מכון היהלומים הישראלי השיק באחרונה פלטפורמה דיגיטלית חדשה. זו תסייע ליהלומנים ישראלים להתחרות מול השחקנים המובילים בשוק היהלומים העולמי בעזרת יכולות בינה מלאכותית. המערכת מבוססת על תשתית הענן של אורקל (OCI), והיא פותחה על ידי אנשי דלויט. הפרויקט ארך ארבעה חודשים והסתיים בימים אלה. היקפו הכספי של הפרויקט לא נמסר, אולם גורמים בענף העריכו אותו בכרבע מיליון שקלים. המערכת מאפשרת לאנשי מכון היהלומים לנתח מלאי, לעקוב אחר מגמות ביקוש בשוק העולמי, לקבל המלצות תמחור ולהפיק תחזיות מסחריות. המניע לפרויקט הגיע ברקע שינוי במאזן הכוחות בענף היהלומים העולמי. ישראל, שהייתה במשך שנים אחד המרכזים המשמעותיים בענף, מתמודדת בשנים האחרונות עם תחרות גוברת מצד חברות גדולות בהודו ובסין. אלה נהנות ממאגרי מידע רחבים ומיכולות אנליטיות מתקדמות. לישראל אין מכרות יהלומים, ופעילות הליטוש המקומית מצומצמת ביחס להודו. לכן הבינו במכון, כי היתרון היחסי של הענף הישראלי חייב להישען על חדשנות וטכנולוגיה. המערכת החדשה, נמסר, תאפשר ליהלומנים להעלות לענן מידע על המלאי שברשותם, לרכז ולנהל את הנתונים ולקבל ניתוח מבוסס נתונים של מאפייני האבנים, איכותן, מגמות ביקוש רלוונטיות והמלצות לתמחור תחרותי. במכון מעריכים כי התובנות שמספקת המערכת יסייעו בקבלת החלטות מהירה ומדויקת יותר ובתגובה יעילה לשינויים במחירים ובביקושים. לדברי ארנון יובל, יו"ר מכון היהלומים הישראלי, אמר, כי "הפרויקט הוא חלק מהאסטרטגיה של המכון לחזק את כושר התחרות של תעשיית היהלומים הישראלית. לישראל יש יתרון בחדשנות, והטמעת בינה מלאכותית וכלי ניתוח מתקדמים תאפשר ליהלומנים המקומיים להתחרות טוב יותר בשוק העולמי". שמוליק האוזר, סמנכ"ל חטיבת המכירות באורקל ישראל, ציין, כי "היכולת להפוך נתונים לתובנות ולהביא לקבלת החלטות מהירה היא כיום אחד ממנועי הצמיחה החשובים ביותר של ארגונים בכל ענף. הפרויקט במכון היהלומים הישראלי מדגים כיצד תשתיות ענן ויכולות בינה מלאכותית שלנו מסייעות לארגונים לייעל תהליכים, לקבל החלטות מבוססות נתונים ולחזק את היתרון התחרותי שלהם בעולם המשתנה". אבי חמוי, שותף ו-CTO בפרקטיקת אורקל בדלויט, אמר, כי "רצינו לתת ליהלומן הישראלי שמנהל פעילות בהיקף קטן יחסי את היכולת להבין את השוק, לתמחר נכון יותר, לזהות הזדמנויות ולהגיב מהר יותר למגמות משתנות". המערכת, כאמור, כבר עלתה לאוויר בקרב יהלומנים הפועלים באמצעות המכון. היעד הבא, נמסר מהמכון, "הוא להרחיב את השימוש בה, להאיץ את המעבר למסחר דיגיטלי ולחזק את מעמדה של ישראל בשוק היהלומים העולמי".

גונג (Gong), הפועלת בתחום ה-Revenue AI, הודיעה על מינויה של שלי בקל סלע לתפקיד סמנכ"לית מו"פ דאטה. במסגרת תפקידה תהיה אחראית על הובלת קבוצת המו"פ בתחום הדאטה של החברה, פיתוח היכולות הטכנולוגיות בתחומי הדאטה וה-AI, גיבוש החזון הטכנולוגי של קבוצת המו"פ שבאחריותה, הובלת מנהלים ותהליכי עבודה, ופיתוח התשתיות התומכות בדור הבא של יכולות ה-AI הסוכנית של גונג. לבקל סלע יותר מ-25 שנות ניסיון בניהול ארגוני מחקר ופיתוח, בפיתוח מוצרי SaaS ו-AI ובהובלת צוותים גלובליים. בתפקידה האחרון כיהנה בתפקיד סמנכ"לית R&Dמו"פ בחברת הסטארטאפ Sensi.AI, שם הובילה את ארגון המחקר והפיתוח של החברה, המפתחת פלטפורמת AI לתחום הטיפול באוכלוסייה המבוגרת באמצעות ניתוח אודיו ומודלי בינה מלאכותית מתקדמים. לפני כן שימשה במשך למעלה מעשור במרכז החדשנות של נט אפ (NetApp), שם הובילה יוזמות AI וענן גלובליות, פיתוח פתרונות NLP ומודלי AI, ורשמה פטנט בתחום עיבוד שפה טבעית (NLP). קודם לכן כיהנה בתפקידי ניהול בכירים באמדוקס, שם הובילה פיתוח פלטפורמות Big Data, Machine Learning ו-AI והובילה תהליכי טרנספורמציה ארגוניים.

