באחד הימים שבהם עשיתי קצת סדר בבית פיניתי פינה בין ארונות וקיר כדי לאחסן בהם את התיקים שלי באופן מסודר. לא תיקי נסיעות, לא מזוודות, רק לכמה תיקי גב שמיועדים לעולם שאני חי בו רוב הזמן – תיקי מחשב. את הבת שלי זה הצחיק. לא שהיה שם משהו חדש, אבל כשהכול היה ביחד, זה נראה […]

צפון קוריאה היא המדינה המסוגרת והמבודדת ביותר בעולם. תיירים כמעט שלא מגיעים אליה, אזרחיה מנותקים מהאינטרנט ומכל תקשורת עם העולם (אלא אם הם עושים את זה במחתרת), התעמולה "חוגגת" באמצעי המדיה במדינה וגם ברחובות, ומנמל התעופה של פיונגיאנג, הבירה, אפשר לטוס למעט מאוד יעדים – בעיקר פנימיים ובסין. זוהי גם אחת המדינות המסוכנות בעולם, בוודאי אל מול העולם המערבי. כבר שנים שהיא מפתחת ומנסה להתחמש בנשק גרעיני, והיא משתפת פעולה, צבאית וכלכלית, עם מדינות ציר הרשע – רוסיה, סין, איראן ועד לימים האחרונים גם סוריה. כמו כן, היא מסוכנת בסייבר ומבצעת מתקפות רבות, שחלק גדול מהן הוא גניבת מטבעות וירטואליים. צפון קוריאה מהווה די אניגמה עבור רוב העולם. מטבע הדברים, מקום כל כך מסוגר, מבודד ומאיים הוא גם מקום כל כך מסקרן. הצלם משה שי הוא מהזרים הלא רבים שביקרו בצפון קוריאה ומהאנשים הבודדים שצילמו שם. הוא תיעד במצלמתו, ככל שרק יכול היה, כיצד מתנהלים החיים במדינה המבודדת, ומביא מהמראות היפים והנדירים במדינה זו. התמונות לפניכם:

מוקדם יותר השנה הוסיפה אפל למכשירי ה-iPhone יכולת של העברת הודעות לוויין לא דחופות. כעת, כך מעריך מארק גורמן מבלומברג, יש אפשרות שהחברה מתעתדת להוסיף תכונה זו גם ל-Apple Watch Ultra הבא, בנוסף לניטור לחץ דם – תכונה שהשמועות עליה מדווחות כבר זמן רב. על פי התיאור של גורמן, תכונת ההודעות בלוויין תפעל כמו ב-iPhone, ותאפשר לשלוח הודעות טקסט מהשעון ללא חיבור סלולרי או Wi-Fi. גורמן מדווח גם, כי אפל מוציאה את המודמים של אינטל מהשעון שלה ומחליפה אותם ברכיב של מדיה-טק, ועדיין אין לה תוכניות להשתמש במודמים העצמיים שלה במכשירים הלבישים. הרכיב החדש הכלול ב"לפחות חלק מהדגמים" יכול לתמוך ב-RedCado – שירות דור 5 ו-IoT המיועד למכשירים לבישים, המקריב חלק מהאנטנות ורוחב הפס לצורך הפחתת העלות והארכת חיי הסוללה. הוספת שירות לווייני עשויה לסייע לאפל למשוך אליה כמה מחובבי שעוני inReach של גארמין,  שאולי ירצו לשאת עליהם מכשיר אחד פחות, גם אם מאות שעות ההסוללה של ה-inReach עדיין מנצחים בטיולים ממושכים. ככל הנראה, השירות יינתן על ידי גלובלסטאר, שותפת הלוויין של אפל ל-iPhone, שנתח של 20% ממנה נרכש על ידי אפל בחודש שעבר. באשר לניטור לחץ הדם, גורמן אומר, שהוא "עשוי להגיע גם ב-2025", אבל הוא מציין שהתכונה כבר נדחתה בעבר. כמו זיהוי דום נשימה בשינה ותכונות בריאות אחרות של השעון, גם תכונה זו לא תציע מדידות ספציפיות, אבל היא יכולה להתריע על אירועי לחץ דם גבוה.

