איגוד האינטרנט הישראלי יפתח מחר (ג') בשעה 12:00 את הרישום למיזם שמות המתחם בעברית ".ישראל". תקופת הרישום המוקדם תסתיים בעוד חודשיים – ב-10 ביולי, ולאחר מכן ייבדקו הבקשות שיוגשו. התחזית היא שהמרחב החדש של שמות המתחם ייפתח בחודש ספטמבר הקרוב. הסיבה לכך שמדובר בהליך ארוך יחסית היא הרצון להימנע ממחלוקות משפטיות שעלולות להתעורר עם פתיחת המתחם החדש לרישום. יש לציין שהציבור הרחב לא יוכל להשתתף ברישום המוקדם, אלא רק גופים מאוגדים כגון חברות, עמותות, תאגידים סטטוטוריים ומפלגות, וכן בעליהם של סימני מסחר ישראליים טקסטואליים. רק לאחר מכן הוא ייפתח לציבור. המעוניינים ברישום המוקדם יכולים להגיש לאיגוד האינטרנט בקשה, שאם היא תאושר הם יקבלו זכות בלעדית, מוגבלת בזמן, לשריון רישומם של שמות המתחם המבוקשים. הגשת בקשה לרישום מוקדם של שם מתחם במרחב ".ישראל" לא כרוכה בתשלום. עקרון הרישום יהיה על פי "כל הקודם זוכה", מה שלדברי האיגוד מקובל במרשמי שמות מתחם מדינתיים ובו עצמו. זאת, כחלק מהמדיניות של האיגוד לבצע את הרישום "בצורה שוויונית ושקופה, וללא שיקולים פוליטיים או מסחריים מכל סוג שהוא". באיגוד האינטרנט מכנים את הפתיחה הצפויה של המרחב החדש כלא פחות מ-"אירוע חשוב, בעל משמעות לאומית". לדבריהם, "לרישום שם מתחם בשפה העברית יש יתרון, משום שהוא מגביר את הזיקה המקומית של אתרים ועסקים ישראליים ומנגיש את השימוש לאוכלוסיות שהשפה האנגלית לא שגורה בפיהן". המרחב החדש – בנוסף ל-"il." הוותיק מרחב ".ישראל" ייפתח בנוסף למרחב הקיים באנגלית – "il.", המנוהל עוד משנות ה-80. גם המחזיקים בשמות מתחם במרחב "il." יקבלו תקופת "רישום מוגן", שבמהלכה תתאפשר להם זכות ראשונים, מוגבלת בזמן (תקופת הרישום המוגן), לרישום שם המתחם הזהה במרחב ".ישראל" – באופן אוטומטי וללא צורך בהגשת בקשה בתהליך הרישום המוקדם. זאת, למעט במקרים חריגים של זכויות מתנגשות או שמות מתחם שלא ניתנים כלל לרישום. יורם הכהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט, אמר כי "השקת מרחב '.ישראל' הוא סיומו של תהליך ארוך ומורכב, שבמסגרתו חברה מדינת ישראל לתהליך של קהילת האינטרנט העולמית, כחלק מארגון ICANN – הגוף הבין לאומי שאחראי להקצאת שמות וכתובות באינטרנט. התהליך הסתיים בהקצאת הסיומת '.ישראל' למדינת ישראל ובהסמכת איגוד האינטרנט לנהל את המרחב המדינתי החדש. תהליך הרישום המוקדם מאפשר לגורמים שונים לשמור על זכויותיהם המשפטיות בשם ובסימן מסחר, ובכך למזער סיכון לסכסוכים בשמות מתחם". עו"ד כהן התראיין בעבר לפודקאסט אנשים ומחשבים והסביר את הצורך הקיים, לדבריו, במרחב שמות המתחם העברי.

