גוגל ניצחה את מיקרוסופט במאבק לרכישת מנדיאנט. ענקית החיפוש קונה את ענקית הייעוץ ומודיעין האיומים בסייבר תמורת 23 דולר למניה, נתון המשקף היקף עסקה של 5.4 מיליארד דולר – במזומן. "אבטחת סייבר היא משימה, ואנחנו מאמינים שהיא אחת החשובות בדור שלנו. גוגל קלאוד חולקת את התרבות שלנו – להביא אבטחה לכל ארגון", אמר קווין מנדיה, מנכ"ל מנדיאנט, "יחד, נספק את המומחיות והבינה שלנו, כך שפלטפורמת Mandiant Advantage SaaS תהיה חלק מהיצע האבטחה של גוגל קלאוד. מאמצים אלה יסייעו לארגונים לנהל ולהגדיר באופן יעיל ומתמשך את התמהיל המורכב של מוצרי האבטחה שלהם". "מנדיאנט הוא שם נרדף לתובנות שאין כמותן, עבור ארגונים המבקשים לשמור על עצמם בסביבה המשתנה ללא הרף", ציין תומאס קוריאן, מנכ"ל גוגל קלאוד. "הרכישה מהווה עבורנו הזדמנות לספק חבילת אבטחה מקצה לקצה. יחד נוכל להשפיע עמוקות על עולם אבטחת הענן, להאיץ את האימוץ של מחשוב ענן ובסופו של דבר להפוך את העולם לבטוח יותר". מאז ששינתה את שמה, נפרדה ממוצרים ומספקת ייעוץ ומודיעין איומים בסייבר, צמח מעמדה של מנדיאנט, לשעבר פייראיי. כעת עומד שווי השוק שלה על 5.08 מיליארד דולר – מה שאומר שסכום הרכישה גדול ב-5% ממנו. לא רכישה ראשונה בכיוון החדש גוגל הייתה השנייה להצטרף לקרב על רכישת מנדיאנט. זאת, לאחר שכמה מבכירי ענקית החיפוש דנו בינם לבין עצמם על הצורך בחיזוק תחום מודיעין האיומים ועל רצון החברה לתת מענה אבטחתי טוב יותר לעומת AWS ומיקרוסופט. כחלק מזה, גוגל רכשה בינואר השנה את סימפליפיי הישראלית בכחצי מיליארד דולר, ועומדת להקים על בסיסה חטיבת סייבר בארץ. הייתה זו הרכישה הראשונה שביצעה גוגל של חברת סייבר בישראל. הפלטפורמה של סימפליפיי, SOAR, מאפשרת לארגונים לאחד באופן אוטומטי את כלי האבטחה השונים שלהם במקום מרכזי אחד, מייצרת נראות והקשרים, וכוללת תרחישי טיפול ותגובה לסוגים שונים של אירועים. הצטרפותה של גוגל למאבק על רכישת מנדיאנט פורסמה אתמול – חודש לאחר דיווח אחר, שלפיו מיקרוסופט בוחנת את הרכישה של מנדיאנט כדי לחזק את מוצריה ולעזור להגן על הלקוחות מפני פריצות ופרצות. ג'ף פולארד, סגן נשיא ואנליסט ראשי בפורסטר, אמר אז כי "לפני כמה שנים חזינו שענקיות הטכנולוגיה ישלטו בעולם אבטחת הסייבר. והנה, מיקרוסופט ממשיכה במשימתה לעשות בדיוק את זה. הגנה בסייבר היא חלק מרכזי באסטרטגיה הארגונית הכוללת של מיקרוסופט". מומחים הסבירו שבעקבות המיזוג שבוצע בעשור הקודם בין מנדיאנט לפייראיי, "מנדיאנט 'בילתה' משך שנים כשהיא 'כלואה' בסביבה הטכנולוגיות של פייראיי. רק בשנה האחרונה, לאחר הפיצול בין עולם המוצרים לעולם המודיעין והייעוץ, היא פתחה את שירותיה לטכנולוגיות שאינן של פייראיי. מנדיאנט מוצאת את עצמה עם היצע שירותים חזק, אבל צריכה להתחדש, והיא לא יכולה לעשות זאת לבדה". עסקי הגנת הסייבר של מיקרוסופט גדולים משמעותית מאלה של גוגל, ועמדו בשנה החולפת על כ-15 מיליארד דולר – כך חשף סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט, בינואר השנה. הנתון משקף עלייה שנתית של 45%. אנליסטים ציינו כי מחזור עסקי האבטחה של מיקרוסופט הוא הגדול בעולם – בערך פי שלושה מאלה של פאלו אלטו, שהיא ספקית אבטחה "טהורה", שמוכרת רק מוצרי ושירותי אבטחה. היקף עסקי האבטחה של גוגל לא ידוע. על פי מומחים, רכישת מנדיאנט תניב לרוכשת, בין אם תהיה זו גוגל או מיקרוסופט, "ערכים רבים בעולם הסייבר. הרוכשת תקבל מותג אבטחת סייבר עם יוקרה עצומה ומורשת חזקה, עם מענה אבטחה לעולמות ניטור וניהול איומי הסייבר והתגובה להם (MDR), וכן זיהוי ותגובה מורחבים לאיומי סייבר מקצה לקצה (XDR)". קווין מנדיה, מנכ"ל מנדיאנט. צילום: יח"צ קצת היסטוריה מנדיה הקים את מנדיאנט ב-2004. הוא שימש כסגן נשיא לתפעול בפייראיי, ולאחר מכן היה מנכ"ל החברה. המיזוג בינה לבין מק'אפי בוצע באוקטובר האחרון ויצר ענקית אבטחה בשווי של כמעט שני מיליארד דולר, עם 5,000 עובדים ו-40 אלף לקוחות. במרץ 2021 מק'אפי התפצלה: החברה עצמה המשיכה להציע פתרונות לשוק הצרכני, בעוד שהחלק הארגוני שלה נמכר לקרן ההשקעות והאחזקות STG (ר"ת Symphony Technology Group). מק'אפי מכרה את העסקים הארגוניים שלה לאחר שנים שהם הקנו לה הפסדים. שלושה חודשים לאחר המיזוג, הקרן החליטה לפצל את החברה המאוחדת מק'אפי-פייראיי ולהרוג את המותג הוותיק. החברה הראשונה