לראשונה מאז החלו להימכר, פחתו המכירות העולמיות של שעונים חכמים, כך עולה מנתונים חדשים, בעיקר בשל ירידה חדה בפופולריות של מובילת השוק, אפל. לפי חברת מחקרי השוק  קאונטרפוינט (Counterpoint) ,ב-2024 פחתו המשלוחים ב-7% בהשוואה לשנה הקודמת, כשהמשלוחים של שעוני אפל פחתו ב-19% בתקופה המדוברת. קאונטרפוינט תולה את האשם בירידה של שעוני אפל במחסור של תכונות חדשות בגירסאת האחרונות של השעונים, והעובדה שלא הוצג דגם Ultra 3 יוקרתי. "הגורם הגדול ביותר לירידה היה צפון אמריקה, שבה היעדר ה-Ultra 3 ושדרוגי תכונות מינימליים בליין ה-Series 10 הובילו את הצרכנים לעצור רכישות", אמרה אנשיקה ג'יין, אנליסטית המחקר הבכירה של קאונטרפוינט. אפל נפגעה גם בשל איסור מכירות וייבוא ​​בארה"ב שהוטל עליה בסוף 2023 ובתחילת 2024 על רקע פטנט שנוי במחלוקת בנוגע לניטור רמת החמצן בדם – שלדברי ג'יין תרם גם הוא לירידת נתוני המכירות במחצית הראשונה של 2024. נתח השוק של אפל עמד על 22% בשלושת החודשים האחרונים של 2024 – ירידה לעומת 25% שנה קודם לכן. למרות הירידה הכללית, בשנה שעברה נרשמה דווקא עלייה מרשימה במכירות של שעונים חכמים מתוצרת סין, של מותגים כמו וואווי (Huawei), שיאומי (Xiaomi) ואימו (Imoo). גם המכירות בסין צמחו מ-19% מהשוק ל-25% בשנה מהרבעון האחרון של 2023. לפי חברת המחקרים, זו הייתה הפעם הראשונה שסין רשמה יותר מכירות של שעונים חכמים מהודו או מצפון אמריקה. לפי המחקר של קאונטרפוינט, בלטה מגמה נוספת, והיא הפופולריות הגוברת של שעונים חכמים לילדים, הפלח היחיד בשוק שצמח ב-2024. אימו, המכונה בסין "גאון קטן", מתמחה בשעונים חכמים לילדים וראתה עלייה של 22% במשלוחים. "גזרת השעונים החכמים של הילדים צוברת אחיזה מכיוון שהורים דואגים לבטיחות ילדיהם, והם רוצים לעקוב ולהישאר מחוברים כל הזמן עם ילדיהם", אמר בלביר סינג מקאונטפוינט. אבל גם אימו הואפלה על ידי עלייה של 135% במשלוחים מחברת הטכנולוגיה שיאומי, שרצועות ה-Smart Band שלה נמכרות בשבריר מהמחיר של מתחרים מתוצרת אפל וסמסונג, שלדברי החוקרים לא נוטים להשתתף במלחמת המחירים. "שיאומי עשתה עבודה ממש טובה במכירת מכשירים, במיוחד באזורים כמו דרום ומזרח אירופה", נכתב בדו"ח. תורמת גדולה נוספת לצניחה במכירות העולמיות הייתה הודו, שירדה מ-30% מהשוק ל-23%. לדברי החוקרים, זה נובע בחלקו בגלל "בועה" במכשירים זולים במיוחד מיצרנים הודיים שהתפוצצה כעת, עם תלונות רבות של משתמשים שלא מרוצים מהם בשל איכות נמוכה. קונטרפוינט צופה התאוששות קטנה בשוק העולמי, עם "צמיחה באחוז חד ספרתי ב-2025". העלייה במכירות, היא טוענת, תהיה מונעת מהאימוץ ההולך וגובר של תכונות בינה מלאכותית ודגש גדול יותר על אספקת מגוון רחב יותר של נתוני בריאות.

