אנחנו לא יודעים מה איתכם, אבל לפחות אצלנו, אפליקציית ההודעות (SMS) מפוצצת בהודעות, כשלהערכתנו 90% מהן לא שימושיות שנייה אחרי שהן נשלחות. אנחנו מדברים כמובן על הודעות הסיסמה החד-פעמית (OTP), שיותר ויותר שירותים שולחים לכם – בין אם ככניסה חד פעמית במקום סיסמה, והן כאימות דו-שלבי (2SV) אחרי שאתם מקלידים את הסיסמה במכשיר חדש או […]

אפל תקיים הערב את אירוע ההכרזה במהלכו תחשוף את סדרת מכשירי האייפון 15, שתכלול השנה, על פי הדיווחים, ארבעה דגמים בדרגות מחיר שונות. בנוסף החברה צפויה להציג את הדגם החדש של ה-Apple Watch

אינטל מכריזה רשמית על תקן התעבורה החדש שלה - Thunderbolt 5, אשר מספק יכולת להפעיל מספר תצוגות 8K בכבל יחיד והרבה בונוסים אחרים הכפלת מהירות וגם מעבר לכך – Thunderbolt 5 של אינטל הופך לרשמי עם נפח תעבורה אדיר

iDigital מרחיבה את שירותי הערך המוסף ללקוחות Apple בישראל ומאפשרת לנוסעים לחו"ל חבילות גלישה לכל העולם המבוססות על טכנולוגיית ה-e-SIM, בשיתוף פעולה עם חברת VOYE

חברת אינטל (intel) חשפה היום (ג’, 12.9) רשמית את Thunderbolt 5, טכנולוגיית העברת המידע חדשה, המציעה קצב העברת מידע של 80Gbps, פי 2 מהדור הקודם, עם אפשרות להעברת מידע בנפח גבוהה יותר של 120Gbps, זאת לצד תמיכה במגוון תקני תעשיה, בהם USB4 v2, DisplayPort 2.1 ועוד. טכנולוגיית העברת המידע Thunderbolt, שהחלה את דרכה ב-2011 ופותחה […]

"אחת הבעיות המטרידות ביותר לקוחות עסקיים היא העלייה המתמידה בקצב ובעוצמת מתקפות הסייבר על תשתית המחשוב הארגונית – ובתוכה גם על צי המחשבים האישיים בארגון. דל היא אחת מיצרניות המחשבים האישיים המובילות בעולם והשיקה מגוון רב של מוצרים מבוססי דור 12 ודור 13 של מעבדי אינטל. שתי החברות פיתחו ויישמו מגוון טכנולוגיות ופתרונות שנועדו לצמצם את סיכון הסייבר. מחשבי דל החדשים, מבוססי דור 13, צמצמו את החשיפה לתקיפות ב-70% לעומת מחשב דומה בן ארבע שנים. הפתרונות משלבים אבטחת מידע בשלב התכנון, הגנה נגד תקיפות עתידיות והגנה על תשתית המחשוב בזמן השינוע אל הלקוח", כך אמר תומר ששון, סגן נשיא בקבוצת המחשוב האישי של אינטל. ששון דיבר בכנס הלקוחות השנתי Dell Technologies Forum TLV 2023. האירוע נערך היום (ג') בגני התערוכה בתל אביב, בהפקת אנשים ומחשבים, ובהשתתפות אלפי נציגי לקוחות דל ושותפיה העסקיים.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין לדברי ששון, שהוא גם מנהל פרויקט המערכת של מוצרי דור 12 ודור 13 של מעבדי אינטל למחשבים אישיים, "הפתרונות שפיתחו שתי החברות מבוססים על תשתית Intel vPro, שמספקת יכולות ניהול, אבטחה, יציבות וביצועים ללקוח הארגוני. פתרונות משותפים אלה מביאים לירידה של 14% בעלות חיי התפעול של המחשבים, קיטון של 17% בעלות ההגנה מפני תקיפות וירידה של 22% בהוצאות שנגרמות מאובדן שעות עבודה בגלל בעיות מסוג זה". עמית ויסוצקי, מנהל שיווק אזורי לתחום המחשוב האישי באינטל. צילום: ניב קנטור עמית ויסוצקי, מנהל שיווק אזורי לתחום המחשוב האישי באינטל, אמר כי "לשתי החברות יש שיתוף פעולה מתמשך, במגוון תחומים טכנולוגיים מתקדמים. השותפות בין החברות, שנמשכת כבר שנים רבות, באה לידי ביטוי הן בפיתוח מוצרים משותף, והן בפעילויות שיווקיות ובקידום פתרונות חדשניים ללקוחות בארץ ובחו"ל. אינטל ודל עובדות יחד על מנת להוביל את החדשנות בתחומי הענן, הבינה המלאכותית, אבטחת הסייבר ועוד, ומשיקות יחדיו מוצרים ופלטפורמות מתקדמים, שמותאמים לצרכי הלקוחות". הוא ציין כי "באירוע הצגנו מספר רב של פתרונות מחשוב מתקדמים, כגון: פתרונות אבטחה וניהול למחשבים אישיים ועסקיים, ומעבד השרתים המתקדם והחזק ביותר שלנו, Xeon 4gen. בנוסף, הצגנו דמו שפותח בשיתוף פעולה עם דל, לעולמות הבריאות והרפואה המתקדמת – עם שילוב של פתרונות בינה מלאכותית, ענן ומחשוב קצה". לסיכום אמר ויסוצקי ש-"אינטל ישראל היא מרכיב חשוב באקו-סיסטם של אינטל העולמית. פיתוחים רבים נעשים במתקנים השונים של החברה בישראל והם יוצרים עבור החברה העולמית חממה טכנולוגית, שמביאה ללקוחות ולשותפים השונים בארץ ובחו"ל פתרונות מחשוב מתקדמים."

