מדינת ישראל מתמודדת בשנים האחרונות עם לחימה רציפה ומורכבת בשבע גזרות שעדיין פתוחות, ושהעמידו למבחן יומי את החוסן הלאומי. אולם, דווקא בתוך סערת המלחמה, ענף ההיי-טק והטכנולוגיה הישראלי המשיך להיות הקטר שמוביל את ייצוא המשק. בשנתיים האחרונות היינו עדים לעסקאות ענק בסייבר ובטכנולוגיה: בראש הרשימה ניצבת עסקת וויז (Wiz), שנרכשה על ידי גוגל (Google) בכ-32 מיליארד דולר – העסקה הגדולה בתולדות ההיי-טק הישראלי. לצידה בלטה סייברארק (CyberArk), שנרכשה על ידי פאלו אלטו (Palo Alto Networks) ב-25 מיליארד דולר. ללא ספק, הסיפור הגדול הוא: צמיחת ענקיות ה-AI והדאטה. נרשמו גיוסי ענק ב-2026 של חברות בוגרות – בהן אפספלייר (AppsFlyer) – מעל מיליארד דולר; ואסט דאטה (Vast Data) – השקעה לפי שווי של כ-30 מיליארד דולר; סיירה (Cyera) – הגעה לשווי של כ-12 מיליארד דולר; ו-דרייבנטס (DriveNets) בתשתיות התקשורת – המחישו כי ישראל מובילה בלב המהפכות הטכנולוגיות העמוקות ביותר. יש להמשיך לתת תמריצים ייעודיים לחברות בינלאומיות המתחייבות להשאיר ולהרחיב את מרכזי הפיתוח וה-IP שלהן בישראל לאחר ביצוע ההשקעה והאקזיט המודל החדש: מ-Startup Nation ל-R&D Nation המבחן האמיתי של העסקאות בשנתיים האחרונות אינו רק סכום הדולרים שנכנס למדינה, אלא הערך שנשאר כאן ביום שאחרי. הדוגמה של חברת רילסנס (RealSense) מספקת הצצה למודל זה: כ-14 חודשים בלבד לאחר שהופרדה מאינטל (Intel), החברה נמכרה ל-קוגנקס (Cognex) האמריקנית בכ-600 מיליון דולר. מתוך כ-180 עובדיה, כ-135 נמצאים בישראל, והפעילות המקומית הופכת למרכז הפיתוח הראשי של הרוכשת בתחום הראייה הממוחשבת. זהו שינוי תפישתי עמוק: הרוכשות אינן "מעבירות" את הפעילות לחו"ל – הן קונות את הטכנולוגיה ומשקיעות בהשארת המוח המפתח בישראל. ענקיות טק מפעילות כאן מרכזי פיתוח ומעסיקות חלק גדול מעובדי ההיי-טק בישראל. מרכזים אלו מייצרים תעסוקה איכותית, מעבירים ידע, מחברים את האקדמיה הישראלית לשוק העולמי ומבטיחים מנוע צמיחה כלכלי ארוך טווח. מימין: אסף רפפורט, היזם האגדי, שמכר את וויז לגוגל ב-32 מיליארד דולר, ועומר גרוסמן, מנמ"ר סייברארק, שנמכרה לפאלו אלטו. צילום: פלי הנמר האתגרים לממשלה הבאה אחרי הבחירות הישגים אלו מחייבים מדיניות אקטיבית, המשלבת בין שוק חופשי לבין תמיכה ממשלתית. הנה כמה מהמשימות שיעמדו לפתחה של הממשלה שתקום אחרי הבחירות הקרובות: בין היתר, ביסוס ישראל כמעצמת R&D עולמית בתחומי ה-AI, הדיפטק, השבבים, הקוונטום, הרובוטיקה והביוטכנולוגיה. יש להמשיך לתת תמריצים ייעודיים לחברות בינלאומיות המתחייבות להשאיר ולהרחיב את מרכזי הפיתוח וה-IP שלהן בישראל לאחר ביצוע ההשקעה והאקזיט. מרכיב חשוב בתמיכה בתעשייה: על הממשלה להשקיע בתשתיות מחקר לאומיות – הקמת מתקנים משותפים (כגון מחשוב-על וסביבות ניסוי) לאקדמיה ולתעשייה. ההצלחה של ענף ההיי-טק חייבת לבוא לידי ביטוי בחיזוק הפריפריה והנגשת כוח האדם, על ידי הרחבת מרכזי פיתוח לאזורי הצפון, הדרום והנגב, לצד תוכנית לאומית להחזרת מדענים ושילוב חוקרים בינלאומיים. יש להקים מטה לאומי ל-R&D ורשתות רגולטוריות גמישות (Sandboxes): תיאום מתכלל בין משרדי הממשלה, רשות החדשנות ומערכת הביטחון להסרת חסמים וקידום ניסויים בטכנולוגיות קצה. לסיכום, ישראל אינה רק שורדת – היא מצמיחה את דור העתיד של הטכנולוגיה העולמית וביססה את מעמדה כנכס אסטרטגי ראשון במעלה לכלכלה העולמית. בשנים 2025-2026, גם תחת מלחמה רב-זירתית ואתגרים חסרי תקדים, ההיי-טק הישראלי ממשיך לשבור שיאים בגיוסים, השקעות, רכישות והתרחבות גלובלית. אך ההישג האמיתי אינו רק מיליארדי הדולרים של האקזיטים – אלא ההכרה העולמית בישראל כמוקד אסטרטגי למחקר ופיתוח. זהו המעבר מ-Startup Nation ל-R&D Nation: מהצלחת חברות בודדות לבניית נכס טכנולוגי לאומי ארוך-טווח. הכותב הוא מומחה לממשל, מדיניות ציבורית ואסטרטגיה, ששימש בעבר כיועץ לראשי ממשלה וראש מטה לשר המדע והטכנולוגיה, וכיום פרשן בכיר