נקראת טרליקס, והיא פועלת בעולם ה-XDR (ר"ת Extended Detection and Response). שמה של החברה השנייה, שמבצעת את פעילות ההגנה על הקצוות בארגונים של מק'אפי, עדיין לא נמסר. ביוני האחרון פייראיי מכרה את קו המוצרים שלה ל-STG תמורת 1.2 מיליארד דולר. מכירה זו ביטלה את רכישת מנדיאנט, שאותה פייראיי ביצעה תמורת מיליארד דולר ב-2014. בנוסף לרכישת קו מוצרי ההגנה על הרשתות, המיילים, נקודות הקצה ואבטחת הענן של החברה, STG קנתה גם את השם פייראיי ואת פלטפורמת ניהול האבטחה והתזמור שלה. השנים האחרונות לא האירו פנים לענקית האבטחה המועמדת להירכש. עסקי המוצרים, המנויים והתמיכה של פייראיי (שאז כללה את מנדיאנט) חוו צמיחה מועטה. לעומת זאת, עסקי השירותים המקצועיים של החברה – משמע, השירותים של מנדיאנט – הניבו צמיחה נאה. חלק מהפסדי מנדיאנט נבעו מכך שלקוחות פוטנציאליים רצו את שירותיה – אולם לא רצו את מוצרי פייראיי. התחקיר שפרסם עוד יותר את מנדיאנט מנדיאנט זכתה לפרסום בינלאומי נרחב ב-2013, כאשר תחקיר שהיא ביצעה עבור הניו יורק טיימס העלה שצבא סין קשור למתקפות על מערכות של חברות וסוכנויות בארצות הברית. העיתון, מהנחשבים בעולם, "ניצל" מתקפה ארוכה שאירעה על המחשבים שלו ושכר את שירותי מנדיאנט במטרה לגלות מהיכן מבוצעות מתקפות על חברות וסוכנויות ממשל אמריקניות. התחקיר מצא שבבניין משרדים בן 12 קומות בשנגחאי פועלת יחידה 61398 של צבא סין, וש-"אחוז מדהים" מהמתקפות נגד ארגונים בארצות הברית מבוצע משם. העיתון ערך את התחקיר לאחר שנפל קורבן למתקפה מקוונת בת ארבעה שבועות, שבמסגרתה גנבו האקרים סיסמאות של עובדים בניסיון להגיע למקורות של ידיעה על ראש ממשלת סין, וון ג'יאבאו. החברה, בשבתה תחת כובע פייראיי, זכתה שוב לפרסום עולמי, כאשר חשפה כי היא – לצד מיקרוסופט – הייתה מהקורבנות הראשונים של מתקפת הענק הרוסית על מערכות סולארווינדס לפני כשנתיים.

DreamVPS – ספקית שירותי ענן ואחסון אתרים – הקימה את מערך הענן בחוות השרתים המתקדמת של בזק בינלאומי אפק. "מדובר במהלך מתבקש שבו החלטנו לשדרג את עצמנו ולעבור לדטה סנטר (Data Center) מתקדם יותר", אמר לי רוט, הבעלים והמנכ"ל של DreamVPS. הדטה סנטר של בזק בינלאומי בפארק אפק שבראש העין נחנך לפני כשנה וחצי בהשקעה של כ-40 מיליון שקל. חוות השרתים החמישית של בזק בינלאומי מספקת שירותי אירוח, שירותים מנוהלים תחת קורת גג אחת, בתנאי פרימיום במתקן המתקדם ביותר בארץ. "מדובר בדטה סנטר שנהנה מהסטנדרטים הכי גבוהים", אמר לירן מזרחי, Data center Business Unit Manager בבזק בינלאומי. "החווה מחולקת לשלושה אולמות ומציעה כ-1,100 מ"ר, עם הספק חשמל של 1.6 מגה וואט. החווה מצויה במדרג של Tier3 ועומדת בכל התקנים, כמו ISO 9001 ו-ISO 27001. בבזק בינלאומי רואים בעולם הדטה סנטרים מנוע צמיחה מרכזי – וכמו שניתן לראות בחוות השרתים בפארק אפק, ההשקעה בהתאם". "ההחלטה לעבור לדטה סנטר חדש היא לא דבר של מה בכך", אמר רוט. "זה מהלך שכולל עבודה מאומצת והשקעה כלכלית. הפרויקט מורכב, אבל זה בדיוק המקומות שחשוב להשקיע בהם. ארגון כמו DreamVPS, העומד תחת התקנים המחמירים בתחום הענן, מתגאה ביכולת לספק תשתיות ענן ואוטומציה להקמת שרתים ושירותים וירטואליים ברמה הכי גבוהה שיש בישראל, אינו יכול להתפשר על שירות לא מושלם – ובשביל זה חייבים לעבוד עם שותפים ברמה הגבוהה ביותר, כמו בזק בינלאומי". בהקשר זה, פירט רוט, המעבר לבזק בינלאומי מגיע אחרי שלמד על בשרו את המשמעות של עבודה עם דטה סנטר שלא מנוהל. "מבחינת ארגון כמו DreamVPS, חוות שרתים אמינה זה בסיס מהותי לעבודה, ולצערי, בשנה האחרונה גיליתי שלא כולם מסוגלים לעמוד בסטנדרט שאני דורש". דטה סנטר אמין: להשקיע ביסודות רוט, חשוב לציין, בנה לעצמו מוניטין בינלאומי בזכות העמידה הבלתי מתפשרת בסטנדרטים מקצועיים. "כשהקמתי את DreamVPS ב-2015", סיפר, "הגישה מראש הייתה לתת את השירות האופטימלי על ידי אנשי System מקצועניים ברמת DevOps ,שעובדים 24/7 צמוד ללקוח ומספקים פתרונות פרקטיים ומהירים". במקביל, הסביר רוט, הוא דאג להשקיע בהצטיידות בטכנולוגיה המתקדמת ביותר, ולהקפיד להתעדכן בכל תחומי האחסון: שירותי ענן המתבססים על מעבדי Xeon Platinum של אינטל (Intel), בשילוב שרתי סטורג' מבוססי דיסקים SSD NVMe, המנוהלים על ידי תוכנת Excelero מבית אנבידיה (Nvidia). "המוטו שלי היה בלי