תפקיד המנמ"ר הוא מהתפקידים המאתגרים ביותר, מאחר שכמעט כל פעילות של הארגון שבו הוא מועסק נוגעת באחד התחומים שבהם הוא עוסק. המנמ"רים מצויים במאבק מתמיד לשמור על מעמדם, ולהצדיק את האמון והתלות של הארגון בהם. הסכנות הן לא מעטות, גם אם הוא עובד בצורה הכי טובה, משום שמספיקה פעולה אחת או החלטה לא זהירה אחת כדי למוטט את הכול ולשלוח אותו אל מנהל משאבי האנוש על מנת לסכם על פיצויי הפרישה. אתר CIO שוחח עם מומחים ועם מנמ"רים לשעבר וריכז כמה טיפים שימנעו מהמנמ"ר לעשות טעויות קריטיות ויוציאו את החשק מהמעסיק אפילו לחשוב על פיטוריו. הטיפים לקוחים מחיי היום יום של כל מנמ"ר, וחלק מה-CIO’s שביניכם, קוראי טור זה, ודאי תמצאו אותם מוכרים. הכול (כמעט) שאלה של מערכות יחסים ואינטראקציות הטיפ הראשון קשור באינטראקציה של המנמ"ר עם העובדים והמנהלים האחרים בארגון. המנמ"ר חשוף להרבה מאוד טכנולוגיות ומגיע שלב שבו הוא משוכנע, לגבי לפחות חלק מהן, שזה מה שהארגון שלו צריך. מלאכת השכנוע של המנכ"ל ו/או הבעלים של החברה מעולם לא הייתה קלה, והיא קשה שבעתיים בעידן המשברי הנוכחי. לעתים, בפרט במקרים שבהם מעורב סמנכ"ל הכספים – ומן הסתם הוא מעורב בלא מעט מהפעמים, ההתנגדות תהיה מפני שהם לא מכירים מספיק את העבודה של המנמ"ר, והדבר האחרון שהם רוצים לשמוע הוא שצריך להשקיע בטכנולוגיה לשם הטכנולוגיה. העצה של החכמים שצוטטו באתר CIO היא לדעת מתי להפסיק, לא להתווכח רק לשם הוויכוח, לסיים את הדיון ולמצוא הזדמנות אחרת להעלות את זה. חשוב שהמנמ"ר ידע מתי להפסיק להתווכח, איך לשכנע את המנהלים שה-IT רק יעצים אותם, לוודא כל הזמן שהתשתיות עובדות טוב, כי הן המפתח לשביעות הרצון של העובדים, ולא להירדם בשמירה בכל מה שקשור לסייבר המישור השני שבו המנמ"ר עלול ליפול הוא במערכות היחסים עם מנהלי קווי העסקים. אסור להתבלבל, הם לא לקוחות של המנמ"ר, אלא קולגות שצריכים לשתף פעולה. הם צריכים את עזרת מנהל הטכנולוגיה ביצירת פתרונות יצירתיים איך להמשיך לעבוד מבלי להגדיל תקציבים, בפרט בתקופת משבר כמו עכשיו. לכן, הגישה אליהם צריכה להיות כאל שותפים ולא כאל מי שהמנמ"ר בא לתת להם פתרון שאולי בכלל לא מתאים להם ואולי הם לא רוצים אותו. אסור למנמ"ר לאכזב את מנהלי קווי העסקים בארגון, ויש לתת להם כלי IT שישפרו את חוויית העבודה שלהם ושל העובדים שנמצאים תחתיהם. הארגון עובד על פרויקטים והמטרה שלו היא לעשות מחר בצורה שונה ממה שהוא עשה אתמול. ה-IT עומד כמעט תמיד במרכז הפרויקטים, ולכן, כאשר הפרויקט נכשל, באופן טבעי החיצים מופנים אל המנמ"ר, או לפחות גם אליו. עצה נוספת של המצוטטים במאמר היא שכמנהל טכנולוגיה בארגון, רצוי לו להפנים את המציאות, לא לברוח מאחריות, גם אם הוא חושב שהוא האדם האחרון שאחראי לכישלון, כי אם הוא לא יעשה כך, אין עילה טובה יותר לבעל הבית לפטר אותו. זה לקח זמן, אבל עכשיו כולם מבינים מהו הדבר הקריטי בארגון התשתיות תמיד היו תחום קריטי בארגון, אבל רק בשנים האחרונות המנהלים והעובדים מבינים את זה, ולחלק מהם יש אפס סובלנות כלפי תשתיות שאינן מתפקדות. רבים מאוד מהמנהלים בארגונים משווים את מה שצריך להיות אצלם מבחינת התשתיות לאמזון או לגוגל, שלשיטתם לעולם לא נופלות. הם הרי מחפשים דרכן (במקרה של גוגל), קונים באתר שלהן (במקרה של אמזון) או משתמשים בתשתיות הענן שלהן (במקרה של כל אחת משתיהן). כשהתשתית הארגונית לא מתפקדת כמו האתר של גוגל או אמזון, המנמ"ר צריך להסביר, ואם הוא לא יודע לעשות זאת – הרי לכם עוד סיבה טובה למעסיק לחשוב להתחיל למצוא לו מחליף. ועכשיו לסיכון הגדול ביותר: מתקפות סייבר, ובמיוחד מתקפות כופר. מדובר במשבר מסוג המשברים שעלול לחסל את החברה או לגרום לה לנזקים חמורים. לכן, העצה הפשוטה למנמ"ר היא לא לסמוך רק על אנשי האבטחה. עליו להקדיש לתחום הסייבר את מרב משאבי הזמן, המחשבה והדרכים לשנות ולפעול. אמנם, אין מצב של הגנה הרמטית, אבל אמור להיות ברור לכל מנמ"ר מתחיל שהתירוץ הזה לא יתקבל במקרה של משבר חמור. המסקנה מעצות אלה היא שלמנמ"ר אסור אף פעם לשקוע בתהילה שהוא זוכה לה בארגון – וזה לא תמיד קורה, אבל במקרים רבים כן. עליו תמיד להיות מוכן לכך שהאורות של הזרקורים שמופנים אליו הם בעוצמה גדולה מאוד, שיכולים לסנוור אותו. לכן, חשוב שהמנמ"ר ידע מתי להפסיק להתווכח, איך לשכנע את המנהלים שה-IT רק יעצים אותם, לוודא כל הזמן שהתשתיות עובדות טוב, כי הן המפתח לשביעות הרצון של העובדים, ולא להירדם בשמירה בכל מה שקשור לסייבר.