הדיון שהתקיים היום (ג') בבג"ץ בעתירה לביטול החוק שמצמצם את עילת הסבירות היה דרמטי עקב המצב המדינה והמהפכה המשפטית של הממשלה. "חצי מדינה", כמו שאמרו פעם, עקבה בהתעניינות רבה אחרי כל מילה שאמרו נציגי הצדדים השונים והשופטים, ובמיוחד נשיאת בית המשפט העליון וראשת ההרכב, אסתר חיות. זה קרה בעיקר בגלל דבר דרמטי בפני עצמו: שלא כבדרך כלל בדיוני בג"ץ, הדיון הזה שודר בשידור ישיר, במלואו וללא תקלות. השידור הזה איננו השידור הישיר הראשון מדיוני בג"ץ – האפשרות לחזות בדיונים בלייב ניתנה לנו כבר לפני שנה, כפיילוט. כיום, לאור ההתעניינות העצומה בדיון (ובתוצאתו – ההחלטה, שתינתן במועד מאוחר יותר), עמד נושא השידורים של דיונים מבג"ץ במבחן, וצלח אותו. אם היינו במדינה אחרת, אחת מהמדינות שבהן דיוני בתי המשפט מועברים בשידורים ישירים, לא היינו מתרגשים, כי זה נעשה שם כבר שנים, בדרך קבע. זה קורה שם כבר מזמן בטלוויזיה, ובשנים האחרונות גם באינטרנט, מאחר שיש תשתיות תקשורת ורוחב פס שמאפשרים זאת. אז למה אנחנו בכל זאת מתפעלים? התשובה לשאלה מתחלקת לשניים: ראשית, בגלל היכולת להיות שותפים להתרחשויות ושנית, משום שזו דוגמה מוחשית לפער שקיים בין היכולות הטכנולוגיות שיש בישראל לבין מימושן במוסדות השלטון, שמערכת בתי המשפט היא אחד מהם. במשך שנים סירבו שופטי בית המשפט העליון לאפשר העברה של דיונים בשידור ישיר, מסיבות שונות. אלא ששידורים כאלה יכולים להוות תוספת משמעותית של נקודות באמון הציבור במערכת בתי המשפט, שנלחמת בימים אלה על עצמאותה. הטכנולוגיה קיימת זה מכבר: אגף מערכות המידע של הנהלת בתי המשפט ביצע בשנים האחרונות שורה של פרויקטי טרנספורמציה דיגיטלית, שנועדו לסייע לייעול תהליכי העבודה והשקיפות במערכת המשפט הישראלית. הקורונה האיצה את התהליכים והגבירה את הדיונים הווירטואליים, כדי שהמערכת תוכל להמשיך ולתפקד באופן תקין בזמן המגפה, והמחשוב בתהליכי העבודה של בתי המשפט, השופטים והצוותים שלהם הלך והתגבר. אבל כמו במקומות אחרים, גם כאן הטכנולוגיה מנוצלת רק באופן חלקי, בגלל ביורוקרטיה ופחד משינויים. דיונים דיגיטליים יכולים להוריד את העומס על בתי המשפט הטכנולוגיה יכולה לאפשר למערכת בתי המשפט הרבה מעבר לשידורים ישירים של דיונים: שערו לעצמכם עד כמה הייתה בתי המשפט, על כל הערכאות שלהם, יוכלו לקדם דיונים בתיקים ולהקל את העומס הרב המוטל עליהם אם יגבר מאוד הקיום של דיונים וירטואליים, שלא מחייבים נוכחות פיזית של הצדדים – כולם או חלקם. זה קיים, אבל יחסית במינון נמוך. הסיבות לכך, כאמור, הן לא טכנולוגיות – בתוכניות העבודה של אגף מערכות המידע בהנהלת בתי המשפט יש את פרויקט האולם הדיגיטלי, שיאיץ את התהליכים של דיונים און ליין. אם הנהלות משרד המשפטים ומערכת בתי המשפט היו מעמידות את הנושא הזה בראש סדר העדיפויות שלהן, אין ספק שהפרויקט הזה היה מתקדם מהר יותר. גם הטכנולוגיה שכבר פועלת – כאמור, השידורים הישירים מבג"ץ – לא צריכה להיות אירוע חריג. השידור הישיר לא פוגע בהליך המשפטי, אלא להיפך – הוא יוצר שקיפות רבה יותר, וחושף את ההליכים המשפטיים למיליוני זוגות עיניים