אורקל, מהחברות החלוצות בתחום סוכני ה-AI, הודיעה היום (ד') על השקת משפחה חדשה של 22 אפליקציות של סוכני בינה מלאכותית בשם פיוז'ן, שמיועדות לצוותים שמתמחים בתחום. על פי החברה, הסוכנים החדשים "מונעים על ידי תוצאה, פרו-אקטיביים, מבוססים על היסק ומיועדים במיוחד לשימוש בארגונים". כמו כן, הם יודעים לנתח הקשרים ולהתאים את עצמם לכל אורך התהליך העסקי. הסוכנים החדשים מיועדים בעיקר לאנשי משאבי האנוש, הפיננסים וחוויית הלקוח בארגון. באורקל אומרים כי הסוכנים החדשים, שפועלים על אפליקציות הענן של פיוז'ן, יכולים לקבל ולהוציא לפועל החלטות בתהליכים עסקיים, באמצעות גישה שהם מקבלים למידע, לזרימות העבודה ולמדיניות של הארגונים שיאמצו אותם. הם עושים זאת בצורה בטוחה, ובהתבסס על הרשאות שהארגון נתן להם ועל ההיררכיה הארגונית. על פי חברת הענק, "בניגוד לקופיילוטים, עוזרי AI או תוספי AI, היותם של סוכני פיוז'ן ילידים לתהליכי טרנספורמציה בארגונים מאפשרים לאפליקציות הסוכניות של פיוז'ן להוציא לפועל פעולות בזמן אמת, בסקייל של הארגון כולו ועם משילות מלאה". אפליקציות הסוכנים החדשות רצות, כאמור, על תשתית הענן של אורקל עצמה, ומבוססות על מודלי שפה גדולים (LLMs) "מובילי תעשייה", כלשון הודעת החברה. באורקל מונים כמה יתרונות בסוכנים החדשים שלה: למחלקות משאבי האנוש הם מפחיתים את איסוף המידע הידני והסוגיות הנוגעות לתשלום (Payroll), וכן מורידים את עלויות ההפצה ורכש הלקוחות (Customer acquisition). כמו כן, הם מאפשרים לאנשי הפיננסים לגבות מזומנים מהר יותר. סטיב מירנדה, סגן נשיא לפיתוח אפליקציות באורקל, אמר כי "הדרך שבה עבודה נעשית כיום כבר לא מתאימה למהירות, למורכבות ולציפיות של העסקים המודרניים. יותר מדי זמן מושקע בניהול תהליכים, במקום בהשגת תוצאות". הוא ציין כי "עם האפליקציות הסוכניות ממשפחת פיוז'ן, אנחנו מזיזים את התוכנה הארגונית וגורמים לה להפסיק להיות פסיבית, ומספקים ללקוחותינו אפליקציות שיכולות להסיק, להחליט ולפעול כדי להגדיר ולהגיע למטרות של הארגון. מדובר בצעד גדול קדימה לתעשייה כולה, שיסייע לארגונים לקבל את התוצאות שהם מצפים להן מהר יותר". יכולות חדשות לסטודיו סוכני ה-AI באורקל אומרים כי האפליקציות הסוכניות החדשות שלה נתמכות על ידי אקו-סיסטם מלא, כולו בבינה מלאכותית, ובראשו הסטודיו של החברה לסוכני AI. לצד השקת המשפחה החדשה, חברת הענק הודיעה על הרחבת הסטודיו – פלטפורמה שמאפשרת לארגונים, לקשר ולהריץ אפליקציות סוכניות ואוטומציה המבוססת על AI. העדכונים החדשים כוללים בונה אפליקציות סוכניות, כמו גם יכולות חדשות שתומכות בתזמור של זרימות עבודה, זיכרון הקשרי, יצירת תוכן והערכת החזר השקעה. לדברי כריס ליאונה, אף הוא סגן נשיא לפיתוח אפליקציות באורקל, "בתקופה שבה ארגונים עוברים מפיילוטים לתפעול של ה-AI לאורך ולרוחב הארגון, הם צריכים להתאים את הבינה המלאכותית לזרימות העבודה, למומחיות ולהעדפות שלהם. עם סטודיו ה-AI לאפליקציות פיוז'ן, אנחנו מסייעים ללקוחות ולשותפים שלנו לבנות את הבסיס כדי להפוך לארגונים שיותר מבוססים על אוטומציה. מפתחים יכולים ליצור אפליקציות AI אוטונומיות וסוכניות תוך שימוש בשפה טבעית, ובהתבסס על סוכני AI ארגוניים שניחנים ביכולות היסק, ולבצע תהליכים עסקיים באופן שוטף. זה מאפשר לארגונים לנוע מעבר לדשבורדים וקופיילוטים לאפליקציות מבוססות בינה מלאכותית שמתפעלות את העסק באופן אקטיבי, עם המשילות, האבטח והאמון הנדרשים להם".