מגדל חברה לביטוח מבצעת בימים אלו פרויקט רחב היקף, להקמת מערך גיבוי עבור תשתיות הענן ומערכות התוכנה כשירות (SaaS) הפועלות בחברה, באמצעות פתרון הגיבוי בענן מטאליק (Metallic) של קומוולט (Commvault). הפרויקט החל בתחילת 2022 ויסתיים עם השלמת העברת כלל המשתמשים לתוכנות הענן בחודשים הקרובים, והיקפו נאמד במאות אלפי שקלים. מסגרת הפרויקט, אותו מבצעת חברת בילוקאל (Belocal), יגובו באמצעות מטאליק בין היתר יישומי הענן Office365 ומערכות ה-CRM Salesforce וה-Dynamics, לצד הקבצים השמורים בשרתים של AWS, בסיסי הנתונים והשרתים הווירטואליים. בתור אחת מחברות הביטוח הגדולות בישראל, המערכות והיישומים הפועלים ב-מגדל משרתים כ-4,500 עובדים ועוד כ-15,000 סוכנים. קבוצת מגדל "טבעי שנמשיך את שיתוף הפעולה יחד" "ככל שמגדל נכנסה אסטרטגית יותר לתשתיות ויישומי ענן, כגון Office 365, סיילספורס, AWS ומערכות נוספות, נדרשנו לתת פתרון לגיבוי בצורה יעילה ועם כל הדרישות האבטחתיות," אמר עופר בן ארצי, מנהל מחלקת תשתיות במגדל חברה לביטוח. "אנו עובדים עם קומוולט שנים רבות כפתרון הגיבוי והתאוששות מאסון למערכות On Prem שלנו. לכן היה זה טבעי לבחון את פתרון הענן שלהם לגיבוי סביבות הענן. לאחר ששלב הוכחת היכולות (POC) עבר בהצלחה, היה זה טבעי שנמשיך את שיתוף הפעולה יחד". "למטאליק יש יתרונות חשובים עבור מגדל ועבור היעדים העסקיים שלה. בראש ובראשונה מדובר על רמת האבטחה שהיא מספקת ובנוסף למהירות הגיבוי ומהירות השחזור במקרה הצורך", ציין בן ארצי. "בנוסף לכך מטאליק יודעת לגבות נתונים ממערכות ענן מגוונות כגון AWS, אופיס 365, דיינמיקס, Azure ועוד. כמו כן המערכת  קלה להטמעה. לאורך הפרויקט אנו מקבלים תמיכה ושירות מקומוולט ובילוקאל ברמה הגבוהה ביותר. הצלחנו לממש את אופן הגיבוי והתהליכים התפעוליים באופן מאובטח, שעומד בכל הסטנדרטים שהצבנו לנו כשיצאנו לפרויקט". לדברי בן ארצי, תהליך העברת משתמשי מגדל לתוכנות הענן נמצא בימים אלו בעיצומו ובסופו יהיו אלפי משתמשים באופיס 365 וביתר היישומים. ככל שאנו מעבירים יותר משתמשים ליישומי ענן, כך מתרחב היקף הנתונים המגובה באמצעות מטאליק. מדובר בגיבויים בהיקף של מאות טרות של מידע". אלדד בן צבי, מנהל שותפים ב-מיקרוסופט: "בתעשיית הביטוח בפרט, ובתעשיית הפיננסים בכלל, הרגישות למידע הלקוח ולהוראות הרגולציה היא בראש סדרי העדיפויות. הבחירה של מגדל ביטוח במטאליק Commvault על פלטפורמות ה-Security & Azure של מיקרוסופט מאפשרת למגדל לנהל ולאבטח את המידע, וכן לתת מענה מיידי בעת אירוע כופרה ברמה הגבוה ביותר". כפיר שפיר, מנהל מכירות למגזר האנטרפרייז בקומוולט, אמר כי "מטאליק היא הפתרון האולטימטיבי והיחיד שערוך לגבות ולשחזר במקרה הצורך תשתיות ויישומי ענן מגוונים, במהירות רבה וברמת אבטחה גבוהה. חברת מגדל מנהלת נתונים בהיקפים גדולים, ועל כן היא צריכה את המערכת החזקה, המהירה והבטוחה ביותר לניהול, לגיבוי ולשחזור נתונים, ולכן מטאליק מתאימה לצרכיה". שמואל ששון, מנהל מכירות למגזר האנטרפרייז ב-בילוקאל, אמר כי "צוות התשתיות של מגדל שואף תמיד להיות בחזית הטכנולוגיה, ולכן היה להם קל לאמץ את פתרון מטאליק של קומוולט. החברה מנהלת נתונים בהיקפים גדולים, ועל כן היא צריכה את המערכת החזקה, המהירה והבטוחה ביותר לניהול, לגיבוי ולשחזור נתונים, ולכן מטאליק מתאימה לצרכיה. מטאליק הוא הפתרון המתקדם בעולם מבחינה טכנולוגית, מבחינת עושר יכולות שמירת המידע ובהגנה מירבית מפני מתקפות כופר. בילוקאל גאה להיות שותפה בכירה של קומוולט, והחברות משתפות פעולה באופן צמוד ברמה הטכנולוגית והשיווקית כבר למעלה מעשור, עם עשרות לקוחות משותפים בשוק הישראל".

