מייסד ומנכ"ל מטא (Meta), מארק צוקרברג, פרסם אתמול (ב') מסמך מקיף בן 14 עמודים, תחת הכותרת "העתיד שייך לכולם: הנתיב לעתיד חיובי של בינה מלאכותית". במסמך החריג מציג צוקרברג תפישת עולם שונה בתכלית מזו של יריבותיו בתעשייה, ומסביר מדוע הפצת מה שמכונה "בינת-על" (Superintelligence) לכלל האנושות היא הדרך הבטוחה והנכונה ביותר לקדם את הכלכלה והחברה. בניגוד לנרטיב החרדתי המקובל בעמק הסיליקון, המזהיר מפני אסון קיומי, צוקרברג מביע פליאה על הגישה המרתיעה והריכוזית של מפתחי הבינה המלאכותית המובילים. לדבריו, "האנושות אינה מונוקולטורה (monoculture)" – משמע אינה אחידה בתרבותה – וניסיון "לכייל" בינת-על יחידה שירוכזו בה כל הערכים האנושיים הסותרים נידון לכישלון. לפיכך, במקום, מטא מציעה מודל מבוזר של "מאזן כוחות" (Balance of Power), בדומה למבנה המוסדות הדמוקרטיים במערב, שבו סוכני בינה מלאכותית עצמאיים רבים יתחרו ביניהם וישמשו כבלמים ומאזנים הדדיים. כדי להפוך את החזון למציאות, כך הוסבר, מטא מיישמת אסטרטגיה המשלבת נגישות כלכלית ופרטיות חסרת פשרות. החברה מתכננת להציע גרסאות חינמיות של כלי ה-AI שלה למיליארדי משתמשים, לצד מנגנון מכרז דינמי שיציע את מחירי כוח המחשוב הנמוכים בשוק עבור ארגונים. במקביל, כדי להפיג חששות ממעקב, החברה מתחייבת ל"מצב פרטי מלא" בשירותי הסוכנים האישיים, המבוסס על הצפנה מקצה לקצה בדומה לווטסאפ (WhatsApp) שבבעלות מטא – כך שאפילו לחברה עצמה לא תהיה גישה למידע שהסוכן עסק בו מול המשתמש. צוקרברג גם דחה בדבריו את התחזיות הקודרות על אבטלה המונית והדגיש כי בינת-העל תשמש "כלי להמצאה" ויצירתיות, שיעודד כלכלה יזמית תוססת של חברות קטנות ויביא ליצירת משרות חדשות בטווח הארוך, כך לטענת יזם הטכנולוגיה הנחוש. זרוע ה-AI המשודרגת של מטא וההשקות החדשות מאחורי המהלך עומדת מעבדות בינת-העל של מטא (Meta Superintelligence Labs – MSL) – זרוע ה-AI המשודרגת של ענקיתל הטק ממנלו פארק, שנוסדה בשנה שעברה ומונה כיום כ-3,000 עובדים. הקמת המעבדה הואצה לאחר שצוקרברג הביע חוסר שביעות רצון מביצועי המודל Llama 4, ופעל באופן אישי לגיוס חוקרים מובילים בתעשייה תוך הצעת חבילות שכר של עד 100 מיליון דולר. על המעבדה מנצחים כיום מנהל ה-AI הראשי של מטא, אלכס ואנג (מייסד Scale AI לשעבר, שבה רכשה מטא נתח שליטה של 49% תמורת 14.3 מיליארד דולר), וראש מחלקת המוצרים נאט פרידמן. עם ביסוסה של MSL, מטא למעשה יישרה קו עם תפישת ה-Open-Weight (משקל פתוח), המאפשרת למפתחים להריץ ולהתאים את הפרמטרים של המודלים באופן עצמאי. כחלק מכך, החברה שחררה את המשקלים של Muse Glimmer – מודל AI דחוס בעל כ-30 מיליארד פרמטרים, המאפשר הרצה מקומית מהירה על מחשבים ביתיים ללא צורך