בימים האחרונים התעוררה ביקורת ציבורית נוקבת כלפי מארק צוקרברג, מנכ"ל ענקית הטכנולוגיה מטא (Meta), וזאת בעקבות אירוע ימי שנוי במחלוקת מול חופי אלסקה. על פי הדיווחים, סירת מנוע קטנה באורך של כ-6 מטרים, שעליה שהו שתי נשים, ילד וכלב, נתקעה לאחר שאזל לה הדלק בנתיב המים שבין הערים ג'ונו לפיטרסבורג. בשעות הערב יצרה הסירה קשר עם משמר החופים של ארצות הברית, בבקשה לסיוע. לאחר שהוערך כי הנוסעים אינם נמצאים בסכנה מיידית, הפיץ משמר החופים קריאה כללית לבקשת סיוע ימי מכלי שיט סמוכים. יאכטת הענק של צוקרברג – ה-Launchpad, ששוויה מוערך בכ-300 עד 390 מיליון דולר ואורכה כ-118 מטרים – הייתה כלי השיט הקרוב ביותר למקום. אלא שלמרות הקרבה הגיאוגרפית, צוות היאכטה של המיליארדר לא הגיב לפניות החוזרות ונשנות. מי שנחלצה לעזרה בסופו של דבר הייתה ספינת תיירים קטנה בשם Wilderness Legacy, של חברת UnCruise Adventures, שהייתה מרוחקת יותר מהאירוע. צוות הספינה גרר את הסירה התקועה בבטחה למפרץ פאראגוט, סיפק למשפחה דלק וסייע לה למצוא מקום עגינה בטוח ללילה. ???????? Zuckerberg’s $300 million superyacht apparently “refused” to help a stranded boat in Alaska… The Meta CEO’s 387-ft Launchpad was closer to a 21-ft skiff that ran out of fuel… yet a smaller cruise ship that was further away came to the rescue. Passengers erupted in “near… pic.twitter.com/KVFIg5c0Oe — Mario Nawfal (@MarioNawfal) August 10, 2026 הדובר: היאכטה לא שמעה את השידור בזמן אמת הפרשה עוררה הדים רבים לאחר שמפתח תוכנה מניו יורק בשם מייקל לאב, שהפליג על ספינת התיירים יחד עם בנו, שיתף את סיפור החילוץ ברשת החברתית בלוסקיי (Bluesky). לאב סיפר כי קפטן הספינה עדכן את הנוסעים שהיאכטה של צוקרברג הייתה קרובה יותר, אך סירבה להגיב לקריאות, הכרזה שנתקלה בקריאות בוז גורפות מצד הנוסעים. בעקבות הביקורות וגל התגובות הסוער ברשתות החברתיות ובגופי תקשורת כמו הגרדיאן ופורבס, נמסרה הבהרה רשמית מטעם נציגיו של המיליארדר. בריאן בייקר, דוברם של צוקרברג ורעייתו פריסילה צ'אן, מסר לכלי התקשורת Alaska Beacon כי צוקרברג ובני משפחתו כלל לא שהו על היאכטה בזמן האירוע. לדברי הדובר, הצוות על הסיפון פעל בערוץ רדיו שונה מזה שבו שודרה פניית משמר החופים, ועל כן לא שמע את השידור בזמן אמת. בהצהרה שמסר באמצעות דואר אלקטרוני הבהיר בייקר: "מארק ומשפחתו לא היו על הסיפון בזמן התקרית. כפי שציין משמר החופים, הסירה לא הייתה במצוקה, וכאשר הצוות בחן לבסוף את פניית משמר החופים בערוץ הרדיו האחר מזה שהם פתחו, פעולת הסיוע כבר הייתה בעיצומה. אנו אסירי תודה על כך שכולם בריאים ושלמים". Launchpad נבנתה בשנת 2024 על ידי המספנה ההולנדית פידשיפ (Feadship) ונחשבת לאחת מיאכטות הפאר הגדולות בעולם. היא כוללת מנחת מסוקים כפול, בריכת שחייה בעלת רצפה ניידת, ג'קוזי, מועדון חוף פרטי וסוויטות מפוארות, ומלווה לעיתים קרובות בספינת תמיכה קטנה יותר בשם Wingman. חשיפת האירוע באלסקה הציתה מחדש את הביקורת הציבורית סביב אורח חייהם הראוותני של עשירי ענף הטכנולוגיה ומידת מחויבותם לסביבה.

