מדינות המערב, ובמרכזן ארצות הברית, החליטו אמש (ש') על ניתוק חלקי של רוסיה מהסוויפט (SWIFT) – מערכת התשלומים והעברת הכספים הבינלאומית, על רקע המלחמה שלה עם אוקראינה. הניתוק הזה אמנם יגרום נזק לכלכלה הרוסית, אך ספק רב מאוד אם זה מה שיביא את ולדימיר פוטין לנצור את האש ולהפסיק בהתקפה שלו נגד המדינה השכנה. מערכת הסוויפט מהווה מרכיב מאוד חשוב בסחר החוץ הגלובלי. היא מאפשרת שליחת וקבלת מידע על העברות כספים בינלאומיות, בין מדינות שונות – החל מתשלומים שאנשים פרטיים מבצעים בסכומים קטנים ועד להעברות של מיליוני דולרים, ואף יותר, של הסקטור העסקי. מרבית התקשורת הבין בנקאית בעולם ורוב מוחץ של המידע על העברות הכספים הבינלאומיות מתבצעים כיום באמצעות המערכת הזאת, אם כי רוסיה וכמה מדינות נוספות עובדות על מערכת מקבילה. חשוב לציין שהעברות הכספים עצמן לא מתבצעות בדרך כלל באמצעות מערכת הסוויפט, אבל היא מאפשרת לשלוח ולקבל את המידע עליהן, כאמור. הסוויפט (ר"ת Society for Worldwide Interbank Financial Telecommunications, או האגודה הבינלאומית לתקשורת פיננסית בין בנקאית) היא קואופרטיב שנמצא בבעלות חברי הארגון. המערכת מאפשרת את העברת המסרים בצורה מהירה, בטוחה ומדויקת. הארגון מעניק לכל ארגון פיננסי קוד בן שמונה או 11 תווים. ארבעת התווים הראשונים הם אותיות או מספרים שמשקפים את שם המוסד, השניים הנוספים את המדינה שממנה פועל הארגון שמקבל את הקוד ועוד שניים – את עיר המוצא שלו. שלושת התווים הנוספים הם מספרים אופציונליים, לפי דרישת הארגון הרלוונטי. השימוש במערכת פשוט: לצורך העניין, לקוח – פרטי או ארגון – נכנס למערכת של הבנק שלו במוסקבה (או הבנקאי, אם הוא מגיע פיזית לסניף הבנק) ומבקש להעביר כסף לגורם כלשהו, שיש לו חשבון בנק בישראל או בכל מדינה אחרת שאינה רוסיה. כל מה שעליו לעשות הוא לרשום את סימול הסוויפט של הבנק, וכן את מספר הסניף ומספר החשבון של המוטב. ברגע שהכסף מעובר באמצעות מערכת הסוויפט, המקבל יודע על כך וניתן לשלם לו את הכסף מיד. לא צריך לחשוש מאוד מהניתוק מהסוויפט. נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. צילום: BigStock קצת היסטוריה מערכת הסוויפט נוסדה ב-1973 בבריסל שבבלגיה וישראל הצטרפה אליה ב-1982. לפניה, הדרך היחידה להעביר כסף הייתה באמצעות טלקס. זה היה תהליך יחסית איטי ולא בטוח, שכן בניגוד לסוויפט, הוא לא כלל מערכת קודים שהייתה יכולה לזהות את המעורבים בעסקה. עם ייסודה של המערכת לפני קרוב לחמישה עשורים השתמשו בה 239 בנקים וחברות פיננסיות, וכיום היא נמצאת בשימוש של מעל 9,000 מ-200 מדינות – כולל, כאמור, רוסיה. ב-2005, לאחר ארבע שנות מעבר, החלה הרשת שבאמצעותה מתבצעת הפעילות בסוויפט לעבוד על בסיס פרוטוקול IP. לפני כן שימשה אותה תשתית מבוססת X 25. בשנים 2007-2009 היא עברה בהדרגה לפרוטוקול שלב 2, שבהתאם קיבל את השם SWIFTNet phase 2. ההבדל העיקרי