המשבר הבינלאומי בתעשיית הטכנולוגיה דוחף חברות רבות להרחיב את הטווח הגיאוגרפי שלהן ולבנות נוכחות מחוץ לישראל. חברות שנמצאות בצמיחה מהירה, ללא קשר לכספים שגייסו, עוברות כיום תהליך של התבגרות ושינוי אסטרטגי, במהלכו הן נכנסות לשלב של הרחבת פעילות המכירות שלהן בשווקים אסטרטגיים. סיפור הצלחה מישראל או מארה"ב יכול להועיל מאוד בפתיחת דלתות במדינות מפתח. במדינות מסוימות, ישראל נחשבת למעוז הטכנולוגיה והחדשנות וזוכה להערכה רבה כיצד בונים מערך מכירות אזורי שיוביל לרווחיות? במאמר זה אמנה מספר גורמי מפתח שמאפשרים לבצע את הצעדים הראשונים ואף לסגל תוך כך תהליכי למידה וניהול סיכונים. חובה להתכונן לקראתה. פעילות של חברה בחו"ל. אילוסטרציה. צילום: BigStock בחירת שווקי יעד חברה ישראלית שמעוניינת לפרוץ לשווקים חדשים בחו"ל נדרשת תחילה להגדיר בצורה אסטרטגית את שווקי היעד שלה. עליה לפלח את השוק לפי פוטנציאל המוצר שלה במדינות שונות, לרבות התייחסות לגודל השוק ולנכונות השוק הספציפי לאמץ טכנולוגיות חדשות ולמפות את המתחרים. לדוגמה, חברה שהמוצר שלה פונה לעולם הייצור, תנסה ראשית לחדור למדינות שמרכזות את הייצור העולמי, לדוגמה סין, טורקיה, מקסיקו ועוד. לעומת זאת, חברה הפונה לעולם ההיי-טק, תרכז מאמציה במדינות שהן בעלות אוריינטציה טכנולוגית יותר, וחברה העוסקת בהגנת סייבר של תשתיות, תפנה למדינות בעלות תשתיות כבדות, דוגמת ארה"ב, אנגליה וגרמניה. עם זאת, כלל האצבע הוא שכדאי להתחיל לפעול תחילה בארצות הברית ובישראל (שהיא "מדינת האם") ולאחר מכן במדינות אירופה הגדולות, כמו בריטניה, גרמניה וצרפת. כניסה ראשונה לשוק חדש לאחר שבחרתם את מדינת היעד הראשונה שלכם, הגיע הזמן לבנות את אסטרטגיית החדירה שלכם לשוק. הגישה האידיאלית היא לגייס צוותים מקומיים, בעלי ידע מקומי, מומחיות, היכרות ענפה ומקיפה עם התעשייה המקומית, ומוניטין. צוותים מקומיים אלו נדרשים לדחוף את החזון של החברה ולהביא את הממליצים הראשונים. קחו בחשבון שתידרשו להשקיע רבות בבניית צוות, וכי קיימת עקומת למידה בתהליך זה. אחת הדרישות הקריטיות מהארגון בתקופה זו, היא לגלות סבלנות עסקית ולקבל את העובדה שמדובר בתהליך שדורש זמן ומשאבים. הסבירות להשיג ניצחונות מהירים היא נמוכה מאוד, מדובר בריצת מרתון ולא בספרינט. איך ממנפים הזדמנות? המטרה של הצוות המקומי שלכם היא לענות על האתגרים שהחברות המקומיות מתמודדות עמם. הם נדרשים לחפש ארגונים שמוכנים לאמץ טכנולוגיות חדשות, שעדיין לא הוכחו בשוק המקומי, אך הוכחו כמצליחות במדינות מפתח בעולם, כמו ישראל וארה"ב. בקרב לקוחות אלו, המודל העסקי כולל בדרך כלל נטילת סיכונים מסוימים בתחום הטכנולוגי, על מנת להשיג יתרון תחרותי. חשבו בגדול, אל תחששו ללכת על הלקוח הפוטנציאלי שנחשב ליהלום שבכתר. לרוב, ארגונים גדולים נוטים לתת הזדמנות לטכנולוגיות חדשות, בעוד ארגונים קטנים שמרנים וזהירים יותר. בעולם האחסון למשל, ספקי ענן מוכנים לאמץ טכנולוגיות חדשות ביתר קלות, אם הדבר הגיוני מבחינת יחס העלות/תועלת שלהם, שכן הם יוכלו להציע ללקוחותיהם מחיר תחרותי יותר ולהסתמן כמובילים טכנולוגיים. לאחר שהגעתם ליעד הראשון של לקוח פוטנציאלי, הוא חייב להיות משוכנע שהטכנולוגיה שאתם מציעים