מסתבר שלפחות במקרים רבים, יוטיוב עולה בפיירפוקס, הדפדפן של מוזילה, לאט יותר מאשר בדפדפנים אחרים, כשההבדל עומד על חמש שניות. הסיבה לכך היא המלחמה שגוגל, הבעלים של יוטיוב, אסרה על המשתמשים בחוסמי פרסומות בפלטפורמה הפופולרית שלה. הבאז סביב העיכוב הזה החל בווידיאו שפרסם משתמש ברדיט, שבו הוא מראה שיוטיוב אמנם עולה בפיירפוקס לאט יותר, לאט מדי. בסרטון נראה שבמשך כמה שניות, עמוד הדפדפן כמעט ריק כשכתובת ה-URL היא youtube.com, ורק לאחר מכן האתר עולה כרגיל. ואולי בעצם מדובר בבעיית קישוריות, שאומת הרשת (ולפחות אומת משתמשי פיירפוקס) תולה עליה תילי תילים של פרשנויות? התשובה לכך היא לא, מפני שמשתמשי פיירפוקס שעברו מיידית לכרום – הדפדפן של גוגל עצמה – ראו שזמן העלאת האתר חוזר להיות כרגיל. גוגל – או, יותר נכון, יוטיוב – פרסמה בעקבות הבאז שהחל סביב הנושא הצהרה. היא כתבה בה כי "על מנת לתמוך באקו-סיסטם מגוון של יוצרי תוכן באופן גלובלי, ועל מנת לאפשר למיליארדים לגשת לתוכן המועדף עליהם ביוטיוב, פתחנו במאמץ לעודד גולשים שמשתמשים בחוסם פרסומות לאפשר את הצגתן ביוטיוב, או לעבור לשירות הפרימיום, שבו לא מוצגות פרסומות כלל. ייתכן שמשתמשים שיש להם חוסם פרסומות ייתקלו בהצגה לא אופטימלית (של האתר – י"ה), ולא משנה באיזה דפדפן הם משתמשים". כלומר, גוגל לא מסבירה את ביטול השיהוי של חמש שניות שחוו משתמשי הדפדפן של מוזילה מיד לאחר שעברו לכרום, וטוענת שלא רק משתמשי פיירפוקס עלולים לסבול ממנו.

אוניברסיטת בר אילן נמנית עם האוניברסיטאות הגדולות בישראל, ואת קמפוס האוניברסיטה הממוקם בליבה של גוש דן פוקדים מדי יום אלפי סטודנטים מכל רחבי הארץ, חברי סגל ומבקרים מישראל ומחו"ל. בדומה לארגונים גדולים רבים אחרים בישראל, גם אוניברסיטאות נמצאות לא פעם בחזית של מתקפות סייבר על ידי האקרים וגורמים עוינים אחרים ברחבי העולם. לא פעם התברר שמערכות אבטחת הסייבר שנבחרו ודרכי הפעלתן לא היו ברמה מספקת כדי לבלום מתקפות זדוניות, ובמספר מקרים תשתיות המחשוב של מוסדות אקדמיים מובילים – נפרצו. זו הסיבה שאוניברסיטת בר אילן החליטה על שדרוג מערכות כולל במערך אבטחת הסייבר שלה.    לאוניברסיטה תשתיות מחשוב המבוססות על פתרונות שונים של יצרניות הטכנולוגיה המתקדמות בעולם. שירותי המחשוב של האוניברסיטה תומכים ב-5,000 משתמשים, ובהם עובדי האקדמיה, המרצים, החוקרים והסטודנטים, המפעילים אלפי מכשירים דיגיטליים מסוגים שונים. ניהול מערכות המחשוב של האוניברסיטה מתבצע בעזרת מספר אשכולות, המרוכזים בשני אתרים עיקריים: הראשון, אתר מחשוב מרכזי והשני אתר DR מרוחק, כאשר חלק מהמערכות מהוות גיבוי למערכות הקיימות. פתרונות אבטחה מבוססי גישת מיקרו-סגמנטציה לאור אתגרי האבטחה המתרבים, החליט אגף המחשוב בבר אילן להטמיע לראשונה פתרונות אבטחה מבוססי גישת מיקרו-סגמנטציה, בנוסף לפיירוול (Firewall) המסורתי. פתרון מסוג זה עולה בקנה אחד עם האופי המיוחד של האוניברסיטה, שמטרתה העיקרית היא הנגשת מידע מחקרי