"ביום שבת, ה-28 בפברואר, יום פרוץ המלחמה, בשעה 09:30 פתחנו חמ"ל באיגוד ההיי-טק הישראלי, ומאותו הרגע החמ"ל הזה משרת את כל חברות ההיי-טק שנמצאות באיגוד. המשמעות העיקרית היא שאין מנכ"ל או סמנכ"ל כספים, לצורך העניין, שנשאר לבד. מרכז התמיכה שלנו מקבל אלפי קריאות ליום בכל מיני נושאים שקשורים למצב, ואנחנו נותנים מענה בנושאים כגון ייצוא, ייבוא ודיני עובדים", כך סיפר אבי טראוב, מנכ"ל איגוד ההיי-טק הישראלי בהתאחדות התעשיינים. טראוב דיבר בוובינר "מנהיגות, טכנולוגיה וחוסן – בונים המשכיות עסקית ב-2026" של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה. איגוד ההיי-טק מאגד כמה מאות חברות בענף ופועל מול הרגולטור, הממשלה והכנסת, במטרה לקדם אותו, לייצר הזדמנויות ולהסיר חסמים מעכבים. "זה בעצם הגוף היחידי שנותן לענף אפשרות לשנות, לקדם אותו ולעבוד באופן מסודר. המלחמה הנוכחית מוכיחה יותר מכל שצריך משהו כזה, אבל אנחנו עושים את זה גם בעתות שלום. אנחנו מתמקדים בכל עת בקידום הצמיחה הכלכלית של התעשייה ובפיתוח הזדמנויות עסקיות מכל הכיוונים, כולל שיתופי פעולה עם חברות מתחומים אחרים בהתאחדות התעשיינים, וגם שיתופי פעולה בין החברות הטכנולוגיות בכל הגדלים", אמר טראוב. פעילות איגוד ההיי-טק במלחמה טראוב סיפר כי האיגוד פעל מיד עם פרוץ המלחמה הן להחזיר עובדי ומנהלי היי-טק ארצה והן לסייע לאלה שצריכים לנסוע לחו"ל לצורך עבודתם. "לדוגמה, באותה שבת עצמה הצלחנו להוציא לסן פרנסיסקו מטוס של אל על כדי שאנשי היי-טק ישתתפו בכנס השנתי הגדול של אנבידיה, שלא צריך להסביר עד כמה הוא חשוב לענף בישראל. אנחנו ממשיכים לעבוד יחד עם אל על. איגוד ההיי-טק הוא קטר, וקטרים לא יכולים לעצור גם בתקופת מלחמה", הסביר. בהמשך הוא דיבר על פעילות נוספת של האיגוד במלחמה: וובינרים. "עשינו וובינר בתחום הסייבר והתקפות הסייבר מאיראן, ו-וובינר לסמנכ"לי כספים לגבי הצד הפיננסי בתקופת המלחמה – מה המענקים שמגיעים מהממשלה או מרשויות אחרות? מה אפשר לעשות עם העובדים? האם אפשר להוציא אותם לחל"ת? וכדומה", אמר. טראוב ציין שגם בימים אלה של מלחמה מתמשכת, איגוד ההיי-טק ממשיך להפעיל את הפורומים המקצועיים שלו, שמתעסקים בשלל ההיבטים של תעשיית הטכנולוגיה. "לא צריך להפסיק או לעצור את הפעילות", אמר, "מה גם שהמלחמה היא הזדמנות טובה לקרוא לכל מי שלא מכיר ולא שמע להצטרף אלינו, לבוא ולהקשיב, וכמובן לשאול שאלות". איך משמרים לקוחות בחו"ל גם עכשיו? טראוב התבקש על ידי מנחה הוובינר, יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, להתייחס לשאלה איך משמרים לקוחות בחו"ל בתקופה מאתגרת מאוד, שבה חברות התעופה הזרות הפסיקו את הטיסות לארץ, כך שגם חברות שילוח בינלאומיות לא מגיעות לכאן. מעבר לכך, שער הדולר ממשיך לצנוח, וגם זה עלול להשפיע לשלילה על ההמשכיות העסקית של חברות ההיי-טק בארץ. "ההמשכיות עסקית מבוססת רבות על שיחות טימס וזום", השיב. "השירותים האלה נותנים מענה שמאפשר לנו להמשיך, כמעט באופן שוטף, את העבודה עם לקוחות במדינות העולם". לגבי הייצוא והייבוא, טראוב אמר כי "חלק מחברות ההיי-טק, בהמלצה שלנו, הקימו מחסנים מחוץ לישראל או פתחו סניפים במדינות אחרות. אם יש מישהו שהופתע שיש מלחמה נוספת בישראל – אני לא יודע איפה הוא היה בשנים האחרונות". "למעשה", הוסיף, "תמיד יש משהו במדינת ישראל. אני לא זוכר יום אחד שלא מתחילים פגישה ואומרים 'טוב, זה מקרה מיוחד ואירוע מיוחד שקרה לנו'. מעבר לזה, אנחנו מצליחים לייצא סחורות דרך מדינות שכנות – ירדן ומצרים, ומשם בטיסה למדינות אחרות, וגם מצליחים לייבא, כולל דברים שהם קריטיים למדינת ישראל. כלומר, הייצוא נחלש, ללא ספק – אבל לא נפסק". עוד ציין טראוב ששער הדולר הנמוך עושה נזקים מאוד גדולים, "אפילו יותר גדולים מהמלחמה, בנקודת הזמן הזאת. אין לחברות כל סיבה לגייס מהנדס בישראל, אם אפשר לגייס בבריטניה ביותר זול, ואנחנו מתמודדים עם זה. מדובר במלחמה בחזית נוספת, משרדי הממשלה וראש הממשלה יצטרכו לתת לה פתרון, כי אם לא, זה באמת משהו שעלול לפגוע בקטר הגדול הזה של המשק שנקרא היי-טק". לסיום הוא אמר: "אומת הסטארט-אפ רגילה לקשיים, ואם לא קשה – כנראה שאנחנו לא מתקדמים קדימה בעלייה".