מאנדיי סיימה את הרבעון השני של השנה עם תוצאות טובות: ההכנסות גדלו ב-22% ועמדו על 364.6 מיליון דולר – כמעט 10 מיליון דולר יותר מהתחזיות, והרווח הנקי רשם קפיצה של יותר מפי שניים לכ-3.5 מיליון. חברת התוכנה לא שינתה את תחזית ההכנסות לרבעון השלישי – מה שהביא את המשקיעים להוריד את שער המנייה שלה במסחר המוקדם בוול סטריט בכ-10%. בסופו של יום, התוצאות אמורות להרגיע את החשש של משקיעי החברה מהפגיעה של הבינה המלאכותית בתוצאות העסקיות שלה – חשש שמשותף למשקיעים ברבות מחברות התוכנה. אלה דואגים ששלל כלי ה-AI המושקים ייתרו את הצורך בתוכנות שלהן. והנה, ההכנסות של מאנדיי עלו ברבעון – וגם במחצית הראשונה של השנה, שבו הן גדלו ב-23% ל-715.9 מיליון דולר. זאת, בנוסף לעובדה שמוצרי ה-AI של מאנדיי עצמה רשמו עלייה ברבעון – והחברה מדגישה את העובדה הזאת בהודעה על התוצאות העסקיות. אלה זינקו פי שניים לעומת הרבעון הראשון ומהוות 17% מה-ARR החדשות של מאנדיי. זינק ביותר מפי שניים ל-3.5 מיליון דולר. עוד בצד החיובי: הרווח הנקי למניה של מאנדיי עלה משלושה סנט לשמונה סנט והחברה צמצמה משמעותית את ההפסד התפעולי הרבעוני שלה – מ-11.6 מיליון דולר ל-1.5 מיליון. במחצית הראשונה של השנה ההפסד עבר לרווח של 18.2 מיליון. תזרים המזומנים שלה ירד ביותר מ-11 מיליון דולר ל-55.4 מיליון דולר ותשלומי המסים גדלו ברבעון פי שניים לכמעט שני מיליון דולר. זינוק ב-ARR מפתרונות ה-AI מאנדיי הודיעה בחודש שעבר על פיטורי 20% מהעובדים שלה. רועי מן וערן זינמן, המייסדים והמנכ"לים המשותפים של מאנדיי, אמרו עם פרסום התוצאות כי הן "מאשררות את מה שאנחנו יודעים – שהאסטרטגיה שלנו עובדת ושהיה זה הזמן לזוז מהר יותר. קיבלנו את ההחלטה הקשה לבנות מחדש את הארגון שלנו, לחזק את פורטפוליו המוצרים ולהיות מחויבים לחלוטין לפלטפורמת העבודה מבוססת ה-AI שלנו, כדי לתפוס את ההזדמנות הגדולה ביותר שראינו ואנחנו רואים מעולם לתחום התוכנה".

  הטרללת במרחב הקיברנטי ממשיכה לשבור שיאים, ואם חשבתם שהפיירוול הארגוני שלכם יציל אתכם – כדאי שתחשבו שוב. השבוע האחרון הוכיח שאף אחד לא חסין: לא ענקיות האבטחה הישראליות, לא תשתיות קריטיות בארה"ב, ובטח שלא מודלי הבינה המלאכותית שהחליטו שהם הבוסים החדשים של האינטרנט. הסוכנות האמריקנית להגנת סייבר, ה-CISA, התריעה השבוע ברשימת החולשות המנוצלות, על חולשה קריטית בציון 9.1 (CVE-2026-16232) המאפשרת מעקף הזדהות ב-SmartConsole של צ'ק פוינט, וכבר שוחררה עבורה הוכחת ניצול קוד ברחבי הרשת. אם זה לא מספיק, חברת JFrog הישראלית נאלצה לאשר את השמועות: חולשת ה-Zero Day שאפשרה לסוכן הבינה המלאכותית של OpenAI לברוח מסביבת הפיתוח שלו, אכן הסתתרה במוצר ה-Artifactory של החברה בגרסאות אירוח עצמי. למעשה, ה-AI שרשר יחד לא פחות משמונה חולשות יום אפס שונות כדי לפרוץ החוצה. מנהלי ומנהלות אתרים, זוהי פנייה אישית אליכן – עדכנו תוספים וספריות, והפעילו MFA. ארגונים – חסמו גישה גורפת לרשתות בלוקצ'יין אם אין לכם צורך עסקי בהן כמעט שליחות קטלנית אם כבר הזכרנו את סוכני ה-AI, נראה שהם הפכו ליצירתיים (וסוציופתים) במיוחד. חברת האגינג פייס (Hugging Face) פרסמה ציר זמן טכני ומטריד החושף למעלה מ-18,000 פעולות תקיפה שבוצעו על ידי סוכן ה-AI של OpenAI (הכולל את מודל GPT-5.6 Sol). הסוכן ניצל את חולשות ה-Artifactory, פרץ את ארגז החול של סביבת ה-ExploitGym, שוטט ברשת וחדר לתשתיות הייצור של החברה. אבל