בין שתי התשתיות הוא שזו החדשה יותר עושה שימוש במערכת RMA (ר"ת Relationship Management Application), בעוד שזו הישנה יותר השתמשה במערכת BKE (ר"ת Bilateral key exchange). אלפי הבנקים המשתמשים בסוויפט היו צריכים לבצע שינויים רבים ומורכבים בעקבות כך, אך על פי הארגון, המערכת החדשה הפכה את השימוש לקל ובטוח יותר. חברות בסוויפט על בסיס פוליטיקה? עד כה, הנהלת סוויפט קיבלה כל ארגון פיננסי שרצה להתקבל על בסיס קריטריונים של איתנות פיננסית. ב-2012 נותקה איראן מהמערכת, בעקבות הסנקציות עליה, והיא חוברה אליה מחדש ב-2016, לאחר חתימת הסכם הגרעין בין המעצמות לבינה. ב-2018 היא נותקה שוב. כעת, גם חלק מהבנקים ברוסיה נותקו מהמערכת. אי לכך, קיים חשש שהחברות הופכת להיות יותר ויותר מבוססת גם על פוליטיקה. אין ספק שחסימת רוסיה ממערכת הסוויפט תקשה עליה לפעול במערכת הפיננסית הבינלאומית. לא יהיה לה קל להעביר תשלומים עבור מוצרים שהיא מייבאת ולקבל תשלומים עבור מוצרים שהיא מייצאת – למשל נפט וגז, שהם מוצרי הייצוא העיקריים שלה. האם רוסיה תוכל להתגבר על הפגיעה? בהחלט כן, אבל זה ייקח יותר זמן. מי שאומר שניתוקה של רוסיה מהסוויפט ישתק את פעילותה העסקית הבינלאומית טועה. הוא יקשה על פעילות זו, אבל הכסף ימשיך לזרום לשני הכיוונים, אם כי הרבה יותר לאט. האם זה שווה את המחיר שישלם על כך המערב בעצמו, שכן לכל מטבע יש שני צדדים? ספק רב.

הוט הציגה היום (א') את עונת השידורים החדשה שלה, לצד פעילויות בעולמות הטכנולוגיה והחדשנות. שתי חדשות מעניינות מאירוע ההשקה, שנערך בתל אביב, הן: החברה הודיעה שהיא תשקיע מעל מיליארד שקלים בתשתיות ברחבי המדינה ושהיא מצטרפת לטרנד המטאוורס עם העונה החדשה של סדרת הדרמה שלה, זגורי אימפריה, שתשודר בטכנולוגיה זו. השחקן הראשי בעונות הקודמות של הסדרה, משה איבגי, שהורשע בעבירות מין, לא ישתתף בעונה הנוכחית. מטאוורס היא טכנולוגיה שמאפשרת שילוב של העולמות הפיזי והווירטואלי, לטובת שימושים כגון עבודה, שיחות מרובות משתתפים, משחקים – ותוכניות טלוויזיה. הוט לא פירטה מה שידור של העונה החדשה של זגורי אימפריה בדיוק אומר, אולם ציינה כי היא "משקיעה מיליוני שקלים בשיתופי פעולה ופיתוחים טכנולוגיים שיאפשרו לה לספק חוויית צפייה עתידנית". כמו כן, החברה תודיע כי תשיק במהלך השנה מכשיר מולטימדיה בשם HOT One, שיתמוך ב-Wi-Fi 6, גוגל אסיסטנט ו-HDR. ברבעון השני עתידה החברה להוציא אפליקציה ייעודית של HOT ל-Apple TV. שירות חדש שלה, Deep Link, יאפשר צפייה בתכני הוט ובתכנים נוספים של כל שירותי הסטרימינג שיהיו בישראל במסך אחד. כמו כן, בהוט ציינו כי החברה פרסה סיבים אופטיים, באמצעות מיזם הסיבים IBC, ל-35% מבתי האב בישראל. לפי הוט, עד סוף השנה הסיבים האופטיים שלה יגיעו ל-1.1 מיליון בתי אב, והפריסה המלאה תושלם עד סוף 2025. בחברה ציינו כי עד לאותו המועד, לכ-70% מלקוחות הוט מובייל תהיה