מליאת הכנסת אישרה אתמול (ג') בקריאות שנייה ושלישית את חוק הסטארט-אפים בתחום התקשורת, שישים סוף לרגולציה המסורבלת והעודפת, שהקשתה מאוד על יזמים ועל חברות סטארט-אפ שיש להן פתרונות לעולם זה להיכנס אליו. זאת, עקב שורה של חסמים ותהליכים ביורוקרטיים, שהפכו את התהליך כמעט לבלתי אפשרי. מדובר בשינויים ובעדכונים בחוק התקשורת שיזם שר התקשורת, יועז הנדל, במטרה לאפשר תהליכי כניסה קלים ופשוטים, וכך לפתוח יותר את השוק לתחרות. החסמים אמנם קיימים לכל מי שרוצה להיכנס לשוק, אבל הם קשים יותר עבור חברות צעירות, ומבריחים רבים מהיזמים מהשקעות בתחום. על פי התקנות שאושרו, חלק משירותי התקשורת לא יידרשו לאסדרה כלל וחלקם יועברו למתכונת של רגולציה מהירה וקלה, במסלול הירוק. במסלול זה, החוק מחייב את הרשויות לתת לחברות שילכו בו תשובה בתוך 10 ימי עבודה, לעומת כמה חודשים כיום. "טכנולוגיית הדור הבא של האינטרנט של הדברים, שעליה עובדים כעת ברחבי העולם, תביא עוד מיליוני חיישנים וציוד תקשורת חדש לישראל. תחת הרגולציה הקיימת יהיה פקק ענק של רישוי, שעלול להשאיר את ישראל מאחור", אמר השר הנדל. "הרפורמה החדשה מחסלת את ההליכים המיותרים והארוכים ותשאיר רק את מה שקריטי. רק כך ישראל תמשיך להיות אומת סטארט-אפ ומעצמה טכנולוגית". מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין, ציינה כי "אחרי שנים של רגולציה מיושנת, אנחנו בדרך להפוך את שוק התקשורת הישראלי לחי ובועט. תיקון החוק הוא שער וקריאה לשחקנים חדשניים ומהירים, שלעולם לא היו נכנסים לשוק עם הנטל הרגולטורי והרישיונות במודל הקיים".

ישראל עצרה את המתקפה האיראנית על מקורות המים שלה, כמו גם מתקפה שפגעה בארצות הברית – כך אמר היום (ד') סא"ל אורי, סגן המפקד של יחידה 8200, בשבוע הסייבר באוניברסיטת תל אביב. לדברי סא"ל אורי, "סיכלנו לפני מספר שנים את הניסיון להשתלט על מערכות המים הקריטיות של ישראל ולהרעיל אותן. במקרה אחר זיהינו שיריב מסוים תקף את ישראל, ותוך כדי זיהינו שאותו תוקף ניסה גם לכוון לתחנות כוח בארצות הברית. את האיום הזה הצלחנו למנוע באמצעות שיתוף פעולה הדוק עם השותפים האמריקניים שלנו". המתקפה, שדווחה בראשונה ב-ynet, אירעה ב-24 וב-25 באפריל 2020, ופגעה במתקני מים וביוב מצפון הארץ ועד לדרומה. הפייננשל טיימס פרסם חודש לאחר מכן דיווח מפורט יותר על המתקפה, שבו ציין העיתון שהאיראנים הצליחו לפרוץ למערכות שמתפעלות את משאבות המים בישראל, תוך שימוש בשרתים הממוקמים בארצות הברית ובאירופה, וניסו להחדיר אליהן כמות רבה של כלור. אילו המתקפה הייתה מצליחה, אזרחים ישראליים רבים היו מורעלים וחולים, וייתכן שאחרים היו נותרים ללא מים. כן דווח שכנקמה על המתקפה, ישראל ביצעה מתקפת סייבר על נמל באיראן, שפגעה כלכלית ברפובליקה האסלאמית. "העולם, כולל ישראל, לא ערוך למלחמת העולם השלישית – שתהיה בסייבר" מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, חזר באירוע על אזהרותיו בדו"חות שפרסם, שלפיה ישראל לא ערוכה היטב להגנה מפני אירועי סייבר, שלא לומר מפני מלחמת עולם שלישית שלדעתו תפרוץ ותתמקד במתקפות ממוחשבות. כמו כן, הוא ציין כי "עלו ליקויים משמעותיים במוכנות ועדת הבחירות המרכזית לאיומי הסייבר". המבקר אמר שמערכות המחשוב של ועדת הבחירות נבדקות מפני אירועי סייבר רק בתקופות של מערכות בחירות, ולא באופן שוטף. מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. צילום: