"התחזקות השקל היא אולי בשורה טובה למדינת ישראל, כי היא נובעת מסיבות טובות, שקשורות בחזרה לשגרה, אבל היא גורמת לירידה בשער הדולר – ואלה חדשות לא טובות לתעשיית ההיי-טק. זאת, מאחר שהיא מבוססת על הכנסות מייצוא, שמקורן בדולרים או ביורו. אין ספק שאנחנו מודאגים", כך אמר לאנשים ומחשבים מריאן כהן, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. דבריו של כהן באים על רקע מגמה שמסתמנת בשבועות האחרונים של התחזקות השקל על חשבון הדולר והיורו. נכון לשעת פרסום הכתבה היום (ג'), שער הדולר הוא 3.59 שקלים. מדובר אמנם בעלייה קלה לעומת שערו אתמול בבוקר – 3.56 שקלים, אך הוא נמוך בהרבה משער השיא השנה, 3.83 שקלים, שנרשם בסוף חודש אפריל. "אנחנו תמיד אומרים שצריך להסתכל על התמונה המלאה", אמר כהן ומנה את הפרמטרים המדאיגים ברמת המקרו: עלייה באינפלציה, שינוי בשער הריבית, שמשפיע באופן ישיר על שער הדולר, ובנוסף – גל התייקרויות מחירי החשמל ועליית המע"מ, שמשפיעים על כלל התעשיות במשק. "ברור לחלוטין שהיחלשות הדולר לא מיטיבה עם ענף ההיי-טק. ההכנסות מייצוא בדולרים יקטנו מול התחזקות השקל, וברור שזה משפיע על היקף הייצוא ועל האפשרות לעבוד ולייצר. האם זה טוב ליכולת התפקוד של הענף? ודאי שלא", ציין כהן. מגמה שמדאיגה חלק ניכר מההיי-טק. צילום: ShutterStock הוא הזכיר שלפני ארבע שנים היה מצב דומה של שפל בשער הדולר. לדבריו, "נעשו מאז כמה צעדים, אבל אנחנו עדיין לא שם, מה גם שהתחזיות לא מספיק אופטימיות". הוא הזכיר בהקשר זה את התחזית של גולדמן זקס, שמדברת על המשך ירידה בשער הדולר. "זה מחייב אותנו לחשוב, לבדוק ולהיות מאוד זהירים, כי ההתייקרויות יביאו, בסופו של דבר, לדרישות לעליות שכר, וההיי-טק הוא תעשיה שמושתתת על עובדים", אמר. מי ידאג לחברות הצעירות? כהן ציין שבשנים האחרונות חלה ירידה במספר הסטארט-אפים הישראליים שנפתחים, ובשנתיים האחרונות יש ירידה בהיקף ההשקעות בהיי-טק הישראלי. "מרבית הכסף מושקע בחברות גדולות. גם להן יש צרכים, אבל מי ידאג לחברות הצעירות? בלעדיהן אין עתיד לענף", הוסיף. מוקדם יותר החודש השיק איגוד ההיי-טק פורום סטארט-אפים, כדי לסייע לחברות הצעירות ליצור קשרים עם משקיעים, בהינתן שעדיין לא רואים באופק גידול משמעותי בהיקף ההשקעות לרמה שדומה לזו שהייתה ערב המהפכה המשפטית והמלחמה. "מסתמן שיפור מסוים, אבל זה לא מספיק", ציין כהן. האם במציאות של היום יש בכלל מקום לפנות לממשלה כדי שתתערב? כהן: "ברור שיש למצב הכללי השפעה. אבל כמו בפעמים קודמות, אנחנו לא מבקשים כסף. אנחנו מבקשים שיאפשרו לנו לעשות את מה שאנחנו יודעים לעשות הכי טוב – וזה לעבוד. כדי לעבוד צריך עובדים וכדי שיהיו עובדים צריך להכשיר אותם, ואם לא יכשירו אותם היום, הם לא יהיו בעוד כמה שנים. לא צריך ללכת רחוק מדי – ראינו בימים האחרונים את התוצאות שפורסמו של מבחני המתמטיקה של התלמידים הישראליים. אין פה מעשי קסם. מהממשלה אני מצפה שהיא תאפשר לקיים את האקו-סיסטם, תשקיע בחינוך, בתשתיות לאומיות ובתקשורת, ובעיקר תדאג לסביבה יציבה, כדי שאותם משקיעים שיש להם כסף ורוצים לבוא לפה יהיו משוכנעים שזו השקעה בטוחה". לסיום הוא ציין שמן הראוי שתתחיל להיות הכרה ברמה הלאומית בגידול המשמעותי במספר הטאלנטים שעוזבים את המדינה. "כולם יודעים שזה קיים, כל אחד מאיתנו מכיר או שמע על מישהו שעזב או עומד לעזוב. קודם כל צריך להכיר שיש כאן בעיה ומיד בהמשך להתחיל לטפל. אחרת מצבנו לא יהיה טוב יותר", אמר כהן.