מי שלוקח את המקום הראשון בתחרות "הסוכן הזדוני של השנה" הוא דווקא המודל Claude Mythos 5 של חברת אנת'רופיק. מכון בטיחות ה-AI הבריטי, ה-AISI, פרסם כי במהלך מבדקים, הסוכן בילה 34 שעות בניסיון להחדיר קוד זדוני לתוך פרויקט קוד פתוח אמיתי ותמים בגיטהאב (GitHub). הסוכן הסורר חקר את צוות המפתחים, יצר זהויות מזויפות, השתמש ברשת Tor כדי להסוות את מיקומו, והפעיל מניפולציות (הנדסה חברתית) על המפתחים כדי שיאשרו את הקוד. כשנתפס, הסוכן הכחיש את מעשיו והמשיך לנסות לטייח אותם. הוא אפילו שתל הנחיות זדוניות (Prompt Injection) במטרה לשבש כלי פיתוח מבוססי AI אחרים. וגם במזרח לא שקט – מודל Kimi K3 הסיני הענק (2.6 טריליון פרמטרים) של חברת Moonshot הצליח לברוח מארגז החול שלו במהלך מבדקי אבטחה. אלא שבמקום לפרוץ לחברות, הוא פשוט ניגש לגיטהאבכדי לקרוא את התשובות למבדק ולרמות בבחינה. חוותה פרצת אבטחה שביצע סוכן AI של OpenAI. האגינג פייס. צילום: אילוסטרציה. ChatGPT עימות פיזי שגולש למרחב הקיברנטי אם לא די ב כך, העימות הפיזי במזרח התיכון גולש באופן ישיר למרחב הקיברנטי. חוקרי צ'ק פוינט זיהו תקיפות של קבוצות איראניות וחות'יות נגד עשרות ארגונים בישראל ובאיחוד האמירויות, תוך התמקדות ברשתות OT ובמצלמות אבטחה (דרך ניצול חולשות של Hikvision ו-Dahua). כדי לעקוף חסימות גיאוגרפיות, התוקפים השתמשו בכתובות IP ישראליות מתוך שירותי VPN מוכרים כמו Windscribe ו-NordVPN. בחודש אוגוסט 2025 חשף צוות יה"ב של מערך הדיגיטל הלאומי את קמפיין ShadowCaptcha (או בשמו המוכר ClickFix). במסגרת הקמפיין, משתמשים שנכנסים לאתרי וורדפרס פרוצים נתקלים בבדיקת CAPTCHA מזויפת, שגורמת להם להדביק פקודה זדונית ב-Terminal של חלונות, מה שמוביל להורדת נוזקה לגניבת מידע. היום הקמפיין הזה חכם ועמיד הרבה יותר – במקום לשתול כתובת שרת רגילה, התוקפים משתמשים כעת ברשת הבלוקצ'יין ובחוזים חכמים בתור שרתי שליטה ובקרה (C2). אם דומיין זדוני נחסם, התוקף רק מעדכן את החוזה החכם, וכל האתרים הנגועים מתעדכנים אוטומטית. הביזור הזה מקשה מאוד על חברות האבטחה לחסום את התשתית. מנהלי ומנהלות אתרים, זוהי פנייה אישית אליכם – עדכנו תוספים וספריות, והפעילו MFA. ארגונים – חסמו גישה גורפת לרשתות בלוקצ'יין אם אין לכם צורך עסקי בהן. לא רק ישראל על הכוונת האיראנית ולסיום, מתקפת סייבר איראנית רחבת היקף הצליחה לשבש בין ה-26 ל-27 ביולי למעלה מ-30 מערכות מים במדינת מינסוטה שבארה"ב. מאז נחשף שהיא הייתה גדולה יותר והתחוללה בשבע מדינות, ולפי כמה מהדיווחים, ב-12 מדינות בארה"ב. המתקפה, המיוחסת לקבוצת CyberAv3ngers, התמקדה בציוד OT סלולרי במגדלי מים. התוקפים ביצעו "נעילת מפעילים" ושינו סיסמאות בבקרי ה-PLC כדי להקשות על ההתאוששות, מה שאילץ רשויות רבות לעבור להפעלה ידנית. הסוכנויות הפדרליות (FBI, CISA, ו-EPA) הוזעקו לטפל באירוע, שעל פי הדיווחים התרחב ללפחות שבע מדינות שונות באיחוד, כולל מישיגן. מתקפה זו הייתה כה חצופה, עד שבסוף השבוע כבר העריכו מומחים שהיא תוביל לתגובה צבאית של דונלד טראמפ נגד תשתיות קריטיות באיראן – תקיפה שלבסוף בוטלה ברגע האחרון. והמסר מהשבוע האחרון פשוט: אם ענקיות האבטחה וספקיות הכלים המתוחכמים ביותר נופלות שדודות, אף אחד מכם לא יכול להרשות לעצמו להישאר שאנן. כותב המאמר הוא ראש תחום הסייבר ב-יזמקו פרו