גישה לרשת דור 5. כיום עומד הנתון על 35% כיסוי. הסדרה הנצפית ביותר בהוט השנה. שבאבניקים צילום: יח"צ באשר לתוכן, בהוט ציינו כי החברה מכרה השנה 10 סדרות שלה לחו"ל, בהן לאבד את אליס, מלכות (בהשתתפות ריטה) ואופוריה. הסדרה הנצפית ביותר בשנה האחרונה בהוט הייתה העונה השנייה של שבאבניקים – סדרה עלילתית שעוסקת בצעירים מהחברה החרדית. טל גרנות גולדשטיין, מנכ"לית הוט, ציינה כי "השקעות העתק שאנחנו מבצעים מאפשרות לנו לספק חוויית לקוח איכותית ומקיפה באמצעות שירותי תקשורת מתקדמים. פיתוחים חדשניים שנציג השנה יהפכו את מסך הטלוויזיה למרכז התקשורת הביתי, שייתן מענה לכל צרכי התוכן והתקשורת הפנים ביתיים והחיצוניים של הלקוח. השנה נמשיך בהשקעה המסיבית בפרישת תשתיות ונגיע ל-1.1 מיליון בתי אב שיהיו מחוברים לסיבים".

בקשה לרישום פטנט של אפל חושפת, שענקית התפוח שוקדת על חזון חדש לחלוטין של מחשב: מקלדת שהיא מחשב שלם, שיכולה להתחבר לכל מסך. המשתמש יכול לשאת עימו את המקלדת, שכוללת גם משטח עקיבה, לכל מקום, עם הקבצים שלו, וללא הצורך בהתקנים נוספים כמו מחשב, מסך ועכבר. לכאורה מחשב נייד בפורמט של מקלדת, שגם לא יצריך כבלים וחוטים. בחלק מן הדוגמאות שמוזכרות בבקשת הפטנט, ההתקן כולל גם מארז תרמי, ועשוי לכלול גם יחידת עיבוד בעלת קישוריות תרמית עם הבסיס, שתפיץ את החום לכל גוף המקלדת. הפטנט הוגש לראשונה באוגוסט 2020, ופורסם לפני ימים אחדים על ידי משרד הפטנטים האמריקני.

הסנקציות שהטילה ארצות הברית על רוסיה בגין הפלישה לאוקראינה מגיעות גם לשוק המעבדים. לפי דיווחים, כל יצרניות השבבים הגדולות השעו את מכירת השבבים שלהן לרוסיה. לפי הדיווחים, שלא זכו בינתיים לאישור מצד החברות עצמן, הרשימה כוללת את שתי החברות המובילות בשוק, אינטל ו-AMD, וגם אנבידיה מצטרפת לרשימה. הפסקת המכירות התבצעה באופן מיידי אם כי לפי המידע מדובר בהשעיה מלאה זמנית, עד שתסתיים בדיקה שמטרתה לבחון אילו שבבים מיועדים לשימוש צבאי או שיש בהם אפשרות לשימוש אזרחי לצד צבאי, ורק שבבים אלו לא ניתן יהיה למכור כל עוד הסנקציות בעיצומן – אם כי זה כמובן כולל באופן אוטומטי את כל המעבדים שאינטל ו-AMD מוכרות בין השאר. מעבר לכך הודיע משרד הסחר האמריקאי על הוספת לא פחות מ-49 חברות רוסיות לרשימת החברות המוחרמות שאסור לבצע עמן עסקאות שבבים בכלל – והן יכולות לבדוק עם וואווי מה זה עשה לה. ברוסיה יש אמנם תעשיית שבבים ומעבדים, אבל כמעט כולם מיוצרים במפעלים חיצוניים, ובעיקר ב-TSMC. אבל החברות הרוסיות לא יוכלו להסתמך עליה, לאחר שדווח שהיא גם כן מצטרפת לסנקציות. ההשפעה על השוק, לפחות באופן מיידי, לא אמורה להיות גדולה. הממשל הרוסי אחראי ל0.1% מכלל רכישות השבבים הגלובליות, והשוק הרוסי בכללותו מגיע להיקף של 50.3 מיליארד דולר מתוך היקף כללי של 4.47 טריליון דולר. ההערכה היא שהשוק הרוסי יפעל מהר מאוד לרכוש שבבים ומעבדים בפרט בשוק השחור.