היא ייחודית ויכולה לספק ערך עסקי משמעותי. ההטמעה הראשונה במדינה או באזור חדש לא רק תבנה את המוניטין של החברה שלכם לטווח הקצר והבינוני, אלא גם תבסס את המוניטין של הצוות שלכם לטווח הארוך. לכן, חשוב להציג רמה גבוהה של מקצועיות, מעורבות בשטח והיכרות מעמיקה עם הענף של הלקוח ואתגריו הייחודיים. בנוסף, חשוב מאוד להציג ללקוח מספר סיפורי הצלחה של חברות מוכרות מאותה תעשייה בשווקי מפתח, ולספר על האתגרים שעמדו בפניהן לפני שאימצו את הטכנולוגיה שלכם. סיפור הצלחה מישראל או מארה"ב יכול להועיל מאוד בפתיחת דלתות במדינות מפתח. במדינות מסוימות, ישראל נחשבת למעוז הטכנולוגיה והחדשנות וזוכה להערכה רבה, אך יש לקחת בחשבון שישראל, על אף חדשנותה הטכנולוגית, אינה מקובלת בכל המדינות בעולם, ולעיתים מסיבות פוליטיות. לכן, יריעת הממליצים נדרשת להיות רחבה יותר מהמלצות המתקבלות ממדינה קטנה כמו ישראל. הצעדים ההתחלתיים לפרויקט הראשון הצעד הראשון בדרך לפרויקט הראשון במדינה זרה הוא בדרך כלל באמצעות הוכחת קונספט (POC). תהליך POC הוא שלב קריטי, שיכול לספק לכם דריסת רגל ראשונה בשוק חדש. אם הוא יושלם בהצלחה, הלקוח הפוטנציאלי יהפוך ללקוח הממליץ הראשון באותה מדינה. לכן יש לבצע אותו בצורה מדויקת מאוד, תוך בניית קשר אינטנסיבי וקרוב עם הלקוח, ותוך בניית קריטריונים ברורים ומדידים להצלחה כבר מתחילת התהליך. תיאום ציפיות והשגת היעדים להצלחה הינם חזות פני הכל. תהליך ה-POC אמנם לא יבטיח שתקבלו הזמנה ראשונה, אך מדובר בתהליך שמייצר דיאלוג עם לקוח פוטנציאלי ומערכת יחסים טובה. בתהליך זה שני הצדדים רוצים להצליח, שכן זהו תהליך תובעני, הדורש הקצאת משאבים של שני הצדדים, ורוב הלקוחות הפוטנציאליים לא ישחיתו זמן לריק ולא יתעלמו מתוצאות טובות. עצת הזהב גייסו צוותים מקומיים מנוסים והיו סבלניים. החברה תידרש להרחיב את פעילות המכירות מפעילות מקומית לפעילות אזורית תוך מתן כלים, גמישות ותשומת לב רבה לצוותים המקומיים. לימדו את ההבדלים התרבותיים והתאימו את עצמכם לתרבות המקומית, כדי שתוכלו לתקשר עם הצוותים המקומיים בצורה נכונה ומדויקת. תהליך יצירת מכירות הינו תהליך ארוך, שדורש השקעה כלכלית ניכרת, אך הצלחתו ברמה המקומית והאזורית תפתח לחברה דלתות רבות ותוביל למימוש פוטנציאל החברה. הכותב הוא מנהל מכירות אזורי באינפינידט (Infinidat)

כמעט 500 מיליון מספרי טלפון של משתמשי ווטסאפ (WhatsApp) דלפו לרשת והם מוצעים למכירה בפורום של האקרים, כך על פי דיווח של אתר CyberNews. המאגר המוצע למכירה כולל מידע של ישראלים רבים. אפליקציית המסרים המיידיים שבבעלות מטא (Meta) חוותה כנראה את אחת מדליפות הנתונים החמורות בתולדותיה, כש-487 מיליון מספרי טלפון של אזרחים מ-84 מדינות שונות נגנבו ממנה והוצעו למכירה. לפי הדיווח, ההודעה בדבר מכירת "מסד נתונים של ווטסאפ משנת 2022" פורסמה בפורום פריצה מפורסם ב-16 בנובמבר.  