Coming Up, שבוע הסייבר "אנחנו חשופים, נטולי הגנה, חיים בתוך תוכנית עולמית של האח הגדול. מלחמת העולם השלישית תהיה מלחמת סייבר, אך העולם לא ערוך אליה, כולל ישראל", התריע אנגלמן. "אדם אחד שלא שמר טוב על המחשב גרם למתקפה על הביטחון של ארה"ב" בין הדוברים באירוע היו שני בכירים בתחום הסייבר מהבית הלבן. כריס אינגליס, מנהל הסייבר הלאומי בממשל ביידן, אמר כי "יש לוודא שהסייבר מגן על הדברים שמשרתים את חיינו, כגון תשתיות ו-IT". אינגליס התייחס למתקפה על קולוניאל פייפליין, שאירעה במאי אשתקד והביאה לשיבוש ניכר באספקת הדלק בחלק המזרחי של ארצות הברית. "בחקירת המתקפה הזו מצאנו שאדם אחד שלא שמר טוב מספיק על מערכת המחשוב שלו אפשר, למעשה, להאקרים להיכנס ולתקוף רשת גדולה באירוע שהיווה מתקפה על הביטחון הלאומי של ארצות הברית. ההאקרים למדו לקח מהאירוע הזה, ומצאו שאם הם יכולים לתקוף אחד מאתנו – הם יכולים לתקוף את כולנו". באשר למתקפה גדולה אחרת, Log4j, שפגעה בגופי ממשל ובחברות פרטיות בארצות הברית, הוא אמר כי "אילו היינו מגלים אותה מוקדם יותר, היינו מפסידים פחות". כריס אינגליס, מנהל הסייבר הלאומי בממשל ביידן. צילום: Coming Up, שבוע הסייבר הבכיר האמריקני קרא לשיתוף פעולה הדוק יותר בין גופים ממשלתיים והמגזר הפרטי להגנה מפני מתקפות סייבר. "הממשלה יכולה להשתמש בכלים דיפלומטיים, בכלי אכיפת חוק ובמודיעין כדי להילחם בסייבר, והמגזר הפרטי יכול להביא למשוואה את היכולות והטכנולוגיות שלו. אנחנו צריכים לדעת מה יקרה, מתי ומאיזו דלת ההאקר ייכנס. הדרך היחידה שלנו לראות את זה בזמן היא לשלב את המקורות ואת תחומי האחריות שלנו, במגזרים הממשלתי והפרטי. יש דברים שאנחנו לא יכולים לעשות לבד, אבל כן יכולים לעשות ביחד. זה גם ישדר להאקרים שכדי להכות באחד מאתנו, הם צריכים להכות בכולנו", אמר. "שמירה על התשתיות הקריטיות מגנה על קבלת ההחלטות ברמת המדינה" אן נויברגר, סגנית היועץ לביטחון לאומי של ארצות הברית לענייני סייבר וטכנולוגיות מתפתחות, אמרה כי "בשנה וחצי האחרונות, מאז כניסתו של ג'ו ביידן לבית הלבן, אנחנו פועלים רבות בתחום הסייבר. בתקופה הזאת היינו צריכים להגן על מערכות הבריאות, ומול היבטי הסייבר של המלחמה הפרובוקטיבית של רוסיה מול אוקראינה". "הנשיא ביידן הגביר את הטיפול בסוגיות סייבר בארצות הברית: אבטחת סייבר ושיתופי פעולה עם בעלות הברית שלנו ברחבי העולם", אמרה. לדבריה, שיתופי הפעולה האלה "מעלים את האמון, מביאים לשיתוף ידע באשר לטכניקות של ההאקרים, שהרבה פעמים הן דומות, ושומר על הביטחון והיציבות בעולם". אן נויברגר, סגנית היועץ לביטחון לאומי של ארצות הברית לענייני סייבר וטכנולוגיות מתפתחות. צילום: Coming Up, שבוע הסייבר גם נויברגר התייחסה למתקפה על קולוניאל פייפליין ואמרה כי "היא הראתה לנו איך מתקפת סייבר יכולה לשבש את החיים והכלכלה. למדנו בעקבותיה ששמירה על תשתיות קריטיות מגנה על קבלת ההחלטות שלנו, כמדינה". נויברגר קראה "לעבוד ביחד כדי לפתח תוכנה וחומרה עם סייבר בילט אין; לבנות את הדורות הבאים של הגנת הרשתות, כדי לחסום פעילות עוינת בסייבר; ולהגביר את העבודה עם שותפים ברחבי העולם. אנחנו מאמינים בבניית מכניזמים לעבודה בינלאומית בסייבר ביחד, לבנות קואליציות לטיפול באיומי הסייבר, כי בסופו של דבר, כולנו באותה הסירה. אני מקווה שעוד מדינות יצטרפו להגנה קולקטיבית בתחום הסייבר".