ואקדמי לציבור הרחב. הפתרון מאפשר את שיתוף המידע, אך בה בעת מגן על הנתונים הרגישים הנמצאים בתוך מערכות האוניברסיטה. "מוסדות אקדמיים בארץ ובעולם נתונים למתקפות חוזרות ונשנות כמעט מדי יום, ולצערנו, אוניברסיטת בר אילן איננה שונה מהם", אמר עודד בן יעקב, רמ"ד וירטואליזציה ומערכות מיקרוסופט באוניברסיטת בר אילן. "בעבר ההגנה הייתה מבוססת בעיקר על חומות פיירוול, כך שאם גורם חיצוני היה מצליח לחדור אל נקודה פגיעה בתוך הרשת עצמה, הוא יכול היה למעשה להגיע אל הרשת כולה. לאחר בדיקה מעמיקה של הנושא, הבנו שהעיסוק באבטחת המידע רק מתגבר ודורש יותר ויותר משאבי זמן מצד כל הצוותים המעורבים. מסיבה זו חיפשנו אחר פתרונות משלימים, שיהיו אחראים על אבטחת המידע ברשת, כאשר המטרה שעמדה לנגד עינינו היא קודם כל צמצום משטחי התקיפה". פתרון NSX של חברת VMware, הוטמע בבר אילן על ידי חברת המומחים והאינטגרציה Wizards. בן יעקב המשיך והרחיב: "לצורך ביצוע הפרויקט בחרנו בפתרון NSX של חברת VMware, שהוטמע בבר אילן על ידי חברת המומחים והאינטגרציה Wizards. פתרון NSX VMware, המבוסס על טכנולוגיית וירטואליזציה של רשתות התקשורת, מסייע לנו לממש את תפישת המיקרו-סגמנטציה ליצירת אזורים מאובטחים 'גרעיניים' בדאטה סנטרים (Data Centers) ובעננים, כך שכל אחד מהם מבוסס ומוגן בנפרד. פרויקט זה הינו הראשון מסוגו בתחום הטמעת פתרון NSX intelligence בארץ. פתרון ייחודי זה רץ על קוברנטיס (Kubernetes) מובנה, בשילוב פלטפורמת VMware Tanzu, המסוגל לתת תמונה רחבה יותר וביצועים טובים יותר בזמן אמת". "כיום הפתרון מאפשר לנו לראות מפה ויזואלית וברורה של כל המערכת, מי פונה אליה ולמי היא פונה, וכיצד היא מקשה על התוקף להיכנס", הוסיף בן יעקב. בבר אילן נבחרו שתי אפליקציות, שנחשבו ל"בטן הרכה" של המערכת, ובהן יושם הפתרון בשלב הראשון. במהלך הפרויקט נעשתה התאמה של הפתרון ללקוח, והיה צורך בלימוד של הרשת וכתובות IP חיצוניות, באמצעות כלי AI. בשלב השני נוסחו הכללים למערכת. לדברי בן יעקב, "הפרויקט בוצע באופן פשוט ומהיר, ורץ על קשרים בין אפליקציות ושרתים, במקום להסתמך על בנייה ידנית. אם בעבר פרויקט כזה היה לוקח שבועות או חודשים, בפועל הפרויקט הנוכחי נמשך ימים בודדים, לפחות מהצד של חברת VMware והשותף Wizards. פעולת ההטמעה כולה נעשתה בצורה אוטומטית. העבודה מול שתי החברות הייתה מקצועית ומוצלחת מאד. כיום יש לנו שתי מערכות שפועלות במקביל, ואנו מרוצים משתיהן ומרוויחים מהמגוון ומכך שכל מערכת מביאה איתה את היתרונות שלה". בעתיד הקרוב מתכוונים להרחיב באוניברסיטת בר אילן את הפתרונות גם לסביבה רחבה יותר וליישומים נוספים. בנוסף, הכוונה היא להגדיל את מספר השרתים הקיימים באוניברסיטה. "כל יום שבו אני מסוגל לבודד עוד מערכת מפני פריצות, מהווה רווח נקי בשבילנו", סיכם בן יעקב. "בעזרת פתרונות VMware נמשיך לחסום ניסיונות פריצה, ולא נאפשר גישה למאגרי המידע של האוניברסיטה ולנתונים הרגישים שהמערכות שלה כוללות".

