ועדת הכלכלה אישרה היום (ד') את העלאת הצעת החוק הממשלתית שתאפשר ניסויים ברכבים אוטונומיים לקריאות שנייה ושלישית במליאת הכנסת. אלא שהאישור בא בעיצומו של משבר קואליציוני מהחריפים שידעה הממשלה הנוכחית – מה שמעלה את השאלה האם הוא יאושר. למעשה, מדובר בשני משברים: האחד הוא עם כחול לבן, שהחליטה שלא להצביע בינתיים עם הקואליציה, עקב ההצבעות של מרצ והעבודה נגד הפנסיות המוגדלות ליוצאי צה"ל, והשני הוא עם ח"כ אלי אבידר, שבניגוד למה שהובטח לו, לא קיבל תפקיד ביצועי ונשאר שר בלי תיק. כתוצאה מכך הוא התפטר אתמול מהממשלה. ח"כ אבידר, שבמידה רבה הצבעתו עלולה לקבוע האם יהיה רוב לחוקים שהקואליציה מגישה או לא, מאיים להצביע לפי צו מצפונו, ולא להרים יד לטובתה בכל מקרה ומקרה. כך או כך, כמו בכל הליך חקיקה רגיל, ההצבעה במליאת הכנסת לא צפויה בשבוע הקרוב, וייתכן שהמשברים הקואליציוניים ייפתרו בתוך זמן קצר. במשרד התחבורה אומרים שבהנחה שהצעת החוק תעבור, הניסויים הראשונים ברכבים אוטונומיים יתקיימו עוד במחצית השנייה של השנה הנוכחית. הניסויים ייערכו גם בפריפריה הצעת החוק נועדה לייצר תשתית חוקית לניסויים בכלי רכב אוטונומיים, שתאפשר ניסוי בשימוש ברכבים אלה למטרות ציבוריות, כמו הסעת נוסעים, נסיעות שיתופיות ומשלוחים. שרת התחבורה, מרב מיכאלי, שהשתתפה בדיון של ועדת הכלכלה, ויו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל ביטון, אמרו כי הדבר "יציב את ישראל כפורצת דרך". במשרד התחבורה ציינו כי 640 סטארט-אפים בישראל עוסקים ברכבים האוטונומיים, וכי כלי תחבורה אלה יכולים להביא ל-"אפס תאונות דרכים, הקטנת פליטות והורדת הגודש בכבישים". עם זאת, אמרו, בעשור הקרוב, הרכבים האוטונומיים ישמשו "בעיקר להסעה ציבורית ופחות לרכב פרטי". הצעת החוק כוללת תקנות, שבמהלך תהליך החקיקה התברר שאם הן לא יאושרו – הניסויים לא יוכלו להתחיל במועד שמשרד התחבורה מעוניין בו, משום שיהיה צורך לאשר אותן בתהליך חקיקה נפרד. לכן הוחלט לאחד אותן עם הצעת החוק. בנוסף, הוחלט להעלות את מספר הרכבים שישתתפו בניסויים ברבע – מ-400 ל-500. השרה מיכאלי ציינה כי הופעלו עליה לחצים להכניס את התיקונים האלה כבר בחוק ההסדרים, שעבר בכנסת לפני כמה חודשים, אולם היא סירבה, בטענה שמדובר בצעת חוק שיש לדון בה "כמו שצריך". לקראת תום אותו דיון "כמו שצריך" – בישיבה היום – אמרה מיכאלי כי "ישראל תהייה אחת המדינות הראשונות בעולם שתאפשר לרכבים אוטונומיים לנוע בכבישים". היא ציינה שהניסויים ייערכו "לא רק במרכז הארץ, אלא במרקמי חיים שונים, בצפון, בדרום, בנגב ובגליל – וזה דבר חשוב". לדברי ח"כ ביטון, "ישראל היא פורצת דרך בעולם העסקי, ועכשיו היא תהיה פורצת דרך גם בשימוש בטכנולוגיה לצרכים ציבוריים. אישור ההצעה מביא בשורה לחברה הישראלית, ואני מקווה שהיא לא תיתקע במליאת הכנסת". "לתמרץ התקנת מערכות למניעת שכחת ילדים" היו"ר ביטון התייחס גם לתקנות למניעת שכחת ילדים ברכב, ואמר כי יש מחלוקת בין הוועדה למשרד התחבורה. הוא פנה לשרה מיכאלי ואמר: "קשה לנו לבטל את התקנה בלי לדעת שיש תוכנית פעולה לקיץ הקרוב. הכפפה אצלך". ביטון קרא לתמרץ בעלי רכבים ישנים להתקין מערכות טכנולוגיות למניעת שכחת ילדים, כמו שבעבר הומרצה התקנת מערכת הבטיחות של מובילאיי. בתגובה לכך אמרה מיכאלי כי "האמצעים של מובילאיי הוכיחו את עצמם כיעילים, מה שלצערי לא הוכח במוצרים למניעת שכחת ילדים".