אלעד מערכות פרסמה היום (ג') את הדו"חות הכספיים שלה, ומהם עולה כי היא הציגה תוצאות טובות ב-2025: הן ההכנסות והן הרווח הנקי של החברה גדלו ב-2025. מדובר בדו"חות הכספיים השנתיים הראשונים של אלעד לאחר ההנפקה שלה בבורסת תל אביב, שהושלמה בחודש פברואר. החברה הודיעה היום לבורסה כי היא תתחיל לפרסם דו"חות רבעוניים החל מסיכום הרבעון הנוכחי (כלומר: במהלך הרבעון הבא). ההכנסות של החברה רשמו אשתקד גידול של כמעט 10% – ליתר דיוק 9.6% – ל-535.1 מיליון שקלים, בעיקר כתוצאה מעלייה בפעילות האורגנית, והרווח הנקי זינק ב-23.3% ל-27.8 מיליון. הרווח המיוחס לבעלי המניות צמח ב-20.8% ל-27.3 מיליון. ה-EBITDA הציג עלייה של מיליון שקלים ל-48.5 מיליון. עוד בתוצאות: הרווח הגולמי הסתכם ל-86.3 מיליון שקלים, לאחר שגדל ב-8.2%, והרווח התפעולי עלה בחצי מיליון שקלים ל-37.3 מיליון. הגידול ברווח התפעולי נובע מהעלייה ברווח הגולמי, שקוזזה בחלקה עקב העלויות שהיו כרוכות בהנפקה שלה. אלעד רשמה זינוק של קרוב לפי 2.5 בתזרימי המזומנים שנבעו מפעילות שוטפת בשנת 2025 – ל-73.9 מיליון שקלים. ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-31 בדצמבר לכדי 169.5 מיליון שקלים – עלייה תלולה בהשוואה ל-62.5 מיליון באותו התאריך ב-2024. נתוני המחצית השנייה של השנה לצד הדו"חות של 2025 כולה, אלעד פרסמה את תוצאות המחצית השנייה שלה. היא רשמה במהלכה גידול של 7.6% בהכנסות ל-272.3 מיליון שקלים ועליות קלות ברווח הנקי: זה הכללי גדל ב-600 אלף שקלים ל-15.6 מיליון וזה המיוחס לבעלי המניות עלה ב-400 אלף שקלים ל-15.5 מיליון. לעומת זאת, ה-EBITDA ירד בכ-14% ל-24.2 מיליון שקלים. הרווח הגולמי החצי שנתי עלה ב-2% לקרוב ל-50 מיליון שקלים – 49.6 מיליון – והרווח התפעולי ירד בכ-12% ל-20.6 מיליון. מיהו בעל השכר הגבוה ביותר באלעד? כחברה ציבורית, אלעד מערכות פרסמה את רשימת בעלי עלות השכר הגבוהה ביותר בחברה ל-2025. בראש הרשימה ניצב המנכ"ל, דגן הלוי, עם עלות שכר של כשלושה מיליון שקלים – 2.95 מיליון. אחריו נמצאים אדיב ברוך, יו"ר החברה, עם 1.89 מיליון; תומר דרורי, סמנכ"ל חטיבת ה-CRM, עם 1.49 מיליון; עוזי יערי, סמנכ"ל חטיבת הדיגיטל, שעלות שכרו השנתית הגיעה ל-1.18 מיליון; ובהמשך ניצבים שני דירקטורים ובעלי שליטה – יואש טרוקמן עם 361 אלף שקלים ואלעד טירן עם עלות שכר של 206 אלף שקלים. "ה-AI – ההזדמנות הגדולה ביותר עבור אלעד" ברוך אמר עם פרסום התוצאות כי "מהפכת ה-AI משנה את כללי המשחק בתעשיית הטכנולוגיה העולמית והישראלית כאחד. שינויים מהותיים כאלה אינם רק אתגר, הם גם מייצרים את ההזדמנויות הגדולות ביותר בדיוק עבור חברות שירותי מערכות מידע כמו אלעד, שתפקידן לתרגם טכנולוגיה לערך עסקי אמיתי. אנחנו, באלעד, זיהינו מוקדם את המגמה, נערכנו בהתאם ובחרנו להוביל את השינוי. תוצאות 2025 הן הוכחה ליכולותינו להפוך אתגר טכנולוגי ליתרון עסקי עבור לקוחותינו". הלוי ציין כי "אנחנו מסכמים שנה נוספת של צמיחה והתרחבות בפעילות החברה. במהלך 2025 הצגנו צמיחה בהכנסות וברווחים, הגדלנו את מספר עובדי החברה בשיעור דו ספרתי והשלמנו הנפקה ראשונית של מניות בבורסה בתל אביב". "אנחנו פועלים להרחבת סל המוצרים המיוצגים על ידינו, תוך שימת דגש על פתרונות משולבי AI בתחומי הדיגיטל, ה-CRM והדאטה. טכנולוגיית הבינה המלאכותית מהווה נדבך מרכזי בטרנספורמציה הדיגיטלית של לקוחותינו, ואנחנו מסייעים להם בהטמעה אחראית ומדויקת של טכנולוגיות חדשניות, תוך הקפדה על אבטחת מידע, פרטיות ואמינות", אמר. "אנחנו, באלעד, נמשיך להשקיע משאבים במחקר ופיתוח של כלים ושיטות לשיפור הפריון באמצעות כלי AI, מתוך אמונה שכלים אלה מהווים כיום את הבסיס לחדשנות טכנולוגית בארגונים עסקיים, ציבוריים וממשלתיים", הוסיף הלוי.