בענן. בשבועות הקרובים מתכננת מטא להרחיב את ההיצע ולשחרר גרסה פתוחה גם של מודל הדגל שלה לכתיבת קוד, Muse Spark 1.2. ???? is a great platform for product announcements, especially if done by the CEO directly. Way more interesting to the public than generic press releases. This post by Mark Zuckerberg already received over 12 million views for free! https://t.co/dVYErlvRz8 — Elon Musk (@elonmusk) July 10, 2026 מלחמת מחירים שמאיימת על השוק הסגור לפי ניתוח של הבלוג הטכנולוגי Kingy AI, המהלכים הללו של מטא, עליהם הכריז צורקרברג, מהווים קריאת תיגר ישירה על המודלים העסקיים של ענקיות ה-AI הסגורות. הערכות השווי האסטרונומיות של OpenAI – כ-852 מיליארד דולר — ושל אנת'רופיק (Anthropic) – כ-965 מיליארד דולר – מבוססות על ההנחה כי מודלים קנייניים יקרים יאפשרו לגבות מחירי פרימיום. לדבריו, ההפצה של מודלים פתוחים ועוצמתיים בעלויות נמוכות עשויה לחתוך את שווי החברות הללו במאות מיליארדי דולרים. לפי ההסברים, מטא יכולה להרשות לעצמה לפעול במתח רווחים אפסי על המודלים עצמם, שכן הכנסותיה מבוססות על פרסום (כמו הכנסות של כ-60.8 מיליארד דולר ברבעון השני). עבור מטא, ה-AI משמשת בעיקר ככלי לשיפור מערכות המודעות והמוצרים הקיימים שלה, בעוד שיריבותיה תלויות לחלוטין במכירת גישה למודלים וגם בגיוס הון מתמיד. עם זאת, צויין, למודלים הסגורים יש עדיין יתרון שוק מובהק: אנת'רופיק מציגה הצלחה מרשימה עם Claude Code, שחצה קצב הכנסות שנתי של 2.5 מיליארד דולר, ולמערכת Codex של OpenAI יש למעלה מ-5 מיליון משתמשים שבועיים פעילים. על פי נתונים אלו מסתמן כי ארגונים רבים עדיין מעדיפים את הבקרה והאבטחה של שירותים מנוהלים על פני הרצה עצמית של קוד פתוח.

מאחר שההגדרה הטכנית הרחבה חלה על מגוון מכשירים, מכונות אוטונומיות-ניידות המצוידות בחיישנים סביבתיים ומצלמות, האיסור כולל שואבי אבק רובוטיים חכמים המיוצרים בעיקר בסין. מכשירים אלה יכולים לכלול אמצעי הקלטה ותקשורת שיאפשרו שידור של מידע על סביבת המכשיר.  בראיון שהוקלט ופורסם בטלוויזיה בישראל נאמר על ידי גורם מסחרי כי אין מקום לדאגה ואין סכנה לדליפת מידע רגיש, והשימוש במכשירים אלה בטוח. האזרח, שדואג לביטחונו ופרטיותו האישית, לא יכול לקבל הסבר מסוג זה כאמין באופן מוחלט. כל מי שמשתמש במגוון מכשירים רובוטיים אוטונומיים יכול לנקוט באמצעי זהירות סבירים שמתחילים בשאלה "מה יכול גורם עוין לעשות עם המידע שהוקלט ובמקרה קיצוני גם פורסם ברשתות?". לכן, מומלץ כי משתמשים פרטיים יפעלו באופן עצמאי וגם יצירתי להקטנת הסיכון. מי שמשתמש במגוון מכשירים רובוטיים אוטונומיים יכול לנקוט באמצעי זהירות סבירים שמתחילים בשאלה "מה יכול גורם