"עלות איומי הסייבר העולמית תעמוד השנה על כ-10 טריליון יורו. ועד 2029, אני חושב שהנתון יגדל ב-64%", כך אמר ג'יימס הודג', יועץ אסטרטגי ראשי לאירופה בספלאנק (Splunk) מבית סיסקו (Cisco). בראיון לאתר יורוניוז (Euronews), אמר הודג', כי "בשל האופי הדיגיטלי של העולם כיום, מתקפות סייבר עלולות להביא להשלכות קטסטרופליות, במיוחד כאשר הן משפיעות על תשתיות חיוניות וקריטיות". לדבריו, כמו בכל מקום, גם במדינות האיחוד האירופי עסקים קטנים יותר נמצאים לעתים קרובות בסיכון גבוה יותר לאיומי סייבר. "עסקים בעלי הכנסות של פחות מ-250 מיליון דולרים", הסביר, "הם בעלי סיכוי כפול לפריצת סייבר מאשר עסקים בעלי הכנסות של יותר מ-5 מיליארד דולרים. הסיבה העיקרית לכך היא ההבדלים בהשקעה בהגנת הסייבר, כמו גם גישות שונות של חוסן סייבר". ג'יימס הודג', יועץ אסטרטגי ראשי לאירופה בספלאנק. צילום: ספלאנק "השפעות של פריצות סייבר אינן רק פיננסיות, אלא לעתים קרובות הן גובות מחיר פסיכולוגי גם מעסקים. המתקפות עלולות לפגוע באמון הלקוחות וגם להביא להאטת קצב החדשנות – כאשר עסקים מגבירים את הגנות הסייבר", הסביר הודג', "כדי להצליח, עסקים צריכים להפוך את חוסן הסייבר שלהם לראשון בסדר העדיפויות. כך ניתן לשמר חדשנות בלא להיות מושפע יותר מדי מהעלויות הכספיות והפסיכולוגיות של כשל אבטחת סייבר". "תכנון התוצאות של מתקפת הסייבר חשוב גם הוא, כיוון שמנגנוני האבטחה אינם קסם וגם לא "כדור כסף" (הבטחה ל-100% הצלחה, י"ה). כשעסק מתחיל לחשוב על אבטחת סייבר, הוא צריך, קודם כל, לחשוב באופן רוחבי על מה עלול להשתבש, מה תהיה ההשפעה של השיבוש, ואז להתכונן לכישלון הזה". "אם אנשים לא יתייחסו לחוסן סייבר כאל הדבר החשוב ביותר שהם יכולים לעשות, הם ייכשלו כארגון עסקי", סיכם הודג'.

אפל פרסמה תיקונים לבאג, שלדבריה "ייתכן שנוצל במתקפה מתוחכמת ביותר נגד פרטים שטורגטו באופן ספציפי", תוך שהיא מצטטת דו"ח. באג יום האפס נמצא ב-WebKit, מנוע הדפדפן שמניע את Safari ואפליקציות אחרות, ואפשר להאקרים לפרוץ את ארגז החול המגן של WebKit עם "תוכן אינטרנטי בעל מבנה זדוני", לפי אפל. ארגז חול הוא חלק ממערכת ההפעלה, שגם אם נפגע, יכול למנוע מהאקרים לגשת לנתונים בחלקים אחרים של המערכת. התיקון שוחרר אתמול (ג') עבור מחשבי MAC, iPhone ו-iPad, ספארי ואוזניות ה-Vision Pro שלה. אפל ציינה כי המתקפה נוצלה נגד מכשירים המריצים תוכנה ש"לפני iOS 17.2". לא ההאקרים ולא המטרות שלהם נחשפו.

שיתוף פעולה בלעדי חדש בין ענקית הטק האמריקנית מטא וחברת המשקפיים ריי-באן (Ray-Ban) למותג האופנה הצרפתי קופרני (Coperni) הגיע לכדי מוצר מוגמר – Ray-Ban Meta x Coperni. מדובר באותם משקפיים חכמים המשלבים יכולות חדשניות מתקדמות, אך הפעם בתוספת עיצוב ייחודי, שהושקו באחרונה במהדורה מוגבלת של 3,600 יחידות בלבד, במסגרת שבוע האופנה בפריז. התוצר של שיתוף הפעולה המסקרן בין ענקית הטכנולוגיה למותג האופנה הפריזאי – שהציג בשבוע האופנה את קולקציית סתיו/חורף 2025 שלו תחת הכותרת "קהילה דיגיטלית" – היווה את גולת הכותרת של תצוג האופנה, כשהשקת משקפי השמש Ray-Ban Meta x Coperni בוצעה במתכונת מיוחדת עם דוגמניות שצילמו את המסלול מנקודת מבטן באמצעות המשקפיים החדשים. מדובר בקשר ראשון מסוגו שנרקם בין מטא למותג אופנה, כשלדברי הענקית ממנלו פארק, משקפי Ray-Ban Meta x Coperni החדשים כוללים את כל היכולות של משקפי Ray-Ban Meta הקודמים. כלומר, לא מדובר בשדרוג