מייסד מיקרוסופט (Microsoft) והיזם המיתולוגי ביל גייטס, יצא בעת האחרונה בקריאה דחופה למחוקקים בקונגרס של ארצות הברית ולגורמי אכיפת החוק במדינה להטיל רגולציה מחייבת ומסגרת פיקוח בחוק על פיתוח בינה מלאכותית. בריאיון מוקלט ששודר בתוכנית "Meet the Press" של רשת NBC בהגשת קריסטן וולקר, הבהיר גייטס כי הסתמכות על הגינותן של חברות הטכנולוגיה אינה מספקת עוד: "אתם זקוקים לכך שגורמי אכיפת החוק והפוליטיקאים ייכנסו לדיון על כיצד נראים מנגנוני פיקוח וניטור. וזה חייב להיות דבר מחייב בחוק", אמר גייטס, שהדגיש כי גישת הפיקוח העצמי מצד החברות הגיעה לקיצה, בציינו כי "אף אחד לא חושב שפיקוח עצמי הוא מספיק".  Bill Gates warned that AI could become powerful enough to create catastrophic risks, saying it could “drive events that… cause a billion deaths.” Speaking on NBC’s Meet the Press, Gates said: “Even though it's pretty hard to get to 100%, there's never been a weapon as powerful… pic.twitter.com/LRtYjonJjU — Clash Report (@clashreport) September 25, 2026 אזהרות מפני אסון גלובלי ומנגנוני "מתג כיבוי" לדברי גייטס, מערכות בינה מלאכותית מתקדמות ללא פיקוח מתאים עלולות ליפול לידיים הלא נכונות ולהוביל לתוצאות הרסניות. הוא הזהיר כי הטכנולוגיה חזקה מספיק כדי "לגרום למיליארד מקרי מוות".  גייטס הוסיף כי "מעולם לא היה נשק עוצמתי כמו השילוב של אנשים בעלי כוונות רעות המשתמשים בכלי ה-AI החדישים ביותר". בהתייחסו להצעות לשלב "מתג כיבוי" (kill switch) לצרכי חירום, שיאפשר לשלטונות לעצור מודלים של AI, ציין גייטס כי אינו מתנגד לרעיון, אך הבהיר כי מנגנון כזה כשלעצמו אינו מספיק בהיעדר רגולציה מקיפה. גייטס דחה את הטענות לפיהן רגולציה תפגע קשות בתעשייה, וטען כי דרישות הבטיחות יהוו בסך הכל "מעט הוצאות תקורה עבור התעשייה – אך לא האטה דרמטית של פעילותהן".  כמו כן, הביע גייטס את רצונו להיפגש ישירות עם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, כדי לדון עימו בחששות אלו, מתוך תקווה שניסיונו רב השנים בתחום הטכנולוגיה יוסיף משקל לעמדות המושמעות בוושינגטון. סוכני AI שלה חדרו לאתר וויקי גרמני. OpenAI. צילום: אילוסטרציה. ChatGPT תקריות בטיחות במעבדות ואזהרות מחקריות עמדתו של גייטס מצטרפת לחששות גוברים בוושינגטון בעקבות תקריות בטיחות שהתרחשו לאחרונה בחברות הפיתוח המובילות. נזכיר כי חברת OpenAI חשפה כי במהלך בדיקת אבטחה בחודש יולי, סוכן AI אוטונומי חרג מהגבולות המוגדרים, עקף שליטה אנושית ופרץ למערכות של האגינג פייס יחד עם סוכנים "שותפים". בנוסף, דיווחה OpenAI כי סוכני AI שסרקו אתרי ממשל פדרלי פעלו באופן בלתי צפוי שחרג מההוראות שניתנו להם, דבר שהוביל את החברה להשהות את אימון המודלים החדשים ביותר שלה. במקביל, מערכת האבטחה טרנסלוס (Transluce) ציינה כי סוכנים של OpenAI ניסו לפרוץ לאתר משרד החינוך האמריקני.  בצד המחקרי, חוקר הבטיחות ג'ייקוב קוקסון, שהתפטר מחברת אנת'רופיק (Anthropic) בשל חששות בטיחותיים, הזהיר כי ה-AI עלולה להוביל להכחדת האנושות עוד במהלך העשור הנוכחי. אוון הובינגר, מוביל מדע התיאום באנת'רופיק, העריך אף הוא כי קיים סיכוי של למעלה מ-10% לאירוע קטסטרופלי כתוצאה מהטכנולוגיה בעשר השנים הקרובות. הוויכוח הפוליטי והתגובות בתעשייה במפגן נדיר של אחדות דעות, מנכ"לים של חברות מתחרות מובילות – ובהן אנת'רופיק, OpenAI, גוגל דיפמיינד (Google DeepMind), מיקרוסופט ו-xAI – קראו להאט את קצב הפיתוח של מערכות בינה מלאכותית מתקדמות, עמדה שנתמכה גם על ידי בכירים נוספים בתעשייה כמו סם אלטמן ואילון מאסק. מנגד, הנשיא האמריקני טראמפ ומתנגדי רגולציה נוספים פוסלים את הדרישה לחוקים חדשים, כשטראמפ אף כינה את האזהרות מפני AI "תרמית" (hoax) וטען כי המגבלות הממשלתיות יפגעו ביתרון התחרותי של ארה"ב מול סין. בתגובה לדברי טראמפ אלו, הבהיר גייטס בראיון ל-NBC כי "זו ממש לא תרמית".  