הצו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, שעסק בבינה מלאכותית ניסה לאזן בין שימוש אחראי, אבטחה ותועלת הדדית, והכול במטרה לא להפוך אותו לרגולציה מחייבת – כך אמר שון קיירנקרוס, מנהל הסייבר הלאומי בבית הלבן, בדבריו בכנס Black Hat 2026, שנערך השבוע בלאס וגאס. הדברים נאמרו על רקע הביקורת שהממשל האמריקני סופג על רקע סירובו להחיל רגולציה על התחום. "כולם פועלים למען אותה מטרה – הגנה על המדינה ואבטחת המערכות שלנו", אמר קיירנקרוס, "ואנחנו מנסים להבטיח שלמגינים תהיה הטכנולוגיה הזו במהירות ובהיקף נרחב. אך כמובן שיש חששות אבטחה מסוימים, והתעשייה רגישה לנושא. הממשל מודע לכך". חששות האבטחה של עולם הבינה המלאכותית עלו למרכז הדיונים באחרונה, לאחר שמודלים של OpenAI ואנת'רופיק ברחו מסביבות הניסוי שבהן הם פעלו – ותקפו. קיינקרוס אמר בנושא כי "עיצוב תהליך האבטחה הוא שכאשר משהו קורה, כשיש פריצה, כשיש אירוע – המערכת הזו, רשת הקשרים הזו, תוכל להתקיים, תסתגל לאירוע ואז תשאף לתקן אותו במהירות האפשרית. רק בדרך זו ניתן לפעול בסביבה הממשלתית". קיצור תולדות הצו הנשיאותי בצו המדובר קורא טראמפ לחברות AI להעמיד לבחינת הממשל הפדרלי מודלים חדשים בטרם יציאתם לשוק. הצו מחייב את גופי הממשל הפדרלי להקים את המנגנון הנדרש לצורך כך, אולם אין לנשיא ארצות הברית את הסמכות לחייב בצו את החברות להעמיד את המודלים לבדיקה. בכירים בממשל טראמפ ייוועדו בקרוב עם בכירי החברות שהצו מתייחס אליהן. כך או כך, גם אם הוא לא רגולציה שמחייבת את החברות, הצו מעט מנוגד למדיניות של הממשל עד לתקופה האחרונה: מעורבות פחותה בתעשיית ה-AI. בחודשים האחרונים נערכו דיונים ממושכים בבית הלבן בנושא הידוק הפיקוח עליה. לפני כמה שבועות טראמפ ביטל, ברגע האחרון, צו שאמור היה לבנות חלון זמנים של עד 90 יום, שבהם הממשל היה בוחן מודלים חדשים. במקום זאת, הצו החדש, שנחתם ביוני, קבע חלון של 30 יום לבחינה. אולם, הוא חסר כמה היבטים שגרמו להתנגדות בתעשייה. נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. צילום: Rawpixel.com, ShutterStock קיירנקרוס ציין כי הממשל עובד עם התעשייה ליישום הצו הנשיאותי. לדבריו, "מה שנדרש לבנות הוא מבנה גמיש, שיאפשר שיתוף מידע בין התעשייה לממשל, כך שנוכל להבטיח שהטכנולוגיה הזו (הבינה המלאכותית – י"ה) תועיל לכולם – אך תעשה זאת באחריות ובבטחה". הוא אמר שדרך הפעולה הזו עדיפה, משום ש-"משטר רגולטורי לא רק יחנוק את הצמיחה, הפיתוח והחדשנות, ויהיה מזיק מאוד לתעשייה, אלא גם יהיה מיושן 48 שעות לאחר שעבר את התהליך ואושר