Israel-1, מחשב העל שאנבידיה בונה בישראל, החל לפעול – חודשיים לפני המועד המקורי. החברה הודיעה היום (ג') כי היא השלימה את השלב הראשון בפרויקט, וכי מחשב העל כבר זמין לשימוש על ידי צוותי המחקר והפיתוח של החברה במרכז הפיתוח המקומי שלה, כמו גם עבור שותפים נבחרים בישראל. באנבידיה אומרים כי השלב הראשון בהקמת Israel-1 הושלם בתוך פחות מ-20 שבועות – זמן מהיר באופן משמעותי בהשוואה לפרק הזמן הנדרש לבנייה ולהקמה של מערכות מסורתיות דומות בעבר, שיכול היה להגיע למספר שנים. עוד מציינים בחברה כי כאשר תושלם הקמתו, Israel-1 צפוי להיות אחד ממחשבי העל המהירים ביותר בעולם לבינה מלאכותית ומחשב העל החזק בישראל, עם שמונה אקסה-פלופ ל-AI ו-130 פטה-פלופס עבור מחשוב מדעי. "ישראל היא ביתם של חוקרי ומפתחי בינה מלאכותית מהמובילים בעולם, שיוצרים יישומים שיניעו את הגל הבא של פיתוחי ה-AI", אמר ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה. "עם מחשב העל Israel-1, חברות חדשניות בישראל ייצרו טכנולוגיות בינה מלאכותית שיחוללו מהפכה בתפוקה ובמודלים העסקיים של ארגונים מסביב לעולם".  מחשב העל החדש של אנבידיה בשלב הראשון, עם ארבע אקסה-פלופ של ביצועי AI ו-65 פטה-פלופ של ביצועי מחשוב מדעי, Israel-1 ישמש למחקר ופיתוח פנימי, וכן כתבנית לבניית מחשבי על מבוססי Spectrum-X – פלטפורמת התקשורת המואצת של אנבידיה, שפותחה בישראל, ושבחברה אומרים שהיא משפרת את הביצועים והיעילות של ענני בינה מלאכותית (AI Clouds) מבוססי את'רנט. "אחרי שנבנה במהירות יוצאת דופן, Israel-1 מוכן כאן על מנת להעצים את קבוצות המחקר וההנדסה המוכשרות שלנו עם כוחה של הבינה המלאכותית", אמר גלעד שיינר, סגן נשיא בכיר למחשוב על ותקשורת באנבידיה. "המערכת הזו תשמש כמנוע מאחורי מוצרים וטכנולוגיות שצפויים להתמודד עם כמה מן האתגרים הגדולים ביותר בעולם". בשלב הנוכחי, כולל מחשב העל של אנבידיה בישראל 128 מערכות HGX H100 מדגם PowerEdge XE9680 מבית דל טכנולוגיות, עם 1,024 מעבדים גרפיים מדגם H100 80GB, יותר מ-40 מתגי Spectrum-4 ו-1,280 שבבים מסוג NVIDIA BlueField-3 ו-SuperNIC, שפותחו במרכז הפיתוח של אנבידיה בישראל. כאשר יושלם, Israel-1 יכיל 256 מערכות HGX H100, עם יותר מ-34 מיליון ליבות CUDA ומיליון ליבות Tensor מהדור הרביעי. כמו כן, הוא יכיל 2,560 שבבי BlueField-3 DPU ו-SuperNIC, ומעל 80 מתגים מדגם Spectrum-4. פלטפורמת Spectrum-X תהיה זמינה בשרתי לנובו, דל ו-HPE Israel-1 מבוסס על פלטפורמת Spectrum-X של אנבידיה, שהוכרזה באחרונה ומציעה טכנולוגיית תקשורת מואצת שמשלבת בין מתגי Spectrum-4 Ethernet לשבבי BlueField-3 DPU. יחד הם מציעים שיפור של עד פי 1.6 בביצועים עבור תקשורת בינה מלאכותית בהשוואה לפתרונות את'רנט מסורתיים. דל טכנולוגיות, HPE ולנובו יהיו הראשונות להטמיע את טכנולוגיות האת'רנט ל-AI של Spectrum-X בקו מוצרי השרתים שלהן, על מנת לעזור לארגונים להאיץ את עומסי העבודה של בינה מלאכותית יוצרת. לדברי הואנג, "בינה מלאכותית יוצרת ומחשוב מואץ מניעים את המעבר לדור הבא, כאשר ארגונים משדרגים את מרכזי הנתונים שלהם על מנת לשרת את עומסי העבודה הללו. תקשורת מואצת היא הזרז שמניע גל חדש של מערכות מחשוב מבית שותפות הייצור של אנבידיה, כדי להאיץ את המעבר לעידן הבינה המלאכותית היוצרת".