גוגל הציגה אתמול (ב') שבב עיבוד קוונטי חדש שמציין, לפי החברה, פריצת דרך משמעותית בחישובים קוונטיים – מכיוון שהוא מציע דיוק רב יותר ממה שהוצע עד היום עם פתרונות אחרים. לפי גוגל, השבב החדש, שמכונה Willow, מסוגל לבצע חישובים קוונטים "מתחת לסף", כך שהוא יאפשר בנייה של מחשבים שיציעו דיוק ברמה שתהיה שימושית. החברה חשפה ניסוי שממנו עלה שבעזרת שימוש בטכניקות תיקון שגיאות נכונות, מחשבים קוונטיים יכולים לבצע חישובים בדיוק הולך וגדל, שקשור ישירות לגודל שלהם – ככל שהם גדולים יותר הם יכולים להגיע לסף המכריע, שמאפשר דיוק אמיתי. לפי החוקרים של גוגל, זו הבעיה במחשוב הקוונטי הנוכחי – המחשבים הקוונטיים נכון להיום קטנים מדי, וזו אחת הסיבות המרכזיות לשגיאות רבות מדי ברוב היישומים המסחריים או המדעיים. עד כמה זה משמעותי? כהדגמה ראשונה, החוקרים סיפרו שהמעבד החדש – שפותח במעבדת ייצור שגוגל בנתה בקמפוס המחשוב הקוונטי שלה בסנטה ברברה, קליפורניה – יכול לבצע בערך בחמש דקות משימה שתיקח למחשב העל הכי הגדול בעולם 1,025 שנים. זה הושג על ידי יצירת קיו-ביטים לוגיים בתוך Willow, וכל גידול עוקב בגודל של כל קיו-ביט לוגי מאפשר לקצץ בחצי את שיעור השגיאות. "זו הייתה המטרה במשך 30 שנה", אמר מייקל ניומן, מדען מחקר במטה של גוגל במאונטיין ויו, קליפורניה, במסיבת עיתונאים שכינסה החברה כדי להציג את המעבד החדש. הוא ציין שמשמעות ההישג היא שעד סוף העשור יוכלו מחשבים קוונטיים לאפשר גילויים מדעיים שבלתי אפשרי לבצע כיום אפילו עם מחשבי העל החזקים ביותר שניתן להעלות על הדעת.