עוין לעשות עם המידע שהוקלט ובמקרה קיצוני גם פורסם ברשתות?" מה כדאי לעשות? ראשית – מומלץ למשתמשים לשקול לרכוש מכשיר חלופי שאינו מתוצרת סין. שנית – חשוב לא להפעיל את המכשיר שברשותם ולא לאכסן את המכשיר באזורים בהם יש מידע רגיש או פעילות פרטית שלישית – בעת שהמכשיר לא בשימוש, מומלץ שהמשתמשים ישקלו לכסות אותו כדי למנוע הקלטה. ולבסוף – מומלץ גם שהמשתמשים יעקבו אחר פרסומים הנוגעים לתהליך פעולה מאובטח של מכשירים. הם עלולים לרגל אחרינו. מכשירים חכמים שיובאו מסין. צילום: אילוסטרציה ChatGPT ומה עם המכשור הסיני החכם בתעשייה ובארגונים? מנהלי האבטחה והביטחון בארגונים חייבים להיות ערניים לסיכוני שיבוש וריגול, בגלל החשש כי מכוניות מתוצרת סין כוללות מצלמות וחיישנים לצורך תפעול שגרתי. בעבר כבר פורסמו עדויות על התערבות בתפעול של מכוניות עם ליבת מחשוב ותקשורת. מסיבות אלה הוגבלה כניסתן של מכוניות חשמליות מתוצרת סין למחנות צה"ל. כידוע, מנופים סיניים נמצאים בשימוש בנמלי ים גם בישראל. רשויות אבטחה בארה"ב גילו כי במנופים סיניים קיימים אמצעי ניטור ותקשורת נסתרים, המאפשרים ניטור של מנופים אלה לצורך זיהוי כשלים בשלב מוקדם. אמנם אין עדיין הוכחה לשימוש באמצעים אלה למטרות של ריגול או גרימת נזק, אך ברור לכולנו כי השילוב של פתרונות בינה מלאכותית במכשירים ומערכות חדשות שנכנסו לשימוש לאחרונה יכול להגביר את הסיכון מעבר לסיכוני חשיפה של מידע רגיש הקשורים לאבטחת סייבר, וכך גם יגבר הסיכון לפגיעה בתפקוד של מערכות אלה. לסיכום, חשוב לנקוט באמצעי זהירות בכל הקשור לשימוש במכשירים אוטונומיים. ניתן למנוע את השימוש בהם במקומות המוגדרים כסיכון גבוה ובמקרים פחות קריטיים – להגביל את אופן השימוש. בנוסף, חשוב לאחסן את המכשירים במקומות בהם אין סיכון לכך שמידע יוקלט ללא ידיעת האדם ויגרום לנזק כלשהו. כותב המאמר הוא יועץ ומרצה בתחום אבטחת סייבר למערכות תפעוליות ותעשייתיות, מרצה על שילוב פתרונות בינה מלאכותית ויו"ר הכנס השנתי בישראל – 2027 ICSCYBERSEC&AI. הכנס האחד עשרה יערך בלאגו ראשל"צ 6 ינואר 2027

"אחד האתגרים המרכזיים של ארגונים כיום הוא למצוא את האיזון בין דרישות רגולטוריות מחמירות ומשתנות לגבי ניהול ושמירת המידע, לבין הצורך לאפשר לעובדים לעבוד ולשתף מידע בצורה גלובלית, מהירה ופשוטה. מנמ"רים ומנהלי אבטחת מידע נדרשים להגן על מידע רגיש מפני טעויות אנוש, דליפות מכוונות ואיומי סייבר, ובמקביל – לאפשר לארגון לאמץ תהליכי עבודה וכלים מבוססי AI", כך אמרה סמנתה ווסלס, סגנית נשיא בכירה לאזור EMEA (ר"ת אירופה, המזה"ת ואפריקה) בחברת ניהול התוכן בענן בוקס (Box). על לקוחות החברה בארץ נמנות מכבי שירותי בריאות, קופת חולים מאוחדת, הום סנטר, הוט, מפעל הפיס, אלקטרה ורשת תחנות הדלק טן.  