פוטנציאליים. הבעיה היא, כאמור, פנים ארגונית. הביורוקרטיה והפחד מחדשנות גוברים כאן על ההיגיון הבריא. אם ראשי מערכת המשפט יחליטו ששידורים ישירים של דיונים יהפכו להיות מעשה שבשגרה, האמון במערכת יגבר וכולנו נצא נשכרים מכך מדי שנה נפתחים במערכת בתי המשפט 900 אלף תיקים חדשים, ובכל יום מתקיימים יותר מ-5,000 דיונים ב-50 בתי המשפט הפזורים ברחבי הארץ. כמות המסמכים שמוגשת לערכאות המשפטיות היא עצומה ומערכות הליבה מייצרות 20 מיליון תנועות בשנה. כל זה אומר זמן רב עד שמתקיים הדיון הראשון בתיק, משפטים שמתמשכים שנים על גבי שנים וירידה באמון הציבור בבתי המשפט. דיגיטציה מלאה של בתי המשפט ושידורים ישירים של כל הדיונים מכל הערכאות, או לפחות מהערכאות הגבוהות, היו יכולים לקצר את הזמנים האלה וכאמור, להגביר את אמון הציבור במערכת. חבל שזה לא נעשה כבר מזמן. אולי נשיאת בית המשפט העליון, באחת ההחלטות האחרונות שלה לפני פרישתה בחודש הבא, תקדם את הנושא? לא רק בתי המשפט מערכת בתי המשפט היא רק דוגמה. בעיית השקיפות והפער בין הטכנולוגיה של אומת הסטארט-אפ ליישומה במוסדות השלטון קיימת במרבית משרדי הממשלה. אמנם, בשנים האחרונות הממשלה עושה מאמצים להגביר את קצב המעבר לשירותים דיגיטליים ולשם כך הוקם מערך הדיגיטל הלאומי, אבל זה עדיין לוקה בחסר, עדיין לא שם. שירה לב עמי, ראשת מערך הדיגיטל הלאומי. צילום: אינגה אבשלום שיליאן בראיון שפורסם אתמול כאן הסכימה ראשת מערך הדיגיטל הלאומי, שירה לב עמי, לטענה שהיכולת של הממשלה לשפר את השירות לתושבים בעזרת כלים דיגיטליים תלויה במידה רבה במשרדים עצמם, במדיניות של השר והמנכ"ל בכל אחד מהם. כלומר, מערך הדיגיטל יכול להמליץ ולהעמיד כלים לאנשי משרד ממשלתי זה או אחר כדי שישפרו מאוד את השירות לתושב, באמצעות הכלים הדיגיטליים, אבל אלה שמחליטים נמצאים במשרדים עצמם – השר והמנכ"ל, כאמור. ולא לכולם המעבר לדיגיטל ומתן השירות המיטבי לאזרח הם נושאים חשובים, גם אם הם יגידו שכן. המציאות מדברת בעד עצמה: גם ב-2023, עדיין יש משרדים שדורשים להגיש מסמכים בפקס (!) ועדיין, מסמכים שנשלחים לאותם משרדים דרך אפליקציות ואתרי אינטרנט לא מגיעים ליעדם. יש משרדים שבהם לאף אחד הממצאים האלה לא מדליקים אור אדום. יש לא מעט דוגמאות במשרדי ממשלה שבהן הטכנולוגיה הצליחה לשפר את חוויית השירות של האזרח, אבל החוויה הזו היא על תנאי, היא לא נהנית מאמון מלא של הציבור. למה? גם בגלל הדימוי, המוצדק לעתים, של השירות הממשלתי לציבור כשירות קלוקל, וגם מאחר שאותו אזרח יכול להיתקל בשירות דיגיטלי טוב במשרד אחד ובשירות דיגיטלי רע, או לא דיגיטלי בכלל, במשרד אחר. לסיכום, אחת הטענות נגד משרדי הממשלה היא אובדן אמון. שירות דיגיטלי טוב יותר יכול להחזיר אותו. כך גם לגבי בתי המשפט – אם ראשי מערכת המשפט יחליטו ששידורים ישירים של דיונים יהפכו להיות מעשה שבשגרה, האמון במערכת יגבר וכולנו נצא נשכרים מכך.

לפי הדיווחים, החברה שבבעלות מטא, מתכוננת להוראת האיחוד האירופי שתדרוש תאימות בין פלטפורמות מסרים מיידיים שונות, ותדרוש מהחברות לא לתעדף את השירותים שלהן באופן לא הוגן