ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת קיימה אתמול (ב') דיון בנושא המאגרים הביומטריים שהממשלה ורשויות נוספות מפעילות, ושכוללים מיליוני רשומות של מידע על כל אחת ואחד מאיתנו. בסיום הדיון קרא היו"ר החדש של הוועדה, ח"כ איימן עודה, לממשלה לצמצם את מספר מאגרי המידע שהיא מחזיקה, לבדוק היתכנות של איחודם, ובעיקר להקפיד על שמירת המידע ועל מניעת זליגה, כדי לשמור על הפרטיות שלנו, אזרחי המדינה. הגורמים השונים שהשתתפו בדיון דיווחו על הפעילות שלהם בנושא, ורבים מהם אמרו שהחוק הקיים לא תואם, בדרך כלל, את המציאות בשטח. הטענה הזאת לא מפתיעה, והיא נשמעת חדשות לבקרים, בשלל נושאים. אצל מי נמצא המידע עלינו – וכמה? מאז שהממשלה אימצה את המדיניות הביומטרית לפני שנים אחדות, השימוש במאגרים התרחב, והם קיימים כמעט בכל גוף ממשלתי וציבורי שאנחנו נזקקים לשירותיו. מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. צילום: דוברות מבקר המדינה נושא המאגרים הביומטריים עלה על סדר היום הציבורי כמה פעמים בשנים האחרונות. במאי 2020 פרסם מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, דו"ח חמור על מצבם, עם הערות נקודתיות ודרישה לתיקונים. נכון לעריכת אותה הביקורת, מוקדם יותר ב-2020, משרד התחבורה החזיק במאגר ובו 4.5 מיליון תמונות של אזרחים בעלי רישיון נהיגה וב-6.5 מיליון תמונות ופריטי מידע אחרים על משתמשי רב קו. המבקר הזהיר שהמאגר של המשרד [לא עומד בתנאי הפיקוח, ושיש סכנה לפגיעה בפרטיות של האזרחים שהנתונים שלהם נמצאים בו. מה עם גופים ציבוריים אחרים? ובכן, במערכת הזיהוי של שירות בתי הסוהר נמצאו אז 5.5 מיליון דגימות קול, במערכת הזיהוי של שירות התעסוקה היו רבע מיליון טביעות אצבעות של מבקשי עבודה, ובמאגר העובדים הזרים שהמדינה מנהלת נכללו חצי מיליון תמונות. ככלל, המבקר קרא לבצע ובחינה ומיפוי של הסיכונים השונים הטמונים בקיומם של מאגרים ביומטריים ופגיעתם בפרטיות, במטרה לגבש מדיניות שתביא לידי צמצום הסיכונים. "היישומים הביומטריים והאתגרים בתחום מתפתח זה יתעצמו במהלך השנים – דבר המחייב בחינה ובקרה מתמדת, במטרה לנהל את הסיכונים ולהגן בצורה יעילה וטובה על הציבור", כתב אנגלמן. האם הליקויים תוקנו? ואם לא – האם זה