אחת הפעולות הבולטות שבוצעה בכנסת הנוכחית בהקשר של ההיי-טק היא הקמת ועדה שתעסוק בענף, על הבעיות בו ופעילות הממשלה בהקשר זה. מדובר בוועדת משנה לוועדת הכלכלה, ובראשה עומד ח"כ רון כץ (יש עתיד). ח"כ כץ מספר בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים על פעילות הוועדה והנושאים שבהם היא דנה, מסכם את מה שהיא הספיקה לטפל בו ואומר מה צריך לעשות בקדנציה הבאה. הוועדה הוקמה בינואר האחרון – מה שאומר שהזמן שבו היא פעלה היה קצר עוד יותר מכהונתה הקצרה ממילא של הכנסת המתפזרת. ח"כ כץ אמר על כך: "ברור שהייתי רוצה שהממשלה תשלים את כהונתה, אבל במשך שנה הספקנו לא מעט – העברנו רפורמות רבות ונגענו בבעיות האמיתיות של הענף, יותר מכל ממשלה אחרת". עורך: רון קסלר. מגיש: יהודה קונפורטס. אחד היעדים שהממשלה הציבה לעצמה הוא הגדלת כוח האדם בהיי-טק ב-6.9% אחוזים. האם התקדמתם ליעד? ואם כן – כיצד? "מה שעשינו בוועדה הוא מיפוי של כל הנושאים ולנסות לרדת לעומק בכל אחד מהם. אחד הדברים שגילינו הוא שהמחסור המדובר בכוח אדם הוא הרבה יותר סטיגמה מאשר מחסור אמיתי. יש הרבה עובדים מוכשרים, שמתקשים להתקבל לעבודה כי אין להם ניסיון והמעסיקים לא מקבלים אותם. לכן, יזמנו הכשרות למתכנתים בוגרי אוניברסיטה, שצוברים ניסיון מעשי ומוסבים אחר כך כג'וניורים לעבודה בענף. עד כה שולבו כך מאות עובדים, וזה יימשך. כעת אנחנו עובדים עם משרדי הממשלה השונים והחברה למתנ"סים ליישם תוכנית דומה בפריפריה". לגבי הפריפריה, מדוע לדעתך ענף ההיי-טק עדיין מרוכז בין גדרה לחדרה? "הסיבות לכך הן הרבה יותר רחבות ועמוקות, ולא רק בגלל העדר תשתיות או כוח אדם שם. זה מתחיל ממערכת החינוך, כי בפריפריה לא מסלילים ילדים לכיוון ההיי-טק מבית הספר היסודי – על ידי לימוד תכנות, למשל. למה ילד מרמת גן או פתח תקווה לומד לתכנת כבר מבית הספר היסודי ואדם מהפריפריה מתחיל ללמוד את זה רק אחרי צבא? התחלנו לטפל בזה, באנו בדברים עם משרד החינוך. מדובר פה בהזנחה של שנים שנעשתה בממשלות קודמות". זה דורש פתרונות לטווח הארוך. מה לגבי הטווח הקצר? "אכן, זה לטווח הארוך, אבל צריך להתחיל מנקודה מסוימת. הפתרונות לטווח הקצר קיימים והם לא ישתנו, לצערי. אין פתרונות קסם. הפתרון הוא התחלה מבית הספר, כדי לצמצם פערים". דנתם בנושא הגיוון התעסוקתי. ועדיין, חרדים, ערבים ועוד לא מיוצגים מספיק בהיי-טק. "הבעיה מוכרת. לגבי החרדים, יצאנו במכרזים ממשלתיים, ששם תהיה העדפה להם. יש ניסיונות מוצלחים עם נשים חרדיות, מעסיקים רוצים אותן, צריך רק לטפל בבעיית השכר. לגבי המגזר הערבי, הבעיה קשורה במבחני קבלה ובצורך בידיעת השפה האנגלית. אבל זו בעיה של כלל המגזרים, לא רק ערבים. שמנו לעצמנו למטרה לבצע פעולות על מנת לשפר את לימודי האנגלית בבתי הספר, כדי שהתלמידים יוכלו להשתלב בחברות היי-טק. המצב לא טוב כיום". דו"ח של רשות החדשנות הצביע על ירידה במספר הסטארט-אפים החדשים. האם אתה מודאג מזה? "כן. זו מגמה שצריך לבדוק. אני מבין את ההסבר של הרשות, שלפיו חלק