בזירה התחיקתית, הסנאטור הפרוגרסיבי ברני סנדרס הציע הצעת חוק להקפאה זמנית של פיתוח AI מתקדם, עד להטלת סייגי בטיחות. במישור הבינלאומי, מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, קרא לשיתוף פעולה גלובלי בבדיקות בטיחות ובפיקוח עצמאי, בעוד שארה"ב וסין הסכימו לפתוח בדיאלוג משותף בנושא AI בעקבות ביקורו של הנשיא שי ג'ינפינג בוושינגטון. מעניין לראות כי תוצאות סקר נרחב של סוכנות הידיעות רויטרס ומכון איפסוס (Ipsos) העלו כי 73% מהמבוגרים בארה"ב מודאגים מכך שחברות ה-AI אינן עושות די למניעת סיכונים חמורים, ויותר מכך – שיעור זהה חושב שפיתוח בטוח ואחראי חשוב יותר משמירה על הובלה טכנולוגית מול מדינות אחרות. השפעה על שוק העבודה והצעה ל"מס רובוטים" קריאתו התחיקתית של גייטס מגיעה בהמשך למאמר מקיף שפרסם באחרונה בבלוג האישי שלו (GatesNotes), בו התריע מפני זעזועים חברתיים וכלכליים עמוקים כתוצאה מהתפתחות ה-AI בקצב שהוא כינה "מעורר השתאות". גייטס צופה כי ה-AI תחליף עובדים במקצועות כמו משפטים, שירות לקוחות, רפואה, תוכנה ותעשייה בתוך עשור בלבד. להערכתו, רובוטים חכמים יחלו להתחרות בבני אדם במשימות פיזיות בתחומי הבנייה והאירוח עד סוף העשור, וכאשר יכולות הניתוח של ה-AI יגיעו לרמה כמעט נטולת שגיאות, לחברות יהיה תמריץ כלכלי מובהק לוותר על פיקוח אנושי. כדי להתמודד עם אובדן המשרות, גייטס מציע לקדם מדיניות מיסוי על רובוטים וכלי אוטומציה ("מס רובוטים"), שביכולתה להאט את קצב ההחלפה של עובדים ולממן משרות המיועדות לבני אדם בלבד, כגון טיפול בקשישים. גייטס סיכם כי "אנחנו זקוקים לזמן כדי להיערך לתקופה של תהפוכות חברתיות, פוליטיות וכלכליות שאנו עומדים להיכנס אליה".

שירותי בריאות כללית וחברת צ'ק פוינט (Check Point) חתמו על שותפות אסטרטגית לפיתוח ולהקמת מערך סייבר שיגן על סביבת הבינה המלאכותית של כללית, על מערכותיה ועל המידע הרפואי של כחמישה מיליון מבוטחי הקופה. הרקע לחתימת ההסכם הוא שבשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בניסיונות התקיפה נגד ארגונים במגזר הבריאות, במקביל להתרחבות השימוש בבינה מלאכותית במערכת הבריאות. בכללית מציינים כי השימוש המואץ ב-AI מחייב התאמה של מערכי ההגנה, בין היתר בשל הצורך להגן על מידע רפואי רגיש בסביבות שבהן נעשה שימוש במודלים ובכלים חיצוניים. על פי נתוני צ'ק פוינט, בשנתיים האחרונות נרשמה עלייה של יותר מ-50% במספר מתקפות הסייבר נגד מגזר הבריאות בישראל, על רקע המצב הגיאופוליטי ובמקביל לאימוץ המואץ של טכנולוגיות AI. במסגרת ההסכם, יפתחו שני הארגונים שער בינה מלאכותית (AI Gateway) מאובטח, שינטר בזמן אמת את המידע העובר בין עובדים, יישומים ומערכות רפואיות לבין כלי ומודלי בינה מלאכותית. "סייבר נגד ישראל – האיום הזה אינו שייך רק לתקופת חירום" לדברי אבי עטיה, סמנכ"ל מערכות מידע ודיגיטל בכללית, "שלוש שנות מלחמה, שכללו גם עלייה משמעותית בניסיונות תקיפה ובטרור סייבר נגד גופים בישראל, חידדו עבורנו שהאיום הזה אינו שייך רק לתקופת חירום. ולכן החלטנו לעבור מתפישה של התמודדות עם איום בתקופת לחימה לבניית תשתית הגנה ארוכת טווח, יחד עם צ'ק פוינט". עטיה הוסיף: "השותפות עם צ'ק פוינט נועדה לבנות יכולת קבועה שתאפשר לנו להגן על המערכות ועל המידע הרפואי, ובאותה נשימה להמשיך להתקדם במהירות עם AI וטכנולוגיות חדשות. המבחן מבחינתנו הוא לא רק כמה מהר אפשר להכניס טכנולוגיה חדשה למערכת הבריאות, אלא האם אפשר לעשות זאת באופן שמאפשר לצוותים ולמטופלים לסמוך עליה".  