קבוצת התקשורת פרטנר מאחדת את חטיבות השירות והמכירות ללקוחות הפרטיים לחטיבה אחת, זאת בדומה לחטיבה העסקית בחברה. את החטיבה המאוחדת תוביל ותנהל מאיה רדושינסקי, המשמשת מזה כשנה כסמנכ"לית חטיבת המכירות בחברה. ההחלטה התקבלה כחלק מהאסטרטגיה של פרטנר להעניק ללקוח טיפול אחיד כמקשה אחת, ובהמשך לבקשתה של גלית שקאלו אופנברג, המשמשת כסמנכ"לית חטיבת השירות בפרטנר, לפרוש מתפקידה. לרדושינסקי ניסיון רב בשירות ומכירות. קודם הצטרפותה לפרטנר, כיהנה כראש אגפי השירות, התפעול והתביעות בכללית מושלם, שם הובילה מיזוג בין האגפים כחלק מאסטרטגיית מיקוד לקוח. בנוסף, רדושינסקי יישמה טרנספורמציה דיגיטלית בכלל המגעים מול הלקוח. את דרכה המקצועית החלה רדושינסקי בפלאפון, שם עבדה כ-15 שנה במגוון תפקידי ניהול בעולמות המכירה והשירות. בתפקידה האחרון בפלאפון ניהלה במשך כשלוש שנים את אגף מוקדי מכירה ושירות, שהוא האגף הגדול בחברה. קודם לכן ניהלה את אגף מרכזי מכירה ושירות, אשר מנה כ-50 נקודת מכירה ושירות בפריסה גיאוגרפית נרחבת. מנכ"ל קבוצת פרטנר, אבי גבאי: "אנו מאחדים את חטיבת מכירות פרטי והשירות לחטיבה אחת, כחלק מאסטרטגיית החברה לניהול מעגל טיפול מלא ואחיד מול הלקוח וראייתו מקצה לקצה. עם הניסיון הרב שלה ויכולותיה, מאיה היא האדם הנכון להוביל את החטיבה הפרטית בפרטנר".

הדרמה ב-OpenAI בשיאה: מרבית עובדי חברת ה-AI הכל כך מדוברת בשנה האחרונה הודיעו על כוונתם להתפטר ולהצטרף לשורות מיקרוסופט. המהלך הגיע בעקבות הדחתו של המנכ"ל לשעבר, סם אלטמן, בסופ"ש האחרון ומינויו לאחר מכן להוביל צוות מחקר חדש של AI במיקרוסופט. הובלת היחידה הייעודית החדשה תתבצע יחד עם נשיא OpenAI לשעבר, גרג ברוקמן, שהיה הראשון שנטש את החברה כבר לפני כמה ימים, כמחאה על פיטורי אלטמן. יצוין עם זאת כי בכתבה אחרונה של The Verge נכתב כי אלטמן, ברוקמן ומשקיעי החברה עדיין מנסים לספק לדירקטוריון סולם כדי לרדת מהעץ שעליו טיפסו חבריו, כך לדברי מקורות רבים בעלי ידע ישיר על המצב. בהתייחסו לשינויים המתגעשים צייץ אלטמן אתמול: "יש לנו יותר אחדות ומחויבות ומיקוד מאי פעם. כולנו הולכים לעבוד יחד בצורה כזו או אחרת, ואני כל כך נרגש. צוות אחד, משימה אחת". we have more unity and commitment and focus than ever before. we are all going to work together some way or other, and i’m so excited. one team, one mission. — Sam Altman (@sama) November 20, 2023 אלטמן נבעט – העובדים מתייצבים מאחוריו המנכ"ל לשעבר אלטמן ששמו היה מזוהה עם שם החברה – שגם ייסד והוביל מתחילת דרכה להצלחה גדולה – סולק, כזכור, ביום ו' במפתיע מתפקידו. מועצת המנהלים שהחליטה על המהלך טענה כי איבדה אמון באלטמן, מבלי לספק יותר מדי נימוקים למהלך. לפי הדיווחים, מיד אחרי המהלך של מועצת המנהלים פרצה מהומה בחברה. ההחלטה עוררה זעם גדול בקרב עובדי OpenAI, שרוב מכריע מהם התגייס לעמוד מאחורי אלטמן, בתוך האשמת הדירקטוריון בפגיעה במשימת החברה. במכתב ששלחו לדירקטוריון – עליו חתמו 650 מתוך 770 עובדי OpenAI – הביעו המוחים את תמיכתם הבלתי מעורערת באלטמן ואיימו להתפטר אם לא יוחזר לתפקידו. המכתב האשים את הדירקטוריון בסיכון עתיד החברה ובהתעלמות מתרומת כוח העבודה המסור שלה. "מיקרוסופט