באחרונה השיקה החברה אזור ענן חדש בארץ: כיום ישראל היא אחת מ-10 מדינות בהן מפעילה החברה אתר מקומי – לצד ארה"ב, אוסטרליה, קנדה, האיחוד האירופי, צרפת, בריטניה, שוויץ, יפן וסינגפור. "האזור החדש נועד לספק לארגונים בארץ שליטה רחבה יותר על מיקום המידע, וכן על תהליכי העיבוד וההצפנה שלו, תוך שמירה על סביבת עבודה אחידה המאפשרת שיתוף פעולה בין עובדים, צוותים ומדינות", אמרה ווסלס. היא הוסיפה ואמרה כי "ישראל היא שוק אסטרטגי חשוב עבורנו וההשקעה משקפת את המחויבות שלנו ללקוחות הישראליים ולצרכים הייחודיים שלהם. אנו מעניקים לארגונים בחירה ושליטה על המקום שבו התוכן, המטא-דאטה ותהליכי העבודה מבוססי ה-AI שלהם מנוהלים, בלא לפגוע ביכולת לעבוד ולשתף פעולה עם צוותים ויחידות עסקיות בעולם". לדבריה, "ההחלטה לפתוח אזור מקומי בישראל, נובעת מהעובדה שריבונות מידע ושמירת נתונים במדינה הפכו לדרישה עסקית מחייבת. ארגונים גלובליים, או שפועלים בענפים מפוקחים, או המחזיקים מידע רגיש – נדרשים לעמוד בדרישות מחמירות של חוקי הגנת הפרטיות, רגולציה וממשל מידע ונתונים. לעיתים הדרישות מחייבות לשמור ולעבד את התוכן שלהם בצורה מקומית. האזור החדש מאפשר לארגונים ישראליים לעמוד בדרישות, וגם לקבל נראות ושליטה טובות יותר על הגנת המידע, מיקומו ותהליכי העיבוד שלו. כלל היכולות הללו נתמכות על ידי תקנים בינלאומיים בתחומי אבטחת מידע, הגנת פרטיות ועמידה ברגולציות".  להימנע מפערי אבטחה ומורכבות תפעולית  "כאשר המידע מפוזר בין מערכות רבות", אמרה, "נוצרים פערי אבטחה, חוסר אחידות ומורכבות תפעולית. כל אלה מקשים על הארגון לשלוט במחזור החיים של כל קובץ. הגישה הנדרשת היא לרכז את התוכן, האבטחה ותהליכי העבודה בסביבה אחת, שמאפשרת לעמוד בדרישות המקומיות של הגנת הפרטיות וריבונות מידע – ובמקביל שומרת על היכולת לשתף פעולה באופן גלובלי. כך ניתן לאמץ AI ולהתקדם מבחינה עסקית, בלא לוותר על שליטה, אבטחה ועמידה ברגולציות".  "הבידול שלנו", ציינה ווסלס, "הוא בכך שאנו מציעים פלטפורמה אחידה, מאובטחת ופשוטה, לניהול חכם של תוכן ארגוני. היא משלבת באופן מובנה כלי AI, שליטה על מידע ואבטחה. אצל חלק מהמתחרים, ארגונים נדרשים להקים סביבות נפרדות כדי לעמוד בדרישות האבטחה. זה יוצר 'איים' ארגוניים סביב העולם, מקשה על שיתוף הפעולה, מגדיל את מורכבות הניהול וגם – עלול ליצור כפילויות".  "כיום", סיכמה ווסלס, "אנו מציעים לארגונים בישראל תמיכה באחסון מקומי ובפעולות עיבוד מרכזיות באזור שנבחר. בין היתר, העלאה והורדה של קבצים מתבצעות ישירות בתוך האזור המקומי, וכך גם תהליכי ההצפנה והפענוח של הקבצים, לצד פעולות נוספות. בהמשך השנה נוסיף גם אחסון ועיבוד מקומיים של מטא-דאטה ויכולות AI שלנו".