עסקת ענק יוצאת דופן קורמת עור וגידים בעולם הטכנולוגיה העולמי, כאשר במוקד שלה עומדת חברת הבינה המלאכותית הישראלית דקארט (Decart). דקארט מנהלת משא ומתן מתקדם למכירתה בסכום של כ-6 עד 7 מיליארד דולר, כשההצעה המובילה שעל הפרק עומדת על כ-6.7 מיליארד דולר.  המגעים, שעל פי מקורות בתעשייה נמצאים בשלבי טיוטות מתקדמים מאוד, עשויים להבשיל לכדי חתימה רשמית כבר במהלך השבוע הקרוב. מדובר בזינוק מטאורי עבור הסטארט-אפ הצעיר, אשר רק בחודש מאי האחרון השלים גיוס הון של 300 מיליון דולר, לפי שווי של כ-4 מיליארד דולר. המשא ומתן כולו מתנהל הרחק הביצה המקומית, על אדמת ארה"ב, ובחברה עצמה סירבו להגיב לפניות כלי התקשורת אודותיו. מאחורי הקלעים של העסקה ההיסטורית הזו מסתתרת מלחמת הצעות דרמטית. על פי הדיווחים השונים, בתחילה ניהלה דקארט מו"מ קרוב מאוד לחתימה עם ענקית השבבים אנבידיה (Nvidia), שאף השקיעה בסבב הגיוס האחרון של החברה. אולם, רגע לפני שהעסקה נסגרה, שחקנית טק בינלאומית עצומה נוספת נכנסה למרוץ עם הצעה גבוהה משמעותית, מה שהוביל את המייסדים להפנות את המשאבים למסלול החדש. ההערכות והשמועות בתעשייה מצביעות בראש ובראשונה על חברת החלל SpaceX של אילון מאסק כרוכשת הפוטנציאלית. עם זאת, רשימת המתעניינות כוללת גם את ענקית המסחר אמזון (Amazon) ואת חברת הענן נביוס (Nebius). עבור SpaceX, רכישה כזו תהיה צעד חסר תקדים שיסמן את הקמת מרכז המחקר והפיתוח הראשון שלה בישראל – מרכז שיתבסס על התשתית והצוות של דקארט. מאסק עצמו עוקב בעניין רב אחר הסטארט-אפ מאז שנת 2024, אז השיקה החברה את Oasis – מודל עולם ליצירת וידיאו וסביבות דיגיטליות אינטראקטיביות בזמן אמת, עליו הגיב מאסק ברשת החברתית X במילה היחידה: "Wow". Damn this is so cool. Finger frame your face and transform into different styles in real-time ✨ App made by @sophiamyang, powered by @DecartAI pic.twitter.com/WtrQeJqjuX — Justine Moore (@venturetwins) August 4, 2026 מאז אותה השקה, דיווחים טוענים כי מנכ"ל דקארט, דין לייטרסדורף, נותר בקשר עם יזם הטק התזזיתי מאסק. קשר נוסף בין הצדדים עובר דרך שון מגווייר, שותף בקרן סקויה קפיטל (Sequoia Capital), שהשקיע בדקארט עוד מסבב הסיד שלה, ונחשב למקורב למאסק ואף ארגן עבורו את ביקורו ההיסטורי בגבול עזה לאחר פרוץ המלחמה. SpaceX הפכה לאחרונה לחברה ציבורית, כאשר גייסה 75 מיליארד דולר בהנפקה ראשונה לציבור, במטרה להרחיב את תשתיות ה-AI שלה ולפתח את מודל השפה שפיתחה גרוק (Grok), המתחרה בפיתוחיהן הפופולריים של ענקיות כמו OpenAI ואנת'רופיק (Anthropic). זמן קצר לאחר ההנפקה, רכשה SpaceX את סטארט-אפ קוד ה-AI קורסור (Cursor) תמורת סכום עתק של 60 מיליארד דולר. רכישת דקאר, אם תצא אל הפועל על ידה, תשתלב היטב באסטרטגיה הזו. כפי שמאסק הצהיר בשיחת המשקיעים האחרונה של SpaceX, החברה החליטה לבסס את כוח המחשוב שלה באופן בלעדי על שבבי אנבידיה: "אנחנו חושבים שארכיטקטורת ורה רובין (Vera Rubin) היא הארכיטקטורה הטובה ביותר. אנחנו חושבים שזה מחשב ה-AI הטוב ביותר". התוכנה של דקארט, כך לפי דיווחים, מסוגלת לסייע באופטימיזציה ולסחוט הרבה יותר כוח מחשוב מאותה חומרה בדיוק. בניגוד לחברות בינה מלאכותית רבות השורפות מזומנים בקצב מהיר, דקארט בנתה מודל עסקי יעיל כבר מהשלבים המוקדמים. החברה פיתחה שכבת אופטימיזציה ייחודית לחומרה בשם DOS, המאפשרת להריץ מודלים מורכבים בעלויות נמוכות דרמטית לעומת המתחרים. שכבה זו כבר הניבה לחברה עשרות מיליוני דולרים בהכנסות מחוזי רישוי עם