"הענן הוא אינסופי ביכולת הגידול שלו. אלא, שלעתים יש מצבים של הקצאות יתר של שירותי הענן, צריכת יתר, או שיש עלות משתנה של השירותים הללו. ארגונים נדרשים לכלי בקרה וניהול, שיערכו ניטור וניתוח של העבודה בענן, יחשפו אנומליות ויביאו לשינוי בהתנהלות ולצמצום בעלויות של שירותי הענן", כך אמר אלדד מיידר, מומחה FinOps בקבוצת הענן של נס (Ness). מיידר דיבר בוובינר שערכה באחרונה נס ללקוחותיה, אשר דן באופטימיזציה ויעילות בצריכת שירותי הענן. הוובינר נערך בשיתוף אנודוט (Anodot), שמפתחת פלטפורמות ייעודיות עבור עולם ה-FinOps, ומיוצגת בארץ על ידי נס. "FinOps דורש הבנה מעמיקה של התנהלות בענן" לדברי מיידר, "תפישת ה-FinOps מחברת בין גורמי הארגון השונים: פיתוח, תשתיות, כספים, DevOps ונוספים. לעתים יש נתק ביניהם, מה שעלול להביא לחריגות בתקציב. החריגות יכולות להגרם משלל סיבות, ביניהן – העלאות של שירותים בלחיצת כפתור, מבלי שהמשתמשים או המנהלים יידעו. יש לעבוד בצורה מסודרת, כשכולם מעודכנים וכל מהלך העלאה או צריכה של שירות – אושר. המצב מחמיר כשהארגון פועל בסביבה מרובת עננים (Multi-Cloud), אז קשה לדעת מי צרך מה מהשירותים". "אנו מסייעים לארגונים למטב את צריכת שירותי הענן שלהם", ציין. "למשל, אנו מציעים לאנשי ה-DevOps לעבור לשיטת תשלום אחרת, שלאורך זמן תהיה זולה יותר, ובמקביל תבטיח את המשכיות השירות שהמשתמש רוצה. אנו יודעים להתאים לכל ארגון ויחידה את השירותים נכונים".  "עוד אנו מציעים לארגונים להשיג התייעלות דרך כלי ניהול ובקרה חכמים ואוטומטיים, לצד מתודולוגיות ניהול עולם ה-FinOps. השילוב של כלי אוטומציה ומתודולוגיות סדורות, עושות אופטימיזציה מהירה מאוד לנושא העלויות והשליטה עליהן". "בהיבט הטכנולוגי", ציין, "אנו בוחנים את הארכיטקטורה של הלקוח הארגוני, ובודקים האם והיכן ניתן לשנות אותה לטובת הורדת עלויות. למשל, האם יש שרת שניתן להעבירו משכבת ה-IaaS, התשתיות, לשכבת הפלטפורמה, PaaS, כך שעלותו תהיה זולה יותר. הדבר חשוב עוד יותר במהלך פרויקט, אז תמיד, תוך בקרה סדורה, ישנם שינויים בארכיטקטורה לטובת התייעלות". "אנחנו עוזרים לארגונים לבנות את התקציב החודשי לפי מחלקות וסביבות, עם שימוש בכלי חישוב, הדרכות, בקרות, ניטור סביב השעון ושימוש בכלי חיזוי עלויות של ספקית הענן", אמר מיידר. "משם, אנו מלווים ארגונים לאורך זמן, כדי לחשוף חריגות ואנומליות בצריכה. וכדי לדעת על חריגות בזמן אמת, אנו בונים מנגנון זיהוי והתרעה".  "FinOps דורש הבנה מעמיקה של התנהלות בענן", סיכם מיידר. "אנחנו מתחייבים בפני אנשי ה-IT, הכספים וה-DevOps להחזר השקעה מהיר ולחיסכון של מינימום 15%, כשיש פרויקטים שאנו מגיעים אף  ל-30-35%. FinOps זה חיסכון, אבל הוא למעשה פועל-יוצא של עבודה נכונה בענן: אם הארגון עובד נכון וצריכת השירותים מאושרת ומנוטרת, הארגון לא רק שלא ישלם מעבר לנדרש, אלא גם יחסוך משמעותית ויעבוד נכון עבור כלל היחידות בארגון". תום למפרט, אנליסט FinOps בחברת אנודוט. צילום: פרטי "הפתרון שלנו לניהול ולבקרת הוצאות ענן – חוסך עד 30% בממוצע" תום למפרט, אנליסט FinOps בחברת אנודוט, אמר כי החברה הישראלית הוקמה ב-2014, פיתחה פלטפורמה חכמה