מי שמעלה בראשו רעיונות עיוועים כמו התפצלות לשתי מדינות - ראוי שישמע את מגילת איכה או הקינות שמתארות את האסונות שבהם הסתיימו בעבר ניסיונות פיצול אלה

בניגוד לימינו, לפני 80 שנה הימין והשמאל חלקו אז לא רק עוינות, אלא גם נכונות להקרבה עצמית למען המטרה המשותפת: מדינה עברית

מגילת איכה היא לא מגילה של אבל וקינה, היא מגילה של אזהרה, התרעה. אנחנו לא קוראים במגילה בגלל החורבן שהיה, אנחנו קוראים במגילה כדי למנוע את החורבן הבא

אני שומעת על מתנדבות ומתנדבים חרדים בבתי חולים שסופגים עלבונות. בני משפחה חילונים או כאלה שחובשים כיפות סרוגות שמצננים ואפילו מנתקים יחסים עם בני משפחה חרדים איתם גדלו מאז הגיעו לעולם

בשם השוויון וההשתלבות, הממשלה מקדמת הפרדה מגדרית באקדמיה ומעמיקה את השסע בין החרדים לחברה הישראלית

כרגיל בנוהל המתנה להתרעות פיקוד העורף, אין שום דיון רציני בשאלת המחיר מול התועלת, בחינת חלופות וגם לא הלגיטימיות של מי שהודיע על "ניצחון שיעמוד לדורות" והפך את העימות עם איראן לדרבי שמתקיים כמה פעמים בשנה

שנאה יכולה לפעול ממש כמו סם. לא משום שהיא זהה לאלכוהול או לסם מבחינה ביולוגית, אלא משום שהיא יודעת לתת לאדם משהו שקשה לו לוותר עליו. היא נותנת פורקן מיידי. היא מצמצמת מורכבות. היא מספקת תחושת צדק