הבטיחה לנו שיש משרות לכל עובדי OpenAI בחברה הבת החדשה הזו, אם נבחר להצטרף", ציינו הכותבים. לפי דיווח מאוחר יותר בפייננשל טיימס, המתבסס על דברי מקור אנונימי, מספר החותמים אף הגיע כבר ל-747 מכלל העובדים. I deeply regret my participation in the board's actions. I never intended to harm OpenAI. I love everything we've built together and I will do everything I can to reunite the company. — Ilya Sutskever (@ilyasut) November 20, 2023 המדען הראשי של OpenAI, איליה סוצקבר, שעל פי הדיווחים הוביל את המהלך לסילוק אלטמן, צייץ ב-X (טוויטר) שיש לו כמה חרטות על אירועי סוף השבוע. "אני מצטער מאוד על השתתפותי בפעולות הדירקטוריון. מעולם לא התכוונתי לפגוע ב-OpenAI", צייץ סוצקבר. "אני אוהב את כל מה שבנינו יחד ואעשה כל שביכולתי כדי לאחד את החברה". בנוסף, באופן תמוה במיוחד, סוצקבר חתום אף הוא על מכתב העובדים ואיומם. האיום בעזיבה המונית שמתרחש כעת עקב סילוק אלטמן ומינוי אמט שיר כמנכ"ל חדש במקומו, מאיב על עתידה של OpenAI. אם איום זה יתממש, נטישת מאות העובדים את החברה, מלבד שתסב מהומה גדולה, גם תעלה חששות לגבי יכולתה של מפתחת כלי ה-GenAI המצליח ביותר כיום, ChatGPT, להמשיך את עבודתה פורצת הדרך בתחום הבינה המלאכותית. המעבר למיקרוסופט – המשקיעה הגדולה ב-OpenAI מיקרוסופט, שהיא המשקיעה הגדולה ביותר ב-OpenAI ובעלת בריתה של מפתחת כלי הבינה המלאכותית היוצרת, הגיבה לסיטואציה במהירות והציעה לאלטמן לעמוד בראש צוות מחקר חדש בתחום יחד עם ברוקמן. כזכור, הענקית מרדמונד כבר השקיעה עד כה בחברת הבינה הג'נרטיבית 11 מיליארד דולר, בשתי פעימות מאז 2019. התוכניות החדשות שהוצגו כעת, אם אכן יחולו, מעלות תהיות אודות המשך הקשר בין החברות והאם הסימיוזה שלהן תימשך. נזכיר כי רק בתחילת החודש השיקה OpenAI את GPT-4 Turbo – מודל AI חדש, מהיר ומדויק. על אף

מאז שאפל רכשה את עסקי המודמים הסלולריים של אינטל ב-2019, החברה מנסה לייצר מודם משלה עבור המכשירים שלה, ובעיקר עבור ה-iPhone. אבל למרות התקופה הארוכה שחלפה מאז, המהנדסים של אפל עדיין לא הצליחו לעשות זאת. למעשה, זהו אחד הנושאים הבודדים ברמת החומרה שלא מתוכננים באופן פנימי באפל, כחלק מהמגמה שלה לצמצם עד לביטול של התלות בשרשרת אספקה חיצונית וביצרניות ציוד מצד שלישי. בגלל הכישלון המסוים הזה, אפל האריכה בינתיים את הסכם רכישת המודמים מקוואלקום עד 2026, אבל זה לא אומר שהיא ויתרה, ובדיווחים שונם אפילו יש כבר שנת יעד ליציאת המודמים הראשונים מתוצרתה לשוק – 2028. ההערכה היא שבאותה השנה, אפל תצליח לייצר את המודמים הראשונים שיתמכו בחיבור אלחוטי סלולרי ולא רק ב-WiFi, לטובת שילוב במחשבי ה-MacBook של החברה. אמנם, אפשר להשתמש בשיתוף אינטרנט מהטלפון במקרים בהם אין חיבור WiFi זמין, אבל זה לא כמו חיבור סלולרי מובנה – כפי שמשתמשי מחשבים ניידים של רוב החברות האחרות בשוק כבר מכירים, עם האפשרות לשלב סים במחשב שלהם. אם זה אכן יקרה, יהיה זה בדיוק 20 שנים אחרי שסטיב ג'ובס, המנכ"ל האגדי של אפל, טען כי על אף שהחברה בדקה את האפשרות לשלב קישוריות 3G במחשבים שלה, היא החליטה לוותר על הרעיון, מכיוון ששבב כזה דורש יותר מדי מקום בתוך המארז של המחשב.

