האיחוד האירופי, בריטניה וממשל ארה"ב האשימו באופן רשמי את הממשל הרוסי בפריצה למודמים לווייניים באירופה ב-24 בפברואר, בשעות שלפני הפלישה הרוסית לאוקראינה. הצהרות מתואמות ורשמיות בנושא הונפקו אתמול (ג') על ידי המרכז הלאומי לאבטחת סייבר של בריטניה, לצד זו של מועצת האיחוד האירופי. בהודעה הבריטית נכתב, כי הקביעה לגבי זהות הפורצים נעשתה בעקבות "מידע מודיעיני חדש בנושא של בריטניה וארה"ב", וכי הפריצה ללווייני ויאסאט (Viasat) הייתה אחת מכמה מתקפות סייבר שממשלת רוסיה הפעילה לפני הפלישה לאוקראינה, לצד השחתת אתרים אוקראיניים ב-13 בינואר השנה ופריסה של נוזקות, שמאוחר יותר זוהו כ-Whispergate. אנטוני בלינקן, שר החוץ של ארה"ב, הודיע, כי "גם ארה"ב חולקת בפומבי את הערכתה, שלפיה רוסיה היא שפתחה במתקפות סייבר בסוף פברואר נגד רשתות תקשורת לווייניות מסחריות". זאת, "כדי לשבש את הפיקוד והשליטה האוקראיניים במהלך הפלישה. לפעולות אלו היו השפעות זליגה למדינות אחרות באירופה (משמע, גם מדינות במערב אירופה הותקפו, י.ה.)". גם ממשלות קנדה ואוסטרליה פרסמו אתמול הצהרות דומות, המאשימות את ממשלת רוסיה בפריצה. ממשלת ניו זילנד הכריזה על הטלת עיצומים על רוסיה בשל "מתקפות שמטרתן הזרמת מידע כזב ואחריותה למתקפות סייבר על אוקראינה", מבלי להזכיר במפורש את חברת הלוויינים. בעבר אמרו פקידי ממשל אמריקנים בכירים לוושינגטון פוסט, כי האקרים הפועלים מטעם צבא רוסיה הם העומדים מאחורי המתקפה על חברת התקשורת הלוויינית מקליפורניה, אך עד השבוע למתקפה לא היה כל ייחוס רשמי. במרץ השנה, הנפיקו ה-FBI ו-CISA – הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות בארה"ב, התרעה מפני מתקפות סייבר וניסיונות פריצה לרשתות תקשורת לווייניות. זאת בעקבות גורם רשמי אוקראיני, שאמר כי האקרים פגעו באחת ממערכות הלוויין של המדינה. ההתראה היוותה חלק מיוזמת "Shields Up" של CISA להגיב למתקפות סייבר רוסיות פוטנציאליות, המהוות חלק מהסכסוך באוקראינה. "פריצות מוצלחות לרשתות תקשורת לווייניות עלולות ליצור סיכון בסביבות התקשורת של הלקוחות שלהן", התריעה CISA. ויקטור ז'ורה, סגן יו"ר השירות הממלכתי לתקשורת מיוחדת והגנה על מידע באוקראינה, אמר באותו חודש לכתבים, כי החבלה הדיגיטלית בלוויין KA-SAT של ויאסאט שעות לפני הפלישה הרוסית "הובילה לאובדן עצום בתקשורת באזור, ממש בתחילת המלחמה". בתחילת מרץ, ארה"ב העבירה לוולדימיר זלנסקי, נשיא אוקראינה, טלפון לווייני מאובטח. זאת, כדי שיתאפשר קשר עימו ממקום המסתור שלו בקייב הבירה. עוד בתחילת הלחימה, פנה מיכאלו פדורוב, סגן ראש הממשלה והשר לשינוי דיגיטלי של אוקראינה, וביקש את עזרתו של אילון מאסק להשאיר את ארצו מחוברת לאינטרנט תחת המתקפות הרוסיות. סטארלינק הוא שירות האינטרנט בלוויין שחברת החלל של מאסק, SpaceX, מקדמת ומוכרת זה מכבר – והבעלים החדש של טוויטר נענה לבקשה. מומחי אבטחה ציינו, כי אבטחת הסייבר בעולם הלווייני היא תחום שצבר תאוצה בחודשים האחרונים. ההצהרה הבריטית אזכרה את התקיפה של הסוכן הרוסי הכפול סרגיי סקריפל ובתו יוליה, שנמצאו ב-2018 מחוסרי הכרה על ספסל בסולסברי שבממלכת האי. סוכנים של ה-GRU – הביון הצבאי הרוסי, הם שהרעילו את השניים בגז עצבים. ליז טרוס, שרת החוץ של בריטניה, אמרה אתמול, כי "המודיעין (שהשגנו) הוא עדות ברורה ומזעזעת למתקפה מכוונת וזדונית של רוסיה נגד אוקראינה, שהיו לה השלכות משמעותיות על אנשים ועסקים רגילים באוקראינה וברחבי אירופה". רוסיה לא הגיבה להצהרות המערב.