פשרות על איכות", אמר רוט. מהם השיקולים לבחירת מתקן דטה סנטר חדש? "כל מי שעוסק בתחום של שירותי ענן יסביר לך שהכשל הכי נוראי שיכול להיות זה חוסר זמינות, שזה דבר שלא אמור לקרות בשום סיטואציה. במהלך השנה האחרונה סבלתי מכשלים טכניים בדטה סנטר הקודם שבו השרתים שלנו היו מאוחסנים. ביצעתי חקר שוק ולאחר בדיקה לעומק גיליתי שבזק בינלאומי מציעים את המתקן ברמת שרידות וזמינות הגבוהה ביותר, לצד שירות איכותי וצוות מיומן, באופן שלא מזכיר מה שקורה בחברה הקודמת. כבר התחלתי להיערך למעבר, אבל לצערי לא הספקתי לעבור לפני שהגיעה הפסקת החשמל השנייה". מתמחים בניהול רשת של דטה בנטר בישראל "לי רוט הגיע אלינו אחרי שחווה תקלות לא פשוטות במקום אחר", סיפר מזרחי מבזק בינלאומי. "מה שעניין אותו זה נושאי הליבה: היתירות של הדטה סנטר, השרידות שאנחנו מציעים – הן בהיבטי המיזוג והן בהיבטי החשמל – השירות שאנחנו מספקים, הניטור, הבקרה. הוא הגיע לסיור בחוות השרתים של בזק בינלאומי. הצגנו בפניו את התנאים שמצפים לו, עברנו על כל הפרמטרים והנתונים הטכניים. הצגנו בפניו שרטוטים שתאמו את הדרישות המקדימות, הראנו לו איפה בחווה ייבנו הכלובים והשארנו שטח עודף לגדילה עתידית". עופר פיבושביץ, מנהל אגף שיווק עסקי בבזק בינלאומי: "אנחנו מבינים את סביבת ה-IT של הלקוח 360 מעלות, ויודעים לספק לו מתקן ברמה הגבוהה ביותר, ניהול מקצועי של הדטה סנטר, התקשורת וה-IT, ומיגרציה לציוד ה-IT בתוך המתקן. היתרון לעבוד עם חברה שמתמחה גם בעולם ה-IT וגם בעולם הדטה סנטר וההוסטינג – זאת המקצוענות וההתמחות של בזק בינלאומי. בימים אלו אנו מקימים דטה סנטר חדש עם חברת Serverfarm העולמית, שיהווה את הדטה סנטר העתידי של ישראל, ויהיה זמין בעוד כשנה וקצת", הבטיח פיבושביץ. המידע בחסות בזק בינלאומי, חברת התקשורת והאינטגרציה, המספקת פתרונות IT מקצה לקצה ומפעילה את רשת DATA CENTERS הכוללת 6 חוות השרתים בישראל

פרויקטים שביצעה חברת קליק ישראל (Qlik Israel) במכבי שירותי בריאות וב-UPS בישראל זכו בטקס מצטייני המיחשוב, IT Awards, של אנשים ומחשבים.  הפרויקט שביצעה קליק ישראל לפיתוח אפליקציה לניהול מתחמי חיסונים במכבי שירותי בריאות זכה בקטגוריית טרנספורמציות דיגיטליות וחדשנות. פלטפורמת ה-BI המתקדמת, Qlik Sense, משמשת את מכבי למודלים שונים, אשר משרתים את הלקוחות, העובדים והמפתחים, ומציגים בפניהם במחשב ובמובייל דו"חות, גרפים ודשבורדים. קליק ישראל נקראה על ידי מכבי כדי לייצר אפליקציית מובייל למנהלי חיסונים. תוך כשבועיים הוקם שרת חדש, בוצע סנכרון בין מערכות זיהוי שונות, בוצע פתרון לבעיות אבטחת מידע ונבנה מודל מובייל (Mobile), אשר מעניק למנהלי המתחמים נתונים בזמן אמת על כל מתחם חיסון בארץ 24/7. בפרויקט היו מעורבים מספר רב של גורמים, הן מתוך מכבי והן מתוך קליק ישראל, לטובת המאמץ המשותף לתת כלי עבודה למנהלי המתחמים, אשר מאפשר להם קבלת החלטות מושכלות בזמן אמת. הפרויקט UPS Call Center Success Platform בחברת OPSI – קבלנית מורשית של UPS בישראל – זכה גם כן כפרויקט מצטיין בקטגורית דטה ואנליטיקה. במסגרת הפרויקט שולבה פלטפורמת ה-BI המתקדמת Qlik Sense, המבצעת ניתוח אנליטי של כלל האינטראקציות של הלקוחות של UPS (במתכונת Call by Call), ובהתאם לכך מספקת תובנות והמלצות על פי מאפיינים ייחודיים של כל לקוח ולקוח. במוקד השירות של UPS בישראל מתקבלות בכל חודש עשרות אלפי פניות במגוון ערוצים: בצ'אט, בוואטסאפ, בפייסבוק ובטלפון. באמצעות טכנולוגיה חדשנית המשלבת בינה מלאכותית (AI), מצליחה Qlik Sense לנתח את הקונטקסט של השיחות, לזהות את נושאיהן וכן תבניות שיחה בקונוטציה חיובית או שלילית, המתבצעות בכל ערוצי התקשורת. מנהלי ומוקדני השירות של UPS מקבלים את המידע בצורה פשוטה וברורה על המסך, ובהתאם לכך יכולים לספק שירות איכותי ומהיר. על פי מאפייני הלקוח שזוהו במערכת ניתן להתאים את נציג השירות ללקוח וצרכיו. לקוחות הצורכים שירות מסוג מסוים יטופלו על ידי מי שמתמחה בסוגי שירות זה. בנוסף, מאפשרת המערכת לתחקר פניות שירות שטופלו במשך זמן רב מן הצפוי. באופן זה מקבל כל לקוח שירות מדויק יותר, וכזה המתאים עבורו באופן אישי. "להעניק חווית לקוח ברמה גבוהה ולהשיג יתרון תחרותי" לדברי אילן גת, מנכ"ל קליק ישראל: "אנו גאים כי שני פרויקטים מוצלחים במכבי שירותי בריאות וב-UPS בישראל