"עם פרוץ המלחמה ובימים הראשונים שלה היינו עסוקים בלהבין את תמונת המצב, לשקם תשתיות רבות שנפגעו, לתגבר כוחות ולספק אמצעי תקשוב לדרג הנפרש. כעבור כמה ימים הצלחנו לשקם את התשתיות ואת התקשוב בכלי הרכב, ועברנו לטפל בכלל מרחב הלחימה. הייעוד שלנו הוא לספק אורך נשימה תקשובי ללוחמים ולמפקדים", כך אמר סגן אלוף (מיל') דודו. דודו, בן 45, השתחרר משירות קבע לפני שנתיים ובימים אלה הוא מנהל הלחימה של מכלול רציפות התקשוב. הוא אחראי על רציפות המענה התקשובי בהיבט של מערכות קשר, שליטה ובקרה (שו"ב) ואמצעי תקשוב נוספים – בגזרת הלחימה. "אני נותן שירותים לכלל צה"ל, מהדרג הטקטי, הלוחמים בשטח, ועד המפקדים, במפקדות ובמטה הכללי", אמר. המכלול הוא מעין חמ"ל מבצעי לוגיסטי לתקשוב. על הקמתו הוחלט לפני כשנה, כלקח ממבצעים קודמים ותרגילים שנעשו בצבא. "מטרתו לתת מענה מוכלל ואחוד, כשכולם מחוברים וכך מתקבלת תמונת מצב אחת, שלפיה ניתן המענה התקשובי", הסביר סא"ל דודו, "המכלול נותן מענה של התקשוב בהיבט הלוגיסטי – מלאים, כשירות והכוחות שבשטח. הוא מטפל במענה התקשוב – ציוד תקשוב בשטח, סלולר צבאי, מכשירי קשר בהם הלוחמים עושים שימוש, מחשבים ומערכות שליטה ובקרה לשטח". "הלוחמים", ציין סא"ל דודו, "רוצים ממני כשירות של מערכות ומכשירי קשר למיניהם, וכן אנרגיה – סוללות המטעינות את אמצעי הקשר, אנטנות או תיקון רכיבים שהושבתו. המפקדים למעלה רוצים לראות את הלוחמים בשטח במגוון רחב של אמצעים, גם בטלפונים הניידים הצבאיים שלהם, וגם על מסכי המערכות". כשירות תקשובית באונליין ובזמן אמת "המכלול", אמר, "הוא מרכז המייצר תובנות לוגיסטיות על בסיס מידע ונתונים המתקבלים מהמערכות השונות. כבר בדרג הלוחם, ה'לקוחות' יכולים להזין את הפערים והחוסרים שלהם. מהצד השני, אנו מחוברים לכלל המערכות הלוגיסטיות, כולל למערכות ה-ERP. כך נוצרת כשירות תקשובית באונליין ובזמן אמת. תפקידנו כפול – לספק מענה טקטי, על בסיס האמצעים שאנו משנעים לשטח ולייצר אורך נשימה, כדי להבטיח את רציפות התפקוד של התקשוב". הלוחמים בשטח נעטפו במגוון רחב של חליפות תקשוב. מלחמת ישראל-חמאס. צילום: אילוסטרציה. שאטרסטוק "עטפנו את הלוחמים בשטח במגוון רחב של חליפות תקשוב", אמר. "מהמכשיר המוצפן הנייד, דרך מכשיר מוצפן ברק"ם (ר"ת רכב קרבי משוריין), טלפון סלולרי צבאי, מכשירי קשר טקטיים, מערכות שו"ב ועוד. טיפלנו במאות כלי רק"ם, סיפקנו מערכות שו"ב רבות ואלפי מערכות קשר לסוגיהן. ככל שהיקף הכוחות בשטח גדל, כך אנו מוסיפים עוד מערכות ועוד גיבויים. כרגע כלי הרכב והלוחמים נמצאים ברמת כשירות מאוד גבוהה ואנו 'דוחפים' ציוד בצורה מאורגנת". "במבצע צוק איתן, ב-2014", ציין סא"ל דודו, "שימשתי ראש ענף לוגיסטיקה בתקשוב. בחלוף עשור, השוני ניכר. אז חליפת התקשוב הייתה צנועה יותר. כיום יש הרבה מערכות שו"ב, ויש יותר דרישה לאמצעי תקשוב מצד המשתמשים. כיום, יש לנו יכולת לתת מענה רציף ומהיר, מבוסס יכולות שו"ב – כדי שהכוחות יוכלו לערוך תהליכים מבצעיים בצורה מהירה יותר". "הלוחמים והמפקדים מאמינים שה-ICT משמש מכפיל כוח מבצעי" סא"ל דודו היה מפקד קורס קציני תקשוב במילואים. "במחזור האחרון עליו פיקדתי, ביולי השנה", סיפר, "השתתפו 22 צוערים, בני 25-42, שעזבו הכל לטובת קורס בן שבעה שבועות. במסגרת הקורס ערכנו תרגיל מלחמה בן שבוע. המפקדים הסבירו לצוערים את חשיבות התרגיל. לא אנו ולא הם העלינו בדמיוננו מה יקרה חודשיים מתום הקורס. אני נמצא עימם בקשר רציף: הם בלב הלחימה ומדגישים את החשיבות והערך של אמצעי התקשוב ואת השפעתם על הלחימה". "זו מלחמה רב-זירתית", סיכם סא"ל דודו, "ועלינו לוודא שכלל האמצעים בתמרון מספקים יכולות טקטיות. בנוסף, עלינו לייצר אורך נשימה ורמות מלאי מספקות ומספיקות – אם נכנס לגזרה אחרת. יש דרישות מהשטח לעוד ועוד אמצעים, כי הלוחמים והמפקדים מאמינים שה-ICT משמש מכפיל כוח מבצעי. התקשוב מבחינתנו הוא לא רק מאפשר, אלא גורם מכריע בהליכי קבלת ההחלטות. עד כה, 40 יום בלחימה, סיפקנו מאות מערכות תקשוב עובדות – שעובדות היטב". הוא סיכם והבטיח, "אנו מנהלים 'כלכלת מלחמה' ושומרים עתודות לכל מקרה שיתרגש עלינו".