השנתיים של מגפת הקורונה, וכבר קצת יותר, היו טובות מאוד ליצרניות המחשבים. העבודה מרחוק, הלמידה מרחוק וכל דבר מרחוק גרמו לחברות ולמשתמשים פרטיים כאחד לרכוש כמעט מכל הבא ליד, במיוחד מחשבים ניידים. אבל בחלקים גדולים של העולם העובדים חוזרים כבר למשרדים, גם אם באופן היברידי, התלמידים כבר פוגשים את המורים באופן פיזי, וההאטה הצפויה לעומת השנתיים האחרונות הגיעה. במצב השוק הזה, המחירים של הניידים אמורים היו, לפי חוקי השוק, להתחיל לרדת. אבל לפי אתר שרשרת הייצור הסיני DigiTimes זה לא יקרה. למעשה, האתר טוען שלאור שיחות עם אנשי קשר בתעשייה, הצפי הוא לעליית מחירים כמעט גורפת במחצית השנייה של 2022. בעיות שרשת הייצור והשינוע לא נפתרו, מסבירים באתר. הסגרים הקשיחים והחמורים בסין בכל גילוי מחדש של קורונה פוגעים שוב ושוב בייצור, וגם בנמלים. חברות רבות, גם לקוחות סופיים וגם יצרניות רכיבים, מתחילות לחפש פתרונות מחוץ לסין, גם כדי לקצר את השינוע, אבל אלו פתרונות שייקח זמן עד שיבשילו. בינתיים המלחמה בין רוסיה לאוקראינה משפיעה גם היא. בעקבות העלייה במחירי הדלק והגז, עלו עלויות הייצור, וגם השינוע – ויצרניות המחשבים יעבירו בסוף את העלויות הנוספות לצרכנים, אם כי לפי האתר ההערכה היא שהעוצמה לא תהיה זהה בין כל החברות.

שנת 2021 הייתה אמנם שנת שיא בגיוסי הון – 88 מגה סבבי גיוס בהיקף של 100 מיליון דולר נרשמו בה. ההיי-טק חצה לראשונה את רף ה-50 אחוז בייצוא הכולל של ישראל, ועומד על 54 אחוזים. יש גם בשורות טובות בתחום של קצב הצטרפות עובדים לענף, והוא גבוה פי שמונה מקצב ההצטרפות לענפים אחרים. התעסוקה בענף חצתה את רף ה-10% מבין כלל המועסקים; ויש גם גידול בביקוש ללימודי המחשב באקדמיה. אבל דו"ח של רשות החדשנות על ענף ההיי-טק הישראלי לשנת 2021 מזהיר כי אם לא יעשו פעולות משולבות של הממשלה וגורמים נוספים במשק, החגיגה הזו עלולה להיעצר ואסור לקחת אותה כמובנת מאליה. לראשונה מעלים עורכי הדו"ח אזהרה כי נשקפת סכנה להמשך ההובלה של מדינת ישראל בחדשנות בהיי-טק, בתחומים מסוימים שהממשלה עדיין לא מספיק משקיעה בהם. הכוונה בעיקר לתחומי הבינה המלאכותית, החקלאות, האנרגיה הירוקה ועוד – תחומים שבהם מדינות רבות בכל העולם עוברות את ישראל, והמדינה לא מובילה בהם. על פי נתוני ב-OECD, ישראל ממוקמת במקום הראשון להוצאות במו"פ, אבל הידרדרה למקום ה-15 במדד השקעות הממשלה במו"פ – כלומר בחדשנות, בסטארט-אפים ובתחומים פורצי דרך – ירידה של חמישה מקומות במדד זה. הדו"ח מפרט את הסיבות להרמת הדגל מטעם הרשות, אותו היא מרימה בתוקף תפקידה כגוף המייעץ לממשלה בתחום ההיי-טק וגם כמי שמוציאה לפועל את ההשקעות במו"פ. בהקשר זה כותבים עורכי הדו"ח: "לאורך שנים ההשקעה הממשלתית במחקר ופיתוח בתחומים מתפתחים ועתידיים, כאחוז מהתמ"ג, בירידה מתמדת. המשך הצמיחה בענף ההיי-טק הישראלי אל מול התחרות העולמית נמצא בסיכון, בשל השקעה ממשלתית נמוכה בצורה מהותית אל מול מדינות העולם". סימני אזהרה. ההיי-טק הישראלי. אילוסטרציה. צילום: BigStock גיוון תעסוקתי – עדיין ללא שיפור כאמור, יש כיום לטענת הרשות סימנים מדאיגים שהחגיגה שחווה ההיי-טק הישראלי באחרונה עלולה להסתיים. כך למשל, למרות שיא הגיוסים, על פי מחקר של אנשי הרשות, שווי החברות הישראליות בנאסד"ק נחתך ב-10 