"גראנד סלאם הוא ארבעת טורנירי הטניס החשובים בעולם, ביניהם ווימבלדון ורולאן גארוס. לטכנולוגיה, 2024 הייתה שנת 'גראנד סלאם' – AI נדון בכל חדר ישיבות, ולא כעוד סתם שיחת תקציב. לא ראיתי דבר דומה לכך בארבעת העשורים שלי בטכנולוגיה. ב-2025, החיים והתעשיות יעוצבו מחדש באמצעות בינה מלאכותית לסוגיה. בדיוק כפי שהמפץ הגדול הכין את הקרקע לפיתוח גלקסיות וכוכבים, הצמיחה המהירה של AI יוצרת הזדמנויות, תעשיות ודרכי חיים ועבודה חדשות. ב-2025, נהיה עדים למקבילה הטכנולוגית של המפץ הגדול, כשהבינה המלאכותית תהיה במוקד האופנים בהם אנו חיים, עובדים ומשחקים. בדיוק כפי שהיקום התפשט במהירות לאחר היווצרותו, הטכנולוגיה מתפוצצת למחוזות חדשים, מגדירה מחדש תעשיות ומעצבת מחדש את עתידנו", כך אמר ג'ון רוז, סמנכ"ל הטכנולוגיות הראשי של דל (Dell Technologies). רוז, המשמש גם כמנהל AI ראשי בענקית ה-IT, שוחח עם עיתונאים אמש (ב') ופרס את תחזיותיו לשנה החדשה. משנה את העולם. הבינה המלאכותית. צילום: ShutterStock ה-GenAI: "רבים לא יודעים מאיפה להתחיל" "הראשונה מחמש המגמות" אמר, "היא שה-AI יספק ROI – החזר השקעה משמעותי – לארגון. במחקר שערכה מקינזי, 65% מהארגונים משתמשים באופן קבוע ב-GenAI, נתון כמעט כפול מעשרת החודשים הקודמים. עם זאת, רבים לא יודעים מאיפה להתחיל. סקר שערכנו באחרונה בקרב 1,600 לקוחותינו, מצא שכמעט 80% מהם נמצאים רק בשלב 0, של בדיקה ולמידת הנושא, או בשלב 1, של הטמעה ממוקדת עם משאבים ייעודיים ומפת דרכים להרחבה. עבור ארגונים רבים, שלב המבחן והלמידה מתחיל להשתלם. לפי מורגן סטנלי, רוב החברות רואות ROI גבוה ב-40% מהמצופה בפתרונות ה-GenAI שלהן. אני צופה שבשנה הקרובה, ארגונים ימשיכו לראות ROI אמיתי, ככל שהם ירחיבו את אימוץ הבינה המלאכותית. ארגונים שלא מבינים את אסטרטגיית ה-AI והארכיטקטורה הנכונות – ימצאו עצמם בעמדת נחיתות". "המגמה השנייה", ציין, "היא שהטמעת ה-AI במחשבים האישיים תהיה החלק החשוב ביותר בארכיטקטורת המחשוב המבוזרת בארגונים. יחול שינוי במקום שבו עסקים מיישמים AI, כדי שהם יוכלו לעקוב אחר הנתונים. ה-AI יעבור מהדאטה סנטר ומהענן – אל הקצה והמחשב האישי. במחשבי AI, הנתונים יעובדו ישירות במכשיר, מה שיהפוך אותם למהירים, חסכוניים ומאובטחים יותר. המחשבים האישיים יהיו מסוגלים להריץ עומסי עבודה של AI או יישומים, ויתמכו בכל המשימות היומיומיות שלכם, עם מעבדים בעלי ביצועים גבוהים יותר ויותר". "המגמה השלישית", ציין רוז, "קשורה לדאטה סנטר, שמניע מהפכה בארכיטקטורה, בשל עקומת האימוץ המהירה ביותר של AI בכל