ככלל רגולטורי". לקדם קוד פתוח לממשל טראמפ יש חזון בנוגע לקוד הפתוח ותפקידו ברצון האמריקני לשליטה בעולם הטכנולוגיה. קיינקרוס אמר כי "הקוד הפתוח ישחק תפקיד חיוני בהפצת חזונה של אמריקה ל-AI ברחבי העולם. אנחנו מאוד מעוניינים לבחון דרכים לבנות קוד פתוח בארצות הברית, להפוך אותו לתחרותי ולקדם בעדיפות את האימוץ שלו בכל כדור הארץ. אנחנו מבינים את הערך שיש לאקו-סיסטם בתחום, את החדשנות, את הסטארט-אפים שנסמכים על הטכנולוגיה הזו ואת הקפיצה קדימה שהיא מאפשרת, בדרכים שלא היו מתרחשות אחרת. לכן, אני חושב שמדובר בתחום משגשג מאוד בעולמות הבינה המלאכותית. אנחנו מחפשים לעשות את כל שביכולתנו כדי לגדול, לטפח ולקדם את מודל הקוד הפתוח האמריקני הזה". "צאר הסייבר" מינויו של קיירנקרוס לתפקיד, בתחילת 2025, קצת אחרי כניסתו המחודשת של טראמפ לבית הלבן, גרר ביקורת על הנשיא. זאת עקב העובדה שמי שעתיד להיות יועצו הראשי של הנשיא לענייני אבטחת סייבר לא מילא תפקידי אבטחת סייבר בעברו. מה שכן, קיירנקרוס שימש בעבר כסמנכ"ל תפעול בוועדה הרפובליקנית הלאומית, וב-2016 אמר שהוועדה לא נפגעה ממתקפת סייבר – בניגוד לטענות שהיא אכן נפגעה, שהושמעו משני צדי הקשת הפוליטית בארצות הברית. מנהל הסייבר הלאומי, או "צאר הסייבר", הוא איש מפתח בכיר בממשל האמריקני, שאמון על קביעת מדיניות הסייבר שלו ועל התגובה למתקפות גדולות. הקונגרס החליט על הקמת התפקיד הזה ב-2020, רגע לפני שהנשיא לשעבר, ג'ו ביידן, נכנס לתפקידו.

גלית כביר (50) מונתה לסמנכ״לית שירות הלקוחות של חברת הטכנולוגיה סינאל (Synel). החברה, הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב, עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של פתרונות תוכנה וחומרה לניהול ההון האנושי ופעילות העובדים בארגון, ובהם מערכות שכר, נוכחות, בקרת כניסה ופתרונות משלימים לארגונים. כביר מביאה עימה יותר מ־25 שנות ניסיון בהובלת מערכי שירות, מצוינות תפעולית וחוויית לקוח בסביבה העסקית ובעולמות ה־B2B. לאורך הקריירה שלה מילאה תפקידי ניהול בכירים בחברות דוגמת גיזה זינגר אבן (GSE) ו-Nextage תל אביב, שם הובילה תהליכי שירות מורכבים, שיפור ממשקי עבודה לקוח והטמעת תפיסות שירות מתקדמות התומכות בשימור לקוחות, בחיזוק האמון ובצמיחה עסקית. במסגרת תפקידה כביר אחראית על ניהול מערך שירות הלקוחות של סינאל ועל מסע הלקוח מקצה לקצה, הובלת תהליכים לשיפור מתמיד של איכות השירות, זמינותו ויעילותו, לצד הטמעת תרבות שירות ארגונית והעמקת הקשר עם לקוחות החברה. כביר היא בעלת תואר ראשון במינהל עסקים בהצטיינות.