אחוזים בשנה האחרונה, בעוד שיתר המדדים בבורסה של ניו יורק היו בעלייה. השווי הזה כנראה לא יחזור, טוענים ברשות, ויש לו משמעות על הפעילות של אותן חברות. מצב דומה מתקיים גם בבורסה של תל אביב – מדד החברות הטכנולוגיות במגמת ירידה, בעוד שיתר המדדים בתל אביב בסימן עלייה. נתונים נוספים: למרות גידול באחוז המועסקים בענף מכלל המועסקים במשק, מצב הגיוון התעסוקתי מדאיג ולא השתנה. חלקם של העובדים בהיי-טק שמגיעים מהחברה הערבית והחרדית עדיין קטן בהשוואה לחלקם באוכלוסיה, והוא תקוע על 4.7 אחוזים, כאשר בקרב החרדים יש ירידה בהיקף המצטרפים לענף. נתון מעניין נוסף בדו"ח מנפץ את הטענות החוזרות ונשנות על הדרת בני 45 פלוס. "זוהי אגדה אורבנית", טוענים בתוקף ברשות ומציגים את הנתון הבא: מספר העובדים בענף בגילאי 45 פלוס הוכפל בשנה שעברה, והוא עומד על 12 אחוזים מכלל המועסקים, בעיקר בגילאי 45-49. ברשות מסבירים זאת בכך שעובדים רבים בחברות שגויסו בהיותם בגילאים צעירים ממשיכים לעבוד בחברות גם בגילאים מבוגרים יותר, והם לא נפלטים אוטומטית לשוק כפי שניתן לחשוב. רשות החדשנות ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות, אמר כי הדו"ח והנתונים שלו הם על תקן הרמת דגל לממשלה. "רכבת הטכנולוגיה העולמית שטסה במהירות חוצה מדינות רבות, שמהוות היום תחרות משמעותית לישראל. בגלל זה מחיר הכרטיס לעלייה על הרכבת הזו מתייקר כל הזמן, ומדינת ישראל חייבת לבדוק היכן אנו צריכים להשקיע בתחומים שבהם אין לנו שום יתרון תחרותי כלפי העולם", אמר ד"ר אפלבום. "המצב של הענף בשנה שעברה ולפני כן הוא טוב, אבל עלינו להיזהר לא להיכנס לאופוריה, כדי שגם בעוד עשור, נוכל להיות מובילים בכל התחומים", הדגיש ד"ר אפלבום. "עלינו לייצר אנשי טכנולוגיה שיניעו את נושא הבינה המלאכותית, וזה צריך להיות בסיוע הממשלה", הרחיב. הוא הוסיף כי "תעשיה צריכה להיות כל הזמן בצמיחה, אבל אם היא תלויה בכוח אדם שחסר, ומה שיש מופנה בעיקר לתוכנה, אז יש כאן בעיה שהממשלה צריכה לתת את הדעת עליה". יו"ר הרשות הסביר כי חלק מהאתגרים עליהם מצביע הדו"ח קשורים בנושאים מערכתיים, לאומיים, כמו הכשרת כוח אדם, גיוון תעסוקתי והרחבת הענף לפריפריה. "תפקידנו להרים דגל ולעשות מה שאנו יכולים כדי לסייע בעיקר בתחומים שנחשבים לפורצי דרך, והם מהווים את החדשנות הייחודית", אמר. לדברי אפלבום, בשנת 2021 הגיעו לרשות 4,000 בקשות ו-48.5 אחוזים מהן אושרו. אם הממשלה לא תשנה את מדיניותה ותגדיל את תקציב הרשות, העומד היום על 1.5 מיליארד שקל, יש חשש שבשנים הבאות אחוז הבקשות שיאושרו יהיה קטן יותר. עם זאת ד"ר אפלבום מציין כי "שרת החדשנות יחד עם שר האוצר עובדים על התקציב לשנה הבאה, והם מבינים היטב את הצורך בשינוי, לאור האתגרים שהצבנו, ואני מקווה שזה יביא לשיפור המצב". תגובות נוספות לדו"ח הרשות שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן: "דו"ח רשות החדשנות מציב מראה חשובה למגמות בתעשיה ותומך בפעולות בנושאים שקידמנו בממשלה". דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "ההצלחה של ההיי-טק הישראלי מטשטשת את האתגרים העומדים בפניו בעתיד. ללא מאמץ ממשלתי ממוקד ורחב היקף מדינת ישראל תתקשה לשמור על המובילות. לטווח הארוך נדרשת יד מכוונת, שמאיצה ומחברת בין כלל השחקנים בענף".