טכנולוגי, אלא באותו מוצר עם דגש על עיצוב ייחודי ומעט פריטים במהדורה הייחודית. המשקפיים מגיעים עם מסגרות Wayfarer האייקוניות של ריי-באן, שעברו התאמה אישית, וכעת הן שחורות/שקופות ובעלות מיתוג כפול ועדשות מראה אפורות. יש לציין כי מטא כבר השיקה בעבר דגם במהדורה מוגבלת עם מסגרת שקופה. הייחוד כאן הוא הצבע השחור, העדשות האפורות ולוגו קופרני המופיע על זרועות המשקפיים. Tech wear with Parisian flair debuted at Paris Fashion Week with #RayBanMeta x Coperni pic.twitter.com/VWNz51z4Wd — Ray-Ban (@ray_ban) March 10, 2025 המשקפיים מצלמים ומגובים ביכולות Meta AI מבחינה טכנולוגית, המשקפיים החכמים מאפשרים למשתמשים לבצע מגוון פעולות – הם מצוידים במצלמת 12 מגה-פיקסל, המאפשרת צילום תמונות ברזולוציה גבוהה והקלטת וידיאו מנקודת מבטו של מרכיב המשקפיים. נפח האחסון הפנימי של הגאדג'ט הוא 32GB, משמע שהמשקפיים יכולים להכיל למעלה מ-500 תמונות וכמעט מאה קטעי וידיאו קצרים. הסוללה מספיקה לכארבע שעות שימוש. בנוסף, המשקפיים תומכים בשיחות וידיאו ואף בשידור בלייב של מה שהם מתעדים. אחת התכונות הבולטות באביזר האופטי החכם של מטא היא שילוב יכולות הבינה המלאכותית של החברה – Meta AI. שילוב זה מאפשר למשתמשים לקבל מידע, לזכור פרטים ואף להשתמש בתכונת תרגום חדשה (בשלב זה היא תומכת באנגלית, ספרדית, צרפתית ואיטלקית למשתמשים עם גישה מוקדמת, בארה"ב וקנדה) לתועלתם. המשקפיים תומכים גם באפליקציית שאזם (Shazam) הוותיקה, המאפשרת לזהות מוזיקה ולהשמיע מוזיקה משירותי ההזרמות של ספוטיפיי (Spotify) או של אמזון (Amazon Music) וכל זאת באמצעות פקודה קולית. Our latest @raybanmeta Coperni limited edition collaboration passes all the fit checks ????️ Available starting tomorrow on https://t.co/IBNsQIxywG pic.twitter.com/XrnVYlwidf — Boz (@boztank) March 9, 2025 צוקרברג – רואה במשקפיים חכמים את "פלטפורמת המחשוב" הבאה כפי שדיווחנו בשלהי 2024, חברת מטא מתכננת לשלב צגים קטנים במשקפי הראייה החכמים שלה ושל ריי-באן במחצית השנייה של 2025. מטרת התוסף היא לשפר את חוויית המשתמש ולבסס את מעמדה בשוק המכשירים הלבישים. הצג הקטן נועד להציג התרעות ותגובות מהעוזרת הווירטואלית של מטא וישמשו בעיקר להצגת טקסט ולא לתצוגת וידיאו או תמונות באיכות גבוהה. מנכ"ל מטא, מארק צוקרברג, רואה במשקפיים חכמים את "פלטפורמת המחשוב" הבאה. בהתאמה מטא משקיעה משאבים רבים בפיתוח משקפי מציאות רבודה, שישלבו עם בינה מלאכותית ויכולות נוספות בתצוגת המשתמש. לדברי אנדרו בוסוורת', מנהל הטכנולוגיות הראשי של מטא, "משקפיים מוכיחים שהם החומרה הטובה ביותר לשילוב יכולות AI". המהלך הזה של מטא מעיד על המשך המגמה של החברה לשלב טכנולוגיה עם אופנה, בניסיון להפוך את המשקפיים החכמים לפריט נחשק ופונקציונלי כאחד. הגולשים הגיבו ברשתות החברתית על המוצר, כך לפחות מסתמן, בהתלהבות. משקפי Ray-Ban Meta x Coperni מוצעים למכירה ב-549 דולר, מחיר היקר יותר מדגמי Ray-Ban Meta הסטנדרטיים. ניתן לרכוש אותם ישירות דרך אתרי מטא, ריי-באן וקופרני בארה"ב, קנדה, בריטניה, צרפת, איטליה, גרמניה, ספרד ואוסטרליה. לקוחות במדינות נוספות אמורים להצליח לרכוש אותם דרך אתרי ריי-באן וקופרני. ה-Ray-Ban Meta x Coperni יוצרו, כאמור, רק אלפי בודדים של יחידות, ולפיכך כל זוג משקפיים יהיה ממוספר באופן בלעדי עם חריטה על גבי המסגרת, ויכול להפוך בעתיד לפריט אספנות.