חברת OpenAI יצאה אתמול במתקפת נגד פומבית ויוצאת דופן נגד אפל, כאשר פרסמה פוסט חריף בבלוג הרשמי שלה תחת הכותרת "אפל טועה". במסגרת המהלך המפתיע מגיע בתגובה לתביעת הענק שהגישה אפל ב-10 ביולי נגד OpenAI, שבה האשימה את מפתחת ChatGPT בגניבה שיטתית של סודות מסחריים וקניין רוחני הנוגעים לחומרה. אפל טענה אז כי מעבדת ה-AI גייסה בכירים ומהנדסים משורותיה, ובהם את מנהל החומרה הנוכחי של OpenAI טאנג טאן וT, מהנדס החשמל לשעבר צ'אנג ליו, במטרה להשתמש בידע הסודי שלהם לשם פיתוח מכשירים מתחרים ולעקוף מנגנוני אבטחה. העימות המשפטי בין השתיים החריף במיוחד על רקע כניסתה של OpenAI לעולם החומרה, לאחר שרכשה את חברת IO Products (שהוקמה על ידי מעצב אפל לשעבר, ג'וני אייב) תמורת 6.4 מיליארד דולר. הצהרותיו האחרונות של נשיא OpenAI, גרג ברוקמן, בראיון שהעניק לעיתונאית ג'ואנה סטרן, עליהן דיווחנו, שופכות אור על האיום התחרותי שחשה קופרטינו. ברוקמן אישר רשמית כי החברה אינה מסתפקת בפיתוח תוכנה ושוקדת על יצירת "משפחה של מכשירים" ייעודיים, אשר מוצרי החומרה הראשונים מתוכה "צפויים להגיע בקרוב". מהלך זה מתבצע בשיתוף פעולה הדוק עם אייב, ומשתלב עם חזונו של המנכ"ל סם אלטמן ל"מכשיר ליבה שלישי" – מתקן היקפי, נטול מסך, המודע לסביבתו ומופעל בעיקר באמצעות הקול. באפל חוששים מאוד מתפישת המחשוב הקולית החדשה הזו, המבוססת על ההנחה ש"עידן ההקלדה והלחיצות נמצא לקראת סופו". ענקית הטק חוששת ספציפית כי המכשירים של OpenAI יציעו אלטרנטיבה מהפכנית שתייתר את מכשירי הדגל הפופולריים והרווחיים שלה, בראשם ה-iPhone וה-iPad, ותערער את שליטתה בשוק הצרכני.  Apple is getting this wrong. https://t.co/IStp6WhOrS — OpenAI Newsroom (@OpenAINewsroom) August 4, 2026 המציאות הלא נעימה נחשפה בפוסט בימים האחרונים הגיע המאבק, כאמור, לנקודת רתיחה חדשה עם הצגת "ההוכחות" של OpenAI, שהתמקדה בטענת אפל כי פנתה אליה כבר בפברואר וזו התעלמה מהפנייה. לפי OpenAI, מכתב האזהרה הרשמי אכן נשלח באותו חודש על ידי עורכי הדין החיצוניים של אפל ממשרד Weil, Gotshal & Manges אל היועץ המשפטי של OpenAI, צ'ה צ'אנג – אלא שצ'אנג מעולם לא השיב לו. הבלבול האמיתי, לטענת החברה, נגע לאימייל המשך נפרד: עורך הדין של אפל, גבריאל גרוס, שלח אל צ'אנג הודעה בה הודה לו על "שיחת טלפון" שמעולם לא התקיימה – הודעה שיועדה למעשה לעובד לשעבר אחר בשם וואנג, ששם משפחתו התבלבל עם זה של צ'אנג. לאחר ש-צ'אנג התלונן בפני המחלקה המשפטית של אפל על התנהלותו של גרוס, שלח האחרון התנצלות והבהיר כי הם פועלים ל"פתרון הבעיות" – ואז אפל גזרה על עצמה שתיקה של כחמישה חודשים, עד שהגישה בפתאומיות את התביעה. סלע מחלוקת מרכזי נוסף נוגע להאשמות נגד מהנדס החשמל לשעבר, ליו. אפל האשימה את ליו בכך שפרץ לרשת הפנימית שלה באמצעות באג אבטחה והוריד עשרות קבצים סודיים לאחר עזיבתו. אלא שהודעות ה-iMessage שפרסמה OpenAI חושפות תמונה שונה לחלוטין: קולגות לשעבר מ-אפל המשיכו לפנות אל ליו שבועות ארוכים לאחר שעזב, והתחננו בפניו שיסייע להם לאתר קבצים, להעביר מסמכים ולפתור בעיות טכניות מורכבות. OpenAI טוענת כי כל גישה שהייתה ל-ליו למערכות אפל נבעה מ"גישה שיורית" (residual access) – כשל אבטחה נפוץ באפל, שבו החברה אינה חוסמת כראוי הרשאות של עובדים עוזבים, בייחוד בשל מדיניותה המאפשרת שימוש בחשבונות