אם עד לפני עשור בערך, הגישה הייתה שבמלחמה מנצחים הטנקים, המטוסים וכלי הנשק, הרי שהמלחמה הנוכחית באוקראינה היא הוכחה לכך שגם לטכנולוגיה יש מקום בכלל לא מבוטל במערכה. זה בא לידי ביטוי בשלושה אופנים עיקריים: האחד הוא המערכות הטכנולוגיות המפעילות את כלי הנשק, השני הוא הסייבר והשלישי, שבו מתמקד טור זה, הוא המדיה הדיגיטלית, ובעיקר הרשתות החברתיות והסמארטפונים. במאבק העקוב מדם שמנהל הנשיא הרוסי, ולדימיר פוטין, כדי לכבוש את אוקראינה, האלמנטים האלה בולטים יותר מתמיד. זה בא לידי ביטוי גם בפוסטים ובסטוריז משדות הקרב, אבל בעיקר בזירה הלא פחות חשובה – התודעתית: האזרחים בערי וכפרי אוקראינה משתמשים במדיה החברתית כדי להעביר את הסבל שלהם ולתעד את ניסיונות המלחמה שלהם, כיצד הם מכינים בקבוקי תבערה כדי לקדם אתם את פני הצבא הרוסי האימתני, ועוד. הם, ובאמצעותם התקשורת המסורתית, מראים לציבור ברחבי העולם את הישיבה של חלקם במטרו ואת המנוסה של חלקם מהמדינה מערבה, ומחווים את הדעה שלהם על האויב התוקפני. זאת, לצד — Natiq Malikzada (@natiqmalikzada) February 26, 2022 לפוסטים ולסטוריז האלה יש השפעה רבה על דעת הקהל – הן במערב והן במדינות שהן גרורות של רוסיה. האזרחים שרואים את המראות האלה יוצאים להפגנות, כולל בתל אביב, בניסיון ללחוץ על המדינות שבהן הם גרים לפעול עוד נגד האגרסיביות הרוסית ובעד האזרחים האוקראינים. החזרה של הפייק ניוז טוב, הכותרת הזאת קצת בומבסטית, כי הפייק ניוז מעולם לא נעלמו. אולם, נראה שבחודשים האחרונים, לאחר שחדשות הכזב על הקורונה מיצו את עצמן בעיני רבים, ירד קרנן. בימים האחרונים הן חוזרות, ובגדול. הכוונה היא לא רק לדיסאינפורמציה, שהיא מנת חלקם של כל אירועי החירום באופן כללי ושל כל המלחמות בפרט, אלא לשטף מידע, ידיעות והכרזות שנישאות על גבי הפלטפורמות הטכנולוגיות כמו גוגל, פייסבוק ואינסטגרם. הפלטפורמות האלה משמשות לפיזור של מידע לא אמין ולא מדויק – חלקו יזום על ידי גורמים אינטרסנטיים, וחלקו האחר הוא מידע שמשוחרר על ידי אנשים שראו או שמעו על דברים מסוימים ומיהרו להפיץ אותו. למידע זה יש השפעה ישירה הן על הצד המתקיף והן על הצד המותקף, שצריכים, כל אחד בתורו, להכחיש ידיעות על הפסדים בשדה הקרב (בין אם ההכחשות נכונות או לא), והוא מייצר פאניקה והיסטריה. הדיון על האחריות של הפלטפורמות האינטרנטיות על הפייק ניוז שמופץ באמצעותן לא החל עם המלחמה החדשה באירופה, אלא נמצא על סדר היום כבר כמה וכמה שנים. גוגל ופייסבוק התחייבו יותר מפעם אחת להשקיע בפיתוח של כלים שידעו לזהות פייק ניוז ולסנן אותן. ככל שזה נראה כעת, הן לא