בשנת 2017 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק לקידום סדר יום עבודה גמיש, הצעה זו טרם התגבשה לחוק. אי לכך, הפסיקה המוקדמת התוותה את הדרך. עם זאת, הקורונה הביאה עימה שינויים בשוק העבודה, וחלקם כאן כדי להישאר. באוקטובר האחרון משרד הכלכלה גיבש הצעת חוק להסדרת העבודה מרחוק. מאז ארגונים מוצאים פתרונות לעבודה מהבית, כשלאחרונה הנושא אף הפך לאחד המדוברים ביותר. ארגונים שהיו עדים ליתרונות העבודה מרחוק במהלך השנה האחרונה מעוניינים כעת לתמוך בה. האצלת סמכויות לעובדים והגדרת התפקיד בצורה בהירה ונכונה יכולים לגשר על החששות הללו. בעידן הטכנולוגי המתקדם, לרשותם של העובדים והמעסיקים עומדים אמצעים להתקשר בצורה נגישה וזמינה. ואולם ייתכן ששאלת העבודה מהבית מטרידה רבים מהמעסיקים. החשש המרכזי של מעסיקים הינו היעדר פיקוח מבחינת תפוקה והיקף העבודה. אכן, יש אמת בדברים אלו. עם זאת, האצלת סמכויות לעובדים והגדרת התפקיד בצורה בהירה ונכונה יכולים לגשר על החששות הללו. בעידן הטכנולוגי המתקדם, לרשותם של העובדים והמעסיקים עומדים אמצעים להתקשר בצורה נגישה וזמינה. איכות הסביבה וחיסכון במשאבים על הכוונת בנוסף, עבודה מהבית תסייע לארגונים לחסוך במשאבים, כשהוצאות שוטפות של המשרד – כמו: חשמל, ניקיון, אוכל וכדומה – יחסכו. בראייה לטווח הארוך מדובר בחיסכון לא קטן, וניתן לנתב את כספי החיסכון להשקעה נבונה. יתרה מזאת, בשנים האחרונות נושא איכות הסביבה עלה לכותרת. יש לראות בכך הזדמנות נפלאה עבור מעסיקים לקחת חלק באמץ לשמירה על הסביבה. ראיה לכך היא הגדרת הקונגרס האמריקני משנת 2004, שקבע כי עבודה מהבית מסייעת בשמירה על הסביבה, וכן שהפחתת מספר הרכבים על הכביש בשעות הבוקר והערב העמוסות תסייע להפחתה בזיהום האוויר. בנוסף, זמן הנסיעה יחסך עבור אותם עובדים, ולכן יתפנה להם זמן נוסף לשם פנאי. ראוי לזכור "עובד טוב הוא עובד שטוב לו". איך להתמודד עם השלכותיה? עבודה מהבית. אילוסטרציה. צילום: BigStock עבודה מהבית בראי זכויות המעסיק ניהול עובדים אינה משימה קלה ופשוטה. בכפוף לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראות השעה) (תו ירוק לעובדים), תשפ"ב – 2021, (להלן: "תקנות"), מעסיק אינו רשאי לכפות על עובד להתחסן או לבצע בדיקת קורונה. בנוסף, עד סוף החודש הנוכחי יידרש מהמעסיקים לפקח על העובדים ולוודא כי הם נושאים תו ירוק או בדיקת קורונה שלילית. במידה שלא, צפוי המעסיק לקבל קנס. אך אם נחזור לפתיחת המאמר, נושא העבודה מהבית טרם הוסדר בחוק. לכן, לא חלה על המעסיק חובה להשתתף בהוצאות העבודה מהבית, עלויות החשמל והאינטרנט. אלא אם הוסכם אחרת בחוזה. להיעזר בפתרונות תוכנה משבר הקורונה חידד את הצורך לנהל עובדים כרגיל, גם במקרה של אסון טבע לא צפוי או מלחמה. אחד הפתרונות שמוצעים הוא הטמעת מערכות תוכנה שפיתחו מספר חברות, שמסייעות לעובד לקבל חווית עבודה טובה יותר ולמעסיק לנהל טוב יותר את העובדים