זוהו כמצטיינים על ידי צוות השיפוט וזכו ב-IT Awards. במכבי שירותי בריאות אנו מטמיעים טכנולוגיות פורצות דרך, המאפשרות לספק חווית לקוח טובה בהרבה, וכן מערכות המשמשות את צוות מכבי להתמודדות עם מגיפת הקורונה כמו הפתרון שזכה לניהול מתחמי החיסונים. גת הוסיף והתייחס לפרויקט ב- UPS ואמר: "הפרויקט שבוצע על ידי חברת Solid Bi, בליווי וייעוץ צוות המומחים שלנו, זהו פרויקט המהווה דוגמה מצויינת כיצד ארגון משתמש בנתונים, מערכות בינה עסקית וניתוחים אנליטיים על מנת להתייעל, להעניק חווית לקוח ברמה גבוהה ולהשיג יתרון תחרותי". גת סיכם ואמר: "אנו גאים על כך שלקוחותינו נהנים מהיתרון שמקנות מערכות Qlik, המספקות לחברה קלות יישום, ממשק נוח ואפשרות לתת למשתמשים להגדיר ולאפיין את הדו"חות, המדדים ולוחות המחוונים באופן עצמאי". דיילי ציפי צפתה, התרשמה וחזרה עם תמונה

אי השוויון בין נשים לגברים בשוק העבודה, כולל בהיי-טק, זועק לשמיים – הן מבחינת מספרן בענף, הן בחלוקה למקצועות "נשיים" יותר ו-"גבריים" יותר והן בשכר הנמוך יותר שהן מקבלות. הסיבות לכך שונות, וקשורות לאפליה, אבל גם לנשים עצמן, שלטענת א.נשים לא מעטים.ות לא עושות מספיק כדי לקדם את עצמן. זה בא לידי ביטוי כמעט כחוט השני בתשובות שאנחנו, במערכת אנשים ומחשבים, מקבלים למדור נשים ומחשבים. אינטל השיקה היום (ג'), יום האישה הבינלאומי, באופן גלובלי פיתוח טכנולוגי ישראלי של בינה מלאכותית, שעונה לשם AI for women ושתכליתו להבין באמצעות אלגוריתמים של AI במה נשים בתחילת דרכן המקצועית צריכות להתמקד ולפעול בכדי להצליח בשוק העבודה. איך זה עובד? בבסיסו של המיזם עומדת ההנחה שכל אישה שנמצאת בשוק העבודה גיבשה לעצמה לאורך הקריירה תובנות שמבוססות על ניסיונה, חוכמתה ומסקנות שאספה לאורך דרכה המקצועית. אינטל אוספת את התובנות ומפרסמת אותן באתר שנבנה לצורך כך, ועל רשימה זו מפעילה מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית במטרה לזקק את העצות החשובות ביותר, ולרכז במקום אחד את תמצית החוכמה הקולקטיבית של נשים בנושאי קריירה. את הפרויקט יזמו באינטל לפני שנתיים, וכעת הוא עולה מדרגה והופך מפרויקט בינה מלאכותית ישראלי למהלך גלובלי. מה המסקנות מהניתוח הראשוני? טכנולוגיית הבינה המלאכותית כבר ניתחה, בניתוח ראשוני, אלפי טיפים ותובנות של נשים ישראליות, ומצאה שכשליש מהן (34%) סבורות שנשים צריכות להקפיד לנצל הזדמנויות ולהיות בעלות מוטיבציה לנהל את האופן שבו הן מתקדמות בקריירה שלהן. כחמישית מהנשים (22%) העלו נקודות שנוגעות לביטחון עצמי וחוסר פחד. אחת הטענות שלטענת רבים מונעות את הצלחתן של נשים מוימות בשוק העבודה הוא שהן לא מספיק מאמינות בעצמן. המסקנה של אינטל מהניתוח היא שזה מה שהן צריכות לעשות, כמו גם לא לחשוש לקחת סיכונים, לצאת מאזור הנוחות, להתמודד על תפקידים שנראים "גדולים עליהן", לנצל הזדמנויות לטובתן ולהביע את דעתן בהזדמנות מגוונות. ממצאים אלה צפויים להתעדכן ולהשתנות לאחר שניתוח התובנות של נשים מכל העולם יושלם במהלך החודשיים הקרובים. אלה יתבקשו לשתף בתובנות שלהן בפוסטים ייעודיים לכך ברשתות החברתיות, ועל בסיס זה החברה תגבש רשימת תובנות מזוקקת, שתיבנה באמצעות טכנולוגיית ה-AI ותוכל לשמש נשים. הקמפיין יפורסם בכל ערוצי הסושיאל של אינטל בעולם. מי שתנצח על המלאכה היא שירה גוסקין, מדענית נתונים וחוקרת בקבוצת ניתוח השפה הטבעית NLP AI Lab של אינטל ישראל. בין הנשים שכבר שיתפו את הטיפ שלהן השנה ניתן לציין את פאולה רוזנברג, היזמית חנה רדו ובכירות מאינטל, לרבות שלומית וייס וקרין אייבשיץ סגל. את הפרויקט יזמה ומובילה, זו השנה השלישית, בלה אברהמס, סמנכ"לית ממשל, תקשורת וחברה באינטל. לדבריה, "פערי השכר בין נשים לגברים ומיעוט הנשים בתפקידי בכירים מצביעים על כך שגם ב-2022 יש צורך משמעותי לקדם שיוויון. ביום האישה מעלים את הנושא למודעות ציבורית, אך זה לא מספיק. החסמים והפערים הם רבים. אני מאמינה שהטכנולוגיה יכולה לסייע בפתרון בעיות בחברה, ולהפוך את העולם לשוויוני, צודק וטוב יותר. כל אישה נושאת עמה תובנות רבות באשר לדרך שעשתה. דרך ניתוח מסקנות של 'חוכמת ההמונות' אנחנו מסייעים.ות לנשים רבות ובמקומות עבודה רבים אף מביאים.ות לצמצום הפערים הקיימים בין נשים לגברים. השנה, הפרויקט שלנו יוצא מגבולות ישראל ויועשר בטיפים מנשים שונות מסביב לעולם".