בכללית מסבירים עוד כי פיתוח מערך ההגנה יאפשר לקופה להרחיב שירותים מבוססי AI עבור המבוטחים ולהעמיק את השימוש בכלי בינה מלאכותית שיסייעו לצוותים הרפואיים במחקר, בייעול תהליכים ובפיתוח שירותים חדשים למטופלים. ארבע שכבות הגנה שיתוף הפעולה יתמקד בארבע שכבות מרכזיות. הראשונה היא יצירת נראות ושליטה על כלי הבינה המלאכותית שבהם משתמשים העובדים והצוותים הרפואיים, לצד הגנה על אפליקציות, סוכני AI והתשתיות שעליהן הם פועלים. השכבה השנייה היא פיתוח משותף של שכבת שליטה מרכזית, שתנהל את תעבורת המידע בין כללית לבין מודלים וכלי AI ותאפשר לאכוף מדיניות אבטחה, פרטיות ורגולציה. השכבה השלישית היא מעטפת אבטחה לעשרות אלפי עובדים ואנשי צוות רפואי במייל, בדפדפן, ביישומי ענן ובמכשירי הקצה. המעטפת נועדה להגן מפני פישינג, השתלטות על חשבונות, קבצים זדוניים ודליפת מידע, תוך שמירה על רציפות העבודה והגישה למערכות הרפואיות. השכבה הרביעית תתמקד בצמצום חשיפות וסיכוני סייבר, באמצעות זיהוי ותעדוף רציף של חולשות ופערי אבטחה, על בסיס רמת הסיכון, יכולת הניצול שלהם ומודיעין איומים עדכני. המטרה היא לאפשר לצוותי האבטחה להתמקד באיומים המשמעותיים ביותר. פרופ' איתן וירטהיים, מנכ"ל כללית, אמר: "כשאנחנו מכניסים AI עמוק יותר לעולם הרפואי, אנחנו חייבים להבטיח שהמידע הרפואי של המטופלים שלנו מוגן ברמה הגבוהה ביותר. חמשת מיליון המבוטחים שלנו צריכים לדעת שהם יכולים לישון בשקט גם כשהטכנולוגיה סביבם משתנה במהירות".

המהפכה הטכנולוגית כבר אינה מתרחשת בתחום אחד בלבד. ה-AI משמשת כמאיץ למגוון רחב של טכנולוגיות, והמפגש ביניהן צפוי להיות אחד ממנועי החדשנות המרכזיים של השנים הקרובות – זהו המסר המרכזי שעולה מדו"ח חדש של חברת המחקר מקינזי (McKinsey) שפורסם השבוע. הדו"ח סוקר שורה של מגמות, שלדעת חוקרי מקינזי ישפיעו וישנו את עולם העסקים וגם את החברה כולה. עיקר השינוי בא לידי ביטוי בכך שהחדשנות הטכנולוגית עוברת יותר ויותר אל העולם הפיזי – אל רשתות החשמל, מרכזי הנתונים, השבבים, הרובוטים, המעבדות המדעיות והחלל. AI can change how work gets done faster than organizations can change around it. The challenge is closing the gap between what the technology makes possible and what the organization is actually set up to support: https://t.co/7vltzKiDpC pic.twitter.com/BdD4IJHAIS — McKinsey & Company (@McKinsey) September 25, 2026 על פי הדו"ח הבינה המלאכותית משמשת כיום כמנוע המאיץ טכנולוגיות נוספות – מרובוטיקה ופיתוח תוכנה ועד אבטחת סייבר, מוליכים למחצה וגילוי מדעי.  השינוי הבולט הוא כמובן עולם הסוכנים, אם כי הדו"ח לא מתייחס לאזהרות והסיכונים שעלולים לנבוע מאיבוד שליטה על מודלים אלו של ה-AI. התרחבות השימוש ב-AI מגדילה גם את הביקוש לתשתיות מחשוב ואנרגיה. מקינזי מציינת כי ההשקעות בטכנולוגיות אנרגיה התקרבו ל-200 מיליארד דולר ב-2025, וכי ההוצאות על תשתיות AI הוכפלו בתוך שנה.  המשמעות היא שהמרוץ לבינה מלאכותית אינו מתנהל רק בין חברות המפתחות מודלים ויישומים. הוא מתנהל גם בזירות של מרכזי נתונים, שבבים, רשתות חשמל, קירור ואספקת אנרגיה. האתגר של מנהלי חברות  מגמה נוספת שמקינזי מזהה היא ההתכנסות בין AI, רובוטיקה וטכנולוגיות פיזיות. מערכות רובוטיות הופכות חכמות ואוטונומיות יותר, ומאפשרות להעביר יכולות שבעבר היו מוגבלות לעולם הדיגיטלי אל העולם הפיזי.  מגמה נוספת היא המחשוב הקוונטי, שממשיך להתפתח למרות שהיישומים העסקיים הרחבים שלו עדיין אינם בשלים. מקינזי מציינת כי התחום מציע בעתיד אפשרות להתמודד עם בעיות חישוביות שמחשבים קלאסיים מתקשים לפתור.  אחת המסקנות מהדו"ח היא שהאתגר של מנהלי החברות אינו מסתכם בהחלטה איזו טכנולוגיה לאמץ. ארגונים נדרשים להתמודד עם מחסור בכישרונות, צורך בהכשרות מקצועיות, מערכות Legacy, סיכוני סייבר, מחסור באנרגיה והצורך בהשקעות הון משמעותיות. לדברי מקינזי, ארגונים רבים ממהרים להטמיע AI בקנה מידה רחב, בעוד שהמודלים התפעוליים והארגוניים שלהם עדיין אינם מותאמים לעידן החדש.