מי שהציע את התוכן המופר אמר ל-CyberNews שהמספרים המדוברים שייכים למשתמשים פעילים. אחרי בירורים שערכו, מומחים הצליחו לנתח מדגם של 1,097 מספרים מבריטניה ו-817 מספרים מארצות הברית, וחקירתם אישרה שהמספרים אכן מקושרים למשתמשים פעילים קיימים. לווטסאפ יש כשני מיליארד משתמשים פעילים כיום, ולפיכך האירוע בעל פוטנציאל השפעה על רבע מהמשתמשים בשירות. במאגר: הכי הרבה מידע של מצרים אבל גם פלסטינה הופרה מי שתושביה נפגעו בצורה הקשה ביותר מהאירוע, לפחות על פניו, היא מצרים – 44.8 מיליון מספרים של מצרים דלפו כחלק מהמאגר, וזאת תוך 104 מיליון תושביה – זאת אומרת, כמעט מחצית מאוכלוסייתה של המדינה השכנה שלנו. עוד מופיעים במאגר פרטים על 35.6 מיליון איטלקים ועל 32.3 מיליון אמריקנים – ואלו הן המדינות שאזרחיהן הם הנפגעים העיקריים באירוע. בנוגע לישראל – המכונה במאגר בשם 'פלסטינה', כשכנראה הכוונה היא לשטחי ישראל והרשות הפלסטינית – המספר המצוין באתר CyberNews עומד על 3,367,576 מספרי ניידים. לא ברור איך השיג המוכר את המאגר, או מי ההאקרים שגנבו אותו. כרגע במדיה העולמית רווחת ההנחה כי ליקוי אבטחה של ווטסאפ הוא ככל הנראה הסיבה לדליפה החמורה, שעלולה לשמש גורמים זדוניים עבור סוגים שונים של הונאה או ניסיונות פישינג במתכונת המכונה סמישינג (Smishing) – ניסיון לגניבת מידע רגיש על ידי התחזות לגורם מהימן באמצעות הודעות טקסט הנשלחות לסמארטפון של הקורבן. באופן מטריד, המאגר מוצע ממש במחירי מציאה – מסד הנתונים האמריקני ב-7,000 דולר;  את מסד הנתונים הבריטי, הכולל 11.5 מיליון מספרים מציעים ב-2,500 דולר; ואת מסד הנתונים של גרמניה, הכולל 6 מיליון מספרים – ב-2,000 דולר. עקב ההפרה מומלץ להיזהר משיחות טלפון ממספרים לא ידועים ומהודעות ממקורות לא מוכרים או חשודים. ווטסאפ וחברת האם שלה, מטא, עדיין לא הגיבו לדיווחים.

הפדיון של ענפי ההיי-טק רשם ברבעון השלישי של השנה עלייה חדה – גדולה בהרבה מהגידול הזעיר שנרשם בכלל המשק; כך עולה מנתונים שפרסמה היום (א') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. על פי הנתונים, הפדיון של ענפי ההיי-טק רשם בתקופה המדוברת גידול של 7.7% לעומת עלייה של 0.1% בלבד בכלל המשק. יצוין שמדובר בקיטון בעלייה של פדיון ההיי-טק, לאחר שברבעון השני עמד הנתון על 10.6%. עם זאת, ברבעון השלישי כלולים חודשי הקיץ וחלק מהחגים, שבהם יש פעילות מעט נמוכה יותר. את העלייה הבולטת ביותר מבין ענפי ההיי-טק רשם הפדיון בענף התעשייה, שגדל ב-16.3% (ירידה לעומת 20.7% ברבעון השני). הפדיון בהיי-טק בשירותים רשם ברבעון השלישי גידול של 4.4%, בהמשך לעלייה של 6.3% ברבעון השני. בענף המידע והתקשורת נרשמה עלייה של 8.3% בפדיון, בהמשך לגידול של 9.2% ברבעון הקודם. הפדיון בענף השירותים המקצועיים, המדעיים והטכניים ידע עלייה רבעונית של 1.4% – הרבה פחות מהגידול של 7.4%, שנרשם ברבעון השני. מקור: הלמ"ס מחוץ להיי-טק, הפדיון של ענפי התעשייה, הכרייה והחציבה גדל ברבעון השלישי ב-4.1% – 0.1% פחות מאשר ברבעון השני, ובענפי המסחר הסיטוני והקמעוני – ענף שבחישובי הלמ"ס כולל גם תיקון של כלי רכב – נרשמה עלייה של 0.3%, לאחר ירידה של 1%. את הירידות הבולטות ביותר רשם ענף הנדל"ן, עם קיטון של 35.1% בפעילויות בנדל"ן ושל 15.9% בבינוי. הלמ"ס פרסם גם את הנתונים לתשעת החודשים הראשונים של השנה (מנוכי עונתיות). כללית, הפדיון עלה בתקופה זו ב-7.8%. בענפי ההיי-טק נרשם גידול של 11.4%, כאשר בענפי ההיי-טק בתעשייה הנתון עמד על 7.6% ובענפי ההיי-טק בשירותים – על 13.1%.