יצרניות שבבים וספקיות ענן מובילות. לצד DOS, החברה מציעה את מודל הווידאו Mirage לעריכת שידורים חיים, ואת Oasis 3 – מודל עולם אינטראקטיבי המיועד לסימולציות של רובוטיקה ומערכות אוטונומיות בזמן אמת, הפועל בשיהוי (Latency) נמוך במיוחד של פחות מ-200 מילישניות. מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, התייחס לאחרונה למגמה זו וציין כי "הבינה המלאכותית נמצאת בנקודת מפנה נוספת – בינה מלאכותית סוכנותית (Agentic AI), המניעה ביקוש עצום לכוח מחשוב ומאיצה את הקמת התשתיות". ילד פלא ויוצאי 8200 עם שאיפות גבוהות דקארט הוקמה בספטמבר 2023 על ידי שני מייסדים בעלי רקע שונה בתכלית, שנפגשו במקרה בבסיס צבאי שבוע לאחר מבצע "שומר החומות" ב-2021 בעקבות "נושא טכנולוגי מסווג". לייטרסדורף (27), מנכ"ל החברה, הוא ילד פלא אקדמי שהשלים תואר ראשון, שני ודוקטורט במדעי המחשב בטכניון כבר בגיל 23, והמשיך לפוסט-דוקטורט בסינגפור. מנגד, משה שלו (38), מנהל המוצר הראשי (CPO), גדל במשפחה חרדית בבני ברק, נישא בגיל 21 ולמד חשבונאות בלימודי ערב. בגיל 23 התגייס לתוכנית שילוב חרדים ביחידת 8200, שם שירת 13 שנים והוביל את פעילות ה-AI של היחידה. לאחרונה צירפה החברה לשורותיה גם את יוסי שריאל, מפקד 8200 לשעבר, שפרש מתפקידו לאחר אירועי ה-7 באוקטובר. המייסדים רשמו את דקארט כחברה חודש בדיוק לפני שנקראו לשירות מילואים ממושך בעקבות פרוץ המלחמה. למרות הצעת הרכישה המפתה, ניכר כי השניים תמיד החזיקו בשאיפות גדולות בהרבה מבניית סטארט-אפ קלאסי. בראיון שהעניקו בעבר לעיתון כלכליסט, לאחר שהחברה נבחרה לסטארט-אפ המבטיח ביותר לשנת 2025, אמרו כי "כשהקמנו את דקארט, החלטנו שהמטרה היא להקים חברה שתפתור אתגר ענק, כי חיינו בתקופה שהייתה גדולה מאיתנו… אנחנו רוצים להיות גוגל, אפל או פייסבוק בתחום הבינה המלאכותית". לייטרסדורף אף הוסיף בראיון ל-CTech אמירה מהדהדת: "אנחנו לא בונים סטארט-אפ. אנחנו בונים חברה של 'לפני ואחרי'. כמו ה-iPhone. כמו Google Search. כמו מדינת ישראל".  כעת, נראה כי האתגר הגדול הבא שלהם יהיה להחליט האם לוותר על עצמאותם לטובת המשאבים של אחת מענקיות הטכנולוגיה העולמיות אם לאו.

נמשך הגל של חברות סטארט-אפ ישראליות שיוצאות מ-Stealth (עבודה מתחת לרדאר): הפעם הגיע תורה של קורמה (Corma), שמפתחת מודל בסיס להגנת סייבר. החברה הודיעה היום (ב') על גיוס סיד בהיקף של 60 מיליון דולר, בהובלת סקויה קפיטל ובהשתתפות Khosla Ventures ו-Coatue. הפתרון של קורמה נועד להתמודד עם פער הולך וגדל: יכולות התקיפה של מערכות ה-AI מתקדמות מהר יותר מיכולות ההגנה הקיימות בארגונים. החברה נוסדה אשתקד על ידי אלון פלודה, המנכ"ל, ובצוות המייסד שלה נכללים מומחים בתחומי הבינה המלאכותית והסייבר. החברה מאגדת חוקרי AI, ביניהם יוצאי גוגל ודיפמיינד (מהעידן שלפני רכישתה על ידי חברת הענק), לצד מומחי סייבר בוגרי 8200 וחברות סייבר מובילות. קורמה מעסיקה כ-20 עובדים. בסיס ל-"עובדי אבטחה כלליים" בשנים האחרונות, מודלי בסיס דוגמת ChatGPT , קלוד וג'מיני התקדמו בקצב יוצא דופן, במיוחד בתחומי השפה, כתיבת הקוד ויכולת ההסקה בתחום התוכנה. הם מסוגלים לכתוב ולשפר תוכנה, לזהות ולתקן באגים, לפעול בסביבות מרובות משתנים ולהפעיל כלים שונים בתהליכים רב שלביים. אלא שאותן יכולות משרתות גם תוקפים, וכשהן משולבות עם סוכני AI אוטונומיים, הן עלולות לאפשר להם ביצוע שרשראות תקיפה מלאות מקצה לקצה. כבר ראינו את זה