NSO פה, NSO שם: אחרי שאתמול (ג') דיווחנו לכם על כתב ההגנה שכלכליסט הגיש בתביעה של חברת הסייבר ההתקפי נגדו, שנוגעת לטענות לגבי השימוש של המשטרה בפגסוס, היום אנחנו מדווחים לכם על התפתחות בפרשה אחרת שקשורה לשימוש של רשויות חוק ברוגלה – בספרד. החדשות הן שפאס אסטבן, ראשת שירותי המודיעין של ספרד, הודחה אתמול מתפקידה, בשל השימוש שהגוף שבראשה עמדה עשה בפגסוס. פדרו סנצ'ס, ראש ממשלת ספרד, החליט על פיטוריה של אסטבן עקב כמה מקרים שבהם שירותי המודיעין של המדינה השתמשו ברוגלה ההתקפית. אסטבן שימשה בתפקיד כשנתיים, ועדיין משמשת בו, עד ליציאתה הסופית ממנו. היא האישה הראשונה בתפקיד ראשת המרכז הלאומי למודיעין במדינה. פיטורי אסטבן באו לאחר שבדיון שנערך בפרלמנט הספרדי בשבוע שעבר היא אישרה כי הארגון השתמש ברוגלה של NSO נגד פעילים קטלוניים, שדוגלים בבדלנות של חבל ארץ זה מספרד. בדיון, שהיה סגור, אמרה אסטבן כי הפריצות לטלפונים של הבדלנים הקטלוניים בוצעו באופן חוקי ובאישור בית משפט. בממשלה טענו כי הפעולה הייתה נכונה ומוצדקת, בשל פעילותם של הבדלנים ורצונם להביא להיפרדות קטלוניה מספרד. בעקבות הדיווחים הללו, המפלגה הקטלונית ERC, החברה בקואליציה של סנצ'ס, איימה בהפסקת התמיכה בממשלה, מה שגרם לראש הממשלה לפטר אותה. פריצה לעשרות אנשים – כולל ראש הממשלה ושרת ההגנה לפני ימים אחדים דווח כי הטלפונים הסלולריים של סנצ'ס ושל מרגריטה רובלס, שרת ההגנה של ממשלת ספרד, נפרצו על ידי רוגלת פגסוס. לדברי פליקס בולנוס, השר לענייני הנשיאות במדינה, "נתונים רבים ומידע רב וחשוב הושגו בשל הפריצה. אין כל ספק שמדובר בפעילות לא חוקית, שלא עברה אישור כלשהו ושבוצעה על ידי גורמים בלתי רשמיים". בולנוס אמר שהטלפון של סאנצ'ז היה נתון למעקב במאי 2021 ושנקצרו ממנו נתונים לפחות פעם אחת. הוא לא פירט את זהות הגורמים שעומדים מאחורי הריגול בסייבר, אם כי ציין שהוא נעשה באמצעות רוגלת פגסוס. ממשלת ספרד מצויה תחת לחצים בעקבות חשיפת ארגון סיטיזן לאב, שפועל מאוניברסיטת טורונטו, שלפיה טלפונים של עשרות אנשים מקטלוניה נפרצו והודבקו ברוגלה בסוף העשור הקודם. כך, ביולי 2020 אישרה ווטסאפ שהטלפון הנייד של פוליטיקאי קטלוני בכיר, שתומך בעצמאות של החבל מספרד, נפרץ בשל חולשה באפליקציית המסרים המיידיים הפופולרית. ווטסאפ אישרה לרוג'ר טורנט, יו"ר הפרלמנט הקטלוני, שחשבונו האישי "הותקף במטרה להשיג גישה בלתי מורשית לנתונים ולהתקשרויות על המכשיר". עוד אישרה החברה שהמתקפה בוצעה על ידי הרוגלה פגסוס. לפי תחקיר של הגרדיאן הבריטי והאל פאיס הספרדי, לטורנט ולעוד לפחות חמישה תומכים בהיפרדות קטלוניה מספרד נאמר כי הם מוּקדו (טורגטו) בעבר, במה שמומחים ציינו שהוא "מקרה אפשרי של ריגול פוליטי פנימי" באירופה. זהו לא המקרה היחיד שבו נטען שגורמים ניצלו חולשה בווטסאפ כדי להחדיר דרכה את פגסוס. בשנים האחרונות מתנהל משפט בתביעה שפייסבוק, החברה האם של ווטסאפ (שבינתיים החליפה את שמה למטא), הגישה נגד NSO. במשפט זה היא טענה שבאפריל ובמאי 2019, כ-1,400 משתמשים שלה הותקפו על ידי הרוגלה של NSO. לפי האפליקציה, יותר מ-100 פעילים אזרחיים וחברתיים, לרבות עיתונאים מהודו, פעילי זכויות אדם ממרוקו, דיפלומטים ופקידי ממשל בכירים, נפגעו מהרוגלה הישראלית.