לאוניד (ליאו) רדווינסקי, המיליארדר האמריקני-אוקראיני והבעלים של פלטפורמת אונליפנס (OnlyFans), הלך לעולמו בגיל 43 בלבד. החברה הודיעה רשמית על פטירתו שלושה ימים לאחר שאירע וחשפה כי רדווינסקי נכנע למחלת סרטן סופנית. בהצהרה פומבית מטעם דוברות החברה נמסר: "אנו עצובים עמוקות להודיע על מותו של ליאו רדווינסקי. ליאו הלך לעולמו בשלווה לאחר מאבק ארוך במחלת הסרטן". נציגי הפלטפורמה הוסיפו גם בקשה מצד הקרובים אליו: "משפחתו ביקשה פרטיות בזמן קשה זה". רדווינסקי, ששמר בחייו על פרופיל ציבורי נמוך במיוחד, רכש בשנת 2018 כ-75 אחוזים ממניות פניקס אינטרנשיונל, חברת האם של אונליפנס, מידי המייסד הבריטי שלה, טים סטוקלי. תחת הנהגתו, האתר שינה את פניו והתמקד באופן נרחב בתוכן למבוגרים בלבד, תהליך שזכה לתאוצה עצומה במהלך הסגרים העולמיים של מגפת הקורונה. כיום מתגאה הפלטפורמה ביותר מ-300 מיליון משתמשים ומייצרת הכנסות שנתיות של למעלה ממיליארד דולר. בעת מותו, המגזין פורבס העריך את הונו האישי של רדווינסקי בכ-4.7 מיליארד דולר. ???????????????? Leonid Radvinsky, billionaire owner of the OnlyFans, has died at the age of 43 due to cancer. Radvinsky, a Ukraine-born Jew, emigrated to the United States as a child. He became the largest donor to AIPAC in 2024, pledging $11 million to the Israel lobby. Follow: @europa pic.twitter.com/XqUqHrCy3Q — Europa.com (@europa) March 23, 2026 עתיד הבעלות והפעילות הפילנתרופית בחייו מותו של היזם הצעיר בטרם עת עורר מיד חוסר ודאות גדול באשר לעתיד הבעלות על שירות המנויים הרווחי. מאז שנת 2024, מניותיו של רדווינסקי מנוהלות תחת נאמנות (LR Fenix Trust), ומוקדם יותר בתחילת 2026 עלו דיווחים לפיהם החברה בוחנת מכירת נתח שליטה לחברת ההשקעות Architect Capital – צעד שיכול להעריך את שווי החברה בסכום עתק של בין 5.5 ל-8 מיליארד דולר. על פי התקשורת העולמית, לאורך מאבקו הפרטי בסרטן, אשתו של רדווינסקי מזה 18 שנים, קייטי צ'ודנובסקי, הייתה עמוד התווך שלו, והשניים המשיכ לגדל יחד את ארבעת ילדיהם. בני הזוג היו פעילים מאוד ביוזמות פילנתרופיות, ובשנת 2024 העניקו מענק בולט בסך 23 מיליון דולר לחקר הסרטן דרך קרן מחקר גסטרואנטרולוגית.  מלבד מטרות רפואיות, תחקיר של גוף התקשורת The Lever הצביע על כך שרדווינסקי ואשתו התחייבו לתרום 11 מיליון דולר לשדולת אייפאק (AIPAC) הפרו-ישראלית, תרומה שנרשמה תחת השם "מר אנונימי אנונימי", אף שבעבר איש העסקים הכחיש את הטענה הזו. מיד לאחר היוודע דבר מותו, החלה להשתולל ברשתות החברתיות שמועה ביזארית ומשוללת יסוד, שטענה כי כוכבת הרשת פייפר רוקל היא בתו האבלה. בודקי עובדות מיהרו להפריך את השקר והסבירו כי הסרטון שהופץ בו היא מקוננת לכאורה על אביה המת הוא בכלל משנת 2022, עוסק באביה הביולוגי האמיתי, וכי אין לה כל קשר למנוח.