ההיסטוריה הטכנולוגית. עד סוף 2026, אימוץ AI ישקף יותר ממחצית הביקוש לעומסי עבודה בדאטה סנטרים. זה יביא למעבר לארכיטקטורות 'מפורקות', בהן מחשוב, אחסון ורישות יהיו מהירים כברק ויוכלו להתרחב באופן עצמאי. כך יימנעו כל 'נקודות הכאב' הנפוצות בדאטה סנטרים". "המגמה הרביעית", לפי רוז, "נוגעת ליעילות של דאטה סנטרים. הניגוד בין העלות הצומחת של אנרגיה בשל גידול בצריכה בגלל AI, ומנגד, הצורך בעבודה ידידותית לסביבה, עם הלימה לרגולציות לתחום – יקשה על הניווט. לכן, ארגונים יתמקדו בחדשנות בעולם החומרה, עם פתרונות חסכוניים באנרגיה, כגון קירור נוזלי חדשני, וכלי ניהול וניטור עומסי עבודה, לטובת יעילות ושיפור הביצועים". לבני האנוש יהיה בקרוב צוות שלם שלהם. סוכני AI. צילום: Shutterstock "סוכני AI יהיו בכל מקום" "המגמה האחרונה", אמר רוז, "היא שסוכני AI יהיו בכל מקום. מדובר במערכות תוכנה שיכולות לתכנן, לקבל החלטות ולנקוט פעולה להשגת מטרות מוגדרות מראש. תהיה להם השפעה גדולה על האופן שבו אנו משתמשים ב-AI. סוכנים יתפתחו ויהפכו מיישומים פסיביים הדורשים קלט אנושי – למערכות מרובות סוכנים, הפועלות עצמאית. לבני האנוש יהיה בקרוב צוות שלם של סוכנים, מה שיהפוך את כולם למנהלים, עם סוכנים מותאמים להם אישית. 'סוכן' תהיה מילת השנה ב-2025. הם יתקשרו בשפה טבעית ויקיימו אינטראקציה עם העולם הסובב אותם, כולל עבודה בצוותים מעורבים, של סוכנים אחרים ובני אדם". עוד ציין רוז כי "הפוטנציאל האמיתי של AI טמון בקשרים שלה עם טכנולוגיות מתפתחות אחרות. יש פוטנציאל סינרגטי של שילוב AI עם התקדמות בתחומים כמו מחשוב קוונטי, מחשוב קצה חכם, מימוש תפישת 'אפס אמון' באבטחת מידע, טכנולוגיות 6G ותאומים דיגיטליים. הכוח המשולב של מחשוב קוונטי ובינה מלאכותית ישנה את כללי המשחק בתעשיות רבות ובתחומים מורכבים כמו מדע חומרים, גילוי תרופות ובעיות אופטימיזציה – תחומים בהם המחשוב המסורתי הוגבל".  "הבינה המלאכותית ניסחה הכל מחדש, כולל את התפקיד של כל טכנולוגיה אחרת. AI הפכה לא רק למרכז עולם היישומים שלנו, אלא גם למרכז עולם הטכנולוגיה. כל טכנולוגיה מאפשרת כעת בינה מלאכותית או מופעלת על ידיה", סיכם רוזה. "כאופטימיסט טכנולוגי, אני בטוח שהבינה המלאכותית תאיץ את ההתקדמות והחדשנות האנושית. ארגונים חייבים לתעדף מה נכון להם בתוך שטף הבינה המלאכותית, להשקיע בפיתוח כישרונות ולחקור פתרונות חדשניים, כדי להישאר בחוד החנית של המהפכה הטכנולוגית הזו. העתיד שייך למי שיכול לרתום את כוחה של הבינה המלאכותית. הזמן לפעול הוא עכשיו, השפעת הפעולה תהיה עמוקה".