מהחברות הפכו לחברות 'שלמות', אבל מדינת ישראל לא יכולה לוותר על סטארט-אפים חדשים. לכן, בדיון האחרון בוועדה הודעתי על הקמת קרן שתפקידה יהיה לעזור לסטארט-אפים חדשים, שאין להם מספיק קשרים ועל כן לא משקיעים בהם". זה לא תפקידה של רשות החדשנות? "זה נעשה ביחד איתם ועם כל הגופים (הרלוונטיים – י"ק). זה שינוי שהובלנו. אנחנו לא מחכים למשרד זה או אחר, אלא משלבים כוחות, מזהים את האתגר שההיי-טק הוא מנוע צמיחה ומחפשים דרכים לסייע להם". כיצד מקדמים עוד את הסייבר בישראל – הן בצד ההגנתי והן בצד ההתקפי? "תחום הסייבר מאוד מפותח בישראל, בשני הצדדים שציינת. אולם, לדעתי, הגישה שהסייבר ההתקפי שמור לגופים מסוימים היא לא נכונה. יש לא מעט חברות שיש להן פתרונות בתחום ואפשר לשלב אותן גם אם (המנהלים והעובדים – י"ק) לא באו ממסגרות צבאיות שונות". אבל ההגנה על המגזר העסקי לא טובה. "אכן, יש בעיה במגזר העסקי. לצערי, אחת הסיבות לכך היא שחוק הסייבר תקוע בכנסת מאז 2018. החוק צריך לקבוע שרוב הארגונים העסקיים צריכים להיות כפופים למערך הסייבר. כיום הם בגדר יועצים בלבד". מדוע לא ניסיתם להעביר אותו בקדנציה הזו? "ניסינו וזה לא התאפשר בגלל בעיות פוליטיות – קואליציה ואופוזיציה. בנימין נתניהו, שיזם את החוק, התנגד לו, כמו הרבה דברים שהוא עשה וכעת התנגד להם. אני מקווה שבקדנציה הבאה נעביר אותו". לסיום, האם אתה רץ לקדנציה נוספת, והאם אתה אופטימי? "אני בהחלט רץ לקדנציה נוספת. אני אופטימי כי בסופו של דבר, צריך להחליט ביו שתי אלטרנטיבות. חייבים להאמין כדי לשנות. אצלנו אומרים שציניקנים לא שינו כלום מעולם".

משה אטיאס, סמנכ"ל הכספים הוותיק של מטריקס, פרש באחרונה מהתפקיד ומהחברה, ומונה לדירקטור בשופרסל. הוא נבחר על ידי בעלי המניות של ענקית הקמעונאות באספה הכללית השנתית שלהם, ויעסוק בתחומים הבולטים בפעילותה. אטיאס מביא עמו לשופרסל ניסיון של 20 שנים כסמנכ"ל הכספים של מטריקס, תחת המנכ"ל, מוטי גוטמן. במסגרת תפקידו, הוא הוביל את הנפקת מטריקס בבורסה בתל אביב. כמו כן, הוא הוביל, מהבחינה הפיננסית, יותר מ-80 מיזוגים ורכישות של חברות שענקית ה-IT הישראלית ביצעה מאז שהצטרף אליה, בהן נטוויז, מידעטק, באבקום, אינטגריטי ו-Exzac. ככלל, בשני העשורים האחרונים – שבהן שימש אטיאס, כאמור, כסמנכ"ל הכספים של מטריקס – התרחבה פעילותה עד מאוד, והיא הקימה חברות בנות בארץ ובחו"ל. דרכו המקצועית של אטיאס החלה במשרד רואי החשבון חגי וולנשטין ובסוף 1994 הוא מונה כשותף במשרד. לאחר מכן הוא שימש כסמנכ"ל הכספים של בית התוכנה NCC והוביל את מכירתו לאלרון. בהמשך הוא כיהן כסמנכ"ל הכספים של אחת מחברות הקבוצה – אלרון סופט. סמנכ"ל הכספים החדש של מטריקס, במקום אטיאס, הוא נבו ברנר – בעל ניסיון והיכרות מעמיקה עם שוק ההון. ברנר שימש בתפקידי מפתח בחברות כגון התעשייה האווירית ובזק. לצד תפקידו בשופרסל, אטיאס ימשיך בתפקידו כיו"ר הרוח הישראלית – חברה לתועלת הציבור מבית הסוכנות היהודית וקרן היסוד, שפועלת למען אקטיביזם חברתי.