עושות מאמצים מיוחדים לצמצם את ממדי התופעה. הנשיא שיודע להשתמש ברשתות החברתיות לטובת העם שלו המלחמה בשידור חי משפיעה מורלית גם על החיילים בשדה הקרב, שחשופים למדיה הדיגיטלית. על החיילים האוקראינים היא יכולה להשפיע לחיוב, להעלות את המוטיבציה שלהם להילחם, שכן סביר להניח שכשהם רואים את ההתקפות של רוסיה על אזרחים מהמדינה שלהם, לצד מה שהם רואים בעיניהם, בשדה הקרב, הם מקבלים בוסט לרצונם להגן על הבית. בנוסף, אזרחים אוקראינים לא מעטים משתמשים במדיה החברתית כדי להעביר לחיילים מסרים מחזקים. מהצד השני, — Володимир Зеленський (@ZelenskyyUa) February 26, 2022 סרטון שנשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, פרסם בחשבון הטוויטר שלו, אתמול (ש'). חשוב להתעכב כאן על תפקידו ותפקודו של נשיא אוקראינה: וולודימיר זלנסקי בן ה-44 עושה שימוש ניכר בסמארטפון שלו וברשתות החברתיות כדי להעביר מסרים לאזרחי אוקראינה והעולם, וכדי לעודד את החיילים שהוא המפקד העליון שלהם. הוא מפרסם פוסטים, מצלם סטוריז ובכך שומר על קשר עם אזרחיו, מראה להם שהוא נלחם בשדה הקרב באופן אישי ומעביר להם – וגם לנו – מסרים מעודדים. לעומתו, נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, חלש מאוד במדיה החברתית. כך מקבע זלנסקי בעולם את הנרטיב האוקראיני כמדינה שאזרחיה החפים מפשע מותקפים ושנלחמת על חייה, מעורר אמפטיה ושומר על המורל של אזרחיו. למרבה הצער, המלחמות הפיזיות עדיין לא נעלמו מהעולם. אלא שהן מאופיינות בזירה חדשה: המדיה הדיגיטלית. היא משנה במידה מסוימת את פני המלחמה. האם היא תשנה אותם שינוי טוטאלי? ימים יגידו הטכנולוגיה שמייצרת סדר עולמי חדש ד"ר נחמן שי, שר התפוצות ומי שהיה בעבר דובר צה"ל ומפקד גלי צה"ל, חיבר ב-2013 את הספר מלחמדיה, שבו הוא מתאר את הזירות החדשות שאתן מדינות בעולם צריכות להתמודד בפעולות הסברה ובניהול משברים. שי כותב שאפשר לסקור את המהפכות החברתיות והפוליטיות שהיו בעולם בהתאם לטכנולוגיות שנעשה בהן שימוש. בין היתר, הוא סוקר את האביב הערבי, שלו מייחסים את הניצנים של השפעת המדיה החברתית על משטרים ושינויים פוליטיים. שי מדבר על סדר עולמי חדש, שכיום משמש כלי נשק מרכזי במאזן האימה בין המערב לבין המזרח, בהובלת פוטין. המשטרים הישנים, כולל זה של רוסיה, מנצלים את הכוח שבידיהם כדי להצר את צעדי הרשתות החברתיות ומשתמשיהן, והמדיה הדיגיטלית, על ידי חסימת גישה, נטרול פעולות של חברות ענק, חסימת קווי תקשורת ועוד. בראייה לטווח ארוך, יהיה זה נכון לומר שהניסיונות לחסום את הכישה לאינטרנט לא יוכלו להחזיק לאורך שנים. הקדמה והטכנולוגיה