מאת גל ראובן   מנהלי בית ספר, הורים, אנשי חינוך ותלמידים – כולם מסכימים שתחום החינוך השתנה בשנים האחרונות. הטכנולוגיה של היום פותחת דרכים חדשות ומרגשות לרוץ קדימה, שלא נראו בעבר. תהליך הלמידה כיום אינו מוגבל עוד לארבעת הקירות של כיתת הלימוד. היכולות של התלמידים וההזדמנויות שניתן לספק להם מתרחבות באמצעות כלים אינטואיטיביים המותאמים לכיתת הלימוד המשתנה של היום – המאפשרת קבוצות קטנות, למידה פרטנית ומענה לצרכים אישיים. הכלים הזמינים כיום, כמו פלטפורמות שיחות וידיאו למשל – הם אמנם כלים מוצלחים לקיום תקשורת, אך לא בהכרח מספיקים או אופטימליים ללמידה. אז מה חסר לנו, ומה הם התחומים המרכזיים שיש לקחת בחשבון בעת בחירה של יישומים טכנולוגיים בהם התלמידים יעשו שימוש? היכולת לשמוע ולהישמע. יש להבטיח שכל תלמיד יוכל לשמוע ולהישמע בכל זמן ולא משנה באיזה מיקום בבית או בכיתה הוא נמצא. כך נסגרים פערי למידה ומתאפשרת תקשורת, הבנה ושיתוף. היכולת לראות, להיראות ולשתף תוכן. תלמידים ומורים זקוקים לתוכן ויזואלי. תוכן ויזואלי הופך כל שיעור לאינטראקטיבי יותר, ומאפשר למורים לזוז בחופשיות ועדיין להיראות בבירור. היכולת לקיים אינטראקציה. תלמידים ומורים צריכים לשתף פעולה לא רק עם התוכן, אלא זה עם זה, בדרכים טבעיות ודינאמיות. התפיסה החדשה של לוג'יטק לכיתת הלימוד מאפשרת קיום של מרחבי למידה מגוונים, בהתאם לצרכים הייחודיים המותאמים לזמן, לתוכן, למיקום ולכלל השיקולים החינוכיים. כך, יוכלו אנשי החינוך ליצור מבנים דינמיים של למידה, כאשר ביום אחד כיתת הלימוד יכולה להתקיים בשלט-רחוק, וביום אחר – פרונטלית, או היברידית. כיתה מלאה: בסביבה זו המחנכים והתלמידים לוקחים חלק באותה פעילות כל הזמן. בין אם מדובר בלמידה היברידית, פרונטלית או מרחוק – את מרכז הבמה יקבלו קול, נגישות ובהירות ויזואלית. כאשר מורה כותב משהו על הלוח וחוסם את הראייה של חלק מהתלמידים, או שחלקם לא יכולים לשמוע את המורה – יפחתו יעילות השיעור והבטחון של התלמידים בחומר הנלמד. תוספת פשוטה של רמקולים, מיקרופונים או לוח דיגיטלי – ימשכו את התלמידים בחזרה פנימה אל השיעור. קבוצות קטנות: פרויקטים קבוצתיים יכולים לספק לתלמידים הזדמנויות עשירות ללמוד אחד מהשני וליצור קשרים חברתיים. הודות לטכנולוגיה, מתאפשרים שיתופי הפעולה האלה גם כאשר תלמידים לומדים בצורה עצמאית או אחד על אחד עם מורה ובאופן המביא לידי ביטוי מגוון שיטות למידה בו זמנית, הודות לציוד מתאים ותכנון מקדים של עזרי הלימוד הטכנולוגיים בהם נעשה שימוש. מרחב ללמידה עצמאית: תפיסת החינוך של Logitech מאפשרת למידה עצמאית ברמה חדשה ומאפשרת לתלמידים לעבוד בקצב שלהם ובדרך הנכונה ביותר עבורם. חסימת רעשי רקע בכיתה באמצעות אוזניות מאפשרת את המיקוד הדרוש למרחב זה ובמקביל מתירה לתלמידים אחרים לעבוד באופן עצמאי באותה הסביבה. יישומי למידה מסוימים, כמו לימודי שפות, דורשים מהתלמידים לדבר ולהקליט אודיו. סט של אוזניות ומיקרופון יאפשר לתלמידים לקבל את הביטחון שהם צריכים ולדעת שהם נשמעים בבירור. כלים רב-שימושיים ללמידה הכלים התומכים בתלמידים ובמורים משתנים בהתאם לצורך ולמטרות ואנו חייבים להיות מודעים לכך ולאפשר יותר ויותר מבני למידה גמישים, המאפשרים לתלמידים לעבור בצורה חלקה בין מרחבים ומבנים כדי להעמיק את המעורבות שלהם בלמידה, ולתמוך ביכולת שלהם לשגשג. "עכשיו" הוא נקודה מרכזית בחינוך. הטכנולוגיה מציעה דרכים חדשות ומתקדמות לבתי ספר להפיק את המיטב מהרגע הזה, ליצור עתיד פרודוקטיבי ולהתכונן כראוי לבואו.    הכותב הוא מנהל שותפים עסקיים ותחום החינוך בחברת לוג'יטק ישראל.

מאז שנשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, הודיע בינואר כי הוא מתכונן לשחרר צו מנהלי, שייתן לסוכנויות הפדרליות את הכוח לחקור היבטים שונים של נכסים דיגיטליים, קהילת הקריפטו ממתינה בנשימה עצורה, מחשש להשפעת המהלך על השוק. כעת דווח שהצו המסקרן ייחתם עוד השבוע על ידי הנשיא האמריקני. כאשר ייחתם, יהיה זה המסמך הרגולטורי הרשמי הראשון הקשור לנכסי קריפטו ששוחרר בארצות הברית. אנליסטים מצפים שהצו יספק הנחיות לסוכנויות פדרליות רבות אודות חקירת שינויים רגולטוריים אפשריים עבור מטבעות קריפטוגרפיים. הצו צפוי גם לגעת בנושאי הביטחון הלאומי ובהשפעות כלכליות רחבות יותר של מטבעות קריפטו על ארה"ב והעולם. בכירי הבית הלבן סירבו עד כה להגיב על צו הקריפטו המתוכנן. ובכל זאת, לחצים חיצוניים גוברים מצביעים על כך שהצו עשוי לכוון לטפל בבעיות מסוימות במיוחד. ראשית, אנליסטים העלו חששות לגבי השימוש בקריפטו כדרך להתחמק מסנקציות פיננסיות בינלאומיות, ממש כמו אלו שארה"ב ובעלות בריתה הטילו על רוסיה בעקבות פלישתה לאוקראינה. באופן רחב יותר, בכירים בתעשייה הביעו דאגות לגבי חוסר הבהירות בגישה של ממשלת ארה"ב להסדרת המטבעות הווירטואלים. הצו צפוי להתחיל להקצות תפקידים לסוכנויות ממשלתיות, בנוגע לרגולציה של אסימוני הקריפטו, והמהלך כנראה גם ידרוש מהסוכנויות האלו לספק דו"חות מעודכנים על התוכניות שלהן בנדון לשנות 2022. הדרישה לרגולציה וההליכה לקראתה כאמור, על פי דיווחים בתקשורת, הצו המנהלי החדש צפויה להעניק למשרד התובע הכללי, למחלקת המדינה ולמשרד האוצר של ארצות הברית את הסמכות לבחון את ההשפעה של השקה פוטנציאלית של מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי (CBDC). לפי ההשערות מדובר בצעד ראשון לכיוון רגולציה על תחום הקריפטו במדינה. לפי המסתמן, הצו המנהלי של ביידן ינחה את המועצה לפיקוח על יציבות פיננסית, ה-FSOC (ר"ת Financial Stability Oversight Council) לבחון סוגיות הקשורות ליציבות פיננסית עקב הכנסת המטבעות הווירטואליים לשימוש רחב. בנוסף, סוכנויות פדרליות מובילות – כמו הרשות האמריקנית לניירות ערך, ה-SEC, הוועדה למסחר בחוזים עתידיים בסחורות, ה-CFTC, הפדרל ריזרב, תאגיד ביטוח הפיקדונות הפדרלי ומשרד מבקר המטבע – ינסו להטמיע אמצעים שיפחיתו סיכונים בעת מסחר בקריפטו. השפעת הבשורה המוקדמת אודות הצו נראה שהדיווחים החדשותיים אודות חתימתו הקרבה של ביידן על הצו המנהלי, שהחלו לפני כשבועיים, השפיעו אז על השוק, ומטבעות קריפטו מובילים כמו ביטקוין ואת'ריום חוו נפילה בשווים. הנפילה הושפעה, כמובן, גם מהמצב המתוח אז בין אוקראינה לרוסיה, שבינתיים הפך למלחמה של ממש. שער הביטקוין –  שהוא המטבע הווירטואלי המפורסם ביותר – כבר עמד בעבר על כמעט 69 אלף ד', אך ירד לפני שבועיים עד כ-34.5 אלף דולר ליחידה. הירידה הוכיחה שוב את רגישותו של המטבע הדיגיטלי למתרחש בעולם, וכן את חוסר יציבותו, שאולי באמת מצדיקה רגולציה. הלחץ מצד רגולטורים בארה"ב ובעולם לבחון את הקריפטו מקרוב יותר הולך וגובר כל העת. ימים יגידו אם הצו של ביידן יהפוך את השוק למפוקח יותר – אם לאו, אך קודם לכן נראה כנראה כיצד השינוי משפיע על שוק הקריפטו העולמי ועל שערי המטבעות המובילים בו.