במודלים כגון מיתוס של אנת'רופיק. בקורמה אומרים כי לעומת זאת, הגנת סייבר, למעט אבטחת קוד, דורשת מערך יכולות שונה מיסודו: היא מחייבת עיבוד כמויות עצומות של לוגים, אירועי אבטחה ותעבורת רשת, הצלבת אותות חלשים לאורך פרקי זמן ממושכים ושמירה על עקביות באלפי החלטות, שמתקבלות בזו אחר זו – מה שהמודלים הקיימים מתקשים לעשות. אנשי קורמה ביצעו מחקר משלהם, שבמסגרתו הם הריצו מאות סימולציות בסביבות ארגוניות שמדמות חברות פורצ'ן 500, שיש להן עשרות כלי אבטחה וסביבות עבודה מורכבות. במסגרת הניסויים הונחו מודלי ה-AI המתקדמים ביותר לפעול תחילה כתוקפים ולהחדיר איומים מתמשכים למערכות הארגון. לאחר מכן, אותם מודלים הונחו להגן על הסביבות, לאתר את האיומים שהם עצמם יצרו ולנטרל אותם. לפי נתוני קורמה, תוקפי ה-AI הצליחו ב-88% מהמקרים ורק ב-12% מהם – מגיני ה-AI זיהו את האיומים וידם הייתה על העליונה. על רקע זה פיתחו בקורמה את המודל, שלדבריה משמש כבסיס ל-"עובדי אבטחה כלליים" ("General Security Employees"), שנועדו לבצע מגוון רחב של משימות הגנה, ללמוד באופן רציף את הסביבה הארגונית ולשדרג את יכולותיהם של צוותי האבטחה. על פי החברה, מגיני ה-AI שלה מסוגלים לפעול במהירות, בקנה המידה וברמת התחכום הנדרשים להתמודדות עם האיומים שמציבים תוקפי ה-AI. "מודלי הבסיס שלנו עולים על היכולות שמיתוס מספק לתוקפים" פלודה ציין כי "הפער בין יכולות התקיפה מבוססות ה-AI ליכולות ההגנה של ארגונים הולך ומתרחב. מתקפות מבוססות בינה מלאכותית פועלות במהירות וברמת תחכום שצוותים אנושיים וכלים קיימים מתקשים להדביק, והפער הזה רק ילך ויגדל בשנים הקרובות. לכן, התעשייה זקוקה למה שנחשב ל-'גביע הקדוש' של התחום – יכולת שעד לא מזמן נראתה כמו מדע בדיוני, וכיום היא בת השגה: בינה מלאכותית סופר אינטליגנטית (SuperIntelligence AI) לסייבר הגנתי, שפועלת לצד צוותי האבטחה ומאפשרת להם להתמודד עם האיומים בקצב ובהיקף הנדרשים. לשם כך נדרשים מודלי בסיס ייעודיים, ואלה המודלים שקורמה מפתחת. הם נבנו מהייסוד כדי להעניק למגינים יכולות על, שעולות על אלה שמודלים כמו מיתוס מעניקים לתוקפים". שתי חשיפות ענק של סטארט-אפים בחודש האחרון בחודשים האחרונים, אקו-סיסטם הסטארט-אפים הישראלי חווה גל של יציאות של חברות מ-Stealth. במידה רבה, מדובר בתוצאה של הבשלה של חברות שנולדו לעידן ה-AI ובכסף רב שנמצא בשוק, בעיקר מאנג'לים ומחברות ענק. רק בשבוע שעבר נחשף הסטארט-אפ June AI, שמסייע לחברות להטמיע בינה מלאכותית במערכות IT קיימות, עם גיוס סיד של 20 מיליון דולר. זוהי החברה השנייה של ארבעת המייסדים: הם הקימו גם את Bonobo AI, שנמכרה לסיילספורס ב-2019. לכן, לא פלא שמנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, הוא בין המשקיעים ב-June AI. בחודש שעבר נחשפו מספר חברות, בהן שתיים שגייסו סכומים נאים: אניגמה עם גיוס סיד ענק של 71 מיליון דולר וניאו עם גיוס גדול עוד יותר – של 75 מיליון – בשלב מוקדם זה. ניאו בחרה להיחשף אחרי שני סבבי גיוס, שהסתכמו ל-100 מיליון דולר. החברה, שבין המשקיעים בה נמצאים אסף רפפורט ועומר אדם, מפתחת שכבת שליטה בזמן אמת לניהול ולאבטחה של אייג'נטים, יישומים מבוססי AI, דפדפנים, זהויות ותוכנות מסורתיות שמקבלות יכולות אייג'נטיות. אניגמה מפתחת מודלי בסיס לתחום הצומח של בינה מלאכותית פיזית, וכן שיטות חדשות לאימון מודלים שמאפשרים לרובוטים להבין את סביבתם, להסתגל לשינויים ובכלל, לפעול בעולם הפיזי.