אפל הודיעה אתמול (ג') כי היא ממשיכה להרחיב את מרכזי הפיתוח שלה במזרח התיכון, וציינה שבעיר רוואבי שברשות הפלסטינית עובדים כיום מעל 60 מהנדסים על הפיתוחים הטכנולוגיים המרכזיים של החברה.   ההתרחבות שעליה בישרה אפל מתבססת על הצוות החזק של 2,000 מהנדסים של החברה בישראל כיום, שמפתחים טכנולוגיות שנוגעות בכל מוצרי החברה, כולל גם, אך לא רק, חידושים מרכזיים בתחום השבבים כמו משפחת ה-M1. בתמונה הימנית: בשאר מסרי, מייסד רוואבי, וג'וני סרוג'י, סגן נשיא בכיר לטכנולוגיות חומרה עבור אפל, מבקרים במעבדה הנדסית במשרדי אפל בהרצליה. בתמונה השמאלית: הנדסת פלסטינית ומהנדס ישראלי שעובדים יחד באפל, כחלק מהרחבת מרכז המחקר והפיתוח שלה באזור. צילום: יח"צ אפל בפעולה יחד עם חברת ASAL טכנולוגיות הפלסטינית על מנת להרחיב את העבודה שלה באזור המזרח התיכון, החברה עובדת בשותפות עם חברת ההיי-טק הפלסטינית ASAL טכנולוגיות, כאשר האחרונה מעסיקה מהנדסים פלסטינים בעיר רוואבי, שעובדים על הפיתוחים של אפל. השותפות החלה באוגוסט 2018, כשאפל החלה להעסיק את המהנדסים הראשונים שלה ברוואבי. כדי לוודא שהמודל הזה הינו בר-קיימא, היוזמה החלה בקבוצה קטנה של חמישה מהנדסים. בארבע השנים האחרונות, היא גדלה וכוללת 60 מהנדסים, שעובדים על מספר רב של פרויקטים משמעותיים. עכשיו, כשאפל ראתה שהשותפות מוצלחת, היא, לדבריה, מתכננת להרחיב את ההשקעה שלה באמצעות הרחבת כוח העבודה שעובד על הפרויקטים של אפל בתוך הרשות הפלסטינית. "באפל, אנחנו מחויבים לגיוון והכללה בכל המרכזים שלנו מסביב לעולם", אמר ג'וני סרוג'י, סגן נשיא בכיר באפל וראש תחום טכנולוגיות החומרה של החברה. "על ידי יצירת הזדמנויות נוספות למהנדסים פלסטינים, מצאנו דרך לשים דגש על נושא מהותי וחשוב באזור המזרח התיכון, ובאותו הזמן גם לפעול בהתאם לערכי הליבה של אפל. אנחנו יודעים שכדי ששינוי משמעותי יהיה בר קיימא, זה צריך להיות בעל הגיון עסקי. מציאת כישרונות (טאלנטים) ברשות הפלסטינית מרחיבה את היריעה של מהנדסים ראויים ומתאימים לעבודה שלנו, מה שמסייע לצרכים שלנו להמשיך ולהגדיל את פעילות החברה". "המהנדסים המוכשרים האלו ברוואבי עובדים על שורה של פרויקטים משמעותיים, וחולקים את אותו הלהט ומחויבות למצוינות שאנו רואים אצל כל הצוותים שלנו מסביב לעולם. אנחנו נמשיך ונשקיע ככל שמרכז הפיתוח וההנדסה שלנו באזור יגדל". לסרוג'י נפגש עם נשיא המדינה, יצחק הרצוג, ועדכן אותו על הפעילות של אפל עם ASAL ברוואבי. הנשיא הרצוג הביע את תמיכתו ובירך על היוזמה. "קריירה משמעותית ומשכורות גבוהות ליותר ויותר פלסטינים בשנה" את הפרויקט עושה אפל בשיתוף פעולה עם בשאר מסרי, שהקדיש את הקריירה שלו כדי לקדם ולהשקיע בפיתוח של המגזר הפרטי ברשות הפלסטינית. הוא גם המנוע מאחורי העיר רוואבי, עיר בעלת תשתית איכותית שתומכת בחדשנות. "העבודה שלנו עם אפל מספקת קריירה משמעותית ומשכורות גבוהות ליותר ויותר פלסטינים בכל שנה", אמר מסרי. "רוואבי היא מרכז טכנולוגיה וחדשנות, וחלק מההצלחה שלה מבוסס על מהנדסים כמו אלו שעובדים ב-ASAL טכנולוגיות וקוראים לה בית". אפל החלה לפעול בישראל לפני מעל עשר שנים, כשהקימה את מרכז הפיתוח במדינה. במהלך העשור החולף, הצוות בישראל גדל ל-2,000 מהנדסים בהרצליה ובחיפה, כשכמה מביניהם לקחו חלק משמעותי בחלק מהפיתוחים המרגשים ביותר של אפל. נזכיר כי צוותי ההנדסה בישראל לקחו, כאמור, חלק בפיתוחים של הטכנולוגיות הכי חדשניות של החברה, כולל טכנולוגיית חישת העומק, שהיא חלק אינטגרלי בתוכנת זיהוי הפנים של אפל. היום, הפעילות של אפל בישראל כוללות בניינים חדשניים בהרצליה וחיפה.