כפי שדיווחנו מוקדם יותר החודש, הנשיא דונלד טראמפ הוציא צו ביצועי להקמת רזרבה אסטרטגית של מטבעות דיגיטליים בארה"ב – צעד שגרר תגובות רבות בתעשיית הקריפטו. כעת, בעקבות צו זה, הודיעה הסנאטורית הרפובליקנית מוויומינג, סינתיה לומיס, על כוונתה להציג בסנאט מחדש הצעת חוק ותיקה שלה, המכונה 'חוק הביטקוין' (The Bitcoin Act), שמטרתה ליישם תוכנית לרכישת ביטקוין עבור ממשלת ארצות הברית. לומיס, המכונה לעיתים "סנאטורית הביטקוין", חשפה בכנס Bitcoin for America בוושינגטון כי תגיש מחדש את החוק כדי "לחזק את החדשנות, הטכנולוגיה והתחרותיות באמצעות השקעה אופטימלית ברחבי המדינה". לדבריה, צפויים להצטרף אליה בסנאט רפובליקנים נוספים שתומכים במהלך, ביניהם ג'ים ג'סטיס, מרשה בלקבורן, ברני מורנו, רוג'ר מרשל וטומי טוברוויל. "אנחנו מתכוונים לעשות מאמץ אמיתי כדי לעזור לאנשים להבין מדוע ביטקוין הוא כסף חופשי", אמרה לומיס במהלך ההכרזה. Say it with me: this is the year for bitcoin and digital assets. — Senator Cynthia Lummis (@SenLummis) March 11, 2025 "אימרו זאת איתי: זו השנה של הביטקוין והנכסים הדיגיטליים" לומיס גם פרסמה בחשבון ה-X שלה ציוץ הכולל את תמצית משנתה ובו ציינה: "אימרו זאת איתי: זו השנה של הביטקוין והנכסים הדיגיטליים". הצעת החוק המקורית של לומיס, שהוצגה לראשונה ביולי 2024, ביקשה להקים "רזרבה אסטרטגית של ביטקוין, שתשמש כמאגר בעל ערך נוסף לחיזוק מאזן התשלומים של אמריקה ולהבטחת ניהול שקוף של אחזקות הביטקוין של הממשלה הפדרלית". החוק שאותו היא מציגה מחדש מיועד ליישם תוכנית שמטרתה לרכוש כמיליון מטבעות ביטקוין  – המהוויפ כ-5% מסך ההיצע הקיים בעולם – במשך חמש שנים, בדומה "לגודל והיקף" של עתודות הזהב שבהן מחזיקה ארצות הברית. על פי ההצעה, הביטקוין שיירכש במסגרת התוכנית יוחזק לתקופה של לפחות 20 שנה. הרכישה תמומן בחלקה מרווחי הנטו של הפדרל ריזרב. לומיס הדגישה כי "חוק הביטקוין חזר", והביעה את התרגשותה מההצגה מחדש של "חקיקה פורצת דרך שתהפוך את החזון הנועז של הנשיא טראמפ להקמת הרזרבה האסטרטגית של ארצות הברית לביטקוין, ותחזק את בסיסה הכלכלי של אומתנו לדורות הבאים". לדבריה, "על ידי הפיכת הצו הביצועי החזוני של הנשיא לחוק בר קיימא, נוכל להבטיח שאומתנו תרתום את מלוא הפוטנציאל של החדשנות הדיגיטלית כדי להתמודד עם החוב הלאומי שלנו, תוך שמירה על היתרון התחרותי שלנו בכלכלה העולמית". נציין כי סנאטור רפובליקני אחר, ניק בגיץ', הציג הצעת חוק תואמת לזו של הסנאטורית לומיס, בשם 'חוק הביטקוין של 2025' בבית הנבחרים, בגיבוי של מספר נציגים נוספים. בגיץ' הסביר כי החקיקה "נועדה להבטיח שארצות הברית תבטיח את עצמאותה הפיננסית ותשמור על מנהיגותה בכלכלה הדיגיטלית העולמית". יש לו תכניות רבות לתחום הקריפטו ולהפיכת ארה"ב לשולטת בו. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. צילום: Shutterstock רזרבות ביטקוין שיעוגנו בחוק – לא כולם נלהבים ובזמן שהמאמצים של המחוקקים הרפובליקנים לצבור ביטקוין שבבעלות ארה"ב צוברים תאוצה, פעילות ענפה בתחום מתרחשת גם ברמת המדינות. ולא תמיד בכיוון ההולם את הלך הרוח הנשיאותית החדשה –  בטקסס, למשל, הוגשה הצעת חוק שמטרתה להגביל כל רזרבה אסטרטגית של קריפטו במדינה לסכום מקסימלי של 500 מיליון דולר. נציג הדמוקרטים רון ריינולדס הציג הצעת חוק ספציפית יותר, שתגביל את רזרבת הקריפטו המדינתית ל-250 מיליון דולר. הצעה זו מגיעה לאחר שבסנאט של טקסס אושרה ב-6 במרץ חקיקה המאפשרת למדינה ליצור רזרבה אסטרטגית של ביטקוין, ללא הגבלת גודל. חוק זה עדיין דורש את חתימת מושל טקסס כדי להפוך לתקף. צאר הקריפטו וה-AI בממשל טראמפ, דיוויד סאקס. צילום: וויקיפדיה במקביל, ביוטה עבר 'חוק הביטקוין' בסנאט, אך באופן משמעותי הוסר ממנו ברגע האחרון הסעיף שאיפשר הקמת רזרבה אסטרטגית של קריפטו. החוק, המכונה טכנית HB230 – 'תיקונים לחוק הבלוקצ'יין והחדשנות הדיגיטלית' – מעגן זכויות מסוימות לתושבי המדינה, אך לא כולל הוראות להקמת רזרבה אסטרטגית. הסרת סעיף הרזרבה התרחשה לאחר שהבית התחתון של יוטה הצביע בעד תיקון שביטל כל התייחסות לרזרבה שכזו. הסנאטור קירק א. קולימור, אחד מיוזמי החוק, הסביר כי "היו חששות רבים לגבי ההוראות הללו והאימוץ המוקדם של סוגי מדיניות אלה ו(לכן – ג"פ) כל זה הוסר מהחוק". בנוסף, נראה כי ישנה מחלוקת בתוך הממשל בנוגע לאופן ניהול רזרבת הביטקוין הפדרלית. צאר הקריפטו וה-AI של ארה"ב, דיוויד סאקס, הדגיש כי הרזרבה הקיימת "לא תעלה לנישומים אגורה", והצהיר במפורש שהממשלה לא תרכוש נכסים נוספים לרזרבה, מעבר לנכסים שנתפסו במסגרת הליכי חילוט. עם זאת יצוין כי נוסח הצו הביצועי של טראמפ דווקא כן מאפשר רכישה ממשלתית של נכסים להוספה לרזרבה, ומנחה את משרד האוצר ומשרד המסחר "לפתח אסטרטגיות ניטרליות מבחינה תקציבית לרכישת ביטקוין נוסף". לא ברור עדיין האם להצעת החוק של לומיס יש סיכוי לעבור, לאור ההתנגדות הפוטנציאלית מצד גורמים שונים. עם זאת, אין כל ספק שהסנאטורית רואה בביטקוין מרכיב יסודי בשמירה על הדומיננטיות הכלכלית העולמית של אמריקה במאה ה-21, ושההתפתחויות האחרונות מעידות בעיקר על המאמצים לקדם את מעמדו של הביטקוין כנכס אסטרטגי של המעצמה, בשונה משהאסימון נתפש בעבר בארה"ב.

אפל פרסמה תיקונים לבאג, שלדבריה "ייתכן שנוצל במתקפה מתוחכמת ביותר נגד פרטים שטורגטו באופן ספציפי", תוך שהיא מצטטת דו"ח. באג יום האפס נמצא ב-WebKit, מנוע הדפדפן שמניע את Safari ואפליקציות אחרות, ואפשר להאקרים לפרוץ את ארגז החול המגן של WebKit עם "תוכן אינטרנטי בעל מבנה זדוני", לפי אפל. ארגז חול הוא חלק ממערכת ההפעלה, שגם אם נפגע, יכול למנוע מהאקרים לגשת לנתונים בחלקים אחרים של המערכת. התיקון שוחרר אתמול (ג') עבור מחשבי MAC, iPhone ו-iPad, ספארי ואוזניות ה-Vision Pro שלה. אפל ציינה כי המתקפה נוצלה נגד מכשירים המריצים תוכנה ש"לפני iOS 17.2". לא ההאקרים ולא המטרות שלהם נחשפו.