מרחוק. כך ניתן מענה לעובדה שההסדרה הקיימת עבור המעסיקים לעבודה מהבית – דלה. ככלל, מומלץ למעסיקים וארגונים להיעזר בפתרונות תוכנה. יש חברות שפיתחו פתרונות תוכנה שנועדו להניע את כוח העבודה ולהפחית את החיכוך בין מערכות ה-IT לעובדים, תוך מתן מענה לנושא של הגנה על המידע ויצירת חווית עבודה עבור העובד בדומה לזו שבמשרד. כדאי לבדוק את המצאי ולאמץ אחד מהם. למעסיקים כדאי לבדוק פתרונות מבוססי תוכנה שתכליתם לסייע לארגונים לאפשר המשך עבודה מהבית בצורה בטוחה ועם חוויות עובד טובות. פתרונות אלו גם מסייעים למעסיקים במקומות עבודה גדולים לשמר את העובדים שבאים פיזית למשרדים, מפקחים על תו ירוק ככל שהוא נדרש ומונעים הגדלת מספר אנשים שעלולים לצאת ממעגל העבודה. הכותב הוא יועץ במשרד הרווחה בתחום יחסי העבודה וחבר בוועדה ליישוב סכסוכים בלשכת עורכי הדין

נטסקופ, שפועלת בעולם אבטחת המידע והגנת הסייבר בענן, פותחת סניף בישראל – כך נודע לאנשים ומחשבים. בראש הסניף הישראלי החדש מונה לעמוד עידן בן נאים. בן נאים, בן 44, הוא בעל כ-10 שנות ניסיון בעולמות הגנת הסייבר. בעבר הוא שימש כמנהל המגזר הפיננסי בצ'ק פוינט ישראל, ובחמש השנים האחרונות היה מנהל לקוחות אסטרטגים בפייראיי ישראל. הוא בעל תואר ראשון בניהול עם התמחות בשיווק מאוניברסיטת בן גוריון בנגב. יש לציין שנטסקופ הוקמה ב-2012 ופועלת בתחומי אבטחת גישה לשירותי ענן והגנה על משתמשים ארגוניים באשר הם. מטה החברה נמצא בסנטה קלרה, קליפורניה, היא מונה כ-1,500 עובדים ויש לה מרכז פיתוח בבנגלור שבהודו, כמו גם משרדים בסן פרנסיסקו, רדמונד, ניו יורק וסנט לואיס בארצות הברית, וכן בלונדון, מלבורן וסינגפור. מאז הקמתה גייסה החברה 740 מיליון דולר. ביולי האחרון היא גייסה את הסכום הגדול ביותר מאז הוקמה – 340 מיליון דולר, ובכך יותר מהכפילה את שוויה – משלושה מיליארד דולר ב-2020 ל-7.5 מיליארד. הנהלת נטסקופ מעריכה שעד 2024 היא תגיע לשווי של כ-30 מיליארד דולר. נטסקופ מסרה שבשנים האחרונות היא חוותה צמיחה שנתית ממוצעת של כ-80% במספר הלקוחות הארגוניים שלה, שמונים 25% מחברות הפורצ'ן 100. המטרה: תעבורת נתונים בפחות מ-15 מילי-שניות פלטפורמת האבטחה בענן של החברה נועדה לספק לארגונים הגנה מפני איומים ואובדן נתונים בקלאוד ומחוצה לו, לצד נראות ויכולת לקבלת תובנות בזמן אמת ברוב שירותי הענן הציבוריים – Azure של מיקרוסופט, כמו גם גוגל קלאוד ו-AWS. הפתרון שמציעה נטסקופ עוקב אחרי מידע – החל בנתונים שנוצרו ונחשפו בענן, וכלה בנתונים שעוברים באפליקציות ובמכשירים אישיים לא מנוהלים. המעקב אחר המידע מאפשר הגנה על הנתונים ועל המשתמשים בכל מקום, לצד יכולת לנטרול בעיות עתידיות פוטנציאליות. הפתרון מתחבר למערכות סיסקו ודרופבוקס, למערכות השיתופיות של סיילספורס, גוגל ומיקרוסופט, ולמערכות הדואר של הענקית מרדמונד. נטסקופ מדורגת ברביע הקסם של גרטנר לתחום ה-CASB (ר"ת Cloud Access Security