נשיא המדינה, יצחק הרצוג, ורעייתו מיכל, נפגשו עם נציגי מיזם קו-אימקפט, אשר הוקם במטרה לקדם תעסוקה בחברה הערבית. במפגש, אשר מהווה חלק מתוכנית פעולה של המיזם לקידום מרחבי עבודה משותפים, השתתפו למעלה מ-30 מבכירי ובכירות המגזר העסקי בישראל, שנרתמו למשימה בצל הסכנות הנשקפות למרקם היחסים העדין בין יהודים לערבים בישראל. המפגש עסק ביחסים בין יהודים לערבים בשוק העבודה בעת הזו, מתוך הבנה של החשיבות ליצירת שיח הבנוי על אמון הדדי ויצירת סביבות בטוחות ומכילות במקומות העבודה, לצד הסרת החששות והפחדים הקיימים בשטח. "למעסיקים יש משימה חשובה מאוד בעורף הישראלי" במסגרת המפגש סקרו המשתתפים את האתגרים המרכזיים עימם ארגונים מתמודדים נוכח המציאות הקשה, הציגו את הצעדים שננקטו מאז ה-7 באוקטובר להפגת מתיחות בין עובדים ערבים ליהודים, והדגישו את החשיבות של המגזר העסקי בחיזוק יחסים מסוג זה, בעתות משבר ושגרה כאחד. נשיא המדינה פתח את המפגש ואמר: "זוהי תקופה מאוד קשה, שמהווה מבחן עצום למדינה ולחברה הישראלית כולה. יש פחדים, אתגרים וכאבים רבים, אך מצד שני ניכרים גם כוחות עצומים ושיתופי פעולה שמעוררים תקווה. למעסיקים יש משימה חשובה מאוד בעורף הישראלי – כלכלית וחברתית, להמשיך לקיים את הכלכלה הישראלית ולחזק אותה, ובמקביל לחזק את המרקם החברתי והחיים המשותפים בין כלל הקבוצות. נפגשנו הערב עם עשרות בכירות ובכירי המשק הישראלי, כחלק ממיזם קו-אימפקט לקידום תעסוקה משותפת של יהודים וערבים. קיימנו דיון מרתק וכן על הקשיים, האתגרים והצעדים שנוקטים להפגת המתיחות, ובצידם ההצלחות, החוסן המשותף והחשיבות של המגזר העסקי בחיזוק מרקם היחסים". נוא ג'השאן בטשון, מנכ"לית קו-אימפקט, אמרה: "אני מודה לכבוד נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו, מיכל הרצוג, שאירחו אותנו כאן ונרתמו ליוזמה חשובה זו, ולבכירי ובכירות המגזר העסקי שנכחו כאן היום. מאז אירועי הזוועה הקשים של ה-7 באוקטובר, והמלחמה שמתחוללת בעקבותיהם, עוברת החברה הישראלית טלטלות חריפות בזו אחר זו. אנו, בקו-אימפקט, מודאגים מהאיומים הנשקפים למרקם החיים האישי והארגוני העדין במדינת ישראל, שנבנה בעמל רב ועל בסיס ערכים משותפים, לצד מחויבות עמוקה ושותפות גורל בין הציבורים. למנהיגי ומנהיגות המגזר העסקי יש תפקיד חשוב מתמיד בהובלת שיח מאחד בעת הזו, וזוהי האחריות של כולנו להוביל מדיניות של אפס סובלנות להסתה, אלימות וגזענות, לצד יצירה וחיזוק של מרחבי עבודה משותפים. הבנייה של חברה אזרחית חזקה בעתות משבר, למול האיומים הרבים הנשקפים לה, עוברת דרך תעסוקה שוויונית, גיוון, הכלה וחוסן ארגוני – ותתאפשר רק בזכות ההירתמות של המגזר העסקי למשימה". "אזרחים יהודים וערבים שותפים לאותו גורל ולאותה מציאות" עימאד תלחמי, יזם עסקי וחברתי, יו"ר ומייסד באבקום סנטרס (Babcom