אוניברסיטת תל אביב לנוער, הפועלת באוניברסיטת תל אביב, תשלב הכשרות לבני ובנות הנוער לפיתוח יצירתיות וחשיבה מדעית, בעזרת מעבדת דימיון, שתשמש להם מרחב לימודי חדשני. האוניברסיטה היא הראשונה מבן מרכזי הכשרה לנוער שהטמיעה מעבדת דימיון ואימצה את התפישה החינוכית שמלווה אותה. מעבדת הדמיון נתפשת בעולם ככיתת העתיד ותאפשר לבני הנוער אפשרות לחקור עולמות מדעיים וטכנולוגיים באופן אינטראקטיבי, באמצעות הדמיות של תהליכים פיזיקליים וכימיים, ניסויים מדעיים בסביבה וירטואלית, חקר תופעות טבעיות על פני כדור הארץ, חקירת עקרונות פיזיקליים ומדעיים בצורה חווייתית – ודברים רבים נוספים. מעבדת הדימיון הראשונה שהוקמה באילת, בבית הספר יעלים. צילום: קרן אתנה מעבדת הדימיון הוטמעה באוניברסיטה ביוזמת קרן אתנה, ובעזרת תרומה של רביב צולר, נשיא ומנכ"ל ICL. יו"ר הוועד המנהל של האוניברסיטה הוא גיל שוויד, יו"ר צ'ק פוינט. "אוניברסיטת תל אביב לנוער פועלת כמעבדה פדגוגית, שמובילה ומניעה יוזמות חינוכיות ותוכניות פורצות דרך, ואנחנו גאים להיות חלוצים בהטמעת מעבדת הדימיון הראשונה באוניברסיטה, שתוביל לפיתוח חוויה לימודית למחוזות חדשים", אמרה דורית ססמאן, מנהלת האוניברסיטה לנוער, בטקס חנוכת המעבדה. אורי בן ארי, נשיא ומייסד קרן אתנה, ציין בטקס כי "מעבדת הדמיון היא דוגמה מצוינת כיצד נוכל להעניק לתלמידים חוויות חינוכיות המעצימות את החשיבה, הסקרנות והיכולת המדעית והטכנולוגית, ומכינות אותם להתמודד עם אתגרי העתיד". בטקס חנוכת המעבדה שנערך באוניברסיטה השתתפו בין היתר: פרופ' יוסי קלפטר, יו"ר הוועדה האקדמית של אוניברסיטת תל אביב לנוער; רביב צולר, מנכ"ל חברת ICL; דפנה תמיר, סמנכ"לית התכניות של קרן אתנה; אילנה פחימא, סמנכ"לית בכירה למשאבי אנוש גלובליים בחברת ICL; יער אמיר, מנהל אימפקט חברתי ב-ICL; רחלי בוהדנה, מנהלת קשרי קהילה ב-ICL; עדי אולמרט, מנכ"לית אגודת הידידים של אוניברסיטת תל אביב; חנה פריזן, חברת הוועדה המייעצת של קרן אתנה; יעל שיין, סגנית מנהלת אוניברסיטת תל אביב לנוער; חגית רחמים, מנהלת קשרי קהילה ב-ICL; ואישים נוספים.

קשה לדבר על גיוון והכלה של ערבים בימים טרופים אלה. בעקבות הטבח הנורא של ה-7 באוקטובר והאפשרות שהלחימה בעזה תחזור בקרוב, האוזן של הרוב בישראל, המגזר היהודי, פחות כרויה לערכים של שוויון, סובלנות, דו קיום ועוד. אלא שזה בדיוק הזמן שבו היא צריכה להיות כרויה לגיוון והכלה, משום שלא היהודים ולא הערבים אזרחי ישראל הולכים לשום מקום, ונצטרך להמשיך לחיות ביחד גם אחרי המלחמה. גיוון והכלה, למי שלא יודע, באים לידי ביטוי בהיי-טק (ובמקומות עבודה בכלל) בכניסתם לענף של בנות ובני אוכלוסיות שאין להן ייצוג רב בו. זה קצת משתנה ממדינה למדינה, על פי ההרכב הדמוגרפי שלה, ובהקשר הישראלי זה כולל נשים, חרדים, להט"בים, יוצאי אתיופיה – וערבים. אלה אוכלוסיות מגוונות, שיש להן צרכים משלהן, אבל כבר הוכח מחקרית ששילובן בהיי-טק תורם להגברת החדשנות של הארגון המגוון והמכיל, גידול בשורת הרווח שלו וצמצום הפערים בחברה. ההשפעה של טראמפ אנחנו בתקופה לא טובה לכל הנושא של