Brokers). לפני יותר משנה הקימה נטסקופ חוות שרתים פרטית גדולה בתל אביב, בעלות של כ-100 מיליון דולר, ועכשיו היא פותחת סניף ישראלי. החווה מספקת ענן פרטי מאובטח, בעיקר לגופים פיננסיים ולגופים רגישים נוספים. כך היא מספקת שירות מהיר ומאובטח ללקוחות ישראליים בלי פגיעה בחוויית המשתמש או התפשרות על מנגנוני אבטחה. לפי החברה, העובדה שהרשת הפרטית נמצאת בישראל מונעת ממידע לצאת מגבולות המדינה ומסייעת לעמוד ברגולציה המוטלת על ארגונים שמחויבים לאחסן את המידע שלהם בארץ, כמו חברות ביטוח, חברות פיננסיות, ממשל צבא וביטחון, וארגוני בריאות. נטסקופ הקימה מאות שרתים ברחבי העולם, עם רשת שרתים פרטית שממוקמת ביותר מ-50 מדינות, כאשר היעד שלה הוא קישוריות ותעבורת נתונים במהירות של פחות מ-15 מילי-שניות בין האתרים השונים.

שערי מטבעות קריפטו מושפעים, כידוע, מהתרחשויות עולמיות, והמתיחות הקיימת כעת בין רוסיה לאוקראינה משפיעה עליהם באופן ניכר. הביטקוין, שהוא כנראה המטבע הווירטואלי הכי מפורסם ומדובר, הגיב אתמול (ג') למצב הביטחוני-מדיני שמטריד את העולם בצניחה מובהקת בשערו, שירד בכ-6.5% במהלך 24 שעות בלבד. שווי הביטקוין – שכבר עמד על כמעט 69 אלף ד' רק בנובמבר אשתקד – הגיע אתמול ל-36,649 דולר, וירד משוויו יום קודם לכן, אז נסחר ביותר מ-39 אלף דולר ב-21 בפברואר. משפיע על שערי הקריפטו. הסכסוך בין רוסיה לאוקראינה. צילום: BigStock ואולם הביטקוין, התנודתי מאוד, ירד למעשה בכ-17% מאז תחילת שנת 2022, וב-45% משיא השיאים שלו שנשבר לפני פחות מארבעה חודשים, והוא ממשיך להפגין כל העת רגישות וחוסר יציבות. ככלל, הביטקוין צלל מתחת לרמה של 40,000 דולר במהלך סוף השבוע והוסיף להיחלש ככל שהמשבר באוקראינה העמיק. לפי אנליסטים, התופעה הזו מערערת את החשיבה שמטבעות קריפטוגרפיים הם גן עדן בזמנים של סערה גיאופוליטית. חלק מהאנליסטים אף חזו שהמטבע הדיגיטלי החשוב ביותר עלול לגלוש בקרוב לשווי של 30,000 דולר, כך דיווח בלומברג. התנודתיות האחרונה, כך טוענים מומחים, גם מושפעת ממכירות נרחבות שביצעו משקיעים שהחלו מכיילים מחדש את תיקי ההשקעות שלהם כדי להתמודד עם התנהלות עתידית אגרסיבית יותר מצד הפדרל ריזרב, שצפוי כעת להעלות את הריבית עד שבע פעמים השנה, מכיוון שהוא נלחם באינפלציה הגואה. בינתיים הביטקוין התאושש מעט, כשבזמן כתיבת שורות אלו היום מחירו עומד על 39,090.91 דולרים, כך לפי נתוני CoinDesk. שווי הביטקוין לאורך השבוע האחרון, פי CoinDesk. צילום: CoinDesk