למרות החוקים והצווים האמריקניים שמגבילים כבר כמה שנים מכירת טכנולוגיות מתקדמות לסין, ובמיוחד טכנולוגיות AI, הצליחה מובילת השוק, אנבידיה, לרשום מכירות יפות מאוד בשוק הסיני. לפני שהצווים נכנסו לפועל היא עשתה זאת באמצעות קידום מכירה של מעבדי בינה מלאכותית מהשורה הראשונה, ולאחר מכן – באמצעות מכירה של מעבדים ברמה מעט נמוכה יותר מזו שהוגדרה כקו העוצר. אבל מתברר שגם זה לא עזר לאנבידיה: סין הודיעה אתמול (ב') כי פתחה בחקירה נגד החברה, בטענה שהרכישה של מלאנוקס הישראלית הפרה את חוקי הגבלת המונופולים של מדינת הענק. הרשויות בסין לא הסבירו בדיוק מה הבעיה, וגם שכחו, או "שכחו", להזכיר שהגוף הרגולטורי הסיני אישר בזמנו את הרכישה. מלאנוקס נוסדה ב-1999 על ידי אייל ולדמן, חתן פרס ישראל, ועסקה בפתרונות קישוריות חכמים מקצה לקצה עבור שרתי דאטה סנטרים ומערכות אחסון. החברה נרכשה על ידי אנבידיה ב-2019 באחת העסקאות הגדולות בתולדות ההיי-טק הישראלי – בסכום של 6.9 מיליארד דולר. הרכישה הושלמה כשנה לאחר מכן. מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין מעלה הילוך? השלב החדש במלחמת הסחר והטכנולוגיה בין שתי המעצמות מגיע אחרי שבאחרונה אישר עדיין ממשל ביידן צו חדש שמונע מכירה של זיכרונות מתקדמים, זיכרונות HBM, לסין. אמנם, אין קשר בין אנבידיה לזיכרונות הללו, וכפי שדווח, הנפגעת העיקרית מהצעד הזה יכולה להיות דווקא סמסונג, אבל הזיכרונות הללו עוזרים מאוד לתפעול מהיר יותר של שרתי בינה מלאכותית – ובממשל הסיני כנראה רוצים להחזיר במטבע לפחות דומה. בסין הודיעו לאחר כניסת הצו החדש לתוקף כי זה יגרום לערעור שרשראות האספקה, ואף שיגרו סוג של איום בדמות הצהרה שלפיה "הממשל ינקוט בצעדים שישמרו על הזכויות והאינטרסים של החברות במדינה". יש לציין שסין היא מהיצואניות הגדולות ביותר של חומרים שדרושים לתעשיית השבבים, כמו גרמניום וגליום. מאנבידיה נמסר בתגובה לחקירה הסינית כי החברה "מובילה בזכות היכולות שלה, כפי שמשתקף בביצועים של מוצריה ובערך שהיא מעניקה ללקוחות. לקוחות יכולים לבחור בכל פתרון שהם מוצאים לנכון. אנבידיה עובדת קשה כדי לספק את המוצרים הטובים ביותר בכל אזור בעולם ומכבדת את ההתחייבויות שלה בכל מקום שבו היא פועלת. החברה שמחה לענות על כל שאלה שעשויה להיות לרגולטורים לגבי פעילותה".

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', החליט כי הנפקת מטבעות דיגיטליים יציבים תפוקח על ידי רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון – כך הודיע משרד האוצר היום (ג'). הרשות תהיה הגוף בעל סמכות הרישוי, הפיקוח והרגולציה על גופים שעיסוקם בהנפקה והוצאה של מטבעות דיגיטליים יציבים. נכון להיום, לא מוגדרות בישראל באופן מפורש סמכויות הרישוי, הפיקוח והאסדרה של הנפקה והוצאה של מטבעות דיגיטליים. החלטת ממשלה מהשנה שעברה, שעניינה קידום הרגולציה של הפעילות בנכסים דיגיטליים, הסמיכה את שר האוצר לקבוע את זהות הגוף שלו תינתן סמכות זו. מטבעות דיגיטליים יציבים (Stable Coins) הם נכסים פיננסיים שמטרתם לאפשר למשקיעים, ולמשתמשים בהם ליהנות מהיתרונות של המטבעות הדיגיטליים, כגון העברות מהירות וזולות, ומהצד השני מטרתם לצמצם את החסרונות של התחום, ובמרכזם התנודתיות. המטבע הדיגיטלי היציב הראשון שהונפק הוא ה-ת'ת'ר (Thether). בהחלטת הממשלה נכתב כי היא חלה על "מטבעות דיגיטליים יציבים שנקבע לגביהם שהם בעלי השפעה מוניטרית משמעותית או השפעה משמעותית על יציבות המערכת הפיננסית". מטבעות