"האזור (Region) החדש, המקומי והמיועד לישראל שלנו, יאפשר לארגונים ממשלתיים, ציבוריים, חברות סטארט-אפ, כמו גם לכלל המשק הישראלי, להפעיל את היישומים שלהם מתוך אזורי זמינות – הממוקמים בישראל. להערכתי, המהלך יעורר חדשנות וינגיש שירותים דיגיטליים חדשים. האזור יסייע גם להאיץ את הטרנספורמציה הדיגיטלית בקרב ארגונים מקומיים", כך אמר הראל יפהר, מנהל AWS ישראל. לדברי יפהר, "האזור בישראל מורכב מכמה 'אזורי זמינות', Availability Zones. מדובר בתשתיות הממוקמות במיקומים גיאוגרפיים, שהם רחוקים האחד מהשני. זאת, על מנת להגדיל את הזמינות והשרידות של השירותים. לקוחות שלנו, שזמינות גבוהה היא בעדיפות שלהם, יכולים לתכנן את היישומים שלהם כך שיפעלו ב'אזורי זמינות' רבים, וזאת על מנת לעמוד בדרישות ולקבל רמת זמינות גבוהה יותר". "הענן", אמר יפהר, "עוזר לארגונים להתמודד עם אתגרי הסייבר ואבטחת המידע. אצלנו, אבטחת מידע היא תמיד בראש סדר העדיפויות שלנו. לכן, לקוחות ארגוניים, בכל העולם, אשר זקוקים לרמות אבטחה גבוהות – כמו בנקים, בתי חולים, ועוד – בוחרים בנו לשירותי ענן". "כך", אמר יפהר, "יש לנו יותר מ-280 שירותים בתחומי אבטחת המידע, עמידה ברגולציה ומשילות. כל 117 השירותים שלנו, שמאחסנים נתונים של לקוחות, מציעים יכולת הצפנת נתונים. בנוסף, אנחנו עומדים ב-98 תקני אבטחת מידע עולמיים מבחינת שמירת נתונים פיננסיים, רפואיים, הגנה על פרטיות ועוד. אנו עומדים בדרישות של כמעט כל גוף רגולטורי בעולם. כל מערך האבטחה והתקינה זמין ללקוחות שלנו בכל העולם, וכמובן בישראל. זה מה שמאפשר להם להתרכז בעסק שלהם – ולא באבטחת מידע". AWS Summit שוב כאן  לאחר שנתיים בהן, בשל מגיפת הקורונה, לא התקיים הכנס השנתי של ענקית הענן בישראל, ה-AWS Summit יערך בתל אביב ב-18 במאי. לדברי יפהר, "השנה ייערך הכנס בהשתתפות אלפי נוכחים, ולצידו תהיה תצוגת שותפים עסקיים. בכנס ייטלו חלק בכירים בחברה, כמו טנוג'ה רנדרי, מנהלת אזור EMEA (ר"ת אירופה, המזרח התיכון ואפריקה) בחברה, וקווין מילר, סגן נשיא ומנכ"ל Amazon S3. במהלך הכנס, נציג גם חלק משיתוף הפעולה שלנו עם פורמולה 1: יוצגו השירותים שמשמשים את תחרות המירוץ, על מנת לנתח את המידע של כלי הרכב בזמן אמת. אנו משלבים טכנולוגיות מתקדמות ולמידת מכונה במהלך המירוצים וגם נאפשר למשתתפים בכנס לחוות נהיגה בסימולטורים". "הכנס", אמר יפהר, "מפגיש את קהילת מחשוב הענן כדי להתחבר, כדי לשתף במידע על מוצרים ושירותים של AWS ועל מנת לעזור בפיתוח הכישורים והיכולות הדרושים לבנייה, פריסה ותפעול תשתיות ויישומים. הנוכחים יוכלו להשתתף בהדגמות, סדנאות מעשיות, מעבדות ואתגרי צוות, אותם יעבירו מומחים ולקוחות של החברה". "התשתית של AWS משרתת מיליוני לקוחות בעולם, וגם את הלקוחות בישראל", סיכם יפהר. "ארגונים דוגמת אמדוקס, AppsFlyer, איילון ביטוח, בנק לאומי, Gong, Fiverr, הראל ביטוח, רמי לוי, נטפים, תנובה ורבים אחרים – בוחרים בשירותי הענן שלנו כדי להפעיל את יישומי העבודה הקריטיים שלהם, להניע חיסכון בעלויות, להאיץ חדשנות ולקצר את זמן ההגעה לשוק. בין הלקוחות שיציגו בכנס תהיה חברת Viz.ai, אשר פיתחה פלטפורמה שמזהה מקרי שבץ בסריקות CT מוח, ומתריעה תוך דקות לצוות הרפואי שיכול להתאים את הטיפול. בדרך זו היא מפחיתה משמעותית את הזמן שעובר עד קבלת הטיפול ומשפרת משמעותית את סיכויי ההחלמה של החולים". מתעניינים במחשוב ענן? רוצים לשמוע עוד? הירשמו כאן לכנס הענן של AWS – בהפקת אנשים ומחשבים.