כתב: הילל יוסף. "הפלטפורמה שאנחנו מספקים ללקוחות הארגוניים ממגזרי הפעילות השונים מאפשרת להם להזריק חדשנות למערכות שלהם, ולבצע קפיצת מדרגה וליצור בסיס לשיפור מתמיד", כך אמר מאיר גבעון, מייסד ומנכ"ל גיב סולושנס. גבעון התראיין לקראת Innovating into the future – EAM Conference Israel 2022 – כנס הלקוחות של החברה, שיתקיים ביום ד' הקרוב, ה-30 בנובמבר, באולם איסט בתל אביב. הכנס יעמוד בסימן מלאות שני עשורים להקמתה של גיב. "באוקטובר האחרון", אמר גבעון, "הקסגון (Hexagon AB) השלימה את רכישת חטיבת ה-EAM (ר"ת Enterprise Asset Management) מאינפור, תמורת 2.85 מיליארד דולר. הפלטפורמה שלה מיועדת לניהול מחזורי החיים של ציוד תשתיות, תפעול וניהול תהליכי תפעול, אחזקה ולוגיסטיקה, והיא מאפשרת הקמת 'ERP' טכנו-לוגיסטי לארגונים עתירי תשתיות". "אחרי שנים רבות שבהן היינו שותפי אינפור בישראל ונציגי המוצר, כעת אנחנו מייצגים את המוצר כבעבר ושותפים של הקסגון, כשהצוות המקצועי של אינפור עבר להקסגון ובכיריו ייטלו חלק בכנס הנוכחי בישראל כאנשי הקסגון", ציין. "כך, גיב מאפשרת לכל לקוחותיה ומשתמשיה בישראל מעבר חלק ונטול כל הפרעה, והמשך תמיכה מלאה ותחזוקה שניתנת על ידי גיב ללקוחותיה בישראל. אנחנו ממשיכים לספק לארגונים יעילות תפעולית, סיוע בצליחת המסע לטרנספורמציה הדיגיטלית ומימוש תהליכים חדשניים מקצה לקצה. אנחנו הופכים את הארגון לחכם, עם בנייה והטמעה של כלים המספקים שיפור עקבי ומתמיד של הארגון. לא מדובר בקפיצה חד פעמית, אלא כמו מוח אנושי, עלינו להשתפר בכל עת". מהו הערך המוסף של הקסגון? "הערך המוסף של הקסגון נובע מעובדת היותה חברת תוכנה לעולם הציוד וההנדסה, בנוסף למחשוב ארגוני – להבדיל מאינפור, שהתמקדה רק בעולמות ה-ERP. היא עוסקת בבנייה של מגוון מערכות טכנולוגיות חכמות, לרבות בעולמות ה-IoT, וחיישנים, ופועלת לאספקת הדמיה וניתוח בעולמות השונים בכל מחזור חיי המוצר בתחומים נרחבים כגון תעשייה, חלל ותעופה, ארגונים מהמגזר הביטחוני וארגוני שירותים. הרכישה באה על רקע התובנה של קברניטי הקסגון, שלפיה הם נדרשים לפלטפורמה לטובת כל ניהול חיי מחזור הנכסים בליבה של הפתרונות שלהם , עבור הלקוחות שלהם. Digital asset, Digital twin (כלי דיגיטלי, תאום דיגיטלי) היא מטרה שנמצאת בבסיס האסטרטגיה של גיב מזה שנים". מה פלטפורמת ה-EAM מאפשרת? "היא מאפשרת ללקוחות הארגוניים להוסיף ידע, עם יכולות לימוד והכנסת חוקים, תוך ביצוע התאמות פרטניות לעולמות תוכן שונים (ורטיקלים). זאת, בנוסף ליכולת להוסיף לימוד מכונה על נושאים ממוקדים. המערכת בעלת יכולת אינטגרציה מורחבת למערכות IT קיימות אחרות בארגון. היא וובית 'טהורה', ולפי גרטנר מובילה מהותית בגמישות, יכולת יישום ופונקציונליות. המערכת מיועדת לארגוני שירות עתירי תשתיות וציוד, דוגמת חברות מעולמות התחבורה, האנרגיה, מים, ערים חכמות, קמפוסי חינוך, ארגונים העוסקים בנדל"ן מניב, ארגוני בריאות ואירוח, ועוד רבים. היא נמצאת בחזית הטכנולוגיה, וכוללת יכולות לפעילות בתחומי תאומים דיגיטליים ונכסים דיגיטליים, כמו גם ניהול ביצועים. הנושא מאוד חשוב עבור ארגונים עתירי תשתיות, הנדרשים לטפל במערך התשתיות הזה לאורך כל מחזור החיים שלו. זאת, כי זהו אמצעי הייצור של ארגון השירות. אנחנו יוצרים ערך גבוה במיוחד ללקוחותינו על ידי הבאה ושילוב של הטכנולוגיה, המתודולוגיה, כמו גם הפתרונות המשלימים, על מנת לאפשר לכל לקוח ארגוני להיות ארגון מצטיין, תוך טיפול בהיבטי ההנדסה, התחזוקה, הלוגיסטיקה והתקציב, כמו גם בנושאים נוספים, דוגמת בטיחות, עמידה בתקנים, מימוש SLA (הסכם רמת שירות) והטמעה של פתרונות משלימים, תוך יישום תהליכים חוצי ארגון, פרו-אקטיביים, משולבי התראות". "יש לנו לקוחות ארגוניים רבים בישראל בהם רבים מהתקופה האחרונה", ציין גבעון. "בין הלקוחות הישראליים שלנו נמצאים תחנת הכוח חגית, כביש 16, פרויקט נתיבים מהירים, הרכבת הקלה בתל אביב, הרכבת הקלה בירושלים, רוב ארגוני תשתיות התחבורה בישראל, שבונים כבישים ומנהרות, קמפוסים, ערים חכמות וצה"ל בנגב". "המשכנו במגמת הצמיחה שלנו גם השנה, ומדובר בגידול דו ספרתי באחוזים", אמר גבעון. הוא ציין כי "אנחנו עם הפנים לחו"ל. פתרונותינו זוכים לעניין רב ולהערכה הרבה בארץ ומחוצה לה. אני רוצה לסיים בהבעת הערכתי לצוות שצמח, התפתח ופועל בחברה – לגיב יש צוות מהגדולים, מהמנוסים ומהמוערכים בישראל לתחום ניהול מחזור החיים של תשתיות (EAM APM), וללקוחותינו הבוחרים בנו ומצטרפים למסע משותף לטווחים ארוכים". לפרטים נוספים ולהרשמה לאירוע לחצו כאן.