אלה יפוקחו על ידי בנק ישראל וכאמור, רשות שוק ההון תפקח על הנפקתם. "שלב נוסף במאמץ אסדרה רחב" במשרד האוצר אומרים כי ההחלטה הנוכחית של סמוטריץ' מהווה "שלב נוסף במאמץ אסדרה רחב של הפעילות בתחום הנכסים הדיגיטליים, המקודם על ידי המשרד. זאת, בהמשך להחלטת הממשלה בנושא, המבוססת על דו"ח אגף הכלכלן הראשי, ובהמשך לעבודת מטה של רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון, רשות המסים ואגף הכלכלן הראשי, ובשיתוף עם גורמי המקצוע הנוספים הרלוונטיים לעניין". עוד טוענים במשרד כי "הרגולציה והפיקוח על פעילות זו תגדיל את הוודאות עבור החברות, הצרכנים והמשקיעים בשוק הנכסים הדיגיטליים, תסייע לצמיחתו והתפתחותו התקינה של שוק זה בישראל, ותבטיח ניהול מושכל של הסיכונים הגלומים בפעילות זו למשק". סמוטריץ' אמר כי "ההחלטה להטיל על הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון את אחריות הפיקוח על מנפיקי מטבעות דיגיטליים יציבים נשענת, בין היתר, על המומחיות שנצברה ברשות בפיקוח על נותני שירותים פיננסיים בתחום הנכסים הדיגיטליים. החלטה זו מהווה צעד חשוב נוסף באסדרה של הפעילות בתחום הנכסים הדיגיטליים שמקדם משרד האוצר, והיא נועדה להבטיח ודאות לפועלים בתחום, ולאפשר איזון בין התועלות למשק הישראלי בצמיחת הפעילות לבין הפחתה וניהול של סיכונים הגלומים בה". לדברי הממונה על שוק ההון, עמית גל, "החלת הפיקוח על פעילות מטבעות יציבים מהווה צעד משמעותי לקידום החדשנות, ולהמשך עמידתה של ישראל בסטנדרט הבינלאומי הנהוג בתחום השירותים הפיננסיים. בשנים האחרונות צברה הרשות ניסיון רב בתחומי הרישוי, האסדרה והפיקוח על העוסקים בשירותים פיננסיים בכלל ובמטבעות דיגיטליים בפרט, ואלה ישמשו להבטחת היציבות הפיננסית ולהגנה על הצרכנים, באופן שיאפשר לייצר ודאות רגולטורית ולהפחית את הסיכונים הכרוכים בתחום המטבעות הדיגיטליים היציבים".

אנבידה, במסגרת כנס מחקר הבינה המלאכותית השנתי NeurIPS, שהתחיל היום (ג') בוונקובר, הציגה מודל בינה מלאכותית חדש בשם QUEEN, שמאפשר להזרים וידיאו מנקודת מבט חופשית, כך שהצופים יכולים לבחון את הסצנה באופן תלת-ממדי, מכל זווית אפשרית. QUEEN פותח בשיתוף פעולה של מחלקת מחקר הבינה המלאכותית של אנבידיה עם חוקרים מאוניברסיטת מרילנד, ומעבר לשימושים אנושיים, מציינים בפוסט ההכרזה הרשמי כי ניתן יהיה להשתמש בו, לדוגמה, גם בסביבות תעשייתיות, כדי לעזור להפעיל רובוטים מרחוק, בין אם מדובר במחסן בו צריך לתפעל רובוט שמסדר סחורה, או במפעל על רצפת הייצור.   在 Instagram 查看这篇帖子   NVIDIA Developer (@nvidiadeveloper) 分享的帖子 סרטוני נקודת מבט חופשית נוצרים בפועל על ידי חיבור בכמה סרטונים שמצולמים מכמה זוויות, ובזמן אמת זה הופך למורכב יותר. לפי אנבידיה, מודלים קודמים דרשו יותר מדי זיכרון מכדי לאפשר הזרמה זמן אמת, או שנאלצו להתפשר מאוד על איכות וגודל התצוגה כדי כן לאפשר זאת. QUEEN הוא מודל שפותר את הבעיות הללו, וגם מאפשר תצוגה באיכות גבוהה יותר. בחברה הסבירו כי "על מנת להזרים וידיאו מנקודת מבט חופשית כמעט בזמן אמת, אנחנו חייבים לשחזר ולדחוס את סצנת התלת-ממד במקביל. QUEEN מאזן בין המשתנים השונים שכוללים קצב דחיסה, איכות ויזואלית, זמן קידוד וזמן ביצוע התצוגה בפועל, על מנת ליצור תהליך עבודה מיטבי שמציב סטנדרט חדש של איכות ויזואלית ויכולת הזרמה". באנבידיה מבטיחים שהקוד של QUEEN ישוחרר בעתיד הקרוב כקוד פתוח' והוא ישותף באמצעות האתר הייעודי שפתחה החברה לפרויקט.