גיוון והכלה, לא רק בארץ ולא רק בגלל המלחמה. חברות טק אמריקניות ענקיות כמו מטא וגוגל מיהרו להתנער מתוכניות ה-DEI (גיוון, שוויון והכלה) שלהן עם בחירתו של דונלד טראמפ לבית הלבן – כדי לשאת חן בעיניו, ליהנות מהיתרונות הכלכליים שיהיו וכבר יש להן מכך ובכלל, להתאים את עצמן לממשל הרפובליקני החדש, שהערכים האלה מעוררים בו קבס. אבל אנחנו לא בארצות הברית, אלא בישראל, וכאן אפשר לומר שגיוון והכלה הם כמעט הכרח לאומי, מעבר ליתרונות החברתיים. זה נכון במיוחד לחברה הערבית, שמונה יותר מחמישית מהאוכלוסייה. אי העסקה של ערבים בהיי-טק, מזהיר שאדי חדאד, מנכ"ל קו אימפקט, ארגון שעוסק בגיוון והכלה של בני החברה הערבית בהיי-טק, עלול להביא חלק מהם לפשיעה, שגם ככה גואה במגזר הזה. "הפשיעה והאלימות בחברה הערבית הן סרטן שמתפשט ומשפיע מאוד על כולם – על המשכילים ועל אלה שאינם, על ההיי-טק ועל התעשיות האחרות. תעסוקה כשמה כן היא – מייצרת תעסוקה למי שעובד, וכשיש לאנשים משכורת הולמת, בוודאי בענף מתגמל כמו ההיי-טק, הם לא צריכים לפנות לגורמים אחרים, לפשיעה", אומר חדאד. 11 השמות של ערבים בשוק העבודה קו אימפקט הוא מיזם שהוקם ב-2013 על ידי עו"ד יפעת עובדיה וד"ר סמיר קאסם, שלמדו ביחד בבוסטון. עד כה, המיזם הזה שותף ל-11 אלף השמות של ערבים בשוק העבודה. הפעילות שלו מבוססת על מודל קולקטיב אימפקט, שאותו עובדיה וקאסם הביאו לארץ. כשהם הציגו אותו בפני צביקה זיו, לשעבר מנכ"ל בנק הפועלים – הוא התלהב והצטרף לקו אימפקט כיו"ר. כנס הגיוון השנתי של קו אימפקט. צילום: גליה פלד חדאד מועסק בקו אימפקט מזה שמונה שנים, והוא לגמרי טרי בתפקיד המנכ"ל – הוא נכנס אליו לפני פחות מחודש, לאחר שנוא ג'השאן פרשה ממנו בחלוף שש שנים של כהונה. "אני ממשיך את הדרך שלה, במטרה להוביל את המיזם לעוד ועוד הצלחות", הוא אומר. בהתחלה, חדאד היה מנהל תיק לקוח בקו אימפקט, לאחר מכן הוא מונה למנהל צוות מנהלי תיקי לקוח ובהמשך לסמנכ"ל מעסיקים. בשנתיים האחרונות הוא הוביל את האסטרטגיה והפיתוח העסקי. מה זה מודל קולקטיב אימפקט? "זה מודל שפותח בארצות הברית, שמטרתו לאגד את כל השחקנים שיכולים להשפיע על נושא חברתי-כלכלי מסוים, כדי לפתור את הבעיה. אנחנו מיישמים את המודל הזה בישראל, כאשר הבעיה היא התעסוקה בחסר של ערבים במדינה". הנתונים לגמרי איתו: כשקו אימפקט הוקמה, האוכלוסייה הערבית מנתה 21% מהאוכלוסייה הכללית, אבל רק 5% מהמועסקות והמועסקים במגזר העסקי היו ערבים, ורק 0.3% – בתפקידי ניהול. המצב השתפר מאז, אבל לא בהרבה: הנתונים האחרונים הם 6.5% ו-1%, בהתאמה. המצב חמור אפילו יותר בהיי-טק: מכלל האוכלוסייה הערבית, רק 1.4% מועסקים בענף, והם מהווים רק 3.6% מכלל המועסקים בהיי-טק. מה שכן, כמו עמיתיהם היהודים, גם הסטודנטים הערבים שלומדים באקדמיה תחומים שקשורים להיי-טק מתקשים למצוא עבודה: בעוד ש-18% מהסטודנטים שלומדים מדעי המחשב הם מהחברה הערבית, רק 2.4% מהם מתקבלים לעבודה בהיי-טק. כלומר, משבר הג'וניורים לא פוסח גם על חסרי הניסיון מהחברה הערבית. "על כל 100 מועסקים בהיי-טק, רק שלושה הם ערבים" "אנחנו בסטגנציה", אומר