בחברת אבטחת המידע הישראלית אימפרבה (imperva) התכנסו בשבוע האחרון למסיבה במשרדי החברה. על פניו, מדובר היה באירוע חברה רגיל, אבל היה לו ערך מוסף — זאת הייתה 'מסיבת לינקדאין' (או בשם הרשמי שלה: Internal Career Fair), משמע יריד תעסוקה פנימי, שנועד לחשוף את ההזדמנויות בחברה לכלל העובדים. במסגרת המסיבה נערכה היכרות עם הצוותים המגייסים, באמצעות דוכנים (בתקציב של 300 דולר לכל צוות להקמת דוכן, הכולל מרצ'נדייז צוותי והצגת פרויקטים נבחרים), למידה משותפת על המוצרים והטכנולוגיות השונות, נגיעה בעולמות תוכן מגוונים, וסדנה לבניית אסטרטגיה למיתוג אישי לעידוד פיתוח קריירה בתוך הארגון. "לעבוד באימפרבה זה לעבוד עם הטאלנטים המובילים והמוכשרים בתעשיית הסייבר הישראלית והגלובלית", אמרה עינת להם-ליבנת, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברה. "זו גם הסיבה שיצרנו, במסגרת יריד התעסוקה, חיבורים של צוותים ואנשים מעולמות תוכן שונים, במטרה לייצר פתיחות לניהול הקריירה ולאפשר לכלל העובדים והעובדות לקבל הזדמנויות בתוך החברה. יחד עם זאת, תעשיית הסייבר צומחת ומתפתחת בקצב מהיר,וכך גם העבודה באימפרבה, עם מעל ל-75 משרות פתוחות במגוון תפקידים. בנוסף להשקעה המקצועית והאישית בכל עובד, אנו מקיימים לאורך השנה ימי גיבוש המשלבים חדשנות ותרומה לקהילה; ויוצרים חיבור בין העובדים ומחזקים את הכוח בתוך הארגון". דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות יריד התעסוקה באימפרבה. צילום: ניר אנטמן

ARM הכריזה על ליבות העיבוד והגרפיקה החדשות שלה, שיהוו את הבסיס למעבדים הסלולריים, בעיקר, של דור הטלפונים הבא – לדוגמה, Snapdragon 8 Gen 2 של קוואלקום, שכבר הודיעה שתציג אותו באירוע המפתחים שלה בנובמבר השנה. ליבת העיבוד הראשית החדשה Coretx-X3 ממשיכה כמובן להיות ליבת הביצועים המרביים במשפחה, כמו קודמותיה Cortex-X1 ו-X2. ב-ARM מספרים שהליבה החדשה תספק תוספת ביצועים של 22% לעומת ליבת הדגל שמשמשת את טלפוני הדור הנוכחי. החברה לא סיפקה נתונים מדויקים לגבי יעילות השימוש של הליבה החדשה, אך טענה כי היא בכל רמת אנרגיה תציע יותר ביצועים מאשר האחות הוותיקה יותר, מה שאומר שעבור רמת ביצועים נתונה היא תזדקק לפחות חשמל. ליבת הביניים החדשה מציעה שיפור ביצועים צנוע הרבה יותר. Cortex-A715 באה במקומה של Cortex-A710 כליבה עבור ביצועים יותר מיום יומיים, אבל ברמה פחותה מזו של ה-X3, וכמו קודמתה היא ליבת 64 ביט בלבד. שיפור הביצועים המרביים יעמוד על 5%, אבל ב-ARM מספרים כי היא תהיה יעילה בשימוש באנרגיה ב-20% יותר מקודמתה. ברמה השלישית אין ממש חדש. Cortex-A510 תישאר הליבה לביצועים ה"רגילים", והיא בסך הכל עברה רענון קל עם שיפור של 5% ביעילות, והיא תמשיך להיות מיוצרת באותו תהליך ייצור, ולמרות התחייבויות קודמות של ARM, היא עדיין תומכת באפליקציות 32 ביט. ההכרזה המעניינת הייתה הפעם