"סלע נמצאת בצומת של שתי מגמות עולמיות גדולות: מחד גיסא בולטת המגמה של המעבר לדיגיטל ומאידך גיסא נמשך המחסור הרב בכוח אדם. בתעשיית ההיי-טק מצוי חומר הגלם שנדרש מאוד וחסר בכל העולם והוא אנשי מקצוע טכנולוגיים", אמר רון שפרינצק, שמונה למנכ"ל חברת סלע לפני כשלושה חדשים, לאחר רכישתה על ידי קרן פורטיסימו בהובלת יובל כהן. שפרינצק אמר את הדברים בפתח כנס Sela azure Desert שנערך השבוע בשדה בוקר, בהשתתפות כ-500 מקצוענים, מומחים, אנשי הון סיכון וסטארט-אפיסטים. לדבריו, הצעת הערך של סלע נמצאת בדיוק בשילוב הזה של המעבר לענן והביקוש הרב לאנשי מקצוע. שפרינצק הדגיש, שסלע מציעה ללקוחות "להתרכז בטכנולוגיה שלהם ולהשאיר לנו את ניהול שירותי הענן שלהם", לפי האימרה המפורסמת "you do what you do best and you outsource the rest". אחרי שפרינצק הרצו גם שישה מומחי מיקרוסופט שהגיעו במיוחד מחו"ל על עבודה בסביבות ענן Azure וגם בשילוב היברידי עם עננים של AWS וגוגל קלאוד. חברת סלע היא השותף הגדול ביותר בישראל של מיקרוסופט בענן Azure. סלע פעילה גם בארה"ב, באנגליה ובמדינות נוספות באירופה, ואחרי רכישתה, כאמור, על ידי פורטיסימו, היא מתכננת להרחיב את פעילותה כך שחלק נכבד מהכנסותיה ינבעו מפעילות בינלאומית.

יוטיוב (YouTube) תאפשר לעוקבים וליוצרים לתגמל זה את זה במנוי בתשלום – כמתנה ובחינם. כמה וכמה מהסטרימרים הפופולריים ברשת החברתית מבוססת הווידיאו וההזרמות הכריזו אתמול (ג') על התכונה החדשה בציוצים שהעלו לטוויטר (Twitter) ובפוסטים ברשתות חברתיות נוספות. הענקת מנויים בתשלום כמתנות נחשבת אפשרות פופולרית בטוויץ' (Twitch) – רשת חברתית מבוססת הזרמות, המהווה את מקור התחרות העיקרי לזירת הגיימינג של יוטיוב (YouTube Gaming). בטוויץ' סטרימרים יכולים להציע לעוקביהם מנוי כמתנה, כדי לייצר עוד רייטינג ורווח מהתוכן שלהם ולבנות קהילה משגשגת משלהם. בטוויץ' סטרימרים יכולים לתגמל אחד או יותר מהצופים הנאמנים שלהם במנוי מתנה, וכן להיפך – משתמשים שמעוניינים בכך יכולים להעניק לחבריהם במתנה מנוי והרשמה לאחד מהערוצים האהובים עליהם. הביקוש להוספת היכולת המסוימת הזו הועלה על ידי יוטיוברים כבר מזמן, ועכשיו הדרישה סופסוף זוכה במענה. המתחרה היותר מצליחה בסטריימינג של משחקים. טוויץ'. צילום: BigStock לצפות בתכנים ללא פרסומות ולזכות בגישה לעוד הטבות בלי לזכות בכך כמתנה, נדרשים מנויים לשלם 4.99 דולר לחודש כדי לקבל את אופציית הצפייה בתכנים ללא פרסומות והפרעות. כעת, מי שיזכה במתנה המסוימת, יקבל גם גישה לתוויות משתמש, לאימוג'י ולתוכן בלעדי אחר שנוצר על ידי יוצרים. על פי The Verge, מחלקת הגיימינג של יוטיוב – הפלטפורמה שנמצאת כידוע בבעלות גוגל (Google) – העתיקה חלק מהפיצ'רים של טוויץ' השנה, ביניהם למשל את Live Redirects – תכונה המאפשרת לסטרימרים לשלוח עוקבים ומעריצים להזרמות אחרות, או לשידורי בכורה אחרים. טוויץ' עם זאת עדיין מחזיקה בתואר פלטפורמת הסטרימינג בשידור חי המצליחה