למיטוב עלויות, היא ממוקמת ברביע של גרטנר כ"מובילת חזון", ולה יותר מ-150 לקוחות בעולם. בישראל, הפתרון מדורג כמוביל השוק לשנת 2024 על ידי חברת STKI. "אנו עושים מיטוב לתקציבי ארגונים בהיקף מצטבר של מאות מליוני דולרים", אמר. "כך, חברת היי-טק מהמובילות בעולם, התקשתה לשלוט בצריכת הענן שלה. שילבנו כוחות ויצרנו מצב בו כל המלצה תגיע למחלקה הרלוונטית, וכך יצרנו חיסכון מטורף כמעט באופן מיידי לארגון". "אופן העבודה שלנו", הסביר, "כולל ארבעה שלבים: מיפוי מה הארגון מוציא בענן; סידור הוצאות ענן ושיוכן למחלקות; הגדרת חריגות לטובת התרעות; המלצות ליישום לטובת חיסכון. המוצר שלנו מבוסס על שלושה רבדים: נראות, מיטוב וניטור, המאפשרים ניהול יעיל של ההוצאות הארגוניות". "פלטפורמת הניטור והניתוח שלנו", סיכם למפרט, "היא מערכת אוטומציה חכמה הנשענת על לימוד מכונה, ומאפשרת להגיע לחיזוי מדויק של התנהלות המערכת ברמה גבוהה. הפתרון שלנו לניהול ולבקרת הוצאות ענן, חוסך עד 30% בממוצע בשימוש, והוא תומך בכל העננים הגדולים. כך שבארגונים מרובי עננים, הפתרון של אנודוט מייצר ערך גבוה מאוד במשמעות החסכון והוזלת העלויות לארגון. האתגר של ניהול הוצאות הענן ניצב לפתחם של מנמ"רים ומנהלי כספים, בכל מגזר במשק".

עוד אקזיט לאומת הסייבר: פורטינט, אחת החברות הגדולות בתחום אבטחת המידע, הודיעה אמש (ד') כי היא רוכשת את פרספשן פוינט הישראלית. החברות לא פרסמו את סכום הרכישה, אולם ההערכות בשוק נעות בין 100 ל-200 מיליון דולר. מדובר בעסקה שכולה במזומן. פרספשן פוינט מציעה הגנה על אימיילים, ענן, דפדפנים ארגוניים, אפליקציות וקבצים שמועלים. היא מגנה של תוכנות שונות לסביבות העבודה, בהן מיקרוסופט 365, גוגל וורקספייס, סיילספורס, AWS S3 וזנדסק, מפני סוגי מתקפות שונים: פישינג, מתקפות יום אפס ועוד. הפתרונות של פרספשן פוינט, המבוססים על בינה מלאכותית, צפויים לסייע לפורטינט באבטחת פלטפורמות נוספות, מבוססות ענן, בהן סלאק וטימס. מפורטינט נמסר כי "סביבת העבודה המודרנית לא נסמכת עוד רק על אימיילים. העסקים של ימינו נסמכים על כלים רבים על מנת להישאר מקושרים ופרודוקטיביים, לרבות פלטפורמות מסרים כמו סלאק וטימס, שירותי שיתוף קבצים ואפליקציות תוכנה כשירות. בעוד ששירותים אלה הפכו לחיוניים לארגונים, הם מציגים מורכבות ואתגרי אבטחה ייחודיים לעסקים". עוד כתבה החברה כי "פתרונות אבטחה מסורתיים לעתים קרובות נכשלים במענה לסיכונים שיש בסביבות העבודה המודרניות, שמספרם הולך וגדל. הרכישה הזו היא רגע מכריע במשימה שלנו לספק פתרונות סייבר מקיפים, מקצה לקצה. על ידי שילוב יכולות ה-AI של פרספשן פוינט, אנחנו יכולים להגן טוב יותר על ארגונים מפני איומים מתקדמים". פרספשן פוינט נוסדה לפני כמעט עשור – ב-2015 – על ידי מיכאל אמינוב ושלומי לוין. יורם זלינגר משמש כמנכ"ל החברה. היא גייסה עד כה כ-75 מיליון דולר. פורטינט היא, כאמור, אחת החברות הגדולות בתחום אבטחת המידע, ושווי השוק שלה עומד על כ-75 מיליארד דולר. זו הרכישה השנייה שלה בישראל – ב-2019 היא קנתה את אינסיילו תמורת עשרות מיליוני דולרים. אינסיילו מציעה פתרון לאבטחת נקודות קצה, בעיקר מפני שיבוש נתונים וגניבת מידע.  