סטארט-אפ הסייבר אסטרטיקס סקיוריטי, שפיתח פלטפורמה למיפוי, ניהול ואבטחת זהויות לא אנושיות (Non-Human Identities), השלים סבב גיוס B בסך של 45 מיליון דולר – כך הודיעה החברה היום (ג'). הסבב הנוכחי מביא את סך ההשקעה בחברה מאז הקמתה ל-85 מיליון דולר. מובילת הגיוס הייתה קרן מנלו ונצ'רס, באמצעות קרן אנת'ולוגי, שהיא שיתוף פעולה בינה לבין חברת הבינה המלאכותית העולה אנת'רופיק. השתתפו בו וורקדיי ונצ'רס ומשקיעים קיימים, בהם בסמר ונצ'ר פרטנרס. באסטריקס אומרים כי הם ישתמשו בכספי הגיוס לקידום הפלטפורמה באמצעות תשתית טכנולוגית לחיבור מאובטח של טכנולוגיות AI למערכות ארגוניות, והתרחבות יכולות המיפוי גם לזהויות אנושיות. אסטריקס הוקמה ב-2021 על ידי אלון ג'קסון, המנכ"ל, ועידן גור, סמנכ"ל הטכנולוגיות – שניהם חברים ותיקים, בוגרי תוכנית המצוינות חבצלות, ששירתו בתפקידי פיקוד ב-8200. בחברה ציינו כי מאז הגיוס שלה בסבב A בשנה שעברה, היא צמחה פי חמישה ושילשה את מספר העובדים ל-80. על הלקוחות שלה נמנות חברות פורצ'ן 500 ועוד חברות, שאחת מהן היא נט-אפ. רק 15% מהחברות בטוחות שהן יכולות לאבטח זהויות לא אנושיות זהויות שאינן אנושיות, דוגמת טוקנים, חשבונות שירות, מפתחות API ו-OAuths, שימשו לכמה ממתקפות הסייבר הבולטות בשנה האחרונה, בהן כאלה שדווחו על ידי מיקרוסופט ואוקטה. זהויות אלה מהוות נקודת תורפה אבטחתית משמעותית בארגונים, מאחר שעל פי אסטריקס, כלי האבטחה הקיימים תוכננו להתמקד בניהול זהויות אנושיות (שמות משתמש וסיסמאות). בחברה ציטטו מחקר שלפיו אחת מכל חמש חברות חוותה אירוע אבטחתי דרך זהויות שאינן אנושיות ורק 15% מהחברות בטוחות ביכולתן לאבטח זהויות אלה. עוד אומרים שם שהאימוץ המהיר של סוכני בינה מלאכותית מעצים את החשיבות של אבטחת הזהויות הלא אנושיות, מאחר שאלה מאפשרות את הגישה וההרשאות למערכות הארגוניות. גרטנר מעריכה שעד 2028, לפחות 15% מפעולות העבודה היומיומיות יבוצעו באופן אוטונומי על ידי בינה מלאכותית. אסטריקס מאפשרת לארגונים לחבר בצורה מאובטחת אפליקציות צד שלישי ופנים ארגוניות, במיוחד כאלה המבוססות על בינה מלאכותית, לנכסים הדיגיטליים הארגוניים, על ידי ניהול ואבטחת הגישה וההרשאות של זהויות שאינן אנושיות. הפלטפורמה שלה מספקת לאנשי האבטחה של הארגון מיפוי של כל הזהויות הלא אנושיות, כמו מפתחות וחשבונות שירות, מאתרת ומתקנת באופן אוטומטי מקרים שבהם ניתנו אישורי גישה בהיקפים לא נחוצים וחדירות זדוניות למערכות, ובכך מונעת מתקפות דרך שרשרת האספקה ודליפות של מידע. ג'קסון ציין כי "מאז הקמת החברה התרכזנו בהגדרת תחום אבטחת הזהויות שאינן אנושיות, שעד אז היוו נקודת תורפה משמעותית ללא פתרון מספק. כעת, כשהבינה המלאכותית מאיצה את השימוש במפתחות API, חשבונות שירות וזהויות אחרות שאינן אנושיות, המשימה שלנו הופכת לקריטית ומורכבת יותר. הטכנולוגיה שלנו מרחיבה את היכולת של אנשי האבטחה בארגונים לאכוף מדיניות לגישה מאובטחת של זהויות אנושיות ולא אנושיות אל תוך המערכים הרגישים ביותר בארגון".