ענף הסייבר הישראלי לא עוצר: למרות המלחמה וההגבלות הכבדות על טיסות מהארץ, משלחת של נציגים מ-45 חברות סייבר ישראליות יצאה לכנס הגדול בעולם בתחום, RSA, שהחל אתמול (ג') בסן פרנסיסקו. את המשלחת מובילים מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה ומכון הייצוא. נציגי החברות משתתפים בכנס ומציגים את הפתרונות שלהן בפני משקיעים, מנהלים בכירים בחברות טכנולוגיה מרחבי העולם ולקוחות בינלאומיים, בין היתר באירוע ייעודי שמקיימת הנספחות הכלכלית של מינהל סחר חוץ בסן פרנסיסקו. הן מציגות בכנס פתרונות מתקדמים שנולדו מתוך צורך מבצעי אמיתי, בהם מערכות הגנה אוטונומיות מבוססות בינה מלאכותית יוצרת, פתרונות להגנת תשתיות תפעוליות קריטיות, וכלים לזיהוי זיופים דיגיטליים ודיפ-פייק. "עדות לחוסנה של תעשיית ההיי-טק הישראלית" במשרד הכלכלה אומרים כי הגעת משלחת רחבה בהיקף כזה – למרות המצב הביטחוני, הקשיים הלוגיסטיים והעובדה שחלק מנציגי החברות מגויסים למילואים – "מהווה עדות לחוסנה של תעשיית ההיי-טק הישראלית ולביקוש העולמי לטכנולוגיות ישראליות". הנספחות ומכון הייצוא עשו כאן מאמץ חוצה יבשות, תוך התאמה לתנאי הביטחון המורכבים. למאמץ נרתמו הנספחויות הכלכליות של ישראל בדרום קוריאה, מקסיקו וברזיל, שתיאמו גם הן פגישות עסקיות לחברות הישראליות במהלך האירוע הענק. ענף הסייבר הישראלי ממשיך להוות מנוע צמיחה מרכזי למשק: ב-2025, העסקאות בענף חצו את הרף של 72 מיליארד דולר – במידה רבה עקב רכישת וויז על ידי גוגל ב-32 מיליארד. מדובר בזינוק של 1,500% לעומת 2024. גיוסי ההון של סטארט-אפים בתחום הסייבר עמדו אשתקד על מעל שמונה מיליארד דולר – כפול מהסכום שגויס בשנה שלפני כן. שר הכלכלה, ניר ברקת. צילום: BigStock "ישראל – מעצמת סייבר ו-AI בלתי ניתנת לעצירה" הוצאת המשלחת היא חלק מהפעילות של משרד הכלכלה לשמור על ההמשכיות העסקית של המשק גם בזמן המלחמה. שר הכלכלה, ניר ברקת, אמר כי "ישראל היא מעצמת סייבר ו-AI בלתי ניתנת לעצירה. בשיחותיי בימים אלה עם שרי כלכלה בעולם אני מזהה ביקוש חסר תקדים לטכנולוגיה וליזמות הישראליות, שמוכיחות את עצמן בעתות מבחן. דווקא עכשיו, בזמן המלחמה, משלחת הענק של 45 החברות הישראליות שיוצאת לתערוכת RSA היא מפגן עוצמה של חוסן וחדשנות. אנחנו לא מחכים להזדמנויות, אנחנו מייצרים אותן". מנכ"ל המשרד, מוטי גמיש, ציין כי "אנחנו משקיעים מאמצים רבים כדי להבטיח את המשך הפעילות של החברות הישראליות בשווקים הבינלאומיים גם בתקופת המלחמה – הן כדי לתחזק את הקשרים והפעילות הקיימת, והן כדי לייצר הזדמנויות חדשות לקראת הביקושים הגבוהים שאנחנו מעריכים שיגיעו בהמשך. אנחנו רואים בשטח עניין גובר, ביקוש והבעת אמון משמעותית בחברות הישראליות, ונמשיך לפעול באופן אקטיבי כדי לתרגם את זה להזדמנויות עסקיות ולחיזוק הייצוא מהארץ".