מפתחים יכולות שמאפשרות לעקוף תשתיות תקשורת ובעצם להתחבר לכל מקום בעולם, לצלם ולשדר בשידור חי. למשל, ה-VPN. זה מוסיף עוד ממד למלחמה המתנהלת במדיה, מבלי שלאף אחד יכולה להיות שליטה עליו. ההשפעה היא תודעתית, זה משפיע על המדינאים והפוליטיקאים, שניזונים מדעת הקהל, ועל הדיפלומטיה הבינלאומית. איום הסייבר כפי שציינתי כאן, מתקפות הסייבר, שעליהן דווח בהרחבה מאז תחילת הקרבות וגם לפניהם, הן שימוש שנעשה בפלטפורמות הטכנולוגיות כדי לתקוף את האויב. במקרה הזה, השימוש הוא בעיקר מצד הרוסים כלפי האוקראינים, אם כי היו גם שימושים הפוכים. מומחים אומרים שבעזרת המערב, האוקראינים יכולים להשתמש בנשק הסייבר כדי לתקוף מערכות ברוסיה, ובכך לשבש מהלכים ואולי אף לעצור את הלחימה בשטח. ייתכן בהחלט שהם כבר עושים זאת. כך או כך, זהו תחום שבו המערב יכול לסייע לאוקראינים, כולל ישראל. השורה התחתונה: למרבה הצער, המלחמות הפיזיות עדיין לא נעלמו מהעולם. אלא שהן מאופיינות בזירה חדשה: המדיה הדיגיטלית. היא משנה במידה מסוימת את פני המלחמה. האם היא תשנה אותם שינוי טוטאלי? ימים יגידו.

הסנקציות שהחליט המערב, בראשות ארצות הברית, להטיל על רוסיה בגין הפלישה לאוקראינה מגיעות גם לשוק השבבים: דיווחים עקשניים בתקשורת גורסים שכל היצרניות הגדולות שלהן בשוק זה השעו את המכירות לרוסיה. לפי הדיווחים, שלא זכו בינתיים לאישור מצד החברות עצמן, הרשימה כוללת את שתי החברות המובילות בשוק – אינטל ו-AMD, כאשר גם אנבידיה מצטרפת לרשימה. הפסקת המכירות התבצעה באופן מידי, אם כי לפי המידע מדובר בהשעיה מלאה אך זמנית, עד שתסתיים בדיקה שמטרתה לבחון באילו שבבים עושה רוסיה שימוש צבאי, או שיש בהם אפשרות לשימוש צבאי לצד אזרחי. היעד הסופי של ענקיות השבבים הוא לא למכור לה רק את השבבים האלה, כל עוד הסנקציות של המערב נגד רוסיה בעיצומן. מעבר לכך, הודיע משרד הסחר האמריקני על הוספת לא פחות מ-49 חברות רוסיות לרשימת החברות המוחרמות שאסור לבצע עמן עסקאות שבבים בכלל – והן יכולות לבדוק עם וואווי מה זה עשה לה. יש ברוסיה תעשיית שבבים, אבל הייצור הוא חיצוני ברוסיה יש אמנם תעשיית שבבים ומעבדים, אבל כמעט כולם מיוצרים במפעלי יציקה חיצוניים, ובעיקר ב-TSMC הטיוואנית. אבל החברות הרוסיות לא יוכלו להסתמך עליה, לאחר שדווח שגם היא מצטרפת לסנקציות. ההשפעה על השוק, לפחות באופן מיידי, לא אמורה להיות גדולה. הממשל הרוסי אחראי ל-0.1% בלבד מכלל רכישות השבבים הגלובליות, והוא מגיע להיקף של 50.3 מיליארד דולר מתוך שוק כללי של 4.47 טריליון. ההערכה היא שרוסיה תפעל מהר מאוד לרכוש שבבים חלופיים, בפרט בשוק השחור.