בטיפול? בדיון שנערך אתמול בכנסת לא ניתנה תשובה לשאלות אלה. חומר הרקע שהוגש לחברי הוועדה לפני הישיבה מעלה יותר מחשש סביר שהליקויים הללו עדיין קיימים, לפחות בחלקם. אלא שלא ברור אילו מהליקויים במאגרים של המשרדים הממשלתיים השונים עדיין קיימים ואילו תוקנו. בשבת הקרובה יחול היום הבינלאומי להגנה על הפרטיות. יש לקוות שעד ליום זה בשנה הבאה, המצב ישתפר – בכל הנוגע לשמירה על הפרטיות במאגרים הביומטריים, ובכלל רועי פרידמן, הממונה על היישומים הביומטריים מטעם מערך הסייבר הלאומי, שלח לפני אותו דו"ח של מבקר המדינה מסמך לשרת הפנים דאז, איילת שקד, שבו הוא פירט את תמונת המצב במאגרים הביומטריים של המשרד. המידע בדו"ח זה תואם את המסקנות של המבקר. כך, למשל, פרידמן כותב בו שבמשך תקופה ארוכה הועברו תמונות של תושבים ישראליים ממערכת ביקורת הגבולות לגוף ממלכתי אחר, ששמו לא צוין, והגוף הזה צבר מידע. ההעברה נעצרה רק בהתערבותו. עוד נכתב כי הנושא נמצא בבדיקה ושהטיפול בו מפורט בפרק הסודי שצורף לדו"ח. עד היום, תוצאות החקירה לא פורסמו, וכלל לא ברור האם בכלל קיימות תוצאות כאלה. הערה נוספת שמופיעה בדו"ח של פרידמן מעלה ששמירת תמונות הפנים לא עומדת בדרישות החוק, ותמונות אלה נשמרות, או לפחות נשמרו, בשני מאגרים שונים: אביב של רשות האוכלוסין ורותם של ביקורת הגבולות. בדו"ח יש עוד פירוט, המלצות והערות לטיפול. האם השרה שקד הספיקה לטפל בזה לפני שהממשלה הקודמת הלכה לעולם שכולו טוב? ספק רב, ואם כן, היא שכחה לספר לנו. הטיפול הבעייתי במאגרי המידע של הממשלה מצטרף לשלל דו"חות שפורסמו בנושא הפרטיות של אזרחי ישראל, ולמידע ממקורות אחרים. ניתן לומר שהפרטיות שלנו מותקפת מכל הכיוונים. לכן, על ועדת המדע והטכנולוגיה להמשיך לעקוב אחרי הנושא, ולוודא שהדרישה המוצדקת של היו"ר, עודה, לצמצם את המאגרים הביומטריים ולהגביר את הפיקוח עליהם תיענה. כיום, יותר מתמיד, יש לזה חשיבות עליונה, במיוחד לאור המהפכה שהממשלה מתכוונת לבצע במערכת המשפט, שתפגע בעצמאותה של הרשות השופטת וביכולת לפקח על המידע העצום שמוחזק בידי הממשלה. בשבת הקרובה יחול היום הבינלאומי להגנה על הפרטיות. יש לקוות שעד ליום זה בשנה הבאה, המצב ישתפר – בכל הנוגע לשמירה על הפרטיות במאגרים הביומטריים, ובכלל.