מערך הסייבר הלאומי פרסם היום (ג') נתונים מדאיגים על פעילות הסייבר נגד ישראל, במיוחד מצד איראן, מאז תחילת המלחמה. במסיבת עיתונאים שכינס המערך הצביע תא"ל (מיל') יוסי כראדי, שעומד בראשו, על זינוק של לא פחות מ-1,700% בניסיונות התקיפה החמורים של שחקני האיום בסייבר האיראניים נגד ישראל. לדבריו, ישראל היא המדינה השלישית המותקפת ביותר בסייבר בעולם – נתון שבולט במיוחד על רקע גודלה, או יותר נכון קוטנה, של המדינה. לדברי כראדי, מערך הסייבר והשב"כ זיהו ובלמו מתחילת המלחמה 50 אירועי פריצה של האקרים איראניים למצלמות ברחבי המדינה, וזיהו בדיעבד 50 מקרים נוספים – אירועי CNA (פעילות סייבר התקפית שמטרתה לשבש, להשבית, להרוס או להשיג שליטה על מערכות IT), שבהם ההאקרים הצליחו לחדור למערכות המידע של ארגונים ולפגוע בהם משמעותית. זאת, לעומת 20 אירועי CNA שנרשמו בין תחילת המלחמה הקודמת נגד איראן, ביוני האחרון, לסוף השנה, ואירועים בודדים בלבד לפני כן. בנוסף, רק בשלושת השבועות האחרונים הוציא מערך הסייבר הלאומי 525 התראות על אירועי סייבר – נתון שדומה למספר ההתראות שהארגון הוציא בכל 2024. ב-2025 כולה המספר עמד על 2,304 התראות. הוא העיר ש-"אין אף מדינה בעולם שמתמודדת עם מניעת אירועים בסייבר בהיקפים שכאלה". המטרות של האיראנים: אנשי ביטחון ופגיעה בחיי אדם כראדי הצביע על המגזרים המותקפים ביותר: "הבחנו שההאקרים האיראניים אוספים בשיטתיות מידע על חברות הנדסה, תשתיות ומשרדי אדריכלות. הם פונים לארגונים שהרציפות התפקודית שלהם חשובה ברמת המדינה – בתי חולים, חברות דלק ואנרגיה, וארגוני ייצור והפצת מזון. הם רצו לפגוע בחיי אדם במתקפה ביום כיפור על בית החולים אסף הרופא. אולם, רוב המתקפות שלהם מכוונות לארגונים קטנים ובינוניים (SMB)". ככלל, הוסיף, "מטרת האיראנים היא להסב נזק בסייבר לתשתיות לאומיות קריטיות ולפגוע בחיי אדם". אחת המטרות הבולטות של האיראנים בסייבר היא אנשים מעולמות הביטחון, התעשייה הביטחונית והאקדמיה בישראל – וסביבתם, "כולל בני משפחה", אמר כראדי. "היו מאות מקרים שחשפנו. לצערי, יותר מדי אנשים נופלים בפח הזה. האיראנים מנסים להקביל בין מדעני הגרעין המחוסלים שלהם לבין אישים שלנו. עד כה, זה נעשה, לשמחתי, בלי הצלחה מרובה". לא רק חנדלה "חנדלה אינה התוקפת היחידה", התייחס כראדי לקבוצת הסייבר האיראנית הבולטת ביותר. "יש מעל 20 קבוצות תקיפה פעילות בסייבר. כל מה שחבריהן עושים זה לקום בבוקר ולתקוף מטרות בישראל". "קבוצת חנדלה עוסקת רבות בהדהוד מסרים, איומים והפחדות. רוב הפרסומים שלהם ממוחזרים ומתבססים על מתקפות עבר. המטרה מצליחה: הם מייצרים פחד וזה עובד להם", ציין. תא"ל (מיל') יוסי כראדי, ראש מערך הסייבר הלאומי. צילום: דרור סיתהכל כראדי הצביע על כמה מגמות בפעילות של ההאקרים האנטי ישראליים: "יש הידוק והעמקת שיתופי הפעולה בין איראן, החיזבאללה והחמאס; הם מפעילים מבצעי תודעה-השפעה בסייבר; ההאקרים מתפתחים טכנולוגית בצורה הדרגתית; הם פועלים לאיסוף מידע ובניית מאגרי מידע, ומשקיעים בכך מאמצים אדירים; הם מנצלים פערי הגנה; והם משתמשים בסייבר לטובת פעילות חבלנית עוינת (פח"ע)". לדבריו, ההאקרים האיראניים משתכללים גם בממד הבינה המלאכותית: "אנחנו מבחינים שהשימוש ב-AI משפר את יכולות התוקפים, מקצר את זמן יצירת התקיפה, מגדיל את היקף המתקפות ומשפר את איכותן". עם זאת, הוא אמר כי "אם ההצלחה הגדולה שלהם במערכה תהיה הפגיעה שהם פגעו בשלטי חוצות בתחנת רכבת – אני יכול לחיות עם זה". חצי הכוס המלאה לצד הנתונים העגומים, כראדי הצביע על כך ש-"עד כה הצלחנו למנוע במקרים רבים הצלחות של האויב שתקף אותנו בסייבר", ואמר כי בין