גל גיוסי כוח האדם בהיי-טק נמשך, והיום (ב') נחתו על שולחן המערכת הודעות משתי חברות בענף שמחפשות עובדים: יוניקורן הפינטק מליו וחברת הלוטו אונליין ניאו גיימס. בסך הכול, מדובר ב-350 משרות. המספר הגדול נמצא במליו: היא מגייסת 300 עובדים לפיתוח פלטפורמת התשלומים לעסקים קטנים ובינוניים שלה, שמוצעת לשוק האמריקני. המשרות הפתוחות הן במרכז הפיתוח בתל אביב ובמשרדים בארצות הברית – בניו יורק ובדנוור. בחברה אומרים כי בכוונתם להכפיל את צוות הפיתוח, שמונה כיום 100 מהנדסים.ות, ומגייסים עובדים.ות במגוון רחב של תפקידים ו-ותק. צוות הפיתוח כולל מפתחי.ות פרונט אנד, בק אנד, פול סטאק, מהנדסים.ות בכירים.ות, מנהלי.ות צוותים וקבוצות, מפתחים.ות ג'וניורים.ות ועוד. בנוסף, במליו מתכוונים לגייס מנהלי.ות פרויקטים, אנליסטים.ות ומדעני.ות דטה, מעצבי.ות מוצר ואנשי.נשות ניהול סיכונים לצוות המחקר. בסך הכול, מליו מעסיקה כיום 520 עובדים. החברה גייסה עד כה 506 מיליון דולר, כאשר הסבב האחרון בוצע לפי שווי של ארבעה מיליארד דולר. לפירוט המשרות הפתוחות לחצו כאן. המספר הנוסף נמצא בניאו גיימס: חברת הלוטו אונליין, שמפתחת פלטפורמות להגרלות ולמשחקים אלה עבור ממשלות וארגונים ציבוריים, מגייסת 50 עובדים, שיצטרפו ל-400 שכבר מועסקים בחברה. ניאו גיימס נסחרת בנאסד"ק, אולם הנהלת החברה וכמחצית מעובדיה נמצאים בתל אביב. החברה פתחה משרות למגוון רחב של מחלקות ותפקידים, בתחומים כגון פיתוח ותשתיות, ניהול מוצר, עיצוב משחקים וניתוח מערכות ודטה, ואנליסטים.ות. בין היתר, ניאו גיימס מחפשת מנהל.ת צוות רשת, שיעסוק בניהול ואפיון הדטה סנטרים של החברה, תוך תמיכה ברשתות, תחזוקה ופיתוח פתרונות לאבטחת המידע; מנהל.ת פרויקטים, לניהול פרויקטים טכנולוגיים, E2E וניהול סיכונים, תוך עבודה משותפת עם מנהלי.ות המוצר וצוותי הפיתוח; ואיש.אשת הלפדסק ל-IT שלה, לטובת תמיכה ב: תקלות טכניות בעולמות החומרה והתוכנה עבור עובדי החברה בארץ ובחו"ל, הקמת תשתיות לעובדי חברה חדשים ופרויקטי שיפור תשתיות. לפירוט המשרות הפתוחות לחצו כאן.

הרשות האמריקנית לניירות ערך, ה-SEC, החליטה לקנוס את אנבידיה (Nvidia) בסכום של 5.5 מיליון דולר. הסיבה לכך, בעקרון, נובעת מאי גילוי נאות בדו"חות החברה לגבי הכנסותיה בשנים 2017 ו-2018.  לטענת הרשות, החברה לא ציינה במסגרת הדיווחים שלה עד כמה הכנסותיה הושפעו לטובה מהעבודה שכרטיסי התצוגה שהיא מוכרת משמשים את השוק הקריפטוגרפי, בעיקר לצורך הקמת חוות כרייה של מטבעות וירטואליים. ברשות אומרים שבכך שאנבידיה לא ציינה שזהו מקור חשוב לגידול בהכנסותיה, היא למעשה הסתירה ולא הציגה את התמונה המלאה בפני משקיעים בפועל ומשקיעים פוטנציאליים, ובעצם פגעה בהם. למעשה ברשות אף טוענים שהחקירה העלתה שבחברה הצמידו את הגידול הגדול בהכנסות לשוק הגיימרים, למרות שכאמור דווקא כורי מטבעות היו הרוכשים. כזכור, בשנתיים שלאחר מכן הייתה ירידה חדה של רכישות בידי כורים, כולל תקופה בה הרבה מאוד כרטיסי תצוגה משומשים נפלטו לשוק, וזה היה אחד המניעים לפתיחת החקירה הזו. באנבידיה העדיפו שלא להגיב לקנס הזה, ובחברה לא שללו ולא אישרו את הטענות של הרשות. ההעדפה הברורה היא לשלם את הקנס, שהוא לא יותר מסטירה קטנה על כף היד לאור ההכנסות בשיעור של 7.64 מיליארד דולר ברבעון הרביעי של השנה הכספית של 2022 – צמיחה של 53% משנה לשנה, עם צפי לצמיחה של 61% במונחים שנתיים, והכנסות כוללות שאמורות להגיע ל-26.92 מיליארד דולר.