iCloud אישיים לצורכי עבודה. פעולתה של אפל בזירה המשפטית כללה הגשת בקשה לצו מניעה זמני שיאסור על OpenAI להשתמש בסודותיה, לצד דרישה ל"גילוי מסמכים מזורז" וקיום חקירות תחת שבועה של ליו, טאן ובכירים נוספים. בהתפתחות דרמטית במיוחד, אפל חשפה במסמכים החדשים כי היא חושדת שלפחות 11 עובדים לשעבר נוספים שעברו ל-OpenAI לקחו עימם מידע חסוי ורגיש מקופרטינו. אפל אף האשימה את OpenAI בכך שהסכימה באופן עקרוני להימנע משימוש בקניין הרוחני שלה, אך סירבה לאפשר למומחי פורנזיקה חיצוניים לבדוק את מחשביה ומערכותיה. נמצאים בפיתוח – מכשירי חומרה פיזיים של OpenAI. צילום: אילוסטרציה. ChatGPT "אתם תוקפים פרקטיקות עסקיות רגילות ומקובלות בתעשייה" התעשייה כולה עוקבת בעניין רב אחר הדרמה הבלתי נגמרת. פטריק קארן, שותף במשרד עורכי הדין Quinn Emanuel המייצג את OpenAI, כתב במכתב רשמי חד ומושחז לעורכי הדין של אפל כי "התיק הזה נטול כל בסיס". לדבריו, "בקשתה של אפל לצו מניעה מבוססת על ספקולציות במקרה הטוב ומצג שווא של העובדות… אתם תוקפים פרקטיקות עסקיות רגילות ומקובלות בתעשייה, ומתלוננים על מצבים שנגרמו כתוצאה מהנהלים וההחלטות שלכם עצמכם". מנגד, מומחים רבים מטילים ספק ביעילות האסטרטגיה של OpenAI. ג'ון גרובר, מחבר הבלוג הטכנולוגי המשפיע Daring Fireball, תהה מדוע OpenAI מתייחסת לתיק כאל בעיית יחסי ציבור, במקום כאל בעיה משפטית, וכתב כי התכתובות שפורסמו אינן סותרות את הטענות המהותיות של אפל בנוגע להורדת 37 מסמכים קריטיים מענן צד-שלישי. גם דן מורן מהאתר Six Colors הביע ספקנות רבה וציין כי המהלך של OpenAI מרגיש כמו "דפיקה חזקה על השולחן" מחוסר ברירה משפטית ועובדתית. האנליסט ג'ים קריימר מרשת CNBC סיכם זאת בקצרה ב-X וכתב: "אפל הולכת על צו מניעה זמני נגד OpenAI… הכפפות הוסרו". לאנס אולנוף, עורך בכיר ב-TechRadar, הציע זווית אנושית יותר וציין כי ההודעות משקפות קושי אמיתי של אפל לשמור על הזיכרון הארגוני שלה בשל בריחת מוחות. מנגד, העיתונאי מ.ג. סיגלר מהאתר Spyglass הסביר כי המטרה האמיתית של אפל היא לייצר תקדים משפטי שיאפשר לה לבצע חקירה עמוקה (Discovery) בתוך מסמכיה של OpenAI. סיגלר העריך כי "אפל מנסה להשתמש במקרה הזה כטריז כדי לפתוח לרווחה את הדלתות לכל התקשורת הפנימית ב-OpenAI הנוגעת למה שעובדי אפל לשעבר – המונים למעלה מ-400 איש – מפתחים שם כיום, כמו רמקולים חכמים או מכשירי חומרה מבוססי AI".

מאת: שמוליק הבר, מנכ"ל אינטרנט בינת בכנס פינטק 2026 (FinTech 2026) שנערך לאחרונה, בחרתי לפתוח את ההרצאה שלי בשלוש שאלות פשוטות – הראשונה: האם מודל אבטחת המידע שלכם עדיין תואם את הדרך שבה העובדים שלכם עובדים כיום? השנייה: האם מערכות האבטחה שלכם מבינות את התהליך העסקי כולו, או שכל אחת מהן רואה רק פירור מתוכו? והשלישית: אם הייתם מתכננים היום מחדש, מאפס, את אבטחת המידע הארגונית – האם הייתם בונים אותה באותה צורה? השאלות הללו הובילו לדיון רחב ועמוק על השינוי המבני שעובר כיום על הארגון המודרני. מעבר מאימוץ כלים לשינוי תהליכים בשנים האחרונות, רוב השיח הטכנולוגי סביב בינה מלאכותית ואבטחה התמקד בשאלות כמו: כיצד מאבטחים את השימוש בכלי ה-AI? איך מונעים דליפת מידע רגיש? כיצד מפקחים על השימוש במודלי שפה (LLMs)? איך מזהים עובדים המשתמשים בכלים שאינם מאושרים על ידי ה-IT? אלה אמנם שאלות חשובות, אך