ביותר בארה"ב, בעוד של-YouTube Gaming אין עדיין קהל גדול מספיק כדי לכקוף אותה בהצלחה. עם זאת, מצב זה יכול להשתנות במהירות, מכיוון שבאחרונה רבים מהסטרימרים הפופולריים של טוויץ' עוברים ל-YouTube Gaming. לפי הדיווחים, יוטיוב יפן הייתה הראשונה לבדוק את התכונה הנחשקת מוקדם יותר השנה, כשאפשרה למספר נבחר של ערוצים להעניק במתנה מנויים לה. עם זאת, בארה"ב ובבריטניה, התכונה עדיין נמצאת בגרסת הבטא שלה, והיא תהיה זמינה לכל משתמשי YouTube Gaming רק בחודשים הקרובים. ישראל, מן הסתם, תצטרף רק לאחר מכן. יוטיוב מצידה הבהירה בהודעתה לתקשורת כי התכונה עדיין בגרסת בטא וכי היא נגישה ל"קבוצה קטנה של יוצרי תוכן" בינתיים. החברה אמרה שהאופציה תהיה זמינה לכולם רק בחודשים הקרובים. מצד שני, אם אתם יוצרי תוכן המעוניינים לבדוק את התכונה – תוכלו למלא טופס של גוגל ולנסות את מזלכם להצטרף לנסיינים. לעת עתה מי שיזכה במנוי החינמי יוכל להינות ממנו רק בשימוש במחשב הנייח. קניית מנויי מתנה בנייד עדיין לא זמינה, אבל יוטיוב מתכננת להפוך אותה לנגישים בהשקה המלאה של התכונה.

הדו"ח השנתי של רשות החדשנות, שפורסם היום (ד'), מציב מראה, שמשקפת את מצבו האמיתי של ענף ההיי-טק. המראה שניבט ממנה הוא ורוד, אבל רואים בה גם את האופק, ושם אותו צבע ורוד כבר דוהה. ד"ר עמי אפלבום, יו"ר הרשות, ממשיל את תעשיית הטכנולוגיה לרכבת דוהרת, שבגלל הביקוש הרב לנסוע בה, מחירי הכרטיסים מתייקרים. ישראל יושבת כיום בקרון הראשון של אותה רכבת, שלא לומר נוהגת בקטר שלה, אלא שאותו אופק מראה שהיא עלולה להצטרף לרדת מהרכבת באמצע שומקום. אם זה יקרה, הרכבת תמשיך לדהור, חלילה, בלעדינו. הסיבה היא שברכבת הזו נוסעות גם מדינות שמשקיעות כמעט כפול מישראל במו"פ, והן מנתבות את ההשקעות האלה לתחומים חדשים, שהם כיום הכי סקסיים בעולם: BI, אנליטיקה, חקלאות, אנרגיה ירוקה, אוטו-טק ועוד. כבר מזמן, לא רק אנחנו מתחרים על הנהיגה באותה רכבת ועל הישיבה בקרון הראשון שלה: כמעט בכל עיר גדולה בעולם המערבי, ולא רק בו, יש מרכזי חדשנות, במימון ממשלתי ראוי, שמקדמים את התחומים הטכנולוגיים השונים. אנחנו עדיין מושלים בכיפה בתעשיות שמסורתית, ישראל מדורגת גבוה בהן: סייבר, תוכנות ומערכות לשוק ארגוני. אלה תחומים חשובים ביותר, אבל הם כבר לא הכי סקסיים. הצעדים שהממשלה חייבת לנקוט בהם – ומהר מה שמדינת ישראל – קרי, הממשלה – חייבת לעשות הוא להתעשת ולבצע פעולות מהירות ככל האפשר כדי לוודא שגם בעוד עשור, ההיי-טק הישראלי ימשיך לשבת בקרון הראשון של הרכבת ולהיות ה-מנוע לצמיחה של המשק הישראלי. עליה לשנות את התמהיל התקציבי למחקר ופיתוח, ולעבור להשקעות גם בתחומים הטכנולוגיים שהעולם הולך אליהם, או כבר נמצא בהם. לצד זה, על הממשלה להגדיל את התקציב הכללי למו"פ: מדינת ישראל נמצאת במקום הראשון בהשקעות פרטיות במחקר ופיתוח, אבל במקום ה-15 בהשקעות הממשלתיות לתחום. הידרדרנו לשם מהמקום ה-10 – בתוך שנתיים בלבד, שבהן לא היה למדינת ישראל