בניין מרכז הירידים FIRA בברצלונה, שבו נערכה התערוכה הבינלאומית לערים חכמות, נראה בבוקרו של היום הראשון לתערוכה רגוע ושליו. אך מהרגע שעוברים את דלתות הכניסה מיד חווים את עוצמת האירוע – אולם ענק ממדים עם אלפי אנשים, אשר מעוניינים ללמד וללמוד איש מרעהו. ככל שנוקפות השעות ומספר הצעדים גדל אני מתחיל לקבל את התחושה המוכרת מהארץ, כי השינויים הגלובליים אשר חווים המנמ"רים של הרשויות המקומיות בישראל (מאז הקורונה) מתרחשים לא רק בישראל, אלא בעולם כולו. השנה, המדינות והחברות אשר הציגו בתערוכה התמקדו בפתרונות ניהול וריכוז של מידע ופחות באביזרי קצה ופתרונות חומרה. המיקוד  היה בפתרונות של איסוף מידע וניתוחו, ואלה היוו את מרבית העבודה של המנמ"רים ברשויות המקומיות בתקופת הקורונה. כחלק מאתגרי הקורונה נאלצו המנמ"רים לספק פתרונות מערכתיים אשר לא היו בידי הרשויות המקומיות וצריך היה "להמציא" אותם בזמן ממש קצר, כל זאת במטרה לאפשר את המשך תפקודן של הרשויות, ונראה שעמיתינו בעולם חוו אותם קשיים ויצרו פתרונו מעניינים לאתגרים שבהם נתקלנו בארץ. בסיומו של כל יום התכנסנו מספר מנמ"רים במטרה ולשוחח ולשתף חוויות והתרשמויות, ולכולנו היה ברור, כי התערוכה מהווה מקור מצוין ללמידת עמיתים ומקום מצוין לבחינת פתרונות ופרויקטים שבוצעו במדינות אחרות כבסיס להטמעתם בארץ. אני מאמין כי כנס זה העשיר את עולמם של המנמ"רים ותרם ללמידת עמיתים משמעותית תוך למידה מערים שונות בארץ ובחו"ל. אני מצר על הנוכחות הדלילה של המנמ"רים מישראל מאחר שכנס זה הינו פלטפורמה מיוחדת להיכרות עם הפתרונות שהעולם מייצר ללא תיווך, ורצוי שראשי ערים ישאפו ואף יחייבו את מנהלי מערכות המידע שלהם להגיע לתערוכה השנתית לערים חכמות בברצלונה.   הכותב הוא מנמ"ר עיריית ראש העין ויו"ר איגוד מנהלי טכנולוגיות המידע ברשויות המקומיות.

שיתוף תושבים נחשב כיום לאחד המרכיבים העיקריים בתפיסת עיר חכמה, שמיושמת במגזר המוניציפאלי. בשנים האחרונות, ערים רבות בישראל ובעולם פיתחו כלים דיגיטליים שמאפשרים תקשורת דו צדדית עם התושב, ומאפשרים לו להיות שותף בקבלת החלטות הן בנושאים שקשורים לאזור המגורים שלו והן בנושאים שקשורים בתוכניות האסטרטגיות של העיר. אולם ריבוי ממשקי התקשורת יצר את הצורך בפלטפורמה דיגיטלית, שתדע לנהל בצורה נכונה את כל נושא שיתוף התושבים, לנתח ולחבר את כל המידע הרב הן מצד העירייה והן מצד התושב, ולמקדו לדברים שהם רלוונטיים לו בכל התחומים. את המשימה הזו לקחה על עצמה חברת הסטארט-אפ רייזאיט (RAIZIT) שהיא חלק מחממת סיטיזון, המופעלת על ידי עיריית ת"א יפו. החברה השתתפה בתערוכה הבינלאומית לערים חכמות שנערכה בברצלונה, שם הציגה את הפלטפורמה, שמוטמעת בארגונים ויודעת לנהל באופן דיגיטלי את כל תהליכי שיתוף הציבור על ידי כלים דיגיטליים חכמים. החברה הוקמה על ידי שני יזמים: ערן עציון, ששירת במשך 20 שנה בשירות הציבורי והממשלתי, ובין היתר היה סגן ראש המל"ל וראש חטיבת התכנון במשרד החוץ. שותפו להקמת החברה הוא יהונדב יקותיאל, המשמש כמנהל פיתוח בחברה, והוא מנתח מערכות וטכנולוג בעל ניסיון רב. בראיון לאנשים ומחשבים, מספר עציון על המשמעות של שיתוף ציבור ועל המוצר שהם פיתחו. שיתוף ציבור זה נושא שקיים ברשויות רבות, כיצד אתם רואים את זה? "אנחנו צורכים ומקבלים מידע מארגונים, כמו הרשות המקומית, משרדי ממשלה, עמותות וארגונים שחשובה להם האינטראקציה איתנו. הארגונים האלו מציפים לנו מידע רב בצורות שונות ,ואנחנו יכולים להגיב, לשתף ולתקשר. בעבר האינטראקציה הייתה פיסית, והיום היא על פלטפורמות דיגיטליות, רשתות חברתיות וכדומה".  