חדאד. "התזוזות מאוד מינוריות ומושפעות מגידול או הפחתה של המשרות. זה נתון מאוד עגום. תחשוב על זה – על כל 100 מועסקים בהיי-טק, רק שלושה הם ערבים". למה זה המצב? "יש כמה וכמה אתגרים וחסמים שעומדים בפני ערבים שרוצים להתקבל להיי-טק, בהם חוסר ההיכרות והתפיסות השגויות של המעסיקים על ערבים; חוסר גישה של החברה הערבית לרשתות וקשרים בהיי-טק, ולמעסיקים; והעדר הכשרות מתאימות לנושאים כמו מה זה תרבות ארגונית, כיצד מתנהלים במגזר העסקי ואיך עובד ענף ההיי-טק. קיימים גם חסמים תשתיתיים, כמו נגישות קלוקלת של תחבורה ציבורית, ואוריינות דיגיטלית לוקה בחסר – מה שמרחיב את הפערים. חסם נוסף הוא השפה: נתונים מדאיגים של מכון טאוב מראים ש-40% מהתלמידים הערבים בתיכון מתקשים בקריאה וכתיבה בעברית. זה מקשה על ההשתלבות. בשנים האחרונות יש ירידה של 12% בשימוש של ערבים בעברית מחוץ לבתי ספר". אני מניח שהגזענות וההסתה שיש נגד ערבים לא עוזרות. "נכון. המקור שלהן הוא לא בהיי-טק, אבל הענף בהחלט מושפע מהמיינסטרים הישראלי, מהצהרות כאלה ואחרות של פוליטיקאים, אנשים מסביב ובמדיה. המצב לא פוסח על אף אחד, ומשפיע מאוד חזק על החברה הערבית ומחפשי העבודה בה". ההשפעה לרעה של המלחמה ניכרת גם כאן. איך משנים את המצב? צילום: BigStock מדובר בהמון קשיים. איך מגיבים לכך בחברה הערבית? "כל החסמים והאתגרים הללו מובילים לכך שבחברה הערבית מאבדים את התקווה שדברים ישתנו. זה מצב של Lose-Lose, יש כאן פוטנציאל ענק שלא ממומש". יש עוד דבר: חלק מסוים מההיי-טק הישראלי מבוסס על היכרויות מוקדמות, בעיקר מהצבא. ראה למשל את וויז, ששלושה מארבעת מייסדיה הם חבר'ה ששירתו ביחד ב-8200. "כאן אני לא מסכים לגמרי. יש בהיי-טק מיליון תפקידים שלא קשורים לסייבר, ולא צריך סיווג ביטחוני לכל תפקיד בענף". הפתרון הוא, לכאורה, גם בממשלה. אלא שהממשלה הנוכחית מורכבת ממפלגות שלחלקן יש משנה גזענית נגד ערבים. ובכל זאת, חדאד אומר ש-"צריכות להיות תוכניות ממשלתיות אופרטיביות להכנסה של ערבים להיי-טק, וצריך להוסיף רגולציה על המעסיקים, כי הנתונים הנמוכים האלה הם דבר שלא יכול להיות. צריך להחיל על המגזר העסקי רגולציה כמו זו שקיימת על המגזר הציבורי – שחברות יחויבו להעסיק שיעור מסוים של ערבים". עם רגולציה או בלעדיה, יש כמה חברות היי-טק, כגון אמדוקס, מיקרוסופט, אפלייד מטיריאלס ו-HP, שהבינו את הפוטנציאל שגלום בחברה הערבית ומשתפות פעולה עם קו אימפקט בירידי תעסוקה ייעודיים, אירועי חשיפה וכנסים שמפגישים בין נציגי החברות למחפשי העבודה הערבים. "ככה אנחנו מייצרים את הגשר בין ההיי-טק לחברה הערבית", מציין חדאד. האם יש לחברה היהודית בכלל רצון לקלוט עוד ערבים בהיי-טק? "זאת חובה וזה אינטרס של המדינה. זו צריכה להיות משימה לאומית, שכולנו נשלב ידיים על מנת לגרום לתעסוקה הולמת של החברה הערבית. מדובר בתהליך מאתגר ולא קל, אבל יש לא מעט גופים שנותנים מענה מלא לצורכי החברות, כמו קו אימפקט, ומציגים את התועלת העסקית בכך. זה לא משהו שיקרה בלחיצת כפתור, אבל צריכים לקרות תהליכים. נדרשים אמונה ורצון, ועם אלה – כל השאר כבר יבוא".