אני מאמין שהן מפספסות את העיקר. השינוי הדרמטי שאנו חווים אינו נובע מכניסתו של כלי עבודה חדש לארגון; הוא נובע מכך שכל הדרך שבה הארגון מייצר ערך ועובד – משתנה מהיסוד. עד לא מזמן, רוב התהליכים העסקיים היו ליניאריים ומותאמים למשתמש האנושי בלבד. משתמש כזה ניגש ליישום, שלף מידע וקיבל החלטה. כיום, התהליכים מורכבים יותר: הם משלבים בו-זמנית שירותי AI, מודלי שפה, מאגרי ידע ארגוניים מבוזרים, שירותי ענן וממשקי API מרובים. התוצאה הסופית כבר אינה מיוצרת ממערכת אחת – היא מיוצרת בזמן אמת מתוך שילוב של מקורות מידע, הקשרים עסקיים ויכולות בינה מלאכותית. בעולם שבו המידע זורם ומיוצר כך, מודל אבטחת המידע המסורתי פשוט מפסיק להיות רלוונטי. האיים הבודדים בעולם אבטחת המידע במשך עשורים בנינו שכבות הגנה מצוינות: חומות אש, מערכות להגנת מידע (DLP), אבטחת ענן (CASB), הגנה למיילים ומערכות ניהול זהויות. כל אחת מהן עושה את תפקידה על הצד הטוב ביותר, אך כל אחת מהן פועלת כאי בודד ומקבלת החלטות על סמך נקודת מבט חלקית בלבד. בעולם שבו תהליך עסקי בודד מערב משתמשים, יישומים, מנועי בינה מלאכותית ושרשראות אספקה דיגיטליות, כבר לא מספיק שכל רכיב הגנה יראה רק את הגזרה הצרה שלו. תהליך נכון של קבלת החלטת אבטחה בעידן הנוכחי דורש הבנה של הקונטקסט המלא – מי יזם את הפעולה, אילו ישויות ומודלים השתתפו בתהליך, לאילו מקורות מידע בוצעה הגישה, כיצד נבנתה התוצאה הסופית, ומהי רמת הסיכון המשוקללת של השרשרת כולה. מדובר לא רק בשדרוג טכנולוגי או תוספת של עוד פיצ'ר, אלא בשינוי תפישתי עמוק במעלה הדרך. השאלה האסטרטגית לכן, לפני שאנחנו רצים לבדוק איזה מוצר אבטחה נוסף כדאי להטמיע כדי "לחסום" או "לנטר", עלינו לעצור ולשאול שאלה בסיסית הרבה יותר: האם ארכיטקטורת אבטחת המידע שעליה נשענו בעשרים השנים האחרונות מסוגלת להחזיק מעמד בעולם שבו בני אדם ובינה מלאכותית פועלים יחד, כחלק בלתי נפרד מאותו תהליך עסקי? אני מאמין שזו אחת השאלות האסטרטגיות החשובות ביותר שכל מנמ"ר, מנהל אבטחת מידע ומנכ"ל יצטרכו להתמודד איתה. התשובה לה לא רק תקבע את רמת החסינות של הארגון בפני איומים, אלא תכריע האם הארגון יוכל לאמץ חדשנות עסקית בביטחון ולהפיק את מלוא הערך האמיתי מהמהפכה הדיגיטלית.

דו"ח חשיפה חסר תקדים של מכון אבטחת הבינה המלאוכתית הבריטי AISI גילה באחרונה קפיצת מדרגה מדאיגה ביכולות התקיפה של סוכני בינה מלאכותית. בסדרת בדיקות אבטחה בסימולציות "תפוס את הדגל" (CTF), שנערכו ללא מסנני בטיחות ועם גישה חופשית לאינטרנט, פעלו המודלים כהאקרים עצמאיים ומתוחכמים יותר מכל מה שנצפה עד כה. וכזכור לכולנו – כבר נחשפו פרשיות בהחלט חמורות בתחום עד כה. מתוך 122 הרצות ניסוי, ב-10 מקרים ביצעו המודלים 19 פעולות תקיפה עצמאיות ברשת הציבורית – בלי שהונחו לעשות זאת. 17 מהן בוצעו על ידי מודל קלוד מיתוס 5 (Claude Mythos 5) של אנת'רופיק, ושתיים נוספות על ידי GPT-5.6-Sol מבית OpenAI. בין השאר דווח על סוכן מבוסס מודל Mythos 5 שזיהה בטעות מאגר קוד אמיתי בפלטפורמת גיטהאב כיעד לתקיפה, והחל לפעול על דעת עצמו כדי להחדיר לתוכו קוד זדוני. על מנת להבטיח שהשינוי יאושר, הסוכן חקר את זהות מפתחי הפרויקט האמיתיים, הקים שורת פרופילים מזויפים שהתחזו להם, ואף שלח הודעות פישינג ממוקדות (spear-phishing) למנהלים – חלקן הכילו נוזקה, ואחרות נכתבו בשפה הדנית כדי