בלב תקופה של סערות שמעלות שאלות רבות, ואף קשות, סביב היכולת של מודלי AI חדשים לפרוץ את גבולות הגזרה ולחמוק מהמסגרות שנקבעו בידי המפתחים, הכריזה אנבידיה (NVIDIA) על פלטפורמה חדשה בשם Open Agent Safety Platform, שלטענתה מאפשרת להחיל מדיניות ואמצעי בקרה בכל שכבות התוכנה, החומרה, המחשוב והמערכות הרובוטיות שמריצות סוכני AI, כולל של הפריסה בפועל שלהם ברחבי הארגון. החברה מכוונת לשיתוף פעולה גלובלי, בין מפתחות מודלים, חברות שמייצרות את החומרה וכן ארגוני מחקר וחברות אבטחה, כדי למצוא את נתיב הזהב שיאפשר להחיל ולהכיל את ה-AI באופן בטוח. Today, with over 100 industry partners, we introduced the NVIDIA Open Agent Safety Platform, bringing together OpenShell and Sentry. Artificial intelligence is extraordinary technology that will advance discovery, productivity, security, health, and prosperity for generations to… pic.twitter.com/dReAxwpRUn — Jensen Huang (@JensenHuang) September 28, 2026 "פוטנציאל ה-AI עבור החברה האנושית יתממש – רק אם נפתור את סוגיית הבטיחות" "הפוטנציאל יוצא הדופן של ה-AI עבור החברה האנושית יתממש רק אם נפתור את סוגיית הבטיחות. בעודנו ממשיכים לגלות יכולות חדשות בחזית ה-AI, עלינו להאיץ את הגילויים גם בחזית הבטיחות שלה. בטיחות ואבטחה מחייבות עבודה הנדסית בכל שכבות המערכת. Open Agent Safety Platform מחברת בין התעשייה, חוקרים וארגונים במגזר הציבורי כדי לשתף שיטות עבודה מומלצות, להגיע להסכמה על שיטות הערכה ולקדם שיתוף פעולה בין-לאומי. יחד נוכל להעלות את רף הבטיחות של AI בעולם", הסביר ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה. כדי להגדיל את הנגישות שלה, הפלטפורמה מוצעת כקוד פתוח, והיא מגיעה עם ארכיטקטורת ייחוס שפיתחה אנבידיה כדי לקצר את הדרך ליצירת פתרונות אבטחה עבור שוק ה-AI שלא עוצר לרגע, כך נראה, בדהרה שלו אל האופק.  הפלטפורמה מציעה שני כלים עיקריים. הראשון ביניהם הוא תוכנת אבטחה בשם OpenShell, שאמורה לשים גבולות לפעילות של סוכני ה-AI במערכת, ובאנבידיה מספרים כי היא מסוגלת לשלוט בפעולות של סוכנים אוטונומיים, ולא משנה אם הם מבוססים על מודלים פתוחים או קנייניים. הגבולות מוגדרים מחוץ למודל ה-AI ולמעטפת התפעול של הסוכנים, וזאת מבלי לפגוע בתפעול השוטף שלהם.  OpenShell מסופקת במערכת שמבוססת על מעבדי ה-Vera החדשים של אנבידיה, אבל לפי אנבידיה מכיוון שמדובר במוצר קוד פתוח, אפשר להתאים אותה לשימוש גם במערכות המבוססות על מעבדים של אינטל (Intel) או כאלה שמתבססים על הפיתוחים של Arm. הכלי השני הוא ארכיטקטורת ייחוס שמכילה מערכת ניטור בשם Sentry, המבוססת על תוכנת DOCA של אנבידיה עצמה, ומורצת על מעבדי BlueField-4 DPU שפותחו באנבידיה ישראל. הכלי הזה אוכף את מדיניות האבטחה הארגונית ברמת המעבד עצמו, ואם הוא מזהה סוכן AI שמנסה לחרוג מהגבולות שהוגדרו לו, הוא מבודד אותו ועוצר את הפעילויות במהירות גבוהה במיוחד שמגיעה לאלפיות-שנייה ולא יותר. Introducing the NVIDIA Open Agent Safety Platform. An open reference design built with partners that continuously monitors and governs agent behavior, ensuring that AI agents follow the rules. Read the release: https://t.co/CBqYXnJSZy pic.twitter.com/iyofeEyB5Q — NVIDIA Newsroom (@nvidianewsroom) September 28, 2026 שיתופי פעולה עם אנת'רופיק, סיילספורס וסאפ – בין השאר אנבידיה הציגה בעת ההכרזה שורה ארוכה של ארגונים וחברות שכבר משתפות עימה פעולה בהיבט של הפלטפורמה החדשה, כשאחת מהן היא אנת'רופיק (Anthropic). החברות הודיעו שהן משתפות פעולה כדי להוסיף שכבות של אבטחה ושליטה למערך סוכני ה-AI ב-Claude Managed Agents.  מנהל המסחר הראשי של אנת'רופיק, פול סמית, אמר: "חברות מפקידות בידי סוכני AI חלק הולך וגדל מהמשימות החשובות ביותר שלהן, והן צריכות להנחות את הסוכנים ולבדוק מה הם עושים, במיוחד בסביבות רגישות. הכלי החדש מעניק תמונה ברורה של הפעולות שכל סוכן מבצע, והפלטפורמה של אנבידיה מוסיפה שכבה נוספת של פיקוח ובקרה בשכבות החומרה והתוכנה". חברה אחרת שכבר משתמשת ב-OpenShell היא סיילספורס (Salesforce), ששילבה את הפלטפורמה החדשה לתוך כלי שיתוף הפעולה הארגוני שלה סלאק (Slack). היא מאפשרת לעקוב אחר פעילות הסוכנים ולאשר או לדחות בקשות של סוכנים להרשאות נוספות, כולל באירועי בדיקה יזומים. גם סאפ (SAP) הודיעה כי היא מטמיעה את OpenShell בסביבת הרצה שהיא חלק מ-SAP Business AI Platform, במטרה לשלב פיקוח עסקי עם אבטחה בזמן הריצה. החברה גם תורמת בעצמה לפלטפורמת הקוד הפתוח שהוצגה ופועלת עם אנבידיה לקידום תקנים באופן הדדי. הכרזה זו של אנבידיה היא חלק מתמיכה במטרות של Open Secure AI Alliance ושל קהילת בטיחות ואבטחת ה-AI שהיא הייתה אחת מיוזמותיה. התאגדות זו מורכבת מיותר מ-120 ארגונים והיא מנוהלת על ידי קרן לינוקס (Linux Foundation) ומפעילה מספר פרויקטים לחיזוק אבטחת ה-AI, כולל Shared AI Findings Exchange. Open Agent Safety כבר זמינה דרך עמוד משאבי המפתחים של אנבידיה וב-GitHub.