המעבר לעבודה היברידית – מהמשרד ומהבית – השפיע לטובה על המכירות של לנובו, מה שהביא לתוצאות חיוביות ביותר ברבעון השלישי של שנתה הכספית, לרבות לנתון שיא ברווח. המעבר לעבודה מהבית הביא את הלקוחות ברחבי העולם לקנות יותר מחשבים, ובעלי ביצועים טובים יותר. לנובו, אחת היצרניות הבולטות של מחשבי PC, היא בין המרוויחות הבולטות מכך: לפי הודעת החברה, מדובר ברבעון השלישי בגודלו מבחינת המכירות של המחשבים האישיים שלה (לא כולל הכרומבוק) שבוצעו בו, כאשר הספירה התחילה ב-1998. בהתאם, מהדו"חות הכספיים שהחברה פרסמה הבוקר (ד') עולה שהרווח הנקי שלה זינק ברבעון ב-62% ל-640 מיליון דולר. ההכנסות הגיעו גם הן למספר שיא, שעקף את תחזיות האנליסטים: הן עלו ב-17% ל-20.1 מיליארד דולר – קרוב לשני מיליארד יותר מממוצע צפי המומחים. ההוצאות רשמו עלייה קטנה יותר – של 16% – ועמדו על מעט יותר מ-19 מיליארד דולר. בסעיפים אחרים, ההוצאות הגולמיות והתפעוליות רשמו אף הן עלייה של 16% כל אחת, כאשר הרווח הגולמי גדל ב-20% ל-3.4 מיליארד דולר, הרווח הגולמי השולי הגיע ל-16.7% והרווח התפעולי צמח ב-33% ל-932 מיליון. עליות בולטות גם בתשעת החודשים הראשונים לצד דו"חות הרבעון פרסמה לנובו גם את תוצאות תשעת החודשים הראשונים של השנה הכספית. במהלך בתקופה זו, ההוצאות של החברה גדלו בתשעה מיליארד דולר ל-52.4 מיליארד בעוד שההכנסות עלו בקרוב ל-15 מיליארד, מה שהעמיד אותן על 55 מיליארד. הרווח התפעולי זינק בתקופה זו ב-46% ל-2.5 מיליארד דולר והרווח הנקי – ב-68% ל-1.7 מיליארד. יואנקינג יאנג, יו"ר ומנכל לנובו, אמר לאחר פרסום התוצאות כי "הביצועים שלנו הציגו שיפורים משמעותיים, עם גידול חד ברווחיות. החברה ממשיכה להשקיע סכומי כסף ניכרים בחדשנות, והדבר בא לידי ביטוי בצמיחה של 38% בהוצאות על מחקר ופיתוח".

כפי שכבר דווח בעבר, 2022 אמורה להיות שנה יחסית עמוסה עבור אפל במקטע המחשבים שלה. זו אמורה להיות שנה בה היא תציע כמה עדכונים וכמה מחשבים חדשים, שכולם יהיו מבוססים על מעבדי מתוצרתה, מגרסאות מעודכנות של M1 ועד המעבד החדש M2. בכך היא תשלים את תהליך הפרדה מאינטל. שני המחשבים הראשונים שעליהם החברה אמורה להכריז הם שני דגמים חדשים של MacBook Pro 13 ו-Mac Mini. מחשבים אלו אמנם כבר עברו את ההמרה למעבדי ה-M1, אבל ללא שינוי עיצוב משמעותי. הפעם, וזה אמור להתרחש כבר בחודש הבא, שינויי עיצוב יהיו במרכז התמונה, כשגם בדור הזה הם יהיו הראשונים להציג את ה-M2 בקרבם. מעבר לכך, החל ביוני אמורה החברה להציע עוד כמה מחשבים חדשים/מעודכנים. אחד מהם יהיה דגם נוסף של Mac Mini עם M1 Pro, שלאחריו יוצעו שני דגמים חדשים של iMac Pro עם מסך גדול יותר ועם אותו מעבד וגם עם M1 Max, מחשב Mac Pro שיגיע עם צמד או ארבעה מעבדי M1, ובקצה הרשימה נמצא גם עדכון עבור MacBook Air עם M2. כמו כן, לפי דיווחים נוספים, למרות שהחברה דחתה את פרויקט ה-iPhone המתקפל שלה ל-2025, היא כבר עובדת במרץ על פיתוח של מחשב נייד עם מסך מתקפל מלא בסגנון של ThinkPad X1 Fold של לנובו אבל עם מסך בגודל עצום של 20 אינץ'. המסך אמור להציע רזולוציה של 4K, והוא יציע תצורת מסכים שתשתנה בהתאם לקיפול, ושוב, בדומה למה שעשתה כבר לנובו, לדוגמה, קיפול אמצע בו צד אחד משמש כמקלדת וירטואלית. עם זאת, הצפי הוא שהוא לא יגיע לשוק לפני ה-iPhone המתקפל, אלא לפחות שנה אחרי.