אז איפה אתם נכנסים לנושא? "יש כל מיני דרכים לתקשר בצורה דיגיטלית עם הרשות, או כל ארגון אחר. נודה על האמת שזו לא ממש חוויה טובה, ויש לכך הרבה סיבות, בין היתר מפני שיש יותר מדי פלטפורמות, שלא תמיד ממוקדות, כי עירייה היא גוף גדול וקשה למקד אותו. מצד שני, הרשות רוצה מאוד לדעת מה התושבים רוצים וחושבים כדי לתת להם את המענה המתאים, וכאן אנחנו נכנסים לתמונה". אז מה פיתחתם למעשה? הפלטפורמה שלנו היא פלטפורמת ניהול מתקדם של תהליכי השיתוף באמצעות כלים דיגיטליים באמצעות מתן אפשרות לספק מידע ממוקד לתושב בתחום הרלוונטי, על ידי זה שהרשות יכולה גם לשתף את האזרח בקבלת ההחלטות שלה ברמות הכי פשוטות וממוקדות, מקטן ועד גדול. בין היתר, הפלטפורמה כוללת, למשל, מפה אינטראקטיבית, שאלונים, סקרים, הודעות שמניעות את התושב או הלקוח להגיב. המערכת יודעת לנתח את התוצאות ולהציגן בממשק גרפי, האלגוריתם לומד את דפוסי העניין ומציע תכנים מותאמים אישית למשתתפים. הפלטפורמה משתפת את האזרח בהחלטות בקנה מידה קטן, מקומי ובהחלטות אסטרטגיות". תן דוגמאות, בבקשה. "החלטה 'קטנה', למשלף יכולה להיות שהעירייה מתכוונת להקים פארק ליד הבית שלי, או שהעירייה רוצה לעצב מחדש את הגינה הציבורית בשכונה שלי. בעבר היא הייתה בדרך כלל מנחיתה את זה על התושבים ולא שואלת אותם. עכשיו, באמצעות הכלים שפיתחנו, הן למקבלי ההחלטות בעירייה והן לתושב, יש אפשרות לקבל את חוות הדעת שלי, שתגיע למקבל ההחלטות הרלוונטי ותטופל. המידע שמועבר למקבל ההחלטות מנותח על ידי מערכות AI, מאפשר להתממשק לכלים שיש בידי האזרח והופך את התקשורת איתו לפשוטה והרבה יותר שקופה. החלטה גדולה יותר היא, לדוגמה, תכנון אסטרטגי של העיר ,שמתחלף אחת לכמה שנים. בעבר העירייה תכננה ולא שאלה את התושבים. כיום, בעזרת המערכת היא יכולה לשתף טוב יותר את התוכנית שמורכבת מפריטים רבים, ליידע את התושבים ולשתף אותם בקבלת ההחלטות". מה הממשק של האזרח? "במערכת יש פיצ'ר של GPS, המאפשר לתושב לראות מה קורה סביבו עוד בטרם העירייה מתקשרת איתו. נניח שאני גר בשכונה מסוימת, אני מקליק על האזור שלי ואז אני רואה את כל תהליכי שיתוף הציבור. בצד של העירייה זה כמובן מחייב חיבור לכל מערכות העירייה, CRM, וזה מאפשר לה לשפר מאוד את איכות המידע שהיא מציגה לתושב". המערכת שלכם כבר מוטמעת בתל אביב, והיכן עוד? "אנחנו כרגע עושים אינטגרציה עם מערכות הדגל של העירייה, שהיא העיר המובילה בישראל בכל הנושא של שיתוף תושבים. אנחנו החברה הראשונה כרגע בחממת סיטיזון שחתמה חוזה להטמעת מוצר שפיתחנו, וזה מתחיל לקרות כעת. בנוסף, אנחנו מטמיעים את הפלטפורמה אצל מגוון לקוחות, כגון משרדי ממשלה, הג'וינט, גני תקווה, השלטון המקומי ועוד". מתי הוקמה החברה ומה מקורות הגיוס שלה? "הקמנו את החברה בינואר 2020, ואז נכנסנו לחממת הסטארט-אפים של עיריית ת"א-יפו, סיטיזון, לאחר שנבחרנו מתוך רשימה ארוכה של חברות שהגישו מועמדות. במשך שנה עשינו תהליך עיצוב ואפיון הפתרון ביחד עם אנשי העירייה. לגבי מקורות מימון, את החברה הקמנו במימון עצמי שלנו. כעת אנחנו לקראת סבב גיוס של כמה מיליוני שקלים, בין היתר כדי לפרוץ לשווקים בחו"ל, שם הרשויות המקומיות מתמודדות גם הן עם אתגרים דומים". כמה עובדים יש לכם? "יש לנו שמונה עובדים, ומי שמוביל את הפיתוח זה השותף שלי יהונדב יקותיאל, שאני מכנה אותו 'ילד פלא', שנולד עם הטכנולוגיה, ויחד איתו פיתחנו את המערכות שלנו".