יצרנית הכרטיסים הגרפיים והשבבים לרשתות ולרכבים הגדולה אנבידיה נפלה בסוף השבוע קורבן למתקפת כופר. החברה אישרה את ההתקפה ביום שישי, ולפי דיווחים של מקורבים לנושא, החברה טוענת שמדובר בהתקפה יחסית מינורית. "אנחנו עדיין עובדים כדי להעריך את אופי והיקפו של האירוע ואין לנו מידע נוסף לשתף בשלב זה", מסרה החברה באופן רשמי, תוך שהיא מציינת שאין קשר בין ההתקפה על שרתיה לפלישה של רוסיה לאוקראינה. עם זאת, דיווחים אחרים ברשת טוענים שתמונת הפגיעה הייתה קשה הרבה יותר ממה שאנבידיה ניסתה לצייר. לפי אותם דיווחים, מערכת הדואר האלקטרוני וכלי פיתוח רבים של החברה סבלו מפגיעה קשה בתפקוד שלהם והורדו למספר ימים, אם כי לא ברור האם הדר אירע בגלל הכופרה שהושתלה בהם או שאנבידיה עשתה זאת בעצמה כצעד מונע. אבל מתברר שיש עלילת המשך – הקבוצה שפרצה לשרתים של אנבידיה, לאפסוס (Lapsus) שמה, אחרי שהציגה מסמכים שמוכיחים את הפריצה, ואחרי שאיימה שהיא תציג אותם במלואם אם החברה לא תשלם את הכופר שנדרש ממנה, עברה התקפת כופרה בפני עצמה. ב-לאפסוס שולחים אצבע לעברה של אנבידיה, וטוענים שהיא ביציעה זאת כנקמה, אך החברה כמובן לא אישרה דבר.

רבות כבר דובר על השפעתם הרבה של העובדים ותרומתם להצלחת הארגון. תעשיית ההיי-טק לא שונה בכך מתעשיות אחרות, למעט פרמטר אחד – איכות העובדים בהיי-טק היא מהגבוהות בשוק ורמות השכר שלהם מבטיחות שרבים מהם יישארו מחויבים לארגון שבו הם עובדים. ועדיין, יש צורך רב להשקיע משאבים בפיתוח ובהכשרת הדרג הניהולי העתידי. ניהול, חשוב לציין, הוא מקצוע לכל דבר ועניין, הדורש הכשרה ורכישה של ידע, שיטות ומיומנויות ייחודיות רבות. הוא דורש התייחסות מקצועית פנים ארגונית. בעוד שמנהלים רבים נולדו עם הכישורים והתכונות "הנכונות" לתפקידים ניהוליים, רכישת מיומנויות ניהוליות זה כבר סיפור אחר. בשנים האחרונות, יותר ויותר חברות וארגונים מכירים בצורך לקדם תהליכי פיתוחי מנהלים המאפשרים לארגון למצות את פוטנציאל העובדים שלו, להגשים יעדים ומטרות אסטרטגיים ולהתפתח ולצמוח אל עבר כיוונים חדשים. מהי בעצם המטרה של פיתוח מנהלים? מטרת התהליך היא לחבר ולמקסם מנהלים לתהליכים הארגוניים, על היכולות והכישורים שלהם, במטרה לשדרג את האפקטיביות הניהולית שלהם. פיתוח המנהלים משלב שלושה תחומים עיקריים: ניהול כפופים, ניהול עצמי וניהול משימות. בנוסף, פיתוח של מנהלים צעירים כחלק מתהליך הכשרתה של עתודה ניהולית אמור להיות חלק באסטרטגיה הניהולית של כל ארגון שרוצה להצליח בטווח הארוך. זה צריך להגיע מלמעלה: הדרג הבכיר הוא המוביל והמוציא לפועל את חזון הארגון. הוא גם אחראי על הטמעת האסטרטגיה בארגון, על מתן דין וחשבון לבעלי המניות, על דיונים בתוך הארגון וכדומה. מלאכת הניהול היא מורכבת, מאתגרת ותובענית. מנהלים עובדים בסביבת עבודה המחייבת חלוקת קשב, תוך כדי ביצוע משימות רבות במקביל. מטרת התהליך היא להפוך מנהלים טובים להיות מנהלים מצוינים, ולהעניק למנהלים צעירים כלים