איירספאן נטוורקס (Airspan Networks), המפתחת מוצרי G5 המאפשרים גלישה מהירה יותר ופריסה מהירה וקלה עבור מפעילים סלולריים, מחפשת עשרות עובדים למרכז הפיתוח שלה, הממוקם באיירפורט סיטי וכולל קרוב ל-300 עובדים. מרכז הפיתוח בישראל נחשב למרכזי ואסטרטגי עבור החברה, והמפתחים הישראלים מעורבים בפיתוחים  המשמעותיים והחדשניים ביותר של החברה העולמית. כיום מחפשת החברה עובדים למגוון תפקידים בהם: DevOps, Board design, Cloud SW Eng, System Verification Eng, FPGA Eng, RT/EMB SW Eng, Systen Eng ועוד. החברה מוכרת את מוצריה למפעילים סלולריים, ולעיתים מפתחת פתרון ייחודי שדורש פיתוח ספציפי, לגופים כגון ממשלות, בתי חולים, חברות עסקיות מובילות ועוד. למוצרי החברה פריסה עולמית רחבה, עם יותר מ-1 מיליון תאי תקשורת שסופקו ל-1,000 לקוחות ביותר מ-100 מדינות. במהלך 2021 הציגה החברה צמיחה של 20% בכוח האדם, במספר הלקוחות והן בהיקף העסקאות ברחבי העולם. אורי הראלי, מנכ"ל איירספאן ישראל: "תהליך ההתרחבות בישראל הוא המשך ישיר להצלחה שחוותה החברה בשנה האחרונה ברחבי העולם. לצד תנופה והתרחבות בנוכחות הגלובלית אנחנו זוכים להכרה טכנולוגית עם השלמת מוצרי ה-5G שלנו. זכינו בלקוחות חדשים ומשמעותיים ואנחנו עם הפנים קדימה להמשך צמיחה ב-2022. אנחנו מחפשים את הטאלנטים שיצטרפו להצלחה זו במרכז פיתוח המהווה את  חוד החנית של מוצרי חברה".

לאחרונה יצאו עובדי צוותי המכירות והמנהלים של BMC ומטריקס (Matrix) לטיול הגיבוש המסורתי המשותף, לחיזוק שיתוף הפעולה הפורה והמשמעותי בין שתי החברות. הטיול התקיים לאחר שנה מוצלחת במיוחד, בה BMC הגדילה מאוד את הפעילות בישראל וגם השקיעה רבות במשרדה בארץ, לרבות בגיוסים נוספים של הון אנושי איכותי למרכזי הפיתוח בתל חי ובתל אביב. במהלך יום הגיבוש יצאו העובדים לזמן איכות משותף וגלישה בחרמון, ונהנו מארוחת צהריים מאוחרת במסעדת הבוקרים במרום גולן. עובדי BMC ו-מטריקס במסעדה בגולן. צילום: יח"צ יורם אלול, מנהל פעילות BMC בישראל ומזרח אירופה, בירך את העובדים על שנה נפלאה ומרובת עשייה. אלול הדגיש כי לצד הגדלת הפעילות העסקית, שיתוף הפעולה בין BMC ומטריקס מתאפיין בשביעות הרצון של הלקוחות, שמתקבלת מהשותפות החזקה בין שתי החברות, ובמתן ערך עסקי וטכנולוגי לכל אורך תהליך ההטמעה. הוא הודה לעובדים ואיחל המשך שיתוף פעולה פורה ומוצלח. ל-BMC יותר מ-100 לקוחות בישראל, מהחברות המובילות במשק – לרבות במגזר הפיננסי, הציבורי, הממשלתי, העסקי, הביטחוני, התעשייתי והרפואי. חברת מטריקס היא שותפתה הוותיקה של BMC ישראל בשלושים השנים האחרונות.