"פעמים רבות עובדי ההוראה לא מקבלים את הכלים הדרושים להם למימוש יעדיהם. משרד החינוך החל בשינוי התפישה שלו, עם מתן מענה בזמן המיידי לצרכים העולים מהשטח. במימוש גישה זו עומדת התפישה לפיה 'אנו נפתח, נבנה ונספק את התוכניות – והתלמידים והתלמידות הם שיחליטו מתי והאם להשתמש בהן'", כך אמרה אינה זלצמן, סמנכ"לית בכירה ומנהלת המינהל הפדגוגי, משרד חינוך. זלצמן דיברה בכנס Edutech 2022. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך בשבוע שעבר (ה') באולם אירועים LAGO בראשון לציון, בהשתתפות מאות עובדי הוראה וחינוך טכנולוגי, ונושאו היה כיתת העתיד. את הכנס הנחו אורי בן ארי, מייסד ונשיא קרן אתנה, ויהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. כיתת העתיד וחיישנות לדברי זלצמן, "עלינו לתת למורות ולמורים את המענה המיטבי לצרכים הנוכחיים והעתידיים שלהם. השיטה הנוכחית כבר לא נותנת ביטחון בכך. עלינו לגלות מה כל מנהל צריך, למה נדרש כל מורה. זאת, כי פעמים רבות צרכי המורים – גם אם הם מורים באותו מקצוע ומלמדים באותו בית הספר – שונים". זלצמן הסיברה כי האתגר "הוא איך נדע זאת". לדבריה, "המענה עובר דרך מושג החיישנות. זה מושג בעולם משתנה, בו השינויים הם גדולים מדי מכדי שניתן יהיה לפעול בדרך הנוכחית. מה שנדרש הוא ניטור מתמשך ועקבי של השטח ולעשות זאת כל הזמן. זאת, על מנת להבין מה צריך באותו רגע". במנהל פדגוגי שבראשותה, סיפרה זלצמן, "יש מערך חיישנות שכזה, אשר מופעל בשיתוף מרכזי פסג"ה. מרכזים אלה נותנים שירות לכלל עובדי ההוראה שבאזור שלהם, ואמונים על ביצוע מדיניות המטה והמחוז, תוך התאמתה לצרכי הלומדים, פיתוח יוזמות מקומיות, בקרה והערכה, קשר עם מוסדות אקדמיים ושימוש במודלים רבים לפיתוח מקצועי. כך, אנו פונים לשטח, מנטרים את מה שכואב לצוותי ההוראה, מה הם הקשיים הניצבים בפני מנהל בית הספר, ומה נדרש כעת". "תפקידנו", אמרה זלצמן, "הוא לייצר ולספק כלי הנותן מענה מדויק לצרכים העולים מהשטח – ולעשות זאת, באופן חלקי, גם עם כלים טכנולוגיים". עולם של קחו מה שאתם צריכים  לדבריה, "השינוי אשר אליו אנו הולכים, הוא מעבר מעולם שהתאפיין ב'קחו מה שיש', לעולם של 'קחו מה שאתם צריכים'. בדרך זו, אתם, צוותי ההוראה, תהיו אחראים לכל – נטרו והשתמשו בכלים טכנולוגיים, לאורך ולרוחב כלל הפעילויות". זלצמן הסבירה כי "על מנת לאפשר שחזון זה יתממש, נדרשת גמישות פדגוגית-ניהולית. הלקוחות בשטח יודעים טוב יותר למה הם נדרשים, ואנו נותנים להם את המענה הטוב ביותר, ועושים זאת באופן פרטני ומותאם אישית". "כך", סיכמה זלצמן, "נגיע למצב בו כיתה אחת לא תהיה דומה לרעותה. זו כיתת העתיד, כל כיתה תהא שונה. גם אם מדובר בכיתות באותה העיר או באותו בית הספר, המענה יהיה אחר. על מנת שתהיה התאמה אישית שכזו, יש לדעת טוב מאד מה כל אחד וכל אחת צריכים. זו הגמישות הפדגוגית-ניהולית עליה אנו עמלים. בשנה הבאה תהיה הרחבה של מהלך זה, זה הכיוון: אנו מעצימים תהליכים פדגוגיים, ועושים זאת תוך הסתמכות חלקית על טכנולוגיות. כך, תלמידי כיתת העתיד יהיו בעלי השימוש בכלים הנכונים, תוך שהם מביאים לידי מימוש יכולות לביטוי עצמי, חשיבה עצמאית ומתפתחת, יצירה, יישום ידע קודם, המחשה והזדמנות לגלות דברים חדשים. זו תפישת המערכת, מהמטה לשטח".