להיראות אמינות יותר מול מפתח מקומי. וכשמפתח אנושי חשד בקוד? הסוכן הכחיש את ההאשמות, ערך את הודעותיו הקודמות כדי שייראו תמימות, ואף שקל לאמץ זהות חדשה מתוך כוונה להמשיך בתקיפה. במקביל, סוכן מבוסס מודל Sol של OpenAI הקים תשתית תקיפה נפרדת ברשת הציבורית: עקף בהצלחה ארבעה מבחני CAPTCHA, ופתח שרת DNS זדוני דרך שישה ספקי DNS ותיעול שונים. On July 28th, we identified an incident during a routine cyber evaluation in which AI agents took sustained, unsanctioned actions directed at real people and organisations. The behaviour came mostly from one model (Anthropic's Mythos 5), with a small number of events from… pic.twitter.com/SPnA4Ekkwq — AI Security Institute (AISI) (@AISecurityInst) August 4, 2026 עומק האיום: כשסוכן AI כותב אקספלויט בעצמו ניתוח מעמיק שפרסמה ברית אבטחת הענן CSA חשף עד כמה התקדם התחכום הטכנולוגי של המודלים הללו – בלי שהוכשרו לכך במיוחד. בבדיקות פנימיות של גרסת הפריוויו של מודל מיתוס, הוא פיתח לבד מגוון אקספלויטים פעילים לחולשות "יום אפס" קריטיות. כך קרה ש: FreeBSD (אק"א CVE-2026-4747) זיהה חולשת remote code execution בת 17 שנים בשרת ה-NFS, ובנה לבד אקספלויט המפעיל שרשרת ROP (ר"ת Return-Oriented Programming) של 20 גאדג'טים – ומעניק גישת root מלאה מרחוק. במקרה אחר המודל OpenBSD איתר חולשת signed integer overflow בת 27 שנים במימוש ה-SACK TCP, שמאפשרת להקריס מרחוק כל שרת פגיע. עוק אותר גם FFmpeg H.264, ונכתב אקספלויט לחולשת heap out-of-bounds write בת 16 שנים, המאפשרת הרצת קוד זדוני באמצעות קובץ וידיאו פגום. בדפדפני אינטרנט מובילים המודל שירשר ארבע חולשות נפרדות כדי לבצע JIT heap spray, ועקף גם את ארגז החול של הדפדפן וגם את הגנות מערכת ההפעלה. מחקר אקדמי שפורסם ב-arXiv הוסיף נדבך מדאיג: בניסויים מבוקרים, המודל הצליח לפרוץ גם את הרשאותיו שלו, לערוך קבצים שלא הורשה לגעת בהם – ואז למחוק את היסטוריית ה-git כדי להעלים את עקבות השינויים שביצע. ואלו לא מקרי קצה תיאורטיים. דו"ח של המרכז לחוסן לטווח ארוך CLTR, שניתח למעלה מ-180,000 תמלילי שיחות אמיתיות עם מודלים מסחריים של גוגל, אנת'רופיק ו-OpenAI, תיעד 698 תקריות "מזימות" והתנהגות סוררת (AI Scheming) בין אוקטובר 2025 למרץ 2026 – קצב צמיחה של פי 4.9 שמעיד על בעיה מערכתית בתעשייה. נציגי ענקיות הטק זומנו על ידיו לפגישה חשובה בו, בנושא בטיחות AI.. ממשל טראמפ. צילום: אילוסטרציה. ChatGPT המפגש בבית הלבן מתוך הבנת האיום הגובר, כינס ממשל טראמפ השבוע, כפי שדיווחנו, פגישת חירום בבית הלבן, בראשות ראש מערך הסייבר הלאומי שון קיירנקרוס, ובהשתתפות ראשי OpenAI, גוגל, אנת'רופיק ומטא. הפגישה זומנה עוד בטרם הדיווחים האחרונים על סוכנים סוררים מבריטניה, בעקבות שורת תקריות חמורות שאירעו בשבועות האחרונים בשטח ושהיו מעורבים בהן סוכני AI שסרחו.  