איך ייראה ה-ERP הארגוני בעידן ה-AI? חברת טכנולוגיות המידע אברא (abra) וענקית התוכנה סאפ (SAP) קיימו לאחרונה מפגש מקצועי שהתמקד במעבר מניהול מידע פסיבי ל"ארגון אוטונומי". במפגש הציגו המומחים את פתרון ה-ERP בענן SAP GROW, המשלב יכולות AI מובנות ומתודולוגיות יישום מהירות, ומאפשר לארגונים לעלות לאוויר במהירות ולייעל תהליכים ללא פרויקטי פיתוח מורכבים. במרכז הגישה הוצגו סוכנים חכמים, המבצעים משימות רוטיניות ומסנכרנים נתונים מקצה לקצה, בעוד העובדים עוברים לתפקיד של פיקוח וקבלת החלטות. כמו כן הוצגה Joule – שכבת האינטראקציה המרכזית במערכת, המהווה נקודת פתיחה לכל פעולה ארגונית תוך שמירה מלאה על אבטחת המידע והרשאות המשתמש. אלון הלפרין, מנהל Cloud ERP ב-סאפ ישראל: "הרעיון הוא להריץ סוכנים חכמים על פני כלל התהליכים העסקיים בארגון, המאפשרים לכלל המחלקות לדבר באותה שפה ארגונית. השותפות עם אברא נועדה לפשט את המעבר למערכות חדשות, לייתר חסמים ולמקד את התהליך בתוצאות בשטח". אבי שטיינהוף, EVP ומנהל פעילות סאפ ב-אברא, סיכם: "המעבר לענן הוא כבר לא שאלה. באמצעות SAP GROW אנחנו משנים את הלך הרוח. במקום לשאול כמה זמן ייקח פרויקט ה-ERP, המיקוד עובר לשאלה תוך כמה זמן אנחנו מביאים ערך עסקי ממשי וממוקד ללקוח". דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות אבי שטיינהוף, EVP ומנהל פעילות סאפ ב-אברא. צילום: דריה אלקינד

מינהל אוכלוסיות במשרד העבודה בחר בחברת מקפצה להייטק – מיזם משותף שהוקמם על ידי פירמת הייעוץ וראיית החשבון BDO, חברת ההשמה טאלנטים (Talenteam) וחברת ההכשרות לשוק התעסוקה אלביישן (Elevation) – להוביל את תוכנית ההמשך הממשלתית "פורסאטק 3.0", שמטרתה לקדם ולשלב סטודנטים בשנה האחרונה ללימודיהם, אקדמאים והנדסאים מהחברה הערבית במשרות טכנולוגיות מגוונות בתעשיית ההיי-טק ובתעשייה בכלל. התוכנית פועלת במסגרת התוכנית הכלכלית הממשלתית הרחבה לפיתוח החברה הערבית "תקאדום" (החלטת ממשלה 550), ומושקת על רקע פערים מתמשכים בשילוב החברה הערבית במשרות טכנולוגיות בכלל ובענף ההיי-טק בפרט. על פי נתוני משרד העבודה, בעשור האחרון גדל מספר המועסקים מהחברה הערבית במשרות טכנולוגיות מכ-9,000 לכ-19,000 עובדים, אך שיעור הייצוג הכולל שלהם בענף עדיין עומד על כ-3.4% בלבד. הפער בולט במיוחד בקרב בוגרי מה"ט (הנדסאים), שם שיעורי ההשתלבות של בוגרים מהחברה היהודית גבוהים משמעותית מאלו של בוגרים מהחברה הערבית. זאת, למרות עלייה ניכרת במספר הסטודנטים הערבים הלומדים מקצועות טכנולוגיים. לראשונה, נבחרו גופים עסקיים להובלת התוכנית הממשלתית, בהצעה ששמה דגש על מסע הלקוח ועל מסע מעסיק כאחד. בעולם תעסוקתי שמשתנה ללא הרף – יש יתרון גדול לגופים הללו שמחוברים לתעשייה ויודעים לתרגם את הדרישות המשתנות שלה להכשרות מקצועיות וליווי. במסגרת התוכנית יוצעו מסלולי Upskill ו-Reskill מותאמים אישית, שייבנו בהתאם לצורכי השוק והמעסיקים. המסלולים יכללו קורסים טכנולוגיים קצרים (50 עד 