ד"ר ארנה ברי. צילום: מרב רביץ מושל נועה אשר, מנכ"לית מעבדת החדשנות של NTT בישראל "ד"ר ארנה ברי היא אשת ההיי-טק הישראלית שלי. ד"ר ברי היא בין היזמיות הראשונות בארץ, המדענית הראשית הראשונה והיחידה עד כה של משרד הכלכלה, סגנית נשיא EMC העולמית, מובילת תוכניות ממשלתיות בתחום הבינה המלאכותית ופיתוח הנגב, ועוד. היא מתנדבת ומסייעת לכל מי שמבקש, ולא נכנעת לתכתיבים של העולם הגברי. ד"ר ברי תמיד נכונה לסייע לנשים ובשנים האחרונות, עם מגמת ה-MeToo#, חשפה קשיים ואתגרים אישיים שאיתם התמודדה, ובכך הראתה אור לנשים רבות שמתמודדות עם בעיות דומות. ד"ר ברי תמיד הייתה שם גם בשבילי – נכונה לסייע, לחשוב ולתרום מניסיונה". יפעת אורון. צילום: כפיר סיוון יפעת בכור, מנכ"לית עמותת יוניסטרים "בחרתי ביפעת אורון, המובילה את פעילות בלקסטון בישראל. מעבר להשפעה הרבה שלה, עם ניהול הקרן הבינלאומית הפרטית הגדולה בעולם פה, בארץ, והובלת מהלכים אדירים עבור ההיי-טק הישראלי, ההצלחה וההשפעה של אורון מתחילות בבסיס. ב-10 השנים האחרונות היא הובילה שורה של שינויים. בין היתר, היא הפכה את בנק לאומי לבנק שמזוהה עם קהילת ההיי-טק, ובכך יצרה גשר ישיר בין עולם ישן לעולם חדש, וגרמה לכלל הבנקים להיכנס לתחום. גם החיבור של בלקסטון לישראל ולתעשיית ההיי-טק שלה דורש גשר בין תרבויות ויכולת להתחבר לבכירים ולבכירות בתעשייה. היכולת של אורון לקחת את הידע האדיר שלה ולנתב אותו לשיח, נטוורקינג וחיבורים עסקיים בין עולמות שונים מייצרת אפשרויות ייחודיות לתעשייה, וחדשנות תפיסתית ואופרטיבית. מעבר לזה, היא מהווה השראה אדירה לנשים צעירות בהיי-טק, היא חרוצה ומתודולוגית, אשת השקעות מצוינת והדלת שלה תמיד פתוחה לעזור ולהעצים את העובדים שלה ואחרים". רביטל דואק, מנכ"לית צופן "דמות המופת שלי היא רים יונס – מהנדסת, יזמית פורצת, שייסדה את אלפא אומגא – חברה גלובלית משגשגת שמפתחת, מייצרת ומשווקת טכנולוגיה רפואית. יונס מרשימה אותי במיוחד מכיוון שהיא מונעת בראש ובראשונה מרצון לייצר אימפקט – והיא מצליחה בכך. היא תומכת במגוון פעילויות וארגונים לקידום חברה משותפת ליהודים ולערבים; לעידוד חינוך, יזמות וטכנולוגיה בקרב נוער בפריפריה; לפיתוח התעסוקה בהיי-טק בחברה הערבית; ולקידום הסביבה הטכנולוגית-עסקית בנצרת ובסביבתה – שבה אלפא אומגא מעסיקה כ-120 עובדים. מתוקף תפקידי כמנכ"לית משותפת בצופן – ארגון שנתמך על ידי יונס ובעלה, עימאד – זכיתי להכיר את פועלה ואת תרומתה, והיא מהווה מודל השראה לי, לנערות ולנשים רבות". ד"ר קירה רדינסקי. צילום: אריאל לינסון, מתוך ויקיפדיה שירי טסמן, סמנכ"לית השיווק של אלעד מערכות "בחרתי בד"ר קירה רדינסקי. ד"ר רדינסקי היא מדענית פורצת דרך בתחום הבינה המלאכותית ואחת מ-35 הממציאות והממציאים הצעירים.ות הבולטים.ות בעולם, על פי אוניברסיטת MIT. היא פיתחה אלגוריתמים שיכולים לחזות אירועים כמו מגיפות ומתקפות. ההמצאות שלה ישפיעו על כל אחד ואחת מאיתנו ועל האופן שבו אנחנו חיים את חיינו – צרכנות, בריאות, טכנולוגיה ועוד. היא עשתה אקזיט של 20 מיליון דולר ואפילו השיאה משואה ביום העצמאות. אישה כמותה לא שוקטת על השמרים ומובילה שינויים עבור האנושות, כמו הפרויקט הבא שלה, להארכת תוחלת החיים ומלחמה במוות". ענת יוגב, מעצבת מוצר ב-Grubhub "הבחירה שלי היא רותם וייסמן, ראשת תחום העיצוב במאנדיי. היא מסמלת עבורי את האישה בהיי-טק הישראלי. וייסמן התחילה כמעצבת יחידה, וכיום היא מובילה את צוות העיצוב בחברה. אני מאמינה שבזכות עבודתה, חברות רבות בתעשייה בארץ מתחילות לשים יותר דגש על תהליכי עיצוב נכונים, ועל חוויית המשתמש והעיצוב במוצר. ההצלחה וההישגים שלה נותנים למעצבות אחרות להאמין ביכולת שלהן להתקדם ולהשפיע בחברות שבהן הן עובדות". מיכל ברוורמן-בלומנשטיק. צילום: תומר פולטין ומרק צורף אלינור לביא, מובילת צוות וריפקציה ו-ולידציה ב-Human Xtensions "כשאני חושבת על נשים שמעוררות השראה, במיוחד בעולם ההיי-טק, אני חוזרת לתחילת דרכי וחושבת על מגוון הנשים שליוו אותי, גם ובמיוחד בסביבה שבה יש רוב גברי, כמו הענף: המנהלות, הקולגות והעובדות שלי לאורך הדרך. כל אחת ואחת מהן היוותה לי השראה כזו או אחרת. אבל אם אני צריכה לבחור באחת, אני בוחרת במיכל ברוורמן-בלומנשטיק, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח. ברוורמן-בלומנשטיק מייצגת את האני מאמין שהוא גם שלי, שלפיו לעתים, רק אנחנו, הנשים, בולמות את התקדמותנו בקריירה. אנחנו צריכות לפרוץ קדימה על מנת להוביל, ללכת עם החלומות שלנו, להעז ולהגשים אותם. כיום, כשאני מובילה צוות של נשים צעירות, אני מאמנת אותן להאמין בעצמן, לא לפחד לעשות, שיש להן את הכוח לשנות, כבר מתחילת דרכן. וכמו ברוורמן-בלומנשטיק והרבה נשים מוכשרות אחרות, חשוב להזכיר שלהיות אישה ואמא זה יתרון, ולא להיפך. זה בסדר לא להצליח לעשות את הכול לבד. אנחנו יכולות לתפקד כנשים וכאמהות, ועדיין להתקדם בעבודה, להחזיק משרות ניהול, לייצר, ליצור ולהנהיג". יסמין לוקץ'. צילום: יח"צ טל מלכן, מנהלת אופרציות בבאפ טכנולוגיות "האישה שלי בהיי-טק הישראלי היא היזמית יסמין לוקץ'. היא משלבת עוצמה נשית ומודל לחיקוי בתחומה. לוקץ' מביאה רוח של שינוי, ואני מעריכה מאוד את העשייה החברתית והנתינה הפילנתרופית שלה, בצד העשייה העסקית. היא מהווה דוגמה ליכולת של כל אחד ואחת מאיתנו לשלב ולהשפיע בחלקו.