לא קל למצוא נושאים שבהם ייתכן שיתוף פעולה גלובלי, שלוקחות בו חלק כמעט כל היצרניות הגדולות של מערכת הפעלה. אבל במקרה של סיסמאות, או יותר נכון הוצאת הצורך להקליד סיסמאות לחלוטין מעולם המחשוב – מיקרוסופט, גוגל ואפל דווקא יעשו את זה ביחד. שלוש החברות הכריזו במהלך "יום הסיסמאות העולמי", שחל במהלך חגיגות העצמאות, שהן מחויבות ליצור בשנים הקרובות שיטה אחידה לעקיפת הצורך בהקלדת סיסמאות לצורך כניסה למערכת, בכל הפלטפורמות שהן שולטות – ממחשבים אישיים, דרך ניידים וטלפונים ועד דפדפנים. המטרה היא לאפשר, לדוגמה, להשתמש בטלפון האישי כהתקן אימות עיקרי עבור אפליקציות ואתרי אינטרנט כאחד. כדי לעשות זאת ישתמשו החברות בתקן שמכונה FIDO, והוא למעשה משתמש בעקרונות קריפטוגרפים של מפתחות ציבוריים כדי לאפשר אימות, כולל אימות רב שכבתי. כיום יש כבר יישומים שתומכים ב-FIDO, אבל הרישום הראשוני עדיין דורש הגדרת סיסמה, כך שעדיין נותר פתח להאקרים לאתר אותה כדי להיכנס למכשיר בפועל. "בדיוק כפי שאנו מעצבים את המוצרים שלנו כדי שיהיו אינטואיטיביים ובעלי יכולת, אנו גם מעצבים אותם כך שיהיו פרטיים ומאובטחים", אמר קורט נייט, מנהל בכיר לשיווק מוצרי פלטפורמה באפל. "העבודה עם התעשייה ליצירת שיטות כניסה חדשות ומאובטחות יותר, המציעות הגנה טובה יותר, שמבטלות את הפגיעויות של סיסמאות, היא אחד הדברים המרכזיים במחויבות שלנו לבניית מוצרים המציעים אבטחה מרבית וחוויית משתמש שקופה – הכל במטרה לשמור על המידע האישי של המשתמשים בטוח".

אפל הפסיקה את שירות iCloud Documents and Data, שהפך כעת לחלק מ-iCloud Drive. iCloud Documents and Data הייתה מערכת שסנכרנה אוטומטית נתונים מיישומים שונים והפכה אותם לזמינים במגוון רחב של מכשירים. בדף התמיכה מסבירה אפל, כי "iCloud Documents and Data, שירות סנכרון המסמכים הישן שלנו, הופסק והוחלף ב-iCloud Drive. אם השתמשת ב-iCloud Documents and Data, החשבון שלך הועבר ל-iCloud Drive". עוד מסבירה אפל, כי "iCloud Drive מאפשר לך לאחסן, לגשת ולשתף קבצים בקלות עם חברים ובני משפחה. מסמכים שאתה מאחסן ב-iCloud Drive נשארים מעודכנים בכל המכשירים שלך, ותוכל לגשת אליהם מה-iPhone, iPad, iPod touch, Mac או PC".