היתר, מדובר בתוצאה של שיתופי פעולה של מערך הסייבר עם גופים ביטחוניים אחרים – צה"ל, השב"כ ופיקוד הסייבר בצבא ארצות הברית (סייברקום). "יש לנו שיתופי פעולה נפלאים ברמה הבינלאומית. היו לנו ולהם כמה הצלחות יפות", הדגיש. כראדי סיפר על מבצע להסרת תשתיות פישינג, שמערך הסייבר החל בו לפני כחודש וחצי, והואץ מתחילת המלחמה. "במהלך שאגת הארי עד כה מחקנו 3,180 תשתיות כאלה – נתון המשקף זינוק של 79% לעומת 2025 כולה. הצלחנו לצמצם את הזמן החציוני להורדת תשתית פישינג מ-6.5 שעות ל-31 דקות. זה מעניק למשק חיסכון כלכלי משמעותי. היעד שלנו הוא להגיע להסרת תשתית בתוך שש דקות". "אני לא ישן בלילות" "המערכה בסייבר שקטה ואני מתקשה להסביר לעתים את חומרתה ופוטנציאל הנזק שלה", אמר ראש מערך הסייבר. באשר לעתיד, הוא ציין כי המתקפות יימשכו גם אחרי הפסקת האש, לכשזו תגיע, ואמר ש-"נדרשת צניעות, כי איש לא יודע מה יקרה בעוד שעה". כראדי אמר כי "אני לא ישן בלילות, כי אני אומר לעצמי שהאיראנים ינסו לייצר תמונת ניצחון בסייבר. ככל שהם לא יצליחו לפגוע בעולם הפיזי, הם יחפשו להסב נזק בעולם הקיברנטי. זה על שולחנם, הם עובדים על זה – וזה מטריד". לסיום, הוא הזהיר ש-"אין לנו כיום רמת הגנה בסייבר מחייבת וכוללת בישראל" וקרא לקדם את חוק הסייבר. חוק זה, שיושב לפתחם של הפוליטיקאים כבר לא מעט שנים, אולם הם לא עושים איתו הרבה, אמור לעגן בחוק ולפרט את החובה המוטלת על ארגונים לאבטח את המידע שלהם, ולהקנות למערך הסייבר סמכויות אכיפה. לדברי כראדי, יש הכרח בקידום החוק הזה, "כך שתוגדר רמת הגנה לא רק עבור ארגון חיוני – אלא לכלל המשק. אני מאמין שאנחנו מצליחים לשנות את העתיד שלנו כך שיהיה טוב יותר – וזה מגיע לנו".

חברת אוניט סקיוריטי (Onit Security), המפתחת פלטפורמה אוטונומית לניהול פגיעויות, הודיעה על גיוס סיד בסך 11 מיליון דולר. את סבב הגיוס הובילו קרנות חץ ונצ'רס (Hetz Ventures) ו-ברייטמיינד פרטנרס (Brightmind Partners), ובנוסף השתתפו בו משקיעי אנג'ל בולטים. החברה הוקמה על ידי היזמים הסדרתיים אלעד בן-מאיר ועופר אמתי שמאחוריהם שורה של אקזיטים, ובהם מכירת סקאדה-פנס (SCADAfence) ל-Honeywell, מכירת פורטנוקס (Portnox) לקרן השקעות פרטית, ורכישת פור-איץ' (For-Each) על ידי Autodesk. אוניט סקיוריטי מספקת כיום שירותים לחברות הכלולות ברשימת Fortune 1000. לדברי החברה, היא מצליחה להפחית את זמן הטיפול הממוצע בפגיעויות בשיעור של 87%. בעיה שורשית בניהול פגיעויות הרעיון להקמת החברה נולד בעקבות אירוע סייבר חמור. אמתי, אחד ממייסדי אוניט, שימש בעבר כמנכ"ל חברה שהותקפה על ידי מתקפת סייבר איראנית. במסגרת המתקפה נוצלה פגיעות שהייתה ידועה לחברה, אך תועדפה כחשובה פחות מאלפי חולשות קריטיות אחרות. לדברי אמתי, מקרה זה המחיש את הכשל הקיים באופן שבו ניהול פגיעויות מתבצע כיום, אשר משאיר ארגונים חשופים. לפי אוניט, הנתונים המצטברים בתחום אבטחת המידע מצביעים על בעיה שורשית בניהול פגיעויות. בעוד שלתוקפים נדרש זמן קצר לנצל חולשות אבטחה, לצוותי אבטחה לוקח בממוצע 32 ימים כדי לתקן פרצת אבטחה.  עוד הסבירו בחברה כי כמעט מחצית מנקודות התורפה המתגלות אינן מטופלות במשך קרוב לשנה. במקביל, כמות ה-CVE (ר"ת Common Vulnerability and Exposures) צפויה לחצות את רף המיליון עד שנת 2030 – גידול של כ-300% בהשוואה לשנת 2025, מה שצפוי להחמיר את העומס המוטל על צוותי האבטחה. העיכובים הללו נובעים מתהליכי עבודה ידניים ממושכים, הכוללים זיהוי נכסים שנחשפו, מיפוי ההשלכות העסקיות והתיקון, ותיאום הטיפול בין צוותים שונים – תהליך שלדברי החברה יוצר "שטחים מתים" המאפשרים חדירה למערכות