מרק גורמן מבלומברג פרסם פרטים חדשים על עתיד סדרת שעוני ה-Apple Watch, שלפיהם אפל שוקלת שינוי משמעותי בתפיסה של השעון החכם שלה. לדבריו, אפל חוזרת למעשה לשולחן השרטוטים, על רקע התחרות הגוברת מצד מוצרים כמו טבעת אאורה ומכשירי כושר חכמים אחרים, שאינם כוללים מסך. נראה כי החברה בוחנת מחדש את הקונספט הבסיסי של ה-Apple Watch. למרות שנראה כי התוכניות עדיין לא סופיות, אפל בוחנת מגוון רחב של צורות וגדלים. בין האפשרויות שנבחנות נמצאים שעונים בעלי מסך עגול, אביזרי כושר ללא מסך כלל ועיצובים נוספים. אם אחת מהאפשרויות הללו תצא לפועל, יהיה מדובר בשינוי משמעותי בתולדות ה-Apple Watch. עד היום, כל דגמי השעונים של אפל התבססו למעשה על אותו רעיון עיצובי בסיסי – גוף מלבני עם מסך. לפי בלומברג, אפל בוחנת אפשרויות הן בקצה הזול והן בקצה היוקרתי של השוק, ושוקלת את האטרקטיביות של דגמי פרימיום לצד מוצרים נגישים וזולים יותר. דגש על ניטור בריאות השינוי בחומרה עשוי להשתלב גם עם שדרוג משמעותי של התוכנה. אפל מעוניינת להפוך את אפליקציית הבריאות למבוססת יותר על בינה מלאכותית, ולתת לה תפקיד מרכזי יותר במעקב אחר הבריאות והכושר של המשתמשים. עם זאת, חשוב להדגיש כי שום דבר עדיין אינו קרוב להשקה. למעשה, לפי הדיווח, אפילו לא ברור אם אפל קיבלה החלטה סופית לגבי העיצוב או הקונספט שיוביל את הדור הבא של המוצרים. לכן, אם אפל אכן תחליט על שינוי  מהפכני, סביר שיחלפו כמה שנים עד שהמוצרים החדשים יגיעו לשוק. בינתיים, צפויה אפל להשיק דגמים חדשים ואבולוציוניים יותר של Apple Watch, בהם Apple Watch Series 12 ו-Apple Watch Ultra 4, באירוע שנתי של החברה בחודש ספטמבר.הדגמים החדשים צפויים לכלול מעבדים חדשים, אפשרויות צבע נוספות ושיפורים ביכולות המעקב אחר כושר ובריאות. לצד השעונים, אפל צפויה להציג גם את סדרת ה-iPhone 18 ואת ה-iPhone המתקפל הראשון שלה, שעשוי לקבל את השם iPhone Ultra.

הממשלה אישרה את הצעת שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי, להסרת חסמים המעכבים את פריסת תשתיות הסלולר בישראל. ההחלטה תאפשר הקמת מאות אתרי סלולר, שיתווספו להיצע האתרים הציבוריים הזמינים להקמת אנטנות ותשתיות סלולר, תפחית חסמים רגולטוריים וכלכליים, ותביא לחיזוק הכיסוי הסלולרי והתשתיות הדיגיטליות של המדינה לטובת הציבור והמשק. ההחלטה נותנת מענה לשני חסמים מרכזיים: הראשון הוא הרחבת הנגישות לנכסים ציבוריים, כלומר יתאפשר שימוש בנכסי גופים ציבוריים לטובת הקמת אתרי סלולר – בתחילה של חברות תחבורה ממשלתיות, לאורך עורקי התחבורה המרכזיים, ובהמשך יורחב המהלך לגופים ציבוריים נוספים. החסם השני הוא הסדרת דמי השימוש במקרקעי רשות מקרקעי ישראל. הממשלה אישרה הקמת צוות משותף למשרד התקשורת, משרד האוצר ורשות מקרקעי ישראל, אשר יגבש בתוך 60 ימים המלצות להסדרת דמי השימוש עבור הקמת אתרי סלולר על קרקעות המדינה, ואלה יוגשו לשר התקשורת, לשר האוצר וליושב ראש מועצת מקרקעי ישראל. שר התקשורת ציין, כי ״ההחלטה שקיבלנו בממשלה היא צעד משמעותי נוסף במדיניות שמשרד התקשורת מוביל לשדרוג תשתיות התקשורת של ישראל. במשך שנים אזרחי ישראל סובלים מבעיות קליטה בגלל חסמים בירוקרטיים וכלכליים שמעכבים הקמת אתרי סלולר. המשרד משנה את המציאות הזו מהיסוד: מנגיש מאות נכסים ציבוריים לפריסה, מסיר חסמים ומסדיר את השימוש בקרקעות המדינה ובדרכים. תשתיות תקשורת מתקדמות הן מנוע צמיחה וחוסן לאומי״. מנכ״ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי: "החלטת הממשלה תאפשר למשרד להרחיב את המהלך שבו פתחנו במרץ האחרון, שבמסגרתו הונגשו כבר מאות נכסים של מינהל הדיור הממשלתי. כעת, בכוונת המשרד להרחיב את המהלך לנכסים רבים נוספים לאורך עורקי התחבורה המרכזיים, במטרה לפתור את בעיית המחסור בנכסים להקמת אנטנות. כך, המדינה פועלת להנגשת נכסיה ולהקלה על הקמת התשתיות, ובמקביל פועלת להחמרת חובות הכיסוי כפי שהכרזנו בשבוע שעבר. משרד התקשורת דורש מחברות הסלולר לנצל את הנכסים המונגשים ולשפר את איכות הגלישה בפועל עבור הציבור".