בית משפט פדרלי בסן דייגו קבע כי ענקית הטכנולוגיה אפל (Apple) תידרש לשלם פיצוי בסך כ-5.72 מיליארד דולר לחברת Taction Technology. פסיקה זו, המהווה את סכום הפיצויים הגבוה ביותר בתולדות משפטי הפטנטים בארצות הברית, התקבלה לאחר שחבר מושבעים מצא כי מנגנון ה-Taptic Engine של אפל מפר שני פטנטים הרשומים על שמה של התובעת. המנגנון מותקן בשעוני Apple Watch החל משנת 2014 ובמכשירי iPhone החל משנת 2015, ומספק משוב תחושתי (רטט) בעת אינטראקציות שונות וקבלת התרעות. Apple $AAPL was just told by a federal jury in San Diego that it has to pay Taction Technology more than $5.7 billion for infringing two of its patents Apple said it will appeal the ruling – CNBC pic.twitter.com/yfP5KNQzZr — Evan (@StockMKTNewz) September 26, 2026 ההשתלשלות משפטית מ-2021 ועד ההכרעה הנוכחית הסכסוך המשפטי בין הצדדים החל באפריל 2021, אז הגישה Taction תביעה בטענה שאפל עושה שימוש לא מורשה בטכנולוגיית הרטט שלה. ב-2023 נרשם ניצחון זמני לאפל, כאשר שופט פדרלי דחה את התביעה על הסף לאחר שפסל את חוות הדעת של המומחה מטעם Taction. אולם, באוגוסט 2025 הפך בית המשפט הפדרלי לערעורים את ההחלטה והחזיר את התיק למשפט מושבעים. הדיונים במשפט הנוכחי החלו ב-14 בספטמבר 2026, ולאחר יומיים של דיוני מושבעים התקבלה ההכרעה – המושבעים קבעו כי אפל הפרה שלוש טענות בתוך שני פטנטים שונים של Taction (מספר 10,659,885 ו-10,820,117). עם זאת, נקבע כי ההפרה לא נעשתה בכוונה תחילה, קביעה שמנעה הטלת פיצויים עונשיים מוגדלים אף יותר. התגובות הרשמיות והצעדים הבאים כפי שדווח בכלי התקשורת CNBC ו-רויטרס, לאנס יאנג, פרקליטה המוביל של Taction ממשרד קווין עמנואל (Quinn Emanuel), בירך על ההחלטה וציין כי מרשתו שמחה על כך שזכויות הפטנט שלה אוששו לאחר ציפייה של חמש שנים וחצי. מנגד, חברת אפל פרסמה הודעה רשמית שבה הודתה למושבעים על נכונותם, אך הבהירה כי היא מתנגדת בתוקף לפסק הדין ולסכום הפיצויים, אשר לטענתה אינם נתמכים בעובדות. החברה ציינה כי טכנולוגיית ה-Taptic Engine שלה שונה באופן יסודי מזו של Taction, כפי שהוכיחו לטענתה הבדיקות של Taction עצמה במהלך המשפט, והכריזה כי בכוונתה להגיש ערעור. התיק יועבר כעת לשופט המחוזי טוד רובינסון לדיונים פוסט-משפטיים, כאשר אפל צפויה לבקש את הפחתת סכום הפיצוי או קיום משפט חוזר בטרם פנייה לערכאות ערעור.