"אנחנו חברה ישראלית, שהפנים שלה מוטות לחו"ל – כי שם חלק ניכר מפעילותנו. זה כמה שנים אנחנו חלק מתאגיד גלובלי. 2024 הייתה שנה מאתגרת, ולמרות זאת, ה-IT סייע לחברה להמשיך לתפקד כמעט כרגיל – לא ירדנו בהיקף הפעילות שלנו", כך אמר שמעון חקון, המנמ"ר הגלובלי של נטפים. חקון פתח את מפגש פורום C3 מבית אנשים ומחשבים, שנערך היום (ה') בקיבוץ מגל, שם נמצא אחד משלושת מפעלי החברה בישראל. לדברי חקון, "נטפים הוקמה ב-1965 בקיבוץ חצרים. לפני שש שנים, התאגיד הגלובלי אורביה (Orbia) רכש 80% מהבעלות על החברה, כאשר 20% נותרו בבעלות קיבוץ חצרים. אורביה מונה כ-25 אלף עובדים ולה מחזור שנתי של כתשעה מיליארד דולר. היא מונה חמש חברות – האחת לייצור פלסטיק, השנייה לצינורות פלסטיק למבנים, השלישית נטפים, שפועלת בעולם ההשקיה המדויקת, הרביעית היא בעלים של מכרה גז ייחודי למשאפים של חולי אסטמה וגז לתעשיית הרכב והמזגנים, והחמישית פועלת בעולם ההולכה של סיבים אופטיים". "נטפים", אמר, "היא חברה בולטת ו-ותיקה בעולם הפתרונות להשקיה: היא פועלת ב-110 מדינות ולה 33 חברות בנות, 19 מפעלי ייצור, מחזור שנתי של 1.1 מיליארד דולר וכ-5,000 עובדים ברחבי העולם, שבעזרתם היא מספקת פתרונות לאלפי הלקוחות הגלובליים שלה". ניסיון של עשרות שנים חקון מונה למנמ"ר הגלובלי של נטפים ב-2020, לאחר שבמשך שש שנים שימש כדירקטור תשתיות ותפעול IT גלובלי בחברה. לפני כן הוא עבד במוטורולה משך 23 שנים. ארגון ה-IT בראשות חקון מונה יותר מ-100 עובדים במדינות שונות ומספק פתרונות טכנולוגיים שתורמים לקידום היעדים העסקיים של החברה. בעקבות רכישת נטפים, חקון מונה גם למנהל משרד המנמ"ר (OCIO) של אורביה. "נטפים, שאוחזת בנתח שוק של כ-30%, סללה את הדרך למהפכת השקיית הטפטוף ויצרה את שינוי הפרדיגמה, שהוביל להשקיה חקלאית בזרימה איטית (Low flow)", סיכם חקון. "כיום מציעה החברה מגוון רחב של פתרונות השקיה ופתרונות משלימים עדכניים לחקלאות – ול-IT יש תרומה חשובה לתפעול החברה ולביצועיה". "האתגר המרכזי: יכולות נראות, ניהול ושליטה טובות יותר על נכסי ה-IT" צפריר שמר, משנה למנמ"ר נטפים. צילום: פלי הנמר צפריר שמר, משנה למנמ"ר נטפים, אמר כי "האתגר המרכזי שעמד בפנינו הוא לקבל יכולות נראות, ניהול ושליטה טובות יותר על נכסי ה-IT ועל מה שאנחנו עושים. כמו כל ארגון, אנחנו נעים על המתח שבין הרצון לגדול ולהתפתח, מה שדורש השקעות נוספות, לבין הצורך להתייעל, לחסוך ולעשות יותר בפחות. נדרשנו לבהירות פיננסית והיו לנו לא מעט אתגרים שהיינו צריכים לטפל בהם". הוא אמר כי "אתגרי ה-IT שלנו התמקדו בכמה אזורים: הצורך לנהל טוב ויעיל יותר את 'משפך ההשקעות', לדעת מה נכנס ומה לא, ומה יניב הכי הרבה ערך; ההבנה שלא נוכל