הדיגיטל הפך לאחד המנועים החשובים ביותר לחדשנות, צמיחה, שיפור היתרון התחרותי, שיפור חוויית הלקוח ופלטפורמה למוצרים ושירותים חדשניים ויישום מודלים עסקיים חדשים. ברוכים הבאים לטרנספורמציה הדיגיטלית. ארגונים רבים טוענים שהם מבצעים טרנספורמציה דיגיטלית. חלקם טוענים כי ביצעו טרנספורמציה דיגיטלית, מאחר ששדרגו מערכות מידע מיושנות למערכת ERP חדשה הפועלת בענן.  טרנספורמציה דיגיטלית היא רעיון מורכב עם פרשנויות רבות. לא מפליא שמנהלים אינם מבחינים בין שדרוגים דיגיטליים לטרנספורמציה דיגיטלית. חלק אחר טוענים שביצעו טרנספורמציה דיגיטלית, מאחר שהינדסו מחדש (Re-engineered) חלק מהתהליכים העסקיים שלהם והפכו אותם לתהליכים דיגיטלים ויעילים. חלק מהארגונים טוענים שביצעו טרנספורמציה דיגיטלית כי יישמו מערכת של Marketing Automation. עם התפרצות המגיפה, חלק מהארגונים רואים במעבר לעבודה מרחוק כטרנספורמציה דיגיטלית. האם כל אלה באמת תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית? לצערנו התשובה שלילית – אלה אוסף של שדרוגים דיגיטליים (Digital Upgrade), בעלי חשיבות, אבל מייצגים רק נתיב אחד מבין שלושה נתיבים המרכיבים את הטרנספורמציה הדיגיטלית, כפי שיוצגו בהמשך המאמר. טרנס' דיגיטלית – שינוי והתאמת המודל העסקי של הארגון טרנספורמציה דיגיטלית היא רעיון מורכב עם פרשנויות רבות. לא מפליא שמנהלים אינם מבחינים בין שדרוגים דיגיטליים לטרנספורמציה דיגיטלית. הטרנספורמציה הדיגיטלית עוסקת בשילוב אסטרטגי של טכנולוגיות דיגיטליות בכל קשת פעילויות הארגון, בהתאמת צורת עשיית העסקים לסביבה העסקית החדשה ויצירת ערך ועמידה בציפיות הלקוחות. במילים אחרות, טרנספורמציה דיגיטלית עוסקת בשינוי והתאמת המודל העסקי של הארגון. בתרשים: המתודולוגיה המקובלת לביצוע הטרנספורמציה הדיגיטלית. המתודולוגיה מתייחסת לארבעה שלבים: שלב ה-Why ממוקד בהגדרת יעדים ארגוניים אסטרטגיים לטרנספורמציה הדיגיטלית ורתימת ההנהלה למסע הדיגיטלי; שלב ה-What ממוקד בזיהוי צרכי השוק ותכנון מפת הדרכים הדיגיטלית; שלב ה-How ממוקדם בביצוע ומימוש המיזמים הדיגיטליים; ושלב ה-Evaluate ממשיך לעקוב ולבחון את ההתפתחויות בנושא הדיגיטל בסביבה עסקית דינמית, ובמידת הצורך מעדכן את מפת הדרכים הדיגיטלית. אלה שלביו של מסע מתהווה, ללא סוף מוגדר וידוע מראש. זהו המסע הדיגיטלי. התרשים הנ"ל מייצר את הרושם שמדובר בנתיב התקדמות אחד בעל אופי לינארי. המציאות מורכבת יותר. לשמירה על מקומו התחרותי, הארגון נדרש לקדם שלשה נתיבים במקביל: נתיב א' – תיקון העבר (Fixing the past): עוסק בשיפור ומיצוי (Exploitation) המודל העסקי הקיים, כדי להמשיך ולהיות רלוונטיים ללקוחות הוותיקים בשנים הקרובות. הנתיב מתמקד בחדשנות מתמשכת (Sustainable Innovation) וכרוך בשדרוג ושיפור מערכות ה IT הקיימות (IT Uplift) לסגירת פערים טכנולוגיים במערכות הליבה (למשל רכישת ויישום מערכת CRM חדשה, הרחבת מערכות הליבה לתמיכה בשירותים ומוצרים חדשים, פיתוח ערוצי לקוח דיגיטליים חדשים, הרחבת יישומי מובייל וכדומה). בנתיב זה ה-IT לומד לעבוד במתודולוגיות