וידע להתפתח ולצמוח למנהלים מובילים בארגון. תהליכי פיתוח מנהלים מחזקים את רמת האמביציה והמוטיבציה בקרב המנהלים לאורך זמן, וברוב המקרים מהווה סמן לשינוי בקרב אותם מנהלים משתתפים איך מתבצעת ההכשרה? באמצעות מיפוי השדרה הניהולית והחלטה על צוות המנהלים. כאן מומלץ לבנות תוכנית הכשרה ארוכת טווח עם נושאים רלוונטיים ולוח זמנים מובנה. שיתוף גורמי ההדרכה והעובדים בארגון, כמו גם המנהלים עצמם, ירתום אותם למהלך. בהמשך, ניתן לשתף בנוסף גורמים חיצוניים שיש ביכולתם להעניק ערך מקצועי מוסף רב. חשוב לזכור שקיימות גישות שונות לפיתוח מנהלים והיעילות שלהן משתנה בהתאם לגודלו של הארגון, היעדים והמטרות שלו, השוק שבו הוא מתחרה ועוד. במסגרת תהליך פיתוח המנהלים, המשתתפים נחשפים לפרספקטיבות עדכניות בעולמות התוכן המרכזיים הן בניהול והן בלב העשייה הניהולית עסקית, תוך שימת דגש על אינטגרציה וגזירת משמעויות אופרטיביות עבור המציאות הארגונית הייחודית לכל ארגון ומנהל. אילו מיומנויות ניהול נלמדות במסגרת תהליך פיתוח מנהלים? הנעת עובדים, עבודה בצוות, יכולת הנעה ללא סמכות, השגת פתרונות לקונפליקטים בזמן קצר, שיפור בתקשורת בין אישית, זיהוי מהיר ומדויק של צרכי העובד והארגון, והקניית כלים מקצועיים לטיפול בצרכי העובד – אלה רק חלק מהמיומנויות הנדרשות לכל מנהל. בנוסף, בתהליך הפיתוח ניתן דגש רב על מיומנויות וערכים כמו הקשבה, פירגון, תחרותיות, מצוינות, העצמה, הערכת עובדים, תהליך קבלת ההחלטות והתאמת סגנון הניהול. רוב המנהלים רוכשים את כישורי הניהול ואת המיומנויות במערך של קורסים הכשרות, תוך כדי מילוי תפקידיהם הניהוליים בחברות ובארגונים, בסדנאות ייעודיות, בהכשרות ובהשתלמויות, בימי עיון ובעזרת לימוד עצמי. למה מדובר בתהליך בעל חשיבות עליונה? תהליך של פיתוח מנהלים מסייע להתמודד בצורה המיטבית ביותר עם האתגרים הטמונים בעבודתו השוטפת של כל מנהל. הוא אף מעניק לו את הכלים הניהוליים הנכונים הנדרשים כדי לשכלל את כישורי המנהיגות שלו. כמו כן, פיתוח מנהלים מקדם הבנה טובה יותר של האסטרטגיה, החזון והמטרות שעומדים בפני הארגון. הידע והתכנים הנרכשים בתהליך מאפשרים לפתח כישורים מתאימים ותפיסה ניהולית נכונה, שיסייעו לאנשי דרג הניהולי בהתמודדות עם הדרישות הניצבות בפניהם. לכן, ההשקעה בתהליך פיתוח המנהלים מיטיבה עם הארגון ומקדמת ביצועים משופרים, השגת יתרון תחרותי על פני המתחרים והתמודדות טובה יותר עם משברים ובעיות. אילו אתגרים טמונים בתהליך הזה? מרבית המחקרים בתחום מצביעים על כך שתהליכי פיתוח מנהלים מחזקים את רמת האמביציה והמוטיבציה בקרב המנהלים לאורך זמן, וברוב המקרים מהווה סמן לשינוי בקרב אותם מנהלים משתתפים. עם זאת, משבר הקורונה יצר מציאות חדשה של ניהול מרחוק, וקיים קושי מהותי לשמר את תחומי הסמכות והאחריות שנמצאים בהגדרת התפקיד של כל מנהל. לסיכום ניתן לומר שזה הזמן להתחיל לשפר את המנהלים שבארגון. הכותב הינו שותף בחברת מרקטינג סולושנס לשיפור ביצועים.