להשקיע בלי להבין טוב יותר איך ניתן למטב; הרצון באחידות ובשבירת העמודים החוסמים את היכולת לדיאלוג בין חלקי הארגון השונים; והרצון לפשט ככל הניתן את המורכבות של ובין המערכות". שמר הוסיף כי "יצרנו תהליך אחיד בכל ה-IT, והוא נועד לטובת ניהול אחיד – משלב הרעיון האמיתי דרך בדיקה האם וכיצד הוא יניב ערך, עבור בהתאמה לאסטרטגיה הארגונית ואז מימוש. כיום אנחנו נמצאים במצב טוב, שבו אנחנו יודעים, בכל חברות הבנות והדומיינים המרכזיים – מה מצב ההוצאות שלהם ומה נמצא היכן, ויש לנו יכולת לנהל פרויקטים היברידיים, ובצורה גמישה. בנינו יכולות גבוהות לניטור וחיקור, לצד חיבורים בין מערכות הליבה השונות. לצד חיסכון כספי מורגש, אנחנו מזריקים חדשנות רבה לארגון".

"ארגונים נדרשים לפלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית, שתפיק באמצעותה תובנות מהמידע. אנחנו מציעים לארגונים כלים ויכולות כדי לבנות ולמקסם תהליכים כמה שיותר אוטומטיים על ידי AI", כך אמר ניר בר-לב, מנכ"ל סרוויס נאו ישראל. בר-לב דיבר במפגש פורום C3 מבית אנשים ומחשבים, שנערך היום (ה') בקיבוץ מגל, שם נמצא אחד משלושת מפעלי נטפים בישראל. סרוויס נאו, אמר בר-לב, פועלת בשוק הישראלי מ-2012, ועם נטפים זה כעשור שנים. הסניף המקומי שלה מונה יותר מ-250 עובדים, רובם במו"פ, על בסיס חמש הרכישות שביצעה בארץ, והשאר – במכירות ובתפעול. "יש לנו יותר מ-70 לקוחות בישראל, ממגוון מגזרים: פיננסי, היי-טק, פארמה, תקשורת, שירותים, גיימינג, וארגונים מהמגזרים הביטחוני והציבורי", ציין. "אנחנו נמצאים ברובד 5 בענן הממשלתי נימבוס ועובדים עם כמה גופי ממשל. צה"ל הוא הלקוח הכי גדול שלנו בישראל". הוא הוסיף כי החברה העולמית מונה 26 אלף עובדים ויש לה שווי שוק של 230 מיליארד דולר. בר-לב סיים באומרו כי "נפעל להמשך הרחבת הפעילות העסקית והצמיחה שלנו בישראל, תוך מתן ערך עסקי משמעותי ללקוחותינו". פלטפורמת הענן של סרוויס נאו עידן יורפסט, ה-CTO של סרוויס נאו ישראל. צילום: פלי הנמר עידן יורפסט, ה-CTO של סרוויס נאו ישראל, ציין כי "אנחנו מציעים פלטפורמה מבוססת ענן, שמציעה יכולות בתחומי ניהול השירות ללקוח; ניהול תמיכת שירות הלקוחות; אינטגרציות; גישה לטכנאים עם מי שנמצא מאחורי הדסק; תהליכי און בורדינג פשוטים למשתמשים, אבל גם כאלה שמציגים להם תמונה מלאה; ניהול שירותים לשטח; ואינטגרציית מערכות לכלים אחרים, לרבות לפורטלים ארגוניים – של ה-IT, משאבי האנוש וכדומה". "המטרה", הסביר, "היא שהעובד לא יצטרך כמה פורטלים שונים כדי לבצע את עבודתו, אלא שהכול ירוכז בפורטל אחד, תוך שקיפות וביצוע של התהליכים מאחורי הקלעים. כך, הלקוחות השונים בדרג ההנהלה מקבלים תמונה עסקית אחת, שמפשטת את קבלת ההחלטות ומעניקה סיוע