Centers), אמר: "אנחנו רואים בחודש האחרון כיצד אזרחים יהודים וערבים שותפים לאותו גורל ולאותה מציאות. אך לצד ההבנה הזו – ניכר שגם הפחד שולט כיום על חיים של רבים מאיתנו, ערבים ויהודים כאחד. כמי שמוביל ארגון שמחציתו עובדים ערבים ומחציתו יהודים, וכמי שפעיל במגזר העסקי בישראל, אני רואה כיצד יותר ויותר מאיתנו מפחדים האחד מהשני. הבחירה שניצבת בינינו היא בין הפחד לבין ביחד – ובצומת הזה, אני בוחר ב-ביחד. זה הזמן שלנו לתמוך אחד בשני, לחבק אחד את השני ולתת ביטחון אחד לשני". אילן ברנפלד, יו"ר ומנהל עסקים ראשי של דלויט בישראל, שיתף על ההתגייסות המופלאה של משרדו בנצרת עקב המצב ואמר: "המשרד שלנו בנצרת התגייס בצורה פנטסטית לאירוע. קודם כל יש לנו שם שני שותפים ערבים – שותף ושותפה שמובילים אותו. ואז העניין הוא שזה לא המעסיק היהודי שעובד מול העובדים הערביים – אלא כולנו מארג אנושי אחד שלם. לרבות פעולות שאנחנו נקטנו, כמו קו למצוקה רגשית, הכל בשתי השפות – העברית והערבית. רמת ניצול הקו הזה היא שווה. אנחנו מדברים המון על חוסן בחברה הישראלית, אנחנו יודעים שחוסן בונים הרבה לפני שצריך להשתמש בו". במפגש השתתפו למעלה מ-30 בכירי ובכירות המשק, ובהם גם: עפרה שטראוס (יו"ר שטראוס ישראל), ד"ר סמיר קאסם (יו"ר משותף של קו-אימפקט ומנהל מחלקה פנימית בביה"ח כרמל), צבי זיו (איש עסקים ויו"ר משותף של קו-אימפקט), מיכל ברוורמן-בלומנשטיק (מנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח), איימן סיף (שותף בקרן פורטלנד), דיוויד צ'ין (השותף המנהל של מקינזי בישראל), עדי סופר-תאני (מנכ"לית מטא בישראל), גדי קוניא (מנכ"ל תנובה), חסאן טואפרה (ראש הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית),   אורי לוין (מנכ"ל קבוצת תדהר), עדינה שפירא (שותפה בהרצוג פוקס נאמן), סמיר חורי (מנכ"ל קבוצת SK), וסים אבו נסאר (המנכ"ל והבעלים של גרנד פורום סוכנות לביטוח 2001 בע"מ), דוד פורר (יו"ר קבוצת ניאופרם), גבי מיודובניק (מנכ"ל ונשיא נטפים), אבי בן אסאייג (מנכ"ל אסם נסטלה), תאבת אבו ראס (מנכ"ל יוזמות אברהם), רשא ח'ולי (מנכ"לית מדיפלסט מקבוצת נובולוג), אלה אלקלעי (יו"ר IBI), נסרין חאג' יחיא (שותפה מייסדת בחברת הייעוץ NAS), מיכל צור (מנכ"לית קלטורה), כאיד אבו עיאש (מנכ"ל האחים אבו עיאש בניה), נעם לאוטמן (יו"ר דלתא גליל תעשיות וקרן לאוטמן), ראני חאג' יחיא (מנכ"ל שער הירדן וגורניצקי), גיל וייט (שותף מנהל הרצוג פוקס נאמן), מומו מהדב (מנכ"ל מעלה), דן שמגר (שותף במיתר עורכי דין) וזקי דיאב (שותף ב-א. שניאורנסון, דיאב ושות'). דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות משתתפי מפגש קו אימפקט עם נשיא המדינה, יצחק הרצוג. צילום: עמוס בן גרשום/ לע"מ נשיא המדינה, יצחק הרצוג, במפגש קו אימפקט. צילום: עמוס בן גרשום/ לע"מ