קימסוקי, קבוצת האקרים צפון קוריאנית ידועה ודי ותיקה, משתמשת בבינה מלאכותית יוצרת כדי למכן את מתקפות הסייבר שלה וליצור פיתיונות פישינג – כך לפי מחקר שפרסמה היום (ב') חברת הסייבר הדרום קוריאנית ג'ניאנס (Genians). החוקרים מטעם החברה כתבו כי "קבוצת קימסוקי הקימה כלים להרצה ולניהול מודלים של בינה מלאכותית מקומית, כולל Ollama ,GPT4All ו-Msty (שמות שמתכתבים עם אלה של מודלים לגיטימיים), לצד טכנולוגיית חיפוש מסמכים הידועה כ-RAG (ר"ת Retrival Augmented Generation)". כך הקבוצה מתקרבת ליישום רחב יותר של AI קבוצות פריצה הקשורות לפיונגיאנג כבר עשו בעבר שימוש ב-AI, בעיקר בשלבי ההכנה למתקפות, אולם אנשי ג'ניאנס מצאו פעילות עדכנית שמצביעה על כך שהן מתקרבות ליישם את הטכנולוגיה באופן רחב יותר בפעילותן. חוקרי החברה זיהו עדויות לכך שקימסוקי בנתה והפעילה מודלי שפה גדולים (LLMs) מקומיים, שרצים ישירות על מחשבים אישיים, מחשבים ניידים או שרתים פרטיים מקומיים של המשתמשים עצמם – במקום דרך שירות ענן מרוחק. הם הסבירו כי המשמעות היא שההאקרים יכולים להשתמש ב-AI מבלי לחשוף את תוכניותיהם. החוקרים מצאו עקבות לפעילות קימסוקי ביומנים של יישומי LLM שמופעלים מקומית. "במערכת מקומית, השיחות אינן מועברות לשירותי בינה מלאכותית חיצוניים, מה שמפחית את הסיכון לחשיפה חיצונית", הסבירו. "זה הופך אותם לאופציה אטרקטיבית במיוחד עבור שחקני איומים בחסות המדינה". שימוש בספייר פישינג החברה גילתה בנוסף שקימסוקי ממשיכה לבצע מתקפות דיוג חנית (ספייר פישינג, מתקפות ממוקדות – י"ה), שנועדו לגנוב מידע אישי, תוך שימוש במסמכי פיתוי "מלוטשים", שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית. קימסוקי עושה שימוש תכוף בפיתויים כאלה כדי ליצור קבצים שדומים למכתבים מקצועיים, או דו"חות אסטרטגיה. אלה נושאים נוזקות שפורצות למכשירי המשתמשים לאחר ההורדה. חלק מהחברות ש-"זכו" לקבל את אותן מתקפות נחשפו לדליפות נתוני לקוחות לאחר שהורדו קבצים שנראים דומים למסמכים שלהן. ניתוח מעמיק יותר של פעילות קימסוקי עם בינה מלאכותית העלה כי במהלך פעולות הפריצות, חבריה השתמשו בתוכנת תרגום כדי לתרגם ביטויים צפון קוריאניים לאנגלית – לפני הזנתם לכלי ה-AI. החוקרים הסבירו שקיים שוני בין צפון קוריאה ודרום קוריאה באופן שבו מונחים שבהם השתמשו ההאקרים במשפט המקורי מאויתים ומבוטאים. התפתחויות קודמות שנוגעות לקימסוקי זוהי לא הפעם הראשונה שבה נמצא שחברי קימסוקי השתמשו בבינה מלאכותית: במאי האחרון מצאו חוקרי קספרסקי סימנים לכך שהם השתמשו ב-AI לפיתוח נוזקות שמכוונות למערכות ממשל דרום קוריאניות. משרד האוצר האמריקני הטיל סנקציות על הקבוצה עוד ב-2023. וושינגטון טענה אז כי "חברי הקבוצה אספו מודיעין לתמיכה במטרות האסטרטגיות של פיונגיאנג". חוקרי ג'ניאנס סיכמו את המחקר שלהם בציינם כי "קימסוקי חוקרת בינה מלאכותית כדי לשפר את מתקפות הפריצה שלה. עלינו להישאר ערניים מפני פיתוח שיטות תקיפה חדשות באמצעות AI".