ה – הן ברמה המקצועית, במטרה לפתח את ההיי-טק הישראלי, והן ברמה האישית-חברתית. מבחינתי, אישה חזקה היא אישה שיודעת מה היא רוצה, יודעת לאן היא מכוונת, שואפת גבוה והולכת אחרי החלומות שלה. אני מזדהה עם הדברים שלוקץ' משדרת: גם אני חונכתי להיות עצמאית ולשאוף הכי גבוה שניתן, להיות הגרסה הטובה ביותר שלי. אני חושבת שהסוד הוא בשיתוף הפעולה עם האנשים סביבי וההבנה שההצלחה שלנו היא חיבור של הרבה גורמים בדרך. זו ההבנה שמעבר להתמדה ולכוח הרצון, יש שותפים נוספים להצלחה, ושהעוצמה שלי היא משהו שגדול יותר מה-'אני' הפרטי". עדי סופר תאני. צילום: מירי דוידוביץ' עדיה פלורסהיים, מנהלת מחלקת דיגיטל בקבוצת זאפ "הדמות הנשית שאני מעריכה בתעשיית ההיי-טק הישראלית היא עדי סופר תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל. יש בינינו קווי דמיון רבים מבחינה אישית: שאפתנות, סדר וארגון, יכולות ניהול ועם זאת, גם משפחתיות וחיבור לעובדים. הקריירה שלה והדרך שסללה לעצמה מרשימות אותי בצורה יוצאת דופן ונותנות לי השראה להמשך דרכי. סופר תאני אמרה כי 'בשבילי, הדבר המשמעותי ביותר שקשור באפקטיביות הוא הדרך הטובה ביותר להביא את הקול של כמה שיותר אנשים מהצוות לתוך תהליך קבלת ההחלטות'. זאת אמירה שאני מאוד מתחברת אליה והיא מלווה אותי בקבלת ההחלטות בדרכי המקצועית". דנה רוכמן, סמנכ"לית מוצר באינקרדיבילד "מי שחברתי לבחור היא אוראל חשמטיה, מייסדת ומנכ"לית Causalis.ai, שמפתחת פלטפורמה עבור חברות פארמה. חשמטיה היא אישה שעוברת דרך קירות, מעזה, לא חוששת ולא מוותרת. אישה שהיא גם יזמית וגם מנכ"לית של חברה טכנולוגית זה לא משהו שכיח בתעשייה. מעבר לכישורים העסקיים הסופר מרשימים שלה ויכולתה יוצאת הדופן לקבץ סביבה חבורה של אנשים מוכשרים, חשמטיה היא פעילה חברתית בקהילות שונות, שמעודדות שילוב של נשים בתעשייה וחינוך של נערות ונערים מהפריפריה לעולמות ההיי-טק והטכנולוגיה – כמי שגדלה בשלומי והוכיחה לעצמה ולסביבה שהכול אפשרי, כבר מגיל מאוד צעיר. היא מציגה שילוב של ערכיות, נחישות ומקצועיות". הילה רייך, מנהלת הפעילות של RapidAPI בישראל "הבחירה שלי היא בנטהלי רפואה, שותפה בקרן הצמיחה ויולה – קרן שמשקיעה בחברות טכנולוגיות בשלב הצמיחה ומנהלת 725 מיליון דולר. בין השקעותיה האחרונות של הקרן נמנות החברות ברינג, ביזאבו, זום אין וסימילארווב. רפואה, שהצטרפה ל-ויולה עם הקמתה ב-2008, כיהנה קודם לכן כמנהלת קשרי משקיעים ושיווק של קרן אוורגרין, וניהלה את תחום ההסכמים הכלכליים בלשכת היועץ המשפטי של משרד החוץ. היא יושבת בדירקטוריונים של מגוון חברות, ביניהן RapidAPI ,Thriver וגסטי, ובעבר היא הייתה חברת דירקטוריון בדיינמיק יילד. רפואה מביאה איתה לכל חברה שבה הקרן שהיא שותפה לה משקיעה ידע רב וניסיון אישי, יחד עם המון אנרגיות טובות ואווירה נעימה. אני יכולה להעיד שכל מי שמכיר אותה ועובד עימה נהנה מהנוכחות שלה כאישה מעוררת השראה, שמשקיעה בעשייה שלה מקצועיות ונשמה". הערת העורך: הייצוג של נשים בהיי-טק הישראלי הוא בחסר, מאוד בחסר. נשים מהוות יותר מ-50% מהאוכלוסיה, אבל השיעור שלהן בענף הוא עגום (כאן יש נתונים מפורטים). למרות זאת, יש בהיי-טק הישראלי לא מעט נשים בכירות, יזמיות ומעוררות השראה, שמצעידות אותו קדימה – וביותר ממובן אחד. חלקן לא נכללות ברשימה הזאת: מעינת גז מפפאיה גלובל, אחת הקרנות המשקיעות הגדולות בהיי-טק הישראלי, ועד לרונית אטד, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל. מסתוית נבון וארנה קליינמן מסאפ ועד לאביטל ינובסקי, שאולי פחות מוכרת, אבל עושה לילות כימים לשילוב אוכלוסיות מודרות בהיי-טק הישראלי. ואם אני כבר מזכיר, אחטא אם לא אכלול את כל הנשים ביזמויות היי-טק למען נשים, כמו She Codes. עוד ראוי להזכיר את בכירות ההיי-טק בצה"ל ואת השרות שעומדות בראשות המשרדים שהענף נמצא בתחום עיסוקן: ארנה ברביבאי במשרד הכלכלה ואורית פרקש הכהן במשרד החדשנות, הטכנולוגיה והמדע. ויש עוד רבות. הרשימה הזאת כוללת 10 נשים שכל אחת מהן בחרה את האישה המשפיעה עליה בענף. יש בה בוחרות ונבחרות ממגוון תחומים בהיי-טק, במובנו הרחב – מקרנות הון-סיכון ועד לרשתות חברתיות, מחברות תוכנה ועד לתחום ההולך וצובר תאוצה של ביומד, מסטארט-אפים ועד לחברות גדולות יותר ואף ליוניקורנים, ועוד. כל הנשים כאן ראויות, וגם כל אלה שמתוקף קוצר היריעה לא אוזכרו – ובהחלט מגיע להן. בעצם, כל הנשים הבכירות יותר ופחות שמרכיבות את ההיי-טק הישראלי ראויות. יום האישה שמח, ומי ייתן שבקרוב לא נצטרך אותו, מאחר שיהיה שוויון מלא לנשים בעולם בכלל ובחברה הישראלית בפרט.