תקציב והיא התנהלה על תקציב המשכי משנים קודמות. למעשה, אם רוצים לתמצת את המסר העיקרי של הדו"ח, הוא מתמקד בנתון הזה. עוד מערכת בחירות תוביל אותנו שוב לממשלת מעבר של לפחות כמה חודשים, שבה לא ניתן להעביר תקציב. וממשלת בנט רוצה להעביר תקציב (חד שנתי) עוד במושב הקיץ, שנפתח השבוע. אם האופוזיציה תצליח להעביר במהלכו חוק לפיזור הכנסת, זה לא יקרה. בהעדר תקציב, פחות מחצי מבקשות התמיכה אושרו ענף ההיי-טק בנוי מתתי ענפים ומרובדים שונים. החברות הגדולות והוותיקות, כמו גם החברות הרב לאומיות, מייצרות את ההצלחה. אבל כדי שחברות תהיינה גדולות ותפתחנה את הטכנולוגיות הבאות שהעולם רוצה, הן צריכות להתחיל מנקודה מסוימת. קרנות ההון-סיכון כבר לא ממהרות להשקיע בסטארט-אפים בשלבים המוקדמים ביותר, ומעדיפות חברות שהם רואים שיש להן עתיד ורוד, מאשר השקעות במיזמים שממש לא בטוח שיישאו פרי. פה נכנס תפקידה של הממשלה. היא זו שנדרשת להיכנס היכן שההון הפרטי ממעט להיכנס אליו – לאותן חברות מתחילות וצעירות. הגוף שאמון על כך הוא רשות החדשנות, שמזה כמעט עשור, התקציב הריאלי שלה לא השתנה. אל מול הצהרות, החלטות ופרויקטים שכל ממשלה ממהרת להכריז עליהם, המשאבים שעומדים לרשות הרשות לא מספיקים כדי לענות על הביקושים. התקציב השנתי שלה אשתקד הספיק לאישור של רק 48.5% מבקשות התמיכה שהגיעו לרשות. פחות ממחצית. כל הסימנים מראים שאם לא ייעשו פעולות מיידיות, בשנתיים הבאות אחוז ההיענות לבקשות ילך וירד, ואיתו גם הסיכוי של אותן חברות לפרוץ לעולם. כאן יש להעיר שהמצב הפוליטי הנוכחי לא יאפשר לממשלה ללכת לשם, גם אם היא מתכוונת לכך. והיא לפחות מצהירה על כך. עוד מערכת בחירות, כפי שרבים במערכת הפוליטית ובמדינה חוששים, תוביל אותנו שוב לממשלת מעבר של לפחות כמה חודשים, שבה לא ניתן להעביר תקציב. וממשלת בנט רוצה להעביר תקציב (חד שנתי) עוד במושב הקיץ, שנפתח השבוע. אם האופוזיציה תצליח להעביר במהלכו חוק לפיזור הכנסת, כמו שאמור היה לעלות היום אבל לא עלה בסופו של דבר, זה לא יקרה. החדשנות הישראלית כחנות אופנה שלא מציגה את "הצעקה האחרונה" האב החדשנות הישראלי משול לחלון ראווה של חנות אופנה יוקרתית, מפוארת, שהבעלים שלה שוכח לרענן אותה ולהציג בה את "הצעקה האחרונה". זאת, בניגוד למדינות-חנויות אחרות רבות, שכבר עושות זאת. זה לא רק עניין של תדמית: להעדר השקעה ממשלתית עתידית תהיה השפעה על קצב הזרמת ההון לישראל. משקיעים מחפשים את הדבר הבא, שיביא להם את התשואה המיידית, ואת זה הם מוצאים במדינות אחרות, שגם להן יש הון אנושי איכותי, לא פחות מאשר לנו. המצב הוא שרשות החדשנות אמנם העלתה היום קריאת השכמה מלווה בשלל המלצות, אבל אין לה את המשאבים על מנת לממש את ההמלצות הללו. לכן, מה שנדרש מהממשלה הוא לא רק להתפעל מההיי-טק הפורח, אלא גם, ובעיקר, לבצע את המהלכים הנדרשים כדי שהוא ימשיך לפרוח והחגיגה תימשך. ההצלחות של היום אינן פוליסת ביטוח לעתיד, וכדאי ש-"ממשלת השינוי" של בנט תפעל ללא דיחוי לשינוי המצב.