150 שעות), קורסים ארוכים (מעל 150 שעות), לצד פרויקטים מעשיים (Hands-on) שנועדו לאפשר למשתתפים לצבור ניסיון יישומי ולבנות תיק עבודות המדמה עבודה אמיתית בתעשייה. ההכשרות יתמקדו בתחומים מבוקשים, בהם בינה מלאכותית (AI) ולמידת מכונה, פיתוח תוכנה, סייבר, אוטומציה ו-QA, ניתוח נתונים, DevOps, אלקטרוניקה וחומרה, לצד תחומי UX/UI. בנוסף להכשרה המקצועית, המשתתפים יקבלו מעטפת תעסוקתית, הכוללת אבחון אישי, מנטורינג מאנשי תעשייה, הכנה לראיונות עבודה, בניית קורות חיים וליווי תעסוקתי להשמה וגם לאחריה, במטרה לסייע בקליטה ארוכת טווח בחברות ענבל בנימיני, מנכ"לית "מקפצה להייטק": "פורסאטק זו קפיצת מדרגה משמעותית במענים הניתנים על ידי הממשלה. לראשונה, גופים מהמגזר העסקי מובילים את התוכנית, וזו הזדמנות לחבר בין מועמדים איכותיים ומוכשרים מהחברה הערבית לבין דרישות התעשייה במקצועות הטק. לצד ההכשרות המקצועיות אנחנו שמים דגש על ניסיון מעשי, חיזוק ביטחון תעסוקתי וליווי אישי, כל אלה יסייעו למועמדים שלנו להשתלב בהצלחה בשוק העבודה הטכנולוגי. האתגרים בתקופה הזו הם לא מבוטלים, אבל אני בטוחה שבמקרה של השותפות הזו השלם גדול מסכום חלקיה ביכולת שלנו להוביל שינוי". רובי שמש, מנכ"ל משרד העבודה: "שילוב איכותי של החברה הערבית בענפי ההיי-טק אינו רק יעד חברתי, אלא מנוע צמיחה למשק הישראלי. תוכנית 'פורסאטק' נבנתה מתוך ההבנה שהכשרה מקצועית לבדה אינה מספיקה, ולכן אנו משלבים הכשרה המותאמת לצורכי התעשייה, התנסות מעשית וליווי להשתלבות בשוק העבודה. שיתוף הפעולה בין הממשלה, המגזר העסקי והמעסיקים יאפשר ליותר צעירים וצעירות להשתלב במשרות הטכנולוגיות של המחר. זו השקעה באנשים, בפריון העבודה ובעתיד הכלכלה הישראל".

יותר מרבע מיליון כלי רכב מסחריים בהודו ונתונים רגישים על עשרות אלפי נהגים חשופים לפריצה מרחוק. זאת, בעקבות ליקויים בתוכנה נפוצה לניהול של צי כלי רכב. התוכנה היא פרי פיתוח של VE Commercial Vehicles – מיזם משותף של קבוצת וולוו ו-Eicher Motors ההודית. את החולשה המסוכנת חשף החוקר איטון זוואר – בעברו חוקר סייבר בכיר בטראפל סקיוריטי, הארנס וטראסיבל. זוואר חשף בעבר ליקויים רבים במערכות רכב וטלמטיקה של יצרניות רכב גדולות כמו הונדה וטויוטה. טלמטיקה היא שילוב של טכנולוגיות מחשוב ותקשורת המאפשרות איסוף, עיבוד והעברה של מידע מרחוק בזמן אמת. היא מחברת בין מערכות GPS, חיישנים ברכב ורשתות תקשורת סלולריות, לטובת ניטור. בפוסט שפרסם אתמול (ב') בבלוג שלו כתב זוואר כי מצא פגיעויות ב-APIs של My Eicher – פלטפורמה שמשמשת לניהול צי כלי רכב מסחריים ומעקב GPS אחריהם, וכאמור נפוצה בהודו. הוא התריע כי "הפגמים מאפשרים לתוקפים לחשוף ממשקי API מנהליים פנימיים של התוכנה – בלא שאומתו. הם עלולים לשמש לקבלת גישה מועדפת למערכת, ולהשתלט על חשבונות. כך התוקפים יקבלו שליטה על כל צי כלי הרכב המסחריים של החברה". לפי החוקר, "על אף שפלטפורמת My Eicher לא נראית כבעלת פונקציונליות לשליטה מרחוק