-סיכון, XDR, הקשחת שרתים, Zero Trust, ניטור תשתיות רשת, וניהול ה-DevSecOps יהיו קריטיים כדי למנוע כניסה לסחרור מתקפת סייבר מסוכנת ב-2022". לרישום והבטחת מקומכם בכינוס לחצו כאן, מספר המקומות מוגבל ומותנה ברישום מראש

ג'וניפר נטוורקס (Juniper Networks) – מובילה עולמית ברשתות מאובטחות, המבוססות בינה מלאכותית (AI) – הודיעה היום על רכישת חברת ההזנק WiteSand, חלוצה בפתרונות NAC (ר"ת Network Access Control) מבוססי ענן. רכישה זו מוסיפה לג'וניפר צוות הנדסי בעל ניסיון רב וטכנולוגיה מתקדמת, אשר יאיץ את מאמצי החברה לספק פתרונות NAC הדור הבא כחלק מרכזי בפורטפוליו המוצרים, זוכי הפרסים, מבוססי ה-AI, של ג'וניפר לארגונים.  ל-NAC תפקיד מרכזי בסביבות IT רבות, שכן הוא מזהה אילו מכשירים יכולים להתחבר בבטחה לרשת. אך פתרונות NAC מסורתיים, הנעזרים בחומרה מקומית באמצעות בסיסי קוד מונוליטי, הם לעתים קרובות מורכבים לפריסה ולתפעול, ויכולים להיות בעלי עלות גבוהה. ניתן לפתור מגבלות אלו על ידי העברת פעולות ה-NAC לענן, ולהעזר ב-AIOps להקצאה אוטומטית, ניטור, ניתוח ואבטחה. "WiteSand וג'וניפר נטוורקס חולקות את אותו חזון, הכולל שדרוג מרחב ה-NAC המיושן בעזרת שירותי ענן מהירים ויכולות מודיעין מבוססי בינה מלאכותית", אמר סוג'אי הייאלה, סמנכ"ל AI-Driven Enterprise בג'וניפר נטוורקס. "טכנולוגיית ה-NAC המשופרת, וצוות ההנדסה המוביל שלהם, משתלבים היטב בפורטפוליו המוצרים מבוססי הבינה המלאכותית של ג'וניפר לארגונים, אשר הוכתרו לאחרונה כמובילים לשנת 2021  על ידי רביע הקסם של גרטנר (Gartner® Magic Quadrant™) בעבור תשתיות LAN ארגוניות, קוויות ואלחוטיות, עם הציונים הטובים ביותר. כאשר ה-NAC משולב עם אבטחה אלחוטית, קווית, אבטחת WAN, אבטחת IoT ויכולות שירותי מיקום פנימיים תחת מטריית Mist ו-AI, לקוחות ג'וניפר יכולים לספק חווית משתמש נהדרת למשתמשי הרשת, מהלקוחות ועד הענן. "מאז רכישת Mist, ג'וניפר ממשיכה לבדל את עצמה בשוק על ידי הצעת פתרונות Experience-First לרשתות לקוחותיה. כפי שמראה מחקר בתעשייה, יותר ויותר לקוחות גלובליים בוחרים בג'וניפר כשותפה אסטרטגית לתשתיות ה-IT שלהם. נהדר לראות את ג'וניפר נוקטת בצעדים הנוגעים ל-Network Access Control. אני נושא עיניים להמשך מימוש החזון הייחודי שלהם לפתרון אחיד לארגונים, המבוסס על חוכמת הבינה המלאכותית", אמר זאוס קרוואלה, מייסד ואנליסט ראשי בחברת ZK Research.