אינטל (Intel) השיקה והחלה לשווק את המעבד (CPU) החדש Core i9-13900KS. מעבד זה, שהוא חלק ממשפחת מעבדי הדור ה- 13 (13th Gen, שם קוד:

7 טיפים קלים ליישום שיסייעו לכם לצמצם את הוצאות החשמל וגם להפוך את העולם למעט יותר ירוק. מאת: מערכת Telecom News

מאת צביקה גולדרייך, מנכ"ל חברת Opisoft מקבוצת SQLink עם הנגשתם של כלי AI לציבור הרחב ובחינם, נראה שאנחנו בפתחה של מהפכת המידע הבאה. הבשורה הגדולה של ChatGPT היא ביכולות ה-Generative AI, כלומר היכולת לייצר תוכן בהתאם לבקשות המשתמש. הרשתות החברתיות התמלאו בתיעודים לשימושים השונים שאנשים עושים בכלי של חברת OpenAI (שעומדת גם מאחורי DALL-E 2) – מכתיבת מאמרים ועד […]

OpenAI – שכפי שדיווחנו היום (ג') הפכה לחברה הנתמכת באופן מובהק בידי מיקרוסופט, שהשקיעה בה כ-10 מיליארד דולר ממש כעת – הוציאה בימים האחרונים גרסה בתשלום של הצ'טבוט הפופולרי שלה, ChatGPT. מעבדת המחקר הודיעה על תוכניותיה לייצר רווח מ-ChatGPT לפני כשבוע, ועכשיו כבר מגיעים דיווחים על גרסה מקצוענית של כלי הבינה המלאכותית המדובר – המכונה ChatGPT Professional – הזמינה כעת ב-$42 בחודש. על פי דיווח של גיזמודו מאתמול, משתמש לינקדאין (LinkedIn), לינאס בליונס, פרסם צילום מסך של ממשק, שככל הנראה חשף את גרסת ChatGPT החדישה יותר. "זה היה רק עניין של זמן שכן לפי הערכות, OpenAI יכול להוציא יותר מ-100,000 דולר בכל יום רק כדי להפעיל את הצ'טבוט של הבינה המלאכותית. זה יותר מ-3 מיליון דולר בכל חודש", כתב בליונס בפוסט שלו. השירות לא זמין, בגלל עומס ביקוש. ChatGPT. צילום: לכידת מסך מאתר ChatGPT על פי הדיווחים בתקשורת העולמית, הגרסה המשודרגת אך ה"ניסיונית" של ChatGPT עתידה להיות זמינה בזמן ביקוש גבוה – תופעה שכבר נצפתה לא אחת על ידי המשתמשים, אשר רבים מהם דיווחו כי קיבלו מהשירות הודעה שהעומס מונע מהצ'טבוט לספק להם את מבוקשם בזמן מסוים. בנוסף גרסה זו תשודרג בגישה לתכונות חדשות אחרות, בקצב תגובה מהיר יותר וללא ויסות קצב השימוש (Throttling) וכן היא תעבוד בלי מגבלות מוגברות של בקשות API. התכונות והתמחור המדויקים של תוכנית ChatGPT Professional יכולים להשתנות בהתאם לצרכים הספציפיים של המשתמש, ולהסכמים שנעשו עם OpenAI. יצוין כי לעת עתה הכלי המתקדם אינו נגיש לכלל הציבור באופן עצמאי, והחברה פרסמה קישור לרשימת המתנה בשרת הדיסקורד שלה בעבור המתעניינים. באתר של OpenAI הוסבר כי "למרבה הצער, גישה ל-ChatGPT המקצועי אינה זמינה למשתמשים רשומים בשלב זה. אם תרצו להתעדכן בסטטוס המוצר, אנו ממליצים לכם לעקוב אחר ערוצי המדיה החברתית שלנו ולהירשם באמצעות הטופס שלנו כאן. תודה על ההבנה ואנו מצפים לארח אתכם כמנויים בעתיד הקרוב!" למה כולם חושקים ב-ChatGPT? ChatGPT הוא כלי בינה מלאכותית המאפשר למשתמש ליצור בקלות לא נתפשת תוכן או טקסט מקורי. בנוסף ניתן לשאול אותו שאלות בכל נושא ועניין, לתת לו הנחיות יצירתיות ולהשתמש בו כדי ליצור שלל תכנים לפי סוגות שונות – שירים, תמלילים, מאמרי, פוסטים למדיה חברתית, סיפורים קצרים ועוד. הכלי גם יודע לכתוב קוד. המשתמש רק צריך לתת לצ'טבוט הנחיות מדויקות, וה-AI תייצר עבורו – על בסיס תועפות הדטה שהיא סרקה וצברה מהאינטרנט – תוכן חדש שאין עוד אחד זהה לו. כאמור, נכון לעכשיו, ChatGPT מוצע בשימוש חינמי, אחרי הרשמה – אבל נראה ש-OpenAI ומיקרוסופט כבר מצאו דרכים לייצר רווח מהפלטפורמה. מיקרוסופט כבר צירפה אותו לענן שלה, עם שירות Azure OpenAI, שהושק ב-17 בינואר הנוכחי. במקביל, כאמור, אישרה אתמול הענקית מרדמונד השקעה של מיליארדים ב-OpenAI. על פי דיווחים ופרשניות שונות, מיקרוסופט תנסה למנף את יכולות הכלי גם במנוע החיפוש שלה בינג (Bing), כשהכוונה בגדול היא לעקוף מתחרות ענקיות, בעיקר את גוגל, בדרך לשליטה מלאה הן בתחום החיפוש והן בגזרת הענן.

הבעיה האמיתית היא במכשירים מעט וותיקים יותר שכבר אינם זוכים לעדכוני אבטחה מסמסונג

מכירים אנשים עם האוזניות האלחוטיות של אפל? הם יכולים לצותת לכם מרחוק בלי שתדעו באמצעות האייפון שלהם. כך זה עובד

מדוע במבט מהחלל נראים שני חצאי כדור-הארץ בהירים באותה המידה? מדעני מכון ויצמן למדע מציעים פתרון לתעלומה. וגם: האם שינוי האקלים יהפוך אחד מחצאי הכדור לכהה יותר?