DevOps, במקביל בונה תשתיות לקליטת הטכנולוגיות הדיגיטליות החדשות, בפירוק ומודולריזציה של מערכות הליבה, כדי לאפשר החלפה מדורגת ברכיבים חדשים, בהוספת מרכיבי Middleware ו-Enterprise Bus לקישוריות פתוחה עם רכיבי תוכנה אחרים, בהכנת תשתיות לניהול הדטה כמשאב ארגוני, ועוד. תהליכים בנתיב זה מתבססים על יכולות ומיומנויות ליבה של הארגון, רמת החיזוי בהם גבוהה והסיכון נמוך. נתיב ב' – בריאת העתיד (Creating the future): עוסק בזיהוי ויישום מודלים עסקיים חדשים (כגון מודל Product as a Service, מודל עסקי של פלטפורמה והרחבת ה-Ecosystem, ועוד). בנתיב זה הארגון יבחן את פוטנציאל הטכנולוגיות הדיגיטליות החדשניות (כגון AI, ML, Big Data, IoT, רובוטיקה, מציאות מדומה VR/AR ועוד), וימצא דרכים למנף אותן לבניית מודלים עסקיים חדשניים משבשים. נתיב זה מחייב בחינת אפשרויות ותהליכים חדשים (Exploration) שאינם בליבת העשייה של הארגון. ארגונים נוטים להתעלם מנתיב זה או להשקיע בו מעט מדי, מכיון שהם מעדיפים להקטין סיכונים ולהתמקד בנתיב א'. זו טעות שעלולה לעלות לארגון ביוקר בטווח הבינוני והארוך. נתיב ג' – התאמת העסק (Adapt the business): עוסק בהתאמת הארגון, התרבות הארגונית, שיפור הבגרות הדיגיטלית והתאמת המבנה הארגוני לסביבה העסקית החדשה, סביבה הנותנת עדיפות למהירות ולגמישות, לעבודה בצוותים רב-תחומיים, לקבלת החלטות זריזה ומבוססת דטה, לפיתוח האוריינות הדיגיטלית ואוריינות הנתונים לעובדים, וכדומה. במילים אחרות, נתיב העוסק בטרנספורמציה לארגון Agile ודיגיטלי. נתיב זה מהותי להצלחת המסע הדיגיטלי. בתרשים: שלושת נתיבי הטרנספורמציה הדיגיטלית. לסיכום, להצלחת המסע הדיגיטלי, הארגון נדרש לפעול בו-זמנית בשלושת הנתיבים. הדבר מסביר, ולו חלקית, את מורכבות הטרנספורמציה הדיגיטלית. ארגונים שאינם פועלים לקידום שלושת הנתיבים יחד, מסכנים את התהליך כולו. יכולת הארגון להתקדם בו-זמנית במספר נתיבים, מחייבת אותו לכישורים ויכולות שונים, יכולת שמקובל לקרוא לה בשם Multidexterity.   התייחסות לטרנספורמציה דיגיטלית כאל תהליך אחד ורצף לינארי של פעילויות, מוסיפה סיכון. פירוק התהליך לנתיבים ברורים ומקבילים, יתרום להיערכות וליישום טובים יותר. מדוע זה חשוב? כי הטרנספורמציה הדיגיטלית נמצאת על סדר היום של רוב הארגונים, בין אם בשלבי ביצוע או בשלבי תכנון, והתייחסות אליה כאל אתגר מרובה נתיבים ויכולות, יכולה להגדיל את סיכויי הצלחת המסע הדיגיטלי. הכותבים הם: רז הייפרמן – יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית ודירקטור BDO Digital; ומיכל זיגלמן – פיזיקאית, מומחית לאסטרטגיה וחדשנות במורכבות, מנכ"לית Duality

תומר ניב, שניהל את תחום הקריפטו באי-טורו, מצטרף לאנטרי קפיטל, מהמשקיעות הגדולות בארץ, כמשקיע קריפטו – כך הודיעה באחרונה קרן ההון-סיכון. ניב יתמקד בהשקעות בטכנולוגיות בלוקצ'יין ובסטארט-אפים ישראליים שמפתחים פתרונות וכלים בעולמות הקריפטו וה-ווב3. הוא נכנס לתחום הקריפטו ב-2017, עת הצטרף לביטס אוף גולד. לאחר מכן הוא ניהל את תחומי הקריפטו, ה-NFT והמטאוורס באי-טורו.