משמעותי להצלחתו". "המערכת שלנו מאפשרת מיפוי אוטומטי, כולל של המערכות ומצבן, משילות, בקרה (Audit) ותהליכי אוטומציה", אמר יורפסט. "כל ארגון הוא דינמי וצריך לתמוך בשלל תהליכים. הפלטפורמה שלנו מבוססת Low Code/No Code, ומאפשרת לפתח כל אפליקציה על בסיסה. עוד היא מבצעת קונסולידציה של מערכות בסביבה הארגונית, יודעת להתממשק למערכות האחרות בארגון ומציעה החזר השקעה מהיר". "אם בעבר התמקדנו בעולמות ה-IT, הרי שכיום, פלטפורמת סרוויס נאו היא חלק בלתי נפרד מהליבה העסקית בארגון", סיכם יורפסט. "הפלטפורמה מבוססת על בינה מלאכותית, ומאפשרת להפיק באמצעותה תובנות מהמידע. סרוויס נאו משקיעה הרבה מאוד משאבים בכך, פיתחה מנוע LLM בפלטפורמה, מובילה בתהליכי בינה מלאכותית יוצרת, משתפת פעולה עם אנבידיה והיא בעלת יכולות התממשקות גם עם כלים נוספים, דוגמת OpenAI, מיקרוסופט ו-AWS".

שם ותפקיד: שיר אברהם, מפתחת פולסטאק בקבוצת הפתרונות ומובילת גילדת הפרונט אנד בלושה (Lusha) – פלטפורמה בתחום המודיעין העסקי לאנשי שיווק ומכירות. השכלה ושירות צבאי: בוגרת קורס תכנות בסמ״ח (ממר״ם) ושירות ביחידת 8200. בעלת תואר ראשון במדעי המחשב. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? כשהייתי בת 13, בזמן שכולם התנסו בבניית אתרים בטיפו, אני הייתי סקרנית להבין איך הדברים עובדים. התחלתי עם HTML ו-CSS, והקמתי את האתר הראשון שלי על שרתי נענע. מאז התאהבתי בעולם הווב ופיתחתי את התחביב הזה עם השנים. ההיכרות העמוקה יותר עם עולם התכנות הגיעה דרך קורס התכנות שעברתי בצבא והשירות הצבאי שלי, משם המשכתי לתואר ראשון בתחום. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? לצערי כן. נשים עדיין נשאלות לא פעם שאלות שאינן רלוונטיות ואף אינן חוקיות בראיונות עבודה, כמו שאלות על חיי משפחה ויכולת ניהול משימות. אני חברה בכמה קבוצות של נשים בהיי-טק, ושם חוזר טיפ נפוץ: "תחשבי איך גבר היה מתנהג, עונה או מתאר את עצמו". למה אנחנו צריכות להתאים את עצמנו למודל הזה? אני מאמינה שאם נשים יציגו את עצמן בצורה כנה ושקופה, עם ביטחון אך גם עם צניעות, זה ראוי להערכה, וצריך לשנות את התפיסה שלפיה רק התנהגות מסוימת נתפסת כ"מתאימה". האם נתקלת אישית באפליה נגדך על רקע היותך אישה? לא אפליה בוטה, אבל אני בהחלט מרגישה שנשים נדרשות להוכיח את עצמן יותר. תכונות כמו אסרטיביות ודומיננטיות, שבעולם הגברי יתקבלו כיתרון, יכולות להתפרש אצל נשים כעקשנות או קשיחות. זה יוצר מצבים, שבהם אנחנו צריכות להילחם כדי שהיכולות והכישורים שלנו יזכו להכרה. לשמחתי, בלושה יש מרחב להתפתחות אישית ומקצועית ללא קשר למגדר, ואני מרגישה שקיבלתי הזדמנות יוצאת דופן לקחת חלק, להשפיע ולהוביל תהליכים משמעותיים.