מבלי להתגלות. הפלטפורמה של אוניט סקיוריטי נועדה לצמצם את זמן התגובה של צוותי הסייבר מרגע איתור חשיפה ועד לתיקון, מרמת חודשים לרמת דקות. בחברה מסבירים כי בעוד שרוב הכלים הקיימים מסתפקים בפתיחת Jira tickets, סוכני ה-AI של אוניט יודעים לתעדף את הטיפול בפגיעויות לפי ההקשר הספציפי של הארגון – הן העסקי והן הטכני – ולא רק לפי דירוג חומרה חיצוני. המערכת מזהה אוטומטית מי אחראי לכל בעיה ומבצעת את פעולות התיקון הנדרשות ללא העברות ידניות בין צוותים, שלוקחות כיום שבועות. כמו כן, כפי שנמסר, כאשר צוות האבטחה מגדיר שיטת טיפול ותיקון בפגיעויות, המערכת מיישמת אותה באופן אוטומטי על כל אירוע דומה בעתיד. "הטכנולוגיה שלנו מאפשרת לצוותי סייבר לסגור את הפער" אלעד בן-מאיר, מייסד-שותף ומנכ"ל אוניט סקיוריטי, מסר כי ניהול פגיעויות הוא תחום בעייתי ושצוותי אבטחה מוצפים במאות-אלפי התרעות, מצב שהתוקפים מנצלים. לדבריו, "הטכנולוגיה שאנחנו מפתחים מאפשרת לצוותי סייבר לסגור את הפער". הוא הוסיף גם כי אוניט משלבת יכולות תגובה מהירות לאיומים משתנים, עם הבנה עמוקה של ההקשר העסקי ואוטומציות תיקון פגיעויות. גור טלפז, שותף ברייטמיינד פרטנרס ולשעבר סגן נשיא לפיתוח תאגידי ב-קראודסטרייק (CrowdStrike), ציין כי ניהול פגיעויות הוא אתגר מורכב. לדבריו, התעשייה יודעת להצביע על הבעיה, אך שלב פתרון הפגיעויות (Remediation) הוא נקודת העצירה בהתקדמות. טלפז הוסיף כי אוניט סקיוריטי משנה את המצב בעזרת ארכיטקטורה אוטונומית המאפשרת תגובה באותה מהירות שבה מתבצעת התקיפה.

אקזיט כל ישראלי בדרך: TSG צפויה לרכוש את אם-גרופ (M-Group) בסכום של מעל חצי מיליארד שקלים. זאת, לטובת חיזוק הפעילות האזרחית שלה, במגזר המוניציפלי. TSG הודיעה לבורסה על כוונת הרכישה העתידית של אם-גרופ לפני ימים אחדים: "(חתמנו על) מזכר הבנות לא מחייב לרכישת כ-96% מהונה המונפק והנפרע של אם-גרופ, לפי שווי נטו של כ-520 מיליון שקלים". לצד פעילותה בעולם הביטחוני, TSG פצחה במגעים לרכישת הפעילות המוניציפלית של אם-גרופ. הנרכשת נמצאת בבעלות של קרן פורטיסימו. אם תושלם הרכישה, בבעלות קרן פורטיסימו תישאר פעילות אם-גרופ הנדסה, ואילו פעילותה של אם-גרופ מוניציפלי תעבור לידי TSG. "אם-גרופ מתמחה במתן שירותים למגזר המוניציפלי והציבורי בישראל, באופן שמשתלב עם תחום הפעילות האזרחי של TSG", הודיעה הרוכשת הפוטנציאלית לבורסה. "בנוסף, חלק מפעילותה של אם-גרופ כולל סינרגיה פוטנציאלית עם היבטים הקשורים למוצרי ופתרונות החברה בתחום הביטחוני. זאת, באופן שכמכלול, עולה בקנה אחד עם יעדיה האסטרטגיים של החברה. ככל שתושלם הרכישה של אם-גרופ על ידי TSG, היא תתרום כחצי מיליארד שקלים, ובהתאם לשיעורי רווחיות הדומים לאלה של החברה במאוחד". מדובר ברכישה של חלק מפעילויות אם-גרופ, בסכום שהינו יותר מכפול מזה ששילמה קרן פורטיסימו כשרכשה את כל החברה לפני שש שנים – 240 מיליון שקלים. במרץ אשתקד, הפניקס רכשה רבע ממניות אם-גרופ, לפי שווי של 800 מיליון שקלים. אם-גרופ כולה מונה כ-3,000 עובדים. TSG הינה חברה ציבורית שנמצאת בשליטת התעשייה האווירית ופורמולה (33.1% כל אחת). מנכ"ל החברה הוא אריק קילמן. תא"ל (מיל') פיני יונגמן, נשיא החברה ומשנה למנכ"ל TSG, הקים בעברו את חטיבת מערכות ההגנה האווירית ברפאל והוביל את פיתוח כיפת ברזל וקלע דוד, שמשמשות ליירוט הטילים מלבנון ומאיראן גם במלחמה הנוכחית. לפני כן הוא שירת 28 שנים במערך ההגנה האווירית בצה"ל. TSG מונה 900 עובדים. החברה מפתחת מערכות שו"ב (ר"ת שליטה ובקרה) למגוון שימושים ביטחוניים. בצד האזרחי היא מציעה, בין השאר, מערכות ושירותים מתקדמים לרשויות מקומיות.