ברכבים מסחריים, הרי שהחולשות שחשפתי עלולות לאפשר לגורמים זדוניים לעקוב אחרי כלי רכב מסחריים מסוימים הנושאים, למשל, מטען יקר ערך". פערי נתונים לטענת VE Commercial Vehicles, מספר כלי הרכב שרשומים במערכת שלה עומד על 275 אלף ומספר הלקוחות – על 115 אלף. אלא שהנתונים שזוואר אסף מה-APIs החשופים מצביעים על מספרים גדולים בהרבה: 676 אלף כלי רכב, 748 אלף לקוחות ו-174 אלף חשבונות משתמשים. בנוסף, זוואר הצליח להשיג גישה ל-76 אלף מסמכים, כולל עותקים של רישיונות נהיגה, תעודות זהות ועוד. VE Commercial Vehicles לא הגיבה לדיווח. לאחר שהחוקר העביר לה מידע על הליקויים, היא תיקנה אותם מיד. "לך על ה-API – לא תאמין מה תמצא" "לך על ה-API – לא תאמין מה תמצא", אמר זוואר בהרצאה. "במחקר זה יצא שגילוי ה-APIs החשופים היה עניין של מזל, ולא דרש מומחיות טכנית. פנייה ל-API תמיד עוזרת: הפעם, היא חשפה רשימה גדולה של כל ה-APIs הקשורים למשתמשים. מה שעוד יותר טוב, או גרוע יותר, הוא שהרשימה הארוכה של ה-APIs לא דרשה אימות כדי לגשת אליהם". "לא היה קשה למצוא אנשים שמשתמשים במערכת הזו", ציין החוקר. "ה-APIs האלה נתנו לי את כל רשימת החשבונות. אם, חלילה, האקר כלשהו היה מנצל את החולשות כמוני ומתחבר למערכת – זה היה סוף המשחק, עבור כולם. השגתי שליטה מלאה על כל חשבון משתמש, ובעקיפין – על כלי הרכב, או על כלל הצי". יצוין כי בהרצאה שנתן זוואר בכנס ההאקרים DEF CON בשנה שעברה זוואר הציג מחקר שחשף ליקויים בפלטפורמת ניהול לקוחות ורכב המשמשת יותר מ-1,000 סוכנויות בארצות הברית – של יצרנית רכב שהוא לא פירט את זהותה. טופס רישום חשבון חשוף, של הפלטפורמה, אפשר לו לזהות פגיעויות ב-APIs וליצור חשבון "מנהל לאומי", וכך הוא השיג גישה מלאה לפלטפורמה.

מנכ"ל גיימסטופ (GameStop) ריאן כהן, שוקל לפי דיווחים למשוך חזרה את הצעת הרכישה העוינת בהיקף של 56 מיליארד דולר שהגיש בראשית חודש מאי כדי לרכוש את eBay, וזאת לאור תגובה פושרת של השוק להצעה הזו – הרבה בגלל ששווי השוק של גיימסטופ עומד על כ-8.6 מיליארד דולר בלבד, הרבה פחות מערך השוק המוערך של eBay, שעומד על כ-48 מיליארד דולר – וכאמור, כהן אף היה מוכן לשלם פרמיה משמעותית כדי לבצע את המהלך הזה. למעשה, מועצת המנהלים של eBay כבר דחתה את ההצעה המקורית, בטענה שהיא "אינה אמינה ואינה אטרקטיבית", ומאז ערך המניה של גיימסטופ אף ירד. כהן, כך מוערך, שוקל כעת לבצע מהלך שונה מאוד – במקום רכישה הוא שוקל יצירת שותפות אסטרטגית או מיזם משותף בין שתי החברות, שיביא לידי ביטוי תחומי מיקוד משותפים בעיקר בשוק האספנות בכלל, ובקלפי אספנות בפרט. לפי אנליסטים, המטרה שלו הוא לספק לeBay נוכחות פיזית בשוק, כשהיא תשתלב אל תוך הרשת של גיימסטופ, אשר מונה בארצות הברית כ-1,600 סניפים.  במקביל, וכחלק מהמהלך הזה, רוצה גיימסטופ – שמחזיקה קצת פחות מ-10% מהמניות של eBay – מושב בדירקטוריון של חברת הסחר המקוון, אבל לא ברור אם ב-eBay יקבלו את הדרישה הזו, ובעצם, את ההצעה בכלל.