בצד הגרפי, ARM הכריזה על Mali G715 ו-Mali G615. ה-715 מיועד לטלפונים מתקדמים יותר עם 7-9 ליבות, בעוד שה-615 יגיע עם 1-6 ליבות גרפיות. אבל גולת הכותרת שייכות לשבב חדש בשם Immortalis G715, שמוסיף לראשונה עבור החברה מעקב קרניים, והוא יוצע עם 10-16 ליבות, ולפי ARM הוא יציע עד 300% שיפור מעבר למעקב קרניים המבוסס על תוכנה בלבד. תכונה זו אמורה לשפר עד מאוד את היכולות של המשחקים המודרניים בטלפונים ובטאבלטים. מעבדים המבוססים על הליבות החדשות של ARM, כמוזכר לעיל, יגיעו לשוק עוד לפני סוף השנה לקראת הדור הבא של הטלפונים המובילים של כל החברות.

מגפת הקורונה והמלחמה בין רוסיה לאוקראינה האיצו את מתקפות הסייבר מהדורות החמישי והשישי. כיום, רוב האנשים עובדים הרבה יותר מבעבר מהבית, מתחברים לסביבת הענן הפרטית והציבורית כמעט בכל רגע, רוכשים מוצרים ושירותים אונליין, ומחברים את הבית שלהם למערכות בית חכם. במסגרת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ראינו גל חדש של מתקפות מניעת שירות מבוזרת (DDoS) עם רוחב פס עצום. כמו כן, מדינות וחברות רבות עושות שימוש בכלים חכמים שיודעים לנצל פרצות בכלים ובפלטפורמות בינה מלאכותית ולמידת מכונה, כדי להשבית לוויינים ומערכות תקשורת צבאיות. רוב מתקפות הסייבר של ימינו ממוקדות במחשבים של עובדים, במקום לנסות להתקיף את מאגר המידע של החברה, שמוגן באמצעות עשרות מנגנוני אבטחה מסוגים שונים. על המוקד שלהם נמצאים עובדים בעלי רמת הרשאות גבוהה, כדי להשיג שליטה על מערכות המחשוב של הארגונים שלהם וכמובן, גם גישה למאגרי הנתונים שלהם. מתקפות סייבר נוספות שהפכו להיות שכיחות מאוד ממוקדות בכלי קוד פתוח, שחשופים במידה רבה לסיכונים, ובעיקר בחברות שמשתמשות רבות בכלי ובפלטפורמות בינה מלאכותית. דוגמה אחת לכך: יש ממשלות שמשתמשות בתוכנות לזיהוי פנים כדי לזהות טרוריסטים ואף קורבנות שנספו במהלך מלחמה, ותוכנות אלה מבוססות על בינה מלאכותית ולמידת מכונה. מתקפות רבות – על המחשבים של העובדים. צילום: BigStock אחת הבעיות הנפוצות ביותר במתקפות סייבר מדור 5 ומדור 6 היא שרוב האיומים לא מזוהים במשך תקופות ארוכות, מה שיוצר סיכונים משמעותיים עבור כל אותן חברות. על פי דיווח שפרסמה Cylance באחרונה, רוב הארגונים לא מוכנים לדורות הבאים של מתקפות הסייבר, וזה דבר שצריך לעמוד בראש הדאגות של כל מנכ"ל ומנהל אבטחה. המאפיינים של מתקפות מדורות 5 ו-6 אחד המאפיינים של מתקפות סייבר מהדור החדש הוא היותן לא מזוהות עד שהן מגיעות ליעדן. ברגע שהאקרים מקבלים גישה למערכת, רשת או סביבת ענן, הם מנסים להימנע מזיהוי על ידי השבתת מערכות ניטור ואבטחה, שאמורות להתריע בפני הארגון על הפריצה או המתקפה. לאחר שהם מצליחים, הם ממשיכים במשימתם לגנוב נתונים כגון כרטיסי אשראי, או לקבל גישה לרשת ארגונית כלשהי. מטרת ההאקרים היא למנף את הטכנולוגיות העדכניות ביותר נגד הקורבנות