אורקל סיימה את הרבעון השני ואת המחצית הראשונה של שנתה הכספית עם עליות חד ספרתיות בהכנסות ודו ספרתיות ברווחים – כך עולה מהדו"חות הכספיים שהיא פרסמה אמש (ב'). עם זאת, התוצאות, כמו גם התחזיות שלה לרבעון הנוכחי, פספסו את הצפי בוול סטריט – בהכנסות וברווח הנקי למניה כאחד. במהלך המחצית הראשונה של השנה, ההוצאות של חברת הענק גדלו ב-2.2% ל-19.2 מיליארד דולר וההכנסות עלו ב-8% ל-27.4 מיליארד. הרווח התפעולי הציג בתקופה זו צמיחה של 19% ל-8.2 מיליארד דולר והרווח הנקי – של 24% ל-6.1 מיליארד. תוצאות הרבעון מראות על עלייה של 5.6% בהוצאות ל-9.8 מיליארד דולר וגידול של 9% בהכנסות ל-14.06 מיליארד. זאת, לעומת צפי אנליסטי להכנסות של 14.1 מיליארד. הרווח הנקי הרבעוני צמח ב-26% ל-3.2 מיליארד דולר והרווח למניה – ב-24% ל-1.1 דולר (בחישוב GAAP). בחישוב Non-GAAP, הרווח הנקי עמד על 1.47 דולר – סנט אחד פחות מהתחזיות. גם חבות המס עלתה – ב-11% ל-239 מיליון דולר. עוד בתוצאות הרבעוניות: ההוצאות התפעוליות של אורקל הציגו גידול של 6%, גם במקרה זה ל-9.8 מיליארד דולר, והרווח התפעולי גדל ב-17% ל-4.2 מיליארד. גם אורקל מרוויחה ממהפכת ה-AI מנכ"לית אורקל, צפרא כץ, סיכמה את תוצאות הרבעון באומרה כי "ביקוש שיא למוצרי בינה מלאכותית העלה את מכירות תשתיות הענן שלנו בכ-52% – גבוה יותר מהמתחרים שלנו". מייסד ויו"ר החברה, לארי אליסון, ציין כי "תשתיות ה-AI והענן שלנו מהירות וזולות יותר מאלה של המתחרים – מה שמסביר את הביקושים החזקים לטכנולוגיות שלנו". כשפרנסי אורקל אומרים בהקשר זה "המתחרות שלנו", הם מתכוונים בעיקר ל-AWS, מיקרוסופט וגוגל. יצוין כי גם התחזיות של אורקל לרבעון הנוכחי נמוכות מתחזיות האנליסטים: היא חוזה עלייה של בין 7% ל-9% בהכנסות ל-14.3 מיליארד דולר באמצע הטווח, לעומת צפי אנליסטי ל-14.65 מיליארד, ורווח נקי למניה Non-GAAP של בין 1.5 ל-1.54 דולר – בין שלושה לשבעה סנט פחות מתחזיות המומחים, שעומדות על 1.57 דולר.