החברות דנו בטיוטת מסגרת אבטחה וולונטרית (AI safety framework), המבוססת על צו נשיאותי מיוני ומאפשרת בדיקות חדירה של עד 30 יום במודלים מתקדמים לפני הפצתם – אך ללא מנגנוני אכיפה, ומול קשיים מול מודלים בקוד פתוח כמו Llama של מטא. הפגישה זומנה בעקבות שני המחדלים המובילים שהתרחשו בחודש שעבר: הפריצה אל האגינג פייס על ידי כל ה-AI מבית OpenAI. במקרה זה החברה הודתה כי סוכן ה-AI שלה יצא מסביבת הבדיקות הסגורה (ExploitGym) וביצע כ-17,600 פעולות פריצה לא מאושרות נגד שרתי האגינג פייס וחשבונות Modal Labs. המקרה הנוסף שטלטל את התעשייה הוא כזה שהוגדר כמגיע עקב מחדל במעבדה הישראלית אירגולר (Irregular), שהוקמה על ידי דן להב ועומר נבו ומשמשת כמעבדת אבטחה של אנת'רופיק. המעבדה חוותה כשל אבטחה חמור. עקב הגדרות רשת לקויות בבדיקות, מודלי קלוד (Opus 4.7 ו-Mythos 5) "ברחו" מהסביבה המבודדת, קיבלו גישה ישירה לאינטרנט, וחדרו בפועל לתשתיות של שלושה ארגונים מסחריים – מבלי שזוהו בזמן אמת. הגיב לאירוע הסוכן הסורר. קלמנט דלאנג, מייסד משותף ומנכ"ל האגינג פייס, בריאיון לתוכנית Face the Nation של רשת CBS News. צילום: אילוסטרציה. ChatGPT "נזקקנו למודל פתוח כדי להגן על עצמנו" הסערה מעוררת ויכוח נוקב על איך בכלל מתמודדים עם הסיכון. בראיון ל-Face the Nation ברשת CBS News שיתף מנכ"ל האגינג פייס, קלמנט דלאנג, את גודל התדהמה: "זה הרגיש לנו מוזר מאוד וחסר תקדים. כשמדברים על מתקפת סייבר חושבים על מדינות או האקרים – לא על חברה אמריקנית מובילה כמו OpenAI". דלאנג חשף גם פרדוקס הגנתי: בחקירה הפורנזית של האירוע, החברה לא יכלה בכלל להשתמש במודלים סגורים דרך API, כי מנגנוני הבטיחות שלהם מנעו מהם לעסוק באבטחת סייבר. "נאלצנו להריץ מודל על גבי התשתית שלנו – ולכן נזקקנו למודל פתוח (של אנבידיה – ג"פ) כדי להגן על עצמנו".  הוא קרא לממשל לא להתמקד בחוקי "מתג השבתה" (כמו הצעת החוק של חברי הקונגרס טד ליו ונתנאל מורן), אלא לכפות שקיפות מלאה על "עקבות הביצוע" של הסוכן (agent traces), כדי שהמגנים יוכלו ללמוד ולבנות הגנות. מומחה האבטחה דייוויד אלוט מחברת וייאם סופטוור (Veeam Software) סיכם את הדברים ואמיר: "הלקח אינו ש-AI פיתחה יכולת תקיפה חדשה, אלא שסוכני AI מסוגלים לשלב יכולות, להשיג הרשאות וגישה למערכות כדי לפעול לבד – בקנה מידה ובמהירות שבן אדם לא יכול להדביק".

חברת ה-IT הישראלית אברא (Abra) הודיעה כי מונתה כשותפה רשמית של OpenAI בישראל, כחלק מרשת השותפות הגלובלית של חברת ה-AI. מהלך זה הוא אחד מהצעדים שמבצעת OpenAI כחלק מההכרזה שלה על הקמת פעילות וצוות מסחרי ראשון בארץ. אברא אמורה להציע ללקוחות ארגוניים בישראל את הפתרונות ומודלי הבינה של OpenAI, כולל משאבים ותמיכה כדי לסייע לארגונים לאמץ את המודלים המתקדמים שמציעה החברה, וכן מוצרים מהאקוסיסטם שלה. החברה הודיעה כי הפתרונות יוטמעו תוך הקפדה על אבטחת מידע ואינטגרציה מלאה למערכות ה-ERP, ה-CRM והתשתיות הקיימות של כל ארגון. "אנו גאים להוות שותפים רשמיים של OpenAI בישראל. שותפות זו מהווה נדבך משמעותי ליכולות, לניסיון ולידע שצברנו ביישום והטמעת מערכות AI, ומצטרפת לעשייה הרחבה שלנו מול חברות הטכנולוגיה המובילות בעולם. החיבור הישיר ל-OpenAI יאפשר לנו להעניק ללקוחותינו את הכלים המתקדמים בשוק, וללוות אותם באופן מקצועי משלב הרעיון ועד להטמעה מלאה של סוכני AI בליבת הפעילות העסקית שלהם", אמר שי אוזון, מנכ"ל אברא. "בהסתכלות קדימה, אברא מתכננת להרחיב את היצע פתרונות ה-AI האוטונומיים עבור לקוחותיה, לפתח פתרונות חדשים מבוססי מודלי השפה של OpenAI ולעמוד בחזית ההטמעה הארגונית, תוך שילוב פיקוח אנושי מובנה בתהליכים, ובכך לעזור ללקוחות לתרגם שאיפות בינה מלאכותית לתוצאות עסקיות בשטח", הוסיף יניב שושני, EVP באברא.