"המעבר לענן אינו מהלך פשוט כלל. העבודה בסביבת הענן היא מבצע מאתגר, מבחינות רבות, כאשר אתגרי אבטחת המידע והגנת הסייבר מתנשאים גבוה מעל כולם. ארגונים נדרשים לפעול בענן בצורה מאובטחת ובאופן מוכלל, תוך הגנה על שלמות ואמינות הנתונים, והעלאת רמת אבטחת המידע. עליהם לעשות את כל זאת תוך ניהול הנתונים בקרקע, בענן ובתשתיות היברידיות", כך אמר אריאל סלפטר, מנהל מגזר האנטרפרייז המסחרי בגוגל קלאוד ישראל. סלפטר דיבר בפתחו של כנס Secure Cloud Journey שהחברה ערכה היום (ב') במשרדיה בתל אביב, בהשתתפות עשרות נציגים של לקוחות הסניף הישראלי שלה – מנהלי אבטחת מידע והגנת סייבר. "פרויקט נימבוס – מפץ גדול בשוק הישראלי" באפריל אשתקד הכריזה הממשלה על חברת הענן של גוגל כזוכה במכרז הענן הממשלתי הענק נימבוס, יחד עם AWS של אמזון. השתיים גברו במכרז על מיקרוסופט ואורקל. החוזה בין הממשלה לגוגל הוא לתקופה של 23 שנים. סלפטר התייחס למכרז הממשלתי בענן ואמר כי "נימבוס הוא מפץ גדול בשוק הישראלי. מדובר במכרז שכבר משנה את המציאות המחשובית בקרב ארגונים. ישראל היא מהמדינות הגדולות בהיקף צריכת הענן, אלא שרוב הלקוחות הישראליים בענן הם חברות סטארט-אפ, שנולדו בקלאוד והן דיגיטל נייטיב. נימבוס יאיץ את ההגעה של הענן הציבורי לשוק הארגוני, שנע לעבר הקלאוד באופן איטי יותר ומשתמש בתשתיות שלא מותאמות לתהליכים דיגיטליים".  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין "גוגל קלאוד", ציין, "היא חטיבה נפרדת באלפבית, החברה האם, כי היא מוכרת לסוג שונה של לקוחות. מחזור המכירות של גוגל קלאוד עומד על 20 מיליארד דולר בשנה והיא השחקן בעל הגידול הכי מואץ בשוק. אנחנו צומחים באופן קבוע בשיעור של יותר מ-45% בכל רבעון – מהר יותר משחקני הענן האחרים. בארץ, נתח השוק של גוגל קלאוד גדול מהממוצע העולמי". סלפטר אמר כי "גוגל קלאוד החליטה באחרונה להיכנס לשוק האנטרפרייז בישראל, כי היא מאמינה בשוק המקומי ויש לה כאן פעילות בהיקף משמעותי. לשם כך, החברה מבצעת מסע השקעות חסר תקדים: בשל הזכייה בנימבוס, היא בונה שלושה אתרים תת קרקעיים לטובת אזור הענן הייעודי-מקומי, שאותו היא תשיק כבר השנה. בנוסף, היא נמצאת בעיצומו של פרויקט הנחת כבלים תת ימיים בין אירופה למזרח הרחוק, שיעברו בדרכם בישראל ויכילו גם תשתית של סיבים אופטיים, שיאפשרו חיבור מהיר בין היבשות. מערכת הסיבים של גוגל היא בעלת טכנולוגיה מתקדמת ביותר – דבר שיאפשר זמינות ומהירות משופרות. הכבל התת ימי יאפשר לנו לספק שירותים איכותיים ומאובטחים יותר, עם קישוריות ליעדים מרכזיים באירופה בניתוב שריד ובשיהוי נמוך". הוא הוסיף ש-"גוגל רואה בישראל מוקד משמעותי לפעילות, וממשיכה להשקיע כאן בתשתיות, בפרט בתחום הענן". לסיום אמר סלפטר כי "אנחנו מקימים צוותים נכבדים שמשלבים מהנדסים, אנשי אבטחת מידע ופיתוח עסקי למגזרים השונים, לטובת המסע העסקי לענן. גוגל היא גם חברת אבטחה, שעושה את עסקיה באופן מאובטח. יש לה בעולם 14 אפליקציות, שמונות יותר ממיליארד משתמשים. ה-ראייה להובלה שלנו בעולם האבטחה היא שלא שומעים על תקריות אבטחה בתשע אפליקציות שלנו מתוך ה-14. המסע לענן דרכנו עונה לכל תרחיש, תוך מענה לעבודה במודל היברידי – ובאופן מאובטח".