שלהם. זה נעשה, למשל, באמצעות שימוש בתוכנות קוד פתוח ובכלי אבטחה חדשים, שזמינים באינטרנט, כדי למצוא נקודות תורפה בענן או במחשבים ניידים של עובדים מסוימים. במקרים מסוימים, הם משתמשים בבינה מלאכותית נגד הארגונים. הם רוצים לעקוב על ידי זה אחרי תכונות או מאפיינים ספציפיים של חברות היעד, כמו סוג הנתונים שהן אוספות, איך הן משתמשות בנתונים האלה ומיהם המשתמשים בכל מחלקה. הכוונה זו עשויה לגרום לכך שהתוקף יוכל לעבור בקלות רבה יותר על פני הגנות אבטחה שבדרך כלל יפעלו נגד סוגים אחרים של מתקפות. יתרה מזאת, ייתכן שברגע שהפריצות זוהו על ידי כלי הזיהוי, הכלים האלה לא יוכלו לחסום אותן, מכיוון שהמתקפות תוכננו במיוחד כדי לעקוף אותם. העולם הופך להיות מחובר יותר ויותר מדי יום, וככל שזה יימשך, חברות אבטחת הסייבר יוסיפו לפתח טכנולוגיות חדשות כדי להגן על עסקים ועל העובדים מפני מתקפות זדוניות. אך במקביל, האקרים ימשיכו לפתח תוכנות זדוניות מתוחכמות יותר, כדי לנצל את היתרונות של הטכנולוגיות הללו ולהשתמש בכוחה של הבינה המלאכותית נגד הקורבנות שלהם בנוסף להיותן ממוקדות יותר, לסוגי התקפות החדשות הללו יש עוד תכונה ייחודית: היכולת שלהן להתחמק מזיהוי פעם אחת בתוך היקף הרשת של הקורבן. כמה מומחים מעריכים שכמעט 90% מהתוכנות הזדוניות לא ניתנות לזיהוי על ידי תוכנת אנטי וירוס מסורתית, מכיוון שהיא מסתמכת על חתימות ידועות בעת הדבקת המערכת. מתקפות שממוקדות בפרצות אבטחה שאינן ידועות נקראות מתקפות יום אפס (Zero Day Attacks). הדרך הנפוצה ביותר שבה אנשים נופלים קורבן לדור השישי של מתקפות הסייבר היא באמצעות הנדסה חברתית, תוך שילוב של יכולות מתחום הבינה מלאכותית. אנחנו עדים לביצוע מניפולציות על אנשים כדי לחשוף מידע רגיש או לפגוע במערכות שלהם. לדוגמה, מישהו עלול להתחזות לחבר מהימן ולבקש ממך את שם המשתמש והסיסמה שלך, כדי שהוא יוכל לעזור לך לפתור בעיה במחשב. דוגמה נוספת: מישהו יכול להתקשר אליך ולהעמיד פנים שהוא מהבנק שלך, לומר שמשהו לא בסדר בחשבון או בכרטיס האשראי שלך ולבקש מידע נוסף. אלה רק שתי דוגמאות קלאסיות למתקפות הנפוצות כיום. בדור השישי, יהיו מתקפות על סטרואידים, תחשבו על מתקפת Brute Force, שיכולה להריץ קומבינציית סיסמאות פי 1,000 יותר מהר בעזרת כוח מחשוב על, עם שילוב של בינה מלאכותית, שיכולה לצמצם את וריאציית הסיסמאות. לסיכום זוהי רק ההתחלה של מגמה זו. העולם הופך להיות מחובר יותר ויותר מדי יום, וככל שזה יימשך, חברות אבטחת הסייבר יוסיפו לפתח טכנולוגיות חדשות כדי להגן על עסקים ועל העובדים מפני מתקפות זדוניות. אך במקביל, האקרים ימשיכו לפתח תוכנות זדוניות מתוחכמות יותר, כדי לנצל את היתרונות של הטכנולוגיות הללו ולהשתמש בכוחה של הבינה המלאכותית נגד הקורבנות שלהם. אם יש לכם חשש שאתם לא מוכנים למתקפות מהדור החדש, צוות מומחי סייבר יכול לעזור לכם להתגונן מפני המתקפות מהדור הבא.