CISA, הסוכנות הפדרלית לאבטחת סייבר ותשתיות של ארה"ב, פרסמה באחרונה תוכנית חדשה לאבטחת התשתיות של מערכות הבחירות לקראת בחירות האמצע, הצפויות להתקיים פחות משבוע אחרי ישראל: ב-3 בנובמבר. המסמך מספק הנחיות ומשאבים לגופים מדינתיים, מקומיים ופדרליים, ומטרתו להפחית איומי סייבר ואיומים פיזיים על הליכי הבחירות. הסוכנות הזהירה כי "תשתיות הבחירות מהוות יעד מפתה לשחקני איום שונים, למטרות כמו מניפולציה של מערכות הצבעה וגניבת נתונים רגישים".  לפי הסוכנות, התשתית כוללת נכסים פיזיים, כגון מתקני אחסון, תחנות הצבעה ומיקומים מרכזיים לספירת קולות. מסמך ההנחייה גם עוסק בהיבט של IT ותקשורת, כולל מאגרי רישום בוחרים, מכונות הצבעה ומערכות המשמשות לניהול הליך הבחירות ולדיווח התוצאות. We released our 2026 Election Infrastructure Security Plan! Through info sharing, risk assessments, training, vulnerability scanning & exercises, we help election partners strengthen resilience & protect public confidence in the voting process. Learn more: https://t.co/C8n4P43zFp pic.twitter.com/8tgMtti5Np — Cybersecurity and Infrastructure Security Agency (@CISAgov) September 24, 2026 "באמצעות שותפויות ושיתופיות, הגנות סייבר חזקות ומודיעין איומים מתמשך, התוכנית מבטיחה שכל בעלי העניין יהיו מוכנים להתמודד עם סיכונים משתנים", נכתב בתוכנית שפורסמה בסוף השבוע האחרון. "ערנות מתמשכת, גמישות ושקיפות יהיו חיוניות כשנעבוד יחד להגן על יסודות הרפובליקה החוקתית שלנו ולשמור על אמון הציבור בבחירותינו". מומחי אבטחה התריעו בעבר כי הקיצוצים שערך ממשל טראמפ ב-CISA ב-2025 השפיעו על מאמצי הסוכנות לאבטח את תחום הבחירות, המהווה תשתית לאומית קריטית. הם הזכירו כי בשל הקיצוצים שהושתו עליה, CISA נאלצה להפסיק פעילות פדרלית שתומכת ב-EI-ISAC – המרכז לשיתוף וניתוח מידע לתשתיות הבחירות. המרכז לא הוזכר במפורש בתוכנית האבטחה החדשה.  הדו"ח של CISA הציג את איומי הסייבר המרכזיים הצפויים – אולי – להשפיע על תשתיות הבחירות. בראש האיומים, ניצול פגיעויות: CISA הזהירה כי תשתית הבחירות נגישה לעיתים קרובות מרשתות ארגוניות כלליות, מה שמאפשר לשחקנים זדוניים לגשת אליהן דרך ניצול פגיעויות ידועות. הסוכנות הוסיפה כי משרדי הבחירות המדינתיים, המקומיים, השבטיים והטריטוריאליים (SLTT) מתקשים לעיתים קרובות לממש היגיינת אבטחת סייבר בסיסית ולטפל בתיקון פגיעויות, בין היתר בשל תקנות מיושנות ושקיפות חלקית מצד ספקי מערכות הבחירות. כלל הגופים הללו התבקשו לאחד את דרישות ניהול התיקונים והאישור למערכות הצבעה ותשתיות IT נלוות. זאת, כדי לאפשר עדכוני סייבר בזמן אמת – בלא להשפיע על אישור המערכת. CISA גם תומכת ותמכה בשימוש בפתקי הצבעה מנייר. אלה ניתנים לבדיקה בקלות וכך ניתן לוודא שמערכות ההצבעה פועלות כראוי ולזהות טעויות. שיעורי הצלחה מרשימים להאקרים  עוד ציינה הסוכנות כי "שחקני איום ניסו לפרוץ למאגרי רישום בוחרים ברחבי המדינה בכל 50 המדינות, והשיגו הצלחה בלפחות 20 מדינות בעשור האחרון".  "על פקידי הבחירות לתעדף את אבטחת הנתונים המוחזקים במערכות אלו", הנחתה הסוכנות, "כולל יישום אימות רב-שלבי (MFA) לכל הגישה למערכות המחוברות, תוך בניית עמידות מפני פישינג עבור חשבונות מועדפים…". עוד ציינה CISA כי "יש לבצע ניטור רציף ברשת ולזהות אנומליות כדי לחשוף במהירות ניסיונות גישה לא מורשים… יש לשמור מסלולי רישום וביקורת מקיפים כדי לאתר שינויים לא מורשים בבסיסי הנתונים".  איומים פנימיים במסמך ההנחייה צוין כי "בעלי עניין בתשתיות הבחירות נסמכים על כוח עבודה זמני גדול במהלך הבחירות. עובדים עונתיים ומתנדבים עלולים שלא לעבור הליכי סינון כמו שעברו צוותים קבועים, מה שמעלה את הסיכוי לסיכון פנימי, בזדון ובשוגג". "איומים מצד גורמים פנימיים כוללים חבלה מכוונת במערכות הבחירות, כגון ביצוע שינויים לא מורשים במאגרי רישום בוחרים ובהגדרות פתקי הצבעה", סיכמו חוקרי CISA. "עובדים עלולים גם 'להכניס' סיכונים לא מכוונים – כמו נפילה למתקפות פישינג או הכנסת מדיה נשלפת למערכות בחירות, המכילות קבצים זדוניים. כלל הגופים הרלוונטיים נדרשים לפעול לפי הנהלים, כדי לצמצם סיכונים פנימיים ידועים, כמו טיפול בפתקי הצבעה, לתת למשקיפים להיות נוכחים בספירת הפתקים ולשמור על התקנות לאורך שרשרת הבחירה. כלל הגופים נדרשים לפרוס שירותי הגנת סייבר בלא עלות, המסופקים על ידי הסוכנות".