תופעה חדשה באה לעולם לפני כמה חודשים: Tokenmaxxing (טוקנמקסינג). אין לזה תרגום עברי מדויק, אבל מדובר במדידת הפרודוקטיביות של עובד לפי כמות אסימוני הבינה המלאכותית שהוא צורך. לכאורה, אם אתה בזבזן היסטרי של תקציבים במנוי ה-AI הארגוני, זה מסמן אותך כעובד יותר פורה. אבל המדד הלא כל כך אמין הזה, כפי שתיכף תראו, הולך ומתפוגג, בערך באותה המהירות שבה הוא עלה. הרעיון הזה, של קשירת מדידת ביצועים של עובד לשימוש ב-AI, החל להתגלגל בערך לפני שנה וחצי, והגיע לשיאו במרץ האחרון כשג'נסן הואנג הציע מפתח ל-Tokenmaxxing על בימת כנס המפתחים של החברה שהוא ממנכ"ל, אנבידיה: הוא הציע לתת למהנדסים תקציב טוקנים שנתי בשווי של חצי משכר הבסיס שלהם (שזה המון). זאת, כחלק מתוכנית של אנבידיה לפרוס מאות אלפי סוכני AI עצמאיים לצד 42 אלף העובדים האנושיים שלה. עוד טען הואנג אז כי כמות הטוקנים שהעובדים החדשים מקבלים הפכה להיות מדד משיכה בפניהם. מכאן הטרנד תפס כמו אש בשדה קוצים. חודש אחרי, עובד במטא בנה דשבורד פנימי בשם Claudeonomics, שמדרג את 250 צרכני הטוקנים הגדולים ביותר בחברה, כולל "דרגות" כמו "אגדת טוקנים" ו-"מכשף קאש". למרבה המבוכה, הנתונים דלפו החוצה: מטא השתמשה במעל 60 טריליון טוקנים (!) במשך חודש, והמשתמש המוביל השתמש בלא בפחות מ-281 מיליארד (!) טוקנים בשווי מצטבר של 1.4 מיליון דולר. ועוד נתון מביך במיוחד: מארק צוקרברג ואנדרו בסוורת', ה-CTO של מטא – שניהם אפילו לא נכנסו לדירוג בין 250 הראשונים. יומיים אחרי הדליפה, לוח הדירוג ירד מהרשת הפנימית של חברת הענק ונעלם כלא היה. מוקש צריכת הטוקנים טירוף צריכת הטוקנים בעמק הסיליקון הפך מהר מאוד למוקש. כמו שתיאר זאת מהנדס במיקרוסופט: "אני צריך לעשות toeknmaxxing כדי להימנע מלהיראות כמי שמשתמש מעט מדי ב-AI…". זה הגיע למצב שבו אנשים העדיפו לעשות שימוש בבינה מלאכותית רק כדי להיראות כמי שעושים בה שימוש, במקום להשתמש בכלים פנימיים מהירים ומתאימים יותר למשימה. וזו כבר בעיה. באופן דומה, מפתחים בסיילספורס דיווחו שהם "שורפים" טוקנים על פרויקטים שלעולם לא ישוגרו, ושלא תמיד יש להם קשר ישיר לעבודתם. אבל לא מדובר ברמאות – אלא בלחץ חברתי שנוצר כתוצאה מהתופעה: לבזבז טוקנים רק לשם הבזבוז והגדלת נפח ההוצאה. ענקיות הטכנולוגיה הבינו מהר מאוד שיש להן בעיה, ושינו כיוון באופן חד: ביוני הטילה מטא מגבלות ומסגרות על הוצאות על אסימוני שימוש ב-AI, כולל מסגרת תקציב קשיחה ל-2027, ובחודש שעבר מיקרוסופט הוציאה מזכר פנימי לעובדים שבו כתבה: "אנחנו לא מתאימים את עצמנו ל-Tokenmaxxing. אנחנו רוצים שכולם יתמקדו במקסום תוצאות שיהיו חיוביות ללקוחות ולעסקים שלנו". וזה ממצה את הבעיה שבמדד הטוקנים, שהלחיץ לחינם מפתחים: מדובר במדד תשומה, לא במדד תפוקה. הוא מודד כמה אתה מבזבז, לא בהכרח כמה אתה מפיק עבור הארגון או יוצר בעזרת התשומה ערך אמיתי. לכן, אופנת ה-Tokenmaxxing דועכת באותה מהירות שהתלקחה. ספקיות המודלים הן אלה שהרוויחו בעיקר מליבוי אש ההוצאות, ובעניין הזה חשוב גם לזכור שלא כל בעיה דורשת תותח בדמות המודלים החדשים ביותר – לא כל פעולה יומיומית דורשת שתפעילו עליה את אופוס 5 במצב חשיבה גבוה. זו נקודה שחשוב לזכור: צריך להתאים את הכלי למשימה, לא להיסחף בשריפת אסימונים. שהרי עובדים צריכים להימדד בתפוקות, לא בתקציב הבינה המלאכותית שהם שורפים. זה טוב לשורה התחתונה של OpenAI, גוגל או אנת'רופיק – אבל לא בהכרח טוב לשורה התחתונה של הארגון שלכם.