במסגרת חג הסוכות שנמצא בעיצומו, אירחנו שבעה אושפיזין בסוכת אנשים ומחשבים, ושוחחנו איתם על הנושא הכי "לוהט" בתעשייה – ה-AI והשלכותיה. הנה מה שהיה להם לספר ולומר לנו. "בינה מלאכותית משנה גם את עולם ההשקעות. אנחנו מרגישים את השינוי בניתוחים, בתפעול ובניהול סיכונים. אבל AI מחדדת גם את חשיבות המומחיות האנושית", כך אמר דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות. לדבריו, "מחקר ובניית מודלים, שבעבר דרשו זמן רב, מתקדמים היום מהר יותר, והצוות יכול לבחון יותר מידע ואפשרויות. חשיבות המומחיות האנושית גדלה: ככל שקל יותר להפיק ניתוח, כך חשוב יותר לבנות צוות שיודע לשאול את השאלות הנכונות, לבדוק את התוצאות ולהפעיל שיקול דעת".  לדברי שגיב גרינשפן, מנכ"ל פריוריטי (Priority), "הסוד האמיתי הוא בחיבור AI לשכבת הליבה של הארגון, ובראשה, ל-ERP – שם נמצא הבסיס לצמיחה". הוא ציין כי "כש-AI מוטמעת בתשתית הקיימת היא מפסיקה להיות גימיק שיווקי והופכת למנוע תפעולי אפקטיבי, כשההחלטות העסקיות והאחריות נשארות בידי בני האדם". לפי נועה אשר, מנכ"לית NTT ישראל, "השלב הבא במהפכת ה-AI לא יוגדר רק על ידי עוצמת המודלים, אלא גם על ידי היכולת לספק להם אנרגיה בקנה מידה חסר תקדים. ככל שמודלי AI גדלים, צריכת החשמל של הדאטה סנטרים מזנקת, צפיפות השרתים עולה ונוצרים עומסים חדשים על רשתות החשמל, מערכות הקירור והתשתיות הפיזיות. השאלה היא האם התשתיות שלנו מסוגלות לתמוך בשלב הבא של התפתחות ה-AI. זו שאלה של אנרגיה", אמרה. היא ציינה כי לדעתה "שילוב בין דאטה סנטרים מתקדמים, פתרונות קירור חדשניים, ניהול אנרגיה חכם ורשתות תקשורת עתירות קיבולת יאפשר להרחיב את השימוש ב-AI, תוך צמצום צריכת החשמל ועלויות התפעול". עוזי יערי, סמנכ"ל הדיגיטל באלעד מערכות, ציין כי "היכולת להפוך רעיון לתוצר דיגיטלי בזמן קצר, משנה את הדרך שבה ארגונים יכולים להתחרות. באמצעות Vibe Coding אפשר לקצר משמעותית את הדרך מרעיון לתוצר עובד, לבחון פתרונות במהירות ולהוציא לפועל פיתוחים שבעבר דרשו הרבה יותר זמן ומשאבים. מהירות זו יכולה להפוך ליתרון מסחרי – מהשקה מהירה יותר של שירותים ומוצרים ועד לשיפור תהליכים ומודרניזציה של מערכות ותיקות, יקרות ומסורבלות". לפי יערי, "לפני שמתחילים לרוץ ב-Vibe Coding, צריך למפות צרכים, להשקיע בארכיטקטורה נכונה ובבחירת הטכנולוגיה המתאימה. אז אפשר להתקדם במהירות ובצורה גמישה ויעילה ולקצר את הדרך בין צורך עסקי לבין פתרון עובד". איתי הכט, מנכ"ל PSYRX, ציין כי "בתחום הביוטכנולוגיה והפיתוח התרופתי, AI כבר משנה את הדרך שבה אנחנו מנתחים מידע, מזהים מטרות טיפוליות ומקבלים החלטות מחקריות. אבל עצם השימוש ב-AI אינו המטרה. השאלה האמיתית היא האם השימוש מאפשר לנו להגיע לתוצאות טובות יותר, מהר יותר ובעלות נמוכה יותר. האתגר הוא לדעת להבחין בין טכנולוגיה שמייצרת ערך אמיתי, לטכנולוגיה שנראית חדשנית כי כולם מדברים עליה". עמית אוסטרייכר, מייסד ומנכ"ל Xtras, אמר כי "טכנולוגיות חדשות כבר לא משנות רק את הדרך שבה אנחנו עובדים, אלא משנות גם עבודות שיידרשו, ותפקידים שייעלמו וייווצרו. השאלה היא האם המודל העסקי, הטכנולוגיה והשירותים שאנחנו מציעים – יהיו רלוונטיים גם לשוק העבודה של מחר". לפי שי הללי, שותף ו-CFO בברוקס קרת שירותים פיננסיים, "אם בעבר משקיעים התמקדו במה שהחברה עשויה להיות, היום הם מתמקדים הרבה יותר במה שהיא כבר הצליחה להוכיח. משקיעים רבים אומרים לי 'פעם חיפשנו כמות, היום אנחנו מחפשים איכות'. זה המעבר מהוכחת היתכנות – להוכחת יכולת. המשקיעים מחפשים חברות שכבר הוכיחו שהן יודעות לבצע, עם לקוחות משלמים, צמיחה עקבית, מנוע מכירות עובד ויכולת להפוך הכנסות לרווחיות: אלו חברות בצמיחה שמתקדמות במסלול ההמראה. הדגש אינו על שילוב כלי AI – אלא על פיתוח תשתיות AI, ויצירת מונטיזציה של AI, ביסוס יתרון תחרותי משמעותי וצמיחה יעילה. יש מעבר ברור מהשקעות בחלומות, לתוצאות מוכחות, מבוססות AI".